Vayedaber

Berakhoth

Daf 18b

משנה: חָתָן פָּטוּר מִקִּרְיַת שְׁמַע לַיְלָה רִאשׁוֹן עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת אִם לֹא עָשָׂה מַעֲשֶׂה. מַעֲשֶׂה בְרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁנָּשָׂא וְקָרָא לַיְלָה הָרִאשׁוֹן. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּינוּ שֶׁחָתָן פָּטוּר. אָמַר לָהֶם אֵינִי שׁוֹמֵעַ לָכֶם לְבַטֵּל מִמֶּנִּי מַלְכוּת שָׁמַיִם אֲפִילוּ שָׁעָה אַחַת.

Traduction

Le fiancé est dispensé de lire le Shema la première nuit de son mariage jusqu’au samedi soir suivant, aussi longtemps qu’il n’a pas accompli le devoir conjugal. Il arriva à R. Gamliel de lire le shema la première nuit de son mariage: -''Maître, lui dirent ses disciples, ne nous as-tu pas enseigné que tout fiancé en est dispensé? – C’est vrai, dit-il; mais je ne saurais vous écouter pour oublier un instant la profession de foi juive''.- (188)Le développement de ce § se retrouvera en Nida.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חתן. שנשא בתולה פטור מק''ש בלילה הראשון משום דטריד שמא לא ימצאנה בתולה א''נ שמתיירא שמא יעשה כרות שפכה בבעילתו וטרדה דמצוה היא ורחמנא אמר ובלכתך בדרך בלכת דידך הוא דמחייבת הא דמצוה פטירת:

אם לא עשה מעשה. אם לא בעל עד מוצאי שבת שהן ד' לילות טריד מכאן ואילך לבו גס בה ותו לא טריד ואע''פ שלא עשה מעשה חייב בק''ש:

מעשה בר''ג וכו'. קמ''ל אם אדם גדול הוא ובטוח בעצמו שיכול להתכוין והוא ראוי ליטול את השם כבסוף פרקין הרשות בידו:

הלכה: רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן אַנְטִיגְנֹס בְּשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי יַנַּאי זֹאת אוֹמֶרֶת שֶּׁמּוּתָּר לִבְעוֹל בִּתְחִילָּה בְשַׁבָּת. אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי תִּיפְתַּר בְּאַלְמָנָה שֶׁאֵינָהּ עוֹשֶׂה תַבּוּרָה. אָמַר לֵיהּ וְהָא תַנִּינָן אַרְבַּע לֵיְלוֹת. אִית לָךְ לְמֵימַר אַרְבַּע לֵיְלוֹת בְּאַלְמָנָה.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' זאת אומרת. מדקתני עד מוצ''ש אם לא עשה מעשה א''כ לילי שבת ג''כ בכלל ש''מ שמותר לבעול להבתולה בתחילה בשבת:

תיפתר באלמנה. ממתני' דהכא ליכא למישמע מינה דאיכא למידחי דתיפתר באלמנה דלא שייכא בה חבורה ואימא אפי' כונס את האלמנה פטור מק''ש דמיהת טריד ועוסק במצוה הוא:

א''ל והא תנינן ארבעה לילות. כלומר נהי דממתני' דהכא מדחית לה ואוקימתה באלמנה מתני' דנדה מאי איכא למימר דתנינן התם בר''פ תינוקת דאם הגיע זמנה לראות קאמרי בית הלל נותנין לה עד מוצאי שבת ארבעה לילות לתלות בדם בתולים וכי אית לך למימר התם נמי ד' לילות באלמנה אלא לאו ש''מ דשרי למיבעל בתולה בשבת:

רִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא הֲווּ יָֽתְבִין בְּחַד אֲתָר וַהֲוָה גַבֵּי רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא פְרִיטִין. אָתָת עֹנְתָא דִצְלוּתָא 18b וְשָֽׁרְתוּן וִיהָבוּן לְרִבִּי חִזְקִיָּה. קָטַר פּוּרְתֵּיהּ לְפוּרְתֵּיהּ. וְשָֽרְתוּן וְעָרַק. אָמַר לֵיהּ וּמַה בְיָֽדְךָ.

