אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ דִבְרֵי רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל וְרִבִּי עֲקִיבָה. אֲבָל דִּבְרֵי חֲכָמִים. שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ מְכַפֵּר. כֵּיצַד הוּא מְכַפֵּר. רִבִּי זְעִירָא אָמַר. כָּל שֶׁהוּא כָּל שֶׁהוּא. רִבִּי חֲנִינָה אָמַר. בַּסּוֹף. מַה מַפְקָא מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת מִיָּד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעִירָא כְּבָר כִּפֵּר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי חֲנִינָה לֹא כִּיפֵּר. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא מְסַייְעָה לְרִבִּי זְעִירָה. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר מַה שֶׁאֵין כֵּן בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים וּבַיּוּם הַכִּיפּוּרִים מַה שֶׁאֵין כֵּן בַּשָּׂעִיר. שֶׁיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר בְּלֹא שָׂעִיר וְשָׁעִיר אֵינוֹ מְכַפֵּר בְּלֹא יוֹם הַכִּיפּוּרִים. חוֹמֶר בַּשָּׂעִיר שֶׁהַשָּׂעִיר מְכַפֵּר מִיָּד וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מִשֶׁתֶּחְשָׁךְ. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִיתְתָּבַת קוֹמֵי רִבִּי יִרְמְיָה וְאָמַר. תִּיפְתָּר שֶׁהָיָה בְדַעְתָּן לְהָבִיא שָׂעִיר אַחֵר וְלֹא הֵבִיאוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶן יוֹסֵה. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וִיכַפֵּר מִיָּד.
Pnei Moshe (non traduit)
ואין הקב''ה רואה את הנולד. בתמיה וא''כ היה גלוי וידוע לפניו שלא ימצאו ולא יביאו עוד שעיר ומהשתא יכפר מיד א''נ יש לפרש להאי אתותבת קומי רבי ירמיה שמלשון יתובא דמלתא הוא וכלומר כי אמריתא האי שמעתתא וערכתי זה לפני רבי ירמיה דהאי ברייתא מסייעא ליה לרבי חנינא ואמר ליה דאין ראיה מהאי ברייתא דתיפתר שהיה בדעתן להביא וכו' וע''ז מקשה ר' יוסי ואין הקב''ה רואה את הנולד בתמיה הלכך לא מצינן לאוקמי הכי אלא ברייתא כפשטה מיתפרשא ומסייעא לר' חנינא:
ואמר תיפתר. דלאו בזמן הזה איירי אלא בזמן הבית שהיו מביאין שעיר ואין שעיר דקאמר כגון שהומם ונפסל דראוי להשם בעינן והיה בדעתן להביא שעיר אחר ולא הביאו עד שתחשך וכל זמן שהיה בדעתן להביא שעיר לא היה מכפר דאם יש שעיר השעיר הוא דמכפר ולא יוה''כ:
אמר רב זעירא מתניתא מסייע לר' חנינא. גרסי' וכן הוא ביומא ובשבועות ותוספת' היא בסוף פ''ד דיומא:
איתתבת קומי רבי ירמיה. הקשיתי לפני ר' ירמיה על הא דקאמר השעיר מכפר מיד ויום הכפורים משתחשך ואמאי הרי יוה''כ מכפר תחת השעיר כדאמר לעיל לדברי חכמים שעיר המשתלח מכפר ואם אין שעיר יוה''כ מכפר וא''כ אמאי לא יכפר יוה''כ כמו בזמן הבאת שעיר שהרי במקום השעיר מכפר הוא ויכפר מיד באותו שעה שהיה השעיר מכפר:
