Berakhoth
Daf 30b
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה וּתְפִילַּת הַמּוּסָף תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. הֲווּן בָּעִין מֵימַר כְּשֶׁאֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁנֵיהֶן אֲבָל אִם יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁנֵיהֶן תְּפִילַּת מוּסָף קוֹדֶמֶת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵיהֶן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. רִבִּי נָתָן בַּר טוֹבִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵיהֶן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. 30b וְהָתַנִּי הִקְדִּים תְּפִילַּת הַמִּנְחָה לִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין יָצָא. לְשֶׁעָבַר הָא בַּתְּחִילָּה לָא בְּדָא. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִילָּה. כַּהֲדָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְפַקֵּד לְתַלְמִידָיו אִין הֲוָה לְכוֹן אֲרִיסְטוֹן וּמָטָא יוֹמָא לְשִׁית שָׁעִין עַד דְּלָא תִסְקוּן לַאֲרִסְטוֹן תִּהֲווּן מַצְלוּן דְּמִנְחָתָא עַד דְּלָא תִסְקוּן.
Traduction
. R. Hiya, au nom de R. Yohanan, dit: Entre la prière minha (de l’après-midi) et celle de moussaph (supplémentaire des fêtes), on donne la priorité à la première. On a voulu (dans les écoles) soutenir que cette règle s’appliquait seulement au cas où l’on n’a plus assez de temps pour dire les deux prières avant la nuit; mais R. Zeira ainsi que R. Nathan bar-Toubi, au nom de R.Yohanan, affirment que cette règle subsiste même dans le cas contraire. Cependant, fut-il objecté, il a été dit qu’en récitant la prière de minha avant celle de moussaph on a accompli son devoir, mais qu’on ne doit pas le faire volontairement? Il s’agit alors, répondit-on, du cas où l’heure de minha n’est pas encore arrivée. Ainsi R. Yéhoshoua ben-Levi recommandait à ses élèves et leur disait: Quand vous allez à un repas, ariston ne vous mettez jamais à table, s’il est midi, avant d’avoir fait la prière de minha (de crainte que le repas ne se prolonge trop, et que l’on ne laisse, soit la semaine, soit le samedi, dépasser l’heure de la prière).
Pnei Moshe non traduit
תפלת המנחה ותפלת המוסף. לא התפלל של מוסף עד שהגיע זמן תפלת המנחה תפלת המנחה קודמת:
הוון. בני הישיבה בעון מימר דוקא כשאין שהות ביום כדי להתפלל שניהן שעד שיתפלל מוסף יעבור זמן המנחה אבל אם יש שהות ביום תפלת מוסף שקדמה היא קודמת למנחה וקאמר ר' זעירא דלא היא דכך קיבל בשם ר' יוחנן דלעולם תפלת מנחה קודמת וכן אמר ר' נתן בשם ר' יוחנן:
והתני. בברייתא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין יצא ומשמע דוקא לשעבר אם עבר והקדים יצא בדיעבד הא בתחלה לא בדא אמרו שיקדים לתפילת המנחה וקשיא לר' יוחנן:
פתר לה. ר' יוחנן להברייתא בשלא היה זמן התפלה כלומר שלא הגיע זמן להתפלל לא למנחה ולא למוסף שהיה קודם שש שעות ומחצה הלכך לא יקדים לכתחילה למנחה אבל אם הגיע זמן התפלה אפי' יש שהות ביום אלא שמתירא שמא יעבור השעה אח''כ כגון שהיה הולך לסעודה גדולה וצריך להתפלל שניהם וכהאי דריב''ל דלקמיה אז אפילו לכתחילה יקדים לתפלת מנחה כיון שכבר הגיע זמנה ואח''כ יתפלל מוסף כהדא דר' יהושע בן לוי:
מפקד. היה מצוה לתלמידיו אם הוה לכון אריסטון סעודה גדולה ומתייראים אתם שמא מתוך כך ימשוך הזמן ויעבור זמן המנחה ומטא יומא לשית שעין כלומר שהוא אחר ששה שעות שהוא זמן מנחה גדולה אז עד שלא תלכו לעלות לסעודה תתפללו מקודם תפלת מנחה ואח''כ תלכו להסעודה והשתא שמעינן נמי מהא דאם הוא יום שיש בו מוסף וצריך הוא להתפלל שתיהם מטעם שמא ימשוך אז יקדים הוא לתפלת המנחה כיון שכבר הגיע זמנה היא קודמת ואח''כ יתפלל מוסף:
וְכַמָּה הוּא פְּלָג הַמִּנְחָה אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת חָסֵר רְבִיעַ.
