Berakhoth
Daf 19a
משנה: רָחַץ לַיְלָה רִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ. אָמַר לָהֶן אֵינִי כִשְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם אִיסְטְנֵיס אָנִי.
Traduction
De même, R. Gamliel se rendit au bain la nuit de la mort de sa femme: ''Ne nous as-tu pas appris, lui dirent-ils, qu’il est interdit aux parents du défunt de se baigner aux premiers jours du deuil? – Oui, dit-il; mais je ne me porte pas comme tout le monde et je suis d’une constitution faible (189)Il y a dans le texte le terme grec asthenes: maladif, délicat.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רחץ. במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע''פ שאבל אסור ברחיצה:
איסטנים אני. קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג:
אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי קַשִּׂיתָהּ קוֹמֵי 19a רִבִּי יוֹסֵי מַה בֵינָהּ לְבֵין שׁוֹבֵר אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְרוֹגֶרֶת. אָמַר לִי וָמַר דְּבַתְרֵיהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. וְכַאן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשִׁירְשִׁיָּא אוֹ מַקְשֵׁי מַה בֵינָהּ לְמֵפִיס מוּרְסָה בְשַׁבָּת. אָמַר לוֹ וָמַר דְּבַתְרֵיהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ פֶּה. וְכַאן מִתְכַּוֵּן שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁהוּא מִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
קשייתה קומי ר' יוסי. הקשיתי לפניו דמאי קמ''ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ''ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה''נ כן ואע''פ שהוא כעושה חבורה:
א''ל ואמור דבתרה. אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה''נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה''א דאסור:
או מקשי. כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן:
תַּנִּי לֹא יִבְעוֹל אָדָם בְּעִילָה לְכַתְּחִילָּה בְשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה וַאֲחֵרִים מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן טַעֲמוֹן דַּאֲחֵרִים לִמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְכַּוֵּן. מֵאֵילֶיהָ נַעֲשֶׂה חַבּוּרָה. אַסִּי אָמַר אָסוּר. בִּנְיָמִן גִּנְזַכַּיּיָה נָפַק וָמַר מִשְׁמֵיהּ דְּרַב מוּתָּר. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּיד עִילוֹי וּמִית וְקָרֵי עִילוֹי בָּרוּךְ שֶׁנָּגְפּוֹ. וְעַל רַב קָרֵי לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
טעמון דאתרים. מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה:
ואיקפד עילוי. דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו':
שְׁמוּאֵל אָמַר כָּל הַהִיא הִילְכְתָא דְּרֵישֵׁיהּ דְּפִירְקָא אֲחָרִייָא דְנִידָּה לַהֲלָכָה אֲבָל לֹא לְמַעֲשֶׂה. רִבִּי יַנַּיי עָרַק אֲפִילוּ מִתִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ וְנִשְׂאֵת. בָּעוּן קוֹמוֹי רִבִּי יוֹחָנָן מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה. אָֽמְרִין לִתְלוֹת בְּדַם הַמַּכָּה לֹא הוֹרֵי וְלִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה הוּא מוֹרֵייא. מַה צְרִיכָה לָהּ כֶּשְׁבָּאוּ לֵיהּ יְמֵי הֶפְסֵק יְמֵי טָהֳרָה בֵּנְתַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי אֶלְעָזָר מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה וְשָׁרָא לֵיהּ דְּהוּא סָבַר כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל. דִּשְׁמוּאֵל אָמַר פִּרְצָה דְחוּקָה נִכְנָסִין בָּהּ בְּשַׁבָּת אֲפִילוּ מִשְׁרָת צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּי שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל קַפּוֹדְקִיָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה וְשָׁרַע מִינֵיהּ. שְׁאֵלִית לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר לִי מֵעַתָּה אֵי זֶה דַם נִידָּה וְאֵי זֶה דַם בְּתוּלִים. תַּנִּי כַּלָּה אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ כָּל שִׁבְעָה וְאָסוּר לִיטוֹל מִמֶּנָּה כוֹס שֶׁל בְּרָכָה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַי טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא יֵצֵא דַם נִידָּה עִם דַּם בְּתוּלִים.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כל ההיא הלכתא וכו'. דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח''כ בדם בתולים:
מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא:
אמרין. ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס''ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע''פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא''כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת:
מה צריכא לה. לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת:
דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'. משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה''נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק:
ושרע מיניה. ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי':
וא''ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים. כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע''פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא''כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי:
כלה. אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה:
Berakhoth
Daf 19b
משנה: וּכְשֶׁמֵּת טֶבִי עַבְדּוֹ קִיבֵּל עָלָיו תַּנְחוּמִין. אָֽמְרוּ לוֹ לֹא לִימַּדְּתָנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאֵין מְקַבְּלִין תַּנְחוּמִין עַל הָעֲבָדִים. אָמַר לָהֶן אֵין טֶבִי עַבְדִּי כִשְׁאָר עֲבָדִים כָּשֵׁר הָיָה.
Traduction
Lorsque mourut son serviteur Tobie, il agréa des condoléances: ''Ne nous as-tu pas appris, lui dirent-ils encore, qu’on ne reçoit pas de consolations pour la mort des esclaves? – Mon serviteur Tobie, répondit-il, ne ressemblait pas aux autres esclaves, car il était honnête et pieux''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' שאין מקבלין תנחומין על העבדים. כמו על שאר קרוביו שמצטער על מיתתן אלא אומרים לו המקום ימלא לך חסרונך כדרך שאומרים על בהמתו שמתה:
הלכה: מַאן תַּנָּא אָבֵל אָסוּר בִּרְחִיצָה כָל שִׁבְעָה רִבִּי נָתָן. רִבִּי אַמִּי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרִבִּי חִייָה בַּר בָּא וְהוֹרֵי לֵיהּ כָּל שִׁבְעָה כְרִבִּי נָתָן. רִבִּי יוֹסֵי הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא וְשָׁלַח לְרִבִּי בָּא בַּר כֹּהֵן לְגַבֵּי רִבִּי אָחָא אָמַר לֵיהּ וְלֹא כֵן אִלְפָּן רִבִּי. רִבִּי אַמִּי הַוָּה לֵיהּ 19b עוּבְדָּא וְשָׁאַל לְרֵישׁ לָקִישׁ וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּרִבִּי נָתָן כָּל שִׁבְעָה. אָמַר לֵיהּ דִּילְמָא תְּרֵין עוּבְדִּין אִינּוּן. אֲנָן אָֽמְרִין לֵיהּ עַל דְּרִבִּי חִייָה בַּר בָּא. וְאַתּוּן אַמְרִיתוּן עַל דְּרֵישׁ לָקִישׁ. וְעוֹד מִן הֲדָא רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְּרִבִּי אוֹשַׁעְיָא הֲוָה לֵיהּ עוּבְדָּא שָׁאַל לְרַבָּנָן וְאָֽסְרוּן.
