Berakhoth
Daf 24b
24b תַּנִּי הַמְּהַסְפֵּד וְכָל הָעוֹסְקִין בָּהֶסְפֵּד מַפְסִיקִין לְקִרְיַת שְׁמַע וְאֵין מַפְסִיקִין לִתְפִילָּה. מַעְשֵׂה הָיָה וְהִפְסִיקוּ רִבּוֹתֵינוּ לְקִרְיַת שְׁמַע וְלִתְפִילָּה. וְהָא תַנִּינָן אִם יְכוֹלִין לְהַתְחִיל וְלִגְמוֹר. מַתְנִיתָא בְּיוֹם הָרִאשׁוֹן. וּמַה דְתַנִּי בְּיוֹם הַשֵּׁנִי.
Traduction
Nous enseignons que les gens en deuil et les assistants (à la cérémonie funèbre), s’ils ne peuvent finir la cérémonie à temps, doivent l’interrompre pour réciter le shema (seulement), et non pour faire la prière (239)Cf. (Bikurim 3, 3). (celle-ci étant plus longue). Mais il est arrivé déjà que nos docteurs avaient interrompu la cérémonie (funèbre) pour réciter le shema, ainsi que pour faire la prière. Nous lisons dans la Mishna qu’on peut commencer le shema (avant d’arriver au cercle) si on peut le finir (sinon, il ne faut pas le commencer); si nous soutenons qu’il faut interrompre la cérémonie pour réciter le shema, ne va-t-il pas sans dire qu’on peut commencer cette récitation avant d’arriver au cercle? -C’est qu’ici il s’agit du premier jour (de deuil), tandis qu’ailleurs il est question du second jour.
Pnei Moshe non traduit
והא תנינן אם יכולין להתחיל ולגמור. עד שלא יגיעו לשורה יתחילו ואם לאו לא יתחילו לקרות והיכי קתני בברייתא דאפי' הן עסוקין בהספד מפסיקין לקריאת שמע:
מתני' ביום הראשון. מיירי דאז פטורין מקריאת שמע ומה דתני תנא בתוספתא דמפסיקין מהספד לק''ש בהספד של יום השני:
אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר אֶבְדּוּמָא זֶה שֶׁהוּא נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת וּמָֽצְאָן עוֹמְדִין וּמִתְפַּלְלִין. אִם יוֹדֵעַ הוּא מַתְחִיל וְגוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא יַתְחִיל שְׁלִיחַ צִיבּוּר כְּדֵי לַעֲנוֹת אַחֲרָיו אָמֵן יִתְפַּלֵּל וְאִים לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. בְּאֵי זֶה אָמֵן אָֽמְרוּ תְּרֵין אֲמוֹרָאִין חַד אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ. וְחַד אָמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה. אָמַר רִבִּי פִּינְחָס וְלֹא פְלִיגֵי. מַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל הָאֵל הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁבָּת. וּמַאן דָּמַר בְּאָמֵן שֶׁל שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּחוֹל.
Traduction
R. Samuel, fils d’Abdouma, dit: Si celui qui entre dans la synagogue (à l’heure de l’office) croit pouvoir finir sa prière avant que le ‘hazan (l’officiant) commence à répéter (l’amida), afin de dire Amen, il peut la commencer et la finir (240)Cf. Ci-après (4, 8).. L’un (des docteurs) soutenait qu’ici il s’agit d’avoir assez de temps pour dire Amen, après la troisième section de l’amida; selon l’autre, c’est dans le cas où l’on croit pouvoir finir sa prière avant que le ‘hazan ait terminé la seizième section, afin de dire-l’amen. – R. Pin’hass rapporte que ces deux (docteurs) ne sont point en désaccord, car le premier parle des prières du samedi, et le second de celles de tous les jours (de la semaine).
Pnei Moshe non traduit
אם יודע הוא מתחיל וגומר. אם יכול להיות מתחיל וגומר עד שלא יתחילו כו':
Berakhoth
Daf 25a
משנה: נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִקִּרְיַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִילִּין וְחַייָבִין בִּתְפִילָּה וּבִמְזוּזָה וּבְבִרְכַּת הַמָּזוֹן.
