Vayedaber

Sanhedrine

Daf 2b

תַּמָּן תַּנִּינָן. הַנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן דִּינָיו בְּטֵילִין. 2b כֵּינִי מַתְנִיתָא. הֶחָשׁוּד לִיטּוֹל שְׂכָרוֹ וְדָן.

Traduction

Il est dit ailleurs (17)(Bekhorot 4, 6).: Les jugements de celui qui accepte un salaire pour juger sont annulés (or, est-il juste de ne pas dédommager le juge pour son dérangement)? -Voici comment il faut rectifier ce texte: celui qui est soupçonné d’accepter un don prévaricateur dans l’exercice de la justice ne sera pas agréé comme juge.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. פ''ד דבכורו':

כיני מתני' החשוד ליטול שכרו ודן. כלומר שהוא חשוד ליטול השכר בעבור שהוא דן ולאפוקי שכר בטלה דמותר הוא כדלקמיה:

חַד בַּר נַשׁ אֲזַל מֵידוֹן קוֹמֵי רַב הוּנָא. אֲמַר לֵיהּ. אַייתִי לִי בַּר נַשׁ דִּיסוֹק תְּחוּתִי לְדִיקְלָא.

Traduction

Ainsi un homme alla soutenir un procès devant R. Houna, lequel dit de lui faire venir un homme qui monte à sa place sur le palmier cueillir les fruits mûrs (un tel dédommagement de salaire est dû par le plaideur).

Pnei Moshe non traduit

דנסוק תחותי לדיקלא. שיעלה במקומי על הדקל וללקוט פירותיו וזה היה מלאכתו ושכר בטלה כגון זה שרי:

רַב הוּנָא הֲוָה רֹעֵי תוֹרִין וַהֲוָה יְדַע שֲׂהַדוּ לְחַד בַּר נַשׁ. אֲמַר לֵיהּ. אַיְתָא שְׂהַד עָלַי. אֲמַר לֵיהּ. הַב לִי אַגְרִי. וְתַנֵּי כֵן. נוֹתְנִין לַדַּייָן שְׂכַר בְּטֵילוֹ וְלָעֵד שְׂכַר עֵדוּתוֹ.

Traduction

R. Houna était aussi pâtre; et comme quelqu’un le sollicita un jour d’aller témoigner en justice pour lui, R. Houna y consentit à la condition d’être dédommagé de son salaire comme pâtre. En effet, on a enseigné: il faut payer le salaire du juge pour son dérangement, ainsi qu’au témoin pour son attestation.

Pnei Moshe non traduit

הוה רעי תורין. היה רועה בהמות והיה יודע עדות לאחד ובא זה וביקש שיבא להעיד לו וא''ל תן לי שכר בטלה שלי ותני כן דשכר בטלה מותר בין בדיין בין בעד:

חַד בַּר נַשׁ סְאַב לְחַד כֹּהֵן. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק וְאוֹכְלֵיהּ חוּלִין. סָֽבְרִין מֵימַר שֶׁיּוֹצְאִין לוֹ דְמֵי תְרוּמָה מִתּוֹכָם.

Traduction

Quelqu’un ayant rendu impur un cohen (qui, à partir de ce moment, ne pouvait plus manger de l’oblation), le procès que lui intenta le cohen fut soumis à R. Isaac, qui décida que cet homme qui a causé l’impureté sera tenu de fournir au cohen des aliments profanes (à manger en tout état). Les compagnons d’étude ont supposé que le cohen devra du moins restituer au défendeur le montant du même aliment en oblation (18)Celle-ci, étant consommée par les Cohanim seuls, a moins de preneurs que les aliments profanes et coûte moins: cette différence incombe à l'auteur de l'impureté, cause du dégât..

Pnei Moshe non traduit

סאב לחד כהן. טימא אותו ולא היה יכול לאכול תרומה שהיא יותר בזול מן החולין:

ואוכליה חולין. ופסק שצריך להאכילו חולין:

סברין. בני הישיבה מימר דמסתברא הוא שיוצאין לו דמי תרומה מתוכם דעכ''פ כפי דמי תרומה צריך זה הכהן לשלם לו:

תַנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר. הַמְבַצֵּעַ חוֹטֵא וְהַמְבָרֵךְ אֶת הַמְבַצֵּעַ הֲרֵי זֶה כִּמְנָאֵץ לִפְנֵי הַמָּקוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר וּבֹ֘צֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ יי. אֶלָּא יִקּוֹב הַדִּין אֶת הָהָר כְּשֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה. אֲבָל אַהֲרֹן מֵשִׂים שָׁלוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר בְּשָׁל֤וֹם וּבְמִישׁוֹר֙ הָלַ֣ךְ אִתִּ֔י.

