Vayedaber

'Halah

Daf 9a

מַתְנִיתָא אָֽמְרָה בִּזְמָן שֶׁהָרוֹעִין אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ. פְּעָמִים שֶׁאֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר כָּל שֶׁעָשָׂה כָעְכִּין וְתַנֵּי כֵן עֲשָׂאָן כָּעְכִּין חַייֶבֶת עֲשָׂאָהּ לִימּוּדִין פְּטוּרָה. רִבִּי בָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי חִייָה 9a רוֹבָא אֲפִילוּ עֲשָׂאָהּ קָלּוֹסְקִין. וְהָתַנִּינָן אִם אֵין הָרוֹעִין אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ. תִּיפְתָּר שֶׁעֲשָׂאָהּ מִשָּׁעָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלֹּא יֹאכְלוּ הָרוֹעִים מִמֶּנָּהּ.

Traduction

En effet, la Mishna spécifie bien le cas où les pasteurs en mangent; c’est que parfois les pasteurs n’en mangent pas (lorsqu’il y a un excès de son). R. Yohanan dit que l’obligation a lieu lorsqu’on en a fait de petits pains fins et longs, comme il a été enseigné (46)Tossefta, Halla 1. En ce cas la préparation spéciale est évidente.: lorsqu’on a fait de cette pâte des petits pains fins, la halla est due; au cas contraire (47)Littéral: si ce sont des planches., on en est dispensé. R. Aba dit au nom de Samuel, ou R. Ame au nom de R. Hiya le grand: si on l’a même employée en gâteaux ronds, glucu'', la halla n’est pas due. Mais n’a-t-on pas enseigné qu’il y a seulement dispense lorsque les pasteurs ne peuvent pas en manger? (N’y a-t-il donc pas de distinction selon lui)? Ce qu’il dit s’applique au cas où de suite la pâte a été faite de façon à ne pas servir aux pasteurs.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אמרה בזמן וכו'. דברי ר''ל הן כלומר דהרי כך שנינו בזמן שהרועים אוכלין ממנה משמע שפעמים אין הרועים אוכלין ממנה מפני שיש בה תערובות מורסן הרבה:

ר' יוחנן אמר כל שעשאה כעבין. כלומר אין ראיה מהמתני' דה''ק בזמן שהרועין אוכלין ממנה והיינו כל שעשאה כעבין ערוכה וקטופה יפה כשאר ככרות עבים שאז הרועים אוכלין ממנה חייבת ואם לא עשאה כך פטורה:

ותני. בתוספתא פ''ק בהדיא כן עיסת הכלבים מעצמה ניכרת עשאה כעבין חייבת ובתוספת' גריס עשאה ככרין חייבת והיינו הך:

עשאה לימודין. שלא ערכה יפה אלא כנסרים בעלמא פטורה דוגמתו בפרק ב' דמועד קטן רבי יהודה אומר עושה לו לימודין בשביל שלא יחמיץ:

אפי' עשאה גלוסקין. יפה:

והתנינן אם אין הרועים אוכלים ממנה. ואם עשאה גלוסקא יפה אמאי אין אוכלין:

תיפתר שעשאה משעה ראשונה שלא יאכלו הרועים ממנה. כלומר דה''ק ואם בתחילה עשאה לשם הכלבים בלבד ושלא יאכלו הרועים ממנה לעולם פטורה ואפי' בשעשאה גלוסקא יפה דעריסותיכם כתיב הנעשית לאכילת אדם אבל אם לא נעשית אלא לאכילת בהמה וחיה בלבד פטורה:

וְנַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר דְּתַנֵּי אֵין עוֹשִׂין מִיּוֹם טוֹב לְמוֹצָאֵי יוֹם טוֹב. וְהָתַנֵּי מְמַלְאָה אִשָּׁה קְדֵירָה בָּשָׂר אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל מִמֶּנָּהּ אֶלָּא חֲתִיכָה אַחַת. קוּמְקוּם חַמִּין אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹתֶה מִמֶּנּוּ אֶלָּא כוֹס אֶחָד. אֲבָל לְאוֹפוֹת אוֹתָהּ אֵינָהּ אוֹפָה אֶלָּא צוֹרְכָהּ. דְּתַנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר מְמַלְאָה הִיא אִשָּׁה אֶת הַתַּנּוּר פַּת מִפְּנֵי שֶׁהַפַּת יָפֶה בְּשָׁעָה שֶׁהַתַּנּוּר מָלֵא.