Traduction
Mais quelle est l’heure rigoureuse de la prière de minha? Onze heures moins un quart (277)A cinq heures moins un quart du soir (ou 11ème heure depuis le matin)..
Pnei Moshe non traduit
וכמה הוא פלג המנחה. דקתני במתני':
אחת עשרה שעה חסר רביע. כך הוא לשון התוספתא פ''ג ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה וכמה הוא פלג המנחה אחד עשר שעות חסר רביע כלומר פלג המנחה דמתני' דבמנחה קטנה מיירי וזמנה מתשעה שעות ומחצה ולמעלה ופלג מנחה זו י''א חסר רביע שהוא שעה אחת ורביע קודם הלילה:
תַּמָּן תַּנִּינָן תָּמִיד נִשְׁחַט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. עֶרֶב פְּסָחִים נִשְׁחַט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה בֵּין בְּחוֹל בֵּין בְּשַׁבָּת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי הָכָא אַתְּ עֲבַד מִנְחָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְהָכָא אַתְּ עֲבַד מִנְחָה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא הוּקְשָׁה תְּפִילַּת הַמִּנְחָה לְתָמִיד שֶׁל הָעַרְבָּיִם אֶלָּא לִקְטוֹרֶת. מַה טַעַם תִּכֹּן תְּפִילָּתִי קְטוֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב. צֵא שָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ וְאַתְּ עֲבַד מִנְחָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָא.
Traduction
Nous apprenons en effet (278)Mishna, (Pessahim 5, 1). que le sacrifice quotidien du soir était égorgé à la moitié de la huitième heure (2 h. du soir) et déposé sur l’autel à la moitié de la neuvième heure (3 h. du soir), excepté la veille de Pâque, où on l’avançait d’une heure (à cause de l’agneau pascal). On voit donc que l’heure de la prière de minha commence tôt, et cela explique la recommandation de R. Yéhoshoua. R. Jérémie objecte ceci: Vous dites ici que le temps de dire le minha est de deux heures et demie, tandis que là (pour les sacrifices) vous lui donnez une durée de trois heures et demie? R. José répond que la comparaison entre la prière de minha et le sacrifice de l’encens qui se fait après; il s’appuie sur ce verset: Que ma prière s’élève près de toi comme de l’encens (279)On voit la relation qu'il y a entre prière et encens., accepte l’élévation de mes mains comme le sacrifice du soir (Ps 141, 2). Retranchez une heure pour la préparation du sacrifice; restent deux heures et demie
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. ריש פ''ה דפסחים תמיד נשחט וכו':
הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה. דקאמרת פלג המנחה י''א חסר רביע וא''כ כל זמן המנחה שתי שעות ומחצה קודם הלילה שהוא מט' ומחצה ולמעלה והכא את עביד מנחה ג' שעות ומחצה דקתני תמיד נשחט בשמנה ומתצה ואם כן זמן מנחה שהוא כנגד תמיד של בין הערבים גם כן שלש שעות ומחצה הויא וקשיין אהדדי:
לא הוקשה תפלת המנחה. לזמן שחיטת חמיד אלא לקטורת של בין הערבים שהיתה אחר הקרבתו של תמיד וכדכתיב תכון תפלתי קטרת וגו' מנחת ערב יצא שעה אחת לעיסוקו והקרבתו של תמיד והוא עד ט' שעות ומחצה ואז היו מקטירין קטרת ונמצא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה כדתנינן בתוספתא הכא:
רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא הָיָה מִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה כְּדֵי שֶׁיְהֵא עָלָיו מוֹרָא שָׁמַיִם כָּל הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וִיְהֵא חֶלְקִי עִם הַמִתְפַּלְלִים עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה מַה טַעַם עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא. לְעֵת מִיצּוּיוֹ שֶׁל יוֹם.