Traduction

Or, on a enseigné que R. Eliézer b. R. Yossé le galiléen dit: celui qui accomplit la conciliation commet un péché, et celui qui bénit un tel individu blasphème pour ainsi dire la Divinité, puisqu’il est dit (Ps 10, 3): l’intermédiaire béni (19)Le sens habituel, dont l'exégète se détourne ici, est: l'homme cupide se félicite de blasphémer l'Eternel. Cf. (Halla 1, 9). blasphème l’Eternel; il vaut mieux en ce cas percer la montagne (plutôt que de la contourner, en signe d’accommodement), comme l’a fait Moïse. Aaron au contraire propagea la paix, car il est dit de lui (Ml 2, 6): dans la paix et la droiture il a marché avec moi.

Pnei Moshe non traduit

המבצע. שהוא מחזר אחר הפשרה:

תני ר''א בן יעקב. ודריש להאי קרא לדרשא אחריתא:

תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּבֹ֘צֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ יי. מָֽשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה. לְאֶחָד שֶׁגָּנַב סְאָה חִיטִּין וְהוֹלִיכָהּ לַנַּחְתּוֹם וְהִפְרִישׁ חַלָּתָהּ וְהֶאֱכִילָהּ לְבָנָיו. הֲרֵי זֶה מְבָרֵךְ וְאֵינוֹ אֶלָּא מְנָאֵץ.

Traduction

D’autre part, R. Eliézer b. Jacob a enseigné d’expliquer le verset précité (des psaumes) par l’apologue suivant: un homme vole un sac de froment, l’amène au boulanger, prélève sur la pâte l’oblation sacerdotale, puis donne ce pain à manger à ses enfants, et prononce sur le pain la bénédiction légale; c’est blasphémer l’Eternel de le bénir pour un vol.

רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּבֹ֘צֵ֥עַ בֵּ֝רֵ֗ךְ נִ֘אֵ֥ץ יי. אֵילּוּ אֲחֵי יוֹסְף. שֶׁנֶּאֱמַר מַה בֶּ֗צַע כִּ֤י נַֽהֲרֹג֙ אֶת אָחִ֔ינוּ וגו'.

Traduction

A son tour R. Meir explique ce verset, et l’applique à la conduite des frères de Joseph, dont l’un a dit (Gn 37, 26): Quel avantage (20)''Jeu de mots sur batsa'''' de ce verset et de celui des Psaumes.'', si nous tuons notre frère!

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. מִצְוָה לְבַצֵּעַ. שֶׁנֶּאֱמַר אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם. כָּל מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אֱמֶת אֵין מִשְׁפַּט שָׁלוֹם. יֵשׁ שָׁלוֹם אֵין מִשְׁפַּט אֱמֶת. וְאֵי זֶהוּ אֱמֶת שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִשְׁפַּט שָׁלוֹם. הֲוֵי אוֹמֵר. זֶה בִצּוּעַ.

Traduction

@ R. Josué b. Qorha au contraire dit que la conciliation est recommandée, par l’application de ces mots (Za 8, 16): Soyez dans la vérité, et jugez dans le sens de la paix. En voici le sens: partout où l’on veut appliquer la stricte vérité, on ne juge pas dans le sens favorable à la paix (à l’entente); si au contraire on veut avoir la paix, ce n’est pas toujours un jugement sévère de la vérité. -Quand donc le jugement vrai contient-il en même temps une tendance à la paix? -C’est en cas d’une conciliation, satisfaisant les 2 parties (21)Cf. J., (Taanit 4, 2)..

Pnei Moshe non traduit

מצוה לבצע. כל זמן שהוא יכול:

שנאמר אמת ומשפט שלום. אמת זה ע''פ הדין זכות לזה וחובה לזה ושלום משמע שהוא שלום לשניהם הא כיצד הוי אומר זה ביצוע שהוא מפשר לשניהם:

דָּן אֵת הַדִּין זִיכֶּה אֶת הַזַכַּיי חִייֵב לַחַייָב. מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוֹב כִּילּוּ עָשָׂה צְדָקָה עִם הַזַכַּיי וְכִילּוּ עָשָׂה צְדָקָה עִם הַחַייָב. צְדָקָה עִם הַזַכַּיי. שֶׁהֶחֱזִיר לוֹ מָמוֹנוֹ. וְעִם הַחַייָב. שֶׁהוֹצִיא גְזֵילוֹ מִתַּחַת יָדוֹ. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מִשְׁפָּט מִשְׁפָּט אֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה. אֱמֶת֙ וּמִשְׁפַּ֣ט שָׁל֔וֹם שִׁפְט֖וּ בְּשַֽׁעֲרֵיכֶֽם׃

