Sanhedrine
Daf 30b
הלכה: אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין כול'. וְלָרָשׁוּת לֹא נִיתַּן אֶלָּא דִין הֶרֶג בִּלְבַד. סְקִילָה מְנַיִין. וּסְקַלְתָּ֥ם בָּֽאֲבָנִי֭ם וָמֵֽתוּ׃ שְׂרֵיפָה. שֶׁנֶּאֱמַר בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן. הֶרֶג. נֶאֱמַר כָּאן נְקִימָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְהֵֽבֵאתִ֨י עֲלֵיכֶ֜ם חֶ֗רֶב נֹקֶ֨מֶת֙ נְקַם בְּרִ֔ית. מַה נְקִימָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן חֶרֶב. אַף נְקִימָה הָאֲמוּרָה כָאן חֶרֶב. חֶנֶק. לֵית מַשְׁכַּח לֵיהּ. 30b אָֽמְרָת. כָּל מִיתָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה סְתָם אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְהַחֲמִיר עָלֶיהָ אֶלָּא לְהָקֵל עָלֶיהָ וְתָלוּ אוֹתָהּ בַּחֶנֶק.
Traduction
En fait, la seule autorisation accordée au Gouvernement (en Judée) pour l’exécution capitale consistait dans la décapitation. On sait la loi sur la lapidation, de ce qu’il est dit (Dt 17, 5): Vous les lapiderez avec des pierres et ils mourront. Pour la peine consistant à être brûlé, on peut invoquer les mots (Lv 20, 4): On brûlera dans le feu, lui et elles. La pénalité de la décapitation est déduite par comparaison des termes dans deux versets; il est dit d’une part (Ex 21, 20): il sera vengé, et d’autre part (Lv 26, 25): Je porterai sur vous une épée vengeresse, qui vengera l’alliance; et comme la vengeance est précisée dans ce dernier verset par le coup d’épée, elle sera la même dans le premier verset, où elle est indéterminée. En faveur de la strangulation. On ne trouve pas de texte biblique (181)Cf. ci-après, 4.; on en a conclu que pour toute peine capitale prescrite vaguement par la loi, il n’est pas permis de l’aggraver, mais de l’alléger, et les docteurs estiment que la mort la plus douce est la strangulation.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ולרשות. להמלכות לא ניתן לו לדון אלא בדין הרג בלבד:
נאמר כאן נקימה. נקם ינקם:
חנק לית משכח ליה. אי אתה מוצא בפירוש בתורה:
אמרת. מכאן למדו דמיתה סתם בכל מקום אינה אלא חנק לפי שתלו חכמים בהקלה:
רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. שְׂרֵיפָה חֲמוּרָה מִסְּקִילָה. וְרַבָּנִין מָרִין. סְקִילָה חֲמוּרָה מִשְּׂרֵיפָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חֶנֶק חָמוּר מֵהֶרֶג. וְרַבָּנִין מָרִין. הֶרֶג חָמוּר מֵחֶנֶק. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. כָּל שֵׁם בַּת כֹּהֵן בִּשְׂרֵיפָה. וְרַבָּנִין מָרִין. כָּל שֵׁם אֲרוּסָה בִסְקִילָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. מַה בַת כֹּהֵן שֶׁהֶחֱמִירָה תוֹרָה בָּאֲרוּסָה שֶׁתְּהֵא בִּשְׂרֵיפָה הֵיקִילָה בִנְשׂוּאָה שֶׁתְּהֵא בִסְקִילָה. בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵיקִילָה תוֹרָה בָּאֲרוּסָה שֶׁתְּהֵא בִסְקִילָה אֵינוֹ דִין שֶׁנֵּקַל עָלֶיהָ בִנְשׂוּאָה שֶׁתְּהֵא בַהֲרִיגָה. וְרַבָּנִין דָּֽרְשִׁין. מַה אִם בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהֶחֱמִירָה הַתּוֹרָה בָּאֲרוּסָה שֶׁתְּהֵא בִסְקִילָה הֵיקִילָה בִנְשׂוּאֵהָ שֶׁתְּהֵא בִשְׂרֵיפָה. בַת כֹּהֵן שֶׁהֵיקִילָה הַתּוֹרָה בָּאֵירוּסֶיהָ שֶׁתְּהֵא בִּשְׂרֵיפָה אֵינוֹ דִין שֶׁנֵּקַל בְּנִישּׂוּאֶיהָ שֶׁתְּהֵא בַחֲנִיקָה.