Traduction

On peut la préparer en un jour de fête'', dit la Mishna. Cette opinion doit être conforme à R. Simon b. Eliézer, puisqu’il a été enseigné (48)Babli, Betsa, 17a.: On ne doit pas faire de travaux en un jour de fête pour les utiliser le lendemain, et cependant il a été dit qu’une femme peut en ce jour cuire une marmite pleine de mets, bien qu’elle n’ait besoin de suite que d’un morceau, ou chauffer une cruche d’eau entière, bien qu’elle boira seulement un verre; tandis que, pour la cuisson du pain, il est défendu d’en mettre au four au delà du strict nécessaire (chaque miche exigeant une peine spéciale); au contraire, selon R. Simon b. Eliézer, il est permis à la femme de remplir tout le four avec du pain, car celui-ci profite et cuit d’autant mieux lorsque l’espace est rempli et la chaleur concentrée (de même ici on peut cuire en ce jour la pâtée de chiens, en faveur de la part des pasteurs cuite en même temps).

Pnei Moshe non traduit

ונעשית בי''ט. מתני' דרשב''א היא. כלומר מדקתני דדוקא בזמן שהרועים אוכלין ממנה נעשית בי''ט ואם לאו אינה נעשית כלל בי''ט ואע''פ שיש בה קצת לצורך עצמו וזהו כרשב''א דהתוספתא דלקמן:

דתני. בתוספתא דביצה פ''ב וה''ג שם אין אופין מי''ט למוצאי י''ט אבל ממלאה אשה קדירה בשר וכו'. וזהו והתני כמו ותני עלה ממלאה אשה וכו' אבל האופה אינו אופה אלא כדי צורכו:

דתני וכו'. כלומר ותני עלה התם דרשב''א אומר ממלאה היא אשה את התנור פת מפני שהפת יפה כל זמן שהתנור מלא ומסיים שם אין עושין לא לאכילת נכרים ולא לאכילת כלבים וא''כ מתני' דאמרה שאם אין הרועים אוכלין ממנה אינה נעשית כלל בי''ט ואף ע''פ שיש בה לצורך עצמו שיהא התנור מלא ותהא הפת שהיא לצורכו נאפית יפה כרשב''א היא דאתייא דאפי' בכה''ג ס''ל דאין עושין מה שאין בה צורך עשייה אלא לאכילת כלבים בלבד:

תַּנֵּי מַצָּה גְזוּלָה אָסוּר לְבָרֵךְ עָלֶיהָ. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה עַל שֵׁם וּבוֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ י֨י. אָמַר רִבִּי יוֹנָה הָדָא דְתֵימָא בַּתְּחִילָּה אֲבָל בַּסּוֹף לֹא דָּמִים הוּא חַייָב לוֹ. רִבִּי יוֹנָה אָמַר אֵין עֲבֵירָה מִצְוָה. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר אֵין מִצְוָה עֲבֵירָה. אָמַר רִבִּי הִילָא אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אִם עֲשִׂיתָן כְּמִצְוָותָן הֵן מִצְוֹת וְאִם לָאו אֵינָן מִצְוֹת.

Traduction

On a enseigné (49)Même série, (Shabat 13, 3 )( 14a).: il est interdit de prononcer les formules de bénédiction en mangeant du pain azyme volé; car, dit R. Oshia, il est écrit (Ps 10, 3): le brigand se félicite de ce qu’il méprise Dieu, verset à interpréter ainsi: ''bénir le vol est un blasphème contre Dieu''. Toutefois, dit R. Yona, cela ne s’applique qu’aux bénédictions qui précèdent cette consommation; mais la bénédiction finale du repas doit être dite même en ce cas, car à ce moment le voleur doit au propriétaire une certaine somme qui lui est acquise (et pour laquelle il doit dire les formules). R. Yona dit: un péché (le vol) ne peut pas devenir un sujet de précepte (et le devoir de manger de l’azyme est ainsi annulé); selon R. Yossé, le précepte même n’est pas une défense (et le devoir sera ainsi rempli). R. Ila dit (à l’appui de R. Yona): l’expression biblique du Lévitique (Lv 26, 14) ''ces twxm'' (signifiant à la fois: azyme et précepte) indique que le précepte de manger l’azyme doit être rempli avec l’égalité, non autrement.

