Sanhedrine
Daf 32a
הלכה: אֵילּוּ הֵן הַנִּסְקָלִין כול'. לָכֵן צְרִיכָה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. אֲבָל בִּשְׁנֵי הֶעֱלֵימוֹת. שֶׁכֵּן אֲפִילוּ בְאִשָׁה אַחַת 32a בָּא עָלֶיהָ וְחָזַר וּבָא עָלֶיהָ בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרֵיהּ דִּרִבִּי הִלֵּל בֶּן פָּזִי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי הִלֵּל בֶּן פָּזִי. מַתְנִיתָא בְאִשָּׁה אַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ שֵׁמוֹת הַרְבֶּה. אֲבָל אִם הָיוּ נָשִׁים הַרְבֶּה וְהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד הוּא. אָמַר לֵיהּ. לָכֵן צְרִיכָה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד. דְּאִיתְפַּלְּגוֹן. הוּא בְהֶעֱלֵם אֶחָד וְהִיא בַחֲמִשָּׁה הֶעֱלֵימוֹת. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. הוּא מֵבִיא קָרְבָּן אֶחָד וְהִיא מֵבִיאָה ה' קָרְבָּנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. כְּשֵׁם שֶׁאֵינוֹ מֵבִיא [אֶלָּא]G קָרְבָּן אֶחָד כָּךְ אֵינָהּ מֵבִיאָה אֶלָּא קָרְבָּן אֶחָד. שֶׁלֹּא תֹאמַר. יֵעָשׂוּ נָשִׁים הַרְבֶּה וְהֶעֱלֵימוֹת הַרְבֶּה בְּהֶעֱלֵם אֶחָד אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אַחַת. לְפוּם כָּךְ צָרַךְ מֵימַר. חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת.
Traduction
Dans l’énumération faite ailleurs (194)Mishna, Kritot 1, 1. des 36 crimes entraînant la pénalité du retranchement (dont un certain nombre se trouvent dans notre présente Mishna), ils sont exposés au complet, afin d’indiquer par là que s’ils ont été tous commis en un seul état d’ignorance, on est coupable autant de fois qu’il y a eu diverses sortes de crimes commis; s’il y a eu deux états d’ignorance (séparés par une reprise de connaissance du mal), lors même qu’il s’agirait d’une seule et même femme avec laquelle on aurait eu deux fois une relation illicite, on est autant de fois coupable. R. Simon fils de R. Hillel b. Pazi observa ceci devant son père: on sait par notre Mishna que si à l’égard d’une même femme, il y a plusieurs dénominations d’un même crime, le criminel sera autant de fois coupable (195)P. ex. pour l'inceste avec la mère, qui est la femme du père.; mais si avec plusieurs femmes on a commis le même crime (p. ex. des relations pendant leurs menstrues), ou s’il y a plusieurs états d’ignorance à l’égard de la même femme (relations renouvelées avec la même personne), les considérera-t-on comme devant se résumer en un seul fait, ou non? Précisément pour cela, la Mishna énoncée ailleurs énumère au complet la série des crimes entraînant le retranchement, pour indiquer que chaque dénomination provoque une culpabilité distincte (et il en sera de même pour des états distincts d’ignorance). Or, il y a une discussion aboutissant à la même déduction: lorsque pour cinq relations successives avec une même femme l’homme a agi dans un seul d’état d’ignorance de l’interdit, mais