Vayedaber

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. וְאִם אֵין שָׂעִיר יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. כֵּיצַד מְכַפֵּר. רִבִּי זֵירָא אָמַר. כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנַנְיָה אוֹמֵר. בַּסּוֹף. מַה בֵּינֵיהוֹן. מֵת מִיָּד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זֵירָא כִּיפֵּר מִיָּד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וּמַתְנִיתָה מְסַייְעָא לְרִבִּי חֲנִינָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבַיּוֹם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין בַּשָּׂעִיר. יוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר וְשָׁעִיר אֵין מְכַפֵּר בְּלֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים. וְהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִיתּוֹתָב קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וִיכַפֵּר מִיָּד.

שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן עֲזַרְיָה. שָׁמַעְתָּה אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלֹשָׁה הֵן חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר 7b שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭ וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אִם יְכוּפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא כֵיצַד. עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְעָשָׂה תְשׁוּבָה. אֵינוֹ זָז מִשָּׂם עַד שֶׁיִימָחֵל לוֹ. עָלָיו הוּא אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים וגו'. עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה וְשָׁב מִיַּד. הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭. עָבַר עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד. הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה וְהַיִּיסּוּרִין מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָ֘עִ֥ים עֲווֹנָם. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם עַל יָדוֹ אֵין כֹּחַ לֹא לִתְשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא לְיּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא לַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא תְשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים תוֹלִין וּמִיתָה מְמָרֶקֶת עִם הַיִּיסוּרִין. עָלָיו הַכָּתוּב אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּ֤ה לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שאל ר' מתיא בן חרש וכו'. עד סוף הלכה תמצא לעיל פ' חלק הלכה א' ושם מפורש:

משנה: אֶחָד יִשְׂרְאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים וְאֶחָד כֹּהֵן מָשִׁיחַ. מַה בֵּין יִשְׂרְאֵל לַכֹּהֲנִים לְכֹהֵן מָשִׁיחַ אֶלָּא שֶׁדַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים עַל טוּמְאַת מִקְדָּשׁ וָקֳדָשָׁיו. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כְּשֵׁם שֶׁדַּם הַשָּעִיר הַנַּעֲשֶׂה בִפְנִים מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ דַּם הַפָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים. כְּשֵׁם שֶׁוִּידּוּי שֶׁל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר עַל יִשְׂרָאֵל כָּךְ וִידּוּייוֹ שֶׁל פָּר מְכַפֵּר עַל הַכֹּהֲנִים׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ר''ש אומר. כשם שאתה מודה בדם שעיר הפנימי שמכפר כפרתו על ישראל בלי שום וידוי שאין וידוי בשעיר הפנימי אלא בשעיר המשתלח כך דם הפר בלא שום וידוי מכפר על הכהנים על טומאת מקדש וקדשיו אייתר ליה וידוי של פר במקום וידוי של שעיר המשתלח לכפר על הכהנים בשאר עבירות ואין להם כפרה בשעיר המשתלח:

מתני' אחד ישראל ואחד כהנים. הכי קאמר אחד ישראל ואחד כהנים ואחד כהן משיח מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות ואין חילוק ביניהם אלא בטומאת מקדש וקדשיו שכל מה ששעיר הפנימי מכפר על ישראל דהיינו שהוא תולה על שיש בה ידיעה בתחילה ואין בה ידיעה בסוף ומכפר על זדון טומאת מקדש וקדשיו וכן מה ששעיר החיצון מכפר בכל זה פרו של כ''ג הקרב ביה''כ מכפר על הכהנים:

רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. כְּבְיָכוֹל בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָֽׁכְחָן. שֶׁנֶּאֱמַר מִי אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן. נוֹשֵׁא כְתִיב. וְכֵן דָּוִד אָמַר נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ.

רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בָּעֵי. צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם דָּ֑רֶךְ. חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה. רַגְלֵי֤ חֲסִֽידָיו֙ יִשְׁמוֹר. אִם לַ֭לֵּצִים ה֣וּא יָלִי֑ץ. סְייָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִעָה. וְכֵינִי. סְייָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִעָה. אֶלָּא כֵינִי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שִׁימֵּר אָדָם עַצְמוֹ מֵעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר הֶן כָּל אֵ֭לֶּה יִפְעַל אֵ֑ל פַּֽעֲמַייִם שָׁל֣וֹשׁ עִם גָּֽבֶר. אָמַר רִבִּי זֵירָא. וּבִלְחוּד דָּלָא יְתוּב לֵיהּ. וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא יִנָּתֵק לְעוֹלָם אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק. אִין אַטְרַחַת עֲלוֹי הוּא מִיפְסִיק.

