וְלֹא הָיָה מוֹדֶה בִתְחִיַית הַמֵּתִים. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֱלִישָׁע לְהַחֲיּוֹת אֶת בְּנָהּ שֶׁלַּשׁוּנָמִית אָמַר לוֹ קַח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָֽדְךָ֘ וָלֵךְ֒ כִּ֤י תִמְצָא אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָֽרֲכֶ֔נּוּ וְכִֽי יְבָֽרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַֽעֲנֶנּ֑וּ. וְהוּא לָא עֲבַד בֵּן אֶלָּא כַד פְּגַע בַּר נַשׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ. מֵאַיִין וּלְאַיִין גֵּחֲזִי. ווּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא אֲזִיל מְחַיֶּה מֵתִים. ווּ אֲמַר לֵיהּ. לֵית דִּמְחַיֶּה מֵתִים אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דִּכְתִיב בֵּיהּ יְי מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל. אֲזַל לֵיהּ וְלָא עֲבַד כְּלוּם. אֲזַל לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא יְדַע אִילּוּ הֲוָה דָמִיךְ לָא הֲוָה מִיתְעַר עַל יָדָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
ואמר ליה. זה האיש מאין ולאין גיחזי והוא השיב בלשון שחוק והוה א''ל לך ממני דאנא אזיל מחיה מתים והוה א''ל זה שפגע בו לית דמחיה מתים וכו' אבל הוא לא האמין כלל:
אנא ידע. אפי' היה שוכב וישן לא יהא ניעור על ידך לפי שלא שמרת כאשר צויתיך:
וּפָרוּץ בָּעֶרְוָה. שֶׁכֵּן הַשּׁוּנָמִית אוֹמֶרֶת לְאִישָׁהּ הִנֵּה נָ֣א יָדַ֔עְתִּי כִּ֛י אִ֥ישׁ אֱלֹהִ֖ים קָד֣וֹשׁ ה֑וּא עוֹבֵר עָלֵי֖נוּ תָּמִֽיד׃ אָמַר רִבִּי יוֹנָה. הוּא קָדוֹשׁ וְאֵין תַּלְמִידוֹ קָדוֹשׁ. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שֶׁלֹּא הִבִּיט בָּהּ מִיָּמָיו. וְרַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. שֶׁלֹּא רָאָת טִיפַּת קֶרִי עַל בְּגָדָיו מִיָּמָיו. אַמָּתֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָֽמְרָה. אֲנָא 53a הֲוִינָא מְשַׁזְּגָה מָנוֹי דְמָרִי. מִן יוֹמוֹי לָא חֲמִית מִילָּא בִישָׁא בְּמָנוֹי דְמָרִי. כְּתִיב וַיִּגַּ֨שׁ גֵּֽיֽחֲזִ֜י לְהָדְפָ֗הּ. מָהוּ לְהָדְפָ֗הּ. אָמַר רִבִּי יוּסֵי בֶּן חֲנִינָה. שֶׁנָּתַן יָדוֹ בְּהוֹד שֶׁבְּיָפְיָהּ. בֵּין דַּדֶּיהָ.
Pnei Moshe (non traduit)
הוינא משזגה. הייתי כובסת בגדיו של ר':
אַתְּ מוֹצֵא בְשָׁעָה שֶׁבָּא נַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם אֶצֶל אֱלִישָׁע בָּא אֵלָיו בְּסוּסוֹ וּבְרִכְבּוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בְּסוּסוֹ כְתִיב. בְּעָא מִיתַּן לֵיהּ דְּהַב וּכְסַף אִסְטָלְווָן וּלְבוּשִׁין אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. וְלֹא קִיבֵּל עָלָיו. הָדָא הִיא דִכְתִיב וַיִּפְצַר בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃ אֲתַא גֵּיחֲזִי וַאֲמַר חַי יְי כִּֽי אִם רַ֣צְתִּי אַֽחֲרָ֔יו וְלָֽקַחְתִּ֥י מֵֽאִתּ֖וֹ מְאֽוּמָה׃ מוּמָה כְתִיב. אֲזַל