Sanhedrine
Daf 48b
משנה: הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְווָה וְהַמְקַלֵּל בַּקֶּסֶם וְהַבּוֹעֵל אֲרַמִּית פּוֹגְעִין בָּהֶן. כֹּהֵן שֶׁשִּׁימֵּשׁ בְּטוּמְאָה אֵין אֶחָיו הַכֹּהֲנִים מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין אֶלָּא פִירְחֵי כְהוּנָּה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ חוּץ לָעֲזָרָה וּמְפַצְּעִין אֶת מוֹחוֹ בְּגִיזִירִין. זָר שֶׁשִּׁמֵּשׁ בַּקּוֹדֶשׁ רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר בְּחֶנֶק וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּידֵי שָׁמַיִם׃
Traduction
Quiconque (11)Lorsqu'avec celle-ci Dieu s'est entendu. enlève la couverture (qui sert à couvrir les vases sacrés), ou blasphème Dieu par des sacrilèges, ou cohabite avec une femme araméenne, est frappé par les zélateurs (266)Le dernier péché est celui de Zimri, vengé par Phinéas, dit M. Derenbourg, ibid., p. 238, n. 3: il n'est entré dans la loi de Moïse que par une fausse interprétation M. (Megila 3, 9). M. J. Lévy, s. V., a pour Qswh Schale (enveloppe).. Le cohen qui opère au Temple à l’état impur ne sera pas traduit devant le tribunal par ses frères (égaux); mais les adolescents du sacerdoce (apprentis) le feront sortir de l’enceinte sacrée et lui briseront le crâne à coup de bûche. Un étranger à la race sacerdotale qui aura servi au Temple sera passible de la strangulation, selon R. aqiba; d’après les autres docteurs, il sera puni de la mort par voie céleste (non par les hommes).
Pnei Moshe non traduit
מתני' הגונב את הקסווא. אחד מכלי שרת מלשון קשות הנסך:
והמקלל בקוסם. מברך השם בשם עכו''ם:
והבועל ארמית. עכו''ם:
קנאין פוגעין בהן. המקנאים קנאתו של מקום הורגין אותו והוא שתהיה עכו''ם בת עכו''ם ובשעת מעשה ובפני עשרה מישראל ואם חסר אחת מן התנאים הללו אסור להרגו אבל ענשו מפורש ע''פ נביא יכרת ה' לאיש אשר יעשנה. ומכין אותו מכת מרדות מדברי סופרים ואם ייחדה לו בזנות חייב עליה משום נדה ומשום שפחה ומשום עכו''ם ומשום זונה ואם לא ייחדה לו אלא נקראת מקרה אינו חייב אלא משום עכו''ם:
פירחי כהונה. בחורי כהונה שמתחיל שער זקנם לפרוח בהן:
בגיזירין. בקעיות של עצים ואין ב''ד ממחין בכך:
ר''ע אומר בחנק. נאמר כאן והזר הקרב יומת ונאמר להלן והנביא ההוא או חולם חלום ההוא יומת מה להלן בחנק אף כאן בחנק:
וחכ''א בידי שמים. נאמר כאן יומת ונאמר להלן כל הקרב הקרב אל משכן ה' יומת מה להלן בידי שמים דבמאתים וחמשים איש השרופים בעדת קרח כתיב אף כאן בידי שמים. ומיתה בידי שמים הוא פחות מן הכרת שהכרת הוא בערירה ויש עליו עונש לאחר מיתה אם לא עשה תשובה כראוי ומיתה בידי שמים אינה בערירה ואין עליו לאחר מיתה כלום והלכה כחכמים:
הלכה: הַגּוֹנֵב אֶת הַקַּסְווָה כול'. קַסְווָה. קִיסְטָא. רַב יְהוּדָה אָמַר. כֵּלִי מִשֶּׁל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה. כְּמַה דְתֵימַר וְאֵת֭ קְשׂ֣וֹת הַנָּ֑סֶךְ.
Traduction
Le mot kasso signifie caisse xesth''. Selon R. Juda, c’est le nom d’un vase sacré usité au Temple, comme il est dit (Nb 4, 7): les montants qui garnissent la table.