יָֽעֳמַד חַ֛י. מְלַמֵּד שֶׁעָתִיד לָמוּת. עַד מָתַי הוּא חַי. עַד וְכִלָּה֙ מִכַּפֵּ֣ר אֶת הַקּוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. עַד שְׁעַת ווִידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוּדָה הַוִּידּוּי מְעַכֵּב. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין ווִידּוּי מְעַכֵּב. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. שְׁחָטוּ בְּלֹא ווִידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָה צָרִיךְ לְהָבִיא פָּר אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא פָּר אַחֵר. אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן. שְׁלָחוֹ בְלֹא וִידּוּי. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן צָרִיךְ לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אֵין צָרִיךְ לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר. הִתְוַדֶּה וּשְׁחָטוֹ וְנשְׁפַּךְ הַדָּם. אַתְּ אָמַר. צָרִיךְ לְהָבִיא פָּר אַחֵר וְצָרִיךְ לְהִתְוַדּוֹת פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ יָצָא בְּוִידּוּי הָרִאשׁוֹן. אַף שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ כֵּן. שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהַגְרִיל פַּעַם שְׁנִייָה אוֹ כְבָר יָצָא בְּוִידּוּיוֹ שֶׁלָּרִאשׁוֹן.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הדרן עלך שבועות שתים

אף שעיר המשתלח כן. אף בשעיר המשתלח איכא למיבעי הכי אליבא דר' יהודה דס''ל הוידוי מעכב ואם שלחו בלא וידוי צריך להביא שעיר אחר ולהתוודות עליו ומיבעיא לן לענין הגרלה מהו שצריך להגריל אי כבר יצא בהגרילו של ראשון כצ''ל וכן הוא ביומא. ולא איפשיטו הני בעיי לר' יהודה:

התודה. על הפר ושחטו ונשפך הדם קודם שהזה ממנו דבהא את אמר לכ''ע צריך להביא פר אחר דהא לר' יהודה נמי כפרת דמים בעינן אלא דמוסיף הוא וקאמר דגם הוידוי מעכב מיהו הא קמיבעיא לן וצריך הוא להתודות פעם שניה על פר השני או דנימא דכבר יצא בוידוי הראשון ואליבא דר' יהודה קמיבעיא ליה:

אף שעיר המשתלח כן. בשעיר המשתלח גופיה נמי איכא בינייהו אם שלחו ולא התוודה עליו. ובפ''ו דיומא גריס להא בתחילה והדר קאמר אף בפר כן ומתיישבת הגי' ביותר:

שחטו בלא ווידוי. כלומר דאף בפר איכא בינייהו אם שחטו בלא וידוי דלר' יהודה לכפר דקרא היינו כפרת דברים והוידוי מעכב וכן בפר מעכב הוא ואם שחטו בלא וידוי צריך להביא פר אחר ויתודה עליו ולר''ש אין צריך דס''ל לכפר בכפרת דמי' הוא:

מה מפקה מביניהון. כלומר במאי קמפלגי ומאי איכא עוד בינייהו:

עד שעת ווידוי. ולא הוידוי בכלל דס''ל אין הוידוי מעכב וכלה מכפר את הקדש אדלעיל קאי והזה עליו מן הדם וגו' שהוא לאחר מתן דמים של חבירו וכלה מכפר ואין דבר אחר מעכב:

עד וכלה מכפר את הקדש. שהוא לאחר מתן דמים של חבירו ולאחר ווידוי שלו שאז כלה מכפר את הקדש ודרש ליה לקרא הכי וכלה מכפר את הקדש וגו' אדבתריה קאי והקריב את השעיר החי וסמך אהרן וגו' והתודה עליו וגו' שבזה הוא נגמר גם כפרת בני ישראל ושלח וגו' כדמפרש ואזיל דס''ל לר' יהודה דהוידוי מעכב הכפרה:

יעמד חי. כתיב בשעיר המשתלח וע''כ בא ללמדינו שאם מת צריך להביא אחר דאם ללמד שלא ישלחנו עד לאחר כפרה ליכתוב יעמד לפני ה' לכפר עליו אלא מלמד שעתיד למות כלומר לאחר מכאן אבל אם מת מקודם יביא אחר ופליגי בה עד מתי הוא צריך להיות חי:

הלכה: אֶחָד יִשְׂרְאֵל וְאֶחָד כֹּהֲנִים כול'. וְלֹא תַנִּינָן מָשִׁיחַ. וְלָמָּה לֹא תַנִּינָן מָשִׁיחַ. אִין תֵּימַר. בַּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִיּוּב קָרְבָּן אֲנָן קַייָמִין. יְאוּת לֹא תַנִּינָן מָשִׁיחַ. אִין תֵּימַר. בַּדָּבָר שֵֶׁשׁ בּוֹ חִיּוּב קָרְבָּן. לָמָּה לֹא תַנִּינָן מָשִׁיחַ. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. בְּכֹהֵן מָשִׁיח. הָדָא אָֽמְרָה בַּדָּבָר שֶׁאֵין בּוֹ חִיּוּב קָרְבָּן אֲנָן קַייָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. וַאֲפִילוּ תֵימָא בַּדָּבָר שֶׁיֵשׁ בּוֹ חִיּוּב קָרְבָּן. 8a נַעֲשֶׁה כְזָדוֹן. כְּמַה דְתֵימַר. בְּזָדוֹן צָרִיךְ כַּפָּרָה וְכַפָּרַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים. וָכָא צָרִיךְ כַּפָּרָה וְכַפָּרַת יוֹם הַכִּיפּוּרִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

