'Halah
Daf 7b
משנה: עִיסָּה שֶׁתְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִים וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִים פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. תְּחִילָּתָהּ עִיסָּה וְסוֹפָהּ סוּפְגָּנִים תְּחִילָּתָהּ סוּפְגָּנִים וְסוֹפָהּ עִיסָּה חַייֶבֶת בַּחַלָּה. וְכַן הַקְּנוּבְקָאוֹת חַייָבוֹת. הַמְּעִיסָּה בֵּית שַׁמַּי פוֹטְרִין וּבֵית הִלֵּל מְחַייְבִין. הַחֲלִיטָה בֵּית שַׁמַּי מְחַייְבִין וּבֵית הִלֵּל פּוֹטְרִין. חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָטוּר לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַייָב.
Traduction
Lorsqu’une pâte, au commencement et à la fin, est faite spongieuse, elle est dispensée de la Halla. Lorsqu’au commencement la pâte a été faite comme d’ordinaire et qu’ensuite on l’a pétrie pour être spongieuse, ou si à l’inverse elle est traitée d’abord pour être spongieuse puis comme d’ordinaire, elle est soumise à la Halla. De même, les biscottes (37)Dans l'éd. du Aruch par Landau, Mussafia traduit: Mostacciolo. y sont soumises. Quant à la bouillie (farine passée à l’eau bouillante), elle en est dispensée (38)Cf. Babli, Pessahim 37. selon Shammaï; mais, selon Hillel, il faut en donner la Halla. Au contraire, pour la pâte analogue faite à l’inverse, il faut prélever la Halla, selon Shammaï, et selon Hillel, on en est dispensé. Quant aux gâteaux offerts en action de grâce et aux flancs présentés par le naziréen à l’expiration de ses voeux, s’ils ont été pétris dans ce but religieux, ils en sont dispensés; s’ils doivent être venus au marché, il faut la donner.
Pnei Moshe non traduit
מתני' עיסה שתחילתה סופגנין. שעשאה מתחילה בלילתה רכה כדי לעשותה סופגנין וכך עשאה בסופה סופגנין כמתני' דלעיל שנותן בה יין או שמן ודבש או שמבשלה במים רותחין זו היא שפטורה מן החלה כדתנינן לעיל ומשום סיפא נקיט לה:
תחילתה עיסה וכו'. כלומר אבל אם בתחילה עשאה שתהא עיסה גמורה לאפות הימנה פת והשלימה בסוף כמעשה סופגנין או איפכא תחילתה מעשה סופגנין והשלימה עיסה גמורה לעשותה פת חייבת בחלה:
וכן הקנובקאות. זהו העשוי מקמח קלוי נילוש בשמן ואחר הלישה והאפיה מפרכין אותו בידים ומחזירו לקמח ועושין אותו מאכל לתינוקות חייבין בחלה:
מתני' המעיסה. מפרש בגמרא שנותן מים חמין לתוך הקמח והחליטה שנותן הקמח לתוך מים חמין ובבבלי פ' כל שעה מפרש איפכא:
ב''ש וכו'. מפרש בגמרא שני תלמידים שנו אותה. כלומר מי ששנה זו לא שנה זו דאחד שנה המעיסה והה''ד לחליטה ב''ש פוטרין וב''ה מחייבין ואחד שנה חליטה והה''ד למעיסה ב''ש מחייבין וב''ה פוטרין ולענין המסקנא בין מעיסה בין חליטה כל שנאפית בתנור חייבת בחלה:
חלות תודה ורקיקי נזיר אם עשאן לצורך עצמו פטורין. מכיון שבשעת גלגול העיסה הן של הקדש וכתיב עריסותיכם ולא של הקדש אבל אם עשאן למכור בשוק למי שצריך להן חייבין כדמפרש טעמא בגמרא שכל שהוא למכור בשוק לא בדעתו הדבר תלוי אלא שמא ימצא לקוחות ואם לאו יניח אותן לאכול לעצמו וא''כ נטבלו מיד וחייבות בחלה:
מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל דְּרִבִּי יוֹחָנָן. הַסּופְגָּנִים וְהַדּוּבְשָׁנִים וְהָאִיסְקָרִיטִין וְחַלַּת 7b הַמַּשְׂרֵת וְהַמְּדוּמָּע פְּטוּרִין מִן הַחַלָּה. פָּתַר לָהּ בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בָאוֹר. וְאֵין יוֹצְאִין בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בַחַמָּה. יוֹצְאִין בְּסוּפְגָּנִין שֶׁנַּעֲשׂוּ בָאוֹר. וְלֵית הָדָא פְלִיגָא עַל רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. פָּתַר לָהּ בְּשֶׁהָיָה הָאוֹר מְהַלֵּךְ מִן הַצָּד.
