Vayedaber

רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי אַף מִי שֶׁהִתְקִין אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת עַל הַסֶּדֶר הִתְקִינָהּ. שָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָרִאשוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שִׁבְחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְהָאֶמְצָעִיּוֹת צָרְכָן שֶׁל בִּרְיוֹת. חָנֵּנוּ דֵעָה. חָנַנְתָּנוּ דֵעָה רְצֵה תְשׁוּבָתֵנוּ. רָצִיתָ תְשׁוּבָתֵנוּ סְלַח לָנוּ. סָלַחְתָּ לָנוּ גָּאֳלֵנוּ. גְּאַלְתָּנוּ רְפָה חָלְיֵינוּ. רִיפִּיתָ חָלְיֵינוּ בָּרֵךְ שְׁנוֹתֵינוּ. בֵּירַכְתָּ שְׁנוֹתֵינוּ קַבְּצֵנוּ. קִיבַּצְתָּנוּ שָׁפְטֵנוּ בְצֶדֶק. שְׁפָֽטְתָנוּ בְצֶדֶק הַכְנַע קָמֵינוּ. הִכְנַעְתָּ קָמֵנוּ צַדְּקֵנוּ. צִדַּקְתָּנוּ בְּנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ. לֵית צוּרְכָה דִּבְנֵה בֵיתְךָ וּשְׁמַע עֲתִירָתֵינוּ וּרְצֵנוּ בְתוֹכוֹ. אֶלָּא כְמַה דְאִישְׁתָּעֵי קַרְייָא כֵּן אִישְׁתָּעֵית מַתְנִיתָא וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִילָּתִי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

חנינו דעה חננתנו דיעה. כלומר חננו דיעה כמו שחננתנו לשעבר וכן כולם:

אף מי שהתקין את התפלה וכו'. כלומר ואף התפילה שכל ברכות האמצעיות בקשה להבא הן מ''מ על הסדר הזה אנחנו מבקשין תעשה עמנו כמו שעשית לשעבר כדמפרש ואזיל לקמיה:

ורצינו בתוכו. וכצ''ל לית צורכה דשמע עתירתינו ובנה ביתך ורצינו בתוכו. כלומר וכי לא כך היה צריך לומר על הסדר בתחילה שמע עתירתינו ואח''כ ובנה וכו' אלא כמה דאישתעי קרייא וכו' כמו שהוא כתוב בקרא בתחילה והביאותים אל הר קדשי זה בנין הבית ואח''כ ושמחתים בבית תפילתי שאשמע תפלתם וישמחו ואח''כ עולותיהם וזבחיהם לרצון:

נִיחָא בִקְרִיאַת הַמְּגִילָּה 17a דִּכְתִיב בָּהּ כִּכְתָבָם. בְּרַם בְּהַלֵּלָא בְגִין דִּכְתִיב מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהוּלָּל שֵׁם י֙י מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ אָמַר רִבִּי אָבוּן עוֹד הִיא אֲמוּרָה עַל הַסֶּדֶר. בְּצֵאת ישְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לְשֶׁעָבַר. לֹא לָנוּ י֙י לֹא לָנוּ לְדוֹרוֹת הַלָּלוּ. אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע י֙י אֶת קוֹלִי לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ. אִסְרוּ חַג בָּעֲבוֹתִים לִימוֹת גּוֹג וּמָגוֹג. אֵלִי אַתָּה לְעָתִיד לָבוֹא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לעתיד לבא. לתחיית המתים ואז ג''כ אודך כמו עתה:

לימות גוג ומגוג. שיעשה עמנו נפלאות וצריך לכפול החג בהודאה כעבותים הללו:

מה את שמע מינה. כלומר ומה הוא שמקפיד שיאמר על הסדר אם הפסוקים לבד או אף הפרשיות וקאמר ר' אבון עוד היא אמורה על הסדר כלומר גם הפרשיות שלה הן על הסדר ולא יקדים המאוחר למוקדם כדמפרש ואזיל דפרשה הראשונה מדברת לשעבר ולא לנו וכו':

ברם בהלילא. מ''ט וקאמר בגין דכתיב ממזרח שמש ועד מבואו מהולל שם ה' מהולל שם ה' ממזרח שמש עד מבואו. הכי גריס לה לקמן בריש פ''ב דמגילה. כלומר דה''ק שצריך שיהא מהולל שם ה' כממזרח שמש ועד מבואו כמו שהן כסדר ולא יהפכו כך צריך להלל על הסדר:

דכתיב בה ככתבם. משמע כסדר שהיא כתובה ולא למפרע:

רַבָּנָן אָֽמְרֵי אָהֵן מַלְכָּא מְשִׁיחָה אִין מִן חַייָא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אִין מִן דְּמָכִייָא הוּא דָּוִד שְׁמֵיהּ. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא אַנָּא אָֽמְרִי טַעְמָא וְעוֹשֵׂה חֶסֶד לִמְשִׁיחוֹ לְדָוִד.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

למשיחו לדוד. לעולם דוד הוא משיחו:

אין מי חייא. אם מן החיים הוא יהיה שמו דוד ואם מן המתים הוא יהיה דוד בעצמו:

אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה מֵאָה וְעֶשְׂרִים זְקֵנִים וּמֵהֶם שְׁמוֹנִים וְכַמָּה נְבִיאִים הִתְקִינוּ אֶת הַתְּפִילָּה הַזֹּאת. וּמַה רָאוּ לִסְמוֹךְ הָאֵל הַקָּדוֹשׁ לְחוֹנֵן הַדָּעַת עַל שֵׁם וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיֵדְעוּ תוֹעֵי רוּחַ בִּינָה. דֵּיעָה לִתְשׁוּבָה הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע וגו' עַד וּלְבָבוֹ יָבִין וְשָׁב וְרָפָה לוֹ. תְּשׁוּבָה לִסְלִיחָה וְיָשׁוֹב אֶל י֙י וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ. סְלִיחָה לִגְאוּלָה הַסּוֹלֵחַ לְכָל עֲווֹנֵיְכִי הָרוֹפֵה לְכָל תַּחֲלוּאָיְכִי הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיֵּיכִי. וְיֹאמַר רוֹפֵא חוֹלִים קֳדָמוֹי. אָמַר רִבִּי אֲחָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל בְּרָכָה שְׁבִיעִית לְלַמְּדָךְ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי אָחָא שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב י֙י אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן שִׁירָה שְׁבִיעִית הִיא לְהוֹדִיעֲךָ שֶׁאֵין יִשְׂרָאֵל נִגְאָלִין אֶלָּא בִשְׁבִיעִית. אָמַר רִבִּי חִייָא בַּר אַבָּא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ רוֹפֵא חוֹלִים בְּרָכָה שְׁמִינִית כְּנֶגֶד הַמִּילָה שֶׁהִיא לַשְּׁמִינִי. עַל שֵׁם בְּרִיתִי הָֽיְתָה אִתּוֹ הַחַיִּים. אָמַר רִבִּי אַלֶכְסַנְדְּרִי מִפּנֵי מַה הִתְקִינוּ בִּרְכַת הַשָּׁנִים בְּרָכָה תְשִׁיעִית כְּנֶגֶד קוֹל י֙י שׁוֹבֵר אֲרָזִים. שֶׁהוּא עָתִיד לִשְׁבּוֹר כָּל בַּעֲלֶי שְׁעָרִים. רִבִּי לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי אָחָא בַּר חֲנִינָא מַה רָאוּ לִסְמוֹךְ מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים לִמְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל. עַל שֵׁם וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עֲנַפְכֶם תִּתְּנוּ וּפְרִיכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל. לָמָּה כִּי קָֽרְבוּ לָבוֹא. נִתְקַבְּצוּ הַגָּלִיּוֹת וְהַדִּין נַעֲשֶׂה הַזֵּדִין נִכְנָעִין וְהַצַּדִּיקִים שְׂמֵחִים. וְתַנִּי עֲלָהּ כּוֹלֵל שֶׁל מִינִים וְשֶׁל רְשָׁעִים בְּמַכְנִיעַ זֵדִים. וְשֶׁל גֵּרִים וְשֶׁל זְקֵנִים בְּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים. וְשֶׁל דָּוִד בְּבוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם. אַחַר יָשׁוּבוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִקְשׁוּ אֶת י֙י אֱלֹהֵיהֶם וְאֵת דָּוִד מַלְכָּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אחר ישובו בני ישראל. לירושלים ואז ובקשו וגו':

והזדים נכנעים. כדכתיב ושבר פושעים וחטאים יחדיו יכלו והצדיקים שמחים דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק ולכך הם תכופים זו אחר זו:

והדין נעשה. כדכתיב ואשיבה ידי עליך ואצרוף כבור סגיך וכתיב ואשיבה שפטיך כבראשונה:

למה כי קרבו לבא. הגליות אלמא קבוץ גליות בעת שנתברכו השנים:

כנגד קול ה' שובר ארזים. שהוא השם התשיעי שבמזמור ושובר ארזים רמז על בעלי שערים המייקרים את התבואה ומפקיעין את השער:

כנגד המילה. שצריכה רפואה כדרש הכתוב בריתי היתה אתו ואני נתתי לו החיים:

הסולח וגו' הגואל. וכתיב סליחה וגאולה בחד קרא ופריך ואם כן ויאמר רופא חולים קודם הגאולה כדכתיב הרופא הגואל וקאמר ר' אחא מפני שהגאולה צריכה להיות ברכה שביעית:

יבין ושב. אחר שיבין ושב:

רִבִּי לִיָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי אָחָא רוּבָּא נִתְפַּלֵּל וְנִמְצָא עַצְמוֹ בְשׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה חֲזָקָה כִּוֵּן. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי אֶלְעָזָר נִתְפַּלֵּל וְלֹא כִוֵּן לִבּוֹ אִם יוֹדֵעַ שֶׁהוּא חוֹזֵר וּמְכַוֵּן יִתְפַּלֵּל וְאִם לָאו אַל יִתְפַּלֵּל. אָמַר רִבִּי חִייָא רוּבָּא אֲנָא מִן יוֹמָי לֹא כַווְנִית אֶלָּא חַד זְמָן בָּעִי מְכַוְּנָא וְהִרְהָרִית בְּלִבִּי וְאָֽמְרִית מַאן עֲלֵיל קוֹמוֹי מַלְכָּא קְדָמִי אַרְקַבֶּסָּא אוֹ רֵישׁ גָּלוּתָא. שְׁמוּאֵל אָמַר אֲנָא מָנִית אֶפְרוֹחַיָּא. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָא אָמַר אֲנָא מָנִית דֵּמוֹסִיָּא. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה אֲנָא מְחַזֵּק טִיבוּ לְרֹאשִׁי דְּכַד הֲוָה מָטֵי מוֹדִים הוּא כָרַע מִגַּרְמֵיהּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ומצא עצמי בשומע תפלה. וכן הדין בתפלה אם מצא עצמו בשומע תפלה ויודע שאמר לשומע תפלה חזקה כיון ואמר עד הנה וא''צ לחזור להקודם:

אנא מן יומו לא כיונית. לפי שטרוד בהרהור תורה היה וכן כל אלו דלקמן:

ארקבסא. אלקפטא שהוא למעלה מריש גלותא וכלו' אם נכנסין להמלך לסדר ממטה למעלה או ממעלה למטה ואלקפטא קודם להריש גלותא:

אנא מניתי אפרוחייא. הפורחים מחמת הרהור התורה:

דימוסיא. שורות הבנין:

הוא כרע מגרמיה. ואף שאני טרוד בהרהור התורה:

קָרָא וְטָעָה יַחְזוֹר לְמָקוֹם שֶׁטָּעָה. טָעָה בֵין כְּתִיבָה רִאשׁוֹנָה לִשְׁנִייָה חוֹזֵר לִכְתִיבָה הָרִאשׁוֹנָה. טָעָה וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכַן טָעָה יַחְזוֹר כְּבַתְּחִילָּה לְמָקוֹם הַבָּרוּר לוֹ. דֵּלֹמָה רִבִּי חִייַא רִבִּי יַסָּא רִבִּי אַמִּי סַלְקוּן מֵעֲבַד גִּנּוּנִיָּה דְּרִבִּי אֶלְעָזָר. שָֽׁמְעוּן קָלֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אִי מְחַדֵּית מִילָּה. אָֽמְרִין מַן נָחֵית שְׁמַע לָהּ מִינֵיהּ. אָֽמְרִין וְיֵיחוּת רִבִּי אֶלְעָזָר דְּהוּא זָרִיז סַגִּין. נָחֵית וְסַלִּיק אָמַר לָן כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן קָרָא וּמָצָא עַצְמוֹ בִּלְמַעַן חֲזָקָה כִּוֵּן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

בין כתיבת הראשונה. בין וכתבתם שבפרשה הראשונה לוכתבתם שבשניה חוזר להראשונה:

יחזור כבתחילה למקום הברור לו. אם ברור הוא לו איזה פסוק שאמר בודאי יחזור בתפלה לאותו פסוק וא''צ לחזור להקודם לו:

דלמא. מעשה בר' חייא וכו' שעלו לתקן חופתו של ר' אלעזר ושמעו קולו של ר' יוחנן יושב בבית המדרש ודורש:

אי מחדית מילה אמרין וכו'. אמרו אם יחדש איזה דבר מאן נחית ושמע לה ממנו ויאמר לנו ואמרו וירד ר' אלעזר שהוא זריז הרבה וירד מן המקום שהיו עסוקין לתקן שם והלך וחזר ועלה ואמר להן הכי אמר ר' יוחנן קרא וטעה באיזה מקום ולא ידע אם בראשונה או בשניה ומצא עצמו בלמען ירבו חזקה כיון ואמר שעל הרגל לשונו הוא הולך ואין צריך לחזור לפ' הראשונה:

עֲבוֹדָה לְהוֹדָייָה זוֹבֵח תּוֹדָה יְכַבְּדָֽנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֶשַׁע אֱלֹהִים. וְחוֹתֵם בְּשָׁלוֹם שֶׁכָּל בְּרָכוֹת חוֹתְמֵיהֶן שָׁלוֹם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בַּר חֲלַפְתָּא אֵין לְךָ כֵּלִי מַחֲזִיק בְּרָכָה יוֹתֵר מִן הַשָּׁלוֹם וּמַה טַעַם י֙י עוֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן י֙י יְברֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

עבודה להודייה. כלומר ואחר התפלה היא העבודה כמו שמפורש לעיל ושמחתים בבית תפלתי עולותיהם וזבחיהם לרצון ואחר העבודה הודייה כדכתיב זבח תודה אחר זביחה תן הודאה:

יותר מן השלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן. העוז שהוא יתן להם הוא שה' יברך את עמו בשלום והוא הכלי המחזיק ברכה וזהו העוז והתוקף כמחזיק בדבר בכח ואין אדם יכול לחסר ממנו כלום:

אָמַר רִבִּי תַּנְחוּמָא מִפְּנֵי מַה הִתְקִינוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִילָּה בְּרָכָה חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה כְּנֶגֶד י֙י לַמַּבּוּל יָשַׁב שֶׁהוּא כוֹלֶה אֶת הַפּוּרְעָנוּת מִלְּבוֹא לָעוֹלָם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

כנגד ה' למבול ישב. שבו השם הט''ו שבמזמור ועל שם שהוא שומע תפלה וכולה ומעכב את הפורענות מלבא לעולם כמו שנשבע מלהביא עוד המבול:

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר צֶמַח שְׁמוֹ. רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַייְבוּ אָמַר מְנַחֵם שְׁמוֹ. אָמַר חֲנִינָה בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַבָּהוּ וְלֹא פְלִיגֵי חוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין כְּחוּשְׁבְּנֵיהּ דַּהֲדֵין הוּא צֶמַח הוּא מְנַחֵם. דָּמַר רִבִּי יוּדַן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי אַייְבוּ עוּבְדָּא הֲוָה בְחַד יְהוּדָאֵי דַּהֲוָה 17b קָאִים רְדִי בְהָדֵי בִקְעַת אַרְבֵּל גָעַת תּוֹרְתֵיהּ קוֹמוֹי עָבַר חַד עַרְבִיי וּשְׁמַע קָלָהּ. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי שָׁרִי תוֹרָךְ וְשָׁרִי קַנְקַנָּךְ דְּהָא חָרֵיב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. גָּאַת זְמַן תַּנְיִינוּת. אָמַר לֵיהּ בַּר יוּדָאֵי בַּר יוּדָאֵי קְטוֹר תּוֹרָךְ וּקְטוֹר קַנְקַנָּךְ דְּהָא יְלִיד מַלְכָּא מְשִׁיחָא. אָמַר לֵיהּ מַה שְׁמֵיהּ מְנַחֵם. אָמַר לֵיהּ וּמַה שְׁמֵיהּ דְּאָבוֹי אָמַר לֵיהּ חִזְקִיָּה. אָמַר לֵיהּ מָן הֵן הוּא. אָמַר לֵיהּ מִן בִּירַת מַלְכָּא דְּבֵית לֶחֶם יְהוּדָה. אָזַל זַבִּין תּוֹרוֹי וְזַבִּין קַנְקַנּוֹי וְאִיתְעַבִּיד זַבִּין לְבָדִין לְמֵיינוּקֵי וַהֲוָּא עַיּיָל קִרְייָה וְנַפְקָא קִרְייָה. עַד דְּעָל לְהַהוּא קַרְתָּא וְהַוְייָן כָּל נְשָׁייָא זְבָנָן וְאִימָּה דִמְנַחֵם לָא זְבָנָה. שָׁמַע קָלָן דִּנְשָׁייָא אָֽמְרִין אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אִימֵּיהּ דִּמְנַחֵם אַייתִי זוֹבְנִין לִבְרָךְ. אָֽמְרָא בְּעָייָא אֲנָא מֵיחְנְקוּנֵיהּ סַנְאֵיהוֹן דְּיִשְׂרָאֵל דִּבְיוֹמָא דְאִיתְיַלִּיד אִיחְרוּב בֵּית מוּקְדְּשָׁא. אָמַר לָהּ רְחִיצֵיא אֲנָן דִּבְרַגְלֵיהּ חֲרֵיב וּבְרַגְלֵיהּ מִתְבְּנֵיי. אָֽמְרָה לֵיהּ לֵית לִי פְרִיטִין. אָמַר לָהּ וּמַה אִיכְפַּת לֵיךְ אַייְתִי זוֹבְנִין לֵיהּ אִין לֵית קוֹמֵךְ יוֹמָא דֵין בָּתַר יוֹמֵי אֲנָא אָתִי וְנָתִיב. בָּתַר יוֹמִין עָאַל לְהַהוּא קַרְתָּא אָמַר לָהּ מַהוּ מֵיינוּקֵיךְ עֲבֵיד. אָֽמְרָה לֵיהּ מִן שַׁעְתָּא דַחֲמִיתָנִי אָתוּן רוּחִין וְאַלְעוֹלֵיהּ וְחַטְּפִינֵיהּ מִן יָדַיי. אָמַר רִבִּי בּוּן מַה לָנוּ לִלְמוֹד מִן הָעַרְבִי הַזֶּה וְלֹא מִקְרָא מָלֵא הוּא וְהַלְּבָנוֹן בְּאַדִּיר יִפּוֹל. מַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ וְיָצָא חוֹטֵר מִגֶּזַע יִשָׁי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מה לנו ללמוד מן הערבי הזה. שאמר שנולד באותו היום והלא מקרא מלא הוא והלבנון באדיר יפול זה בית המקדש ואז מיד ויצא חטר מגזע ישי ויוולד מלך המשיח:

ואי אעביד זבן לבדים למיינוקא. ועשה עצמו מוכר הלבדין והמטפחות שכורכין בהם התינוקות והיה עולה למקום ויוצא למקום עד שבא לאותו המקום שאמר לו הערבי והיו כל הנשים לוקחין ממנו הלבדין ואמו של מנחם לא באת לקנות ושמע קול הנשים אומרות וקוראות לה אימיה דמנחם תבא הנה ותקנה בשביל בנך והיתה עונה אותן אני הייתי רוצה לחנקו לשונא ישראל וכלפי התינוק היתה מכנה כן לפי שביום שנולד נחרב בית המקדש ואמר לה האיש הזה בטוח אני שכשם שנחרב ביומו כך עתיד להבנות ביומו ובא ותקנה לו ואמרה לו אין לי מעות וא''ל ומה איכפת לי קח עתה בשבילו ואם אין לך מעות אבוא פעם אחרת לכאן ואקח המעות לאחר ימים בא וחזר להמקום ושאל על אותו התינוק מה הוא עושה ואמרה לו מן השעה שראית אותי ודברנו ממנו בא רוח סערה וחטפה אותו מידי והשיאו ונעלם מעיני:

מן הן. מאיזה מקום הוא:

קאים רדי. היה עומד וחורש וצעק השור שלו צעקה אחת וא''ל ערבי א' שעבר לפניו יהודאי תתיר צמד השורים וקנקן המחרישה שלך ותניח מלחרוש מפני שהיום חרוב בית המקדש שלכם ואחר כך שצעק עוד פעם שנית א''ל קשור שורך ותחרוש מפני שבו ביום נולד מלך המשיח שלכם:

ודא מסייעא להו. האי עובדא דלקמן דקאמר מנחם שמיה והובא מעשה הזאת באיכה רבתי:

הוא צמח הוא מנחם. הכל אחד כפי הגימטריא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source