Vayedaber

Nidah

Daf 5a

משנה: אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת חוּץ מִן הַנִּידָּה וְהַיּוֹשֶׁבֶת לְדַם טוֹהַר. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים חוּץ מִן הַיּוֹשֶׁבֶת עַל דַּם טוֹהַר וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. וּפַעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הַשְּׁמָשׁוֹת וּבְשָׁעָה שֶׁהִיא עוֹבֶרֶת לְשַׁמֵּשׁ אֶת בֵּיתָהּ. יְתֵירוֹת עֲלֵיהֶן הַכֹּהֲנוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֵן אוֹכְלוֹת בַּתְּרוּמָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף בְּשָׁעַת עֲבָרָתָן מִלֶּאֱכוֹל תְּרוּמָה.

Traduction

Malgré ce qui a été dit sur l’instant de la constatation, les femmes doivent en règle s’examiner, sauf la menstruée, ou celle qui attend le retour pur (Lv 12, 5). Femina coitura est coram testibus, sauf si elle attend le retour pur, ou la vierge dont le sang est pur. L’examen devra être fait deux fois par jour, le matin et vers le soir, outre une nouvelle inspection si coitura est. Les femmes des Cohanim se livrent de plus à cet examen lorsqu’elles doivent manger de l’oblation. Selon R. Juda, elles doivent encore s’examiner lorsqu’elles ont fini de manger l’oblation.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אע''פ שאמרו. אשה שיש לה וסת דיה שעתה:

צריכה להיות בודקת. בכל יום שחרית וערבית כשאר הנשים:

חוץ מן הנדה. שאם ראתה יום אחד היא טמא' כל שבעה ואינה צריכה בדיק' בכל שבעה דהא בלאו הכי טמאה היא:

והיושבת על דם טוהר. אין לה בדיק' שהרי אפי' תרא' דם טוהר הוא:

והמשמשת. בגמרא קאמר דמשמשת קתני שאעפ''י שיש לה וסת צריכה לבדוק לפני תשמיש ולאחר תשמיש ודוקא כשהיא עסוקה בטהרות דמגו דבעיא בדיק' לטהרות בעיא נמי בדיק' לבעלה אבל אשה שאינה עסוקה בטהרות לא בעיא בדיק' לבעלה:

ובתולה שדמיה טהורין. ד' לילות לב''ש ולב''ה עד שתחיה המכה של בעילה אינה צריכה לשמש בעדים שהרי דמה טהור ואפי' נשתנו מראית דמים שלה הואיל דשמשה משום התשמיש נשתנה וכיון דלאחר תשמיש לא בעיא בדיקה לפני תשמיש נמי לא אצרכוה רבנן אבל שחרית וערבית צריכה בדיקה היכא דלא שמשה אחר בעילה ראשונה דשמא נשתנו מראה דמים שלה ממרא' דמים של בעילה ראשונה ואם נשתנו טמאה שרגלים לדבר שאין זה דם בתולים:

ופעמיים צריכה להיות בודקת. האשה שצריכה בדיקה:

בשחרית. להכשיר טהרות של לילה שאם תמצא טהורה תדע שלא ראת בלילה ולכשתמצא ערבית טמאה יצאו אלו טהרות מספק:

ובין השמשות. להכשיר טהרות שנתעסקה בהן ביום:

ובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה. שמכינה עצמה לשמש עם בעלה:

אף בשעת עברתן. אף לאחר שאכלו בתרומה צריכין לבדוק עצמן לתקן שירי תרומה שבפניה שאם תמצא עכשיו טהורה כשתבדוק ערבית ותמצא טמאה לא יהיו שירי התרומה בכלל טמאה למפרע שהרי בדקה עצמה לאחר העברתה ואין הלכה כר' יהודה:

רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. רָאָת רְאִייָה רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִייָה וְהִפְסִיקָה שָׁלֹשׁ עוֹנוֹת וְלֹא רָאָת 5a וְאַחַר כָּךְ רָאָת. כְּוֶוסֶת אֲרוּכָּה הִיא שֶׁתְּטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת. אוֹ כְהֶפְסֵק עוֹנָה הִיא שֶׁתְּהֵא דַייָהּ שָׁעָתָהּ. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. מַה עִם בְּשָׁעָה שֶׁעָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין אַתְּ אָמַר. דַייָהּ שָׁעָתָהּ. כָּאן שֶׁלֹּא עָשִׂיתָהּ כִּבְדָמִין לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לֵיהּ. וְאִין כֵּינִי אֲפִילוּ רָאָת רְאִייָה אַחַת לֹא תְטַמֵּא מֵעֵת לְעֵת עַד שֶׁתִּרְאֶה שָׁלֹשׁ אַחַר הַפְסָקָה. אָמַר לֵיהּ. דַּמְייָא לְוֶוסֶת אֲרוּכָּה.

