רִּבִּי יָסָא מַצְלֵי בִּתְלַת שָׁעִין. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מַצְלֵי בִּתְלַת שָׁעִין. רִבִּי בְּרֶכְיָה חֲמוּנֵיהּ קָרֵי קִרְיַת שְׁמַע וּמַצְלֵי בָּתָר תְּלַת שָׁעִין. וְהָא תַנִּינָן הַקּוֹרֵא מִיכַּן וָאֵילַךְ לֹא הִפְסִיד כְּאָדָם הַקּוֹרֵא בַּתּוֹרָה. נֵימָר כְּבָר קִיבֵּל מַלְכוּת שָׁמַיִם בְּעוֹנָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
נימר. שכך היה נוהג כבר קיבל מלכות שמים בעונתה וקורא קריאת שמע בלא ברכותיה והיה ממתין להתפלל עם הציבור וקרא ק''ש עם הברכות ולסמוך גאולה לתפלה:
חמוניה. ראוהו שהיה קורא וכו':
מצלי בתלת שעין. לפי שזמן קריאת שמע הוא וכדי לסמוך גאולה לתפלה:
והא תנינן וכו'. דאין לו שכר קריאת שמע אחר ג' שעות אלא כקורא בתורה ומ''ט עביד הכי:
מִדִּבְרֵי תוֹרָה לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנִּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַתָּה אוֹמֵר 30a בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֵׁשׁ שָׁעוֹת. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר כְּחוֹם הַיּוֹם הֲרֵי שֵׁשׁ אָמוּר. הָא מַה אֲנִי מְקַיֵּם וְחַם הַשֶּׁמֶשׁ וְנָמָס בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. וְאַתְּ דָּרַשׁ בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר. מַה בַּבֹּקֶר שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. אַף בַּבֹּקֶר שֶׁנֶּאֱמַר כַּאן בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת. בְּאַרְבַּע שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא קָרִיר. בְּשִׁית שָׁעִין שִׁמְשָׁא חֲמִין וְטוּלָא חֲמִין. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא מַהוּ כְּחוֹם הַיּוֹם. בְּשָׁעָה שֶׁאֵין צֵּל לְכָל בִּרְיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
בשית שעין וכו'. ומפני ששתיהן חמין הן כלומר שאין הצל ניכר דרשו כחום היום על שש שעות וכדר' תנחומא דאמר מהו כחום היום בשעה שאין צל לכל בריה לפי שהצל הוא תחתיו:
בארבע שעין שמשא חמין וכו'. כלומר דהיינו טעמא דדריש וחם השמש על ארבע שעות שאז השמש הוא בלבדו חם ובמקום הצל קר הוא:
מדברי תורה למד ר' יהודה. לומר דתמיד של שחר קרב עד ד' שעות כדתני ר' ישמעאל וכו' ודריש בבקר בבקר ולפיכך תפלת השחר שהוא כנגדו ג''כ עד ד' שעות:
שְׁנַיִם לַיּוֹם. שֶּׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָן כְּנֶגֶד הַיּוֹם. הֲדָא הִיא דְּתַנִּינָן תַּמָּן תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן מַעֲרָבִית צְפוֹנִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה כְּנֶגֶד הַיּוֹם וְשֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם הָיָה נִשְׁחָט עַל קֶרֶן צְפוֹנִית מִזְרָחִית עַל טַבַּעַת שְׁנִיָּה כְּנֶגֶד הַיּוֹם. וְהוּא שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט בְּשַׁחֲרִית וְאֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁחַט בָּעֲרָבִים.
