Nidah
Daf 6a
משנה: כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת וּבָאֲנָשִׁים תִּיקָּצֵץ. הַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה וְהַסּוֹמָה וְשֶׁנִּטְרְפָה דַּעְתָּהּ אִם יֵשׁ לָהֶן פִּיקְחוֹת מַתְקִינוֹת אוֹתָן וְאוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל מְשַׁמְּשׁוֹת בְּעִדִּים אֶחָד לוֹ וְאֶחָד לָהּ וְהַצְּנוּעוֹת מַתְקִינוֹת לָהֶן שְׁלִישִׁית אֶחָד לְהַתְקִין אֶת הַבַּיִת.
Traduction
Plus une femme examine son état, plus elle est digne d’éloge; mais un homme qui examine souvent mérite d’avoir la main coupée. Les femmes sourdes-muettes, ou d’esprit borné, ou aveugles, ou sans réflexion, peuvent – si elles ont des compagnes intelligentes – être préparées à se trouver dans un état suffisant de pureté pour manger de l’oblation. Les filles d’Israélites se servent au lit de deux draps, l’un pour la femme, l’autre pour le mari; et les femmes prudentes se préparent un troisième drap en vue d’une purification préalable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל היד המרבה לבדוק בנשים. שבודקת תמיד שמא ראתה:
משובחת. שמתוך כך לא תבא לידי ספק טומאה ובעלה לא אתי לידי איסורא:
ובאנשים. אם בודק עצמו באמתו שמא יצא ממנו קרי:
תיקצץ. לפי שמתחמם ומרגיש כשממשמש באמה ומוציא ש''ז לבטלה:
והסומא. אמרינן בגמרא דאינה משנה ודחויה היא אלא היא בודקת לעצמה ומראה לחברותיה:
ושנטרפה דעתה. מחמת חולי:
מתקינות אותן. בודקות אותן ומטבילין אותן:
אחד לו ואחד לה. לקנח לאחר תשמיש:
והצנועות מתקנות להן שלישית. עוד אחד לתקן את הבית כלומר לבדוק עצמה לפני תשמיש להיות מוכנת לבעלה:
הלכה: כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק בַּנָּשִׁים מְשׁוּבַּחַת כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. כָּל הַמַּרְבֶּה לִיתֵּן יָדוֹ עַל עֵינוֹ מַרְבֶּה לְהוֹצִיא דִמְעָה. רִבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר. תִּיקָצֵץ עַל טִיבּוּרוֹ. אָֽמְרוּ לוֹ. וַהֲרֵי כְרֵיסוֹ נִבְקַעַת. אָמַר לָהֶן. לָכָךְ אֶנִי אָמַרְתִּי. שֶׁמּוֹתוֹ שֶׁלָּזֶה יָפִין לוֹ מֵחַייָו. חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין. רִבִּי טַרְפוֹן מְקַלְּלוֹ קְלָלָה שֶׁהִיא נוֹגַעַת בְּגוּפוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. לֹא בָא אֶלָּא לְפָרֵשׁ שֶׁאָסוּר לְמַשְׁמֵשׁ מִן הַטִּיבּוּר וּלְמַטָּן. הָדָא דְתֵימַר לְעִנְייָן שִׁכְבַת זֶרַע. אֲבָל לְעִנְייָן זִיבָה כָּל הַמַּרְבָּה לִבְדּוֹק מֵחֲבֵירוֹ מְשׁוּבָּח מֵחֲבֵירוֹ.