Traduction

R. Ezéchias et R. Jacob bar-Aha étaient assis en un endroit, et le second avait de l’argent en mains. Au moment de la prière, il le retira de la bourse et le donna à garder à R. Ezéchias celui-ci remit une à une les pièces dans le sac. Mais ce dernier s’ouvrit; les pièces tombèrent, et R. Ezéchias (craignant le blâme), voulut fuir. R. Jacob s’en aperçut, et il lui cria: Qu’as-tu? (On ne doit pas alors garder l’argent, même en sac

Pnei Moshe non traduit

והוה גבי ר' יעקב בר אחא פריטין. היו מעות אצלו והגיע עת התפלה:

ושרתון. כמו וצרתון והשי''ן מתחלף בצד''י שהן ממוצא אחד כלומר שצררן ונתנום לר' חזקיה לפקדון והיה רוצה לידע איך יתנהג:

קטר פורתיה לפורתיה. ור' חזקיה הוסיף בקשרים וקשר מקצת הכיס או המטפחת שהיו בתוכו קשרו קצתו אל קצתו:

ושרתון וערק. כלומר וצררן היטב וברצועה. ערקא רצועה מלישנא ערקתא דמסאנא והניחם כך ולא תפסן בידו:

א''ל ר' יעקב ומה בידך. ומה אתה עושה עם הכתוב בידך והיכן קיימתה אותו שהרי למדני שאף על פי שהם צרורין ובלבד שיהו בידך א''נ ומה בידך שלא הועלת כלום והרבה יש בהש''ס כעין זה:

אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַף מִי שֶׁהָיוּ מֵימָיו עַל כְּתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. רַב חוּנָא אָמַר קִרְיַת שְׁמַע וּתְפִילָּה אֵינָן צְרִיכוֹת כַּווָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא קַשִּׂיתִי קוֹמֵי רִבִּי פִינְחָס וַאֲפִילוּ תֵימַר קִרְיַת שְׁמַע צְרִיכָה כַּווָנָה תְפִילָּה אֵינָהּ צְרִיכָה כַווָנָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי קִיַּמְתִּיהָ כִיַּי דָמַר רִבִי יַעֲקֹב בַּר אַחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הִגִּיעוּךָ סוֹף מְלֶאכֶת הַמַּיִם שֶׁאֵינָם מְחֻווָרִים דְּבַר תּוֹרָה.

Traduction

), et R. Hanina dit: Même en ayant l’eau de lustration sur l’épaule (ce qui accapare l’attention), on peut réciter le shema et dire les prières. -Quoi, s’écria R. Houna, n’exigent-elles pas d’attention soutenue? R. Mena dit: J’en ai fait le sujet d’une objection devant R. Pinhas; et, même en admettant que le shema l’exige seulement pour le 1er verset, n’en faut-il pas pour l’amida? R. Yossé déclare que l’avis de R. Hanina (qui permet de faire garder l’eau sur l’épaule pendant le shema) est conforme à ce qu’à dit R. Jacob bar-Aha au nom de R. Yohanan: on peut conclure finalement pour cette question de l’eau (pendant la prière), qu’elle n’est pas clairement résolue par la Loi (aussi l’on pourra en cet état lire les diverses prières).

Pnei Moshe non traduit

אף מי שהיו מימיו על כתפיו. במי חטאת קאמר הרי זה קורא את שמע ומתפלל ולא חיישינן להיסח הדעת וקס''ד מפני שאינן צריכין כוונה וכדמפרש רב הונא ואין מסיח דעתו ממימי החטאת:

קשייתה. הקשיתי לפני ר' פנחס דאפי' תימר קריאת שמע אינה צריכה כונה. כצ''ל תפילה אינה צריכה כונה בתמיה הא אנן תנן האומנין קורין קריאת שמע בראש הנדבך אבל לא תפלה מפני שצריכה כונה:

א''ר יוסי קיימתיה. להא דר' חנינא כהאי דאמר ר' יוחנן:

הגיעוך. כלומר על כרחך היינו טעמא שסוף מלאכת המים והיינו שנושאן על כתיפו אחר המילוי כדי לקדשן וזהו סוף מלאכת המים שהמילוי תחילת מלאכה היא א''נ סוף מלאכת המים סוף הדבר שהמים נפסלין במלאכה אחרת:

שאינם מחוורים דבר תורה. כלומר אינם מחוורין בדין זה מן התורה שהנושא אותן פוסל אותן במלאכה כזו אלא שחכמים גזרו בהן ופסלו מי חטאת שעשה עמהן מלאכה ולפיכך הקילו להיות קורא ק''ש ומתפלל:

Berakhoth

Daf 19a

משנה: רָחַץ לַיְלָה רִאשׁוֹן שֶׁמֵּתָה אִשְׁתּוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ תַלְמִידָיו לִימַּדְתָּנוּ רַבֵּנוּ שֶׁאָבֵל אָסוּר לִרְחוֹץ. אָמַר לָהֶן אֵינִי כִשְׁאָר כָּל בְּנֵי אָדָם אִיסְטְנֵיס אָנִי.