Pnei Moshe non traduit
גמ' קסווה קיסטא. תיבה קסוטה בלעז ואם מכלי קדש הוא תייב:
כלי. שם גוף הכלי משל בית המקדש היה:
אָֽמְרִין. כְּמַה דְאִשְׁתָּאִלַת עַל דְּרִבִּי יוֹסֵי כָּךְ אִשְׁתָּאִלַת עַל דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נִתְאַלְמְנָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה נִתְחַלְּלָה זִינָת וְאַחַר בָּךְ בָּא עָלֶיהָ אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. זִינָת וְנִתְחַלְּלָה וְאַחַר בָּךְ בָּא עָלֶיהָ חַייָב עַל כָּל אַחַת וְאַחַת. נִתְאַלְמְנָה וְנִתְגָּֽרְשָׁה כְּאַחַת 48b מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. חוֹמֶר בַּקַּל מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שְׁנֵי אִיסּוּרִין כְּאַחַת מָה אָמַר בָּהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל.
Traduction
De même, que dit R. Yossé si les deux causes d’interdit (d’être sa bru et mariée) sont simultanées? Il fut répondu que des questions semblables à celle-ci ont été posées à R. Ismaël, au nom de qui l’on a enseigné: Si une femme est devenue veuve, puis remariée a été répudiée, et a été profanée, et elle s’est prostituée, enfin le grand prêtre a cohabité avec elle, il est 4 fois coupable (pour les 4 faits survenus successivement à cette femme); mais si l’ordre diffère, et que la femme se soit d’abord prostituée, avant la survenance des autres faits qui la rendent interdite à cet homme, il n’est qu’une fois coupable pour son commerce avec elle (264)''Lorsqu'il n'y a pas d'augmentation d'interdits gradués, ils ne s'ajoutent pas l'un à l'autre; or la question est de savoir si en cas d'augmentation seulement il y a distinction dans la série d'interdits, ou non.''. Si elle est devenue en même temps veuve et femme répudiée (si les deux causes d’interdit (265)Si elle a conclu p. ex. un mariage douteux avec A et un mariage valable avec B, elle devra être répudiée par suite du premier, ce qui valide l'union avec le second mari, et il arrive que ce dernier meure aussitôt. V. B., Qidushin 77. sont simultanées), qu’en dit R. Ismaël, et est-il d’avis que si le second crime est plus grave que le premier, ils comptent tous deux en cas de jonction, ou non, ainsi qu’en cas de deux interdits réunis? (Questions diverses non résolues).
Pnei Moshe non traduit
אמרין. בני הישיבה דכעין אלו השאלות נשאלו גם אליבא דר' ישמעאל דלקמיה:
דתני בשם ר' ישמעאל. נשתבשה הגי' בכאן ונתחלפו הבבות וה''ג נתאלמנה ונתגרשה נתחללה זינת ואח''כ בא עליה חייב על כל אחת ואחת זינת ונתחללה ונתגרש' ונתאלמנה אינו חייב אלא אחת. וטעמא דברישא אם נתאלמנה בתחילה ואח''כ נישאת ונתגרשה הוי איסור מוסיף דאלמנה לכ''ג הוא דאיסורא וכשנתגרשה ניתוסף בה איסורא לכהן הדיוט ומיגו דחל עליה איסור לגבי כהן הדיוט חל נמי לגבי כ''ג ואם בא עליה חייב שתים משום אלמנה ומשום גרושה וכן אם אח''כ נתחללה שנשאת לכהן דאין איסור חללה אלא מכהונה ניתוסף בה עוד איסור לענין תרומה שהחללה אסורה בתרומה ואם אח''כ זינתה והיינו שנבעלה להפסיל לה נעשית זונה וניתוסף בה עוד איסור הואיל ויש שם זנות שאסורה על ישראל כגון זינתה אשתו ברצון ואם בא עליה כ''ג מיחייב עליה משום כל השמות הללו וכהן הדיוט משום שלשה שמות כשהן כסדר הזה ובסיפא דהוה איפכא אינו חייב אלא אחת דאין איסור חל על איסור. ומיבעיא ליה השתא אם דוקא באיסור מוסיף קאמר ר' ישמעאל דאיסור חל על איסור או דנימא בבת אחת נמי ס''ל דחלו שתיהן כאחת ומתחייב שתים כדלקמיה:
נתאלמנה ונתגרשה כאחת מה אמר בה ר' ישמעאל. משכחת גרושה ואלמנה כאחת כגון שקידשה אחד בקידושי ספק ובא אחר וקידשה קידושין גמורין דהדין בזה דמגרש ראשון והשני נושאה כדאמרינן בפ' המגרש דף פט והשתא אם באותה השעה שקבלה הגט מהראשון מת השני חלו עליה איסור גרושה ואיסור אלמנה בבת אחת:
אומר בקל מה אמר בה ר' ישמעאל. אם האיסור השני חמור מן הראשון מה אמר בה ואם בכה''ג ס''ל איסור חמור חל על איסור קל ואפילו אינו איסור מוסיף כגון אשת איש ונעשית חמותו:
שני איסורין כאחת. פירושא וטעמא דנתאלמנה ונתגרשה כאחת היא א''נ כמו דפרישנא לעיל לר' יוסי בכלתו וא''א ולא איפשטו הני בעיי:
הַמְקַלֵּל בַּקֶּסֶם. כְּגוֹן אִילֵּין נַפַּתָּיֵי דִּמְקַלְלִין לְקָנְייָךְ קַייְנָךְ קָנְווּךְ.