אבל דברי חכמים שעיר המשתלח מכפר. ואפי' על חילול השם מכפר הוא עם התשובה וחסר כאן וביומא ובשבועות גרסינן אם אין שעיר יום הכיפורים מכפר:
כיצד הוא מכפר. יום הכיפורים:
כל שהוא כל שהוא. כלומר כל היום מכפר מעט מעט מתחלתו ועד סוף היום:
בסוף. היום הוא דמכפר:
מת מיד. אם מת ביום הכיפורים קודם שתחשך דלר''ז עכ''פ כבר כיפר במקצת וביומא גריס מת מרד. כלומר אם מת אי מרד ובעט ביוה''כ דאמר התם המורד ביוה''כ אינו מכפר עליו ואם מרד באמצע היום כבר כפר עליו במקצת:
שָׁאַל רִבִּי מַתְיָה בֶּן חָרָשׁ אֶת רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה בִּישִׁיבָה אָמַר לוֹ. שָׁמַעְתָּה אַרְבָּעָה חֲלוּקֵי כַפָּרָה שֶׁהָיָה רִבִּי יִשְׁמָעֵאל דּוֹרֵשׁ. אָמַר לוֹ. שְׁלֹשָׁה הֵן חוּץ מִן הַתְּשׁוּבָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּה֭ מְשׁוּבוֹתֵיכֶם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭ לְטַהֵ֣ר אֶתְכֶ֑ם וגו'. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וּבִנְגָ֘עִ֥ים עֲוֹנָֽם. וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּה֚ לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן וגו'. כֵּיצַד. הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה וְשָׁב מִיָּד אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ עַד שֶׁיִּמְחוֹל לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר שׁ֚וּבוּ בָּנִ֣ים שֽׁוֹבָבִ֔ים אֶרְפָּה֭ מְשׁוּבוֹתֵיכֶם. הָעוֹבֵר עַל מִצְוַת בְּלֹא תַעֲשֶׂה הַתְּשׁוּבָה תוֹלָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפֵּר. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר כִּֽי בַיּ֥וֹם הַזֶּ֛ה יְכַפֵּ֥ר עֲלֵיכֶם֭ וגו'. הָעוֹבֵר עַל הַכְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין בְּמֵזִיד הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין מֶחֱצָה וְהַיִּיסּוּרִין מְכַפְּרִין מֶחֱצָה. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר וּפָקַדְתִּ֣י בְשֵׁ֣בֶט פִּשְׁעָ֑ם וגו'. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַלֵּל בּוֹ שֵׁם שָׁמַיִם אֵין כֹּחַ 49b בַּתְּשׁוּבָה לִתְלוֹת וְלֹא יּוֹם הַכִּיפּוּרִם לְכַפֵּר וְלֹא הַיִּיסּוּרִין לְמָרֵק. אֶלָּא הַתְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּיפּוּרִים מְכַפְּרִין שְׁלִישׁ וְיִיסּוּרִין שְׁלִישׁ וּמִיתָה מְמָרֶקֶת שְׁלִישׁ. וְעָלָיו הוּא אוֹמֵר אִם יְ֠כֻפַּר הֶעָוֹן֙ הַזֶּה֚ לָכֶם֙ עַד תְּמוּתוּן. הָא לָמַדְנוּ שֶׁהַמִּיתָה מְמָרֶקֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
שאל ר' מתיא בן חרש. גרסי' לה לעיל פרק יום הכיפורים ולקמן פ''ק דשבועות:
שלשה הן חוץ מן התשובה. כלומר ובלבד שעם אלו השלשה יהי' תשובה עמהן והן מתכפרין במקצת חוץ מן התשובה והתשובה מיעלת לכפר כדחשיב לקמיה ואחת מאלו הד' שהתשובה בלבדה מכפרת לגמרי והיינו שלשה חוץ מן התשובה מלבד התשובה:
שהמיתה ממרקת. לכפר לגמרי והתשובה ויוה''כ מועילין עם הייסורין לתלות אבל לא כל אחת ואחת לבדה כדאמר אין כח לתשובה לתלות וכו':
כְּתִיב כִּ֤י דְבַר יְי בָּזָ֔ה. אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁבִּיזָּה דִבְרֵי תוֹרָה. מְנַיִין אֲפִילוּ כָפַר בְּמְקְרָא אֶחָד בְּתַרְגּוּם אֶחָד בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד. תַּלְמוּד לוֹמַר וְאֶת מִצְווָתוֹ הֵפַ֑ר. בְּמְקְרָא אֶחָד וַאֲח֥וֹת לוֹטָן֭ תִּמְנָֽע. בְּתַרְגּוּם אֶחָד וַיִּקְרָא ל֣וֹ לָבָ֔ן יְגַר֭ שָֽׂהֲדוּתָ֑א. בְּקַל וָחוֹמֶר אֶחָד כִּ֥י שִׁבְעָתַיִ֭ם יֻֽקַּם קָ֑יִן וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
כי שבעתים יקם קין וגו'. אל יאמר מה היה לנו לכתוב בתורה ק''ו כזה:
ואחות לוטן תמנע. אפי' במקראות כאלה אם ביזה ואמר מה לנו ולדברים כאלה:
שביזה דברי תורה. כלה:
דָּבָר אַחֵר. כִּ֤י דְבַר יְי בָּזָ֔ה. זֶה שֶׁהוּא מַזְכִּיר דִּבְרֵי תוֹרָה בְמָקוֹם מְטוּנָּף. כְּהָדָא רִבִּי אִילָא וַחֲבֵרַייָא הֲווֹן יְתִיבִין קוֹמֵי פּוֹנְדָּקִיָּה בְרַמְשָׁא. אָֽמְרִין. מָהוּ מֵימַר מִילָּא דְאוֹרִייָא. אָֽמְרִין. מִכֵּיוָן דְּאִילּוּ הֲוָה אָימָמָא הֲויִנָן חֲמֵיי מַה קוֹמֵינָן. בְּרַם כְּדוֹן אֲסִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
דאילו הוה איממא. אלו היינו בכאן ביום היינו רואין מה שלפנינו א''כ עכשיו ג''כ אסור:
קמיה פונדקא ברמשא. ולא היה נראה מקום המטונף ושאל אם מותר לדבר בד''ת מאחר שאינם רואין כלום:
בַּר קַפָּרָא אָמַר. אָחָז וְכָל מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל הָֽרְשָׁעִים אֵין לָהֶן חֵלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. מַה טַעַם. כָּל מַלְכֵיהֶ֣ם נָפָ֔לוּ אֵין קֹרֵ֥א בָהֶם֭ אֵלָֽי׃ מְתִיבִין לֵיהּ. הֲרֵי הוּא נִמְנָה בֻּפַּטֵּייָה שֶׁל מְלָכִים. בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּה֭וּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃ אֲמַר לוֹן. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה בוֹ בּוֹשֶׁת פָּנִים. מַה בוֹשֶׁת הָיָה בוֹ. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אַתְּ מוֹצֵא בְשָׁעָה שֶׁהָיָה הַנָּבִיא בָּא לְקַטְרְגוֹ הָיָה בוֹרֵחַ לִמְקוֹם טוּמְאָה וְכוֹבֵשׁ אֶת פָּנָיו בִּמְקוֹם טוּמְאָה. לוֹמַר שֶׁאֵין שְׁכִינָה שׁוֹרָה בִמְקוֹם טוּמְאָה. הָדָא הִיא דִכְתְיב וַיֹּ֣אמֶר יְי אֶל יְשַׁעְיָהוּ֒ צֵא נָא֙ לִקְרַ֣את אָחָ֔ז אַתָּ֕ה וּשְׁאָר֭ יָשׁ֣וּב בְּנֶ֑ךָ אֶל קְצֵ֗ה תְּעָלַת֙ הַבְּרֵיכָה הָֽעֶלְיוֹנָ֔ה אֶל מְסִלַּת֖ שְׂדֵ֥ה כוֹבֵֽס׃ אַל תְּהֵי קוֹרֵא כוֹבֵס אֶלָּא כוֹבֵשׁ. שֶׁהָיָה כוֹבֵשׁ פָּנָיו וּבוֹרֵחַ מִמֶּנּוּ. הָא כֵיצַד. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה הַנָּבִיא בָּא לְקַטְרְגוֹ הָיָה בוֹרֵחַ לִמְקוֹם טוּמְאָה וְכוֹבֵשׁ אֶת פָּנָיו בִּמְקוֹם טוּמְאָה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. מִפְּנֵי שֶׁנִּתְיַיסֵּר בִּבְנוֹ הַהַבְּכוֹר. מַה טַעַם. וַיַּֽהֲרֹ֞ג זִמְרִי גִּבּ֣וֹר אֶפְרַ֗יִם וגו'. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּה אָמַר. מִפְּנֵי שֶׁהָיָה אָבִיו צַדִּיק. וּמְנַשֶּׁה לֹא הָיָה אָבִיו צַדִּיק. מְנַשֶּׁה אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ רָשָׁע. יְחִזָקִיָּהוּ אָבִיו רָשָׁע וּבְנוֹ רָשָׁע. הוּא שֶׁיְּחִזְקִיָּהוּ אוֹמֵר הִנֵּ֥ה לְשָׁל֖וֹם מַר לִ֣י מָ֑ר. מַר לִי מִלְּפָנַיי מֵאָחָז. מַר לִי מֵאֲחוֹרַיי מִמְּנַשֶּׁה. אָחָז אָבִיו צַדִּיק וּבְנוֹ צַדִּיק. הָדָא הִיא דִכְתְיב. יָ֣ד לְ֭יָד לֹֽא יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע וְזֶרַ֖ע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט׃ וְזֶרַע צַדִּיק נִמְלָט אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא וְזֶרַ֖ע צַדִּיקִ֣ים נִמְלָֽט. זֶרַע שֶׁהוּא מוּטָּל בֵּין שְׁנֵי צַדִּיקִים נִמְלָט.
Pnei Moshe (non traduit)
בין שני צדיקים. יותם אביו וחזקיהו בנו:
מפני שהיה אביו צדיק. יותם בן עזיהו:
מפני שנתייסר. קבל יסורין וצער על בנו הבכור שנהרג כדכתיב גביה ויהרוג זכרי גבור אפרים את מעשיהו בן המלך:
שהיה בו בושת פנים. כדמפרש שהיה כובש עצמו במקום טומאה שלא יבא הנביא ויתבייש בפניו:
בפטייה. בפיתקא ובחשבון של אלו מלכים הצדיקים:
דִּבְרֵ֤י חֲכָמִים֙ כַּדָּֽרְבוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי חוּנָה. כִּדְרוֹר נָאוֹת. תַּמָּן קָרְייָן לְמַרְגָּלִיתָא דִּירָה. דָּבָר אַחֵר. כַּדָּֽרְבוֹנוֹת. כְּכַדּוּר הַזֶּה בֵּין הַבָּנוֹת. מַה הַכַּדּוּר הַזֶּה מֻקְלֶטֶת מִיָּד לְיָד וְסוֹפָהּ לָנוּחַ בְּיָד אֶחָד. כָּךְ משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵינִים וּזְקֵינִים לִנְבִיאִים וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. דָּבָר אַחֵר. כַּדָּֽרְבוֹנוֹת. שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת יֵשׁ לוֹ. מַרְדֵּעַ דָּֽרְבָן וּמַלְמַד. מַרְדֵּעַ שֶׁהוּא מוֹרֶה דֵיעָה בַפָּרָה. דָּֽרְבָן שֶׁהוּא מַשְׁרֶה בִינָה בַפָּרָה. מַלְמַד שֶׁהוּא מְלַמֵּד אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בִּשְׁבִיל לִיתֵּן חַיִים לְבַעֲלֶיהָ. אָמַר רִבִּי חָמָא בַּר חֲנִינָה. אִם לְפָרָתוֹ עוֹשֶׂה אָדָם דָּֽרְבָן. לְיִצְרוֹ הָרַע שֶׁהוּא מַעֲבִירוֹ מֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה וּמֵחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
