Vayedaber

פְּשִׁיטָא. מֵת בַּעַל הַבַּיִת הַשָּׂכִיר נִשְׁבָּע לְיוֹרְשָׁיו. וַאֲפִילוּ מֵת הַשָּׂכִיר יוֹרְשָׁיו נִשְׁבָּעִין לְיוֹרְשֵׁי בַעַל הַבַּיִת. כְּלוּם תִּיקְנוּ אֶלָּא בְשָׂכִיר. שֶׁמָּא בְיוֹרְשָׁיו. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. בְּשֶׁתְּבָעוֹ בְעֵדִים. [אֲבָל אִם תְּבָעוֹ שֶׁלֹּא בָעֵידִים.] יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. נָתַתִּי לְךָ שְׂכָֽרְךָ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין אוֹמְרִים בְּמָמוֹן. מֵאַחַר. מְאַחַר דִּיכִיל מֵימַר לֵיהּ. לֹא שָׂכַרְתִּיךָ. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. שָׂכַרְתִּיךָ וְנָתַתִּי לְךָ שְׂכָֽרְךָ. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי לָֽעְזָר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. נָתַתִּי. וְזֶה אוֹמֵר. לֹא נָטַלְתִּי. נָתַתִּי לְךָ שְׂכָֽרְךָ. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא נָטַלְתִּי. שָׂכַרְתָּנִי. וְהוּא אוֹמֵר. לֹא שָׂכַרְתִּיךָ. הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָֽרְאָייָה. וְקַשְׁייָא עַל דְּרִבִּי לָֽעְזָר. אִם בָּאוֹמֵר. בָּעֵדִים שָׂכַרְתָּנִי. וְהַלָּה אוֹמֵר. לֹא שָׂכַרְתִּיךָ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אם באומר בעדים וכו'. בתמיה וכלומר דהא ע''כ ברייתא בשלא שכרו בעדים מיירי דאי בעדים היאך הן חלוקין בזו הטענה וש''מ דנאמן בעה''ב במיגו היכא שלא שכרו בעדים:

מתניתא. בריית' בתוספתא פ''ו פליגא על הא דר' אלעזר דקתני התם בד''א דהשכיר נשבע ונוטל בזמן שאמר לו נתתי שכרך והוא אומר לא נתת לי. אבל אם א''ל שכרתני והוא אומר לו סלע אמרתי לך והוא אומר שתים אמרת לי המוציא מחבירו עליו הראיה. ונראה דיש חסרון הניכר שם דשתי בבות צ''ל א''ל שכרתני והוא אומר לא שכרתיך הוא אומר לו סלע וכו' קתני מיהת דבחלוקין אם שכרו או לא המוציא מחבירו עליו הראיה וקשיא על דר' אלעזר כדמסיק:

אין אומר בממון מאחר. בתמיה וכי אין אומרים מיגו בממון דמאי איכפת לן שתבעו בעדים אם לא שכרו בתחלה בעדים דלעולם יש כאן מיגו דמאחר דיכול לומר לו לא שכרתיך מעולם מהימן לומר נתתי לך שכרך ואע''פ שתבעו בעדים ולא נתן לו אומר לו נתתי לך אח''כ ביני לבינך:

אמר ר' לעזר כשתבעו בעדים וכו'. אהא דלעיל קאי דאמרי' כשתבע בזמנו נשבע ונוטל כל אותו היום ותו לא ובודאי כשתבעו בעדים איירי ופריך ר' אלעזר וכי כשתבעו בעדים ולא נתן לו באותה שעה אמאי יכול לומר אח''כ נתתי לך שכרך דקס''ד דתבעו בעדים מהני שלא יוכל בה''ב לטעון אח''כ נתתי ואפי' לאחר זמן:

שמא ביורשיו. שייכא האי טעמא בתמיה:

כלום תיקנו. חכמים אלא בשכיר עצמו משום כדי חייו ומכיון דאיכא עוד טעמא דב''ה טרוד הוא נתנו השבועה להשכיר:

פשיטא. הא לן דאם מת בעה''ב השכיר נשבע ליורשיו ונוטל דמאי שנא כי קא מיבעיא לן אי אמרינן דאפי' מת השכיר ג''כ דהשבועה ליורשיו והן נשבעין ליורשי בה''ב ונוטלין:

הִקְדִּים לוֹ שְׂכָרוֹ. בְּדָא נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. הָיָה הַמַּשְׁכּוֹן בְּיָדוֹ. בְּדָא נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. הָיָה עֶבֶד. וּבֵית דִּין מוֹסְרִין שְׁבוּעָה לְעֶבֶד. הָיָה חָשׁוּד. וּבֵית דִּין מוֹסְרִין שְׁבוּעָה לְחָשׁוּד. 34b הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יוֹסֵי. הָיוּ שְׁנֵיהֶן חֲשׁוּדִין חָֽזְרָה שְׁבוּעָה לִמְקוֹמָהּ. דִּבְרֵי רִבִּי יוֹסֵי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. יַחֲלוֹקוּ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

וב''ד מוסרין שבועה לעבד. בתמיה ומאי תיבעי לך. וכן בחשוד:

היה עבד. מהו דכיון דלא מהימן בשבועה מי אמרינן דבזה בה''ב הוא דנשבע היסת ליפטר:

היה המשכון. של בה''ב ביד השכיר נוטל בלא שבועה דכיון דבה''ב טרוד הוא מהימנין להשכיר במה שיש בידו שאלו פרעו היה מחזיר לו המשכון:

בדא. נשבע ונוטל וכלומר דלא תימא מכיון שהוא טוען שהקדים לו שכרו יהא נאמן דקודם שפורע לפועליו בסוף היום אינו טרוד וזכור היא הלכך קמ''ל דאפ''ה אמרינן טרוד הוא מחמת עסקיו ואינו זכור ומיהו בזה נשבע השכיר ונוטל:

הקדים לו שכרו. כלומר שהב''ה הוא טוען שהקדים לו שכרו:

היו שניהן חשודין. בהא תליא בתפלוגתא דר''מ ור' יוסי לקמן במתני' גבי חשוד וה''ה דפליגי הכא ולרבי יוסי דקאמר חזרה שבועה למקומה ה''נ כן:

רַב הוּנָא אָמַר. אִם בְּשֶׁנִּשְׁבָּע הֵבִיא עֵדִים. הָֽיְתָה עוֹמֶדֶת בָּאֵבוּס. כְּבָר גָּזַלַּתּוּ שְׁבוּעָה. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב הוּנָא. אֵיכָן שׁוֹרִי. אָמַר לוֹ. אָבַד. מַשְׁבִּיעֲךָ אֲנִי. וְאָמַר אָמֵן. וְעֵדִים מְעִידִין שֶׁאֲכָלוֹ. מְשַׁלֵּם הַקֶּרֶן. הוֹדָה מֵעַצְמוֹ מְשַׁלֵּם קֶרֶן וְחוֹמֶשׁ וְאָשָׁם. מַתְנִיתָא בְשֶׁאֲכָלוֹ וְאַחַר כָּךְ נִשְׁבָּע לוֹ. מִמַּה דָּמַר רַב הוּנָא בְּשֶׁנִּשְׁבַּע לוֹ וְאַחֲרֵיכֵן אֲכָלוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' בשאכלו ואח''כ נשבע לו. התם מיירי שהעדים מעידין שאכלו אותו בתחילה מקודם שנשבע לו ונמצא שכבר נתחייב בשעה שאכלו ומה דאמר רב הונא בשנשבע בתחילה וכבר קנאו בשבועה ובאו עדים שראו אותה עודה בידו או שאכלו אחר השבועה והלכך פטור הוא:

מתני' פליגא על רב הונא. דקתני בפרק דלקמן היכן שורי וכו' משלם את הקרן אע''פ שהעדים באו אחר שנשבע:

כבר גזלתו שבועה. כלומר כבר גזלו הנפקד מהמפקיד וקנייה בשבועה שנשבע לו ומכיון שקיבל השבועה ממנו פטור הוא מלשלם:

הביא עדים היתה עומדת באבוס. ואח''כ הביא זה עדים שראו שהיתה עומדת באבוס של זה הנפקד:

אם בשנשבע. שתבעו היכן שורי וכפר בו ונשבע:

רב הונא אמר. מילתיה דרב הונא אפקדון קאי ואיידי דאיירי לעיל בשכרו שלא בעדים ואח''כ תבעו זה בעדים מייתי לה נמי לדרב הונא הכא:

רִבִּי בָּא קַרְתֵּיגָנָא בָעֵי. יוֹם אֶחָד עָשִׂיתָ עִמִּי וְנָתַתִּי לָךְ. וְהַלָּה אוֹמֵר. ב' יָמִים עָשִׂיתִי עִמָּךְ וְלֹא נָתַתָּ לִי כְלוּם. פְּשִׁיטָא יוֹם רִאשׁוֹן נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. שְׁנִיָה תַפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. סֶלַע אֶחָד פָּסַקְתִּי לְךָ וְנָתַתִּי לָךְ. וְהַלָּה אוֹמֵר. ב' סְלָעִים פָּסַקְתָּה לִי וְלֹא נָתַתָּה לִי כְלוֹם. פְּשִׁיטָא סֶלַע רִאשׁוֹנָה נוֹטֵל בְּלֹא שְׁבוּעָה. 35a שְׁנִייָה תַפְלוּגְתָא דְּרִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנייה. אבל השכר של יום השני שזה תובעו עכשיו בהא תלי' בפלוגתא דר' יוחנן ור' אלעזר וכלומר דזה הוי כתביעת שכיר דעלמא ולר''א דאמר אפי' אין עדים ששכרו אין בעה''ב נאמן במיגו והכא ע''כ בשאין עדים מיירי דהא חלוקין הן במנין ימי השכירות וא''כ ה''נ השכיר נשבע ונוטל ולר' יוחנן בעה''ב נאמן בעלמא במיגו בשלא שכרו בעדים וה''נ בשכר יום השני בעה''ב נאמן ונשבע היסת וכן בדין סלע ושני סלעים דלקמיה:

פשיטא. וקאמר הש''ס דבענין יום הראשון פשוטא לן דהשכיר נוטל בלא שבועה דמכיון דהוא לא תבעו אלא מעצמו אמר לו עשית עמי אינו נאמן לומר נתתי לך שכרך ואפי' שבועה לא בעי השכיר דאמרינן דלכך התחיל הוא ואמר לו עשית עמי לפי שהיה מתירא שלא יתבענו השכיר ויהא נאמן בשבועה והקדים עצמו ואמר לו כן כדי שבתוך כך יעבור זמן התביעה ושוב לא יהא נאמן השכיר בשבועה והלכך כשהשכיר תבע מיד וא''ל לא נתת לי כלום ותן לי עכשיו נוטל בלא שבועה שכרו של אותו יום דנראין הדברים דהאמת עם השכיר בענין נתינת השכר דאי לאו הכי למה התחיל הבה''ב מעצמו כשזה לא תבעו עדיין:

יום אחד עשית עמי וכו'. אם הבעל הבית אמר לו מעצמו כן יום אחד עשית עמי במלאכתי ונתתי לך שכרך והשיב ב' ימים וכו' ועכשיו הם חלוקין בשתיהן בקבלת השכר ובמנין ימי השכירות מהו:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source