Traduction

De même, R. Gamliel se rendit au bain la nuit de la mort de sa femme: ''Ne nous as-tu pas appris, lui dirent-ils, qu’il est interdit aux parents du défunt de se baigner aux premiers jours du deuil? – Oui, dit-il; mais je ne me porte pas comme tout le monde et je suis d’une constitution faible (189)Il y a dans le texte le terme grec asthenes: maladif, délicat.''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' רחץ. במים חמין בלילה הראשון שמתה אשתו ואע''פ שאבל אסור ברחיצה:

איסטנים אני. קר ומצונן לשון צינה ואיכא צערא אם לא היה רוחץ ואין אסור בימי אבלו אלא רחיצה של תענוג:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר זַבְדִּי קַשִּׂיתָהּ קוֹמֵי 19a רִבִּי יוֹסֵי מַה בֵינָהּ לְבֵין שׁוֹבֵר אֶת הֶחָבִית לֶאֱכוֹל מִמֶּנָּה גְרוֹגֶרֶת. אָמַר לִי וָמַר דְּבַתְרֵיהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. וְכַאן שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁמִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי. רַב יִצְחָק בַּר רַב מְשִׁירְשִׁיָּא אוֹ מַקְשֵׁי מַה בֵינָהּ לְמֵפִיס מוּרְסָה בְשַׁבָּת. אָמַר לוֹ וָמַר דְּבַתְרֵיהּ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ פֶּה. וְכַאן מִתְכַּוֵּן שֶׁהוּא מִתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ בְּעוּלָה כְּמִי שֶׁהוּא מִּתְכַּוֵּן לַעֲשׂוֹתָהּ כֵּלִי.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

קשייתה קומי ר' יוסי. הקשיתי לפניו דמאי קמ''ל פשיטא דמותר וכי מה בינה ובין שובר את החבית לאכול ממנה גרוגרות דתנינן בפ' כ''ב דשבת דמותר לכתחילה משום דלהנאתו מתכוין וה''נ כן ואע''פ שהוא כעושה חבורה:

א''ל ואמור דבתרה. אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לעשות כלי בההיא שבירה וה''נ כאי שמתכוין לעשותה בעולה והוי כמי שמתכוין לעשותה כלי וה''א דאסור:

או מקשי. כמו ואיכא דמקשי לה ממתני' דמפיס מורסא דשרי לכתחילה ושני ליה כדשנינן:

תַּנִּי לֹא יִבְעוֹל אָדָם בְּעִילָה לְכַתְּחִילָּה בְשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהוּא עוֹשֶׂה חַבּוּרָה וַאֲחֵרִים מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי אָבוּן טַעֲמוֹן דַּאֲחֵרִים לִמְלַאכְתּוֹ הוּא מִתְכַּוֵּן. מֵאֵילֶיהָ נַעֲשֶׂה חַבּוּרָה. אַסִּי אָמַר אָסוּר. בִּנְיָמִן גִּנְזַכַּיּיָה נָפַק וָמַר מִשְׁמֵיהּ דְּרַב מוּתָּר. שָׁמַע שְׁמוּאֵל וְאִיקְפִּיד עִילוֹי וּמִית וְקָרֵי עִילוֹי בָּרוּךְ שֶׁנָּגְפּוֹ. וְעַל רַב קָרֵי לֹא יְאוּנֶּה לַצַּדִּיק כָּל אָוֶן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

טעמון דאתרים. מפני שהוא דבר שאין מתכוין ומאליה נעשה חבורה:

ואיקפד עילוי. דלא אמר רב הכי ומית עילוי על שאמר אבל לא הגיע לעשות מעשה וקרי עלי' ברוך שנגפו ועל רב שלא באת תקלה על ידו קרא לא יאונה וגו':