Traduction
Les femmes, les esclaves et les enfants sont dispensés de réciter le shema et de mettre les théphilins, mais ils sont obligés de faire la prière et la bénédiction du repas, et d’observer la loi de la mezuza (242)''La Mézouza est un parchemin qui contient les versets 4-9 du ch. 6 et les versets 12-20 du ch. 11 du Dt; on l'attache aux poteaux des portes, comme il est ordonné par ces mêmes versets.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נשים ועבדים פטורין מק''ש. ואע''פ שהיא מצותעשה שהזמן גרמא ולמאי איצטריך לאשמעינן הא קי''ל דמ''ע שהזמן גרמא נשים פטורות סד''א הואיל ואית בה מלכות שמים ליחייבו קמ''ל ותפילין אף למ''ד שהן מ''ע שהזמן גרמא דשבת לאו זמן תפילין וכן לילה לחד מ''ד סד''א נקיש תפילין למזוזה מה מזוזה נשים חייבות אף תפילין קמ''ל דמקיש תפילין לתלמוד תורה הואיל ואיתקשו בשתי הפרשיות אהדדי בפ' ראשונה דכתיב ושננתם וקשרתם ובפ' שניה וקשרתם ולמדתם אותם וגו' מה תלמוד תורה נשים פטורות דכתיב בניכם ולא בנותיכם אף תפילין נשים פטורות:
וקטנים. אפי' קטן שהגיע לחינוך לא הטילו על אביו לחנכו בק''ש לפי שאינו מצוי אצלו בעונת ק''ש ולא בתפילין משום דסתם קטן אינו יודע לשמור בעצמו שלא יפיח בהן:
וחייבין בתפלה. דתפלה רחמי היא ותקנוה אף לנשים ולחנך בה הקטנים:
ובמזוזה. דמהו דתימא נקיש מזוזה לת''ת דכתיב ולמדתם וכתבתם מה ת''ת נשים פטורות ה''נ ממזוזה אף על פי שמצות עשה שלא הזמן גרמא היא קמ''ל דחייבות דכתיב למען ירבו ימיכם גברי בעי חיי נשי לא בעי חיי:
ובברכת המזון. הואיל וכתיב בתת ה' לכם בערב בשר לאכול ולחם בבקר לשבוע סד''א כמצות עשה שהזמן גרמא דמי קמ''ל:
הלכה: נָשִׁים מְנַיִין וְלִמַּדְתֶּם אוֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם. אֶת בְּנֵיכֶם וְלֹא אֶת בְּנוֹתֵיכֶם.
Traduction
La dispense des femmes (243)Cf. Ci-dessus, (2, 3). (de la récitation du shema et de la mise des théphilins) est basée sur le verset suivant (Dt 11, 19): Vous enseignerez mes commandements à vos fils (seulement), et non à vos filles.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נשים מנין. דפטורות מק''ש דכתיב ולמדתם אותם וכו' וכן פטורות מתפילין מכח האי דרשא כדפרישית במתני':
עֲבָדִים מְנַייִן שְׁמַע יִשְׂרָאֵל י֨י אֱלֹהֵינוּ י֨י אֶחָד. אֶת שֶׁאֵין לוֹ אָדוֹן אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָצָא הָעֶבֶד שֶׁיֵּשּׁ לוֹ אָדוֹן אַחֵר.
Traduction
– Et pourquoi la même dispense existe-t-elle pour les esclaves? – Parce qu’il est écrit (Ibid. 6, 4): Ecoute Israël, l’Eternel est notre Dieu; il est UN. Ce qui veut dire que nous n’avons pas d’autre supérieur que Dieu, tandis que l’esclave est soumis à son maître.
קְטַנִּים מְנַיִין לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת י֨י בְּפִיךָ בְּשָׁעָה שֶׁהוּא תָדִיר בָּהּ.
