Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 42b
משנה: הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה אָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה וְאִמּוֹ רוֹצָה אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶם רוֹצִים. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם לֹא הָֽיְתָה אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה.
Traduction
Si le père veut mettre un tel fils en accusation, et la mère s’y oppose, ou vice-versa, le fils ne pourra pas être taxé de rébellion; il faut pour cela l’assentiment des 2 parents. Selon R. Juda, il ne sera pas non plus taxé de rébellion s’il y a disproportion (d’aspect) entre la mère le père.
Pnei Moshe non traduit
מתני'. אם לא היתה אמו ראויה לאביו. שלא היתה דומה ושוה לו בקול במראה ובקומה דכתיב איננו שומע בקולנו ומדלא כתיב בקולינו ביו''ד ש''מ קול אחד לשניהם ומדקול בעינן שוין מראה וקומה נמי בעינן שוין ואין הלכה כר' יהודה:
משנה: הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּידֵּם אוֹ חִיגֵּר אוֹ אִילֵּם אוֹ סוּמֶא אוֹ חֵרֵשׁ אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה שֶׁנֶּאֱמַר וְתָ֥פְשׂוּ ב֖וֹ אָבִ֣יו וְאִמּ֑וֹ וְלֹא גִידְּמִין. וְהוֹצִ֧יאוּ אֹת֛וֹ וְלֹא חִיגְּרִים וְאָֽמְר֞וּ וְלֹא אִלְּמִין בְּנֵנ֚וּ זֶה֙ וְלֹא סוּמִים אֵינֶ֥נּוּ שֹׁמֵעַ֭ בְּקֹלֵנ֑וּ וְלֹא חֵרְשִׁים. מַתְרִין בּוֹ בִּפְנֵי שְׁלשָׁה וּמַלְקִין אוֹתוֹ. חָזַר וְקִילְקֵל נִדּוֹן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. וְאֵינוֹ נִסְקַל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים שֶׁנֶּאֱמַר בְּנֵנ֚וּ זֶה֙ זֶה הוּא שֶׁלָּקָה בִּפְנֵיכֶם.
Traduction
Si l’un des deux parents est manchot, ou bancal, ou muet, ou aveugle, ou sourd, il est absous, car il est dit (Dt 23, 19): son père et sa mère le saisiront, ce qui est impossible à un manchot, et le feront sortir, fait impossible à un bancal; et diront, fait impossible au muet; voici notre fils, ce qu’un aveugle ne peut constater; il n’écoute pas notre voix, ce à quoi le sourd ne peut pas prétendre. Ils l’avertissement d’abord devant 3 témoins, puis (en cas d’infraction) lui infligent la peine des coups de lanière. S’il a recommencé son délit, il sera jugé par un tribunal de 23 membres; seulement, pour lui faire subir la lapidation, le tribunal devra avoir en sa présence les 3 premiers juges (qui l’ont déjà condamné), pour se conformer aux mots: Celui-ci notre fils (ibid.), celui qui a déjà subi la peine de la flagellation est devant vous.