Traduction
. R. José ben-Hanina faisait sa prière du matin et du soir, l’une dès que le soleil apparaissait, l’autre avant qu’il disparût complètement, afin d’être pénétré toute la journée de la crainte du Ciel, d’après ce verset: Tout homme pieux doit t’invoquer à l’heure où l’on te trouve (Ps 32, 6), c’est-à-dire: à l’heure où Dieu se révèle au monde par la lumière.
Pnei Moshe non traduit
עם דמדומי חמה בשחרי:
לעת מיצויו של יום. כשהשמש יוצא וזורח ומצוי הוא על הארץ:
אַחֲוֵיהּ דְּאִימֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא הֲוָא מְצַיֵּיץ גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ כַּד תִּחְמִי שִׁימְשָׁא בְּרֵישׁ דִּקְלֵי תִּיהַב לִי גוּלְתִי דְּנַצְלֵי דְּמִנְחָתָא. וְשִׁמְשָׁא בְּרֵישׁ דִּיקְלֵי אַיְמָמָא הוּא. הכא דָּמַר רִבִי יוֹחָנָן הָאוֹמֵר לְצוּלָה חֳרָבִי זוּ בָּבֵל שֶׁהִיא זוּטוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צוּלָה שֶׁשָׁם צָֽלְלוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. גַּם בְּבָבֶל לִנְפּוֹל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּבָבֶל נָֽפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ. כְּתִיב וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר שֶׁשָׁם נִנְעֲרוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. דָּבָר אַחֵר שֶׁהֵם מֵתִים בְּתַשְׁנוּק בְּלֹא נֵר בְּלֹא מֶרְחָץ. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֵם מְנוּעֲרִים מִן הַמִּצְווֹת בְּלֹא תְרוּמָה וּבְלֹא מַעֲשֵׂר. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁשָּׂרֶיהָ מֵתִים נְעָרִים. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וָעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע.
Traduction
L’oncle maternel de R. Ada gardait le talit (manteau d’office) de Rav le jour du grand jeûne; celui-ci lui dit: Lorsque le soleil sera à la hauteur des cimes des palmiers, tu me donneras mon talit pour que je récite la prière de neila (clôture du jeûne). Or, lorsque le soleil est à cette hauteur chez Rav (à Babel), il fait encore jour ici (en Palestine, car Babel est moins élevée que la Palestine): cela ressort d’après R. Yohanan, de ce verset: Je dis à la profondeur: Sois desséchée (Is 44, 27); c’est Babel qui est le bas-fond du monde. Ainsi l’on prouve que celui qui prie beaucoup est exaucé. (Dieu n’entend pas la prière des israélites parce qu’ils sont criminels; mais s’ils ne le sont pas, plus ils prient, plus ils sont agréables à Dieu). Cependant on a émis une opinion contraire (280)''(Bikurim 2, 1); (Taanit 4, 1).'', au nom de R. Levi, R. Aba, fils de R. Papi, et R. Yéhoshoua de Sihnine au nom de Levi, qui expliquait ce verset: Toute peine apporte son salaire, mais les paroles des lèvres causent un préjudice (Pr 14, 23); il l’appliquait à Hanna, qui, pour avoir trop prié, a abrégé les jours de Samuel (son