אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא זֶה שֶׁהוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָֽצְאָן עוֹמְדִין וּמִתְפַּלְלִין. אִם יוֹדֵעַ הוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן יִתְפַּלֵּל וְאִים לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחַד אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס וְלֹא פְלִיגֵי. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.
Pnei Moshe (non traduit)
אם יודע הוא מתחיל וגומר. אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו':
24b תַּנִּי הַמְּהַסְפֵּד וְכָל הָעוֹסְקִין בָּהֶסְפֵּד מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. מַעְשֵׂה הָיָה וְהִפְסִיקוּ רִבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלִתְפִילָּה. וְהָא תַנִּינָן אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר. מַתְנִיתָא בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן. וּמַה דְתַנִּי בְּיוֹם הַשֵּׁנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור. עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע:
מתני' ביום הראשון. מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק''ש בהספד של יום השני:
וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואכלת ושבעת וברכת. מי שהוא אוכל חייב לברך:
וּבַמְּזוּזָה דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךְ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
Pnei Moshe (non traduit)
דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך. ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו:
וְחַייָבִין בִתְפִילָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
משנה אחרונה. היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ''ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע''כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש''ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה''ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק''ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין:
והאי דתנינן תמן. בפ''ב דסנהדרין גבי כ''ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס''א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר''ש תוספאה קאי דאמר שאח''כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא:
מבקש רחמים על עצמו. זה צריך לכולם:
הוי הדא דתנינן וכו'. כלומר דהש''ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא''כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן:
הרואים פנים. פני האבל פטורין:
משום אבל. משום כבוד האבל פטורין:
העומדים משום כבוד. עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע:
תני ר' יודא אומר וכו'. בתוספתא שם:
קְטַנִּים מְנַיִין לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת י֨י בְּפִיךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָדִיר בָּהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
בשעה שהוא תדיר בה. וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק''ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק''ש:
עֲבָדִים מְנַייִן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י֨י אֱלֹהֵינוּ י֨י אֶחָד. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצָא הָעֶבֶד שֶׁיֵּשּׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר.
הלכה: נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' נשים מנין. דפטורות מק''ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני':
משנה: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִילִּין וְחַייָבִין בִּתְפִילָּה וּבִמְזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' נשים ועבדים פטורין מק''ש. ואע''פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי''ל דמ''ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד''א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ''ל ותפילין אף למ''ד שהן מ''ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ''ד סד''א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ''ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות:
וקטנים. אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק''ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק''ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן:
וחייבין בתפלה. דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים:
ובמזוזה. דמהו דתימא נקיש מזוזה לת''ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת''ת נשים פטורות ה''נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ''ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי:
ובברכת המזון. הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד''א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ''ל:
תַּנִּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הָיוּ כוּלָּם בְּשׁוּרָה אַחַת הָעוֹמְדִין מִשּׁוּם כָּבוֹד חַייָבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין. יָֽרְדוּ לְסֶפֶד הָרוֹאִין פְּנִים פְּטוּרִין. וּשְׁאֵינָן רוֹאִין פְּנִים חַייָבִין. הֲוֵי הֲדָא דְתַנִּינָן הָעוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה הַפְּנִימִיִּם פְּטוּרִין וְהַחִיצוֹנִים חַייָבִין מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. הֲדָא דְתַנִּי הָעוֹמְדִין מִשּׁוּם כָּבוֹד חַייָבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְהַיי דְתַנִּינָן תַּמָּן וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֶת אֲחֵרִים דֶּרֶךְ כָּל הָעָם זֶה אַחַר זֶה. וְהַמְמוּנֶּה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. ס''א ראשונה. 25a אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹמְדוֹת וַאֲבֵלִים עוֹבְרִין. מִשֶּׁרָבַת תַּחֲרוּת בְּצִיפּוֹרִין הִתְקִין רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁיְּהוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת עוֹבְרוֹת וְהָאֲבֵלִים עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל תּוֹסֶפְתָּא חָֽזְרוּ הַדְּבָרִים לְיוֹשְׁנָן.
Pnei Moshe (non traduit)
משנה אחרונה. היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ''ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע''כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש''ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה''ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק''ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין:
והאי דתנינן תמן. בפ''ב דסנהדרין גבי כ''ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס''א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר''ש תוספאה קאי דאמר שאח''כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא:
מבקש רחמים על עצמו. זה צריך לכולם:
הוי הדא דתנינן וכו'. כלומר דהש''ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא''כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן:
הרואים פנים. פני האבל פטורין:
משום אבל. משום כבוד האבל פטורין:
העומדים משום כבוד. עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע:
תני ר' יודא אומר וכו'. בתוספתא שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source