Pnei Moshe non traduit
מתני'. גדם. ידו קטועה:
בננו זה. משמע שרואין אותו:
ולא חרשין. שאינן יודעין אם קבל דבריהם או לאו ואע''פ שרואין אח''כ שאינו מקיים מצותן מ''מ התורה אמרה איננו שומע בקולנו ואיכא להפוכי בזכותא ולמידרש דבשעת הקול קאמרי דלא שמע שצריך שישמעו שאומר איני מקבל מכם:
מתרין בו בפני שלשה. הכי קאמר מתרין בו בפני שנים שלא ירגיל ואם לא שמע מלקין אותו בב''ד של ג' כדתנן בפ''ק מכות בשלשה דויסרו אותו האמור בבן סורר ומורה מנקות הוא דכתיב הכא בן סורר ומורה וכתיב התם והיה אם בן הכות הרשע:
זה הוא שלקה בפניכם. ואע''ג דמיבעי ליה למידרש זה ולא סומין הא נמי נפקא לן דאם איתא דלהך דרשא לחוד הוא דאתא לזה הוא שלקה בפניכם לכתוב בנינו הוא ומשמע הוא שלקה בפניכם ומדכתיב זה ש''מ תרתי:
משנה: בָּרַח עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן פָּטוּר. וְאִם מִשֶּׁנִּגְמַר דִּינוֹ בָרַח וְאַחַר כָּךְ הִקִּיף זָקָן הַתַּחְתּוֹן חַייָב׃
Traduction
S’il a fui avant le prononcé du jugement, et dans l’intervalle de temps l’adolescence s’est achevée (productis inferioris barbae pilis), il sera acquitté; mais s’il n’a fuit qu’après le prononcé du jugement, puis l’adolescence s’est achevée, il reste coupable.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ברח עד שלא נגמר דינו ואח''כ הקיף זקן התחתון פטור. כיון דאילו עביד השתא לאו בר קטלא הוא:
ואם משנגמר דינו ברח. הוי כגברא קטילא וחייב אפי' לאחר כמה שנים:
הלכה: בָּרַח עַד שֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יֹאשִׁיָּה. סָח לִי זְעִירָה מִשֵּׁם אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלִַם. שְׁלֹשָׁה הֵן שֶׁאִם בִּקְשׁוּ לִמְחוֹל מוֹחֲלִין. וְאֵילּוּ הֵן. סוֹטָה וּבֵן סוּרֵר וּמוֹרֶה וְזָקֵן מַמְרֵא עַל פִּי בֵית דִּין.
Traduction
R. Oshia dit (247)5, J., (Sota 4, 3).: Zeira m’a raconté au nom des habitants de Jérusalem, que 3 sortes d’individus peuvent, s’ils le demandent, obtenir leur pardon; ce sont: la femme soupçonnée d’adultère par le mari (sota), le fils rebelle (que les parents peuvent excuser), et un vieillard opposé au tribunal (celui-ci peut le gracier de sa peine).
Pnei Moshe non traduit
גמ' סוטה. אם רצה הבעל למחול על קינויו מוחל:
ובן סורר ומורה. אם רצו אביו ואמו למחול לו מוחלין:
וזקן ממרא על פי בית דין. אם ירצו מוחלין לו:
הלכה: הָיָה אֶחָד מֵהֶם גִּידֵּם כול'. כְּשֵׁם שֶׁאַתְּ דּוֹרֵשׁ בְּאָבִיו וּבְאִמּוֹ כָּךְ אַתְּ דּוֹרֵשׁ בְּזִקְנֵי בֵית דִּין. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָֽצְא֖וּ פְּרָט לְחִיגְרִים. וְאָֽמְר֑וּ פְּרָט לְאִילְּמִים. יָדֵ֗ינוּ לֹ֤א שָֽׁפְכוּ֙ פְּרָט לְגִידְמִים. וְעֵינֵי֭נוּ לֹ֥א רָאֽוּ פְּרָט לְסוּמִין. מַגִּיד הַכָּתוּב כְּשֵׁם שֶׁזִּקְנֵי בֵית דִּין שְׁלֵימִין בְּצֶדֶק כָּךְ הֵם צְרִיכִין לִהְיוֹת שְׁלֵימִין בְּאֵיבָרֵיהֶן.
