Vayedaber

'Halah

Daf 8a

הלכה: 8a הָדָא אִיתָא שָׁאֲלָת לְרִבִּי מָנָא בְּגִין דַּאֲנָא בָּעְייָא לְמֵיעְבַּד אִצְוָותִי אִטְרֵי מָהוּ דְיִנְסְבֶנָּה וּתְהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לָהּ לָמָּה לֹא. אָתָא שְׁאִיל לְאָבוֹי. אָמַר לֵיהּ אָסוּר שֶׁמָּא תִימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ עִיסָּה.

Traduction

Une femme vint demander à R. Mena: comme j’ai l’intention de faire des nouilles (39)Cuites à l'eau et enduites d'huile, elles échappent à la Halla. Selon Brüll Jahrbuch, 1, 193, le mot itrium serait employé ici dans le sens de flanc mince. avec ma pâte, puis-je employer le reste à du pain, et la pâte ainsi diminuée sera-t-elle dispensée de la halla? Cela va sans dire, répondit-il, et il consulta son père, lequel lui dit: ce n’est pas permis en thèse générale, de crainte qu’après réflexion faite, elle renonce à sa première idée et fasse une seule pâte de l’ensemble. —''De même, dit la Mishna, les biscottes sont soumises à la halla''.

Pnei Moshe non traduit

גמ' חדא איתא. אשה אחת שאלה לר' מנא בגין דאנא בעייא למיעבד אצוותי אטרי. בשביל שאני רוצה לעשות עיסתי אטרי והוא סופגנין כדמפורש בהלכה דלעיל סופגנין טריקטא ומהו שאקחנה לעשותה ותהא פטורה מן החלה ואמר לה למה לא:

אתא שאיל לאבוי. ואח''כ בא ר' מנא ושאל לר' יונה אביו וא''ל אסור שמא תמלך לעשותה לבסוף עיסה גמורה ותנן במתני' דבכה''ג חייבת בחלה וא''כ אסור לסמוך על תחלת מעשיה עד שתגמור לעשותה סופגנין:

וְכֵן הַקְּנוּקָעוֹת חַייָבוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קְרַמְבִּיטַס. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עָגוּל בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָמַר בוקרלטא שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא עִיסַּת מַבְרִין חַייֶבֶת בַּחַלָּה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה.

Traduction

R. Josué b. Levi dit que cette obligation a lieu, afin que l’on ne suppose pas qu’il y a dispense lorsqu’elles seront de nouveau réduites en farine. R. Aba b. Zabda dit que la pâte des marchands (sorte de biscuit portatif) y est aussi soumise.

Pnei Moshe non traduit

וכן הקנובקאות חייבות. ומפרש ר' יהושע בן לוי שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה הלכך קמ''ל דמכיון דבתחילה היא נעשית ונאפית כשאר פת חייבת בחלה:

עיסת מכרין. מעשה כירה ונאפית שמה חייבת בחלה שלא תאמר וכו' דג''כ מדרך להחזירה לסולתה אחר האפיה הלכך קמ''ל דאפ''ה חייבת:

רַב אָמַר עִיסַּת כוּתָח חַייֶבֶת בַּחַלָּה. אָמַר רִבִּי בּוּן שֶׁמָּא תִּימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ חֲרָרָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא צְרִיכִין אָנוּ מַכְרִיזִין בְּאִילֵּין דְּעָֽבְדִין עָבִיצִין דֵּייְאוּן עָֽבְדוֹן לוֹן פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר דְּאִינּוּן סָֽבְרִן שֶׁהִיא פְטוּרָה וְהִיא חַייֶבֶת.

Traduction

Rav dit que même la pâte babylonienne (40)Berakhot 37b, fin du kutah (intinctum, mélange des plus variés) y est soumise; c’est que, dit R. Aboun, on craint que la femme ayant pétri une telle pâte ne change d’avis plus tard et n’en fabrique des gâteaux blancs, qui seraient légalement soumis à la halla. R. Mena dit:nous devons avertir ceux qui fabriquent des petits pains au lait d’avoir soin de les faire d’une mesure inférieure à la quantité légale, pour échapper à la halla; car ces gens supposent que toute la pâte en est dispensée en raison de sa destination aux gâteaux, tandis qu’en réalité les rabbins imposeraient la halla s’il n’y avait pas l’infériorité de mesure.