Traduction
''Celui qui blasphème Dieu par des sacrilèges'', comme font les Nabatéens (267)V. J., (Baba Batra 8, 7) (8). qui maudissent le Créateur et ils estropient ce nom de ˚nwq ton possesseur ou formateur en celui de ˚nyyq ou ˚wnq (qui n’a pas de sens).
Pnei Moshe non traduit
כגון אילין נפתאי. שם אומה אחת שמקללין כן:
לקנייך קייניך קנווך. ילקך הקוסס לו ולכלפי מעלה הקונך:
רַב אָמַר. בְּמִפְּנִים עֵדָיו הִיא מַתְנִיתָא. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. בְּשֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְקַבֵּל הַתְרָייָה.
Traduction
– Un ''assassin sans témoins'', dont parle la Mishna est celui, dit Rav, qui a été vue par des témoins placés chacun dans un coin (attestations isolées, n’entraînant pas de peine capitale); selon R. Yossé b. R. Hanina, il s’agit du cas où le meurtrier n’a pu être averti de la gravité du crime (faute de temps ou de proximité).
Pnei Moshe non traduit
רב אמר. לפרושי ההורג נפש שלא בעדים דמתני' קאי:
במפנים עדיו היא מתני'. שהעדים מפנים ומפרשין זה מזה זה עומד בפינה זו ורואה וזה עומד בפינה זו ורואה והוי לה עדות מיוחדת ואין דנין למיתה על פיהו אבל מכניסין אותו לכיפה שהרי הן יודעים בבירור שהרג את הנפש:
ר' יוסי בר' חנינא אומר. אפי' בשניהן עומדין ורואין כאחד נמי משכחת לה בשאינו יכול לקבל התרייה מהן כגון שלא היה להם פנאי להתרות בו ולא היה יכול לקבל התראה מהן או שהמעשה נעשה מרחוק הרבה וכיוצא בו ואין דנין בלא התרייה וכונסין אותו לכיפה:
הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. זֶה שֶׁהוּא נוֹשֵׂא גוֹיָה וּמוֹלִד בָּנִים וּמַעֲמִיד אוֹיְבִים מִמֶּנָּה לַמָּקוֹם. כְּתִיב וַיַּ֗רְא פִּֽינְחָס֙ בֶּן אֶלְעָזָ֔ר בֶּֽן אַֽהֲרוֹן הַכֹּהֵ֑ן. מָה רָאָה. רָאָה אֶת הַמַּעֲשֶׂה וְנִזְכַּר לַהֲלָכָה הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית הַקַּנָּאִים פּוֹגְעִין בָּהֶן. תַּנֵּי. שֶׁלֹּא כִרְצוֹן חֲכָמִים. וּפִינְחָס שֶׁלֹּא כִרְצוֹן חֲכָמִים. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. בִּיקְשׁוּ לְנַדּוֹתוֹ אִילוּלֵי שֶׁקָּֽפְצָה עָלָיו רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ וְאָֽמְרָה וְהָ֤יְתָה לּוֹ֙ וּלְזַרְע֣וֹ אַֽחֲרָ֔יו בְּרִ֖ית כְּהוּנַּת עוֹלָ֑ם וגו'.