la femme a eu conscience du délit entre chacun des 5 faits accomplis par ignorance, selon R. Yohanan, l’homme sera tenu d’offrir un seul sacrifice, et la femme sera soumise à 5 sacrifices; selon R. Simon b. Lakish, comme l’homme sera seulement tenu d’offrir un sacrifice, la femme également n’en offrira qu’un (mais tous s’accordent à dire qu’au cas de plusieurs états d’ignorance, communs au coupable, les culpabilités sont autant de fois répétées). Finalement, l’énumération est faite dans la dite Mishna pour que l’on ne suppose pas que si plusieurs personnes ont commis le crime portant un seul nom, ou si à plusieurs reprises d’états distincts d’ignorance une seule personne s’est rendue coupable, ce soit considéré comme le fait d’un seul état d’ignorance, entraînant une seule culpabilité; c’est pourquoi l’énumération est faite au complet, ce qui indique que l’on sera autant de fois coupable – (196)Suit un très long passage jusqu'à la fin de, traduit au (Shabat 7, 1)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' לכן צריכה ב' העלם אחד. לאו הכא קאי אלא על מתני' דריש כריתות דקתני התם להני דחשיב להו במתני' הבא על האם ועל אשת אב וכו' ומפרש לה אגב למתני' דהתם והדר מהדר למתני' דהכא כדרך ש''ס הזה:
בהעלם אחד. הא דמני התם לשלשים ושש כריתות בתורה להכי אתא מניינא לאשמועינן שאם עשאן כולן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת:
אבל בשני העלמות שכן אפי' באשה אחת בא עליה וחזר ובא עליה חייב על כל א' וא' גרסינן. ול''ג בהעלם אחת וכלומר דאלו בשני העלמות אפי' בערוה אחת משכחת לה חלוקי חטאות דהעלמו' מחלקין אפי' בגוף אחד. ולגי' הספר יש לפרש דה''ק דאלו בשני העלמות אפי' בגוף אחד הוי כמו בגופות מחולקי' בהעלם אחת דחייב על כל אחת ואחת ועיקרא דמילת' דקמ''ל במתני' דכריתות דגופין מחולקין וכן שמות מחולקין מחלקין לחטאות אפי' בהעלם אחת וכדלקמן:
מתניתא באשה אחת שיש לה שמות הרבה. כלומר ממתניתין דהכא לא שמעינן אלא דשמות מחולקין מחלקין לחטאות כדקתני הבא על האם חייב עליה משום אם ומשום אשת אב:
אבל אם היו נשים הרבה והעלימות הרבה בהעלם אחד הוא. כלומר אלא הא דמיבעי לי דאם יש כאן גופין מחולקין והן שם אחד כגון חמש נשים נידות וכן להעלמות מחולקות באשה אחת אם כמו בהעלם אחד הוא ואינן מחלקין לחטאות או דילמא מחלקין כמו דשמות מחולקין מחלקין:
א''ל לכן צריכה בהעלם אחד. הא עיקרא דמתני' דכריתות דתני מנינא להכי הוא דצריכא דאשמועינן אפי' עשאן כולם בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת וש''מ דטעמא דגופין מחולקין מחלקין לחטאות וממילא שמעינן דהעלמות מחלקות אפי' באשה אחת:
דאיתפלגון. וכן שמעינן מפלוגתא דר' יוחנן ור''ל דכ''ע סבירא להו דהעלמות מחולקות מחלקין לחטאות:
הוא בהעלם אחד. הבא על הערוה ביאות הרבה והוא לא נודע לו בנתיים אבל היא היתה לה ידיעה בנתיים ועשתה בחמשה העלמות:
הוא מביא קרבן אחד. על כל הביאות כיון דבהעלם אחד היו והיא מביאה על כל העלם והעלם דמחלקות הן:
כשם שאינו מביא וכו'. דס''ל שניהם שוין בחילוק העלמות בעינן ועכ''פ שמעינן דתרוייהו ס''ל דהעלמות מחלקין:
שלא תאמר. אסוקי מילתא דר' הילל בן פזי הוא דקאמר לכן צריכה מתני' דכריתות שלא תאמר יעשו גופין מחולקין משם אחד ובהעלם אחת או העלמות הרבה בגוף אחד כמו בהעלם אחד בגוף ושם אחד ואינו חייב אלא אחת לפום כן צריך מימר מתני' דהתם למנינא לאשמועינן דחייב על כל אחת ואחת:
Sanhedrine
Daf 32b
אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָאֵל כֵּן. לֹ֥א תְנַֽחֲשׁ֖וּ וְלֹ֥א תְעוֹנֵֽנוּ׃ וַהֲלֹא הַנִּיחוּשׁ וְהָעִינּוּן בִּכְלָל הָיוּ וְיָֽצְאוּ מִן הַכְּלָל לַחֲלוֹק עַל הַכְּלָל. כְּלָל בְּהִיכָּרֵת וּפְרָט בְּהִיכָּרֵת. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה. כְּלָל וּפְרָט הוּא. דָּמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כִּ֚י כָּל אֲשֶׁ֣ר יַֽעֲשֶׂ֔ה מִכֹּ֥ל הַתּֽוֹעֵבוֹת הָאֵ֑לֶּה וְנִכְרְת֛וּ וגו'. וַהֲלֹא אֲחוֹתוֹ בִּכְלָל הָייָת וְיָצָאת מִן הַכְּלָל לַחֲלוֹק עַל הַכְּלָל. הָתִיב רִבִּי לָֽעְזָר. וְהָֽכְתִיב עֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וְעֶרְוַת אֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרָיָה. 32b וְהָֽכְתִיב וְ֠אִ֠ישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּ֨ב אֶת אִשָּׁ֜ה דָּוָ֗ה וְגִלְּתָה אֶת עֶרְוָתָהּ֙ אֶת מְקֹרָ֣הּ הֶֽעֱרָ֔ה וְהִ֕וא גִּילְּתָה אֶת מְק֣וֹר דָּמֶ֑יהָ. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרָייָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר. הוֹאִיל וְאֵין חַייָבִין עָלֶיהָ אֶלָּא מִשּׁוּם טוּמְאַת עֲרָייָה לֹא נַעֲשֶׂה בָהּ אֶת הַמְעָרֶה כְגוֹמֵר. לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר. [חַייָב עַל כָּל אַחַת וָאַחַת.] וְהָֽכְתִיב וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר יִשְׁכַּב֙ אֶת דּוֹדָתוֹ עֶרְוַ֥ת דּוֹדוֹ גִּלָּ֑ה. אָמַר לֵיהּ. לְצוֹרֶךְ יָצָאת לִידוֹן בַּעֲרִירִי. דְּאָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּל אֲתַר דְּ֗תֵימַר עֲרִירִים יִהְיוּ הַווְיָן בְּלָא ווְלָד. וְכָל אֲתַר דְּ֗תֵימַר עֲרִירִים יָמוּתוּ קוֹבְרִין אֶת בְּנֵיהֶן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
תני ר' ישמעאל כן. הך מילתא גרסינן לה בשבת בפ' כלל גדול והתם קאי דלעיל מינה קאמר דבר אחד שיצא מן הכלל לצורך אינו חולקו אם יצא מן הכלל לאיזה צורך דבר ללמוד לא יצא לחלקו ושלא לצורך חולק אם לא ללמוד איזה דבר לחלק הוא דיצא. שני דברים שיצאו מן הכלל אינן חולקין. אין מלמדין על הכלל לחלק דהוי שני כתובים ואין מלמדין. וכר' ישמעאל חולקין ולר' ישמעאל ס''ל דאף הן חולקין ועלה מייתי הא דתני ר' ישמעאל ואגב דלקמן דדריש לחלק בעריות מייתי לה הכא:
והלא הניחוש והעינון בכלל. מכשפים היו ולמה יצאו מן הכלל:
לחלוק על הכלל. ללמד חילוקי לאוין על הכלל כולו ולחייב על כל אחת ואחת בפני עצמו כדחשיב קוסם קסמים וגו':
כלל בהיכרת ופרט בהיכרת מקום שנאמר כרת על הכלל ויצא דבר אחד בפרט ונאמר בו כרת כגון בפרשת עריות דכתיב כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו הנפשות העושות וגו' ופרט לך הכתוב באחותו דכתיב בפ' קדושים ואיש אשר יקח את אחותו וגו' ונכרתו לעיני בני עמם ופליגי בהאי מילתא לקמיה:
מילתיה דר' יוחנן אמרה כלל ופרט הוא. שמענו בשם ר' יוחנן דאמר דכל כי האי גוונא כלל ופרט הוא ולאו דאמרינן אין בכלל אלא במה שבפרט דהאי דרשה לא שייכא הכא ועוד דלאו כלל ופרט הסמוכין הן אלא כעין מידה דיצא מן הכלל דרשינן דהפרט יצא ללמד על הכלל כולו ולחלק דמה אחותו חייבין עליה כרת בפני עצמה אף כל העריות כלן אם עשאן בהעלם אחת חייב על כל אחת ואחת:
והכתיב ערות אחות אמך וגו'. ולמה יצא זה הלא כבר נאמר בפרשת עריות:
לידון בערייה. ללמד שחייב בהעראה כדכתיב התם כי את שארו הערה וגו':
והכתיב ואיש אשר ישכב את אשה דוה. ולמה יצאת ופרט בה הכתוב העראה תיפוק ליה מקרא דלעיל ערות אחות אמך דהא אמרת דכה''ג ללמד על הכלל כולו יצא:
לידון בעריה. ללמד גם כן על העראה שלא תאמר דאין אנו למדין נדה משאר עריות דאין חייבין עליה אלא משום טומאת ערוה ולא דמי להנך ומהו דתימא דלא נעשה בה המערה כגומר קמ''ל:
והכתיב ואיש אשר ישכב את דדתו וגו'. וכבר נאמר בפ' עריות דדתך היא:
לידון בערירי. כדכתיב התם חטאם ישאו ערירים ימותו. הווין בלא ולד. שלא יהיה להן ולד כלל:
וכל אתר דאת אמר ערירים ימותו. אפילו היה להם קוברין את בניהם ולכך נאמרו שתיהן ללמד מזה על זה:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. דּוֹדָתוֹ לְצוֹרֶךְ יָצָאת. לְמָעֵט אֶת אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ. מַה טַעֲמָא. נֶאֱמַר כָּאן דּוֹדָתוֹ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן אֽוֹ דוֹדוֹ א֤וֹ בֶן דּוֹדוֹ יִגְאָלֶ֔נּוּ. מַה דּוֹדוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בַּאֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף דּוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמְרָה כָאן בְּאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּכ מְדַבֵּר. אַף אֵשֶׁת אָחִיו לִימְּדָה מִדּוֹדָתוֹ. מַה דּוֹדָתוֹ שֶׁנֶּאֱמְרָה לְהַלָּן בְּאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַף אֵשֶׁת אָחִיו שֶׁנֶּאֱמְרָה כָאן בְּאֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו הַכָּתוּב מְדַבֵּר. עַד כְּדוֹן כְרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר כָּאן אֵשֶׁת אָחִיו וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֥ר יִקַּ֛ח אֶת אֵ֥שֶׁת אָחִ֖יו נִדָּ֣ה הִ֑וא. מַה נִידָּה יֵשׁ לָהּ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָהּ. אַף אֵשֶׁת אָחִיו [מֵאָבִיו]G יֵשׁ לָהּ הֵיתֵר [לְאַחַר אִיסּוּרָהּ]G. יָצָאת אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁאֵין לָהּ הֵיתֵר אַחַר אִיסּוּרָהּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
למעט אשת אחיו מאמו. מערירי:
מה דודו שנ' להלן באחי אביו מאביו. דמשפחת האב הם הקרובי' לגאולה:
אף אשת אחיו לימדה מדודתו. כלומר מעיקרא ילפינן דודתו מג''ש דבאשת אחי אביו מן האב הכתוב מדבר והדר ילפינן אשת אחיו דכתיב בתרה ואיש אשר יקח את אשת אחיו וגו' דג''כ באשת אחיו מאביו הכתוב מדבר והילכך ממעטינן אשת אחיו מאמו מערירי:
עד כדון כר''ע. זו דברי ר''ע דלמדין דודתו מג''ש ואשת אחיו מדודתו:
כר' ישמעאל. אבל לר' ישמעאל אשכחן דדריש מקרא אחרינא למעוטי אשת אחיו מאמו דכתיב נדה היא כדלקמיה:
אף אשת אחיו. דמיירי קרא הכא בגוונא דלפעמים יש לה היתר לאחר איסורה וזהו באשת אחיו מן האב דאם אין לו בנים מותרת להתייבם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source