Traduction
Selon R. Simon (182)''Voir ci-après, (9, 8) ( 27b); (9, 7) ( 29a).'', être brûlé est une peine plus grave que d’être lapidé; selon les autres docteurs, au contraire, la lapidation est une peine plus grave que la combustion. Selon R. Simon aussi, la strangulation est pire que la décapitation; selon les autres docteurs, à l’inverse, la décapitation est pire que la strangulation. En voici les raisons respectives: R. Simon interprète la loi que toute fille de Cohen (fiancée ou mariée), condamnée à la peine de mort, sera tuée par le feu (183)Selon lui, puisque la loi spécifie que la fille fiancée d'un cohen, condamnée à mort pour impudicité sera passible de la peine du feu, non de la lapidation, incombant à une simple israélite, il paraît que la combustion est plus grave.; les autres docteurs disent que toute fiancée (fille de Cohen ou autre) est condamnée à la lapidation. R. Simon raisonne ainsi: pour la fille d’un Cohen, la Loi a jugé coupable avec une gravité telle qu’elle la condamne à la peine du feu, et elle a allégé la peine à l’égard d’une fille de Cohen mariée, au point de ne condamner cette dernière qu’à la peine de la lapidation; donc, pour une fille de simple israélite, dont l’état de fiancée est jugée moins grave au point qu’elle est condamnée à la lapidation, elle sera, à plus forte raison, traitée moins sévèrement étant mariée, et devra être décapitée. Les autres docteurs raisonnent ainsi: pour une fille fiancée de simple israélite, la Loi a été plus sévère en la condamnant à la lapidation, qu’à l’égard de la même personne mariée, laquelle, en cas de peine de mort, sera tuée par le feu; donc, pour une fille de Cohen fiancée, la loi a été moins sévère en la condamnant à la peine du feu, et la peine sera à plus forte raison allégée pour cette personne mariée, condamnée alors à la strangulation.
Pnei Moshe non traduit
ר''ש דריש. השתא מפרש לטעם פלוגתייהו:
כל שם בת כהן בשריפה. אחת ארוסה ואחת נשואה ומדהוציא הכתוב לארוסה בת כהן לדונה בשריפה ולא סקילה כארוסה בת ישראל ש''מ ששריפה חמורה:
ורבנן אמרין כל שם ארוסה בסקילה. אחת בת ישראל ואחת בת כהן ואין שריפה לבת כהן אלא בנשואה ומדהוציא הכתוב לארוסה בת כהן מכלל נשואה לסקילה ש''מ שסקילה חמורה:
ר''ש דריש. השתא קאמר מאי דמהדרי להו חד לחבריה ומפרש נמי טעמא למילתיה דר''ש דקאמר כל שם בת כהן בשריפה דמנא ליה דגם נשואה בת כהן בשריפה דהא לטעמא דידיה דשריפה חמורה וניתנה לבת כהן א''כ דייך שתאמר דארוסה דחמירא בשריפה היא אבל לא נשואה והלכך דריש וקאמר דאי לא תימא הכי אלא דנשואה בת כהן דאקילא מארוסה כמו שמצינו בבת ישראל דנשואה קילא ואם כן הוא דיינו שנאמר דנשואה בת כהן תהא בסקילה דקילא משריפה דלעולם בת כהן חמירא היא מבת ישראל וכמו דהחמירה התורה בארוסה בת כהן מארוסה בת ישראל כן נאמר ונחמיר בנשואה ומעתה קשה ג''כ דמנא לן דנשואה בת ישראל בחנק היא דילמא בהרג היא דקילא יותר לדידי והייכי דדריש ופריך להו דעל כרחך דאחת ארוסה ואחת נשואה בת כהן יצאת לשריפה דאי לאו הכי קשיא נימא ק''ו כדמסיק:
היקלה בנשואה שתהא בסקילה. כדפרישית דלפי דבריהם קאמר וכלומר דאי לא תימא הכי כדקאמינ' א''כ דיינו שנאמר שתהא נשואה בת כהן בסקילה ומעתה גם בבת ישראל נימא דהיקילה תורה בארוסה יותר מבת כהן שהרי בסקילה היא ולדידי קילא משריפה אינו דין שנקל עליה גם בנשואה ושתהא בהריגה דקילא מחנק לדידי אלא על כרחך דאחת ארוסה ואחת נשואה בת כהן בשריפה היא ושוב לא מצינו למילף לבת ישראל מידי:
רבנן דרשי וכו'. כלומר דמהדרו ליה איפכא דלדבריך לפי שאתה דורש איכא למידק איפכא לדידן ומה ארוסה בת ישראל שהחמירה בה התורה לדונה בסקילה ומעתה נאמר דנשואה בת ישראל דקילא דיינו שנאמר בה שתהא בשריפה דאנן סבירא לן דשריפה קילא מסקילה ומעתה נאמר גם בבת כהן דאין נשואה בשריפה דהא ארוסה בת כהן קילא היא ואינה אלא בשריפה וא''כ גם נשואה בת כהן נקל עליה ואינה אלא בחניקה דהיא אחר. מיתת שריפה וא''כ אין לדבר סוף דכשאתה דורש כן א''כ נקשי איפכא ונלמוד מק''ו דבת כהן קילא היא בתמי' אלא ע''כ דנשואה בת כהן היא דיצאת לשריפה דהיא חמירה מבת ישראל דאינה אלא בחנק וארוסה דחמירה לעולם בסקילה היא בין בבת כהן בין בבת ישראל ואין לך להשיב כלום:
Sanhedrine
Daf 31a
משנה: מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין הָיוּ מְשַׁקְּעִין אוֹתוֹ בַזֶּבֶל עַד אַרְכּוּבּוֹתָיו וְנוֹתְנִין סוּדָרִין קָשָׁה לְתוֹךְ הָרַכָּה וְכוֹרֵךְ עַל צַוָּארוֹ. זֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ וְזֶה מוֹשֵׁךְ אֶצְלוֹ עַד שֶׁהוּא פּוֹתֵחַ אֶת פִּיו וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הוּא אִם מֵת בְּיָדָם לֹא הָיוּ מְקַייְמִין בּוֹ מִצְוַת שְׂרֵפָה אֶלָּא פּוֹתְחִין אֶת פִּיו בִּצְבַת שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ וּמַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו וְיוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן צָדוֹק מַעֲשֶׂה בְּבַת כֹּהֵן שֶׁזִּנְּתָה וְהִקִּיפוּהָ חֲבִילֵי זְמוֹרוֹת וּשְׂרָפוּהָ. אָֽמְרוּ לוֹ מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הָיָה בֵית דִּין שֶׁבְּאוֹתָהּ שָׁעָה בָּקִי׃
Traduction
Celui qui est condamné à être brûlé est enfoncé dans la terre molle (184)Littéral.: fumier. jusqu’aux genoux (pour qu’il ne puisse pas bouger); on lui entoure le cou avec un drap dur, lequel drap dur est enveloppé dans un drap mou (pour ne pas blesser le cou), puis deux personnes tirent les deux bouts de ce drap, l’une d’un côté, et l’autre de l’autre, pour que le condamné soit forcé d’ouvrir la bouche; ensuite, on allume un fil (de métal) qu’on lui verse dans la bouche, et ce fil entre alors dans l’intestin et le brûle. R. Juda n’approuve pas cette méthode, car le condamné pourrait mourir avant d’être brûlé: il veut donc qu’on lui ouvre par force la bouche pour y verser le métal. R. Eléazar b. Zadoq cite comme précédent le fait de la fille d’un cohen, mariée, condamnée à être brûlée pour adultère; elle fut exécutée par une méthode plus simple, en allumant autour d’elle (185)Ou: on l'entoura de sarments que l'on alluma. du bois. On lui répondit que ce tribunal n’était pas bien instruit.