Pnei Moshe (non traduit)
והוא שיהא יודע וכו'. כלומר טעמא דהך מילתא הוא כדי שיהא ניכר וידוע איזה מהן כשחט בשחרית וכו' לפי שלפעמים הוו שוהין אחר זריקת הדס ולא הקריבו אברי תמיד. של שחר עד שנשחט של בין הערבים ושלא יתערבו והיה להם מקום שחיטתן לסימן:
על קרן מערבית צפונית. שבבקר השמש במזרח וזורחת למערב ושם הוא כנגד השמש ובערבית השמש במערב ומאירה למזרח והיה נשחט על קרן צפונית מזרחית:
הדא הוא דתנינן תמן. בריש פ''ד דתמיד:
מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנָן. שְׁנַיִם לַיּוֹם. חֲלוֹק אֶת הַיּוֹם. טַעְמָא דְּרִבִּי יְהוּדָה שְׁנַיִם לַיּוֹם. שְׁנֵי פָּרַקְלֵיטִין לַיּוֹם. שְׁנַיִם לַיּוֹם. שֶׁתְּהֵא שְׁחִיטָתָן לְשֵׁם הַיּוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
טעמא דר' יודה. דלא דריש הכי משום דמיבעי ליה לדרשא אחרינא כדדריש בספרי שנים ליום וכו' כנגד היום. נגד השמש:
חלוק את היום. ויום הוא י''ב שעות והחלק הראשון לתמיד של שחר:
אָמַר רִבִּי לֵוִי אַף בִּימֵי מַלְכוּת רִשְׁעָא הַזֹּאת הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי כְּבָשִׂים. וּבְסוֹף שִׁלְשְׁלוּ לָהֶם שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְעָלוּ לָהֶן שְׁנֵי חֲזִירִין. לא הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לְחַצִּי חוֹמָה עַד שֶׁנָּעַץ הַחֲזִיר בַּחוֹמָה וְנִזְדַּעְזְעָה הַחוֹמָה וְקָפַץ מ̇ פַּרְסָה מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה גָּֽרְמוּ הָעֲווֹנוֹת וּבָטֵל הַתָּמִיד וְחָרֵב הַבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
וקפץ. החזיר ארבעים פרסה מא''י:
אִי מֵעֵדוּת לָמַד רִבִּי יוּדָה דָּמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶן לֵוִי בִּימֵי מַלְכוּת יָוָן הָיוּ מְשַׁלְשְׁלִין לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי טְלָיִים. פַּעַם אַחַת שִׁילְשְׁלוּ לָהֶן שְׁתֵּי קוּפּוֹת שֶׁל זָהָב וְהָיוּ מַעֲלִין לָהֶן שְׁנֵי גְדָיִים. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה הֵאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינֵיהֶם וּמָֽצְאוּ שְׁנֵי טְלָיִים מְבוּקָּרִים בְּלִשְׁכַּת הַטְּלָאִים. עַל אוֹתָהּ שָׁעָה הֵעִיד רִבִּי יְהוּדָה בַּר אַבָּא עַל תָּמִיד שֶׁל שַׁחַר שֶׁקָּרֵב בְּאַרְבַּע שָׁעוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
והיו מעלין להם שני גדיים. והם לא היו רוצין לשנות למה שהיו נוהגין להקריב טלאים לתמידין:
אי מעדות למד. ואי בעית אימא דמעדות למד ר' יודה לומר עד ד' שעות כמו ששנינו בפ''ו דעדיות העיד ר''י בן בבא על תמיד של שחר וכו' כדמפרש לקמן דעל אותו מעשה נשנית עדות זו:
אַחֲוֵיהּ דְּאִימֵּיהּ דְּרִבִּי אָדָא הֲוָא מְצַיֵּיץ גּוּלְתֵיהּ דְּרַב בְּצוֹמָא רַבָּא. אֲמַר לֵיהּ כַּד תִּחְמִי שִׁימְשָׁא בְּרֵישׁ דִּקְלֵי תִּיהַב לִי גוּלְתִי דְּנַצְלֵי דְּמִנְחָתָא. וְשִׁמְשָׁא בְּרֵישׁ דִּיקְלֵי אַיְמָמָא הוּא. הכא דָּמַר רִבִי יוֹחָנָן הָאוֹמֵר לְצוּלָה חֳרָבִי זוּ בָּבֵל שֶׁהִיא זוּטוֹ שֶׁל עוֹלָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ צוּלָה שֶׁשָׁם צָֽלְלוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. גַּם בְּבָבֶל לִנְפּוֹל חַלְלֵי יִשְׂרָאֵל גַּם בְּבָבֶל נָֽפְלוּ חַלְלֵי כָל הָאָרֶץ. כְּתִיב וַיִּמְצְאוּ בִקְעָה בְּאֶרֶץ שִׁנְעָר וַיֵּשְׁבוּ שָׁם. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ שִׁנְעָר שֶׁשָׁם נִנְעֲרוּ מֵיתֵי דּוֹר הַמַּבּוּל. דָּבָר אַחֵר שֶׁהֵם מֵתִים בְּתַשְׁנוּק בְּלֹא נֵר בְּלֹא מֶרְחָץ. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֵם מְנוּעֲרִים מִן הַמִּצְווֹת בְּלֹא תְרוּמָה וּבְלֹא מַעֲשֵׂר. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁשָּׂרֶיהָ מֵתִים נְעָרִים. דָּבָר אַחֵר שִׁנְעָר שֶׁהֶעֱמִידָה שׂוֹנֵא וָעָר לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאֵי זֶה זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר הָרָשָׁע.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה מצייר גולתיה דרב. וכן הוא לקמן ובפ' בתרא דתענית היה תופסו ושומרו לגלימיה דרב ביה''כ וא''ל כשתראה השמש בראש דקלים שהוא סמוך לשקיעתו תתן לי ואני מתפלל מנחה דמצוה להתפלל עם דמדומי חמה בין בשחרית בין במנחה:
ושמשא בריש דיקלי תמן איממא הוא הכא. כצ''ל וקושיא היא הא כשהשמש בריש דיקלי בבבל הוא יום גדול עדיין כאן בארץ ישראל דאמר ר' יוחנן וכו' שבבל זוטו של עולם שהיא במצולה ותחתיתו ועמקו והיכי עביד רב הכי והוא בבבל היה והלא זה הזמן בבבל אינו עם דמדומי חמה ולקמן משני לה רב כר' יודה ס''ל דאמר עד פלג המנחה ולפיכך נהג כן דכשהשמש בריש דיקלי בבבל זמן פלג המנחה הוא בא''י:
בתשנוק. בצער מבלי נחת שאין להם לא נר ולא מרחץ:
מן המצות. שלא נתתייבו אלא בא''י:
רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא הָיָה מִתְפַּלֵּל עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה כְּדֵי שֶׁיְהֵא עָלָיו מוֹרָא שָׁמַיִם כָּל הַיּוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא וִיְהֵא חֶלְקִי עִם הַמִתְפַּלְלִים עִם דִּמְדוּמֵי חַמָּה מַה טַעַם עַל זֹאת יִתְפַּלֵּל כָּל חָסִיד אֵלֶיךָ לְעֵת מְצוֹא. לְעֵת מִיצּוּיוֹ שֶׁל יוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
עם דמדומי חמה בשחרי:
לעת מיצויו של יום. כשהשמש יוצא וזורח ומצוי הוא על הארץ:
תַּמָּן תַּנִּינָן תָּמִיד נִשְׁחַט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. עֶרֶב פְּסָחִים נִשְׁחַט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה בֵּין בְּחוֹל בֵּין בְּשַׁבָּת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי הָכָא אַתְּ עֲבַד מִנְחָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה וְהָכָא אַתְּ עֲבַד מִנְחָה שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי לֹא הוּקְשָׁה תְּפִילַּת הַמִּנְחָה לְתָמִיד שֶׁל הָעַרְבָּיִם אֶלָּא לִקְטוֹרֶת. מַה טַעַם תִּכֹּן תְּפִילָּתִי קְטוֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב. צֵא שָׁעָה אַחַת לְעִיסּוּקוֹ וְאַתְּ עֲבַד מִנְחָה שְׁתֵּי שָׁעוֹת וּמֶחֱצָא.
Pnei Moshe (non traduit)
תמן תנינן. ריש פ''ה דפסחים תמיד נשחט וכו':
הכא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה. דקאמרת פלג המנחה י''א חסר רביע וא''כ כל זמן המנחה שתי שעות ומחצה קודם הלילה שהוא מט' ומחצה ולמעלה והכא את עביד מנחה ג' שעות ומחצה דקתני תמיד נשחט בשמנה ומתצה ואם כן זמן מנחה שהוא כנגד תמיד של בין הערבים גם כן שלש שעות ומחצה הויא וקשיין אהדדי:
לא הוקשה תפלת המנחה. לזמן שחיטת חמיד אלא לקטורת של בין הערבים שהיתה אחר הקרבתו של תמיד וכדכתיב תכון תפלתי קטרת וגו' מנחת ערב יצא שעה אחת לעיסוקו והקרבתו של תמיד והוא עד ט' שעות ומחצה ואז היו מקטירין קטרת ונמצא את עביד מנחה שתי שעות ומחצה כדתנינן בתוספתא הכא:
וְכַמָּה הוּא פְּלָג הַמִּנְחָה אַחַת עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת חָסֵר רְבִיעַ.