Traduction
Et pourquoi les enfants en sont-ils dispensés? – C’est qu’il est écrit (Ex 13, 9): Afin que la loi divine soit dans ta bouche, c’est-à-dire que tu sois assidu à l’étude de cette loi (et l’enfant ne l’est pas);
Pnei Moshe non traduit
בשעה שהוא תדיר בה. וקטן אינו יכול להיות תדיר בתפילין לפי שאינו יכול לשמור גופו והואיל ופטור לחנכו מהתפילין פטור נמי מק''ש מהאי טעמא שאינו מצוי תדיר אצל אביו לחנכו בזמן ק''ש:
וְחַייָבִין בִתְפִילָּה כְּדֵי שֶׁיְּהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עַל עַצְמוֹ.
Traduction
mais ils sont tous (la femme, l’esclave et l’enfant) obligés de dire la prière (amida), parce que chacun doit s’efforcer d’attirer sur soi la miséricorde divine.
Pnei Moshe non traduit
מבקש רחמים על עצמו. זה צריך לכולם:
תַּנִּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הָיוּ כוּלָּם בְּשׁוּרָה אַחַת הָעוֹמְדִין מִשּׁוּם כָּבוֹד חַייָבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין. יָֽרְדוּ לְסֶפֶד הָרוֹאִין פְּנִים פְּטוּרִין. וּשְׁאֵינָן רוֹאִין פְּנִים חַייָבִין. הֲוֵי הֲדָא דְתַנִּינָן הָעוֹמְדִין בַּשּׁוּרָה הַפְּנִימִיִּם פְּטוּרִין וְהַחִיצוֹנִים חַייָבִין מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. הֲדָא דְתַנִּי הָעוֹמְדִין מִשּׁוּם כָּבוֹד חַייָבִין. מִשּׁוּם אֵבֶל פְּטוּרִין מִשְׁנָה רִאשׁוֹנָה. וְהַיי דְתַנִּינָן תַּמָּן וּכְשֶׁהוּא מְנַחֵם אֶת אֲחֵרִים דֶּרֶךְ כָּל הָעָם זֶה אַחַר זֶה. וְהַמְמוּנֶּה מְמַצְּעוֹ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם מִשְׁנָה אַחֲרוֹנָה. ס''א ראשונה. 25a אָמַר רִבִּי חֲנִינָא בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מִשְׁפָּחוֹת עוֹמְדוֹת וַאֲבֵלִים עוֹבְרִין. מִשֶּׁרָבַת תַּחֲרוּת בְּצִיפּוֹרִין הִתְקִין רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא שֶׁיְּהוּ הַמִּשְׁפָּחוֹת עוֹבְרוֹת וְהָאֲבֵלִים עוֹמְדִין. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל תּוֹסֶפְתָּא חָֽזְרוּ הַדְּבָרִים לְיוֹשְׁנָן.
Traduction
Nous enseignons que R. Yehuda a dit: S’il y a un seul cercle, tous ceux qui s’y trouvent doivent prier, si c’est pour l’honneur des gens en deuil (qu’ils sont venus); mais les parents (qui prennent part au deuil) en sont dispensés. Ceux (des assistants) qui sont arrivés au lieu (où l’on fait la cérémonie de deuil) et qui sont tournés vers les affligés (qu’ils voient de près) sont dispensés de réciter le shema, et les autres (qui ne voient pas les affligés) y sont obligés. C’est d’après la décision postérieure (d’après le texte de la Mishna qui dit) que ceux qui se tiennent à l’intérieur du cercle sont dispensés de réciter le shema, mais non ceux qui sont à l’extérieur. Et ce que nous venons d’apprendre de l’obligation de la réciter pour ceux qui sont venus seulement en l’honneur des gens, et de la dispense de le réciter pour ceux qui viennent consoler les affligés, est une sentence antérieure. Nous avons appris (241)''T. (Sanhedrin 2, 2); ibid, f. 18.'' que lorsque le grand prêtre avait consolé les gens en deuil, le ségan (l’adjoint) les plaçait entre lui (le grand prêtre) et les assistants; ceux-ci alors passaient (l’un après l’autre, pour consoler les gens en deuil). R. Hanina rapporte qu’anciennement les assistants restaient (sur place), et les gens en deuil passaient devant eux. Mais, comme dans la ville de Sephoris, il a surgi des querelles (entre les assistants), R. José ben-Halaphta décida que les gens en deuil resteraient et que les assistants passeraient (l’un après l’autre) pour les consoler. – R. Simon de Thossephta rapporte qu’on a rétabli de nouveau l’ancien usage.