fils), elle dit: Il restera là à tout jamais olam (1S, 2, 22). Mais, fut-il objecté, le mot olam, appliqué aux lévites, veut dire jusqu’à la cinquantième année, tandis que Samuel a vécu 52 ans? R. Yosé bar-R. Aboun dit: il faut déduire les deux années qu’elle l’a nourri (restent donc 50 ans) (281)Comment donc concilier ces deux opinions, que la prière est utile et qu'elle nuit?. Il n’y a point de contradiction: selon Levi, le premier cas s’applique à un particulier, le second à la communauté (celle-ci est récompensée, tandis que le premier est puni). R. Hiya, au nom de R. Yochanan, et R. Simon, fils de Halaphta, s’appuyaient sur ce verset: Comme elle priait beaucoup (1S, 1, 12), pour prouver que celui qui prie beaucoup est exaucé. Le Prophète appelle ainsi Babel, parce que c’est l’endroit le plus bas de la terre. Selon R. Yochanan, ce nom de tzoula (profondeur ou abîme) a été donné à Babel, parce que c’est l’endroit où les victimes du déluge furent englouties (Ex 15, 10), conformément à ce verset: C’est à Babel que tombèrent les victimes d’Israël, là sont tombées celles de toute la terre (Jr 2, 49). Il est écrit: Ils trouvèrent une plaine dans le pays de Shinar et s’y établirent (Gn 2, 2). On l’appelle shinar, dit Resh-Lakish, car là furent précipités (sheninarou) les morts du déluge; ou bien parce qu’ils mouraient là d’épilepsie (de naar, se tordre), privés de lumière et de bains (qui eussent été profitables aux malades); ou bien parce qu’ils sont dépouillés de bonnes œuvres (offrandes et dîme); ou bien parce que ses princes meurent jeunes; ou bien encore parce que ce pays a suscité un adversaire et un ennemi à Dieu, Nabuchodonosor l’impie.
Pnei Moshe non traduit
הוה מצייר גולתיה דרב. וכן הוא לקמן ובפ' בתרא דתענית היה תופסו ושומרו לגלימיה דרב ביה''כ וא''ל כשתראה השמש בראש דקלים שהוא סמוך לשקיעתו תתן לי ואני מתפלל מנחה דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה בין בשחרית בין במנחה:
ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא. כצ''ל וקושיא היא הא כשהשמש בריש דיקלי בבבל הוא יום גדול עדיין כאן בארץ ישראל דאמר ר' יוחנן וכו' שבבל זוטו של עולם שהיא במצולה ותחתיתו ועמקו והיכי עביד רב הכי והוא בבבל היה והלא זה הזמן בבבל אינו עם דמדומי חמה ולקמן משני לה רב כר' יודה ס''ל דאמר עד פלג המנחה ולפיכך נהג כן דכשהשמש בריש דיקלי בבבל זמן פלג המנחה הוא בא''י:
בתשנוק. בצער מבלי נחת שאין להם לא נר ולא מרחץ:
מן המצות. שלא נתתייבו אלא בא''י:
Berakhoth
Daf 31a
31a רַב כְּרִבִּי יוּדָה. אִין תַּעַבְדִּינֵיהּ כְּרַבָּנָן לֵית רִבִּי יוּדָה מוֹדֵי. אִין תַּעַבְדִּינֵיהּ כְּרִבִּי יוּדָה אַף רַבָּנָן מוֹדוּ.
Traduction
Rav bar-Yehudah disait: Si vous faites comme les rabbins, R. Yehudah n’y pourra pas consentir; mais si vous faites comme R. Yehudah, vous agissez conformément à toutes les opinions.