Traduction
Est-ce que notre Mishna ne conteste pas l’avis de R. Yohanan, en disant: ''le pain spongieux, la pâte de miel, les tranches au four, les flancs et les mélanges sont dispensés de la halla''? On peut l’expliquer en disant qu’il s’agit de cuisson au soleil, comme il est dit: le devoir pascal ne pourrait pas être rempli avec de tels grains spongieux, s’ils ont été cuits à la chaleur du soleil; mais on peut s’en servir si ces gâteaux ont été préparés au feu. N’est-ce pas contraire à R. Simon, qui déclare ces produits dispensés de tout s’ils ont passé au feu? non, car on peut justifier son avis en disant qu’au cas où le feu a seulement passé de côté (comme pour le pain) l’obligation subsiste, mais non lorsque le feu passe sous le mets et le cuit (35)Suit un alinéa, que l'on trouve déjà in-extenso, ci-dessus en (Terumot 4, 8).
Pnei Moshe non traduit
מתני' פליגא על ר' יוחנן. דהא קתני לכל אלו הסופגנין וכו' שפטורין מן החלה:
פתר לה בסופגנין שנעשו באור. כלומר הא דקאמר ר' יוחנן בשנעשו ונאפו ע''י האש ומתני' בשנעשו ונאפו בחמה:
ואין יוצאין וכו'. ברייתא היא דאין יוצאין בפסח באלו שנעשו בחמה אבל יוצאין באלו שנעשו באור והאי מתניתא מסייעא לר' יוחנן:
ולית הדא. מתניתא פליגא על רשב''ל דהא קתני יוצאין בשנעשו באור ומשני דר''ל פתר לה בשהיה האור מהלך מן הצד דהוי כעין מעשה תנור אבל בשהאור מהלך תחתיו ס''ל דלאו פת הוא:
מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין פְלִיגִין. כַּהֲנָא שָׁאַל לִשְׁמוּאֵל לֹא מִסְתַּבְּרָא בְּהָהֵן מְדוּמָּע. דְּתַנִּינָן הָכָא שֶׁרוּבָּהּ תְּרוּמָה תְרוּמָה. אָמַר לֵיהּ אוּף אֲנָא סָבַר כֵּן אֶלָּא כַּד תִּיסּוֹק לְאַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אַתְּ שְׁאַל לָהּ. כַּד סְלַק לְהָכָא שָׁמַע רִבִּי יָסָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אֲפִילוּ סְאָה אַחַת שֶׁנָּֽפְלָה עַל תִּשְׁעִים וְתֵשַׁע חוּלִין. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כָּךְ מֵשִׁיב רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן הַסְּאָה פּוֹטֶרֶת אֶת הַכֹּל. אָמַר לֵיהּ וְכִי עִיגּוּל בְּעִיגּוּלִין דָּבָר בָּרִי שֶׁהַתְּרוּמָה עוֹלָה בְיָדוֹ וְאַתְּ אָֽמְרָת דָּבָר קַל הוּא אַף הָכָא קַל הוּא. וִיתִיבִינֵיהּ שַׁנְייָא הָא בְעִוגּוּלִין שֶׁכְּבָר בָּֽטְלוּ. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵי תְּרֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי זְעִירָא אֲפִילוּ חִטִּין בְחִטִּין טוֹחֵן וּמַתִּיר.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
מיליהון דרבנן פליגין וכו'. כל האי סוגיא עד אפילו חטין בחטין טוחן ומתיר גרסינן לה לעיל בפ''ד דתרומות בהל' ח' והך מיליהון דרבנן פליגין התם הוא דשייכא אדלעיל שם וכן כל הא דלקמן ואיידי דאיירי כאן במדומע מייתי לה אגב גררא כדרך הש''ס הזה ולא שייכא כלל וכלל לדינא דמתני':
פָּחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים כִּתְבוּאָה. אָמַר רִבִּי אָבִינָא הָדָא אָֽמְרָה כְּשֶׁהָיוּ פָּחוֹת מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים. אֲבָל אִם הָיוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְצוּמְצָמִין לֹא בְדָא. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא לֹא עַל הָדָא אִתְאֲמָרַת. אֶלָּא עַל הָדָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן מְדוּמָע פָּטוּר מִן הַחַלָּה. סָפֵק מְדוּמָע וְהַנֶּאֱכַל מִשּׁוּם דִּימּוּעַ חַייָב בַּחַלָּה עָלֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי אָבוּנָא הָדָא דְאִיתְמַר כְּשֶׁהָיוּ יוֹתֵר מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים אֲבָל אִם הָיוּ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים מְצוּמְצָמִין פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה.
Traduction
La farine inférieure à une quantité de 5/4 de cab'', est-il dit. La dispense de la halla n’a lieu, dit R. Abina, que lorsque la farine est inférieure à la mesure de 5/4 de cab; mais lorsqu’il y a cette mesure juste, la dispense n’a plus lieu, et la halla est due. Selon R. Yossé bar R. Aboun au nom de R. Abina, cette restriction ne s’applique pas à l’énoncé de la Mishna, mais à l’assertion de R. Yohanan, disant (36)''Comp. Ibid. 7, 6; là, R. Yohanan émet son avis au cas où dans 2 paniers, l'un contenant de l'oblation impure, l'autre du profane pur, il est tombé un autre saa d'oblation pure, sans que l'on sache où elle est.'': ''le mélange pour lequel il y a doute qu’il contienne de l’oblation est dispensé de la halla; quant au mélange douteux, qui à ce titre est apte à être mangé (lorsque p. ex. devant 2 paniers différents, 1° sacré, 2° profane, on ne sait plus où est l’oblation), on est tenu de donner la halla''. C’est à ce propos que R. Yossé bar R. Aboun a dit au nom de R. Abina: c’est vrai seulement lorsque la pâte est supérieure à la mesure de 5/4 de cab; mais si elle représente cette mesure exacte, elle est dispensée de la halla (parce qu’en défalquant la part d’oblation, la part profane reste au-dessous de la mesure légale).
Pnei Moshe non traduit
ופחות מה' רבעים בתבואה. קתני במתני' דפטורה מן החלה אמר ר' אבונא הדא אמרה כלומר לא שנו אלא בשהוא פחות מה' רבעים ממש אבל אם היו ה' רבעין מצומצמין לא בדא אמרו שפטורה וקמ''ל דלא חיישינן הואיל והשיעור בתבואה מצומצם הוא שמא תתמעט בטחינה ויהיה בקמח פחות מכשיעור:
לא על הדא איתאמרת. הא דר' אבונא אלא על הדא דר' יוחנן דמדייק מהמתני' דקתני המדומע פטור ומשמע הא אם ספק מדומע הוא כגון שתי קופות ונפלה סאה של תרומה לתוך אחת מהן ואינו ידוע לאיזה מהן נפלה דהויא ספק מדומע וכן הנאכל משום דימוע כלומר שיש בו איזה חשש דימוע ונאכל בתורת דימוע להכהן חייב בחלה ועליה קאמר ר' יוסי בר' בון דאיתמר ההיא דר' אבינא והכי הוא דאיתמר דלא שנו אלא בשהיו יותר מחמשת רבעים הלכך חיישינן דשמא יש כאן שיעור חיוב חלה מהחולין שיש בו וחייב בחלה אבל אם אין במדומע הזה אלא ה' רבעין מצומצמין פטורין מן החלה דשמא כל החמשת רבעין הן מהתרומה וכגון לאחר שנפלה להפחות ממאה חולין נטל מהן ה' רבעים מצומצמין ועשה עיסה דבכה''ג תלינן דאפשר כל ה' רבעין מן התרומה הן ואפי' בספק מדומע פטורה מן החלה:
'Halah
Daf 8a
הלכה: 8a הָדָא אִיתָא שָׁאֲלָת לְרִבִּי מָנָא בְּגִין דַּאֲנָא בָּעְייָא לְמֵיעְבַּד אִצְוָותִי אִטְרֵי מָהוּ דְיִנְסְבֶנָּה וּתְהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר לָהּ לָמָּה לֹא. אָתָא שְׁאִיל לְאָבוֹי. אָמַר לֵיהּ אָסוּר שֶׁמָּא תִימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ עִיסָּה.