Traduction
L’interprétation tirée du verset précité (en vertu de laquelle les parents qui accusent leur fils doivent être sans défaut, § 5), est applicable aussi aux juges (ils doivent être aussi sans défaut), car il est dit (Dt 21, 2): ils sortiront, à l’exclusion du bancal; et ils diront (ibid. 7), à l’exception du muet; nos mains n’ont pas versé ce sang, à l’exclusion du manchot; nos yeux n’ont pas vu, à l’exclusion de l’aveugle (en ces divers cas, le texte serait inapplicable). La Bible nous indique par là que les juges doivent être aussi complets de leurs membres que leur justice sera impartiale.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כך אתה דורש בזקני בית דין שצריך שיהו מנוקין מכל מום:
הלכה: הָיָה אָבִיו רוֹצֶה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַאֲפִילוּ אֵין אִמּוֹ רְאוּיָה לְאָבִיו. וְכָל מַה שֶׁיֵּשׁ לְאִמּוֹ לֹא מִשֶּׁלְּאָבִיו הֵם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בָּהוּ דַּהֲוָת נָֽסְבָה דִיּוּרִין וְעָֽבְדָת שֵׁרוּ וְגָנַב מִנְּהוֹן.
Traduction
R. Yohanan pour expliquer le motif de l’avis de R. Juda dit: le défaut d’aptitude de la mère à être digne d’épouser le père (ou la question de disproportion) n’est pas absolue (il s’agit seulement, selon R. Juda, d’un point d’égalité au père). – Quant à la condition émise auparavant (que le fils devra avoir volé aussi la mère pour être coupable), ne peut-on pas observer que ce qui est à la mère appartient en droit au père? (A quoi bon établir la distinction)? Il peut s’agir du cas, répond R. Yossé b. R. Aboun, où elle se trouvait près des aliments, préparant le repas, et le fils a volé de ceux-ci (c’était donc du bien appartenant désormais à tous deux).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ואפי' אין אמו ראויה לאביו. דברי ר' יהודה הוא דמפרש וכלומר דלא תימא ראויה ממש בעי ולאפוקי אם היתה אסורה לאביו דלא היא דהא סוף סוף אביו ואמו הן אלא בשוה לאביו קאמר כדפרישית במתני':
וכל מה שיש לאמו לא משל אביו הם. אמתני' דלעיל קאי דקאמר ר' יוסי בר' יהודה עד שיגנוב משל אביו ומשל אמו ופריך והא הכל של אביו הם דמה שקנתה אשה קנה בעלה:
תיפתר בהאי גוונא. כגון שלקחה דיודין מיני מאכל של קדירה ועשתה שירותא וגנב מן הסעודה הראויה לאביו ולאמו דיודין קדירות ושפות הסיר תרגומו תפי דודא וכן בלשון המקרא בכיור או בדוד:
סוֹטָה. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. שֶׁבַּעֲלָהּ אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹתָהּ. סָֽבְרִין מֵימַר. עַד שֶׁלֹּא נִכְתְּבָה הַמְּגִילָּה. אֲתַא מֵימַר. וַאֲפִילוּ מִשֶּׁנִּכְתְּבָה הַמְּגִילָּה. וּבְשֶׁלֹּא נִמְחְקָה הַמְּגִילָּה. אֲבָל אִם נִמְחְקָה הַמְּגִילָּה לֹא בְדָא.
Traduction
⁠— Mais pour la femme soupçonnée, n’est-ce pas déjà dit textuellement dans la Mishna, que si le mari se refuse à la faire boire, elle est dispensée de l’épreuve? D’après le texte de la Mishna, on pouvait croire que le mari a la faculté de renoncer à l’épreuve aussi longtemps que le rouleau sacré (écrit de la main du prêtre à cet effet) n’est pas écrit, non après; Zeira ajoute donc que c’est loisible même après. Toutefois, il ne faut pas que cet écrit ai déjà été effacé dans l’eau à boire, après ce fait solennel (qui consiste à effacer le nom divin), le jugement suivra son cours.
Pnei Moshe non traduit
ולא מתניתא היא. ומאי קמ''ל:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנַן. מֵת אֶחָד מִן הָרִאשׁוֹנִים אֵינוֹ נִסְקַל. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. אֵינוֹ נִסְקַל עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שְׁלשָׁה הָרִאשׁוֹנִים. אָמַר רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשֶׂה דִין שֵׁינִי רִאשׁוֹן. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מַתְנִיתָהּ.