Pnei Moshe non traduit
מתני' היו משקעין אותו. שלא יתהפך אנה ואנה ותפול הפתילה על בשרו:
קשה לתוך הרכה. קשה מבפנים לחנוק ורכה מבחוץ להגן על בשרו בשעת חנקו כדמפרש בגמרא שאם בקשה לחוד ימות בשעת חניקה:
את הפתילה. פתילה של אבר ומתיך לתוך פיו:
וחומרת. מלשון חמרמרו מעי כווצת. ושריפת נשמה וגוף קיים ילפינן שריפה שריפה ימבני אהרן שנאמר בהו יבכו את השריפה ולא נשרפו גופתם דוישאו בכותנותם כתיב והכא נמי מתקיימת מצות שריפה אע''פ שאינו נשרף אלא בני מעיו בלבד והכי עדיף טפי דכתיב ואהבת לרעך כמוך ברור לו מיתה יפה:
אף הוא אם מת בידם. כלומר אם מת בידם על ידי חניקתם קודם זריקת הפתילה לא היו מקיימים מצות שריפה לפיכך לא היו חונקין אותו אלא פותחין את פיו בצבת ואין הלכה כר' יהודה:
מפני שלא היה ב''ד שבאותו שעה בקי. צדוקין היו שאין להם ג''ש אלא קרא כמשמעו:
מתני' ונותנין סודרין קשה לתוך הרכה. שלא לנוולו אם היו חונקין אותו בקשה לבד:
הלכה: מִצְוַת הַנִּשְׂרָפִין כול'. וְיִתֵּן קָשָׁה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אָמַר. שֶׁלֹּא יָמוּת. שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁסָּתַם חִזְקִיָּהוּ אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן בְּמָנִים דַּקִּים סְתָמָן.
Traduction
Pourquoi ne pas lui serrer directement le cou par un drap dur? On craignait qu’il meure par cette compression (au lieu de périr par l’effet du feu); or, on trouve que lorsque le roi Ezéchias boucha la source des eaux supérieures du Guihon, il fit clore l’échappement par des étoffes douces (résistant mieux à l’impétuosité de l’eau que le drap dur).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ויתן קשה בפני עצמו. ולמה הוצרכו לכורכו בתוך סודר הרכה:
אמרי שלא ימות. מחמת הקשה בשעת החניקה ולא יקיימו מצות שריפה:
שכן מצינו. סמך לדבר שכשסתם חזקיהו מימי גיחון העליון כדאמר בפ' מקום שנהגו לא היה סותם בדבר קשה וחזק בתחלה שאין הקשה יכול לעמוד נגד הקשה והמים החזקים אלא סתמן במנים דקין וה''נ כורכין לתוך הרכה שהוא מגין על הקשה שלא יתגבר החניקה וימות תחת ידם:
רִבִּי קְרִיסְפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. בִּפְתִילָה שֶׁלְּבַעַץ הִיא מַתְנִיתָא. מָהוּ בִּפְתִילָה שֶׁלְּבַעַץ. רָבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָֽמְרִין. אֵבֵר וְקַסִּיטיטרִיּוֹן מְעוּרָבִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַתְיָא כְמָאן דָּמַר. מַדְלִיק אֶת הַפְּתִילָה וְזוֹרְקָהּ לְתוֹךְ פִּיו. בְּרַם כְּמָאן דָּמַר. יוֹרֶדֶת לְתוֹךְ מֵעָיו וְחוֹמֶרֶת אֶת בְּנֵי מֵעָיו. בִּפְתִילָה שֶׁלְּנֶפְט הִיא מַתְנִיתָא.
Traduction
– Quant au ''fil'', selon R. Qrispa au nom de R. Yohanan, c’est un fil de zinc que la Mishna a en vue. Ce fil, selon les rabbins de Césarée, est un composé de plomb et zinc mêlés. R. Yossé b. Aboun dit: ceci explique bien les termes de la Mishna, disant que ''l’on allume le fil qu’on lui verse dans la bouche''. Mais les paroles suivantes de la Mishna, ''et ceci entre dans l’intestin, et le brûle'', sont mieux explicables s’il s’agit d’un fil de naphte.