Traduction
Voici comment il faut compléter l’avis de la Mishna (qu’il est défavorable à l’homme de se mettre souvent à examiner avec la main): Celui qui met souvent le doigt à l’œil provoque de nombreuses larmes; R. Tarfon dit que cette main devrait être coupée sur le ventre d’un tel homme. -Mais, lui fit-on observer, c’est vouloir lui crever le ventre! -C’est bien ma pensée, répondit R. aqiba, car mieux vaut qu’un tel homme meure que de vivre en agissant ainsi. Les compagnons d’étude disent que R. Tarfon s’est exprimé ainsi en termes de malédiction qui touche le corps (sans qu’il s’agisse matériellement du ventre), et il s’est exprimé ainsi, dit R. Yossé, pour indiquer que si l’on doit enlever un corps étranger au-dessous du ventre, on ne doit pas se toucher avec la main (mais avec un linge). Toutefois, la restriction mise à l’examen de l’homme se rapporte seulement à l’émission seminis; mais s’il s’agit d’un examen de gonorrhée, plus il est poussé loin, mieux il vaut.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיני מתני' כל המרבה ליתן ידו על עינו וכו'. כלומר דמפרש דכל היד המרבה דקתני שפיר הוא דקאי אנשים ואאנשים דאע''ג דבאנשים אפי' לא מרבה אסור דכיון דבני הרגשה נינהו ודאי אפי' בחדא זימנא מתחמם הוא מ''מ קאמר כל המרבה לומר דכל שמרבה הוא ליתן ידו באמתו מרבה הוא להוציא זרע כמו המרבה ליתן ידו על עיניו מרבה הוא להוציא דמע וכן קתני בתוספתא פ''ב בהדיא משלו משל למה הדבר דומה לנותן אצבע בעין כל זמן שהוא דוחק הרבה מוציא דמעה:
ר' טרפון אומר תיקצץ על טבורו. הכי קתני בתוספתא ר''ט אומר יקצץ על טיבורו אמרו לו הרי כריסו נפתחת אמר להם אף אני לא נתכוונתי אלא לכך כלומר שמוטב לו שיהא כריסו נבקעת ואל יעשה כך וכדמפרש ואזיל:
חברייא אמרין וכו'. כלומר דודאי הא דקאמר תיקצץ על טיבורו לאו דוקא שתקצץ ממש על טבורו קאמר דכי לא סגי אלא על טבורו אלא ודאי עיקר מילתיה לענין קללה קאמר ומ''מ אמאי נקט בלישניה על טיבורו ומשני ר' יוסי דהא קמ''ל דאפי' צריך הוא למשמש מן הטיבור ולמטן כגון שישב לו קוץ שם אל יגע בידו והיינו דקאמר לא בא באלו דברים אלא לפרש שאסור למשמש מן הטיבור ולמטן אפי' הוא צריך לכך:
הדא דאת אמר. דבאנשים אסור דוקא אם הוא ממשמש לענין שכבת זרע אם יצא ממנו:
אבל לענין זיבה. שרוצה לבדוק ולידע כמה ראיות ראה ואם הוא חייב בקרבן או לא כל המרבה לבדוק מחבירו משובח הוא מחבירו:
צְנוּעוֹת הָיוּ בוֹדְקוֹת עַל כָּל חָבִית וְחָבִית וְעַל כָּל כִּכָּר וְכִכָּר. מַעֲשֶׂה בְּטַבִּיתָא שִׁפְחָתוֹ שֶׁלְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁהָֽיְתָה מַכְתֶּפֶת יֵינוֹת לִנְסָכִין וְהָֽיְתָה בוֹדֶקֶת עַל כָּל חָבִית וְחָבִית. אָֽמְרָה לוֹ. רִבִּי. רָאִיתִי כֶתֶם. וְנִזְדַּעְזֵעַ רַבָּן גַּמְלִיאֵל. אָֽמְרָה לוֹ. בּוֹדֶקֶת הָיִיתִי עַל כָּל חָבִית וְחָבִית וְלֹא נִטְמֵיתִי אֶלָּא עַל חָבִית זוֹ בִּלְבַד.
Traduction
Les femmes prudentes (scrupuleuses de pureté) s’examinaient avant de se mettre au travail de chaque tonneau de vin, ou de chaque pain à cuire. Ainsi, Tobit la servante de R. Gamliel avait soin, avant de mettre le vin en cruches, de s’examiner pour chaque tonneau à part. -Maître, lui dit-elle tout à coup, je remarque une tache. R. Gamliel fut saisi de peur, craignant que tout le vin fût contaminé: -Je me suis examinée, lui dit-elle, entre chaque tonneau, et pendant le dernier seul je suis devenue impure.
Pnei Moshe non traduit
צנועות. אגב דקתני במתני' והצנועות מתקינות וכו' נקט נמי למנהג הזה מצניעות שנוהגין כשעושין בטהרות שבודקות עצמן על כל חבית וחבית יין שהן מגיעות ועל כל ככר וככר שהן אופות:
בטביתה. שם שפחה של רבן גמליאל:
ונזדעזע רבן גמליאל. שהיה מתפחד שטמאת כל היין:
אלא על חבית זו. באחרונה בלבד:
אָֽמְרוּן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין כָּן סוֹמָה. וְקָמַת. אָֽמְרוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֵּרִבִּי חֲנִינָה. אֵין כָּן סוֹמָה. וְקָמַת. רִבִּי אִילָא רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה בְּשֵׁם דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי. אֵין כָּן סוֹמָה.
Traduction
Les uns dirent au nom de R. Yanaï, ou d’autres dirent au nom de R. Hanina, que la Mishna ne parle pas de la femme aveugle (35)V. Tossefta, ch. 2., et ce détail a été confirmé; mais R. Ila dit que R. Yossé b. Hanina énonça cette même rectification au nom de l’école de R. Yanaï, qu’il n’est pas fait mention de l’aveugle.