Pnei Moshe (non traduit)
אחת עשרה שעה חסר רביע. כך הוא לשון התוספתא פ''ג ואיזו היא מנחה גדולה משש שעות ומחצה ולמעלה וכמה הוא פלג המנחה אחד עשר שעות חסר רביע כלומר פלג המנחה דמתני' דבמנחה קטנה מיירי וזמנה מתשעה שעות ומחצה ולמעלה ופלג מנחה זו י''א חסר רביע שהוא שעה אחת ורביע קודם הלילה:
וכמה הוא פלג המנחה. דקתני במתני':
רִבִּי חִייָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה וּתְפִילַּת הַמּוּסָף תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. הֲווּן בָּעִין מֵימַר כְּשֶׁאֵין בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁנֵיהֶן אֲבָל אִם יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁנֵיהֶן תְּפִילַּת מוּסָף קוֹדֶמֶת. רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵיהֶן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. רִבִּי נָתָן בַּר טוֹבִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וַאֲפִילוּ יֵשׁ בַּיּוֹם כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל שְׁתֵיהֶן תְּפִילַּת הַמִּנְחָה קוֹדֶמֶת. 30b וְהָתַנִּי הִקְדִּים תְּפִילַּת הַמִּנְחָה לִתְפִילַּת הַמּוּסָפִין יָצָא. לְשֶׁעָבַר הָא בַּתְּחִילָּה לָא בְּדָא. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַן הַתְּפִילָּה. כַּהֲדָא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מְפַקֵּד לְתַלְמִידָיו אִין הֲוָה לְכוֹן אֲרִיסְטוֹן וּמָטָא יוֹמָא לְשִׁית שָׁעִין עַד דְּלָא תִסְקוּן לַאֲרִסְטוֹן תִּהֲווּן מַצְלוּן דְּמִנְחָתָא עַד דְּלָא תִסְקוּן.
Pnei Moshe (non traduit)
מפקד. היה מצוה לתלמידיו אם הוה לכון אריסטון סעודה גדולה ומתייראים אתם שמא מתוך כך ימשוך הזמן ויעבור זמן המנחה ומטא יומא לשית שעין כלומר שהוא אחר ששה שעות שהוא זמן מנחה גדולה אז עד שלא תלכו לעלות לסעודה תתפללו מקודם תפלת מנחה ואח''כ תלכו להסעודה והשתא שמעינן נמי מהא דאם הוא יום שיש בו מוסף וצריך הוא להתפלל שתיהם מטעם שמא ימשוך אז יקדים הוא לתפלת המנחה כיון שכבר הגיע זמנה היא קודמת ואח''כ יתפלל מוסף:
פתר לה. ר' יוחנן להברייתא בשלא היה זמן התפלה כלומר שלא הגיע זמן להתפלל לא למנחה ולא למוסף שהיה קודם שש שעות ומחצה הלכך לא יקדים לכתחילה למנחה אבל אם הגיע זמן התפלה אפי' יש שהות ביום אלא שמתירא שמא יעבור השעה אח''כ כגון שהיה הולך לסעודה גדולה וצריך להתפלל שניהם וכהאי דריב''ל דלקמיה אז אפילו לכתחילה יקדים לתפלת מנחה כיון שכבר הגיע זמנה ואח''כ יתפלל מוסף כהדא דר' יהושע בן לוי:
והתני. בברייתא הקדים תפלת המנחה לתפלת המוספין יצא ומשמע דוקא לשעבר אם עבר והקדים יצא בדיעבד הא בתחלה לא בדא אמרו שיקדים לתפילת המנחה וקשיא לר' יוחנן:
הוון. בני הישיבה בעון מימר דוקא כשאין שהות ביום כדי להתפלל שניהן שעד שיתפלל מוסף יעבור זמן המנחה אבל אם יש שהות ביום תפלת מוסף שקדמה היא קודמת למנחה וקאמר ר' זעירא דלא היא דכך קיבל בשם ר' יוחנן דלעולם תפלת מנחה קודמת וכן אמר ר' נתן בשם ר' יוחנן:
תפלת המנחה ותפלת המוסף. לא התפלל של מוסף עד שהגיע זמן תפלת המנחה תפלת המנחה קודמת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source