Pnei Moshe non traduit
בפתילה של בעץ. בדיל:
מהו בפתילה של בעץ. הרי אין הבדיל לבדו ניתך מהר כל כך:
אבר וקסטיטרון אבר עם הבדיל מעורבין יחד. את הבדיל ואת העופרת. תרגום ירושלמי ית קסטרא וית אברא:
אתיא כמאן דאמר. לאו מ''ד ממש דלא מצינו דפליגי בה ומתני' לתרוייהו קתני אלא כלומר להא דאמר במתני' מדליק את הפתילה וזורקה לתוך פיו שפיר אתיא האי פירושא דפתילה של אברי היתה דשייכא בה זריקה אבל למאי דאמר ומסיים יורדת לתוך מעיו היה לנו לפרש דמתני' בפתילה של נפט מיירי דשייכא שפיר יורדת לתוך מעיו דאלו פתילה של אבר אינה יורדת מהר למטה כל כך ושורפת חכו וגרונו בתחלה:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. כָּל מִיתָה שֶׁהִיא לְמַטָּה מִמִּיתַת אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה. כְּשֶׁהִיא אֶצֶל אָבִיהָ עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה וְעִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. אֶת אָבִ֨יהָ֙ הִ֣יא מְחַלֶּ֔לֶת בָּאֵ֖שׁ תִּשָּׂרֵֽף׃ רִבִּי לִיעֶזֶר אוֹמֵר. עִם אָבִיהָ בִשְׂרֵיפָה עִם חָמִיהָ בִסְקִילָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין בּוֹעֲלָהּ בִּשְׂרֵיפָה. הִיא בִשְׂרֵיפָה וְאֵין זוֹמְמֶיהָ בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶם בִּשְׂרֵיפָה הִיא וָהֵן בִּשְׂרֵיפָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בִּסְקִילָה הִיא וָהֵן בִּסְקִילָה. כְּיוֹצֵא בָהֶן בְּחֶנֶק הֵן בִּשְׂרֵיפָה וְהוּא 31a בְּחֶנֶק.
Traduction
R. Abahou dit, au nom de R. Yossé b. Hanina: toute fille dont la culpabilité entraîne une peine de mort d’un degré inférieur à celui qu’elle subirait chez son père, savoir une fille de Cohen qui, en se conduisant mal chez son père, est passible de la peine de mort, est passible au dehors de la peine de la strangulation; donc, le même crime commis par elle chez son père est passible de la peine du feu, et commis chez la belle-mère (après le mariage), il est passible de la lapidation. Ainsi, de ce qu’il est dit (Lv 21, 9): C’est son père qu’elle profane, elle sera brûlée dans le feu; R. Eliézer conclut que cette fille coupable chez son père est condamnée à être brûlée; et chez sa belle-mère, elle est condamnée à être lapidée. Aux témoins convaincus de faux (qui ayant calomnié cette fille, sont passibles de la même pénalité), ainsi qu’à son complice, on applique cette peine si elle est commune aux deux criminels, savoir: si tous deux subiraient la peine du feu, elle leur est applicable aussi, et si tous deux devaient subir la peine de la lapidation, elle leur serait appliquée aussi; enfin, si tout deux devaient subir la strangulation, elle serait applicable aussi aux faux témoins et aux complices.