כדרור נאות. כמרגלית יפה ויקרה:
ככדור הזה. שמשחקות הבנות ומקבלות זו מזו וביד כל אחת היא כולה כמות שהיא כך קבלו התורה כלה מדור לדור כמו שלמד משה מפי הגבורה:
דבר אחר כדרבונות. כדרבון הזה ושלשה שמות יש לו וכו':
שהוא מורה דעה בפרה. שלא להטות לצדדין ומשרה בה בינה להטותה הדרך אשר תלך ומלמד אותה כדי שתוכל לחרוש וליתן חיים לעולם כך הם דברי חכמים מסירים מלב האדם מחשבות הרעות והזרות ומשרים בו בינה איזה הדרך אשר ילך ומלמדים אותו לתקן לגופו ולנפשו בחיי הנצחיים:
על א' כמה וכמה. שצריך תחבולה לעשות לו דרבן שלא יטה אשורו מני הדרך ודברי תורה הם דרבן ליצה''ר כדאמר בהשותפין בראתי יצה''ר בראתי תורה תבלין:
רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר. אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים. כְּגוֹן סִפְרֵי בֶּן סִירָא וְסִפְרֵי בֶּן לענה. אֲבָל סִפְרֵי הוֹמֵירָס וְכָל הַסְּפָרִים שֶׁנִּכְתְּבוּ מִיכָּן וָהֵילַךְ הַקּוֹרֵא בָהֶן כְּקוֹרֵא בְאִיגֶּרֶת. מַאי טַעַם. וְיוֹתֵר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר וגו'. לְהִגָּיוֹן נִתְּנוּ. לִיגִיעָה לֹא נִיתְּנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
בן לענה. היה ידוע להם מאיזה דברי הבלים:
אבל ספרי המירם. דברי הדיוטות ודוגמתו ספרי המירם במסכת ידים:
כקורא באיגרת. ואין עליהם לא שכר ולא עונש ובלבד בקריאה בעלמא כדמסיק ליגיעה לא ניתנו שלא ישתקע בהן ביותר ולבלות זמנו בדברים כאלו:
וַיֵּ֙רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּי֭ם שְׁאֹ֑לָה. רִבִּי בֶּרֶכְיָה בְשֵׁם רִבִּי חֶלְבּוֹ. אַף שְׁמוֹתֵיהֶם פָּֽרְחוּ מִתּוֹךְ טֹמְסוֹתֵיהֶם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. אֲפִילוּ מַחַט שֶׁהָֽיְתָה שְׁאוּלָה בְיַד יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם אַף הִיא נִבְלְעָה עִמָּהֶן. דִּכְתִיב וַיֵּ֙רְד֜וּ הֵ֣ם וְכָל אֲשֶׁ֥ר לָהֶ֛ם חַיִּי֭ם שְׁאוֹלָה. וּמִי נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר. מֹשֶׁה נִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם. יְחִ֥י רְאוּבֵן֭ וְאַל יָמוֹת. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חַנָּה נִתְפַּלְלְה עֲלֵיהֶן. הִיא דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּאָמַר רִבִּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. כָּךְ הָֽיְתָה (דַּעְתּוֹ) [עֲדָתוֹ]G שֶׁלְּקֹרַח שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת עַד שֶׁעָֽמְדָה חַנָּה וְנִתְפַּלְלָה עֲלֵיהֶם וְאָמְרָה׃ יְי מֵמִ֣ית וּמְחַיֶּ֑ה מוֹרִ֥יד שְׁא֖וֹל וַיָּֽעַל׃