Pnei Moshe non traduit
רב כר' יודה. כדפרישית:
אין תעבדיניה כרבנן. וקאמר הש''ס דהיינו טעמיה אם אתה נוהג בעצמך כדברי חכמים דאמרי תפלת המנחה עד הערב א''כ זה הוא דלא כר' יהודה דהא ר' יהודה מפלג המנחה ולמעלה כערב משוי ליה אבל אם תעשה כר' יהודה להתפלל מנחה קודם פלג המנחה בזה אף חכמים מודים שהוא זמן מנחה והלכך מוטב לנהוג כר' יהודה דהכל מודים בה:
מְנַיִין לִנְעִילָה. אָמַר רִבִּי לֵוִי גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה. מִכַּאן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה. מֻחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי לֵוִי תַּמָּן אָמַר רִבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי בְּכָל עֵצֶב יִהְיֶה מוֹתָר וּדְבַר שְׂפָתַיִם אַךְ לְמַחְסוֹר. חַנָּה עַל יְדֵי שֶׁרִיבְתָה בִתְפִילָּה קִצְּרָה בְיָמָיו שֶׁל שְׁמוּאֵל שֶׁאָֽמְרָה וְיֵשֵׁב שָׁם עַד עוֹלָם וַהֲלֹא אֵין עוֹלָמוֹ שֶׁל לֵוִי אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה. דִּכְתִיב וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבוֹדָה. וְהַוְיָן לֵיהּ חַמְשִׁין וְתַרְתִּין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן שְׁתַּיִם שֶׁגְּמָלַתּוּ. וְכָא אָמַר הָכִין. אִי אָֽמְרָהּ כֵּן לְיָחִיד הֵן לְצִיבּוּר. רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי י֨י. מִיכַּן שֶׁכָּל הַמַּרְבֶּה בִתְפִילָּה נֶעֱנֶה.
Traduction
⁠—Sur quoi s’est-on appuyé pour établir la néila (prière de clôture du grand jeûne)? D’après R. Levi, sur ce verset: Même si vous multipliez vos prières, je ne vous entends pas (Is 1, 15); on le dit lentement pour n’arriver à la néila qu’à la nuit, sans que R. Levi se contredise (282)''V. (Bikurim 2, 1); (Taanit 4, 1).''.
Pnei Moshe non traduit
מנין לנעילה היכן הוא הרמז לתפלה זו דשלשה האחרות יש להן רמז אי למ''ד אבות תיקנום אי למ''ד כנגד תמידין ואברים ופדרים וכן מוסף כנגד קרבנות מוספין ולנעילה מנין:
גם כי תרבו תפלה אינני שומע. מכאן דבדין הוא שכל המרבה בתפלה נענה וכלומר אף תפלת נעילה לריבוי תפלה תקנוה:
מחלפה שיטתיה דר' לוי תמן. בריש פ''ב דבכורים הוא אומר דאין שבח ברבוי תפלה כדדריש בכל עצב וגו' ודבר שפתים שמרבה להתפלל אך למחסור הוא כמו שמצינו בחנה:
והלא עולמו של לוי וכו'. כלומר דאגב מפרש להפסוק עד עולם והוא היה חי נ''ב שנה ומאי עד עולם דקאמר ומשני דשתי שנים שגמלתו אינם מן המנין דוישב שם אמרה:
וכה אמר הכין. מ''מ קשיא דהכא אמר דטוב הוא להרבות בתפלה:
אי אמרה. אף דאמרה ר' לוי התם להך לא קשיא כאן ליחיד הוא דקאמר שם:
הן. דאמר הכא לציבור הוא דטוב להם שירבו בתפלה כדדרוש מקרא דגם כי תרבו והתם ברבים משתעי:
ר' חייא בשם ר' יוחנן. לא סבר לה להא דר' לוי אלא אפי' יחיד המרבה בתפלה נענה כדדריש מקרא דחנה משום דמיהת נענתה בתפלתה וזה היה ע''י שהרבתה להתפלל:
אֵימָתַי הִיא נְעִילָה רַבָּנָן דְּקֵיסָרִין אָֽמְרִין אִיתְפַּלְּגוּן רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן. רַב אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אֲמַר רִבִּי יוּדָן אַנְתּוֹרְדָּיָא מַתְנִיתִין מְסַייְעָא לְרִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁלוֹשָׁה פְרָקִים הַכֹּהֲנִים נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם אַרְבַּע פְּעָמִים בַּיּוֹם. בְּשַׁחֲרִית. בְּמוּסָף. בְּמִנְחָה. וּבִנְעִילַת שְׁעָרִים. בְּתַעֲנִיּוֹת. וּבְמַעֲמָדוֹת. וּבְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית לָךְ מֵימָר נְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם בַּיּוֹם.