Traduction
'' Celui qui épouse une Araméenne''. R. Ismaël a enseigné (268)J., (Megila 4, 11) fin.: l’interdit du Molokh s’applique à celui qui épouse une païenne; et s’il a des fils d’elle, il élève autant d’ennemis de Dieu (opposés au judaïsme). Il est écrit (ibid. 25, 7): Pinhas fils d’Eléazar fils d’Aaron le Pontife vit, etc.; or, il a vu (269)V. Midrash Rabba sur (Nb 20) l’acte (copulationem), et il s’est souvenu de la doctrine mishinique, disant: ''celui qui cohabite avec une Araméenne sera frappé par les zélateurs'', ce qu’il exécuta. Toutefois, fut-il dit, l’acte de frapper est la conduite des zélateurs, car les sages consultés ne l’enseignent pas. Mais peut-on dire de Pinhas qu’il ait agi contrairement à l’ordre des docteurs? (N’a-t-il pas au contraire consulté Moïse)? - En effet, dit R. Juda b. Pazi, on voulut placer Pinhas à l’écart (pour avoir agi comme il l’a fait); seulement, il fut constaté que Pinhas avait agi par inspiration de l’Esprit-Saint, comme il est dit (ibid. 13): le pacte d’un sacerdoce éternel lui sera assuré, à lui et à sa postérité après lui, en récompense de sa belle action qui a valu le pardon à Israël.
Pnei Moshe non traduit
תני ר' ישמעאל וכו'. הא גרסינן לה בפ''ד דמגילה:
המכנה בעריות. שמפרש הפסוק ומזרעך לא תתן להעביר למולך זה שהוא נושא ארמית ומוליד בנים ומעמיד אויבים למקום ואיידי דאיירי בארמית מייתי להא לומר מה גדול העון הזה:
תני שלא ברצון חכמים. הא דאמרין קנאין פוגעין בו דוקא אם עושה מעצמו הוא ובלבד שלא ישאל רצון חכמים שאם בא לימלך אין מורין לו כן:
ופינחס שלא ברצון חכמים. בתמיה שהרי שאל למשה וכשנתעלמה ממנו הלכה הזכירו כדאמרינן ראה מעשה ונזכר להלכה וא''ל משה שילך הוא בעצמו:
ביקשו לנדותו. להרחיקו מפני שעשה אחר ששאל אילולי שקפצה עליו רוח הקדש ואמרה וכו' מפני שדבר גדול עשה ויכפר על בני ישראל:
מַה טַעֲמֵיהּ דְּרִבִּי עֲקִיבָה. נֶאֱמַר כָּאן מוֹת יוּמַ֥ת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כֹּ֣ל הַקָּרֵ֧ב ׀ הַקָּרֵ֛ב אֶל מִשְׁכַּ֥ן יְי יָמ֑וּת וגו'. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן מוֹת יוּמַ֥ת וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהַזָּ֥ר הַקָּרֵ֖ב יוּמָֽת. מוּטָּב שֶׁיְלַמֵּד יוּמַת מִיּוּמָת וְאַל יְלַמֵּד יוּמָת מִיָּמוּת.
Traduction
Pourquoi R. aqiba punit-il de la strangulation l’étranger qui a fonctionné au Temple? Comme il est dit d’une part (pour le faux prophète (Dt 13, 6): il mourra, terme usité aussi pour l’étranger qui s’approche (Nb 18, 7); d’après lui, il est logique de conclure de cette analogie des termes à l’analogie de pénalité (sans la comparer à une autre peine). Les autres sages au contraire disent que la peine de mort suivra par voie céleste, car il est dit d’une part (ibid.) – Il devra mourir, et d’autre part (ibid. 18, 28): tout homme qui approchera de la résidence de l’Eternel mourra; mieux vaut, selon eux, établir une corrélation entre deux textes traitant des simples israélites, qu’entre un texte relatif au prophète et un autre concernant le simple israélite.
Pnei Moshe non traduit
מה טעמא דר''ע. נתחלפו השיטות בכאן יתוכצ''ל נאמר כאן יומת גבי נביא שקר ונאמר להלן והזר הקרב יומת מוטב שילמד יומת מיומת ואל ילמד יומת מימות:
מה טעמון דרבנן נאמר כן יומת ונאמר להלן כל הקרב הקרב אל משכן ה' ימות דרבנן ס''ל מוטב שילמד הדיוט מהדיוט ואל ילמד הדיוט מנביא:
הדרן עלך אלו הן הנשרפין
Sanhedrine
Daf 49a
משנה: כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. וְאֵילּוּ שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַית הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם וְאֶפִּיקוּרוֹס. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר 49a אַף הַקּוֹרֵא בִסְפָרִים הַחִיצוֹנִים וְהַלּוֹחֵשׁ עַל הַמַּכָּה וְאוֹמֵר כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי יי רֹפְאֶךָ. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר אַף הַהוֹגֶה אֶת הַשֵּׁם בְּאוֹתִיּוֹתָיו.