Pnei Moshe non traduit

תני מצה גזולה וכו'. גרסינן להא לקמן בשבת פרק י''ג בהלכה ג':

על שם ובוצע ברך וגו'. וזה גוזל ומברך עליה נאץ ה':

הדא דתימר בתחלה. קודם שקנאה ביאוש ושינוי אבל בסוף לאחר שקנאו מברך עליה דכי לא דמים הוא חייב לו כלומר שאין לו עליו אלא לשלם הדמים אבל המצה עצמה כבר קנאה והרי היא שלו:

ר' יונה אמר אין עבירה מצוה. כל שבא ע''י עבירה אינה מצוה ואין לו לברך עליה ור' יוסי אומר אין מצוה עבירה דכל שהוא מקום מצוה אין העבירה מעכב מלברך עליה:

אמר ר' הילא אלה המצות. כתיב לומר אם עשיתן כמצותן הן מצות ואם לאו אלא שבאו לידך ע''י עבירה אינן מצות וכרבי יונה הוא דס''ל שאין מברכין על מצוה הבאה בעבירה:

'Halah

Daf 9b

משנה: הַחַלָּה וְהַתְּרוּמָה חַייָבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ וָאֲסוּרָה לְזָרִים וְהֵן נִכְסֵי כֹהֵן וְעוֹלִין בְּאֶחָד וּמֵאָה וּטְעוּנִין רְחִיצַת יָדַיִם וְרַגְלַיִים וְהַעֲרֵב שֶׁמֶשׁ וְאֵינָן נִיטָּלִין מִן הַטָּהוֹר עַל הַטָּמֵא אֶלָּא מִן הַמּוּקָּף וּמִן הַדָּבָר הַגָּמוּר. הָאוֹמֵר כָּל גּוֹרְנִי 9b תְרוּמָה וְכָל עִיסָּתִי חַלָּה לֹא אָמַר כְּלוּם עַד שֶׁייְשַׁייֵר מִקְצָת.

Traduction

Si l’on consomme indûment de la Halla ou de l’oblation (50)''On retrouve exactement les mêmes conditions émises pour les prémices, Bikkurim, 2, 1, où ce es reproduit textuellement. Cf. Babli, Hagiga 18b; Yebamot 73a; Baba Metsia 52b.'', on est passible de la peine capitale et l’on devra payer un 5e de supplément. Elles sont toutes deux entièrement interdites aux étrangers; ce sont des biens sacerdotaux. Si elles sont mêlées à 101 parties semblables, elles sont annulées. Avant de les toucher, il faut se laver les mains (en signe de pureté), ou attendre le coucher du soleil (51)Comp. (Berakhot 1, 1 ) (s’il s’agit d’un cohen qui, le même jour, s’est purifié d’une impureté). On ne prendra pas d’une partie pure pour libérer celle qui ne l’est pas, et seulement de ce qui est contenu dans le même cercle et de produits dont les travaux préparatoires sont achevés entièrement. Si quelqu’un dit: ''Je donne en oblation tout ce que j’ai en grange, et comme Halla toutes mes pâtes (52)Cf. Hulin 136b.'', il n’a pour ainsi dire rien dit (et cela reste profane), jusqu’à ce qu’il reste un reliquat.

Pnei Moshe non traduit

מתני' החלה והתרומה וכו'. דחלה תרומה קרייה רחמנא תרימו מה ובתרומה כתיב בה מיתה להאוכל במזיד ומתו בו כי יחללוהו וחומש להאוכלה בשוגג:

ואסורים לזרים. אם אין בהן אלא פחות מכשיעור דמיתה ליכא ואיסורא מיהת איכא:

והן נכסי כהן. שיכול למכרן וליקח בהן מה שהוא רוצה:

ועולין באחד ומאה. אם נתערבו במאה של חולין כדתנינן בפ''ד דתרומות:

וטעונין רחיצת ידים. אפילו ליגע בהן דסתם ידים פוסלות את התרומה וכן לחלה. רגלים הכתוב כאן בספרים ט''ס הוא:

והערב שמש. להטובל מטומאתו שאינו אוכל עד שיעריב שמשו כדכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ודרשינן להא בפרק הערל דבתרומה הכתוב מדבר וכן לחלה:

ואינן ניטלין לכתחלה מן הטהור על הטמא. דשמא אתי לתרום שלא מן המוקף:

אלא מן המוקף. כלומר ואינן ניטלין אלא מן המוקף וסמוך לו:

ומן הדבר הגמור. ממה שנגמר מלאכתו כדתנן בפ''ק דתרומות:

עד שישייר מקצת. כדמפרש בגמרא דכתיב בחלה מראשית ולא כל ראשית ובתרומה כתיב ראשית דגנך שצריך שיהיו שיריה ניכרים כשתורם הראשית:

הלכה: רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי רִבִּי חָנִין בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק חַלָּה חוּלִין הוּא הָיִיתִי אוֹמֵר מוּתָּר לְגַלְגֵּל בָּהֶן. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר הַחַלָּה וְהַתְּרוּמָה חַייָבִין עֲלֵיהֶן מִיתָה וְחוֹמֶשׁ.