Traduction
Quel est le moment pour dire la néila? Les rabbins de Césarée disent qu’il y a discussion à ce sujet entre Rav et R. Yohanan: d’après le premier, ce serait à la fermeture des portes du ciel (à la nuit); d’après le second, il s’agirait des portes du sanctuaire. Selon la remarque de R. Juda Antodria, la Mishna suivante vient à l’appui de la dernière opinion: A trois époques de l’année, dit-elle, les prêtres (dans le temple de Jérusalem) donnent quatre fois par jour la bénédiction, le matin, dans la prière additionnelle ou moussaph, dans celle de minha et dans celle de clôture ou néila, aux jeûnes, aux jours du changement de maamad (283)Voir notes supplémentaires. et au grand jeûne (comme une de ces bénédictions a lieu à la néila du grand jeûne, et comme l’on dit qu’on la récite au jour, il ne s’agit pas ici des portes du ciel), car on ne pourrait pas soutenir qu’elles se ferment pendant le jour.
Pnei Moshe non traduit
אימתי היא נעילה. האי נעילה שאמרו:
אַחֲוֵיהּ דְּאִימֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא הֲוָא צַיֵּיר גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ כַּד תִּיחְמִי שִׁימְשָׁא בְּרֵישׁ דִּקְלֵי תִּיהַב לִי גוּלְתִי דְּנַצְלֵי נְעִילַת שְׁעָרִים. מֻחְלְפָא שִׁיטָּתֵיהּ דְּרַב תַּמָּן הוּא אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם. וְכֹה אָמַר בִּנְעִילַת שַׁעֲרֵי הֵיכָל. אֲמַר רַב מַתָּנָה אַל יְדֵי דַּהֲוָה מַאֲרִיךְ רַב סַגִּין הֲוָה מַגִּיעַ לִנְעִילַת שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם.
Traduction
L’oncle maternel de R. Ada tenait le talit de Rav au jour du grand jeûne. Celui-ci lui dit: Lorsque le soleil sera à la hauteur des cimes des palmiers, tu me donneras mon talit pour que je récite la prière de néila. -N’y a-t-il pas contradiction entre les paroles de Rav? D’une part, Rav admet là-bas qu’il s’agit des portes du sanctuaire, tandis qu’ici (dans la discussion contre R. Yohanan), il admet que c’est à l’heure de la fermeture des portes du ciel? - R. Mathna répond: comme Rav priait longuement, il arrivait à la prière de néila vers la nuit (de sorte que les heures de fermeture des portes du tabernacle et de celles du ciel coïncidaient).
Pnei Moshe non traduit
בנעילת שערי שמים. שהוא בלילה בתחלתה בנעילת שערי היכל. שהוא ביום סמוך לחשיכה:
מתניתא. דריש פ''ד דתענית דקתני בג' פרקים וכו' ביום וכי אית לך למימר נעילת שערי שמים ביום הן אלא נעילת שערי היכל כר' יוחנן:
מחלפה שיטתיה דרב. דהא לעיל קאמר נעילה בלילה זמן נעילת שערי שמים והכא אמר כד תיחמי שימשי בריש דיקלי וא''כ זה הוא זמן נעילת שערי היכל:
ע''י דהוה מאריך רב. בתפלתו הרבה וכשהתחיל כשהשמש בריש דיקלי היה מגיע לזמן נעילת שערי שמים ועדיין היה עומד בתפלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source