וּמָטָה בֵיהּ וּנְסַב מַה דִנְסַב וְאַטְמְרוֹן בְּעִילִיתֵיהּ. אֲתַא גַבֵּהּ אֱלִישָׁע. אֲמַר לֵיהּ. מֵאַ֖יִן ולְאַיִן גֵּֽחֲזִ֑י. מֵיאַנְתָּה מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים. אָמַר לוֹ. לֹֽא הָלַ֥ךְ עַבְדְּךָ֖ אָ֥נֶה וָאָֽנָה׃ וַיֹּ֤אמֶר לֹֽא לִבִּ֣י הָלַ֔ךְ כַּֽאֲשֶׁ֧ר הָֽפַךְ אִ֛ישׁ מֵעַ֥ל מֶרְכַּבְתּ֖וֹ לִקְרָאתֶ֑ךָ הַעֵ֞ת לָקַ֤חַת כֶּסֶף וְזָהָב הַעֵת לַקַּחַת אֲבָנִים טוֹבוֹת וּמַרְגָּלִיּוֹת. לְפִיכָךְ צָרַ֤עַת נַֽעֲמָן֙ תִּֽדְבַּק בְּךָ֔. כְּתִיב וְאַרְבָּעָ֧ה אֲנָשִׁ֛ים הָי֥וּ מְצוֹרָעִים פֶּ֣תַח הַשָּׁ֑עַר וגו'. וּמִי הָיוּ. רִבִּי יְהוּדָה בְשֵׁם רַב. גֵּיחֲזִי וּשְׁלֹשֶת בָּנָיו הָיוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
מומה כתיב. בלא אל''ף שלקח לו למום. ובספרי' שלפנינו כתוב מאומה וזהו א' מן החילוקים לבן אשר ולבן נפתלי:
בסוסו כתיב. לשון יחיד והקרי בסוסיו ודריש להכתיב מלשון בגד ובדם ענבים סותו שהביא עמו מלבושים יקרים ואבנים טובות ליתן לו:
כְּתִיב וַיָּבֹ֤א אֱלִישָׁע֙ דַּמֶּ֔שֶׂק וּבֶן הֲדַ֥ד מֶֽלֶךְ אֲרָ֖ם חֹלֶ֑ה וגו'. מָה אֲזַל בָּעֵי מֵיעֲבַד תַּמָּן. אֲזַל בָּעֵי מִקְרְבָא לְגֵיחֲזִי וְאַשְׁכְּחֵיהּ מוּחְלָט. מִיכָּן שֶׁדּוֹחִין בִּשְׂמֹאל וּמְקָֽרְבִין בְּיָמִין. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בַּ֭חוּץ לֹֽא יָלִ֣ין גֵּר֑ דְּלָתַיי לָאוֹרַח אֶפְתָּֽח׃ מִיכָּן שֶׁדּוֹחִין בִּשְׂמֹאל וּמְקָֽרְבִין בְּיָמִין. לֹא כְשֵׁם שֶׁעָשָׂה אֱלִישָׁע שֶׁדָּחָה אֶת גֵּיחֲזִי בִּשְׁתֵּי יָדָיו. שְׁנֵי חֳלָאִים חָלָה אֱלִישָׁע. אֶחָד כְּדֶרֶךְ כָּל הָאָרֶץ. וְאֶחָד שֶׁדָּחָה אֶת גֵּיחֲזִי.
Pnei Moshe (non traduit)
דלתי לארח אפתח ומיותר הוא דהא כתיב בחוץ לא ילין גר אלא מכאן רמז שדוחין בשמאל ומקרבין בימין ואפי' לאלו שראוי לדחותם דלתי אפתח לקרבם בימין:
ואשכחיה מוחלט. ולא היה יכול לקרבו באותה שעה:
רִבִּי חֲנַנְיָה וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. בְּשָׁעָה שֶׁנִּמְנוּ וְאָֽמְרוּ. שְׁלשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. יָֽצְתָה בַת קוֹל וְאָֽמְרָה הֲמֵעִמְּךָ֬ יְשַׁלְמֶ֨נָּה כִּֽי מָאַ֗סְתָּ אֶלָּא כִּֽי אַתָּ֣ה תִבְחַ֣ר וְלֹא אָ֑נִי וּמַה יָדַ֥עְתָּ דַבֵּֽר׃ בִּקְשׁוּ לְצָרֵף אֶת שְׁלֹמֹה עִמָּהֶן. בָּא דָוִד וְנִשְׁתַּתֵּחַ לִפְנֵיהֶן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אֵשׁ יָצָאת מִבֵּית קָדְשֵׁי הַקָּדָשִׁים וְלִיהֲטָה סְבִיבוֹתֵיהֶם. הָדָר עִילָה. הֲוָה יְלִיף מַצְלִי וּמִתְעַנֶּה. כֵּיוָן שֶׁנִּמְנֶה עִמָּהֶן צְלִי וְלָא אִיתְעֲנִי. דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָֽמְרוּ. כּוֹלְּהֶם יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. לִ֤י גִלְעָ֨ד ׀ וְלִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה וְ֖אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י יְ֜הוּדָ֗ה