Pnei Moshe (non traduit)
עמסותיהם. כמו טמוס של שטרות שאף שמותם שהיו כתובים בשטרות של אחרים פרחו למען לא יזכרו עוד:
יחי ראובן ואל ימות. על דתן ואבירם שהיו מראובן:
כך היתה עדתו של קרח שוקעת ויורדת וכו'. ובתפלת חנה קמו מלשקוע עוד יותר ורמז הוא לעתיד לבא שיהיה להן תקנה ובאין לחיי העולם הבא:
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שְׁלֹשָׁה כָֽפְרוּ בִנְבוּאָתָן מִפְּנֵי פּוּנָרְייָה וְאֵילּוּ הֵן. מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וּמִיכָה. מֹשֶׁה אָמַר. אִם כְּמ֤וֹת כָּל הָֽאָדָם֙ יְמוּתוּן אֵ֔לֶּה וגו'. אֵלִיָּהוּ אָמַר. עֲנֵינִי יְי עֲנֵינִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה. וְאִם לָאו וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת לִבָּם֭ אֲחוֹרַנִּית׃ מִיכָה אָמַר. אִם שׁ֤וֹב תָּשׁוּב֙ בְּשָׁל֔וֹם לֹֽא דִבֶּ֥ר יְי בִּ֑י.
Pnei Moshe (non traduit)
שלשה כפרו בנבואתן. כלומר שדברו בלשון הזה ואם לאו אף אני אומר לא ה' שלחני וכן כולם וכל כך למה מפני פונרייה מלשון ופינו את הבית כלומר כדי לפנות ולהסור מלבן מחשבות הרעות ושיחזיקו באמונת השם ברוך הוא:
רַב אָמַר. קֹרַח אֶפִּיקָרְסִי הָיָה. מֶה עָשָׂה. עָמַד וְעָשָׂה טַלִּיּוֹת שֶׁכּוּלָּן תְּכֵלֶת. אֲתַא גַבֵּי מֹשֶׁה. אֲמַר לֵיהּ. מֹשֶׁה רַבֵּינוּ. טַלִּית שֶׁכּוּלָּהּ תְּכֵלֶת מָהוּ שֶׁתְּהֵא חַייֶבֶת בַּצִּיצִית. אָמַר לוֹ. הַייֶבֶת. דִּכְתִיב גְּדִלִי֭ם תַּֽעֲשֶׂה לָּ֑ךְ וגו'. בַּיִת שֶׁהוּא מָלֵא סְפָרִים מָהוּ שֶׁיְּהֵא חַייָב בִּמְזוּזָּה. אָמַר לוֹ. חַייָב בִּמְזוּזָּה. דִּכְתִיב וּכְתַבְתָּ֛ם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ֭ וגו'׃ אָמַר לוֹ. בַּהֶרֶת כִּגְרִיס מָהוּ. אָמַר לוֹ. טָמֵא. פָּֽרְחָה בְכוּלּוֹ. אָמַר לוֹ. טָהוֹר. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר קֹרַח. אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מֹשֶׁה נָבִיא וְלֹא אַהֲרוֹן כֹּהֵן גָּדוֹל. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה אָמַר מֹשֶׁה. רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים. אִם נִבְרָא לָאָרֶץ פֶּה מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית הֲרֵי מוּטָּב. וְאִם לָאו יִבָּרֵא לָהּ מֵעַכְשָׁיו. וְאִם בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְי.
Pnei Moshe (non traduit)
אפיקורוס היה וכו'. וכדלעיל שכיון שנזרקה בו מינות בדבר אחד לבסוף כפר בכל התורה כלה:
רַב אָמַר. קֹרַח עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה. תֵּיסַבְרִין שֶׁלְּפַרְעוֹ נִגְלָה לוֹ בֵּין מִגְדּוֹל וּבֵין הַיָּם.