Traduction
Une femme vint demander à R. Mena: comme j’ai l’intention de faire des nouilles (39)Cuites à l'eau et enduites d'huile, elles échappent à la Halla. Selon Brüll Jahrbuch, 1, 193, le mot itrium serait employé ici dans le sens de flanc mince. avec ma pâte, puis-je employer le reste à du pain, et la pâte ainsi diminuée sera-t-elle dispensée de la halla? Cela va sans dire, répondit-il, et il consulta son père, lequel lui dit: ce n’est pas permis en thèse générale, de crainte qu’après réflexion faite, elle renonce à sa première idée et fasse une seule pâte de l’ensemble. —''De même, dit la Mishna, les biscottes sont soumises à la halla''.
Pnei Moshe non traduit
גמ' חדא איתא. אשה אחת שאלה לר' מנא בגין דאנא בעייא למיעבד אצוותי אטרי. בשביל שאני רוצה לעשות עיסתי אטרי והוא סופגנין כדמפורש בהלכה דלעיל סופגנין טריקטא ומהו שאקחנה לעשותה ותהא פטורה מן החלה ואמר לה למה לא:
אתא שאיל לאבוי. ואח''כ בא ר' מנא ושאל לר' יונה אביו וא''ל אסור שמא תמלך לעשותה לבסוף עיסה גמורה ותנן במתני' דבכה''ג חייבת בחלה וא''כ אסור לסמוך על תחלת מעשיה עד שתגמור לעשותה סופגנין:
וְכֵן הַקְּנוּקָעוֹת חַייָבוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר קְרַמְבִּיטַס. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עָגוּל בְּשֵׁם חִזְקִיָּה אָמַר בוקרלטא שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא עִיסַּת מַבְרִין חַייֶבֶת בַּחַלָּה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהוּא עָתִיד לְהַחֲזִירָהּ לְסוֹלְתָהּ תְּהֵא פְטוּרָה מִן הַחַלָּה.
Traduction
R. Josué b. Levi dit que cette obligation a lieu, afin que l’on ne suppose pas qu’il y a dispense lorsqu’elles seront de nouveau réduites en farine. R. Aba b. Zabda dit que la pâte des marchands (sorte de biscuit portatif) y est aussi soumise.
Pnei Moshe non traduit
וכן הקנובקאות חייבות. ומפרש ר' יהושע בן לוי שלא תאמר הואיל והוא עתיד להחזירה לסולתה תהא פטורה מן החלה הלכך קמ''ל דמכיון דבתחילה היא נעשית ונאפית כשאר פת חייבת בחלה:
עיסת מכרין. מעשה כירה ונאפית שמה חייבת בחלה שלא תאמר וכו' דג''כ מדרך להחזירה לסולתה אחר האפיה הלכך קמ''ל דאפ''ה חייבת:
רַב אָמַר עִיסַּת כוּתָח חַייֶבֶת בַּחַלָּה. אָמַר רִבִּי בּוּן שֶׁמָּא תִּימָּלֵךְ לַעֲשׂוֹתָהּ חֲרָרָה לְבָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא צְרִיכִין אָנוּ מַכְרִיזִין בְּאִילֵּין דְּעָֽבְדִין עָבִיצִין דֵּייְאוּן עָֽבְדוֹן לוֹן פָּחוֹת מִכְּשִׁיעוּר דְּאִינּוּן סָֽבְרִן שֶׁהִיא פְטוּרָה וְהִיא חַייֶבֶת.
