הָכָא אַתָּ מַר. אֵין נִשְׁבָּעִין עַל טַעֲנַת חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן. וְהָכָא אַתָּ מַר. אֲבָל נִשְׁבָּעִין לַקָּטָן וְלַהֶקְדֵּשׁ. בְּנִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי קָטָן. וְנִפְרָעִין מֵאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר בְּשֶׁרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וּבֵית דִּין גּוֹבִין רִיבִּית. תִּיפְתָּר בְּעָרַב לוֹ מִגּוֹי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בשרבית אוכלת בו. וזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו:
וב''ד גובין רבית. בתמיה:
תיפתר בערב לו מן גוי. שהיה ערב להמלוה גוי בשביל זה וכגון שהגוי קבל עליו לדון בדין ישראל בענין זה להפרע מן הלוה תחילה דאי לאו הכי אסור דגוי בתר ערבא אזיל אבל לא קיבל עליו שלא ליקח רבית וביקש הגוי את הלוה ולא מצאו וגבה מזה הערב ועכשיו נפרע הוא מן הערב:
הכא את אמר וכו'. כלומר דמייתי סייעתא למילתיה דלפעמים נפרעין מנכסי קטן מהא דתנן לעיל בפ' שבועת הדיינין אין נשבעין על טענת חש''ו והדר קתני בסיפא אבל נשבעין לקטן ולהקדש אלא ה''ק אבל נשבעין לקטן בנפרעין מנכסי קטן ורישא על טענת קטן קאמר דאין נשבעין:
ונפרעין מאדם שלא בפניו. והיכי תנינן והנפרע שלא בפניו ועל שאר ב''ח הוא דפריך:
וְכֵן הַיְתוֹמִים לֹא יִפָּֽרְעוּ אֶלָּא בִשְׁבוּעָה כול'. רִבִּי יוּחָנָן בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין נִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים אֶלָּא בְשֶׁרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אַף לִכְתוּבַּת אִשָּׁה. אָמַר רִבִּי מָנָא. מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָא. מָאן חַייָשׁ לִמְזוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. בִּנְקֵיבָה הַדָּבָר תָּלוּי. מַאי כְדוֹן. מִשּׁוּם חֵינָא. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ קּוֹפְצִין עָלֶיהָ לִישָּׂאֶנָּהּ. רִבִּי נָתָן אוֹמֵר. אַף לִגְזֵילָה וְלִנְזִקִין. אָמַר רִבִּי יּוֹסֵי. אַף נָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן. לִגְזֵילָה מֵהָכָא. אִם הָיָה דָבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ אַחֵרָיוּת חַייָב לְשַׁלֵּם. לִנְזִקִין מֵהָכָא. אֵין נִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים אֶלָּא מִזִּבּוּרִית. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים לִנְזִקִין אֶלָּא מִזִּבּוּרִית. 38b וְהָתַנֵּי. יַעֲמֹד הַבֵּן תַּחַת הָאָב. הַנְּזִקִין שָׁמִין לָהֶן בְּעִידִית וּבַעַל חוֹב בְּבֵינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בְּזִיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בְּהָדָא דִּייָתֵיקִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אין נפרעין. אין ב''ד נזקקין לפרוע מנכסי יתומים קטנים אלא בשטר שרבית אוכלת בו שהיה אביהם חייב ברבית והוי רווחא דיתמי ולקמן פריך וב''ד גובין רבית ומשני לה:
אף לכתובת אשה. אם יש עליהן לפרוע. כתובת אשה וכדמפרש ר' מנא טעמא מפני מזונות שכל זמן שאינה נפרעת כתובתה ניזונת היא מן הנכסים והוי נמי רווחא דיתמי לסלק לה כתובתה:
מאן חייש למזונות. כלומר מאן תנא דס''ל שחוששין אנו בכל צדדי תקנות כדי לפטור מזונות האשה מנכסי יתומים ובכל דהוא מסלקין לה מן המזונות:
מאי כדון. ומאי טעמייהו דרבנן דלא חיישי כ''כ משום מזונות:
משום חינה. שימצאו הנשים חן בעיני האנשים וכדמפרש ואזיל שיהיו להן קופצין עליה לישאנה אם יהיה לה ממון:
אף לגזילה ולנזקין. נפרעין מנכסי יתומים:
לגזילה מהכא. דתנן בריש הגוזל בתרא שאם הניח להן אביהן אחריות נכסים חייבין לשלם גזילת אביהן:
לנזקין מהכא. דתנן בפ' הנזקין אין נפרעין וכו' וכדמפרשינן התם כיני מתני' הכא הוא דקאמר אין נפרעין מנכסיהן אפי' לנזקין דקי''ל דגובין מן העידית ומנכסי יתומים קטנים אף הן אין נפרעין אלא מן הזיבורית:
והתני יעמוד הבן תחת האב וכו'. לכל הדינין הוא תחת האב ולנזקין גם מהן מעידית:
תיפתר וכו'. ובכתובות ובגיטין גרס אמר ר' יוסי בר' בון כאן ביתום גדול כאן ביתום קטן והוא הנכון וכאן נדפס בטעות אגב שיטפא דר' יוסי בר' בון דלקמן:
ר''ש. היא דר''ש אמר בנקיבה. ובכתובות ובפ''ה דגיטין גרס במגבה הדבר תלוי ולשון דיבור וכן לשון גבייה בכלל דר''ש ס''ל בפ' אלמנה נזונית אם באת לפני ב''ד ותבעה אפי' מקצת כתובתה אין לה מזונות. במגבה מלשון אגיבון ליה. וכן יש לפרש נקיבה מלשון נקבה שכרך:
לֶיכְסָה אָמַר קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. אֲנָן עָֽבְדִין טָבוֹת סַגִּין מִינְּכוֹן. אֲנָן מְשַׁלְּחִין דִּיָאטַיגְמָטִין. אִין אֲתַא הָא טַבּוֹת. וְאִין לָא אֲתַא מַחְלִטִין נִכְסוֹי. אֲמַר לֵיהּ. אוֹף אֲנָן עָֽבְדִין כֵּן. מַכְרִזִינָן ל' יוֹמִין. אִין אֲתַא טַבּוֹת. וְאִילָא מַחְלִטִינָן נִכְסוֹי. אֲמַר לֵיהּ. הַגַּע עַצְמָךְ דַּהֲוָה בְזָווִי רְחִיקֵי. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָן מְשַׁלְּחִין ג' אִיגְרוֹת. חָדָא גַו ל' יוֹמִין. וְחָדָא גַו ל' יוֹמִין. וְחָדָא גַו ל' יוֹמִין. אִין אֲתַא הָא טַבּוֹת. וְאִילָא מַחְלִטִינָן נִכְסוֹי. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. וְשֶׁעָמַד בַּדִּין וּבָרַח. אֲבָל אִם לֹא עָמַד בַּדִּין לֹא מַחְלְטִינָן ולֹא מַכְרִזִינָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חדא וכו'. כלומר נותנין לו זמן ג' פעמים ל' יום ואם לא בא מחליטין הנכסים שלא בפניו:
ליכסא. שם אמורא אחד ומבבל היה. ובבבלי ריש פ' אע''פ א''ר אלכסא בשם ר' חזקיה. וכן קוראו האי תלמודא בכתובות אלכסא:
אנן. בבבל נוהגין יותר בטוב מכם. ובכתובות גריס אנן כתבין דין מגומרין אין אתא טבות ואין לא אנן מחליטין נכסייא. שאנחנו כותבין פסק דין להתובע ואם בא הנתבע והביא איזה ראיה מוטב ואם לאו מחליטין הנכסים לזה שלא בפניו. ולגי' דהכא א''ל אנחנו שולחין דיאטיגמטין כתב התראה והודעה אחר הנתבע והיינו הך ואין אתא וכו':
אוף אנן. בני ארץ ישראל עושין כן להכריז שלשים יום אין אתא וכו':
הגע עצמך דהוה בזווי רחיקי. שהיה הנתבע בזוית ובדרך רחוקה יותר משלשים יום:
אנן משלחין ג' איגרין. פיתקי דהזמנה:
והוא שעמד בדין וברח. שאז מחליטין שלא בפניו:
אבל אם לא עמד בדין. וברח:
ולא מחליטין אלא מכריזין. כצ''ל וכן הוא בכתובות שם הלכה ח' וכלומר דלא מחליטין לד''ה עד שמכריזין בתחלה:
אַשְׁכָּחַ תֵימַר. חָנָן וְרִבִּי שִׁמְעוֹן שְׁנֵיהֶן אָֽמְרוּ דָבָר אֶחָד. הֵיךְ מַה דְתֵימַר. הֲלָכָה כְחָנָן. וְדִכְווָתָהּ הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשכח תימר. המתני' דהכותב קאי ובסוף הסוגיא דהתם ואגב מייתי לה הכא דר''ש דקאמר התם כל שאינה תובעת כתובתה אין היורשין משביעין אותה בשביל תביעת מזונות וכן אמר חנן בפ' שני דייני גזילות מי שהלך למדה''י ואשתו תובעת מזונות אינה צריכה שבועה למזונות ולא תשבע אלא לבסוף כשתבא לגבות כתובתה:
וְאֵילּוּ נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא בְטַעֲנָה כול'. רַב אָמַר. מֵת הַלֹּוֶה הַמַּלְוֶה נִשְׁבָּע לְיוֹרְשָׁיו. וַאֲפִילוּ מֵת הַמַּלְוֶה יוֹרְשֵׁי מַלְוֶה נִשְׁבָּעִין לְלוֹוֶה. אֲבָל אִם מֵת לוֶֹה תְחִילָּה וְאַחַר כָּךְ הַמַּלְוֶה כְּבָר נִתְחַייָב הַמַּלְוֶה לִבְנֵי לוֶֹה שְׁבוּעָה וְאֵין אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָתוֹ לְבָנָיו. שָׁמַע רִבִּי יוֹחָנָן וְאָמַר. יֹאכַל הַלָּה וַחֲדִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
רב אמר מת הלוה. אמתני' קאי וכן היתומין וכו' ומפרש לה רב דינא דיורשין וקאמר דודאי אם מת הלוה הדין הוא דלפעמים המלוה צריך לישבע ליורשיו וכגון שאין בשטר נאמנות מפורש שהאמינו הלוה להמלוה גם על יורשיו דאז אין נפרע מהן אלא בשבועה:
ואפי' מת המלוה. ויורשיו באין לפרוע מן הלוה משכחת לה דנשבעין הן ללוה וכגון דטעין פרעתי לאביכם והשבעו לי:
אבל אם מת לוה תחילה וכו'. כלומר אבל בדין יתומין מן היתומין בהא יש חילוק שאם מת המלוה תחילה ואח''כ מת הלוה נפרעין יורשי המלוה מיורשי הלוה בשבועה אבל מת הלוה תחילה וכבר נתחייב המלוה לבני הלוה שבועה אם אח''כ מת המלוה אין היורשין יכולין לגבות מיורשי הלוה לפי שאין אדם מוריש שבועתו לבניו שאין הבנים יכולין לישבע שבועה זו שנתחייב אביהם:
שמע ר' יוחנן. להדא דרב ותמה ואמר יאכל הלה וחדי אלו יורשי הלוה יאכלו וישמחו בממון של אחרים דמה בכך שאינן יכולין לישבע שבועת אביהן שבועה שלא פקדנו אבי מיהת יכולין לישבע:
הלכה: אָמַר רִבִּי יוּסֵי. הָדָא אָֽמְרָה בְּנוֹשֵׂא וְנוּתֵן שֶׁלֹּא בְחֶשְׁבּוֹן. אֲבָל בְּחֶשְׁבּוֹן לֹא בְדָא. וְאָהֵן בֶּן בַּיִת עוֹד הוּא בְּנוֹשֵׂא וְנוֹתֵן שֶׁלֹּא בְחֶשְׁבּוֹן. רִבִּי זֵירָא כְהָדָא דְרִבִּי יוֹסֵי. חַד בַּר נַשׁ אֲזַל לְמֵידָן קַמֵּי רִבִּי זֵירָא וְחִייְבוֹ שְׁבוּעָה עַל תְּרֵין דֵּינָרִין. אֲמַר לֵיהּ. לָאו תְּרֵין דֵּינָרִין אֲנִי חַייָב לָךְ. הָא טְרֵיפִין לָךְ. אֲמַר לֵיהּ. וּמִילַת פַּלָּן וּפַלָּן. אֲמַר רִבִּי זֵירָא. אוֹ הַב לֵיהּ כָּל דִּתְבַע לָךְ אוֹ אִישְׁתְּבַע לֵיהּ כָּל דִּמְגַלְגֵּל עֲלָךְ. עַד כַּמָּה מְגַלְגְּלִין עָלָיו. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עַד כְּדֵי שֶׁיֹּאמַר לוֹ. עַבְדִּי אַתָּה. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה כֹהֵן וְעֶבֶד עִבְרִי. וְכִי יֵשׁ עֶבֶד בִּזְמַן הַזֶּה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' אמר ר' יוסי הדא אמרה. הא דאמר מתני' דיכול להשביען בטענת ספק בשנושא ונותן עמהן שלא בחשבון אבל אם הכל בחשבון הוא לא בדא אמרו שיכול להשביען אולי טעו בחשבון דבזה אמרינן מסתמא דקדק בתחילה עמהן:
ואהן בן בית. כלומר דלא תיקשי דבשלמא בשותפין ואינך שייכא הא דאמרינן לחלק בין נושא ונותן שלא בחשבון או בחשבון דמצוי הוא בשותפין שנושאין ונותנין שלא בחשבון וסומכין זה על זה עד שעת החלוקה וכן אינך אבל בן הבית שמסתמא כל משאו ומתנו עם הבעה''ב בחשבון הוא ואפ''ה קתני דמשביעין אותו והלכך קאמר דלא היא דגם בן הבית זה דקתני נמי בנושא ונותן שלא בחשבון מיירי דדוקא בכה''ג הוא דיכול להשביעו מספק:
ר' זירא כהדא דר' יוסי. לאו אהאי ר' יוסי קאי דאין ענין זה לזה אלא אדר' יוסי דריש פ' המפקיד קאי דקאמר התם לענין גלגול שבועה וקמ''ל דר' זירא דלקמן ור' יוסי דהתם בחדא שיטתא קיימי:
לאו תרין דינרין אני חייב לך. אם איני נשבע הא טריפין לך והרי הן לפניך ואין רצוני לישבע:
א''ל. התובע ומילת פלן ופלן עדיין יש לי לטעון עליך מדבר זה ומזה:
א''ר זירא או הב ליה וכו'. דכך הדין או תשלם לו הכל או תשבע על הכל:
עד כמה מגלגלין עליו. בגלגול שבועה בעלמא קאי עד היכן יכול לגלגל עליו בטענות:
עד כדי וכו'. אפי' זה יכול לגלגל עליו השבע לי שלא נמכרת לי לעבד:
הגע עצמך שהיה כהן ועבד עברי. בתמיה ואם היה זה כהן וכי היאך יכול לגלגל עליו טענה זו דהא אין כהן נמכר בעבד עברי לפי שאינו יכול להיות נרצע שנעשה בעל מום:
וכי יש עבד בזמן הזה. קושיא אחריתא היא וכלומר ועוד אפי' בישראל וכי עבד עברי נוהג בזמן הזה הא קי''ל כל זמן שאין היובל נוהג אין עבד עברי נוהג:
משנה: וְאֵילּוּ נִשְׁבָּעִין שֶׁלֹּא בְטַעֲנָה הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין וְהָאֶפִּיטְרוֹפִּין וְהָאִשָּׁה הַנּוֹשְׂאָה וְנוֹתֶנֶת בְּתוֹךְ הַבַּיִת וּבֶן הַבָּיִת. אָמַר לוֹ מָה אַתָּה טוֹעֲנֵינִי רְצוֹנִי שֶׁתִּישָּׁבַע לִי חַייָב. חָלְקוּ הַשּׁוּתָפִין וְהָאֲרִיסִין אֵין יָכוֹל לְהַשְׁבִּיעוֹ. נִתְגַּלְגְּלָה לוֹ שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר מְגַלְגְּלִין עָלָיו אֶת הַכֹּל. וְהַשְּׁבִיעִית מְשַּׁמֶּטֶת אֶת הַשְּׁבוּעָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
והשביעית משמטת את השבועה. לאו אהנך דשבועת שותפין קאי דהא אין שביעית משמטת השותפות וכל טענה שאין השביעי' משמטת אינה משמטת שבועתה כדאמר בגמרא אלא מלוה ושבועתה היא משמטת:
נתגלגלה לו. שנתחייב לו אח''כ שבועה ממקום אחר מטענת ודאי או שנעשה לו שותף או אחד מאלו אח''כ מגלגל עליו גם את שבועת ספק שהיה לו בראשונה עליו וכדרך שמגלגלין בשבועת התורה ובשבועה שהיא כעין של תורה כך מגלגלין בשבועת היסת:
חלקו. ולא השביעו אותן בשעת חלוקה שוב אין יכול להשביען:
ובן הבית. שהוא מכניס ומוציא פועלים ומכניס ומוציא הפירות בכל אלו א''ל מה אתה טועניני רצוני שתשבע לי חייב שבועה מספק שמא גזלו או לא דקדקו בחשבון:
והאשה הנושאת ונותנת בתוך הבית. (או) שהושיבה בעלה חנוונית:
והאפיטרופין. שמינו אותן ב''ד על היתומין נשבעין אבל אם אביהן מינה אותן לא ישבעו:
מתני' ואלו נשבעין שלא בטענה. שלא בטענת ברי אלא בטענת שמא שטוענו שמא עכבת משלי ומשום דכל הני מורו היתירא לעצמן לפי שטורחי' בנכסים והלכך רמו רבנן שבועה עלייהו:
רַב חִייָה בַּר אַשִּׁי בְשֵׁם רַב. 39a שְׁטָר הַיּוֹצֵא מִתַּחַת יְדֵי הַמַּלְוֶה בִּכְתַב יָדוֹ פָּסוּל. אֲנִי אוֹמֵר. מִתְעַסֵּק הָיִיתָ בִשְׁטָרוֹתֶיךָ. הָא מִתַּחַת יְדֵי אַחֵר כָּשֵׁר. רִבִּי אַבִּינָּא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לְעוֹלָם פָּסוּל עַד שֶׁיֵּצֵא מִידֵי הַמַּלְוֶה בִּכְתַכ יְדֵי לֹוֶה. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר דִּבְרֵי הַכֹּל בִּדְייָתֵיקִי.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שטר סימפון היוצא וכו'. גרסינן לה לעיל סוף פ''ק דב''מ עד בדייתיקי ושם ביארתי עיין עליו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source