Traduction
Quel est celui qui enseigne (190)V. (Moed Qatan 3, 5). qu’il est interdit à une personne en deuil de se baigner toute la première semaine? -C’est R. Nathan. Lorsqu’un cas pareil survint à R. Amé, il demanda à R. Hiya bar-Aba ce qu’il fallait faire; et celui-ci fut de l’avis de R. Nathan, c’est-à-dire qu’il faut attendre tous les sept jours. -Mais, observa-t-il, notre maître n’a-t-il pas dit que lorsque cela arriva à R. Amé, il consulta Resh-Lakish, qui fut également de l’avis de R. Nathan; pourquoi donc dire que R. Amé, fit demander à R. Hiya? - Peut-être répondit-on, y a-t-il là deux faits; nous l’attribuons à R. Hiya bar-Aba (191)A lui R. Amé a pu s'adresser la 1re fois, non la seconde fois., et vous l’attribuez à Resh-Lakish (au fond, c’est la même chose). On peut encore prouver la durée du deuil par ceci: R. Hama, le père de R. Oshia à qui le même fait arriva, demanda l’avis des rabbins, qui lui interdirent le bain.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מאן תנא אבל אסור ברחיצה וכו'. לאו אהאי מתני' קאי ובפ''ג דמועד קטן איתמר האי סוגיא כולה ואיידי דקאמר לקמן דלא אסרו אלא ברחיצה של תענוג מייתי לה וכדאמר ר''ג במתני' איסטניס אני. והתם גריס לעיל מינה תני אלו דברים שאבל אסור בהן כל שבעה ברחיצה ובסיכה וכו' ועלה קאמר מאן תנא אבל אסור ברחיצה כל שבעה:
לא כן אלפך ר' ר' אמי הוה ליה עובדא וכו'. הכי גריס לה במ''ק לא כבר למדך רבך דר' אמי היה לי' עובדא וכו':
א''ל דילמא תרין עובדין אינון וכו'. על שאמר לו דר' אמי שאל לריש לקיש אמר לו כי והלא אנחנו מקובלין דלר' חייא בר בא הוא דשאל ר' אמי ואתון אמרין ליה דלריש לקיש הוא דשאל אפשר שני מעשים היו לר' אמי ושאל לזה וחזר ושאל לזה:
ועוד מן הדא וכו'. גם זה מהתשובה שהשיבו לר' יוסי דרבנן אם רק:
רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי אִילֵּין רַבָּנָן. רַבָּנָן דְּהָכָא אוֹ רַבָּנָן דְּרוֹמַיָּא. אִין תֵּימַר רַבָּנָן דְּהָכָא נִיחָא. אִין תֵּימַר רַּבָּנָן דְּרוֹמַיָּא. רַבְרְבַייָא קוֹמוֹי וְהוּא שָׁאַל לִזְעִירַייָא. אִין תֵּימַר רַבָּנָן דְּרוֹמַיָּא אִינּוּן שָֽׁרְיָן וְאִינּוּן אָֽסְרִין. דְּתַנִּי מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַרְחִיץ אַחַר הַמִּיטָּה מַרְחִיצִין וּבְדָרוֹם מַרְחִיצִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן מִי שֶׁהוּא מַתִּיר אֶת הָֽרְחִיצָה הַזֹּאת עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כַּאֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
Traduction
R. Yossé demanda: De quels rabbins s’agit-il là? Est-ce de ceux d’ici (de la Galilée), ou de ceux du Midi (de la Pérée)? S’il s’agit des rabbins d’ici, cela se comprend qu’on les ait consultés; mais s’il s’agit de ceux du Midi, comment admettre que, se trouvant en présence des grands hommes, on se soit adressé à leurs inférieurs? En outre, s’il s’agit de ceux du Midi, comment expliquer la contradiction qu’il y a entre ceux qui permettent le bain et le présent cas où ils l’interdisent? -N’a-t-on pas enseigné que, dans les localités où l’on a l’habitude de prendre un bain après l’enterrement d’un parent, on peut le faire, ainsi que cela se pratique dans le Midi? -C’est que, répond R. Yossé bar R. Aboun, l’on permet le bain parce qu’on le suppose aussi nécessaire que de manger et de boire;