Pnei Moshe non traduit

עיסת כותח. שעושין אותה להטיל הלחם ממנה לכותח חייבת בחלה ומפרש ר' בון לטעמא דשמא תימלך לעשות ממנה חררה לבנה קטן:

צריכין אנו מכריזין. להודיע לאלו שעושין עביצין כמו חביצין שעושין לחם ומפררין אותו לתוך האילפס וצריך שיהו עושין אותו בפחות פחות מכשיעור חיוב חלה לפי שהם סוברין שאותה חביצה פטורה מן החלה ובאמת היא חייבת:

תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו אֵי זוֹ הִיא הַמְּעִיסָה הַנּוֹתֵן חַמִּין לְתוֹךְ קֶמַח. חֲלִיטָה קֶמַח לְתוֹךְ חַמִּין.

Traduction

On a enseigné que R. Ismael bar R. Yossé dit au nom de son père: On appelle méisa (bouillie) celle qui est faite en mettant de l’eau chaude sur la farine; et halita la même qui est faite à l’inverse, en mettant la farine dans l’eau chaude.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספת' ריש פ''ק ר' ישמעאל בר' יוסי אומר וכו'. ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה אם נחלטה כל צורכה בתוך החמין וזהו חליטה שמיד שהוא נותן הקמח לתוך מים הרותחין נתבשל ונחלט כל צורכו ואפ''ה ב''ש מחייבין ובמעיסה שנותן המים הרותחין על הקמח וזהו אינו נחלט כל צורכו וצריך אפיה וב''ש פוטרין בתמיה וקאמר ר' יוסי וכו' שני תלמידים שנו אותה ומי ששנה זו לא שנה זו כדפרישית במתני':

אִתָה חֲמִי נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמֵּי מְחַייְבִין. לֹא נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמַּי פּוֹטְרִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַל הַדָּבָר הַזֶּה הָלַכְתִּי אֶצֶל רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוֹבָא לְקַיְסָרִין וְאָמַר לִי שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ.

Traduction

Est-ce bien ainsi? Comment se fait-il que lorsque l’absorption a été suffisante comme au deuxième cas de la Mishna, Shammaï impose le devoir de la halla, tandis qu’il en dispense l’autre cas, où l’absorption est moins complète? Aussi, R. Yossé dit-il au nom de Hiskia, au nom de R. Hiya, ou au nom de R. Oshia, qu’il y a 2 versions différentes à ce sujet (selon le 1er cas, Shammaï dispense dans les deux cas; selon le second, il impose la halla dans les 2 cas);

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא הַנֶּאֱפָה בַתַּנּוּר חַייָב. בְּאִילְפָּס וּבִקְדֵירָה פָּטוּר.

Traduction

au contraire,les autres sages ne suivent ni l’une ni l’autre opinion, et ils disent que ce qui est cuit au four devient sujet à la halla, tandis que le mets cuit dans la marmite ou dans l’écuelle en est dispensé.

Pnei Moshe non traduit

וחכמים אומרים וכו'. סיפא דהתוספתא היא:

אֵי זֶהוּ חָלוּט בָּרוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָה כָּל שֶׁהָאוֹר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ הָאוֹר מְהַלֶּךְ תַּחְתָּיו מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ בָצֵק חַייָב בַּחַלָּה. קֶמַח קָלִי שֶׁעֲשָׂאוֹ בָצֵק חַייָב בַּחַלָּה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁאָֽפְייָן.

Traduction

⁠—Quand nomme-t-on un mets complètement mêlé (et dispensé)? Lorsque le feu a passé au-dessous, dit R. Zeira, pendant la cuisson (41)Cf. ci-dessus, (Maasserot 1, 6), fin.. Même en ce dernier cas, dit R. Yossé, lorsqu’on se propose d’en faire une pâte cuite à nouveau, la halla est due, puisque d’avance on a l’intention de le cuire comme du pain. De même, la pâte faite avec de la farine de grains torréfiés et soumise à la halla. Toutefois, ajoute R. Yossé au nom de R. Yohanan, il faut que la cuisson régulière ait eu lieu.

Pnei Moshe non traduit

איזהו חלוט ברור. שנתבשל כל צורכו במים והוא פטור:

כל שהאור מהלך תחתיו. של המחבת ומתוך כך נתבשל ור' יוסי פליג שאפי' האור מהלך תחתיו אם עתיד לעשותו בצק אח''כ ולאפותו חייב בחלה:

קמח. שנעשה מקלוי ועשאו בצק חייב בחלה וכדאמר ר' יוחנן והוא שאפיין כלומר שלש אותו כדי לאפות ממנו פת:

חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָטוּר דִּכְתִיב רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם וְלֹא שֶׁלָּהֶקְדֵּשׁ. לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַייָב. לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי. בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא הַלְּקוּחוֹת וְנִטְבְּלוּ מִיַּד.