Traduction

R. Judan demanda: si après avoir vu 2 fois, une jeune enfant cesse de voir pendant 3 périodes successives, puis voit de nouveau, suppose-t-on cet intervalle comme une très longue période, entraînant une impureté rétroactive, ou est-ce une interruption d’époque dont la vue comporte une restriction dans l’impureté? R. Yossé lui répondit: puisqu’à l’égard de la femme envisagée comme un vase trop plein (qui a versé deux fois) il est dit que son impureté est restreinte: à plus forte raison il en sera de même de celle qui n’est pas considérée comme un tel objet (en raison de la longue interruption). S’il en est ainsi (29)Si l'on suppose qu'il y a simple interruption, qui sera suivie de l'état préalable., fut-il répliqué, la femme n’eut-elle vue qu’une fois de plus, elle ne devrait pas subir d’impureté rétroactive, jusqu’à ce qu’il y ait eu 3 constatations successives après l’interruption? Cela ne fait rien: on suppose qu’il y a eu une très longue période (après quoi, on revient à la règle sur l’impureté, avec rétroactivité).

Pnei Moshe non traduit

ר' יודן בעי ראת ראייה ראשונה ושניה וכו'. אתינוקת שלא הגיע זמנה לראות קאי דאמרינן לעיל דבראייה שניה לדברי הכל דיה שעתה ובשלישית הוא דפליגי דרב ס''ל כיון דאיתחזקה בתרי זימני מטמאה בשלישית מעת לעת ככל הנשים והשתא בעי דאם אחר ראייה השניה הפסיקה שלש עונות ולא ראתה ואח''כ ראת מאי מי אמרינן כוסת ארוכה היא כלומר הך ראייה שלישית שראתה אחר שלש עונות לאו כהפסק עונה היא לומר שחזרו ונפסקו דמיה אלא כוסת ארוכה שנתארך ונתעכב הוסת עד אותו הזמן ומטמאה מעת לעת כדין ראייה שלישית שלה או דילמא כהפסק עונה היא שנראית שחזרו ונפסקו דמיה ותהא דייה שעתה:

א''ל ר' יוסי מה אם בשעה שעשיתה ככדמיין. כלומר ככד מלא מים שנופצת וחוזרת ונופצת והיינו בשתי ראיות ראשונות דחזינן דרואה וחוזרת ורואה ואפ''ה את אמר דייה שעתה גם בראייה שניה:

כאן שלא עשתה ככד מים. שהרי הפסיקה מלראות שלש עונות לכ''ש שתהא דיה שעתה א''נ כבדמין כשכיחא בדמים והיינו הך:

א''ל ואין כיני. אם כן דאת מחשבת לה כהפסק דמים ודינה כמו בתחילה אפי' ראת ראייה אחת כלומר עוד ראייה אחת ואחרת אח''כ לא תטמא מעת לעת שהרי כמו בתחילת ראייתה היא ועד שתרא' שלש אחר הפסיקה הוא שתטמ' מעת לעת כדלעיל בראיי' שלישית של התחלת ראייתה:

א''ל דמיא לוסת ארוכה. כלומר הדר וקאמר דלאו מילתא היא דאמרי אלא דמיא כוסת ארוכה ותטמא מעת לעת:

כַּמָּה עוֹנָה נוֹתְנִין לָהּ. עוֹנָה בֵינוֹנִית. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָן נְשִׂייָא. נוֹתְנִין לָהּ עוֹנָה בֵינוֹנִית שְׁלֹשִׁים יוֹם. וְיִתְּנוּ לָהּ עוֹנָה. מֵאַחַר שֶׁלֹּא נִתְבָּֽרְרָה בְדָמִים אֵין לָהּ עוֹנָה. וּמָהוּ שֶׁיְּהֵא לָהּ כְּתָמִין. חִזְקִיָּה אָמַר. מֵאַחַר שֶׁעָשִׂיתָהּ כְּכַד מַיִם יֵשׁ לָהּ כְּתָמִין. שְׁמוּאֵל אָמַר. אֲפִילוּ כָּל הַסַּדִּין כּוּלּוֹ מָלֵא טִיפִּין שֶׁלְּדָם אֵין לָהּ כְּתָמִין. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֲפִילוּ רָאָת מֵאָה פַעַם אֵין לָהּ כְּתָמִין. עַד אֵיכָן. עַד שֶׁתָּבוֹא לִימֵי הַנְּעוּרִים. וְאֵילּוּ הֵן ימֵי הַנְּעוּרִים. מִשֶׁתָּבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת. רִבִּי בָּא רִבִּי חִייָה רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק. רוֹקָהּ טָהוֹר. מִדְרָסָהּ טָהוֹר. מַגָּעָהּ בִּרְשׁוּת הָרַבִים טָהוֹר. סָֽבְרִין מֵימַר. מֵעֵת לְעֵת.

Traduction

Quelle durée accorde-t-on à la période? Un durée moyenne; c’est-à-dire ajoute Resh Lakish au nom de R. Juda Nassi (30)Cf. ci-après, (2, 3)., ce sera une période moyenne de 30 jours. Alors, pourquoi ne pas déclarer qu’à une enfant qui voit au-dessous de l’âge des règles, on assigne une telle période, et en cas de vue pour la 2e fois, elle sera comme toute autre femme? Pour une telle enfant, qui n’est pas encore bien au courant, on ne peut pas fixer de période. Est-ce qu’en ce cas la tache qu’elle voit propage l’impureté? Certes, dit Hiskia, puisqu’elle est envisagée comme un vase trop plein (qui verse plusieurs fois), et sa tache aura son effet. -Non, dit Samuel, tout le drap fut-il plein de gouttes de sang, les taches n’ont pas d’effet contaminant. De même, dit R. Yohanan au nom de R. Yanaï, cette enfant eut-elle constaté cent taches, aucune d’elles ne rend impur. Jusqu’à quel moment? Jusqu’à la présence des signes de l’adolescence, productis duobus pilis. R. Aba, ou R. Hiya, ou R. Yohanan dit au nom de R. Simon b. Yoçadaq: ni le contact de sa salive, ni ce qu’elle a piétiné n’est impur, ni ce qu’elle touche sur la voie publique. Les compagnons d’étude expliquent ce dernier point, en disant qu’il s’agit de la dispense de l’impureté rétroactive en ce cas, applicable aux femmes ordinaires.

Pnei Moshe non traduit

כמה עונה נותנין לה. הא דתנינן עונה כמה היא:

עונה בינונית. ולא פירש כמה ופירשה ר''ל בשם ר' יהודה נשיאה עונה בינונית שלשים יום:

ויתנו לה עונה. השתא פריך על הא דלעיל תנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה דאמרינן בראשונה ובשניה דיה שעתה ואמאי יתנו לה עונה ואם תראה בשניה לאחר עונה בינונית תהי' ככל הנשים דהא חזינן דראייתה אחר עונה בינונית היא ומשני מאחר שלא נתבררה עדיין בדמים עד אח''כ אין לה עונה כשאר כל הנשים:

ומהו שיש לה כתמין. לתנוקת שלא הגיע זמנה לראות וראתה ראשונה ושנייה אם כתמה טמא או לא:

מאחר שעשיתה ככד מים. שנופצת וחוזרת נופצת ואם תראה עוד ראייה שלישית מטמאה מעת לעת ככל הנשים יש לה כתמין וכתמה טמא:

שמואל אמר וכו'. דאכתי לא אתחזקה בדמים ואין לה כתמים וכן אמר ר' יוחנן בשם ר' ינאי:

אפי' ראת מאה פעם. כלומר שראתה הרבה בפעם אחת כערך מאה פעמים ראיות אין לה כתמין דאכתי לא אתחזקה בדמים עד ראייה שלישית בעונות כדרך שאר הנשים:

רוקה טהור מדרסה טהור. של תנוקת דלא אתחזקה בדמים ונמצא רוקה ומדרסה בשוק לא מחזקינן לה כספק הרוקין הנמצאין:

מגעה ברשות הרבים טהור. כדמפרש ואזיל לענין מאי קאמר:

סברין. בני הישיבה לפרש ולומר דה''ק דטהור מטומאת מעת לעת דאלו הנשים המוחזקות לראות מגעה מטמאה למפרע מעת לעת אפי' ברשות הרבים וזו כיון דלא הוחזקה להיות רוא' אף על גב דראתה השתא שני פעמים זו אחר זו אפילו הכי מגעה במעת לעת ברשות הרבים טהור:

Nidah

Daf 5b

הלכה: אַף עַל פִּי שֶׁאָֽמְרוּ דַּייָהּ שָׁעָתָהּ כול'. כֵּינִי מַתְנִיתָא. חוּץ מִן הַנִּידָּה שֶׁלֹּא הִפְסִיקָה לָהּ טַהֳרָה. וְהַמְשַׁמֶּשֶׁת בָּעִדִים. כֵּינִי מַתְנִיתָא. צְרִיכָה שֶׁתְּשַׁמֵּשׁ בָּעִדִּים. וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. כֵּינִי מַתְנִיתָא. תִּינּוֹקֶת שֶׁלֹּא הִגִּיעַ 5b זְמַנָּהּ לִרְאוֹת וְנִשֵּׂאת.

Traduction

Voici comment il faut compléter les termes de notre Mishna: ''sauf la menstruée'', pour laquelle il n’y a pas eu d’interruption de pureté (elle continue à voir). ''Femina coitura est coram testibus'' avec examen indispensable avant et après. ''Ou la vierge dont le sang est pur'', y compris le cas d’une enfant qui se marie avant l’âge de voir (31)Cf. même (Nida 10, 1)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא חוץ מן הנדה שלא הפסיקה לה טהרה. כלומר דמשום הכי הוא דאמרו אין הנדה צריכה בדיקה דהא ודאי משום טומאה בלאו הכי טמאה היא אלא דמיהת היתה צריכה בדיקה משום קביעות וסת דהא אשה קובעת לה וסת בתוך ימים שראויה להיות נדה הלכך קאמר דבהכי מיירי המתני' בנדה שאין לה הפסק טהרה שמעיינה פתוח הוא ובכה''ג אינה קובעת לה וסתה בימי נדתה:

והמשמשת. כיני מתני' כן צריך למיתני ומשמשת בעדים כדפרישית במתני':

ובתולה שדמיה טהורין כיני מתני' בתינוקת שלא הגיע זמנה לראות ונשאת. דבה אמרו בפרק בתרא שדמיה טהורין לבית שמאי ד' לילות ולבית הלל עד שתחיה המכה אבל אם הגיע זמנה לראות אין נותנין לה כל כך כדקתני התם ואע''ג דאמרינן שם לב''ה נותנין לה עד מוצאי שבת ד' לילות מ''מ מדנקט בתולה שדמיה טהורין משמע שכל זמן שדמיה מחמת בתולים הן טהורין והיינו עד שתחיה המכה ובלא הגיע זמנה לראות וכב''ה:

שְׁמוּאֵל אָמַר. לַיְלָה וְיוֹם עוֹנָה. וּמִקְצַת עוֹנָה כְּכוּלָּהּ. הִפְסִיקָה וְאַחַר כָּךְ רָאָת טְמֵיאָה. שִׁינָּת מַרְאֵה דָמֶיהָ טְמֵיאָה. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. בְּשֶׁלֹּא שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ. אֲבָל אִם שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וּמַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן. וּבְתוּלָה שֶׁדָּמֶיהָ טְהוֹרִין. הָדָא אָֽמְרָה. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ טְהוֹרָה. וְאִם אוֹמֵר אַתְּ. שִׁינָּת מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ תְּהֵא טְמֵאָה. וּתְשַׁמֵּשׁ בְּעִד. שֶׁמָּא תְשַׁנֶּה מַחֲמַת הַתַּשְׁמִישׁ וּתְהֵא טְמֵיאָה.

