מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. אִסִּי אָמַר. הַמַּלְוֶה לַחֲבֵירוֹ בָעֵדִים לֹא יִפְרָעֶנּוּ אֶלָּא בָעֵדִים. אָמַר רִבִּי אָבִין. מִילְּתֵיהּ דְּאִסִּי הַמַּלְוֶה לַחֲבֵירוֹ בָעֵדִים לֹא יַחֲזִיר לוֹ אֶלָּא בָעֵדִים. מַתְנִיתָה פְלִיגָה עֲלוֹי. מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ הֵין. לְמָחָר אָמַר לוֹ. תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. פָּטוּר. אֵין לָךְ בְיָדִי. חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' פליגא עלוי. דאסי דקתני מנה לי בידך וכו' ובשהודה בפני עדים מיירי וכהלוהו בעדים הוא וקתני נתתיו לך פטור:
מנה לי בידך אין לך בידי. כלומר והשתא אי כר' יוחנן דמתני' ובעדים מיירי קשיא הא דקתני במתני' מנה לי בידך אין לך בידי פטור:
לא יפרענו אלא בעדים. ומשום דמילתיה דאסי בסתמא הוא מפרש לה ר' אבין דה''ק לא יחזיר לו אלא בעדים וכלומר דלא תימא דעצה טובה קמ''ל שלא יפרענו אלא בעדים כי היכי דלא ליהדר ולתבעיה אע''ג דלא מהימן הוא ולא שצריך הוא לפרעו בעדים והלכך מפרש דלא יחזיר לו אלא בעדים קאמר דמשום שהלוהו בעדים אינו יכול זה לומר פרעתיך ביני לבין עצמך:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. פָּטוּר. אֲפִילוּ. כַּמָּה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי. פָּטוּר. אֶלָּא כֵינִי. מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא פְרוּטָה. חַייָב. רַב וְרִבִּי יוֹחָנָן תְּרַוֵּיהוֹן אָֽמְרִין. וְהוּא שֶׁהִלְווָהוּ בָעֵדִים. אֲבָל אִם הִלְווָהוּ שֶׁלֹּא בָעֵדִים יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. הִלְוִיתָנִי וְנָתַתִּי לָךְ מֶחֱצָה. אָמַר רִבִּי יוּדָן. 29a אֵין אוֹמְרִים בְּמָמוֹן מֵאַחַר. מֵאַחַר דִּיכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. לֹא הִלְוִיתָנִי. וִיכִיל מֵימַר לֵיהּ. הִלְוִיתָנִי וְנָתַתִּי לָךְ חֶצְייָם. מַתְנִיתָה פְלִיגָה בְרִבִּי יוֹחָנָן. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ. הֵין. לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. פָּטוּר. אֵין לָךְ בְיָדִי. חַייָב.
Pnei Moshe (non traduit)
מנה לי בידך אין לך בידי פטור. קתני במתני' ומתמה הש''ס דמאי קמ''ל בזה אפי' כמה לי בידך כלומר אפי' יהיה כמה שיהיה שזה טוענו והלה כופר בכל הוא פטור משבועת התורה דהא כבר תנינן דצריך שתהא ההודאה במקצת:
אלא כיני מנה לי בידך אין לך בידי אלא פרוטה חייב. כלומר ודאי לגופה לא איצטריך האי בבא במתני' אלא לדיוקא איצטריך דמהו דתימא כי תנן ההודאה בשוה פרוטה בשלא היה הטענה אלא שתי כסף וכיוצא בזה בסך מועט אבל בטוענו מנה לי בידך והלה מודה בפרוטה לא חשיבא הודאה כגד הכפירה במנה וכאלו לא הודה לו בכלום דמי קמ''ל דוקא אם אומר אין לך בידי כלו' הוא דפטור אבל אם אומר אין לך בידי אלא פרוטה חייב דלעולם הודאה בפרוטה הויא הודאה ואפי' בסך מרובה והיינו דאשמעינן הך משנה יתירה:
והוא שהלוהו בעדים. הא דתנן מנה לי בידך אין לך בידי אלא חמשים דינר חייב דוקא שהלוהו בעדים דאינו יכול לומר להד''מ אבל אם הלווהו שלא בעדים מתוך שהיה יכול לכפור בכל יכול מימר ליה הלויתני ונתתי לך מחצה:
אין אומר בממון מאחר. אין אומרים מיגו זה בממון:
מאחר וכו'. בתמיה כלומר דנימא מאחר שאלו היה רוצה היה אומר לא היו דברים מעולם נאמין לו במה שאומר הלויתני ונתתי לך חציין הא לא אמרינן בממון וטעמא דמיגו דהעזה הוי שאין אדם מעיז בפני בע''ח ולומר לו לא הלויתני מעולם והלכך אפי' הלוהו [צ''ל שלא] בעדים ומודה במקצת הוא מיחייב שבועה:
מתניתא פליגא בר' יוחנן. דקאמר בהלווהו בלא עדים נאמן במיגו ומוקי למתני' דבשהלוהו בעדים מיירי וא''כ קשיא עליה הא דקתני אין לך בידי פטור ממתני' דלקמן:
מנה לי בידך אמר לו הין. והכא כשאמר לו בפני עדים מיירי דאי לאו הכי יכול לומר לו משטה הייתי בך והוי כהלוהו בפני עדים וקתני אין לך בידי חייב אלמא דאם הלוהו בעדים אינו יכול לומר להד''מ:
משנה: מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ הֵין וּלְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵיהוּ לִי נְתַתִּיו לָךְ פָּטוּר. מְנָה לִי בְיָדֶךָ אָמַר לוֹ הֵין אַל תְּתְּנֵיהוּ לִי אֶלָּא בִפְנֵי עֵדִים. לְמָחָר אָמַר לוֹ תְּנֵהוּ לִי נְתַתִּיו לָךְ חַייָב מִפְּנֵי שֶׁצָּרִיךְ לִיתְּנֵם בִּפְנֵי עֵדִים׃
Pnei Moshe (non traduit)
חייב. לשלם שהרי הוחזק כפרן והוא שכפר בב''ד אבל שלא בב''ד לא הוחזק כפרן:
אין לך בידי. לא היו דברים מעולם:
פטור. משבועה דאורייתא אבל משביעין אותו היסת:
מתני' מנה לי בידך אמר לו הין. בפני עדים וכגון שאמר אתם עדי דשוב אינו יכול לטעון משטה הייתי בך:
הלכה: מְנָה לִי בְיָדֶךָ כול'. אָמַר רִבִּי בּוּן. דֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם לְהַלְווֹת לַחֲבֵירֵיהֱןֶ שֶׁלֹּא בָעֵדִים וּלְתוֹבְעָן בְּעֵדִים.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' דרך בני אדם וכו'. כלומר דהא ע''כ מתני' בשתבעו בעדים מיירי כדפרישית ואע''פ שבתחלה האמינו והלוהו שלא בעדים מ''מ מצינן לאוקמי הכי לפי שפעמים עושין כן:
מְנָה לִי בְיָדֶךָ. אָמַר לוֹ. הֵין. אַל תְּתְּנֵיהוּ לִי אֶלָּא בִפְנֵי פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי. לְמָחָר אָמַר לוֹ. תְּנֵיהוּ לִי. נְתַתִּיו לָךְ. חַייָב. שֶׁצָּרִיךְ לְהַחֲזִיר לוֹ בָעֵדִים׃ הַגַּע עַצְמָךְ דְּאָמַר לֵיהּ. נְתַתִּיו לָךְ בָּעֵדִים. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא. בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. הַגַּע עַצְמָךְ דְּאָמַר לֵיהּ. בְּמַעֲמַד פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי. רִבִּי בָּא רַב הַמְנוּנָא רִבִּי אָדָא בַּר אַהֲבָה בְשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי וְאָמַר. יָבוֹאוּ פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי.