Traduction

Celui qui applique sévèrement la justice, déclarant innocent celui qui est tel et condamnant le coupable, est considéré par la loi comme ayant fait œuvre pie, aussi bien à l’égard de l’innocent que du coupable (22)Ci-après, 2, 3.: c’est une bonne action en faveur de l’innocent de lui faire récupérer son bien, et même en faveur du coupable de lui avoir fait enlever l’objet volé. R. Abahou dit: les mots justice répétés dans la section de l’exercice de la justice (23)Deux fois dans (Dt 1, 17). équivalent aux répétitions analogues du verset (précité): ''soyez dans la vérité, et jugez dans le sens de la paix'' (en ce sens qu’il peut y avoir tantôt application sévère de la loi, tantôt une entente par conciliation).

Pnei Moshe non traduit

דן את הדין וכו'. זהו אליבא דר''א בן ר' יוסי הגלילי דקאמר לעיל המבצע חוטא ולא דריש ליה להאי קרא כדדריש ר' יהושע בן קרחה אלא דדריש לה הכי דלאחר שדן את הדין וזכה לזכאי וחייב להחייב משפט שלום הוא שלשניהם עשה טובה לזה שהחזיר לו ממונו ולזה שהוציא הגזילה מתחת ידו:

אמר ר' אבהו משפט משפט אמורין בפרשה. לא תכירו פנים במשפט כי המשפט לאלהים הוא ודרשי' כדוגמת זה הפסוק דכתיב משפט וכתיב שפטו וכלומר דר' אבהו ס''ל כהאי תנא דדריש לה לביצוע ומביא ראיה לדרשיה דעל שני מיני משפט נאמר א' לדין וא' לפשרה כדלעיל דאלו להאי תנא דדריש לה משפט לזה צדקה ושלום לזה א''כ משפט משפט למה לי:

רִבִּי זְכַרְיָה בָּעֵי קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. עָֽבְדִין עוֹבְדָא כְּהָהֵן תַּנָּייָא. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן מְנַסְּיָא אוֹמֵר. פְּעָמִים שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְבַצֵּעַ. פְּעָמִים שֶׁאֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְבַצֵּעַ. כֵּיצַד. שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֶל הַדַּייָן. עַד שֶׁלֹּא שָׁמַע דִּבְרֵיהֶן אוֹ מִשֶּׁשָּׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן. צְאוּ וּבִצְעוּ. מִשֶּׁתִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶן וְיוֹדֵעַ אַתָּה הֵיכָן הַדִּין נוֹטֶה אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לִבְצוֹעַ. שֶׁנֶּאֱמַר פּ֣וֹטֵֽר מַ֭יִם רֵאשִׁ֣ית מָד֑וֹן וְלִפְנֵ֥י הִ֝תְגַּלַּ֗ע הָרִ֥יב נְטֽוֹשׁ. עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּלַּע הָרִיב אַתָּה רַשַּׁאי לְנוֹטְשׁוֹ. מִשֶּׁנִּתְגַּלַּע הָרִיב אֵין אַתָּה רַשַּׁאי לְנוֹטְשׁוֹ. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָה. אַף הפרשה צְרִיכָה הֶכְרֵעַ הַדַּעַת.

Traduction

Devant R. Amé, R. Zaccarie demanda: est-ce qu’en fait on applique la théorie de ce Tana (de concilier les parties)? R. Simon b. Menassia répondit que parfois il est bon de recourir à la conciliation, et d’autres fois non. Ainsi, 2 plaideurs se présentent devant le juge; aussi longtemps qu’il n’a pas entendu exposer la cause, ou bien lorsqu’après l’avoir entendue, il ne sait pas encore de quel côté penche la justice, il peut les engager à s’entendre; mais après les avoir entendus tous deux et s’être rendu compte lequel des deux a raison, le juge devra plus les engager à se concilier, comme il est dit (Pr 17, 14): Le commencement d’une querelle est la rupture d’une digue; abandonne-la avant qu’elle éclate; en d’autres termes, avant que la discussion éclate, mieux vaut l’abandonner, mais après cela, il n’est plus possible de l’abandonner. R. Mathnia dit: même pour suggérer la conciliation, il faut savoir qui des deux parties a le plus raison.