Pnei Moshe non traduit
אמרון בשם ר' ינאי אין כן סומא וקמת אמרון וכו' וקמת. כלומר אית דאמרי להא בשם ר' ינאי ואית דאמרי להא בשם ר' יוסי בר חנינא דאין כאן סומא במתני' וצריך למחוק סומא דאינה משנה כדפרישית במתני' דאין סומא צריכה לאחרות שיבדקו אותה אלא היא בודקת לעצמה ומראה לחברותיה:
וקמת. כלומר כך קמת האי מילתא להני אית דאמרון דאלו אמרו לזה בשם ר' ינאי ואלו אמרו בשם ר' יוסי בר חנינא ותו לא:
ר' אילא. אבל ר' אילא קיבל השמועה דר' יוסי בן חנינה בשם דבית ר' ינאי אמר להאי מילתה דאין כאן סומא במתני':
רִבִּי לָֽעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כָּל מָקוֹם שֶׁאָֽמְרוּ חֲכָמִים. בַּעֲלָהּ חַייָב בְּקָרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת טְמֵאוֹת. בַּעֲלָהּ פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת טְהוֹרוֹת. בַּעֲלָהּ סָפֵק בְּקָרְבָּן כְּנֶגְדָּהּ בְּטַהֳרוֹת תְּלוּיוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. אִילּוּ זָקֵן וְיֶלֶד שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בִּטְרִיקְלִין. לֹא דָבָר בָּרִיא שֶׁהַזָּקֵן מְשַׁמֵּשׁ תְּחִילָּה. הָא אִם יֶלֶד בָּא וּמַטְעֵי בֵיהּ. רִבִּי אָבוּן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן. אֲנִי אוֹמֵר. שָׁם הָיָה. בִּיאָה הִיא שֶׁהִיא סוֹתֶמֶת. בְּרַם הָכָא. אִילּוּ הֲוָה שָׁם מִי מְעַכְּבוֹ שֶׁלֹּא לָצֵאת. מַתְנִיתָא פְלִיגָה עַל רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. פֵּירְשָׁה וְרָאָת הִיא טְמֵיאָה וְכוּלָּן טְהוֹרוֹת. 6a מַתְנִיתָא פְלִיגָה עַל בַּר פְּדָיָה. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אַף בְּשָׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל בַּתְּרוּמָה. לֵיידָא מִילָּה. לֹא שֶׁאִם תִּרְאֶה תְּהֵא מְטַמְּאָה לְמַפְרֵעַ. אָמַר רִבִּי עֶזְרָא קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. תִּיפְתָּר בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֶוסֶת. אָמַר לֵיהּ. כֵּן אָמַר רִבִּי יוֹסֵי רִבִּי. כָּל מַה דַּאֲנָן קַייָמַין הָכָא בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֶוסֶת אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. עַד כָּאן בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֵוסֶת. מִכָּן וְאֵילַךְ. בְּאִשָּׁה שֶׁאֵין לָהּ וֵוסֶת. וַאֲפִילוּ תֵימַר. לֹא סָֽלְקַת מַתְנִיתָא. אֶלָּא כָּל מַה דַּאֲנָן קַייָמַין הָכָא בְּאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ לָהּ וֵוסֶת אֲנָן קַייָמִין. וּמָה עֲבִיד לָהּ בַּר פְּדָיָה. חֲלוּקִין עַל רִבִּי יוּדָה.