Traduction
Rav dit que même la pâte babylonienne (40)Berakhot 37b, fin du kutah (intinctum, mélange des plus variés) y est soumise; c’est que, dit R. Aboun, on craint que la femme ayant pétri une telle pâte ne change d’avis plus tard et n’en fabrique des gâteaux blancs, qui seraient légalement soumis à la halla. R. Mena dit:nous devons avertir ceux qui fabriquent des petits pains au lait d’avoir soin de les faire d’une mesure inférieure à la quantité légale, pour échapper à la halla; car ces gens supposent que toute la pâte en est dispensée en raison de sa destination aux gâteaux, tandis qu’en réalité les rabbins imposeraient la halla s’il n’y avait pas l’infériorité de mesure.
Pnei Moshe non traduit
עיסת כותח. שעושין אותה להטיל הלחם ממנה לכותח חייבת בחלה ומפרש ר' בון לטעמא דשמא תימלך לעשות ממנה חררה לבנה קטן:
צריכין אנו מכריזין. להודיע לאלו שעושין עביצין כמו חביצין שעושין לחם ומפררין אותו לתוך האילפס וצריך שיהו עושין אותו בפחות פחות מכשיעור חיוב חלה לפי שהם סוברין שאותה חביצה פטורה מן החלה ובאמת היא חייבת:
תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי אָמַר מִשּׁוּם אָבִיו אֵי זוֹ הִיא הַמְּעִיסָה הַנּוֹתֵן חַמִּין לְתוֹךְ קֶמַח. חֲלִיטָה קֶמַח לְתוֹךְ חַמִּין.
Traduction
On a enseigné que R. Ismael bar R. Yossé dit au nom de son père: On appelle méisa (bouillie) celle qui est faite en mettant de l’eau chaude sur la farine; et halita la même qui est faite à l’inverse, en mettant la farine dans l’eau chaude.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספת' ריש פ''ק ר' ישמעאל בר' יוסי אומר וכו'. ומתמה הש''ס איתא חמי בא וראה אם נחלטה כל צורכה בתוך החמין וזהו חליטה שמיד שהוא נותן הקמח לתוך מים הרותחין נתבשל ונחלט כל צורכו ואפ''ה ב''ש מחייבין ובמעיסה שנותן המים הרותחין על הקמח וזהו אינו נחלט כל צורכו וצריך אפיה וב''ש פוטרין בתמיה וקאמר ר' יוסי וכו' שני תלמידים שנו אותה ומי ששנה זו לא שנה זו כדפרישית במתני':
אִתָה חֲמִי נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמֵּי מְחַייְבִין. לֹא נֶחְלְטָה כָּל צוֹרְכָהּ בֵּית שַׁמַּי פּוֹטְרִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם חִזְקִיָּה רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָא שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן עַל הַדָּבָר הַזֶּה הָלַכְתִּי אֶצֶל רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוֹבָא לְקַיְסָרִין וְאָמַר לִי שְׁנֵי תַלְמִידִים שָׁנוּ אוֹתָהּ.