Traduction
Tous les Israélites ont part à la vie future, selon ces mots (Is 60, 21): ceux de ton peuple sont tous justes, ils posséderont la terre pour l’éternité, un rejeton de ma plantation, une œuvre de mes mains, pour être glorifié. Voici ceux qui n’ont pas de part à la vie future; celui qui prétend que la résurrection des morts n’est pas énoncée dans la Bible (270)V. Tanhouma, section Wayera., ou que la loi n’émane pas du ciel, ou l’épicurien (Epicureus). R. aqiba y comprend aussi celui qui s’adonne à la lecture des livres extérieurs (ou hérétiques), ou celui qui, à la vue d’une plaie, dit à voix basse (pour exorciser) les mots (Ex 15, 26): je ne t’imposerai aucune des maladies suggérées à l’Egypte, car je suis l’Eternel qui te guérit. Abba Saül y englobe celui qui énonce le nom divin par ses quatre lettres (le tétragramme dit comme il est écrit).
Pnei Moshe non traduit
מתני' כל ישראל יש להן חלק לעולם הבא. אפי' אלו שנתחייבו מיתת ב''ד מפני רשעתן יש להן חלק לעולם הבא ועולם הבא האמור כאן הוא עולם הבא לאחר תחיית המתים שעתידים לחיות ולעמוד בגופם ובנפשם חיים נצחיים כחמה וכלבנה וכוכבים כדאמר התם בגמרא מתים שעתידין לחיות אין חוזרין לעפרם והעולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ואע''פ שיש בו גוף וגויה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה ומפני שאין כל ישראל שוין בו אלא הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו משום הכי קתני יש להם חלק:
לעולם ירשו ארץ. ארץ החיים והוא העולם הבא:
האומר אין תחיית המתים מן התורה. שכופר במדרשים דדרשינן מנין לתחית המתים מן התורה ואפי' יהא מודה ומאמין שיחיו המתים אלא שאומר דלא רמיזא באורייתא כופר הוא:
ואפיקורוס. שמבזה ת''ח וכ''ש המבזה התורה עצמה:
אף הקורא בספרים החיצונים. ספרי מינים כגון ספרי אריסטו וחביריו ודברי הימים שלהם שאין בהם תועלת ודברי חשק ושיר של עגבים שאין בהן חכמה אלא אבוד הזמן בלבד:
והלוחש על המכה. וברוקק הוא דאי' לו חלק לעולם הבא לפי שאין מזכירין שם שמים על הרקיקה:
אף ההוגה את השם. של ד' אותיות כמו שהוא נכתב:
הלכה: אֵילּוּ שֶׁאֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כול'. הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן הַפּוֹרֵק עוֹל וְהַמֵּיפֵר בְּרִית וְהַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה אֵין לָהֶן חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. הַפּוֹרֵק עוֹל. זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר. יֵשׁ תּוֹרָה וְאֵינִי סוֹפְנָהּ. הַמֵּיפֵר בְּרִית. זֶה שֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ לוֹ עָרְלָה. הַמְגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה. זֶה שֶׁהוּא אוֹמֵר. לֹא נִיתְּנָה תוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. וְלֹא כְבָר תַּנִּיתָהּ. הָאוֹמֵר אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה עֵנְתּוֹנָיָה קוֹמֵי רִבִּי מָנָא. זֶה שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל דִּבְרֵי תוֹרָה בְּפַרְהֶסִּיָּא כְּגוֹן יְהוֹיָקִים בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַחֲבֵירָיו.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
גמ' הוסיפו עליהן. בתוספתא פרק י''ב גרסי' לה ואיתא להאי סוגיא פ''ק דפאה ומקצתה בסוף פ''ק דקידושין:
ואיני סופנה. איני חושבה ובפאה גריס ואיני סובלה:
עֲבוֹדָה זָרָה וְגִילּוּי עֲרָיוֹת. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵה. חַד אָמַר. כְּקַלּוֹת. וְחַד אָמַר. כַּחֲמוּרוֹת. מַה נָן קַייָמִין. אִם בְּאוֹתוֹ שֶׁעָשָׂה תְשׁוּבָה. אֵין כָּל דָּבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי כָל בַּעֲלֵי תְשׁוֹבָה. אֶלָּא כֵּן אֲנָן קַייָמִין בְּאוֹתוֹ שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה וּמֵת בְּהִיכָּרֵת.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
ע''ז וכו' חד אמר בקלות וכו' גרסי' לה אחר רובו זכיות וכו' דלקמן וכן הוא בפיאה וכלומר דפליגי אם אלו עבירות הן מאותו מיעוט עבירות דמר אמר שנפרעין ממנו בעה''ז כמו בשאר עבירות קלות ומר אמר אלו עבירות חמורות כמו רובו עבירות דיינינן ליה:
רוּבּוֹ זְכִיּוֹת וּמִיעוּטוֹ עֲבֵירוֹת נִפְרָעִין מִמֶּנּוּ מִיעוּט עֲבֵירוֹת קַלּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִיתֵּן לוֹ שְׂכָרוֹ מֻשְׁלָם לְעָתִיד לָבוֹא. רוּבּוֹ עֲבֵירוֹת וּמִיעוּטוֹ זְכִיּוֹת נוֹתְנִין לוֹ שְׂכַר מִצְוֹת קַלּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה כְּדֵי לִיפָּרַע מִמֶּנּוּ מֻשְׁלָם לְעָתִיד לָבוֹא.
Traduction
vide
רוּבּוֹ זְכִיּוֹת יוֹרֵשׁ גַּן עֵדֶן. רוּבּוֹ עֲבֵירוֹת יוֹרֵשׁ גֵּיהִנָּם. הָיָה מְעוּייָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. נוֹשֵׂא עֲווֹנוֹת אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא נֹשֵׂ֥א עָוֹ֛ן. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חוּטֵף שְׁטָר אֶחָד מִן הָעֲבֵירוֹת וְהַזְּכִיּוֹת מַכְרִיעוֹת. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וּלְךָ יי חָ֑סֶד כִּֽי אַתָּ֨ה תְשַׁלֵּם֖ לְאִ֣ישׁ כְּֽמַֽעֲשֵֽׂהוּ׃ מַעֲשֵׂהוּ אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא כְּֽמַעֲשֵׂהוּ. וְאִין לֵית לֵיהּ אַתְּ יְהִיב לֵיהּ מִן דִּידָךְ. הִיא דַעְתֵּיהּ דְּרִבִּי לָֽעְזָר. דְּרִבִּי לָֽעְזָר אָמַר וְרַב חֶ֥סֶד מַטֶּה כְלַפֵּי חֶסֶד.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
היה מעוין. שוה בשוה:
כמעשהו. לפי שאתה רואה למעשהו ואין לית ליה את יהיב ליה מדידך וזהו ולך ה' החסד בחנם:
היא דעתיה דר' לעזר. לשיטתיה הוא דאזיל דדריש מן ורב חסד מלמד שהוא מטה כלפי חסד אפי' אין לו מעשים. וכלומר דר''א פליג אדר' יוסי ב''ח דקאמר דעד שלא שקלו מעשיו הקב''ה עושה כן לפי שגלוי וידוע לפניו שמעשיו של זה שקולין הן ולפיכך חוטף שטר של עון אחד מקודם שישימו לתוך כף המאזנים למען יכריעו הזכיות ור''א סבר דאפילו אחר ששקלו ורואין דמחצה על מחצה הן וא''כ אין לו משלו כלום מטה כלפי חסד הוא:
רִבִּי יִרְמְיָה אָמַר. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעָה. צְ֭דָקָה תִּצֹּ֣ר תָּם דָּ֑רֶךְ וְ֝רִשְׁעָ֗ה תְּסַלֵּ֥ף חַטָּֽאת. חַ֭טָּאִים תְּרַדֵּ֣ף רָעָ֑ה וְאֶת צַ֝דִּיקִ֗ים יְשַׁלֶּם טֽוֹב. אִם לַ֭לֵּצִים ה֣וּא יָלִי֑ץ וְ֝לַעֲנָוִ֗ים יִֽתֶּן חֵֽן׃ רַגְלֵי֤ חֲֽסִידָיו֙ יִשְׁמֹ֔ר וּרְשָׁעִ֖ים בַּחוֹשֶׁךְ יִדָּ֑מּוּ. כָּ֭בוֹד חֲכָמִ֣ים יִנְחָ֑לוּ וּ֝כְסִילִ֗ים מֵרִ֥ים קָלֽוֹן׃ וּסְייָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. וְכֵינִי. סְיָגִין סְייָגָה וְתַרְעִין תְּרִיעָה. אֶלָּא כֵינִי. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. שׁוֹמֵר אָדָם אֶת עַצְמוֹ מִן הָעֲבֵירָה פַּעַם רִאשׁוֹנָה שְׁנִייָה וּשְׁלִישִׁית. מִכָּן וָהֵילַךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְשַׁמְּרוֹ. מַה טַעַם. הֶן כָּל אֵ֭לֶּה יִפְעַל אֵ֑ל פַּֽעֲמַייִם שָׁל֣וֹשׁ עִם גָּֽבֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. וּבִלְחוּד דָּלָא יְתִיב לֵיהּ. וּמַה טַעַם. וְהַחוּט הַמְשׁוּלָּשׁ לֹא לְעוֹלָם יִנָּתֵק אֵין כָּתוּב כָּאן אֶלָּא לֹ֥א בִמְהֵרָ֖ה יִנָּתֵֽק. אִין אַטְרַחַת עֲלוֹי הוּא מַפְסֵק.