Traduction
R. Eléazar dit au nom de R. Oshia: lorsque par règle rabbinique le mari est passible d’un sacrifice pour violation de la pureté, la femme en ce cas est soumise au sacrifice du doute (pour violation du même genre); lorsqu’au contraire le mari est dispensé du sacrifice (32)Par suite d'un intervalle de temps entre le coït et l'examen de la femme., par contre les objets purs aux mains de la femme restent purs. Bar-Padieh dit: chaque fois que, selon l’avis des autres sages, le mari est soumis au sacrifice d’expiation, les objets purs dont la femme s’est occupée sont déclarés contaminés; s’il ne doit qu’un sacrifice de doute, les objets touchés par elles resteront en suspens. R. Samuel b. R. Isaac objecta: pourquoi les puretés restent-elles en suspens, même si le mari est soumis au sacrifice avec certitude. Dès qu'un ancien (membrum) et le petit (sanguis) se trouvaient tour à tour dans une pièce, (triclinium), il est certain, bien que l’ancien actif passe d’abord, qu’à son tour par la même porte ouverte le petit passera aussitôt? (N’en résulte-t-il pas une impureté certaine)? R. Abin au nom de R. Judan répond: il y a certitude en cas de constatation du sang de suite après le coït (le sang a échappé aussitôt); tandis qu’à défaut de cet acte il n’y avait pas de cause d’arrêt du sang; ce qui justifie le doute. D’une part, la Mishna est en contradiction avec l’avis de R. Oshia (au sujet du suspens des puretés, ou du doute), puisque selon elle si la femme (33)Dans l'hypothèse qu'elle a son époque. en se levant constate le sang, elle seule sera impure, et les objets touchés restent tout à fait purs. D’autre part, notre Mishna est opposée à l’avis de Bar-Padieh (disant qu’en cas de dispense du mari les objets touchés par elle restent purs), puisqu’elle dit: ''Selon R. Juda, elles doivent encore s’examiner lorsqu’elles ont fini de manger l’oblation''; or, par cet avis ne semble-t-elle pas assigner à une telle femme une impureté rétroactive? -Non, dit R. Zeira devant R. Mena, il peut s’agir dans notre Mishna d’une femme qui n’a pas d’époque (aussi, en cas d’impureté, elle est rétroactive; ce qui n’est pas le cas pour Bar-Padieh). R. Yossé b. Rabbi au contraire l’explique ainsi: tout ce qui vient d’être dit se réfère à une femme qui a son époque (34)La Mishna commence et finit par un cas de présence d'impureté. (et dès lors, la question à l’égard de Bar-Padieh subsiste). R. Yossé b. Aboun explique notre Mishna, en supposant que la première partie parle d’une femme qui a son époque, mais la suite ou fin (disant: si coitura est) traite forcément d’une femme qui n’a pas son époque. Toutefois, on peut aussi admettre qu’il n’y a pas de section dans la Mishna; tout ce qui est dit se réfère à la femme qui a son époque, et pourtant il n’y a pas contradiction avec Bar-Padieh, car selon ce dernier, les autres sages sont en discussion avec R. Juda (et en raison de l’époque, on n’a pas de crainte pour la journée précédente).
Pnei Moshe non traduit
כל מקום שאמרו בעלה חייב בקרבן וכו'. ניכר כאן החסרון מתוכו דמקשי לקמן על בר פדייה ולא הוזכר תחילה וכן ליתא להא במקום אחר בהאי תלמודא. ובבבלי מכלתין פ''ט דף ס' ע''ב גרס להא דפליגי בה בר פדא ור' אושעיא בר פדא אמר כל שבעלה בחטאת טהרותיה טמאות. והיינו אם היתה עסוקה בטהרות ופירשה וראתה בתוך שיעור וסתה דבכה''ג בעלה בחטאת אם תמצא על שלה אותיום אחר הבעילה כדתנן בפרק דלקמן. כל שבעלה באשם תלוי. והיינו אם שהתה כדי שתרד מן המטה ותדיח את פניה דבכה''ג בעלה באשם תלוי דספק הוא אם דם בשעת ביאה הוה ובכי הא בטהרות תלויות. כל שבעלה פטור. כגון ששהתה יותר מכאן דלגבי בעלה פטור טהרותיה טהורות ור' הושעיה קאמר התם דאפי' במקום שבעלה חייב חטאת טהרותיה תלויות. ובגירסא דהאי תלמודא נראה דג''כ כגירסא דהתם היא אלא שחסר בכאן מילתיה וכן תיבות בר פדייה אמר וכצ''ל ר' לעזר בשם ר' הושעיה בעלה חייב בקרבן כנגדה בטהרות תלויות בר פדייה אמר כל מקום שאמרו חכמים בעלה חייב בקרבן וכו' והיינו דפריך מתניתא פליגא וכו' כדלקמן:
ר' שמואל בר רב יצחק בעי אילו זקן וילד וכו'. קושיא דר' שמואל קאי להאי מ''ד דס''ל דלעולם טהרותיה תלויות ואפי' מקום שבעלה בחטאת דמחזקינן לודאי דם בשעת ביאה ואפ''ה לענין טהרות שעשתה בתוך שיעור וסת לא מחזקינן לה בודאי טמאה והיינו דפריך ואמאי אילו זקן וילד שהיו מהלכין בטרקלין לא דבר ברי שהזקן משמש תחילה הא אם ילד אתי ומטעי ביה כלומר שאע''פ שבודאי הזקן ממשמש בפתח הטרקלין בתחילה והולך לפני הילד הרי עכ''פ אם הילד בא מטעה בזקן ויוצא מיד מן הפתח ומשל הוא לזה ומכנה אבר המשמש לזקן והדם לילד וכשהזקן משמש הוא לפני הילד ומכל מקום תיכף כשהזקן הוא פונה מן הפתח הילד ממהר לבא ונמצא הדם והלכך חיישינן שהיה הדם בבית החיצון בשעת ביאה שהרי מיד אחר פרישתו ממנה נמצא הדם ואם כן ניחוש נמי לענין טהרות שעשתה ומצאה מיד בתוך שיעור הזה שהיה הדם גם כן בשעת היותה עסוקה בטהרות:
אמר רבי אבון בשם רבי יודן. שאני התם דבשלמא בביאה שפיר הוא דמחזקינן לודאי בשעת מעשה לפי שאני אומר שם היה הדם בשעת ביאה אלא שביאה היא סותמת את הדם ואבר השמש מעכבו מלצאת וכמשל הזקן והילד והלכך מיד אחר שפירש הזקן הילד ממהר לבא וכדאמרן:
ברם הכא. לענין טהרות אילו היה דם שם בשעת עסוקה ממש בהן מי היה מעכבו שלא לצאת והלכך תלינן שמא אחר כך נעקר הדם ממקומו ומצאתה ולא מחזקינן להטהרות בודאי טומאה אלא בספק:
מתניתא פליגא על ר' הושעיה. דאמר אפילו במקום שבעלה בחטאת כנגדה בטהרות תלויות ועל כרחך באשה שיש לה וסת עסקינן הכא דאל''כ קשיא הא דקאמר בר פדייה בעלה פטור מן הקרבן כנגדה בטהרות טהורות ואמאי טהורות לגמרי הא עכ''פ בתוך מעת לעת למפרע הוא דהא ודאי מילתיה לא אזלא כשמאי דאמר כל הנשים דיין שעתן אלא באשה שיש לה וסת או בד' נשים שאמרו בהן דיין שעתן מיירי ומיהת קשיא עליה מהאי מתני' דתנינן לעיל כיצד דיה שעתה היתה יושבת במטה ועסוקה בטהרות פירשה וראתה היא טמאה וכולן טהורות הרי דאפי' פירשה מיד וראתה הטהרות טהורות ואע''פ שעסקה בהן בתוך שיעור וסת דבכה''ג בעלה חייב בקרבן הוא והא דפריך על ר' הושעיה לומר דאפי' לר' הושעיה קשיא מהאי מתניתא ומכ''ש לבר פדייה אלא משום דאידך פירכא דפריך לקמיה לא קשיא כ''א על בר פדייה הלכך קאמר הכא דהאי מתניתא פליגא גם על הא דר' הושעיה דקאמר טהרות תלויות ומתני' טהורות לגמרי קתני:
מתניתא פליגא על בר פדייה. והאי מתניתא על בר פדייה לחודיה הוא דקשיא דאיהו קאמר כל שבעלה פטור מקרבן כגון ששהתה יותר מכדי שתרד מן המטה ותדיח פניה דבעלה פטור לגמרי כנגדה גם בטהרות טהורות לגמרי הן הא תנינן ר' יודה אומר אף בשעת עברתן מלאכול בתרומה וקס''ד דחכמים לא פליגי עליה ובאשה שיש לה וסת עסקינן כדלקמיה:
ליידא מילה. ולאיזה דבר אמר ר' יהודה דצריכות בדיקה בשעת העברתן מלאכול בתרומה לאו שאם תראה אח''כ תהא טמאה למפרע והלכך בודקות בשעת העברתן כדי לתקן השיריים של תרומה כדפרישית במתני' אלמא דמטמאות למפרע ובר פדא קאמר טהרותיה טהורות:
תיפתר. להמתני' באשה שאין לה וסת עסקינן והלכך מטמאות למפרע ומילתיה דבר פדא באשה שיש לה וסת הוא כדפרישית לעיל:
א''ל כן אמר ר' יוסי רבי. כלומר ר' יוסי ברבי לא פירש להמתניתין כדקאמרת אלא כל מה דאנן קיימין הכא באשה שיש לה וסת אנן קיימין דהא ברישא קתני אע''פ שאמרו דיה שעתה אלמא ביש לה וסת מיירי וכן הסיפא ביש לה וסת והדרא קושיא לדוכתה על בר פדייה:
אמר ר' יוסי בר' בון סלקת מתניתא. כלומר אי משום דרישא ביש לה וסת מיירי לא קשיא דתחלק המתני' רישא בשיש לה וסת ומכאן ואילך והיינו הסיפא ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה וכו' באשה שאין לה וסת מיתוקמא:
ואפי' תימר. הדר קאמר דלאו מילתא היא דאפי' תימא לא סלקת מתני' ולא תחלקה אלא בין רישא ובין סיפא באשה שיש לה וסת אנן קיימין ואפ''ה ל''ק לבר פדייא דמה עביד לה בר פדייא איהו ס''ל דחלוקין חכמים על ר' יודה וסבירא להו דהואיל שיש לה וסת לא חיישינן לטומאה למפרע ואינה צריכה לתקן אלא בשעת אכילת התרומה:
הדרן עלך פרק שמאי אומר
Nidah
Daf 6b
משנה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֶוְותֵיאוֹס טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמָן טְמֵאִין בְּסָפֵק וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן.