מְחוֹקְקִי׃ מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י עַל אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י. לִ֤י גִלְעָ֨ד זֶה אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל שֶׁנָּפַל בְּרָמוֹת גִּלְעַד. לִ֬י מְנַשֶּׁ֗ה כִשְׁמוּעוֹ. אֶפְרַיִם מָע֣וֹז רֹאשִׁ֑י זֶי יָרָבְעַם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי. יְ֝הוּדָ֗ה מְחוֹקְקִי זֶה אֲחִיתוֹפֶל. מוֹאָ֤ב ׀ סִ֬יר רַחְצִ֗י זֶה גֵיחֲזִי. עַל אֱ֭דוֹם אַשְׁלִ֣יךְ נַֽעֲלִ֑י זֶה דוֹאֵג הָאֳדוֹמִי. אָֽמְרוּ יְשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. מַה נַעֲבִיד וְדָוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מֵיקַל לוֹן. אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם. אֲמַר לוֹן. עָלַי לַעֲשׂוֹתָן רֵעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. עֲלֵֽי פְ֝לֶ֗שֶׁת אֶתְרוֹעָֽע עָ֝לַ֗י פְּלֶ֣שֶׁת הִתְרֹעָֽעִֽי׃ עָלַי לְפַלֵּשׁ לָהֶם מַעֲשִׂים טוֹבִים וְלַעֲשׂוֹתָן רֵיעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
עלי לפלש. לפתוח ולחפש אחר מעשים טובים והתורה אשר היו להן ואעשה שיתרצו זה עם זה:
כשמועו. כמשמעו מנשה מלך יהודה:
הדר עילה. כך שמו והיה רגיל להתפלל על הצרה ומיד נענה ומאותה שעה שנמנה עם אלו לצרף את שלמה התפלל ולא נענה:
בשעה שנמנו וכו'. ורצו למנות גם לשלמה עמהם כדלקמי' ויצאה בת קול וכו':
משנה: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעוֹלָם. אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא אֲבָל עוֹמְדִין בַּדִּין. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר, אֵילּוּ וָאֵילּו אֵינָן עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר עַל כֵּן לֹא יָקוּמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים. עַל כֵּן לֹא יָקוּמוּ רְשָׁעִים בַּמִּשְׁפָּט זֶה דּוֹר הַמַּבּוּל. וְחַטָּאִים בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֵלּוּ אַנְשֵׁי סְדוֹם. אָֽמְרוּ לוֹ בַּעֲדַת צַדִּיקִים אֵינָן עוֹמְדִין אֲבָל עוֹמְדִין הֵן בַּעֲדַת רְשָׁעִים.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. כורתי בריתי עלי זבח. שכרתו ברית עם המקום עלי זבח שלמים דכתיב ויזבחו זבחים שלמים וכתיב ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית וגו':
אילו ואילו. אנשי דור המבול ואנשי סדום:
מתני'. שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. לא דין ולא רוח שאין עומדין בדין ואין להם רוח לחיות עם הצדיקים שיש להם חלק. ובספרי הדפוס חסר במתני'. דור הפלגה אין להם חלק לע''הב שנאמר ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויפץ ה' אותם בעה''ז ומשם הפיצם בעה''ב:
הלכה: דּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַיִּ֜מַח אֶת כָּל הַיְק֣וּם בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיִּמָּח֖וּ מִן הָאָ֑רֶץ לְעָתִיד לָבוֹא.