Pnei Moshe non traduit
כל מיתה שהיא למטה ממיתת אביה בשריפה. את אביה קא דריש ואליבא דרבנן דקסברי נשואה יצאת לשריפה ולא ארוסה וה''ק כל שהיא למטה ממיתת אביה וכלומר אם היתה בת ישראל ודין מיתתה היא למטה ממה שהיתה אם זינתה עם אביה דאז היה דינה בשריפה ועכשיו למטה היא דאינה אלא בחנק בהא הוא דבת כהן בשריפה וממילא שמעינן דבת כהן הנשואה היא שדינה בשריפה:
כשהיא אצל אביה. וכלומר אבל אם היא ארוסה ועדיין אצל אביה היא לא נשתנית מיתתה מבת ישראל אלא דינה כמוה דעם אביה זינתה בשריפה היא ואם עם חמיה זינתה בסקילה כדין שאר בת ישראל דבתו בשריפה וכלתו בסקילה:
את אביה וכו'. וכלומר דכן מצינו שדרש ר' אלעזר הכי וכדאמרן דלמעט ארוסה בת כהן משריפה אלא דינה כשאר בת ישראל עם אביה בשריפה ועם חמיה בסקולה:
היא. למעוטי בועלה וזוממיה הוא דאתא דלא בועלה ולא זוממיה בשריפה אלא בחנק:
כיוצא בהן בשריפה. תוספתא היא בסוף מכלתין ואהעדים זוממין קאי וה''ג שם כל הזוממין ובועלין מקדימין לאותו מיתה אם לסקילה סקילה אם לשריפה שריפה בד''א שהוא כיוצא בהן באותה מיתה כיוצא בהן בסקילה הוא והן בסקילה כיוצא בהן בשריפה הוא והן בשריפה כיוצא בהן בחנק היא בשריפה והן בחנק. ובסוף מכילתין הכא גריס כיוצא בהן בחנק הוא והן בחנק כלומר דוקא במקום שהבועל הוא כיוצא בהן באותו מיתה שהיא נתחייבה נתחייב גם הוא אם לסקילה אם לשריפה בכה''ג גם העדים זוממין מקדימין לאותה מיתה אבל אם הוא כיוצא בו שהבועל בחנק ואינו באותו מית' שהיא נתחייבה כגון בת כהן גם הזוממין מקדימין למיתתו ולא למיתתה והוא בשריפה והן בחנק. ולגי' הש''ס דסוף מכלתין הוא והן בחנק אבועל ואעדים זוממין קאי וכן צריך לגרוס גם כאן:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. רַבָּנִין דָּֽרְשִׁין. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִסְקִילָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָהּ לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לָדוּן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּחֲנִיקָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. נָבִיא הַשֶּׁקֶר בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִשְׂרֵיפָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּסְקִילָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּסְקִילָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ רוֹצֶה לְהוֹצִיאָן לָדוּן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּהֲרִיגָה.
Traduction
R. Abahou dit au nom de R. Yossé b. Hanina (pourquoi il y a discussion sur le point de savoir quelle mort est plus grave, par strangulation ou par décapitation): les autres docteurs font remarquer à leur interlocuteur (qui prétend que la strangulation est plus grave) que les habitants d’une ville entièrement livrée à l’idolâtrie, passibles selon la loi (Dt 13, 16) de la décapitation devraient, comme tous les autres idolâtres, être lapidés; et en admettant, pour la totalité d’une telle ville, un allégement de peine, celle-ci devrait être réduite à la combustion? Comment se fait-il que l’on ne se soit pas contenté de leur appliquer une peine amoindrie, ou celle du feu; pourquoi ne pas encore l’alléger en leur appliquant la strangulation? (Ceci prouve que la décapitation, au contraire, est plus grave). Par contre R. Simon leur réplique par ce raisonnement: le faux prophète, qui rentre dans la règle des idolâtres (ibid., 2-3), mériterait d’être brûlé comme tel; et en admettant pour lui un allégement de peine, celle-ci devrait être réduite à la lapidation; comment donc se fait-il qu’au lieu de cela il soit condamné à la strangulation (preuve que cette dernière pénalité est plus grave).
רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר סוֹסַרְטַאי בְשֵׁם רִבִּי אַבָּהוּ מַחֲלִף. רַבָּנִין דָּֽרְשִׁין. נָבִיא הַשֶּׁקֶר בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיָה בִסְקִילָה. יָצָא לִידוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִּשְׂרֵיפָה. לֹא דַייֶךָ שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ בִשְׂרֵיפָה אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאוֹ לִידוֹן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּחֲנִיקָה.
Traduction
Selon R. Samuel b. Sissartaï, il faut intervertir l’ordre présenté pour les raisonnements et attribuer aux uns les arguments des autres. Ainsi les docteurs observent que le faux prophète, comme tout autre idolâtre méritait la lapidation, et il eût été juste de le condamner à une pénalité moins grave, savoir à être brûlé; en le condamnant donc à la strangulation, la Loi indique bien de lui appliquer la peine de mort la moins grave de toutes (car la décapitation serait plus grave).