Pnei Moshe non traduit
תני ר' יודא אומר וכו'. בתוספתא שם:
העומדים משום כבוד. עצמן לא משום האבל חייבין בקרית שמע:
משום אבל. משום כבוד האבל פטורין:
הרואים פנים. פני האבל פטורין:
הוי הדא דתנינן וכו'. כלומר דהש''ס מפרש דלא תימא דר' יודה פליג אהא דתנא קמא דהתם בתוספתא דמחלק בין הרואין פני אבל דפטורין ושאינן רואין חייבין וכדתני במתני' דהא בשורה אחת הכל הן רואין פני האבל וא''כ לדידיה לאו ברואין פני האבל תליא מילתא הלכך קאמר דלא פליג ר' יודה אלא כאן למשנה אחרונה וכאן למשנה ראשונה וכדלקמן:
משנה אחרונה. היינו כדמייתי לקמן להא דר' חנינא וכצ''ל בראשונה היו משפחות עוברות ואבלין עומדין משרבת תחרות בציפורין התקין ר' יוסי בן חלפתא שיהיו המשפחות עומדות והאבלין עוברין. ובספרים כתוב בחילוף וטעות דמוכח הוא שהרי המחלוקת היתה ביניהם שכל אחת ואחת אומרת אני עוברת תחילה וע''כ כמו שהגהתי הוא והשתא מפרש הש''ס דהא דתנן במתני' העומדין בשורה וכו' אלמא שהעם היו עומדין והאבלין עוברין כמשנה האחרונה היא ולפיכך בראיית פני האבל תליא מילתא דכשעמדו ונעשו שורות שורות הפנימית שרואין פני האבל שעובר לפניהם פטורין ושאינם רואין חייבין והא דקאמר ר' יהודה העומדים משום כבוד חייבין זהו כמשנה ראשונה שהעם היו עוברים והיינו דקתני היו כלם שורה אחת לפי שלמשנה ראשונה שהעם היו עוברין מסתמא לא היו שורות שורות אלא כדרך העוברין זה אחר זה והכל בשורה אחת והא דקתני העומדים לאו שהיו עומדין בשורה אלא דה''ק העומדים שם כדי לעבור לפני האבל אם משום כבוד שהן מקפידין על כבוד עצמן ועומדין שם כדי לעבור בראשונה אחר שיבא האבל חייבין בק''ש ואם משום כבוד האבל כלומר אלו שאין מקפידין על כבוד עצמן ולעבור בראשונה אלא עומדין כדי לעבור לפני האבל ולנחמו פטורין:
והאי דתנינן תמן. בפ''ב דסנהדרין גבי כ''ג וכשהוא מנחם את אחרים דרך כל העם עוברין וכו' אלמא' שהעם היו עוברין והאבל עומד האי אתיא כמשנה ראשונה. וכגי' ס''א הכתובה בספרים וכדפרישית. ולנסחא דגרסי משנה אחרונה אפשר לומר דאהא דר''ש תוספאה קאי דאמר שאח''כ חזרו הדברים ליושנן ונהגו כבראשונה שהעם עוברין והאבלים עומדין וקרי לה משנה אחרונה נגד תקנת ר' יוסי בן חלפתא:
וּבַמְּזוּזָה דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךְ וּבִשְׁעָרֶיךָ.
Traduction
– Quand à l’observation de la mezuza, il est écrit (Dt 6, 9): Vous écrirez sur les portes de vos demeures (la Loi).
Pnei Moshe non traduit
דכתיב וכתבתם על מזוזות ביתך. ודריש ביתך אשתו בכלל כדאמרינן ביתו זו אשתו:
וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן דִּכְתִיב וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת י֨י אֱלֹהֶיךָ.
Traduction
Tous sont obligés de faire la bénédiction du repas, parce qu’il est écrit encore (Dt 8, 10): Tu mangeras, tu te rassasieras et tu rendras grâce au Seigneur ton Dieu.
Pnei Moshe non traduit
ואכלת ושבעת וברכת. מי שהוא אוכל חייב לברך:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source