Traduction
Est-ce bien ainsi? Comment se fait-il que lorsque l’absorption a été suffisante comme au deuxième cas de la Mishna, Shammaï impose le devoir de la halla, tandis qu’il en dispense l’autre cas, où l’absorption est moins complète? Aussi, R. Yossé dit-il au nom de Hiskia, au nom de R. Hiya, ou au nom de R. Oshia, qu’il y a 2 versions différentes à ce sujet (selon le 1er cas, Shammaï dispense dans les deux cas; selon le second, il impose la halla dans les 2 cas);
וַחֲכָמִים אוֹמְרִים לֹא כְדִבְרֵי זֶה וְלֹא כְדִבְרֵי זֶה אֶלָּא הַנֶּאֱפָה בַתַּנּוּר חַייָב. בְּאִילְפָּס וּבִקְדֵירָה פָּטוּר.
Traduction
au contraire,les autres sages ne suivent ni l’une ni l’autre opinion, et ils disent que ce qui est cuit au four devient sujet à la halla, tandis que le mets cuit dans la marmite ou dans l’écuelle en est dispensé.
Pnei Moshe non traduit
וחכמים אומרים וכו'. סיפא דהתוספתא היא:
אֵי זֶהוּ חָלוּט בָּרוּר. אָמַר רִבִּי זְעִירָה כָּל שֶׁהָאוֹר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי אֲפִילוּ הָאוֹר מְהַלֶּךְ תַּחְתָּיו מִכֵּיוָן שֶׁהוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹתוֹ בָצֵק חַייָב בַּחַלָּה. קֶמַח קָלִי שֶׁעֲשָׂאוֹ בָצֵק חַייָב בַּחַלָּה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְהוּא שֶׁאָֽפְייָן.
Traduction
⁠—Quand nomme-t-on un mets complètement mêlé (et dispensé)? Lorsque le feu a passé au-dessous, dit R. Zeira, pendant la cuisson (41)Cf. ci-dessus, (Maasserot 1, 6), fin.. Même en ce dernier cas, dit R. Yossé, lorsqu’on se propose d’en faire une pâte cuite à nouveau, la halla est due, puisque d’avance on a l’intention de le cuire comme du pain. De même, la pâte faite avec de la farine de grains torréfiés et soumise à la halla. Toutefois, ajoute R. Yossé au nom de R. Yohanan, il faut que la cuisson régulière ait eu lieu.
Pnei Moshe non traduit
איזהו חלוט ברור. שנתבשל כל צורכו במים והוא פטור:
כל שהאור מהלך תחתיו. של המחבת ומתוך כך נתבשל ור' יוסי פליג שאפי' האור מהלך תחתיו אם עתיד לעשותו בצק אח''כ ולאפותו חייב בחלה:
קמח. שנעשה מקלוי ועשאו בצק חייב בחלה וכדאמר ר' יוחנן והוא שאפיין כלומר שלש אותו כדי לאפות ממנו פת:
חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר עֲשָׂאָן לְעַצְמוֹ פָטוּר דִּכְתִיב רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם וְלֹא שֶׁלָּהֶקְדֵּשׁ. לִמְכּוֹר בַּשּׁוּק חַייָב. לֹא בְדַעְתּוֹ הַדָּבָר תָּלוּי. בְּדַעַת הַלְּקוּחוֹת הַדָּבָר תָּלוּי. שֶׁמָּא יִמְצָא הַלְּקוּחוֹת וְנִטְבְּלוּ מִיַּד.
Traduction
''Quant aux gâteaux offerts en action de grâce et aux flancs présentés par le naziréen, ils sont dispensés de la halla'', dit la Mishna, même si le particulier les garde, parce qu’il est écrit ''la prémice de votre pâte (profane)'', non de celle qui a un but sacré (42)Babli, Pessahim 38b.. Si au contraire, ils ont été faits pour la vente au marché, ils sont soumis; car alors cela ne dépend plus du propriétaire (43)Cf. (Maasserot 1, 5), fin., mais des achats (s’ils auront lieu, ou non), et dès qu’il trouve à les vendre, l’obligation commence (il faut donc que la pâte déjà soit libérée).
Pnei Moshe non traduit
שמא ימצא הלקוחות ונטבלו מיד. כדפרישית במתני' שאינו עושה אותן אלא שמא ימצא הלקוחות ואם לא ימצא דעתו לאוכלן בעצמו וא''כ נטבלו מיד לחלה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source