Pnei Moshe non traduit

עבדין עובדין כההן תנייא. אם עושין מעשה כהאי תנא דאמר מצוה לבצע:

תני ר''ש בן מנסיא אומר. דפעמים רשאי הוא ופעמי' שאינו רשאי:

פוטר מים. אם באת לפטור המריבה שהיא נמשלת למים ראשית מדון צריך שתפטור אותה קודם שתשא ותתן בדין:

נטוש. הדין ותעשה פשרה קודם שנתגלה לך להיכן הדין והריב נוטה א''נ סיפיה דקרא מידרש דעד שנתגלה לך הדין אתה רשאי לנוטשו ושלא להזדקק לו:

אף הפשרה צריכה הכרע הדעת. דצריך שיכריע בדעתו עם מי הדין נוטה ביותר וכפי הכרעת הדעת בזה יעשה הפשרה:

רִבִּי יְהוּדָה בֶּן לָקִישׁ אָמַר. שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֶל הַדַּיָּן אֶחָד רַךְ וְאֶחָד חָזָק. עַד שֶׁלֹּא שָׁמַע דֵּבְרֵיהֶן רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן. אֵינִי נִזְקָק לָכֶם. שֶׁמָּא יִתְחַייֵב הֶחָזָק וִיהֵא חָזָק אוֹיְבוֹ. מִשֶּׁשָּׁמַע דֵּבְרֵיהֶן אֵין רַשַּׁאי לוֹמַר לָהֶן. אֵינִי נִזְקָק לָכֶם. שֶׁנֶּאֱמַר לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי אִ֔ישׁ.

Traduction

R. Juda b. Lakish dit: si 2 plaideurs se présentent devant le juge, l’un faible, l’autre fort, avant de les avoir écoutés, le juge peut leur dire, je préfère ne pas vous juger, car s’il arrive que le fort soit condamné, il peut devenir mon ennemi (et je serai en péril); mais après les avoir écoutés, le juge ne peut plus différer la sentence par la dite considération, car il est dit (Dt 1, 17): N’ayez de crainte devant personne.

Pnei Moshe non traduit

אחד רך ואחד חזק. שאם היו שניהם חזקים השני היה מסייעו:

רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר. הֲרֵי שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב אֵצֶל הַדַּייָן וְרָאָה זְכוּת לֶעָנֵי וְחוֹבָה לֶעָשִׁיר. מְנַייִן שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹק. שֶׁנֶּאֱמַר לֹ֤א תָג֙וּרוּ֙ מִפְּנֵי אִ֔ישׁ. אַל תַּכְנִיס דְּבָרֶיךָ מִפְּנֵי אִישׁ.

Traduction

R. Josué b. Qorha dit: si quelqu’un assis près d’un juge reconnaît que le pauvre est innocent et le riche coupable (tandis que le juge se trompe et se prononce à l’opposé), l’auditeur ne devra pas se taire, malgré le respect pour le juge, car il est dit: ''N’ayez de crainte devant personne''; il ne faut pas rentrer (taire ses paroles devant un homme quelconque).

Pnei Moshe non traduit

הרי שהיה יושב אצל הדיין. והוא אינו מהדיינים כגון תלמיד לפני רבו:

וראה זכות לעני וכו'. והדיין טועה בדין מנין שלא לחלוק לו כבוד וישתוק:

אל תכניס דבריך. ולא תגורו מלשון אוגר בקיץ בן משכיל:

Sanhedrine

Daf 3a

וִיהוּ הַדַּייָנִין יוֹדְעִין אֶת מִי הֵן דָּנִין וְלִפְנֵי מִי הֵן דָּנִין. וְיִהְיוּ הָעֵדִים יוֹדְעִין אֶת מִי מֵעִידִין וְלִפְנֵי מִי מֵעִידִין. לִפְנֵי מִי שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעוֹלָם. שֶׁנֶּאֱמַר וְעָֽמְד֧וּ שְׁנֵי הָֽאֲנָשִׁ֛ים אֲשֶׁר לָהֶ֥ם הָרִ֖יב לִפְנֵ֣י יי וְאוֹמֵר אֱ‍ֽלֹהִ֗ים נִצָּ֥ב בַּֽעֲדַת אֵ֑ל. וְכֵן יְהוֹשָׁפָט אוֹמֵר לַשּׁוֹפְטִים רְאוּ֙ מָֽה אַתֶּ֣ם עֹשִׂ֔ים כִּ֣י לֹ֧א לְאָדָ֛ם תִּשְׁפְּט֖וּ כִּ֣י לַֽיי. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבָשָׂר וָדָם לָדוּן אֶת בּוֹרְאוֹ. אֶלָּא אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אֲנָא אָֽמְרִית דִּיהֵא לִרְאוּבֵן ק' דֵּינָרִים וּלְשִׁמְעוֹן וְלֹא כְלוּם. וְאַתְּ נוֹטְלָן מִזֶּה וְנוֹתְנָן לָזֶּה. עָלַי לְשַׁלֵּם לוֹ 3a וְלִפָּרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ.