Traduction
R. Yohanan dit: si l’un des premiers juges meurt, le coupable ne sera plus lapidé. Mais que nous apprend-il là? - N’est-il pas dit déjà dans la Mishna que ''pour lui faire subir la lapidation, le tribunal devra avoir en sa présence les trois premiers juges''? -Non, dit R. Oshia, R. Yohanan nous enseigne un fait nouveau (en plus que la Mishna), à savoir de ne pas supposer qu’un second jugement (pour un second vol) sera égal au premier, et entraînera la peine de la lapidation; c’est pourquoi il dit qu’à la mort de l’un d’eux, il faut tout recommencer.
הֵי דֵינוֹ גַנָּב וְהֵי דֵינוֹ גַזְלָן. אָמַר רִבִּי הִילָא. גָּנַב בִּפְנֵי עֵדִים גַּנָּב. בִּפְנֵי הַבְּעָלִים גַּזְלָן. רִבִּי זְעוּרָה בָעֵי. מֵעַתָּה אֲפִילוּ נִתְכַּווֵן לִגְזֵילָה וּלְבַעֲלֶיהָ אֵין זֶה גוֹזְלָן. וְהֵידֵינוֹ גוֹזְלָן עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטָא בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ. עַד שֶׁיִּגְזְלֶנּוּ בִפְנֵי עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם. 42b בִּנְייָן אָב שֶׁבְּכוּלָּן וַיִּגְזוֹל אֶֽת הַֽחֲנִית֙ מִיַּ֣ד הַמִּצְרִ֔י וַיַּֽהַרְגֵה֭וּ בַּֽחֲנִיתֽוֹ׃
Traduction
–Qu’appelle-t-on voleur et qu’appelle-t-on brigand? R. Ila répond: celui qui vole, fut-il aperçu par des témoins, est un voleur; celui qui enlève le bien en présence du maître est un brigand. -S’il en est ainsi, objecta R. Zeira, celui qui avait l’intention d’enlever un objet de force, fût-ce en présence du maître, et l’a pris simplement, n’est pas un brigand. -Qui appelle-t-on alors un brigand, selon l’avis de R. Zeira? -Celui qui aurait arraché un objet de force, en présence de dix personnes, répond R. Samuel b. Sisarta au nom de R. Abahou (246)B., Baba Qama 79.. La meilleure preuve à l’appui est dans ce verset (2S 23, 21): Il ravit la lance aux mains de l’égyptien, et le tua de sa lance.
Pnei Moshe non traduit
הי דינו גנב. איזהו הנקרא גנב ואיזהו הנקרא גזלן ואיידי דאיירי בענינא דגניבה קאמר להא הכא:
גנב בפני עדים גנב. כלומר אפי' שלא גנב בהצנע אלא ראוהו עדים כל זמן שאינו בפני הבעלים גנב הוא נקרא ודינו כגנב לענין כפל ואם בפני הבעלים לקחו זהו הנקרא גזלן:
ר' זעירה בעי. הקשה על זה דאמאי קרית ליה גזלן אם לא לקחו אלא בפני הבעלים לבדן:
מעתה. כלומר אלא דאני אומר מעתה אפילו נתכון לגזילה ולבעליה שאם לא ירצה בעליו ליתנו יעמוד עליו בעצמו אע''פ כן אין זה גזלן הואיל ולא לקחו ממנו בפרהסיא כדלקמן:
והי דיני גזלן על דעתיה דר' זעיר'. אי הכי השתא דאפי' לוקח בפני הבעלים לאו גזלן הוא א''כ איזהו הנקרא גזלן לדידיה:
עד שיגזלנו. שיקח ממנו בפרהסיא בפני עשרה בני אדם:
בנין אב שבכולן. דממנו כמדין מהו הנקרא גזלן כדכתיב ויגזול את החנית וגו' ושם לקח ממנו בחזקה ובפרהסיא וגלה לנו הכתוב דבכה''ג קרוי גזלן:
בֵּן סוּרֵר וּמוֹרֶה. וְלֹא מַתְנִיתָא הִיא. הָיָה אָבִיו רוֹצֶה וְאִמּוֹ אֵינָהּ רוֹצָה. אִמּוֹ רוֹצָה וְאָבִיו אֵינוֹ רוֹצֶה. סָֽבְרִין מֵימַר. עַד שֶׁלֹּא עָמַד בְּדִין. אֲתַא מֵימַר לָךְ. וַאֲפִילוּ עָמַד בְּדִין. וּבְשֶׁלֹּא נִגְמַר דִּינוֹ. אֲבָל אִם נִגְמַר דִּינוֹ לֹא בְדָא.