Traduction
Si une impureté se trouve constatée sur le drap de l’homme, les deux époux sont déclarés impurs et soumis à l’obligation d’offrir un sacrifice expiatoire; si l’impureté est aussitôt, constatée sur le drap de la femme, ils sont également tous deux impurs et soumis à l’obligation d’offrir un sacrifice. Si le drap se trouve taché quelque temps après la cohabitation, ils sont par doute impurs, mais dispensés du sacrifice.
Pnei Moshe non traduit
מתני' נמצא. דם על עד שלו אפי' שהה זמן ארוך לאחר בעילה קודם קנוח בידוע שהיה דם בשעת תשמיש:
טמאין. שניהם טומאת שבעה כדין בועל נדה:
אותיאום. או אותיאוס לנוסחא דהכא תכף ומלה יונית היא שנמצא מיד לאחר בעילה:
לאחר זמן. כדמפרש לקמן במתני':
טמאין מספק. שניהם טמאין שבעה ומיהו טומאת ספק היא לתלות אבל לא לשרוף:
ופטורין מן הקרבן. מן החטאת אבל חייבין הן באשם תלוי למ''ד לא בעינן חתיכה משתי חתיכות:
הלכה: נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין כול'. וְתַנֵּי עַלָּהּ. בֵּין הֵיוְתֵיאוֹס בֵּין שֶׁלֹּא הֵיוְתֵיוֹס נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ.
Traduction
Il a été dit à ce sujet: pour le sang trouvé sur le drap du mari, il n’y a pas de différence entre la distinction immédiate ou non (c’est toujours impur).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ותני עלה בין היותיאום בין שלא היותיאום נמצא על שלו. כלומר בנמצא על שלו אין חילוק בין נמצא מיד אחר הבעילה בין שקנח עצמו לאחר זמן ונמצא דם דודאי בשעת בעילה היה:
6b אָמַר רִבִּי יַנַּאי. אַף הָרִאשׁוֹנָה נִקְרֵאת צְנוּעָה. תַּנִּינָן צְרִיכוֹת בּוֹדְקוֹת. וְאַיתְ אָמַר הָכֵין. אָמַר רִבִּי אִילָא. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁכָּל מִי שֶׁהוּא מְקַייֵם דִּבְרֵי חֲכָמִים נִקְרָא צָנוּעַ.
Traduction
R. Yanaï dit: il semble que l’on nomme déjà ''prudente'' feminam quae coitura sit (1, 6); or, plus haut on dit qu’elles doivent s’examiner deux fois, tandis qu’ici on la nomme prudente (à l’exclusion d’autres femmes)? Ceci n’est pas une contradiction, dit R. Ila, c’est afin d’enseigner que tout observateur des règles rabbiniques mérite le titre de prudent (acte recommandé à toutes les femmes).
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' ינאי אף הראשונה נקראת צנועה. כלומר הראשונה דתנינן בסוף פ' דלעיל ופעמיים צריכה להיות בודקת וכו' ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה וקס''ד דלאו אכל הנשים קאמר אלא דוקא צנועות ואף היא צנועה נקראת כדתנן הכא במתני' והצנועות מתקנות להן השלישית לתקן את הבית ופריך תנינן צריכות בודקות במתני' דלעיל ואת אומר הכין דצנועה נקראת:
אמר ר' אילא. הא ל''ק דה''ק דלהודיעך הוא שכל מי שהוא מקיים דברי חכמים נקרא צנוע ולעולם צריכות הן כל הנשים לנהוג כן:
רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. בָּֽדְקָה בְיָד שֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה אוֹ שֶׁהִטִּיחַ גּוּפָהּ לְבֵית תּוֹרְפָהּ חֶזְקַת הַגּוּף כְּבָדוּק הוּא. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ טְמֵאִין וְחַייָבִין בְּקָרְבָּן. לֹא שֶׁכָּל הַגּוּף בְּחֶזְקַת בָּדוּק. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. תִּיפְתָּר שֶׁבָּדַק. וְאִיקְפַּד רִבִּי זְעִירָא. אָמַר. וְדַרְכוֹ לְכֵן. רִבִּי זְעִירָה בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. עַד כִּגְרִיס הִיא תוֹלָה. יוֹתֵר מִכֵּן צְרִיכָה מַתְלָא. אָֽמְרִין. חָזַר בּוֹ רַב יִרְמְיָה. אָֽמְרִין. כַּד שָׁמַע מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִן חָזַר בֵּיהּ. רִבִּי מְשַׁבֵּחַ לְרִבִּי חָמָא אָבוֹי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי חָמָא אָבוֹי דְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֵּירִבִּי יוֹסֵי. בָּֽדְקָה בְיָד שֶׁאֵינָהּ בְּדוּקָה אוֹ שֶׁהִטִּיחַ גּוּפָהּ לְבֵית תּוֹרְפָהּ. אָמַר לֵיהּ. כְּדִבְרֵי מִי אַתְּ שׁוֹאֲלֵינִי. כְּדִבְרֵי הָרַב כְּדִבְרֵי הַתַּלְמִיד. אָמַר לֵיהּ. אַבָּא אָמַר כֶּתֶם. וְרִבִּי אָמַר רְאִייָה. אָמַר לֵיהּ. דֵּין הוּא דְּאַתְּ מְשַׁבַּח בֵּיהּ. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. הַנֵּי לְבַר נַשׁ מִישְׁמוֹעַ טַעֲמֵיהּ דְּרַבֵּיהּ.