תַּנֵּי. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. מְמַשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר לֹֽא יָד֨וֹן רוּחִ֤י בָֽאָדָם֙ לְעוֹלָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. לֹא יָדוֹן לוֹ רוּחִי. שֶׁאֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן רוּחִי בִּבְנֵי אָדָם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. לֹא יָדוֹן לֹו רוּחִי. שֶׁאֵינִי נוֹתֵן רוּחִי בָהֶם בְּשָׁעָה שֶׁאֲנִי נוֹתֵן מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁלַּצַּדִּיקִים. אֲחֵרִים אוֹמְרִים. לֹא יָדוֹן לוֹ רוּחִי. שֶׁאֵינִי מַחֲזִירָהּ לִנְדָנָהּ. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עִיקָּר זְרִיבָתָן לַחוֹלְטָנִית. מַה טַעַם. בְּ֭עֵת יְזוֹרְבוּ נִצְמָ֑תוּ בְּ֝חוּמּוֹ נִדְֽעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ מָהוּ בְּחוּמּוֹ. בְּרִיתוּחָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל טִיפָּה וְטִיפָּה שֶׁהָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹרִיד עֲלֵיהֶן הָיָה מַרְתִּיחָהּ בְּתוֹךְ גֵּיהִנָּם וּמוֹרִידָהּ עֲלֵיהֶן. הָדָא הִיא דִכְתִיב בְּ֝חוּמּוֹ נִדְֽעֲכ֥וּ מִמְּקוֹמָֽם׃ יְהוּדָה בֵּירִבִּי חִזְקִיָּה וְרִבִּי אָֽמְרִין. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָֽרְשָׁעִים בָּגֵיהִנָּם שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. כַּתְּחִילָּה הוּא מַכְנִיס בָּהֶן חֲכָךְ וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכְנִיסָן לָאוֹר וְהֵן אוֹמְרִים. הוֹי הוֹי. וְאַחַר כָּךְ הוּא מַכְנִיסָן לְשֶׁלֶג וְהֵן אוֹמְרִים. ווַי ווַי. מַה טַעַם. וַיָּעֲ֤לֵ֨נִי ׀ מִבּ֥וֹר שָׁאוֹן֘ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן. מָהוּ מִטִּ֪יט הַיָּוֵ֥ן. מְקוֹם שֶׁהֵן אוֹמְרִין בּוֹ הוֹי. וִיקַבְּלוּ דִינָם וִיהֵא לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. עַל שֵׁם וְ֝לֵ֗ץ לֹֽא שָׁמַ֥ע גְּעָרָֽה׃
Pnei Moshe (non traduit)
ויקבלו דינם. דור המבול ויהא להן חלק לעה''ב ומשני שאינם ראוים לכך על שם ולץ לא שמע גערה כדאמר במדרש שהיו מתלוצצים על נח כשעשה את התיבה:
היון. לשון הוי קדריש:
מכניס בהן חכך. שיהא להן צער מן החיכוך:
עיקר זריבתן לחולטנית. לרתיחת עבירה ובמה שקילקלו בו נידונו:
שאינו מחזירה לנדנה. לתיק שלה ולתיקונה:
גמ' ממשמע שנא'. כלו' דדרש לה מן הכתוב הזה כדדריש תנא דמתני':
אַנְשֵׁי סְדוֹם אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַאי טַעֲמָא. וְאַנְשֵׁ֣י סְדוֹם רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים לַֽיי מְאֹֽד׃ רָעִ֖ים וְחַטָּאִ֑ים בָּעוֹלָם הַזֶּה. לַֽיי מְאֹֽד לְעָתִיד לָבוֹא. דָּבָר אַחֵר. רָעִים אֵילּוּ לָאֵילּוּ. וְחַטָּאִים בְּגִילּוּי עֲרָיוֹת. לַיי בַּעֲבוֹדָה זָרָה. מְאֹד בִּשְׁפִיכוּת דָּמִים.
משנה: דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵין עוֹמְדִין בַּדִּין שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. עֲדַת קוֹרַח אֵינָהּ עֲתִידָה לַעֲלוֹת שֶׁנֶּאֱמַר וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר יְיָ מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל
Pnei Moshe (non traduit)
מתני'. כורתי בריתי עלי זבח. שכרתו ברית עם המקום עלי זבח שלמים דכתיב ויזבחו זבחים שלמים וכתיב ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית וגו':
אילו ואילו. אנשי דור המבול ואנשי סדום:
מתני'. שנאמר לא ידון רוחי באדם לעולם. לא דין ולא רוח שאין עומדין בדין ואין להם רוח לחיות עם הצדיקים שיש להם חלק. ובספרי הדפוס חסר במתני'. דור הפלגה אין להם חלק לע''הב שנאמר ויפץ ה' אותם משם על פני כל הארץ ויפץ ה' אותם בעה''ז ומשם הפיצם בעה''ב:
הלכה: 53b דּוֹר הַמִּדְבָּר אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. שֶׁנֶּאֱמַר בַּמִּדְבָּר הַזֶּה יִתַּמּוּ וְשָׁם יָמֻתוּ. יִתַּמּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְשָׁם יָמוּתוּ לְעָתִיד לָבוֹא. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. אֲשֶׁר נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם יְ֝בוֹאוּן אֶל מְנוּחָתִֽי. דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָי כּוֹרְתֵי בְרִיתִי עֲלֵי זָבַח. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. נִשְׁבַּ֥עְתִּי וָֽאֲקַייֵמָה. פְּעָמִים שֶׁאֵינִי מְקַייֵם. חֲנַנְיָה בֶּן אֲחִי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר. כָּתוּב אֲשֶׁר נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י. בְּאַפִּי נִשְׁבַּעְתִּי חוֹזֵר אֲנִי בִי. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְיָה אוֹמֵר. עֲלֵיהֶם הוּא אוֹמֵר אִסְפוּ לִי חֲסִידָיי וגו'. חֲסִידָיי שֶׁעָשׂוּ עִמִּי חֶסֶד. כּוֹרְתֵי בְרִיתִי שֶׁנִּכְרְתוּ עַל יָדִי. עֲלֵי זָבַח שֶׁעִילּוּ אוֹתִי וְנִזְבְּחוּ עַל שְׁמִי. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. עַל הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הוּא אוֹמֵר וּפְדוּיֵ֨י יְי יְשׁוּבוּן. רִבִּי אוֹמֵר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ יֵשׁ לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה טַעַם. וְהָיָ֣ה ׀ בַּיּ֣וֹם הַה֗וּא יִתָּקַע֘ בְּשׁוֹפָ֣ר גָּדוֹל֒ וּבָ֗אוּ הָאוֹּבְדִים בְּאֶ֣רֶץ אַשּׁ֔וּר. אֵילּוּ עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. וְהַנִּדָּחִ֖ים בְּאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם זֶה דוֹר הַמִּדְבָּר. אֵילּוּ וָאֵילּוּ וְהִשְׁתַּֽחֲו֧וּ לַיי בְּהַ֥ר הַקּוֹדֶשׁ וּבִירוּשָׁלָיִם׃
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' נשבעתי ואקיימה. כתיב ומשמע דלאו בכל זמן היה מקיים אלא פעמים שאינו מקיים כגון שהתיר השבועה וה''ה הכא נשבעתי וחוזרני בי וכדדרש לקמיה:
באפי. הוא דנשבעתי לפיכך חוזרני בי:
שעשו עמי חסד. כלומר שנתחסדו והלכו. באמונה לפני וכדכתיב זכרתי לך חסד נעוריך וגו':
שנכרתו על ידי. על שם הגזירה שגזר עליהן במדבר. א''נ על כריתת ברית מילה קאמר:
הדורות הללו. דור המדבר שנקראו פדויי ה':
אילו ואילו. דור המדבר ועשרת השבטים:
עֲדַת קוֹרַח אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַתְּכַ֤ס עֲלֵיהֶם֙ הַמִּדְבָּר בָּעוֹלָם הַזֶּה. וַיֹּֽאבְד֖וּ מִתּ֥וֹךְ הַקָּהָֽל לְעָתִיד לָבוֹא. תַּנֵּי. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר תָּעִ֗יתִי כְּשֶׂ֣ה אוֹבֵד בַּקֵּ֣שׁ עַבְדֶּ֑ךָ. מָה עֲבֵידָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן סוֹפָהּ לְהִתְבַּקֵּשׁ אַף עֲבֵידָה הָאֲמוּרָה כָאן סוֹפָהּ לְהִתְבַּקֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אם באים הן גירי צדק וכו'. גרסי' לה בפ''ק דמגילה:
מה את ש''מ. הגי' כאן מסורסת והתם גריס הכי אית מילין אמרין דאיתגייר אנטונינוס ואית מילין אמרין דלא נתגייר אנטונינוס:
ראו אותו יוצא במנעל פחות ביום הכיפורים. במנעל נפחת וש''מ לא נתגייר. ודחי לה הש''ס להיש אומרים שלא נתגייר ומה את שמע מינה מכאן שהרי שכן אפי' יראי שמים יוצאין ביה''כ לפעמי' בכך אם אי אפשר בענין אחר כגון במקום מטונף וכיוצא בזה:
חמי מיכלתי לי אם אתה רואה שיאכילוני מן לויתן:
מן אימר פיסחא. אתה אומר שאין לי חלק לאכול ממנו והאיך אתה אומר שיהיה לי חלק מן לויתן והשיבו מה אעשה לך ומטלה הפסח אי איפשר להאכילך שאתה ערל:
הדא אמרה דלא איתגייר אנטונינוס. מדהשיב לו רבי כן:
כיון דשמע. והיש אומרים ס''ל דבאמת כיון דשמע כן הלך ומל ונתגייר והדא אמרה וכו':
חמי גזירתי. ראה אם מילתי כהוגן:
רבי לית הדא כלל. אין זה תפלה ואין צורך לתפלה בשביל הצינה אלא היוסיף לך עוד בגד יותר ותלך הצינה:
הא צלו. הא ודאי תפלה היא וצריכה דכתיב ואין נסתר מחמתו ועכשיו אני מבקש שתקובל תפלתך:
עתידה להתבקש. ויש להן תקנה:
מִי נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מֹשֶׁה נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. יְחִ֥י רְאוּבֵן֭ וְאַל יָמוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חַנָּה נִתְפַּלְלְה עֲלֵיהֶן. הִיא דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רִבִּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. כָּךְ הָֽיְתָה עֲדָתוֹ שֶׁלְּקֹרַח שׁוֹקַעַת ןְיוֹרֶדֶת עַד שֶׁעָֽמְדָה הַנָּה וְנִתְפַּלְלָה עֲלֵיהֶן וְֽאָמְרָה יְי מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃
Pnei Moshe (non traduit)
עדתו של יוחנן בן קרח. שהלכו עמו למצרים ולא שמעו אל ירמיהו שהיה מוחה בידם:
בה' בגדו וגו'. דריש להו על הדור ההוא לפי שרשעים גמורים היו:
מי נתפלל עליהן. כתוב לעיל בהלכה א':
משנה: עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵינָן עֲתִידִין לַחֲזוֹר שֶׁנֶּאֱמַר וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. מָה הַיּוֹם הַזֶּה הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר אַף הֵן הוֹלְכִין וְאֵינָן חוֹזְרִין דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, כַּיּוֹם הַזֶּה מָה הַיּוֹם מַאֲפִיל וּמֵאִיר אַף הֵן כְּשֶׁהָיָה אֲפֵלָה לָהֶן עֲתִידָה לֵיאוֹר לָהֶן׃
Pnei Moshe (non traduit)
מה היום מאפיל. בערב ולמחרתו הולך ומאיר אף עשר' השבטי' עתידין לחזור להיות להם חלק לעתיד לבוא:
וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה. שכך גזר להם הקב''ה שכיון שעוזבין את תורתו הוא מגלה אותן. ולאו בבניהם ובני בניהם קאמר אלא אותן שגלו עצמן אין להם חלק שרשעים גמורים היו אבל בניהם ודורות הבאים זוכין ומזכין:
מתני'. עשרת השבטים אינן עתידין לחזור. ממקום שגלו. והא דאמרינן שירמיהו החזירן ויאשיהו בן אמון מלך עליהם לא כולן חזרו אלא מקצתן:
הלכה: עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים כול'. עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְאֵינָן רוֹאִין לְעָתִיד לָבוֹא. מַה טַעַם. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. מָה הַיּוֹם הוֹלֵךְ וְאֵינוֹ חוֹזֵר אַף הֵן הוֹלְכִין וְאֵינָן חוֹזְרִין דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אִישׁ כְּפַר אִכּוֹס אָמַר מִשּׁוּם רִבִּי שִׁמְעוֹן. אִם הָיוּ מַעֲשֵׂיהֶן כַּיּוֹם הַזֶּה אֵינָן חוֹזְרִין וְאִם לָאו חוֹזְרִין הֵן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' נשבעתי ואקיימה. כתיב ומשמע דלאו בכל זמן היה מקיים אלא פעמים שאינו מקיים כגון שהתיר השבועה וה''ה הכא נשבעתי וחוזרני בי וכדדרש לקמיה:
באפי. הוא דנשבעתי לפיכך חוזרני בי:
שעשו עמי חסד. כלומר שנתחסדו והלכו. באמונה לפני וכדכתיב זכרתי לך חסד נעוריך וגו':
שנכרתו על ידי. על שם הגזירה שגזר עליהן במדבר. א''נ על כריתת ברית מילה קאמר:
הדורות הללו. דור המדבר שנקראו פדויי ה':
אילו ואילו. דור המדבר ועשרת השבטים:
רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי אָבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אִם בָּאִין הֵן גֵּירֵי צֶדֶק לְעָתִיד לָבוֹא אַנְטוֹלִינוּס בָּא בְרֹאשׁ כּוּלָּם. מָה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. שֶׁרָאוּ אוֹתוֹ יוֹצֵא בְמִנְעַל פָּחוּת בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ שֶׁכֵּן אֲפִילוּ יְרֵיאֵי שָׁמַיִם יוֹצְאִין בְּכָךְ. אִית מִילִּין אָֽמְרִין דְּלָא אִיתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. וְאִית מִילִּין אָֽמְרִין שֶׁנִּתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. אַנְטוֹלִינוּס אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי מֵיכְלָתִי מִן לִוְיָתָן בְּעָֽלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. אִין. אֲמַר לֵיהּ. מִן אִימֶּר פִּיסְחָא לָא אוֹכְלְתָנִי וּמִן לִוְיָתָן מֵיכְלָתִי בְּעָֽלְמָא דַאֲתִי. אֲמַר לֵיהּ. וּמַה נַעֲבִיד לָךְ וּבְאִימֶּר פִּיסְחָא כְתִיב וְכָל עָרֵ֖ל לֹא יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃ הָדָא אָֽמְרָה דְּלָא אִיתְגַּיַיר אַנְטוֹלִינוּס. כֵּיוָן דִּשְׁמַע כֵן אֲזַל וְגִייֵר גַּרְמֵיהּ. אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. חֲמִי גְזֵירָתִי. אֲמַר לֵיהּ. בְּדִידִי לָא אִיסְתַּכְּלִית מִן יוֹמוֹיּ וּבְדִידָךְ אֲנָא מִסְתַּכְּלָא. הָדָא אָֽמְרָה דְּאִיתְגַּיַיר אַנְטוֹנִינוּס. וְלָמָּה נִקְרָא רַבֵּינוּ הַקָּדוֹשׁ. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּמִילָתוֹ מִיָּמָיו. וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ נָחוּם אִישׁ קוֹדֶשׁ קָדוֹשִׁים. שֶׁלֹּא הִבִּיט בְּצוּרַת מַטְבֵּעַ מִיָּמָיו. אַנְטוֹלִינוּס אֲתַא גַבֵּי רִבִּי. אֲמַר לֵיהּ. צְלִי עָלַי. אֲמַר לֵיהּ. יְשֵׁיזְבִינָךְ מִן הָדָא צִינְּתָא. דִּכְתִיב לִפְנֵ֥י קָ֝רָת֗וֹ מִ֣י יַעֲמוֹד. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. לֵית הָדָא צְלוּ יַתִּיר. כִּיסִּיתִּיךְ תַּכְסֶה וְהָא צִינְּתָא אָֽזְלָה. אֲמַר לֵיהּ. יְשֵׁיזְבִינָךְ מִן הָדָא שׁוּרְבָא דִּנְפַק בָּעָֽלְמָא. אֲמַר לֵיהּ. הָא צְלוּ. כְּדוֹן תִּשְׁתַּמַּע צְלוּתֵיךְ. דִּכְתִיב וְאֵ֥ין נִ֝סְתָּ֗ר מֵֽחַמָּתֽוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' אם באים הן גירי צדק וכו'. גרסי' לה בפ''ק דמגילה:
מה את ש''מ. הגי' כאן מסורסת והתם גריס הכי אית מילין אמרין דאיתגייר אנטונינוס ואית מילין אמרין דלא נתגייר אנטונינוס:
ראו אותו יוצא במנעל פחות ביום הכיפורים. במנעל נפחת וש''מ לא נתגייר. ודחי לה הש''ס להיש אומרים שלא נתגייר ומה את שמע מינה מכאן שהרי שכן אפי' יראי שמים יוצאין ביה''כ לפעמי' בכך אם אי אפשר בענין אחר כגון במקום מטונף וכיוצא בזה:
חמי מיכלתי לי אם אתה רואה שיאכילוני מן לויתן:
מן אימר פיסחא. אתה אומר שאין לי חלק לאכול ממנו והאיך אתה אומר שיהיה לי חלק מן לויתן והשיבו מה אעשה לך ומטלה הפסח אי איפשר להאכילך שאתה ערל:
הדא אמרה דלא איתגייר אנטונינוס. מדהשיב לו רבי כן:
כיון דשמע. והיש אומרים ס''ל דבאמת כיון דשמע כן הלך ומל ונתגייר והדא אמרה וכו':
חמי גזירתי. ראה אם מילתי כהוגן:
רבי לית הדא כלל. אין זה תפלה ואין צורך לתפלה בשביל הצינה אלא היוסיף לך עוד בגד יותר ותלך הצינה:
הא צלו. הא ודאי תפלה היא וצריכה דכתיב ואין נסתר מחמתו ועכשיו אני מבקש שתקובל תפלתך:
עתידה להתבקש. ויש להן תקנה:
רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עֲדָתוֹ שֶׁלְּיוֹחָנָן בֶּן קָרֵחַ אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. בַּֽיי בָּגָ֔דוּ כִּֽי בָנִ֥ים זָרִ֖ים יָלָד֑וּ עַתָּ֛ה יֹֽאכְלֵ֥ם חוֹדֶשׁ אֶת חֶלְקֵיהֶֽם.