Traduction

''Quant aux gâteaux offerts en action de grâce et aux flancs présentés par le naziréen, ils sont dispensés de la halla'', dit la Mishna, même si le particulier les garde, parce qu’il est écrit ''la prémice de votre pâte (profane)'', non de celle qui a un but sacré (42)Babli, Pessahim 38b.. Si au contraire, ils ont été faits pour la vente au marché, ils sont soumis; car alors cela ne dépend plus du propriétaire (43)Cf. (Maasserot 1, 5), fin., mais des achats (s’ils auront lieu, ou non), et dès qu’il trouve à les vendre, l’obligation commence (il faut donc que la pâte déjà soit libérée).

Pnei Moshe non traduit

שמא ימצא הלקוחות ונטבלו מיד. כדפרישית במתני' שאינו עושה אותן אלא שמא ימצא הלקוחות ואם לא ימצא דעתו לאוכלן בעצמו וא''כ נטבלו מיד לחלה:

'Halah

Daf 8b

משנה: 8b נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק חַייָב בַּחַלָּה וְנָשִׁים שֶׁנָּֽתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶם שְׂאוֹר אִם אֵין בְּשֶׁל אַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. עִיסַּת הַכְּלָבִים בִּזְמָן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וּמְעָֽרְבִין בָהּ וּמִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ וּמְבָֽרְכִין עָלֶיהָ וּמְזַמְּנִין עָלֶיהָ וְנַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב וְיוֹצֵא בָהּ אָדָם חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. וְאִים אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּהּ אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין מְעָֽרְבִין בָהּ וְאֵין מִשְׁתַּתְּפִין בָּהּ וְאֵין מְבָֽרְכִין עָלֶיהָ וְאֵין מְזַמְּנִין עָלֶיהָ וְאֵינָהּ נַעֲשֵׂית בְּיוֹם טוֹב וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִטָּמֵא טוּמְאַת אוֹכְלִין.

Traduction

Lorsqu’un boulanger a pétri une grande pâte qu’il divise ensuite en petites parts (non susceptibles isolément de Halla), il la doit pour le tout. Si plusieurs femmes ont donné à un boulanger leur pâte à pétrir, au cas où aucune d’elles isolément n’offre une quantité suffisante pour devoir la Halla, elles en sont toutes dispensées (on ne les réunit pas) (44)Tout le texte talmudique sur ce se retrouve déjà in-extenso ci-dessus, Maasserot 5 6.. Lorsque la pâte préparée pour les chiens sert aussi de nourriture aux pasteurs (45)Cf. Bali, Betsa, 21a., elle est soumise à la Halla. On l’emploie pour l’eruv (jonction symbolique des distances) et pour contracter des associations entre les rues (pour pouvoir transporter au jour du Shabat). Il faut, avant d’en manger, réciter la formule de bénédiction, et, après cela, réciter la préparation à la bénédiction du repas; on peut la préparer en un jour de fête, et s’en servir à Pâques (sans levain) pour accomplir l’obligation pascale. Si au contraire les pasteurs n’en mangent pas (que c’est seulement pour les chiens), elle n’est pas soumise à la Halla, et aucune des prescriptions qui précèdent ne lui est applicable. Mais, dans l’un et l’autre cas, elle peut devenir impure comme tout autre mets (au point de ne pouvoir même servir aux chiens).

Pnei Moshe non traduit

מתני' נחתום שעשה שאור לחלק. שעשה עיסה כדי לעשות ממנה שאור ולחלקה ולמכור לכמה בני אדם חייבת בחלה שאם לא ימצא למכור יעשה אותה פת:

נשים שנתנו לנחתום קמח כדי לעשות להם שאור. אם אין בשל אתת מהן כשיעור אע''פ שיש בכללן כשיעור פטורה מן החלה:

מתני' עיסת הכלבים שנעשית להאכיל לכלבים ועושין מהקמח עם המורסן בזמן שהרועים אוכלין ממנה שאין בה כל כך מורסן הרבה חייבת בחלה דלחם מיקרייא:

מערבין בה. עירובי חצירות להוציא מן הבתים להחצר ומשתתפין בה שתופי מבואות להוציא מהחצרות להמבוי:

ומברכין עליה. ברכת המוציא:

ומזמנין עליה. ברכת הזימון:

ונעשית בי''ט. מפני שראויה לאדם:

ויוצא בה אדם י''ח בפסח. בכזית מצה ממנה:

בין כך ובין כך מטמאה טומאת אוכלין. שכל שהוא אוכל מטמא טומאת אוכלין עד שיפסל מלאכול לכלב:

הלכה: הַמְמָרֵיחַ כִּרְיּוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ שֶׁלֹּא מִדַּעְתּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר נִטְבַּל. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר לֹא נִטְבַּל. מָתִיב רִבִּי יוֹחָנָן לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהָתַנִּינָן וְכֵן נָשִׁים שֶׁנָּֽתְנוּ לְנַחְתּוֹם לַעֲשׂוֹת לָהֶן שְׂאוֹר אִם אֵין בְּשֶׁלְאַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. וְאֵין בְּשֶׁלְכּוֹלְהֶן כְּשִׁיעוּר. אָמַר לֵיהּ שַׁנְייָא הִיא שֶׁכֵּן הָעוֹשֶׂה עִיסָּה עַל מְנָת לְחַלְּקָהּ בָּצֵק פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן נַחְתּוֹם שֶׁעָשָׂה שְׂאוֹר לְחַלֵּק חַייָב בַּחַלָּה. אָמַר לֵיהּ לֹא תְתִיבֵינִי נַחְתּוֹם. נַחְתּוֹם לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא לְקוּחוֹת וְהוּא חוֹזֵר וְעוֹשֶׂה אוֹתָהּ עִיסָּה. אָמַר לֵיהּ וְהָתַנִּינָן חַוֹרֵי הַנְּמָלִים שֶׁלָּנוּ בְּצַד הָעֲרֵימָה חַייֶבֶת הֲרֵי אֵילּוּ חַייָבִין. הָא בְצַד עֲרֵימָה פְטוּרָה פְּטוּרִין. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אָמַר (לוֹ) רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם יִיאוּשׁ. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא אָמַר וְהֵן [שֶׁגָּֽרְרוּ רָאשֵׁי] שִׁיבֳּלִין.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

גמ' הממרח כריו של חבירו וכו'. סוגייא זו עד סוף הלכה כתובה היא לעיל בפ''ה דמעשרות בהלכה ג' ושם תמצא מפורש:

מָתִיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן וְהָתַנִּינָן הִקְדִּישָׁן עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרוּ וּגְמָרָן הַגִּיזְבָּר וְאַחַר כָּךְ פְּדָייָן פְּטוּרִין. הֲרֵי גִּיזְבָּר כְּאַחֵר הוּא וְאַתְּ אָמַרתָּ מַה שֶׁעָשָׂה עָשׂוּי. אָמַר לוֹ תִּיפְתָּר כְּמָאן דְּאָמַר גִּיזְבָּר כְּבַעֲלִים וּדְלֹא כְרִבִּי יוֹסֵי דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר הוּא גִּיזְבָּר הוּא אַחֵר.

Traduction

vide

רִבִּי חֲנַנְיָה חֲבֵרוֹן דְּרַבָּנִין בָּעֵי וַאֲפִילוּ יֵשׁ בְּשֶׁלְאַחַת מֵהֶן כְּשִׁיעוּר יֵעָשֶׂה כְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וְיהֵא פָּטוּר מִן הַחַלָּה. דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי זְעִירָא רִבִּי יוֹנָה רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אַף בְּמַה שֶׁבְּלָגֵין לֹא נִטְבַּל מִפְּנֵי שֶׁהוּא עָתִיד לְהַחֲזִיר לְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ.

Traduction

vide

אֵיזֶהוּ עִיסַּת כְּלָבִים רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר כָּל שֶׁעִירֶב בָּהּ מוּרְסָן.

Traduction

On appelle ''pâtée de chiens'', dit R. Simon b. Lakish, celle à laquelle on a joint du son

Pnei Moshe non traduit

גמ' איזהו עיסת הכלבים. במה היא ניכרת שהיא עיסת הכלבים:

כל שעירב בה מורסן. כלומר בזה היא ניכרת שיש בה תערובת מורסן ואינה עשויה כשאר עיסות בלא מורסן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source