Pnei Moshe non traduit
היידן אלין רבנן. וכן הוא במ''ק. איזו רבנן אם רבנן דהכא או רבנן דמדרום ועל שהקשה עליהם לקמיה שאל לו זה:
רברבייא קומוי. הגדולים הם לפניו שהן רבנן דהכא והוא שאל להקטנים שהם זקני דרום בתמיה:
אין תימר רבנן דהכא ניחא ואין תימר רבנן דדרומייא וכו'. וכן הוא במ''ק. כלומר ועוד קשיא דאי רבנן דהכא שפיר אלא אי אמרת זקני דרום הא אינון שריין כדתני בברייתא דלקמיה והשתא קאמרת דאינון אסרין:
אחר המטה. אחר שנשאו המת במטה ונקבר נהגו להקל ברחיצה:
ובדרום. נהגו כן ומרחיצין עצמן:
מי שהוא מתיר את הרחיצה הזאת. באבילות שבעה טעמיה מפני שהוא עושה אותה כאכילה ושתיה דא''א בלא כך וכן היא סובר ברחיצה למי שהורגל בה:
הֲדָא דְתֵימַר בִּרְחִיצָה שֶׁל תַּעֲנוֹג. אֲבָל בִּרְחִיצָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל תַּעֲנוֹג מוּתָּר. כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא עָלוּ בוֹ חַטָּטִין אָתוּן שַׁייְלוּן לְרִבִּי יוֹסֵי מַהוּ דְיַסְחֵי. אָמַר לוֹן דְּלָא יַסְחֵי מַייִת הוּא. אִין בָּעֵי אֲפִילוּ בְתִשְׁעָה בְאַב. אִין בָּעֵי אֲפִילוּ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים.
Traduction
et si d’autres les défendent, c’est qu’ils pensent qu’on en fera un sujet de plaisir; mais, au cas contraire, c’est permis. Ainsi, lorsque Samuel bar-Abba fut affligé pendant le deuil d’une maladie de la peau, on demanda à R. Yossé s’il lui était permis de prendre un bain: Quoi, répondit-il, il y a danger de vie, et vous le demandez? Cela ne fait pas l’objet d’un doute, fût-ce le neuf d’Ab, ou même le jour du Grand Pardon.
Pnei Moshe non traduit
הדא דתימר. הא דפליגי ברחיצה דאיכא דאסר ואיכא דשרי דוקא ברחיצה של תענוג הוא דפליגי:
מותר. לדברי הכל:
מהו דיסחי. משום רפואה:
דלא יסחי מיית הוא. אם לא ירחוץ ימות וא''כ אין בעי אפי' בט''ב וכו'. ובמ''ק גריס אין כיני אפי' וכו' והיינו הך דכל שהוא משום רפואה מותר אפי' בט''ב וביה''כ:
רִבִּי יוֹסֵי בְּרִבִּי חֲנִינָא רָאוּ אוֹתוֹ טוֹבֵל. אִם לְקֵרוּיוֹ לֹא יָֽדְעִין אִם לְהָקֵר גוּפוֹ שֶׁאֵין רְחִיצַת צוֹנָן רְחִיצָה לֹא יָֽדְעִין.
Traduction
R. Yossé bar-Hanina fut aperçu se baignant lors de son deuil, et l’on ne savait pas si c’était pour se purifier ou pour se rafraîchir le corps, vu qu’un bain pris à froid ne compte pas comme tel.
Pnei Moshe non traduit
ראו אותו טובל. בימי אבלו:
אם לקרויו לא ידעין וכו'. ולא ידענו אם בשביל קרי טבל או אם להקר גופו משום דס''ל שאין רחיצת צונן רחיצה דלא אמרו אלא בחמין:
לא ידעין. ונשאר בספק:
הוֹרֵי רִבִּי בָּא כְהֵין תַּנְיָא. הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בְּבָא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קֵיהוֹת עָלָיו שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָן בַּמַּיִם.
Traduction
R. Aba était du même avis (192)J. (Taanit 3, 6). R. Aha enseigna que, lorsqu’on revient de voyage et les pieds sont amollis, il est permis de les laver à l’eau.
Pnei Moshe non traduit
קיהות עליו. מטונפות ומאוסות עליו:
תַּנִּי אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ אֶל הָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר.