Traduction

R. Juda b. Pazi ou R. Hanin dit au nom de R. Samuel b. Isaac: comme le mot halla implique l’idée de profane (hullin), on aurait pu croire que, malgré la gravité de l’obligation, il serait permis, après avoir opéré le prélèvement, de rouler toute la pâte ensemble et de la manger; c’est pourquoi la Mishna a soin de dire que la peine capitale et le 5e supplémentaire sont les pénalités aussi bien applicables à l’oblation qu’à la halla.

Pnei Moshe non traduit

גמ' חלה חולין הוא הייתי אומר מותר לגלגל בהן. כלומר דמפרש מאי קמ''ל הא כתיב בה תרימו תרומה וא''כ דינה כתרומה והלכך קאמר לפי שהיא ניטלת מן החולין והייתי אומר שא''צ להפרישה מיד משתגלגל העיסה אלא מותר לגלגל בה עוד עיסה אחרת ואח''כ יפריש מהן החלה לפום כן צריך מימר החלה והתרומה חייבין עליהן מיתה וחומש כדי להחמיר עליו שמיד שנתחייבה העיסה בחלה והיינו משתגלגל צריך הוא להפרישה:

עֶשֶׂר מִצְוֹת אָדָם עוֹשֶׂה עַד שֶׁלֹּא יֹאכַל פְּרוּסָה מִשּׁוּם לֹא תַחֲרוֹשׁ. בַּל תִּזְרַע בַּל תַּחְסוֹם. לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵיאָה. תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן וּמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְחַלָּה. רִבִּי יִצְחָק כַּידוּ אָתֵי מֵיסַב לְיָדוֹי הוּא פָשַׁט עֲשֵׂרְתֵּי אֶצְבְּעָתֵיהּ וְאָמַר הֲרֵי קִיּיַּמְתִּי עֶשֶׂר מִצְווֹת.

Traduction

Il y a 5 préceptes légaux à observer avant de goûter au pain: ne pas cultiver avec des animaux hétérogènes, ne pas semer d’hétérogènes, ne pas museler la bête en dépiquant le blé; laisser aux pauvres le glanage, l’oubli et l’angle de champ; l’oblation sacerdotale, la 1re dîme au lévite, la 2e à Jérusalem, et la halla. R. Isaac, en prenant le pain avec les mains, étendait les dix doigts et se disait avoir accompli les dix préceptes. –

Pnei Moshe non traduit

עשר מצות וכו' עד שלא יאכל פרוסת לחם. כדקחשיב ואזיל משום לא תחרוש בשור וחמור ומשום בל תזרע כלאים ומשום בל תחסום שור בדישו לקט וכו':

בידו. כלו' כשבא לאכול מניח ידיו על הפרוסה כדמפרש ואזיל:

אתי מיסב. לאכול וכו' לרמז שקיים כל העשר מצות עד שיאכל ממנה:

חַלָּה עַל הַכֹּל תְּרוּמָה עַל הַכֹּל. תְּרוּמָה לַי֨י זֶה שֵׁם הַמְּיוּחָד. מְנַיִין שֶׁלֹּא עָשָׂה כְּלוּם עַד שֶׁיְּשַׁייֵר מִקְצָת תַּלמוּד לוֹמַר מֵרֵאשִׁית וְלֹא כָל רֵאשִׁית.

Traduction

En prononçant la bénédiction pour le prélèvement de la halla, il faut spécifier que cela s’applique au tout (53)Cf. ci-dessus, (Terumot 4, 5), fin, et (Maasser Sheni 5, 7) (12)., comme il faut dire pour l’oblation qu’on libère tout le monceau; car pour toutes deux, il est dit: ''à Dieu'', le don divin devant être spécifié. D’où sait-on que chacun de ces 2 actes serait nul s’il n’y avait pas un reste de pâte ou de blé? Parce qu’il est dit: ''des premiers produits'', non le tout.

Pnei Moshe non traduit

חלה על הכל. אהא דקתני האומר כל גורני תרומה וכו' קאי. שצריך שיפריש מקצת ויאמר זו חלה על הכל וכן בתרומה זו תרומה על הכל אבל לא שיעשה כל הגורן תרומה וכל העיסה חלה:

מנין שלא עשה כלום וכו'. כדפרישית במתניתין:

הדרן עלך חמשה דברים

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source