Pnei Moshe (non traduit)
תיסברין. אוצר של פרעה שהיה בין מגדול ובין הים ויוסף הטמינו נגלה לו:
הָאֶפִּיקוּרוֹס. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר. חַד אָמַר. כָּהֵן דְּאָמַר. אָהֵן סִפְרָא. וְחָרָנָה אָמַר. כָּהֵן דְּאָמַר. אִילֵּין רַבָּנִין. רִבִּי אֶלְעָזָר וְרִבִּי שְׁמוּאֵל בְּרִבִּי נַחְמָן. חַד אָמַר. לְכִיפָּה שֶׁלָּאֲבָנִים. כֵּיוָן שֶׁנִּתְרוֹעָעָה אַחַת מֵהֶן נִתְרוֹעָעוּ כוּלָּן. וְחָרָנָה אָמַר. לְבַיִת שֶׁהוּא מָלֵא תֵבֶן. אַף עַל גַּו דְּאַתְּ מַעֲבֵר לֵיהּ מִינָּהּ אָהֵן מוֹצֵא דִבְגַוֵּיהּ הוּא מְרַעְרַע כָּתְלַיָּא.
Pnei Moshe (non traduit)
לכיפה של אבנים וכו'. כך המבזה דבר אחד מן התורה כאלו פקר בכל התורה כלה שכל המצות יש להן אחיזה זו בזו:
לבית שהוא מלא תבן. שאע''פ שמעביר ומפנה את התבן מן הבית מ''מ אי אפשר שלא ישתייר מוץ אחד שם ומקלקל את הכותל כך המינות כיון שנדבק במינות בדבר אחד מקלקל הוא את הכל:
אהן ספרא. זה הספר ולשון בזיון הוא וכן אלו רבנן:
עַד אֵיכָן הָֽיְתָה זְכוּת אָבוֹת קַייֶמֶת. רִבִּי תַנְחוּמָא אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי חִייָה רַבָּה. בַּר נַחְמָן אָמַר לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי בֶּרֶכְיָה. רִבִּי חֶלְבּוֹ בְשֵׁם רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. עַד יוֹאָחָז. וַיָּחָן֩ יְי אֹתָ֤ם וַֽיְרַֽחֲמֵם֙ וגו' עַד עָֽתָּה׃ עַד אוֹתָהּ שָׁעָה זְכוּת אָבוֹת קַייֶמֶת. שְׁמוּאֵל אָמַר. עַד הוֹשֵׁעַ. וְעַתָּ֛ה אֲגַלֶּ֥ה אֶת נַבְלוּתָהּ לְעֵינֵ֣י מְאַֽהֲבֶ֑יהָ וְאִ֥ישׁ לֹֽא יַצִּילֶ֥נּהָ מִיָּדִֽי׃ וְאֵין אִישׁ אֶלָּא אַבְרָהָם. כְּמַה דַתָּ מַר וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת הָאִישׁ֙ כִּֽי נָבִ֣יא ה֔וּא. וְאֵין אִישׁ אֶלָּא יִצְחָק. כְּמַה דַתָּ מַר מִֽי הָאִ֤ישׁ הַלָּזֶה֙ הַֽהֹלֵ֤ךְ בַּשָּׂדֶה֙ לִקְרָאתֵ֔נוּ. וְאֵין אִישׁ אֶלָּא יַעֲקֹב. כְּמַה דְתֵימַר וְיַֽעֲקֹב֙ אִ֣ישׁ תָּ֔ם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. עַד אֵלִיָּהוּ. וַיְהִ֣י ׀ בַּֽעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֗ה וַיִּגַּ֞שׁ אֵֽלִיָּ֣הוּ הַנָּבִיא֘ וַיֹּאמַר֒ יְי אֱלֹהֵי֙ אַבְרָהָם֙ יִצְחָ֣ק וְיִשְׂרָאֵ֔ל הַיּ֣וֹם יִווָדַע כִּֽי אַתָּ֧ה אֱלֹהִ֛ים בְּיִשְׂרָאֵ֖ל וַֽאֲנִ֣י