Traduction
Il est dit: La personne en deuil et celui qui a été mis en anathème peuvent, s’ils ont un voyage à faire, revêtir des sandales (interdites d’ordinaire) et les retirer en arrivant dans la ville. Il en est de même pour le jeûne d’Ab et pour tout autre jeûne public reconnu (193)On sait qu'en ces jours, l'ablution et la mise des sandales étaient défendues en Palestine..
Pnei Moshe non traduit
וכן בתענית ציבור. שגוזרין על הגשמים כדתנן בפ''ק דתענית שבשלש שניות אסורין בנעילת הסנדל ובמהלכין בדרך התירו:
תַּנִּי בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאוֹל אֲבֵלִים בְּשַׁבָּת שׁוֹאֲלִין. וּבְדָרוֹם שׁוֹאֲלִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוּבָּא אֲזַל לְחַד אֲתָר וַחֲזָא אֲבֵילַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאִיל בּוֹן. אָמַר לוֹן אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם. אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵינוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא מְשַׁבֵּחַ בִּדְרִבִּי מֵאִיר קוֹמֵי צִיפּוֹרָאֵי אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ אָדָם צָנוּעַ. חַד זְמָן חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָֽמְרֵי לֵיהּ אֲהֵן דְּאַתְּ מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לוֹן מַה עִסְקֵיהּ. אָֽמְרֵי לֵיהּ חֲמָא אֲבֵלַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָמַר לוֹן בָּֽעְאֵי אַתּוּן מֵידָע מַהוּ חֵילֵיהּ בָּא לְהוֹדִיעֲכֶם שֶׁאֵין אֵבֶל בְּשַׁבָּת. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב בִּרְכַת י֙י הִיא תַעֲשִׁיר זוּ בִרְכַת שַׁבָּת. וְלֹא יוֹסִיף עֵצֶב עִמָּהּ זוּ אֲבֵלוּת. כְּמָה דְתֵימָא נֶעֱצָב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.
Traduction
On a appris encore ceci: dans les endroits où l’on a l’habitude de s’informer, le samedi, de la santé des personnes en deuil, on le fait, ainsi que cela se pratique au Midi. R. Oshia le grand se rendit dans un endroit et comme il vit, un samedi, des gens en deuil, il leur présenta le salut: Je ne sais, dit-il, quel est l’usage chez vous; mais je vous souhaite le salut, selon notre habitude. R. Yossé bar-R. Halaphta faisait l’éloge de R. Meir devant un habitant de Siphori (sa localité) et le nommait: grand homme, saint homme, homme modeste. Il vit une fois des personnes en deuil le samedi et il leur adressa le salut: -Est-ce, lui dit-on, parce que tu es de son avis que tu fais son éloge? -Qu’a-t-il fait, répondit-il, pour vous étonner? -Il a vu le samedi des gens en deuil, et il les a salués. – Vous pouvez, dit-il, connaître par-là la force de son raisonnement (et en tirer une conclusion): il est venu faire savoir que le deuil est suspendu le samedi''. Ceci est conforme à ce verset (Pr 10, 22) qui dit: La bénédiction de Dieu enrichit (cette phrase se rapporte à la bénédiction du samedi), et il n’y aura plus de tristesse chez elle (termes relatifs au deuil), comme il est dit de David (2S 19, 3): Le roi s’affligea de la perte de son fils (où il s’agit aussi de deuil); donc, le samedi le deuil cesse.
Pnei Moshe non traduit
לשאול. בשלום אבלים בשבת:
אהן דאת מתני שבחיה. זהו אדם גדול שאתה מספר בשבחיה והלא הוא שואל בשלום אבילים בשבת:
בעיא אתון מידע. אדרבה אם אתם רוצים לידע מרב חכמתו הוא בא להודיעכם בזה שאין אבילות בשבת:
כמה דתימר נעצב המלך. מתאבל היה ולמדנו דהאי לא יוסיף עצב לומר שאין. אבילות בשבת:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source