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
רבי שמואל בר ר' יצחק בעה. הוי קשיא ליה לאלו המקראות צדקה תצר תם דרך וגו' וכן כל הנך דלקמיה דמשמע שהקב''ה מזמן ומספיק ביד הצדיק לעשות צדקות וכן ביד הרשעים להחזיק ברשע:
וסייגין סייגה ותרעין תרעה. בתמיה וכי גודרין את הגדר ונועלין את השערים היתכן שהקב''ה יסייע אותם להרשיע:
וכיני. הדר אמר אין וכן הוא הדבר שגודרין גדר ונועלים השערים ולא על בתחלה הוא נאמר אלא כדר' ירמיה לקמיה ובשם ר' שמואל גופיה שאם שימר אדם עצמו מן העבירה עד ג' פעמים מכאן ואילך הקב''ה משמרו וכן הוא להפך אם הרשעים מורגלין בעבירות תרדף רעה אחריהן שיעשו ויעברו עוד וכן הוא אם ללצים וגו' וע''ד שאמרו בא לטהר מסייעין אותו בא לטמא פותחין לו ימצא לו פתחים:
מ''ט הן כל אלה וגו'. כלומר סרס המקרא ודרשהו דלאחר פעמיים ושלש עם גבר אח''כ הן כל אלה יפעל אל:
ובלחוד דלא יתיב ליה. התם בקידושין על המתני' קאי כל שישנו במקרא ובמשנה ובדרך ארץ עליו הכתוב אומר והחוט המשולש וגו' ובלבד שלא ישוב מצדקתו אלא ישמור עצמו להחזיק בהן תמיד כדדריש מקרא דכתיב לא במהרה ינתק ולא כתיב לא לעולם ינתק כחוט המשולש הזה שאינו ניתק מהרה אבל אם מטריחין עליו הרבה נפסק וניתק הוא וכן אם ח''ו יחזור מצדקתו אז נפסק החוט ותנתק שמירתו:
רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין לְפָנָיו שִׁכְחָה. כְּבְיָכוֹל הָא בִשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה שָֽׁכְחָן. מַה טַעַם. נוֹשֵׂא עָוֹ֛ן. נוֹשֵׁא כְתִיב. וְכֵן דָּוִד אָמַר נָ֭שָׂאתָ עֲוֹ֣ן עַמֶּ֑ךָ כִּסִּ֖יתָ כָל חַטָּאתָ֣ם סֶֽלָה׃
Traduction
vide
Pnei Moshe non traduit
נעשה שכחן. כביכול וכדאמרינן מעביר ראשון ראשון וכך היא המידה שמתחל' מניח עון אחד ואינו מביאו בחשבון ועושה עצמו כאלו שכחו וע''י כן כף הזכיות מכרעת אם היו מחצה על מחצה עם אותו העון:
נשא כתיב. חסר ומלשון נשיתי טובה וע''י זה ועובר על פשע:
וכן דוד אמר נשאת עון עמך. לשון יחיד והדר קאמר כסית כל חטאתם לשון רבים אלא דה''ק נשאת כלומר עשית עצמך כשוכח מעון אחד וע''י זה כסית כל חטאתם סלה לפי שכף הזכיות מכריע ומכסה ומעביר כל החטאים שלא יזכרו עוד:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source