Traduction
R. Jérémie dit: si une femme s’est examinée avec une main non nettoyée d’avance, ou si elle s’est touchée le corps après les organes, on admet la présomption qu’au préalable le corps était examiné (et toute tache ultérieure doit être traitée d’impure). En effet, dit R. Zeira, c’est confirmé par la Mishna suivante (§ 2), disant: ''S’il se trouve du sang sur le drap du mari, les 2 époux sont impurs et tenus d’offrir un sacrifice''; or, on ne suppose pas que ce sang provienne du mari, par présomption que tout le corps avait été pur et examiné. Toutefois, dit R. Hanina, on ne peut rien déduire de ce dernier texte, dans l’hypothèse que l’homme s’était d’abord examiné (et comme il n’avait observé aucune tache, cette vue après le coït est un indice impur). R. Zeira, contrarié de cette observation, s’écria: ce n’est guère l’usage d’un homme de s’examiner s’il a du sang sur lui! R. Zeira dit au nom de R. Jérémie: une marque de sang grande comme un pois est considérée comme une égratignure (et laisse pur); au-delà, il faut connaître la cause de la trace (sinon, la femme est impure). Sur ce, on dit que R. Jérémie renonça à son avis habituel (que même en cas de doute la femme soit impure, en présence d’une tache). D’autres disent qu’il renonça à son avis en entendant celui des rabbins. Rabbi faisait l’éloge de R. Hama père de R. Oshia devant R. Ismaël b. R. Yossé. Lorsque ces derniers se rencontrèrent, le premier demanda au second: Quelle est la règle si la femme s’est examinée avec une main non nettoyée d’avance, ou si elle s’est touchée le corps après les organes? D’après qui, répliqua R. Ismaël, m’interroges-tu (pour résoudre ce point)? Est-ce selon l’avis du maître (R. Yossé), ou d’après celui du disciple, (Rabbi)? R. Hama répondit: or, mon père dit de tenir compte de l’effet de la tache et la femme sera impure; Rabbi dit que la vue certaine du sang motive l’impureté. Il n’y a guère lieu, observa R. Ismaël, de faire son éloge quand il abandonne l’avis du maître pour suivre celui de l’élève. R. Zeira dit: il est agréable à l’homme d’entendre le motif de son maître (37)Rabbi était le maître de R. Hama..