Traduction
Pour le fils rebelle également, n’est-ce pas déjà dit textuellement dans notre Mishna (8,4), si ''le père veut et la mère ne veut pas, ou si la mère veut et le père ne veut pas, le fils ne sera pas condamné comme pervers''? D’après ce texte, on pouvait croire que la renonciation est possible aussi longtemps que le procès n’a pas été instruit, mais non depuis le moment où le fils a été amené devant la justice. Zeira nous apprend donc que, malgré la présence de ce fils en justice, on peut y renoncer. -Toutefois, il ne faut pas que le jugement ait été déjà prononcé; après quoi, il serait trop tard.
Pnei Moshe non traduit
ולא מתני' היא. ומאי קמ''ל דהא קתני בסוטה פ''ד אמר בעלה איני משקה לא שותה ומשני דאי ממתני' סברין מימר עד שלא נכתבה המגילה קמ''ל דאע''פ שנכתבה יכול למחול אבל דוקא בשלא נמחקה דאילו בשנמחקה לא בדא אמרו שיכול למחול מאחר שכבר נמחק השם:
אבל אם נגמר דינו. כגברא קטילא הוא ושוב אינן יכולין למחול:
Sanhedrine
Daf 43a
זָקֵן מַמְרֵא. 43a הָדָה דְתֵימַר שֶׁלֹּא לְהוֹרְגוֹ. אֲבָל לְהַחֲזִירוֹ לֹא הָיוּ מַחֲזִירִין אוֹתוֹ לִמְקוֹמוֹ.
Traduction
Enfin, quant au vieillard rebelle, le tribunal a la faculté de le gracier de la peine capitale, mais cela ne va pas jusqu’à pouvoir réintégrer un tel individu dans son siège juridique.
Pnei Moshe non traduit
הדא דתימר שלא להורגו. הוא דיכולין למחול אבל להחזירו לשררותו כבתחלה לא היו מחזירין אותו למקומו הראשון אע''פ שמחלו לו:
וּכְשֶׁבָּאתִי אֶצֶל רִבִּי יְהוּדָה בֶּן בָּתֵירָה לִנְצִיבִין עַל שְׁנַיִם הוֹדָה לִי וְעַל אֶחָד לֹא הוֹדָה לִי. עַל זָקֵן מַמְרֵא לֹא הוֹדָה לִי כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְבּוּ מַחֲלוֹקוֹת בְּיִשְׂרָאֵל.
Traduction
A mon arrivée auprès de R. Juda b. Béthera à Necibine, les deux premiers points ont été confirmés selon mon avis, non le troisième, relatif au vieillard opposant, afin de ne pas encourager les discussions en Israël.
מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. הָבֵא לִי בַעֲלִי וַאֲנִי שׁוֹתָה. מַה טַעֲמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. הוֹאִיל וְאֵין כָּאן בַּעַל לְהַשְׁקוֹתָהּ הֶחֱזִירָתָהּ הַתּוֹרָה לִסְפֵיקָה וּסְפֵיקָה לִסְפֵיקָה. וּסְפֵיקָה לְחוּדֵיהּ.
Traduction
– Pourquoi, selon Shammaï, la femme soupçonnée dont le mari est mort reprend-elle son douaire sans boire l’eau d’épreuve? Elle argue que si le mari était présent, elle boirait; selon Hillel, au contraire, elle ne boira pas, mais ne recevra pas le douaire, le doute restant en l’état. (248)Suit un passage traduit au (Ketubot 9, 7) (8).