נעשה כזדון. כלומר הא דקאמר כשם ששעיר הפנימי מכפר על ישראל כך דם הפר מכפר על הכהנים ואפי' על תליית הפנימי מכפר הפר עליהן אבל נעשה בזדון דהא כמה דתימר בזדון טומאת מקדש וקדשיו דאין הפר בלבד הוא דמכפר אלא עם יה''כ דוקא שהרי איתקש לכפרת שעיר הפנימי על ישראל והתם שניהם צריכין לכפרה זו והכא נמי לענין מה שהשעיר פנימי תולה ג''כ צריך כפרה של פר וכפרת יה''כ בהדיה והיינו לכהנים דוקא אבל כהן משיח אינו צריך לכפרת יה''כ עם פרו אלא פרו בלבד הוא דמכפר עליו והיינו טעמא דלא תני כהן משיח בהדייהו דאכתי לא דמי כפרתו עם כפרת שאר הכהנים:

ואפי' תימא בדבר שיש בו חיוב קרבן. נמי מיירי מתני' וקאמר שדם הפר מכפר על הכהנים ואפ''ה לא קשיא אמאי לא תני כהן משיח:

הדא אמרה. דמתני' בדבר שאין בו חיוב קרבן מיירי וקסבור דעל זה בלבד הוא דמכפר דם הפר על הכהנים ותנא דברייתא ס''ל אליביה דעל מה ששעיר הפנימי תולה נמי הוא מכפר ושפיר הוא דתני כהן משיח בהדייהו ותרי תנאי ואליבא דר''ש:

אשכח תני בכהן משיח. והכי נמי אשכחן ברייתא דתני גם כהן משיח לר''ש בהדי שאר הכהנים. וא''כ אמאי לא קתני נמי במתני':

אין תימר. אלא אי אמרת דהאי כשם דקאמר ר''ש בכל עניני טומאת מקדש וקדשיו קאמר ודבר שיש בו חיוב קרבן במה שהשעיר הפנימי תולה נמי בכלל ועל תרווייהו קאמר שדם הפר מכפר על הכהנים א''כ קשיא למה לא תנינן משיח בהדייהו דהא השתא דמיא לכהנים בכולן:

אין תימר. הניחא אי תימא דבדבר שאין בו חיוב קרבן עסקינן במתני' ובהא הוא דקאמר שדם הפר מכפר על הכהנים והיינו בזדון טומאת מקדש וקדשיו ועלה הוא דקאמר כשם שהשעיר הנעשה בפנים מכפר על ישראל כך דם הפר מכפר על הכהנים אבל במה שהשעיר הפנימי תולה בדבר שיש בו חיוב קרבן והיינו יש בה ידיעה בתחילה אבל אין בה ידיעה בסוף דאתיא לכלל חיוב קרבן לכי מתיידע ליה לא איירי בה ר''ש כלל משום שאין דם הפר מכפר כפרה זו על הכהנים אלא הן בכלל כל ישראל ששעיר הפנימי הוא תולה על זה עד שיוודע לו ויביא עולה ויורד א''כ שפיר הוא דלא תני כהן משיח בהדייהו דהא שמעינן לר''ש דאמר בסוף פ''ב דהוריות שאין המשיח חייב קרבן עולה ויורד על טומאת מקדש וקדשיו הלכך לא מצי למיחשביה למשיח בהדי כהנים דלא דמיא להו דע''כ הפר מכפר על כהן המשיח בכל עניני טומאת מקדש וקדשיו דלא אשכחן ביה חיוב קרבן עלה כלל ואלו כהנים אינן מתכפרין בפר אלא בדבר שאין בו חיוב קרבן:

גמ' ולא תנינן משיח. אסיפא דמתני' ואדברי ר''ש קאי דת''ק דאיירי בשעיר המשתלח ובכפרת שאר עבירות קתני וא' כהנים ואחד כהן משיח ור''ש דפליג בשאר עבירות ובהא דאיירי בטומאת מקדש וקדשיו וקאמר כשם וכו' לא קתני אלא שדם הפר מכפר על הכהנים ולא קחשיב כהן משיח בהדייהו ובעי הש''ס טעמא ולמה לא תנינן משיח בדברי ר''ש:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source