Pnei Moshe non traduit
בדקה. עצמה:
ביד שאינה בדוקה. כלומר שהעד לא היה בדוק א''נ היד ממש לא היה בדוק לה אם יש עליו דבר מטונף ומלוכלך ומצאה דם או שהטיחה את גופה לבית התורפה ומצאה דם על גופה ועל ידה טמאה משום דחזקת הגוף בדוק הוא מדם ומבית התורפה בא הדם:
מתניתא אמרה כן. דתנינן לקמן נמצא על העד שלו שקנח עצמו טמאה וחייבין בקרבן דודאי ממנה הוא הדם ואמאי דילמא עליו היה אלא לאו שכל הגוף בחזקת בדוק הוא:
תיפתר שבדק. ממתני' אין ראיה דהכא במאי עסקינן שבדק עצמו בתחילה ולא היה עליו כלום:
ואיקפד ר' זעירא. על אוקמתא דר' חנינא ואמר וכי דרכו של האיש לכן שיבדוק עצמו אם יש עליו דם בתמיה:
ר' זעירה בשם ר' ירמיה. דידיה אמר דלא כדאמר בשם רב דטמאה ודאי משום ראיית דם אלא משום כתם בטומאת ספק ועד כגריס היא תולה בדם מאכולת וטהורה יותר מכאן צריכה מתלא כלומר אם יש אמתלא לתלות בו תולה ואם לאו טמאה מספק כדין הכתם:
אמרין חזר ביה רב ירמיה. ממה דאמר טמאה משום כתם אלא טמאה ודאי היא משום ראייה:
אמרין. וכן אמרו דכד שמע מיליהון דרבנן דלקמן דמסקי דטמאה משום ראייה משום הכי חזר ביה:
רבי משבח. עליה דר' חמא אבוי דר' הושעיה לפני ר' ישמעאל בר' יוסי דאדם גדול הוא:
ר' חמא וכו'. כי אתא לקמיה בעא ר' חמא קמיה דר' ישמעאל בר' יוסי בדקה וכו' מהו:
א''ל כדברי מי את שואלני. כלומר כדברי מי אתה רוצה להשיב אני השאלה שלך:
אם כדברי הרב. שהוא ר' יוסי רבו של רבי:
כדברי התלמיד. כלומר שהשיב לו כדברי התלמיד הוא רוצה וא''ל אבא אמר טמאה משום כתם ורבי אימר טמאה ודאי משום ראייה:
אמר לי'. כלו' דאקפד ר' ישמעאל בר' יוסי ואמר דין הוא דאת משבח ביה היאך מניחין דברי הרב ושומעין לדברי התלמיד:
אמר ר' זעירא הני לבר נש. כלומר ניחא ליה לבר נש לשמוע טעמיה דרביה דהוא רבי רבו של ר' חמא:
בָּֽדְקָה וְהִנִּיחָתוֹ בְּקֻפְצָה שֶׁל זְכוּכִית. רִבִּי חִייָה אוֹמֵר. כֶּתֶם. וְרִבִּי אוֹמֵר. רְאִייָה. הָתִיב רִבִּי חִייָה לְרִבִּי. וְאַתְּ אֵין אַתְּ נוֹתֵן לָהּ מִיתְלָא. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. טַעֲמָא דְרִבִּי. דֶּרֶךְ קֻפְצִיּוֹת בְּדוּקוֹת מִן הַשְּׁרָצִים וְאֵינָן בְּדוּקוֹת מִן הַמַּאֲכוֹלֶת. עַד כִּגְרִיס הִיא תוֹלָה. יוֹתֵר מִכֵּן בְּמַה יֵשׁ לִתְלוֹת בָּהּ.
Traduction
Or, il est enseigné: si la femme s’est examinée par un drap mis dans un récipient de verre, sur lequel on voit ensuite du sang, selon R. Hiya, c’est une tache; selon Rabbi, c’est une constatation. Cependant, objecta R. Hiya à Rabbi, ne reconnais-tu pas qu’il faut à la tache une mesure d’un pois, et le cas échéant on l’attribue à son cause (38)On devrait donc l'estimer comme tache.? -Certes, il faut cette mesure, dit R. Aboun b. Hiya, et Rabbi a pour raison que d’ordinaire ce récipient de verre est examiné quant aux reptiles, non des insectes; aussi, dans une mesure inférieure au pois, on attribue le sang à ces derniers; mais au-dessus, on sait à quoi l’attribuer (au sang impur de la femme).
Pnei Moshe non traduit
בדקה וכו'. השתא מייתי פלוגתא דהאי דינא דתני בדקה בעד והניחתו בקפצה. בקופסא של זכוכית כמו שעושין לקופסא בפתח זכוכית לפניה וכן מעמידין שם כלי זכוכית וקורין אלמיר''א ואח''כ מצאה עליו דם:
ואת אין את נותן לה מיתלא. כלומר וכי אין אתה מודה שצריכה כשיעור כגריס ועוד ואם יש אמתלא לתלות בה תולין וא''כ הרי דינו ככתם:
טעמא דרבי. דודאי צריכא כשיעור כגריס ועוד ומשום דדרך קופסיות בדוקות מן השרצי' הן אבל אינן בדוקות מן המאכולת והלכך צריכה כגריס ועוד דעד כגריס תולין בדם מאכולת ואם הוא יותר מיכאן מכגריס א''כ נפקא לה מספק דם מאכולת ובמה יש לתלות לה והלכך אמרינן דודאי מגופה קאתי והיינו טעמיה דרבי דאמר משום ראייה והיינו נמי דאמרינן דכד שמע ר' ירמיה מיליהון דרבנן דאמרי הכי חזר ביה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source