Pnei Moshe non traduit
מה טעמא דבית שמאי. התם בסוטה קאי ואיידי דאיירי בהאי מתני' מייתי לה הכא וגרסינן להא בריש פ''ד שם דקתני שם במתני' דלעיל מתו בעליהן עד שלא שתו בית שמאי אומרים נוטלות כתובה ולא שותות ובית הלל אומרים לא שותות ולא נוטלות כתובה:
הבא לי בעלי ואני שותה. ואין העיכוב ממני:
החזירתה התורה לספיקה וספיקה לספיקה. כלומר דמדכתי' והביא האיש את אשתו וליכא א''כ בספיקה היא לעולם עומדת מאחר שאינה יכולה לשתות ולברר הספק ואם כן ספק כתובתה אם תטול או לא מחזירין ג''כ לספיקה:
וספיקה לחודיה. כלומר לעולם הספק במקומו ולחודיה קאי ומספק אין אתה יכול להוציא ממון והלכך אינה נוטלת כתובתה:
תַּמָּן תַּנִּינָן. הַפּוֹגֶמֶת כְּתוּבָּתָהּ לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. תַּנֵּי הַפּוֹגֶמֶת לֹא הַפּוֹחֶתֶת. כֵּיצַד. הָֽיְתָה כְתוּבָּתָהּ מָאתַיִם וְהִיא אוֹמֶרֶת מְנָה נִפְרַעַת שֶׁלֹּא בִשְׁבוּעָה. מַה בֵין הַפּוֹגֶמֶת וּמַה בֵין הַפּוֹחֶתֶת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. [פּוֹגֶמֶת] בָּא מַשָּׂא וּמַתָּן בֵּינֹתַיִים. פּוֹחֶתֶת לֹא בָא מַשָּׂא וּמַתָּן בֵּינֹתַיִים.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תמן תנינן. בכתובות פ''ט וגרסינן להא שם הלכה ז':
הפוגמת כתובתה. שהוא אומר לה התקבלת כתובתיך והיא אומרת לא התקבלתי אלא מכה:
תני הפוגמת. דוקא הפוגמת לא תפרע אלא בשבועה ולא הפוחתת שאומרת לא היתה כתובתי מתחילה אלא מנה דהיא נפרעת שלא בשבועה:
א''ר חנינא. פוגמת בא משא ומתן בינתים. כלומר דעכ''פ יש כאן הודאה במה שנשא ונתן לה והויא כמודה במקצת אלא דמיהת שבועה זו תקנת חכמים היא דמדאורייתא ליכא נשבע ונוטל והואיל ואיכא הודאה תקנו חכמים שלא תגבה אלא בשבועה אבל פוחתת לא בא משא ומתן ביניהם שהרי לדבריה לא נתן לה כלום אלא שפוחתת מעיקרא היא:
רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. כְּמַה דַּתֲּ מַר תַּמָּן. וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְדִכְוָתָהּ וְעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְחוּתָה לֹא תִיפְחַת אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בְּשָׁעָה שֶׁעֵד אֶחָד מְעִידָהּ שֶׁהִיא פְרוּעָה אֵינוֹ מַכחִישׁ שְׁנַיִם. וּבְשָׁעָה שֶׁמֵּעִיד שֶׁהִיא פְחוּתָה מַכחִישׁ אֶת שְׁנַיִם.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
כמה דתימר תמן. במתני' התם ועד אחד מעידה שהיא פרועה לא תפרע אלא בשבועה ואי נימא נמי דאם עד אחד מעידה שהיא פחותה והבעל אומר התקבלת כל כתובתיך:
לא תפחות. כלומר לא תגבה כמו שהיא פוחתת ואומרת אלא בשבועה:
א''ר יוסי. שאני התם דבשעה שהוא מעיד שהיא נפרעת אין כאן הכחשה נגד העדים שבשטר אבל גבי פחותה לא מהימן עד אחד לחייבה שבועה שהרי השטר לפנינו בשני עדים ובשעה שזה מעיד שפחות הוא א''כ מכחיש את שנים ואין אחד מכחיש את שנים:
תַּנֵּי. וְהַנִּפְרַעַת שֶׁלֹּא בְפָנָיו לֹא תִיפָּרַע אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. וְנִפְרָעִים מֵאָדָם שֶׁלֹּא בְפָנָיו. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. תִּיפְתָּר בִּשְׁטָר שֶׁהָרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וּבֵית דִּין גּוֹבִין רִיבִּית. תִּיפְתָּר שֶׁעָרַב לוֹ מִגּוֹי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תני. תנינן התם והנפרעת שלא בפניו וכו' ופריך וכי נפרעי' מאדם שלא בפניו. בשטר שהריבי' אוכלת בו. וזכות הוא לפוטרו מן הריבית:
ובית דין גובין ריבית. בתמיה:
תיפתר שערב לו מעובד כוכבים. שהיה ערב לעובד כוכבים המלוה בשביל זה וכגון שהעובד כוכבים קבל עליו להפרע מן הלוה תחלה דאל''ה אסור דעובד כוכבים בתר ערבא אזיל וביקש מן הלוה ולא מצאו וגבה מזה הערב ועכשיו נפרע הוא מן הלוה:
וְהָתַנֵּי. יוֹרֵשׁ שֶׁפָּגַם אָבִיו שְׁטָר חוֹב הַבֵּן גּוֹבֶה בְלֹא שְׁבוּעָה. בָּזֶה יָפֶה כֹחַ הַבֵּן מִכֹּחַ הָאָב. שֶׁהָאָב אֵינוֹ גוֹבֶה אֶלָּא בִשְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. וְנִשְׁבַּע שְׁבוּעַת יוֹרֵשׁ. שֶׁלֹּא פִיקַּדְנוּ אַבָּא וְשֶׁלֹּא אָמַר לָנוּ אַנָּא וְשֶׁלֹּא מָצִינוּ שְׁטָר בֵּין שִׁטְרוֹתָיו שֶׁלְּאַבָּא שֶׁשְּׁטָר זֶה פָרוּעַ. הָא אִם נִמָצָא פָרוּעַ. רַב הוֹשַׁעְיָה בָעֵי. מַתְנִיתָא דְבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. נוֹטֶלֶת כְּתוּבָּתָהּ וְלֹא שׁוֹתָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. טַעֲמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי הָבֵא לִי בַעֲלִי וַאֲנִי שׁוֹתָה. בְּרַם הָכָא בְּדִין הָיָה אֲפִילוּ אָבִיו לֹא יִשְׁבַּע. תַּקָּנָה תִקְנוּ בוֹ שֶׁיִּשְׁבַּע. בּוֹ תִיקְנוּ וּבִבְנוֹ לֹא תִיקְנוּ. כֵּיוָן שֶׁמֵּת הֶעֱמַדְתָּ אֶת בְּנוֹ עַל דִּין תּוֹרָה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' הושעיה. הא קמ''ל שלא תאמר יעשה דין שני כלומר גניבה שניה תעשה עכשיו לדין ראשון ואם עוד יחזור ויקלקל יהא נסקל לפום כן צריך ר' יוחנן למתני לזה דאם מת אחד מהן בטל דינו לגמרי דהא לא הוי שמעינן ממתני':
והתני בתוספתא פ''ו דשבועות יורש וכו'. ואמאי גובה שלא בשבועה הא עכ''פ פגום הוא וכדתנן במתני' דלעיל:
בזה יפה כח הבן וכו'. וכדמסיק לקמן דבבנו לא תיקנו שבועה:
ונשבע שבועת יורש. כלומר אע''פ דשבועת פוגם שטרו אין הבן נשבע. מיהו שביעת היורש דעלמא ודאי נשבע הוא שבועה וכו' ושלא מצינו וכו' דאם היה נמצא פרוע הוא והלכך צריך לישבע שלא מצאתי:
מתניתא דב''ש. בתמיה האי ברייתא דהבן אינו נשבע בפוגם לא אזלא אלא כב''ש דב''ש אמרי בסוטה שמת בעלה נוטלת כתובתה אע''פ שאינה שותה דקסברי שטר העומד לגבות כגבוי דמי והנכסי' בחזקת בעל השטר והבאים להוציא ממנה עליהם להביא ראיה שזינתה וקס''ד דה''נ טעמא הוי הואיל והשטר בידו ובחזקתו הוא ואין אתה יכול להוציא מידו דעומד לגבות כגבוי דמי:
א''ר יוסי. לא דמיא דהתם טעמא דב''ש כדאמרינן לעיל שאין המניעה ממנה והיא אומרת הבא לי בעלי אבל הכא טעמא אחרינא איכא וכ''ע מודים בה שהרי בדין היה שאפילו אביו לא ישבע שהרי השטר בידו הוא אלא שתקנה תיקנו חכמים בפוגם את שטרו שישבע משום דאמרינן דפרע דייק דמיפרע לא דייק ורמו רבנן שבועה עליה כי היכי דלידוק ובו הוא דתיקנו ולא בבנו דכיון דבבנו ליכא טעמא כי היכי דלידוק העמידו על דין תורה וגובה בלא שבועה:
נִתְחַייֵב אָבִיו שְׁבוּעָה בְּבֵית דִּין וּמֵת אֵין בְּנוֹ גוֹבֶה. דִּלֹא כֵן מָה נָן אָֽמְרִין. יֵשׁ אָדָם מוֹרִישׁ שְׁבוּעָתוֹ לִבְנוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא. הָכֵין אִתְאֲמָרַת. פָּגַם אָבִיו שְׁטָרוֹ בְּבֵית דִּין וּמֵת אֵינוֹ גוֹבֶה. רַב חִסְדָּא בָעֵי. בְּגִין דַּהֲלִיךְ תַּרְתֵּין פְּסִיעָן הוּא מַפְסִיד. אִילּוּ פְגָמוֹ חוּץ לְבֵית דִּין אַתְּ אֲמַר. גּוֹבֶה. מִפְּנֵי שֶׁפְּגָמוֹ בְבֵית דִּין אַתֲּ מַר. אֵינוֹ גוֹבֶה.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
נתחייב אביו שבועה. בעלמא קאי דהדין הוא מי שנתחייב שבועה בב''ד לגבות איזה ממון ומת אין בנו גובה לממון זה:
דלא כן מה אנן אמרין וכו'. כלומר דאי אמרת גובה וכי יש אדם מוריש שבועה לבניו הא בנו אינו יכול לישבע אלא ודאי אינו גובה:
הכין איתאמרת. ר' בא סבר לומר דאף בפוגם שטרו הדין כן ועל זה איתמר נמי האי מילתא דאם אביו פגם השטר בב''ד וא''כ כבר נתחייב שבועה ואם מת אין בנו גובה א''נ דרך שאלה היא אם הכין איתאמרת דאף פוגם שטרו בכלל:
רב חסדא בעי. הקשה על דברי ר' בא דאין סברא לומר לחלק כן וכי בשביל שזה הלך לשתי פסיעות לב''ד יהא נפסד בתמיה דהרי אם פגמו חוץ לב''ד את מודה לי דגובה ומפני שפגמו בב''ד אתה רוצה לומר שאינו גובה אלא לא היא דלא אמרו אין אדם מוריש שבועה לבניו אלא היכא דאביו נתחייב שבועה מן הדין אבל בפוגם שטרו כיון דבאביו גופיה אינה אלא מתקנת חכמים בעלמא לא שייך לומר אין אדם מוריש שבועה דבבנו לא תיקנו ולעולם גובה הוא בשבועת יורשין:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source