Pnei Moshe (non traduit)
עדתו של יוחנן בן קרח. שהלכו עמו למצרים ולא שמעו אל ירמיהו שהיה מוחה בידם:
בה' בגדו וגו'. דריש להו על הדור ההוא לפי שרשעים גמורים היו:
מי נתפלל עליהן. כתוב לעיל בהלכה א':
רִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי יְהוּדָה. חַד אָמַר. לֹא גָלוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֲרֵילִים. וְחָרָנָה אָמַר. לֹא גָלוּ עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ מַמְזֵירִים. מָאן דְּאָמַר. עֲרֵלִים. לַמִּילָה וּלְמִצְוֹת. וּמָאן דְּאָמַר. מַמְזֵירִים. מֵאֲבוֹתֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לֹא גָלוּ יִשְׂרָאֵל עַד שֶׁנַּעֲשׂוּ עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע כִּיתּוֹת שֶׁלְּמִינִים. מַה טַעֲמָא. בֶּן אָדָם֙ שׁוֹלֵ֨חַ אֲנִ֤י אֽוֹתְךָ֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֶל גּוֹיִ֥ם הַמּֽוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָֽרְדוּ בִ֑י. אֶל גּוֹי הַמּוֹרֵד אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא אֶל גּוֹיִ֥ם הַמּֽוֹרְדִ֖ים אֲשֶׁ֣ר מָֽרְדוּ בִ֑י הֵ֤מָּה וַֽאֲבוֹתֵיהֶם פָּ֣שְׁעוּ בִ֔י עַד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃ רִבִּי בֶרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. לְשָׁלֹש גָּלִיּוֹת גָּלוּ יִשְׂרָאֵל. אַחַת לִפְנִים מִנְּהַר סַנְבַּטְיוֹן וְאֶחָד לְדַפְנֵי שֶׁלְּאַנְטִוֹכְיָא וְאַחַת שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הֶעָנָן וְכִסָּה אוֹתָם. כְּשֵׁם שֶׁגָּלוּ לְשָׁלֹש גָּלִיּוֹת כָּךְ גָּלוּ שֵׁבֶט רְאוּבֵן וְגָד וַחֲצִי שֵׁבֶט מְנַשֶּׁה לְֹשָלֹש גָּלִיּוֹת. מַה טַעַם. בְּדֶ֥רֶךְ אֲחוֹתֵךְ֭ הָלָכְ֑תְּ וְנָתַתִּ֥י כוֹסָהּ֭ בְּיָדֵֽךְ׃ וּכְשֶׁהֵן חוּזְרִין הֵו חוּזְרִין מִשָּׁלֹש גָּלִיּוֹת. מַה טַעַם. לֵאמֹ֤ר לַאֲֽסוּרִים֙ צֵ֔אוּ אֵילּוּ שֶׁגָּלוּ לִפְנִים מִנְּהַר סַנְבַּטְיוֹן. לַאֲֽשֶׁ֥ר בַּחוֹשֶׁךְ הִגָּל֑וּ אֵילּוּ שֶׁיָּרַד עֲלֵיהֶם הֶעָנָן וְכִסָּה אוֹתָם. עַל דְּרָכִ֣ים יִרְע֔וּ וּבְכָל שְׁפָיִי֖ם מַרְעִיתָֽם אֵילּוּ שֶׁגָּלוּ לְדַפְנָא שֶׁלְּאַנְטִוֹכְיָא.
Pnei Moshe (non traduit)
למילה ולמצות. והם עצמן הפרו ברית מילה ועברו על המצות ומ''ד ממזירים אין הקלקול תלוי בהם אלא מאבותיהם וקמ''ל שהדור הזה בעצמן לא הרעו כל כך אלולי אבותיהן שגרמו להן:
עשרים וארבע כיתות. לאו דוקא אלא כלומר הרבה והרבה כיתות של מיני מינות:
לדפני. לצדדי מדינת אנטוכיא:
וכיסה אותן ולא נודע מקומם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source