Pnei Moshe non traduit
רבנן דרשי וכו'. טעמייהו בפלוגתא דחנק חמור או סייף חמור מפרש והכי קאמרי רבנן לר''ש לדידך דסבירא לך דחנק חמור מסייף א''כ קשה באנשי עיר הנדחת דאמרה תורה מיתתן בסייף כדכתיב הכה תכה את יושבי העיר ההוא לפי חרב ואמאי הרי הן ככל עובדי עכו''ם שדינן בסקילה:
יצאו לידון בקלה שבמיתות בשריפה. כלומר אם כן היה מן הדין לומר שאם נוציאם לדונם במיתה קלה דייך שיצאו לידון בקלה ובשריפה:
לא דייך שאת מוציאה לידון בקלה וכו'. וכלומר והשתא אי תימא דחנק חמור מסייף קשה דלא דייך שאתה מוציאן מן הדין הזה וממעט אותן מהקלה מבסקילה והיא שריפה אלא שאתה ממעט ומוציאן גם מהקלה מהשריפה והיא חנק בתמיה דייך שהיה לך לומר בהן בחנק ולא בקלה שבקלות לדידך שהיא בסייף אלא ודאי מדמצינו דנתנה להן התורה סייף ולא חנק ש''מ סייף חמור:
ר''ש דריש נביא השקר וכו'. ר''ש משיב להן עד שאתם משיבין מעיר הנדחת אשיב לכם מנביא השקר שדינו בחנק וא''כ אי ס''ד סייף חמיר תיקשי ג''כ הלא בכלל עובדי עכו''ם הוא כדכתיב כי יקום בקרבך נביא וגו' נלכה אחרי אלהים אחרים וגו' ולא דייך שאתה מוציאו משריפה שהיא חמורה והי' בדין שתוציאנו לקלה והיא סקילה ואתה מוציאו מדין הסקילה ועוד תוציאנו גם מהריגה בתמיה הא סייף חמיר לדידכו ומ''ט תדיננו בקלה שבקלות אלא ש''מ חנק חמיר:
מחלף. דרשת דרבי שמעון ורבנן ולא דרשי שאת רוצה להוציאן אלא שאת מוציאן באמת קאמרי והלכך מחליף להו דמר דריש מעיר הנדחת ורבנן הוא דמהדרי מנביא שקר ואיפכא קאמרי מדרשה קמייתא:
יצא לידון בקלה שבמיתות בשריפה. כלומר דבדין היה שיצא לידון בקלה מן הסקילה והיא שריפה:
לא דייך וכו'. וכלומר מדחזינן דאמרה התורה לידון אותו בחנק ש''מ דרצתה התורה באמת לדונו בקלה שבקלות דאי בקלה מן הסקילה לבד היה לו לדונו בשריפה אלא ודאי דרצתה התורה דוקא בקלה שבכולן ואי ס''ד חנק חמור מסייף היה לו לדונו בקלה שהיא בסייף אלא שמע מינה סייף חמיר:
רִבִּי שִׁמְעוֹן דָּרַשׁ. אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת בִּכְלָל עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ בִּשְׂרֵיפָה. יָֽצְאוּ לִידּוֹן בְּקַלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בִסְקִילָה. לֹא דַייֶךָ אֶלָּא שֶׁאַתְּ מוֹצִיאָן לִידּוֹן בַּקַּלָּה שֶׁבְּמִיתוֹת בַּהֲרִיגָה.
Traduction
R. Simon, au contraire, réplique par la règle relative à la ville entièrement soumise à l’idolâtrie:il serait juste que ces habitants qui doivent être brûlés, subissent la pénalité la moindre, ou celle de la lapidation, et au lieu de cela ils subissent la décapitation (la strangulation était donc plus grave).
Pnei Moshe non traduit
ור' שמעון הוא דדרש מעיר הנדחת נמי כה''ג:
היו בשריפה. כלומר בדין היה שיהיו בשריפה כדלעיל:
יצאו לידון בקלה וכו'. בדין היה כך שיהיו נידונין בסקילה וכלומר דמדחזינן דצותה התורה לדונן בסייף ואי ס''ד דלא הקפידה התורה אלא בקלה מן היותר חמורה א''כ היה לדונם בסקילה שהיא קלה מן השריפה אלא ודאי שרצתה התורה לדונם בקלה שבכולן וכיון שכן ע''כ לא דייך אלא שאתה אומר שתוציאן לידון בקלה מכולן והוא הריגה וש''מ חנק חמיר:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source