וּמוֹתַר הָעוֹמֶר. מַתְנִיתָא דְּלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה דְּרִבִּי עֲקִיבָה מְחַייֵב בִּתְרוּמָה וּבְמַעְשְׂרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומותר העומר. קחשיב במתני' דפטור מן המעשר וא''כ מתני' דלא כר''ע דמחייב בפרק ר' ישמעאל במנחות אף במעשרות וקמ''ל דסתם לן תנא הכא דלא כר''ע:
מָאן דְּאָמַר חַייָב עֲשָׂאוֹ תְרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל מָקוֹם אַחֵר מַה אַתְּ עֲבַד לָהּ כְּגָדִישׁ שֶׁנִּדְמַע כְּעִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲנָא בָעִיתָהּ. רִבִּי יֹאשַׁיָּה אָמַר אֲנָא בָעִיתָהּ. מַה בֵּין גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע לְעִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה. גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע אַתְּ אָמַר חַייָב. עִיסָּה שֶׁנִּדְמְעָה אַתְּ אָמַר פְּטוּרָה. רִבִּי תַנְחוּמָה בְשֵׁם רִבִּי 6b חוּנָה. גָּדִישׁ שֶׁנִּדְמַע עַד שֶׁלֹּא נִדְמַע עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ תְרוּמָה אֵינָהּ תְּרוּמָה. עִיסָּה שֶׁנִּדָמְעָה עַד שֶׁלֹּא נִדְמְעָה עָבַר וְהִפְרִישׁ מִמֶּנּוּ חַלָּה אֵינָהּ חַלָּה דְּתַנִּינָן תַּמָּן הַמַּפְרִישׁ חַלָּתוֹ קֶמַח אֵינָהּ חַלָּה וְגֶזֶל בְּיַד כֹּהֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' תנחומא. קאמר דהיינו טעמא לחלק בין גדיש לבין עיסה דגדיש שנדמע אם עד שלא נדמע עבר והפריש ממנו תרומה אינה תרומה בתמיה דאמאי לא יהא תרומה והא דקאמר עבר והפריש משום דאיכא גוונא שלא יפריש עדיין תרומה ממנו וכגון שלא הפריש הבכורים במחובר לקרקע דהדין הוא שמפריש אותן אח''כ אלא שצריך שיקדים הבכורים לתרומה ואם עבר והפריש לתרומה מקודם מה שעשה עשוי א''נ בגדיש שלא נתמרח עדיין מיירי דאע''פ שלא נגמר מלאכתו אם עבר והפריש לתרומה ה''ז תרומה אבל עיסה שנדמעה אינה כן שאם עד שלא נדמעה והיינו שהיא עדיין קמח ולא נדמע בה כלום ועבר והפריש ממנה חלה אינה חלה כלל דתנינן תמן לקמן בפ''ב המפריש חלתו קמח וכו' וגזל הוא ביד כהן וצריך להחזירו לבעלים והיינו דאיכא בין גדיש לעיסה:
ר' יוחנן אמר אנא בעיתה. אני הקשיתי ושאלתי להא דלקמן ור' יאשיה אמר אף אני שאלתי מה בין גדיש שנדמע דפשיטא לך שחייב ובעיסה שנדמעה את אמר פטורה ומאי שנא:
לגדיש שנדמע בעיסה שנדמעה. כלומר אם אתה מדמה אותו כמו לגדיש שנדמע שיש בו חולין ותרומה ואפי' כן בחלה חייב הוא וה''נ אע''פ שהוא מדומע דהא מיהת יש בו חלק תרומה ונהי דאם לא עשה אותו לתרומת מעשר את אמרת דלהאי מ''ד מחשבינן כמי שאין כאן תרומה גדולה אבל כאן שעשאו לתרומת מעשר הרי זה כמדומע דיש בו חלק של תרומה ופטור הוא ממנה ויש כאן תרומת מעשר ואם לגדיש שנדמע מדמית ליה חייב או דילמא דאת מדמה ליה כמו בעיסה שנדמעה דתנינן במתני' דלקמן המדומע פטור מן החלה:
מאן דאמר חייב עשאו תרומת מעשר על מקום אחר מה אתעביד לה. כלומר דהא מיהת איכא למיבעי להאי מ''ד דאף בשלא נפדה חייב הוא דממון הדיוט הוא ואפי' חלק תרומה שבו חייבת כדאמרן והשתא מבעיא לן לדידיה אם עשאו לזה המעשר שני תרומת מעשר על מקום אחר דיכול הוא לעשותו מכיון דלא ניטלה תרומה גדולה מזה כמקדשו בתוכו הוא ואם עשה כן מה דינו לענין חיוב תלה ומה את עביד לה לדמות לדין הזה:
אָמַר רִבִּי זְעִירָא כְּתִיב עַשֵּׂר תְעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ. דָּבָר שֶׁהוּא נִזְרַע וּמַצְמִיחַ יָצָא פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאִם נִזְרַע אֵינוֹ מַצְמִיחַ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' זעירא כתיב וכו' גרסינן להא לעיל בפ''ק דמעשרות בהל''ג דמכאן לתבואה שלא הביאה שליש שפטורה מן המעשרות:
מַהוּ שֶׁחַייָבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אָמַר רִבִּי יוּדָן כְּתִיב וְלֶחֶם וְקָלִי וְכַרְמֶל לֹא תֹאכְלוּ. אֶת שֶׁחַייָבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ חַייָבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ. אֶת שֶׁאֵין חַייָבִין עַל קָלִי שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ אֵין חַייָבִין עַל לֶחֶם שֶׁלּוֹ מִשּׁוּם חָדָשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מהו שחייבין על לחם שלו. שבאה מהתבואה שלא הביאה שליש אם חייבין עליו משום חדש וקאמר ר' יודן מדכתיב ולחם וקלי וגו' איתקש לחם לקלי את שחייבין וכו' ואת שאין חייבין על קלי שלו משום חדש דאין קלי בתבואה שלא הביאה שליש דאין נקרא אלא שחת אין חייבין ג''כ על הלחם שלו משום חדש:
וּתְבוּאָה שֶׁלֹּא הֵבִיאָה שְׁלִישׁ. מַה טַעֲמָה דְּרַבָּנִין נֶאֱמַר לֶחֶם בַּפֶּסַח וְנֶאֱמַר לֶחֶם בַּחַלָּה מַה לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ אַף לֶחֶם שֶׁנֶּאֱמַר בַּחַלָּה דָּבָר שֶׁהוּא בָא לִידֵי מַצָּה וְחָמֵץ. מַה טַעֲמָא דְּרִבִּי לָֽעְזָר כִּתְרוּמַת גּוֹרֶן כֵּן תָּרִימוּ אוֹתָהּ. מַה תְרוּמַת גּוֹרֶן מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. אַף זוֹ מִפֵּירוֹת שֶׁהֵבִיאוּ שְׁלִישׁ. וְלֵית לְרִבִּי לָֽעְזָר לֶחֶם לֶחֶם. אַשְׁכַּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסֶח.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשכח תני וכו'. כלומר לעולם אית ליה הג''ש דלחם לחם וס''ל דגם במצה אינו יוצא י''ח בפסח אם היא מתבואה שלא הביאה שליש כדאשכחן חדא ברייתא דתני בהדיא כן לר''א:
ולית ליה לר''א לחם לחם. בתמיה דאי לית ליה הך גז''ש א''כ מנא ליה דאלו חמשת המינין הן שחייבין בחלה:
מ''ט דר''א. משום דכתיב כתרומת גורן וכו' כדפרישית במתני':
נאמר לחם וכו'. כלומר כל עצמו של דבר דאמרינן דאלו חמשת מינין חייבין בחלה משום דילפי' לחם לחם ממצה שאלו המינין באין לידי חימוץ וניכרין הן בין מצה לחמץ וא''כ מינה מה להלן יוצא אדם י''ח בפסח אף במצה שהיא מהתבואה שלא הביאה שליש שהרי יכולה לבוא לידי חימוץ אף כאן חייבת בחלה:
ותבואה שלא הביאה שליש מ''ט דרבנן. דקסברי אדחייבת בחלה אע''פ שפטורה ממעשרות:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר טְרִיקְטָא חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר טְרִיקְטָא אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵרִ עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר תַּרְתֵּיי רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר טְרִיקְטָא חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר טְרִיקְטָא אֵינָהּ חַייֶבֶת בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵר עָלֶיהָ הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ. וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר חוֹרֵי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן כָּל שֶׁהָאוֹר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו חַייָב בַּחַלָּה וְאוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן [הָאָרֶץ] וְיוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר כָּל שֶׁהָאוֹר מְהַלֵּךְ תַּחְתָּיו אֵינוֹ חַייָב בַּחַלָּה וְאֵין אוֹמֵר עָלָיו הַמּוֹצִיא לֶחֶם מִן הָאָרֶץ וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בָהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח. אָמַר לוֹ רִבִּי יוֹחָנָן וּבִלְבַד עַל יְדֵי מַשְׁקֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רבי יוחנן אומר טריקטא חייבת בחלה וכו' ולקמן פריך עליה מהמתני':
ר' יוסי אומר תרתיי. שני דברים דפליגי בהו ר''י ור''ל חדא הא דטריקטא ועוד אמר ר' יוסי חורי עוד דבר אחר דפליגי ביה דר' יוחנן אמר כל שהאור מהלך תחתיו כלומר שאינו נאפה בתנור אלא במחבת והאור מהלך תחתיו אעפ''כ חייב בחלה וכו' ור''ש בן לקיש פוטר:
א''ל ר' יוחנן ובלבד ע''י משקה. כלומר אפי' לדבריך שאתה פוטר ובלבד אם נעשו ע''י משקה או מיין או משמן וכיוצא בו או ממים רותחין שניתנו בהן והאור מהלך תחתיהן:
הַסּוּפְגָּנִים טְרִיקְטָא. הַּדּוּבְשָׁנִים מֵלִי גָּאלָא. וְהָאִיסְקָרִיטִין חֲלִיטִין דְּשׁוּק. וְחַלַּת מַסְרֵת חֲלִיטִין דְּמַיֵי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' הסופגנין טריקטא וכו' כמפורש במתני':
בֵּינְתַּיִים מַהוּ. רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֵּינְתַיִם כְּבָרִאשׁוֹנָה. רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בֵּינְתַיִים כְּבָאַחֲרוֹנָה. אֵי זֶהוּ בֵּינְתַיִים. הָעוֹשֶׂה עִיסָּה מִן הַטֵּבֵל חַלָּה חַייֶבֶת בִּתְרוּמָה וּתְרוּמָה חַייֶבֶת בַּחַלָּה. מְנַיִין שֶׁחַלָּה חַייֶבֶת בִּתְרוּמָה. רִבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא בְשֵׁם רַב חַלָּה תָרִימוּ תְרוּמָה. מֵחַלָּה תָרִימוּ תְרוּמָה. מְנַיִין שֶׁהַתְּרוּמָה חַייֶבֶת בַּחַלָּה מִן קוֹשׁוֹי פָּֽתְרִין הָהֵן קְרָייָא מֵאוֹתָהּ שֶׁכָּתוּב בָּהּ רֵאשִׁית תָּרִימוּ חַלָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חלה חייבת בתרומה ותרומה חייבת בחלה. כלומר לפעמים מצינו שאף התרומה חייבת היא בחלה כמו שהחלה חייבת בתרומה שהרי בתחלה מפרישין מן הכרי תרומה ומעשרות על הכל וא''כ אף חלק החלה שיפריש אח''כ מהעיסה נתרם הוא וזהו חלה חייבת בתרומה אף כאן בזה הטבל שיש בו חלק תרומה שעדיין לא הופרשה ממנה מ''מ אם עשה עיסה ממנו חייבת בחלה ואע''פ שיש בה מחלק תרומה ותרומה עצמה שכבר הופרשה ודאי פטורה מן החלה כאן שלא נתבררה התרומה מתחייב בחלה אף לחלק תרומה שבה:
מנין שחלה חייבת בתרומה. כלומר דילמא אין ה''נ דא''צ לתרום על חלק החלה שבתבואה מאחר דסוף שיתננה לכהן:
חלה תרימו תרומה. דריש בה אף מחלק החלה שבה תרימו תרומה גדולה וכן המעשרות:
מנין שהתרומה חייבת בחלה. כלומר חלק התרומה וכגוונא דאמרן שעושה עיסה מן הטבל:
מן קושוי פתרין אהן קרייא. מאותן חברים שהן ממקום נקרא קושוי מפרשין מהפסוק הזה. דכתיב מראשית עריסותיכם תרימו חלה מאותה שכתוב בה ראשית ראשית דגנך וזו התרומה ממנה ג''כ לפעמים תרימו חלה ובכה''ג דאמרן:
בנתיים מהו. וכדמפרש לקמיה איזהו בנתיים העושה עיסה מן הטבל וקרי לה בנתיים לפי שהוא מדבר שהוא בנתיים שזה כבר נגמר לחיוב מעשרות אבל עדיין לא נתקן והרי הוא בין הגמר לבין הפרשה ואם עשה עיסה ממנו פליגי בה ר' יונה ור' יוסי אליבא דר''ש דמר אמר בשמיה שדינו כבראשונה כלומר כמו שהיה מקודם שנגמר למעשרות ועיסה זו פטורה מן החלה ומר אמר בשמיה שנידון כבאחרונה כמו שכבר הופרש ממנו התרומה והמעשרות וחייבת בחלה וכדמסיק ואזיל:
פְּשִׁיטָא עַל דְּרַבָּנִין בְּהָהֵן פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ שֶׁאֵינוֹ נִגְרָר לְעִנְייַן הַמַּעְשְׂרוֹת. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף שָׁאַל עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר מַהוּ שֶׁיְּהֵא נִגְרָר לְעִנְייַן חַלָּה כְּעִיסַּת הָאוֹרֶז. שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא בָּעֵי אֵי זֶהוּ חָדָשׁ וְיָשָׁן שֶׁבַּחַלָּה. שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְאַחַת פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ לַחַלָּה אַחַת לְמַעְשְׂרוֹת שְׁתַּיִם. אַחַת 7a פָּחוֹת מִשְּׁלִישׁ וְאַחַת עֲשָׂבִים לַחַלָּה שְׁתַּיִם לְמַעְשְׂרוֹת אַחַת. אַחַת הֵבִיאָה שְׁלִישׁ וְאַחַת עֲשָׂבִים בֵּין לַחַלָּה בֵין לְמַעְשְׂרוֹת שְׁתַּיִם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אחת הביאה שליש לפני ר''ה ואחת הביאה עשבים ובשנה זו נגמרו הרי הן נחשבות שתים בין לחלה ובין למעשרות לפי שאותה שהביאה שליש לפני ר''ה נתחייבה בישן בשתיהן והאחרת לא נתחייבה בשתיהן אלא בשנה זו ואין תורמין לא חלה ולא מעשרות מזה על זה:
למעשרות אחת הן נחשבות. שהרי אף זו שלא הביאה אלא פחות משליש לפני ר''ה לא נתחייבה במעשרות עד לאחר ר''ה בשנה זו ומשנה אחת הן ומעשרין מזה על זה:
איזהו חדש וישן שבחלה. מה נקרא חדש וישן לענין חיוב חלה שלא יפריש מזה על זה לפי שאין תורמין מחדש וישן מזה על זה ומפרש ואזיל לחלה אחת כלומר לענין חיוב חלה ושיפריש מזו על זו אחת היא נחשבת שהרי שתיהן חייבות בחלה ומשנה אחת הן באים או מחדש או מישן ותורמין מזו על זו ולענין חיוב מעשרות שתים הן ואם זו הביאה שליש לפני ר''ה וזו לא הביאה עד לאחר ר''ה אין מעשרין מזו על זו שזו מן החדש וזו מן הישן אחת הביאה פחות משליש לפני ר''ה ואחת לא הביאה אלא עשבים ואח''כ בשנה זו נגמרה הרי לענין חיוב חלה שתים הן נחשבות לפי שזו שהביאה פחות משליש לפני ר''ה מן הישן היא שנתחייבה מאז בחלה וזו שלא הביאה אלא עשבים לפני ר''ה ואחר ר''ה נתגדלה מן החדש היא ואין תורמין חלה מזה על זה:
פשיטא על דרבנן וכו'. כלומר ודאי אליבא דרבנן ליכא למיבעי אם זה הבא מתבואה שלא הביאה שליש שנתערב בתבואה שהביאה שליש אם נגרר הוא עם החיוב לענין שיהא ג''כ הוא חייב במעשרות דהאי מילתא דפשיטא הוא שלא מצינו גרירה לענין חיוב המעשרות שיהא החייב גורר את הפטור עמו לחיוב אלא אליבא דר''א לענין חיוב חלה הוא דאיכא למיבעי כהאי דר' חייה בר יוסף שאל דלדעתיה דר''א מהו שיהא נגרר תבואה שלא הביאה השליש עם תבואה שהביאה שליש שאם עשה עיסה משתיהן יהא נגרר הפטור עם החייב להתחייב כולה בחלה כעיסת אורז כמו דאשכחן בעיסת אורז דתנינן לקמן בפ''ג העושה עיסה מן החטים ומן האורז אם יש בה טעם דגן חייבת בחלה וה''נ כן ולא אפשיטא אליבא דר''א:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source