עַבְדֶּ֑ךָ וגו'. רִבִּי יוּדָן אָמַר. עַד חִזְקִיָּהוּ לְמַרְבֵּ֨ה הַמִּשְׂרָ֜ה וּלְשָׁל֣וֹם אֵֽין קֵ֗ץ. אָמַר רִבִּי אָחָא. זְכוּת אָבוֹת לְעוֹלָם קַייֶמֶת. כִּ֣י אֵ֤ל רַחוּם֙ יְי אֱלֹהֶ֔יךָ וגו' עַד וְלֹ֤א יִשְׁכַּח֙ אֶת בְּרִ֣ית אֲבֹתֶ֔יךָ. מְלַמֵּד שֶׁהַבְּרִית כְּרוּתָה לַשְּׁבָטִים. רִבִּי יוּדָן בַּר חָנָן בְּשֵׁם רִבִּי בֶּרֶכְיָה. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל. בָּנַיי. אִם רְאִיתֶם זְכוּת אָבוֹת שֶׁמָּטָה וּזְכוּת אִמָּהוֹת שֶׁנִּתְמוֹטְטָה לְכוּ וְהִידַּבְּקו בַחֶסֶד. מַה טַעַם. כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑ינָה. כִּ֤י הֶֽהָרִים֙ יָמ֔וּשׁוּ זֶה זְכוּת אָבוֹת. וְהַגְּבָע֖וֹת תְּמוּטֶ֑ינָה זֶה זְכוּת אִמָּהוֹת. מִיכָּן וָאֵילַךְ וְחַסְדִּ֞י מֵאִתֵּ֣ךְ לֹֽא יָמ֗וּשׁ וּבְרִ֤ית שְׁלוֹמִי֙ לֹ֣א תָמ֔וּט אָמַ֥ר מְרַֽחֲמֵךְ֭ יְי׃
Pnei Moshe (non traduit)
מלמד שהברית כרותה לשבטים. שתהא קיימת לעולם:
כי אל רחום ה' אלהיך וגו'. וכתיב לעיל מיניה באחרית הימים ועם כל זה לא ישכח את ברית אבותיך:
למרבה המשרה ולשלום אין קץ וגו'. קנאת ה' צבאות תעשה זאת ולא זכות אבות:
היום יודע. שאתה זוכר ברית אברהם יצחק וישראל ותו לא:
ואיש לא יצילנה מידי. שכבר כלה זכות אבות:
דָּבָר אַחֵר. יָ֣ד לְ֭יָד לֹֽא יִנָּ֣קֶה רָּ֑ע. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. זֶה שֶׁהוּא עוֹשֶׂה צְדָקָה וּמְבַקֵּשׁ לִיטּוֹל שְׂכָרָהּ מִיָּד. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. כְּאִינַּשׁ דַּאֲמַר. הָא שַׂקָּא וָהָא סִלְעָא וְהָא סְאָתָא. קוּם כּוּל. תֵּדַע לָךְ שֶׁהוּא כֵן. שֶׁהֲרֵי אָבוֹת הָעוֹלָם אִילּוּ בִיקְשׁוּ לִיטּוֹל שְׂכַר מִצְוֹת שֶׁעָשׂוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵאֵיכָן הָֽיְתָה הַזְּכוּת קַייֶמֶת לִבְנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם. 50a הוּא שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לְיִשְׂרָאֵל וְזָֽכַרְתִּ֖י אֶת בְּרִיתִ֣י יַֽעֲקֹב וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
הא שקא. והרי הסלע והמדה קום ומדוד מיד. הוא שמשה אמר לישראל וזכרתי את בריתי וגו'. לפי שהם לא רצו לקבל שכרי אלא שיעמוד זכותם לבניהם אחריהם וזהו הברית שהקב''ה זוכר להם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source