שְׁמוּאֵל אָמַר כָּל הַהִיא הִילְכְתָא דְּרֵישֵׁיהּ דְּפִירְקָא אֲחָרִייָא דְנִידָּה לַהֲלָכָה אֲבָל לֹא לְמַעֲשֶׂה. רִבִּי יַנַּיי עָרַק אֲפִילוּ מִתִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ זְמַנָּהּ וְנִשְׂאֵת. בָּעוּן קוֹמוֹי רִבִּי יוֹחָנָן מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה. אָֽמְרִין לִתְלוֹת בְּדַם הַמַּכָּה לֹא הוֹרֵי וְלִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה הוּא מוֹרֵייא. מַה צְרִיכָה לָהּ כֶּשְׁבָּאוּ לֵיהּ יְמֵי הֶפְסֵק יְמֵי טָהֳרָה בֵּנְתַיִם. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר אַבָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי אֶלְעָזָר מַהוּ לִבְעוֹל בְּעִילָה שְׁנִייָה וְשָׁרָא לֵיהּ דְּהוּא סָבַר כַּהֲדָא דִשְׁמוּאֵל. דִּשְׁמוּאֵל אָמַר פִּרְצָה דְחוּקָה נִכְנָסִין בָּהּ בְּשַׁבָּת אֲפִילוּ מִשְׁרָת צְרוֹרוֹת. אָמַר רִבִּי חַגַּי שׁוּשְׁבִּינֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל קַפּוֹדְקִיָּא הֲוֵינָא שְׁאֵלִית לְרִבִּי יֹאשִׁיָּה וְשָׁרַע מִינֵיהּ. שְׁאֵלִית לְרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק אָמַר לִי מֵעַתָּה אֵי זֶה דַם נִידָּה וְאֵי זֶה דַם בְּתוּלִים. תַּנִּי כַּלָּה אֲסוּרָה לְבֵיתָהּ כָּל שִׁבְעָה וְאָסוּר לִיטוֹל מִמֶּנָּה כוֹס שֶׁל בְּרָכָה דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. מַי טַעֲמָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר אִי אֶפְשַׁר שֶׁלֹּא יֵצֵא דַם נִידָּה עִם דַּם בְּתוּלִים.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

כל ההיא הלכתא וכו'. דתנינן שם בתינוקת שלא הגיע זמנה וכן אם הגיע זמנה עד כמה תולין בה בדם בתולים כל זה להלכה אבל לא למעשה וכדר' ינאי דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונישאת לפרוש הימנה אחר בעילה ראשונה ולא תלינן אח''כ בדם בתולים:

מהו לבעול בעילה שניה בשבת דאכתי פתחה דחוק הוא:

אמרין. ומאי קא מבעיא להו הרי לתלות בבעילה שניה בדם המכה לא הורי רבי יוחנן דס''ל כהא דר' ינאי רביה דהוה ערק אפי' מתינוקת שלא הגיע זמנה ואע''פ שאנו רואין שבא הדם מחמת תשמיש ועדיין הפתח דחוק לא תלינן ולבעול בעילה שניה בשבת הוא מוריא להיתירא בתמיה הא שמעינן מיהת מההיא דרבי ינאי דלחומרא הורה ואף שנראה שעדיין הפתח דחוק וא''כ היאך יהא מורה לקולא לענין שבת:

מה צריכא לה. לא צריכא להא דמיבעיא להו אלא כשבאו לה ימי הפסק ימי טהרה בנתיים מבין הבעילה הראשונה ועכשיו פסקה לראות ואיכא למיתלי שחית' המכה ולפיכך לענין לתלות בדם בתילין לא מצינן לתלות אלא דלענין שבת מספקא להו דילמא כיון שפסקו הבתולים ליכא למיחש מידי דשוב אינו עושה חבור' ואיכא למימר דבעילה שניה מותרת:

דהוא סבר כהדא דשמואל וכו'. משום דהוי דבר שאינו מתכוין וה''נ כן אף שעדיין הפתח הוא דחוק:

ושרע מיניה. ולמט' המיניה הוה יתיב ר' שמואל בר רב יצחק ושאילתי':

וא''ל מעתה איזה דם נדה ואיזה דם בתולים. כלומר דהוה מתמה אמאן דשרי ומדמי לי' להא דשמואל דאמר פרצה דחוקה מותר לכנס בה בשבת ואפי' משרת צרורות ומשמע דהכי נמי כן בבעילה שניה אע''פ שהוא משיר מקצת דם בתולים שנשארו וא''כ מעתה היאך נבחין בה בבעילה שני' ולאיזה דם את משוי לי' דלענין לתלות בדם בתולים הא אמרינן דלא תלינן וכדם נדה מיחשבא ולענין השרת צרורות כדם בתולים משוית לי' והוי כתרתי דסתרן אהדדי:

כלה. אחר בעילה ראשונה אסורה לביתה כל ז' כנדה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source