Pnei Moshe (non traduit)
מעשה. כזה בא לפני רבי ואמר יבאו פ' ופ' שייחדן המלוה ויעידו דהואיל וייחד וקאמר במעמד פ' ופלוני מיקפד הוא דקפיד בפניהן דוקא:
הגע עצמך וכו'. ובעי הש''ס הגע עצמך דאם אמר כן אם אינו נאמן לומר שפרעו בפני עדים אחרים:
תני בר קפרא. דה''ק במעמד פלוני ופ' בפניהן דוקא שהם יראו שפרעתני:
הגע עצמך דאמר ליה נתתיו לך בעדים. אחרים ואמאי לא יהא נאמן:
אל תתניהו לי אלא בפני פלוני ופלוני וכו' חייב. כדמפרש לקמיה דאמר במעמד פלוני ופלוני:
משנה: לִטְרָא זָהָב לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא לִטְרָא כֶסֶף פָּטוּר. דֵּינַר זָהָב לִי בְיָדֶךָ אֵין לְךָ בְיָדִי אֶלָּא דֵּינַר כֶּסֶף קטְרֵיסִית וּפוּנְדְּיוֹן וּפְרוּטָה חַייָב שֶׁהַכֹּל מִין מַטְבֵּעַ אֶחָד.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' אלא ליטרא כסף פטור. שאין כאן הודאה ממין הטענה כיון דטענו משקל:
דינר כסף וטריסית. או או קתני וטריסית מין מטבע קטנה:
ליטרא זהב וכו'. בכאן ג''כ הגי' נשתבשה וחסר בהעתק ועל התוספתא קאי כדמוכח מלקמן. ובתוספתא דמכילתין פ''ה גריס דינרי זהב לי בידך אין לך אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה פטור. דינר זהב לי בידך אין לך בידי אלא דינר כסף וטריסית ופונדיון ופרוטה חייב. ובתוספתא בדפוס כתוב ברישא ובסיפא דינר זהב וטעות סופר הוא ומפרש לה ר' יעקב לטעמא:
רִבִּי מָרִינוּס הֲוָה עָרֵב לְכַלָּתֵיהּ וָהֲווּ דָיַינִין קֹמֵי רִבִּי חָמָא אֲבִי בַּר קַפָּרָא וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. מִדְּהוֹדָה אָמַר לֵיהּ. יְהָבִית. שָׁאֲלוֹן לְרִבִּי חִייָה רוֹבָה. שָׁאַל רִבִּי חִייָה לְרִבִּי. הַמִּתְחַייֵב בְּבֵית דִּין לֹא כָל הֵימֵינוּ. מַאי לֹא כָל הֵימֵינוּ. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם מֵעַצְמוֹ מְשַׁלֵּם נֶאֱמָן לוֹמַר נָתַתִּי. וְאִם מִפִּי אֲחֵרִים לֹא כָל הֵימֵינוּ. רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא אָמַר. אַף בִּשְׁבוּעוֹת כֵּן. מָהוּ אַף בִּשְׁבוּעוֹת כֵּן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אִם מֵעַצְמוֹ נִשְׁבָּע נֶאֱמָן לוֹמַר נִשְׁבַּעְתִּי. וְאִם מִפִּי אֲחֵרִים לֹא כָל הֵימֵינוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
הוה ערב לכלתיה. היה ערב לה בעבור אחד שלוה ממנה והיו דנין לפני ב''ד שהיתה איזו הכחשה ביניהם:
מדהודה. לאחר שהודה לפני ב''ד שנעשה לה ערב ונתחייב לשלם אמר לה אח''כ יהבית. פרעתי לך:
שאלון לר' חייה רובה. אם נאמן לומר על פסק דין פרעתי:
שאל ר' חייה לרבי. והשיב לו המתחייב בב''ד לא כל הימנו לומר פרעתי:
מאי לא כל הימנו. מ''ט אינו נאמן:
אם מעצמו משלם נאמן לומר נתתי. כלומר ודאי בעלמא מה שמשלם מעצמו בלא כפיית ב''ד נאמן אדם לומר פרעתי ואם זה מכחישו נשבע הלוה היסת:
ואם מפי אחרים. כגון הכא שלא רצה להודות לה עד שנתחייב בב''ד לא כל הימנו לומר פרעתי:
אף בשבועות כן. כדמפרש לה ר' אבהו שאם נתחייב לו שבועה ואמר כבר נשבעתי לך והלה מכחישו אם מפי עצמו עד שלא הטריחו לבא לב''ד נשבע שכך וכך הוא כדבריו נאמן לומר כבר נשבעתי לך ואם אחר שבאו לב''ד ונתחייב מפיהם שבועה ואמר לו אח''כ נשבעתי לא כל הימנו עד שיביא ראיה:
הֲרֵי שֶׁבָּא בִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. רִבִּי אוֹמֵר. יִדּוֹן בִּשְׁטָר. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. יִדּוֹן בַּחֲזָקָה. רִבִּי זֵירָא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. מַעֲשֶׂה בָא לִפְנֵי רִבִּי יְהוּדָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי קַמֵּי רִבִּי זֵירָא. מַה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי. תַּמָּן אָמַר. יִדּוֹן בִּשְׁטָר. וָכָא אָמַר. יִדּוֹן בַּחֲזָקָה. נֵימַר. עַד דְּלֹא יַחְזוֹר בֵּיהּ. וַאֲפִילוּ תֵימַר 29b מִדְּחָזַר בֵּיהּ. לֹא בִיקֵּשׁ רִבִּי אֶלָּא לַעֲמוֹד עַל אֲמִיתָן שֶׁלִּדְבָרִים. הַמַּחֲזִיק מַחֲמַת אוֹנוֹ וְנִמְצֵאת פְּסוּלָה אֵינָהּ חֲזָקָה. רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. בַּמַּחֲלוּקֶת. רִבִּי שְׁמוּאֵל אָמַר רִבִּי זֵירָא רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי אַבִּינָּא. דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. תַּמָּן בְּבָא בִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. הָכָא בָּבָא בִשְׁטָר. אָמַר רִבִּי יוּדָן. תַּמָּן בְּבָא בִשְׁתֵּי כִיתֵּי עֵדִים. הָכָא בְכוֹפֵר בִּרְאָיוֹתָיו.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוסי. מפרש לה דתמן בפלוגתייהו מיירי שבא לידון בשטר ובחזקה אבל הכא בברייתא מיירי שלא טען מתחילה אלא שיש לו שטר אלא דאח''כ שנמצאת פסולה טוען שיש לו עדי חזקה והלכך אף רשב''ג מודה בה דאינה חזקה:
ר' יודן. מפרש דתמן בבא בשתי כיתי עדים כלומר שטוען שיש לו עדי שטר ועדי חזקה וקסבר רשב''ג דאף דלא החזיק מכח עדי השטר שלא הביא אותו לפנינו החזיק מכח עדי החזקה:
הכא בכופר בראיותיו. כלומר אבל הכא מיירי שהוא בעצמו הראה ככופר בראיותיו הוא כלומר שהשטר ראיה שלו שקר הוא וכגון שעד לא שלמו לו שני חזקה בא ואמר יש לי שטר מכירה מפלוני על שדה או בית שאני מחזיק בו והוברר הדבר ששטר פסול היה לו אע''פ שאח''כ שלמו לו שני חזקה ועודנו מחזיק אינה חזקה דכיון דמהדר אזיופא אחזוקי נפשיה בשקרא הוא דאחזיק:
ר' שמואל. אמר דברי הכל היא כאן וכדמפרשי לה אמוראי דלקמיה:
במחלוקת. דרבי ורשב''ג תליא דר' ירמיה מפרש לה כגון שיש לזה ג''כ עדי חזקה ולרבי דאמר צריך לברר וכאן שנמצא השטר פסול חזקתו בטילה:
המחזיק מחמת אונו. שטוען שיש לו שטר שמכרה לו זה ונמצא השטר פסול אינה חזקה:
ואפי' תימר מדחזר ביה. לא היא דאפי' תימא מדחזר ביה רבי ולא כדקס''ד דלרבי אם לא הביא השטר יפסיד אלא אף רבי לא ביקש בהא דקאמר ידון בשטר אלא כדי לברר ולעמוד על אמיתן של דברים שמא אם יביא השטר לפנינו ימצא מזויף וכיוצא בו דבכי הא ודאי לא תהני ליה חזקתו ובהא פליגי דרשב''ג סבר אין צריך לברר דבריו כלל ולהביא השטר הואיל ויש לו עדי חזקה ורבי סבר אע''פ כן כיון דאמר יש לי שטר צריך להביא אם יש לו השטר דמתוך כך נוכל לעמוד על אמיתו של הדבר אבל אם לא מצא השטר או שלא מצא עדים לקיימו בהא אף רבי מודה דידון בעדי חזקה ומעשה כי הוה בכה''ג הוה ולפיכך הורה רבי דידון בחזקה:
נימר עד דלא יחזיר ביה. מי נימא דהמעשה שהיה קודם שחזר בו רבי היה דהוה ס''ל כרשב''ג ואח''כ חזר בו וקאמר ידון בשטר:
מה. האי דאתה אומר דרבי פסק כרשב''ג א''כ מחלפא שיטתי' דרבי דהא לעיל אמר ידון בשטר והכא אמר ידון בחזקה:
ר' זירא בעי קומי ר' ירמיה גרסינן:
מעשה בא לפני ר' יהודה. הנשיא והוא רבי הורה כרשב''ג:
ידון בחזקה. אף בחזקה באיזה מהן שירצה ואם יש לו עדי חזקה אין צריך לברר דבריו על השטר:
ידון בשטר. קס''ד דה''ק על כרחו צריך להביא השטר ואע''ג דשני חזקה במקום שטר קיימי התם כדאמרינן דטפי מתלת שנין לא מוזדהר אינשא בשטריה אבל האי כיון דאמר ישנו להשטר בידי צריך הוא לברר ולהביא ואם לא מצא השטר יפסיד:
הרי שבא בשטר וחזקה. המחזיק בקרקע ואמר לו חבירו מה אתה עושה בתוך שלי ואמר לו אתה מכרתה לי ואכלתי שני חזקה ועדיין שטר המכירה בידי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source