Traduction

Samuel dit: lorsqu’à une jeune fille atteinte du flux on accorde un délai, il sera de la nuit suivie du jour, et du reste une partie de ce délai équivaut à l’entier. ''Quant à la vierge au sang pur'', il l’est lorsqu’elle ne cesse de voir le sang par suite du coït; mais lorsqu’après cet acte, elle n’a plus vu, puis revoit, elle devient impure (menstruée); et de même si l’aspect du sang diffère, elle devient impure. Toutefois, dit R. Zeira, c’est vrai lorsque le changement n’a pas pour cause le coït, sans quoi la femme reste pure. En effet, dit R. Yossé, notre Mishna dit bien: ''la vierge dont le sang est pur''; donc, le changement du sang par la perte de la virginité laisse la femme pure, sans quoi le texte prescrirait l’examen par le drap, de crainte qu’un changement survienne et motive l’impureté.

Pnei Moshe non traduit

שמואל אמר לילה ויום עונה. לאו הכא קאי אלא אמתני' דריש פ' תינוקת ואגב דאיירי בה מייתי להא דשמואל דמפרש להסיפא דמתני' דהתם ראתה ועודה בבית אביה דקאמרי ב''ה נותנין לה כל הלילה שלה וקאמר דנותנין לה לילה ויום שהיא עונה שלימה:

ומקצת עונה ככולה. כלומר לאו כל יום ממש אמרינן אלא חצי יום דמקצת עונה שהיא או יום או לילה בעלמא והכא דנותנין לה לילה וחצי יום לעונה שלימה והוי מקצת העונה ככולה:

הפסיקה. אמתני' קאי דקתני בתולה שדמיה טהורין דוקא אם לא הפסיקה לראות מחמת תשמיש דאז תולין הדם מחמת הבתולים עד שתחיה המכה אבל אם הפסיק' לראות מחמת התשמיש ששמשה פעם אחת ולא ראתה ואחר כך ראתה אפי' מחמת תשמיש טמאה דכיון שפעם אחת לא ראתה מחמת תשמיש שוב אין אנו תולין הדם מחמת בתולין אלא ודאי דם נדה הוא:

שינת מראה דמיה טמאה. דכיון דנשתנו במראה ודאי דם נדה הוא וכדמפרש ואזיל:

בשלא שינת מחמת תשמיש. כלומר שלא שימשה ולא היה השינוי מחמת התשמיש אבל אם שמשה שינת מחמת התשמיש היא וטהורה:

ומתניתא אמרה כן. וממתני' שמעינן להא דהיכא דשימשה תולין השינוי שהוא מחמת תשמיש וטהורה מדקתני ובתולה שדמיה טהורין אינה צריכה לשמש בעדים א''כ הדא אמרה שינת מחמת התשמיש טהורה כלומר היכא דשימשה תולין השינוי שמחמת התשמיש הוא וטהורה:

ואם אומר את. דאם לא כן אלא אפי' השינוי מחמת התשמיש טמאה א''כ קשיא ותשמש בעד שמא תשנה ממראה הדם ואפי' מחמת התשמיש היא ותהא טמאה אלא ודאי כל היכא ששימשה אף על פי שנשתנה תולין השינוי מחמת התשמיש וטהורה וכי אמרינן נשתנו מראה דמיה טמאה בלא שמשה:

פַּעֲמַיִם שֶׁהִיא צְרִיכָה לִהְיוֹת בּוֹדֶקֶת כול'. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּנֶגֶד שְׁנֵי פְעָמִים שֶׁהַיּוֹם מִשְׁתַּנֶּה עַל הַבִּרְיוֹת.

Traduction

''L’examen devra être fait 2 fois par jour''; car, dit R. Yossé b. Aboun, 2 fois dans une journée le jour change d’aspect pour l’humanité, (en passant de la nuit au jour et du jour à la nuit).

Pnei Moshe non traduit

כנגד שני פעמים שהיום משתנה על הבריות. כלומר הואיל בשחרית משתנה מלילה ליום ובין השמשות משתנה מיום להתחלת הלילה לפיכך תקנו חכמים באותן הזמנים שצריכה להיות בודקת להכשיר הטהרות של הזמן בסוף כל זמן שמשתנה כדפרישית במתני':

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source