Traduction

Les magistrats doivent savoir qui ils jugent et devant qui ils jugent, comme les témoins doivent savoir pour qui et devant qui ils témoignent: devant le Créateur, car il est dit (ib. 19, 17): Les 2 hommes qui ont un différend se tiendront devant l’Eternel; puis (Ps 82, 1): Dieu se tient dans la communauté divine. De même Josafat dit aux juges (2Ch 19, 6): Voyez ce que vous faites, car vous ne jugerez pas l’homme, mais l’Eternel. Or, ce n’est pas à dire qu’un mortel veuille juger le Créateur, mais voici le sens: la Providence a décidé en principe que Ruben aura cent dinars, que Simon n’aura rien, et tu te permets de prendre cet argent au 1er pour le donner à l’autre; le Tout-Puissant fera rendre ce bien à qui de droit, en punissant le juge injuste.

Pnei Moshe non traduit

אנא אמרית. כך גזרתי בר''ה שיהא לראובן מאה דינר וכו' א''כ כביכול כאלו שופט ודן את בוראו שעליו לשלם לו לקיים גזירתו:

וליפרט מאותו האיש. הדיין שגרם בעיוות הדין:

תַּנֵּי. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. הַדִּין בִּשְׁלֹשָׁה וּפְשָׁרָה בִשְׁנַיִם. יָפֶה כֹחַ הַפְּשָׁרָה מִכֹּחַ הַדִּין. שֶׁשְּׁנַיִם שֶׁדָּנוּ יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן וּשְׁנַיִם שֶׁפִּשְּׁרוּ אֵין יְכוֹלִין לַחֲזוֹר בָּהֶן.

Traduction

On a enseigné que R. Simon b. Gamliel dit: un jugement sera prononcé par un tribunal de 3 membres; la conciliation, par deux. Cette dernière a plus de force qu’un jugement, lequel prononcé par 2 juges est révocable et n’est pas formel, comme l’est la conciliation. – (24)Suit un passage traduit (Ketubot 4, 3)..

Pnei Moshe non traduit

יפה כח הפשרה מכח הדין. אם הדין הוא ג''כ בשנים:

ששנים שדנו אין דיניהן דין. ויכולין הבעלי דינין לחזור בהן אבל שנים שפישרו הואיל והפשרה צריכה קנין לעולם ומשקנו אין יכולין לחזור בהן:

הָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה כול'. רִבִּי מָנָא אָמַר. בְּנַעֲרָה מְאוֹרָסָה פְּלִיגֵי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מַפְסֶדֶת כְּתוּבָּתָהּ בִּשְׁלֹשָׁה וְנִסְקֶלֶת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מָקוֹם שֶׁנִּסְקֶלֶת שָׁם מַפְסֶדֶת כְּתוּבָּתָהּ. אֲבָל בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע כָּל עַמָּא מוֹדוּ מָקוֹם שֶׁהָעֵדִים נִסְקָלִין שָׁם הַבַּעַל לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. הֵן תַּנִּינָתָהּ פְּלִגָה אַתְּ עֲבִיד פְּלִגֵיהּ. אֶלָּא בְּמוֹצִיא שֵׁם רַע פְּלִיגֵי. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. הַבַּעַל לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע בִּשְׁלוֹשָׁה. וְהָעֵדִים נִסְקָלִין בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. וְרַבָּנִין מָרִין. מָקוֹם שֶׁהָעֵדִים נִסְקָלִין שָׁם הַבַּעַל לוֹקֶה וְנוֹתֵן מֵאָה סֶלַע. אֲבָל בְּנַעֲרָה מְאוֹרָסָה כָּל עַמָּא מוֹדוּ מָקוֹם שֶׁנִּסְקֶלֶת שָׁם מַפְסֶדֶת כְּתוּבָּתָהּ. וַתְייָא דְּרִבִּי מָנָא כְּרִבִּי זְעִירָא וּדְרִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן כְּרִבִּי אַבָּהוּ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ר' מנא אומר בנערה מאורסה פליגי. כלומר מוציא שם רע דקתני לאו בדין של הבעל מיירי וכגון שהוזמו עדיו ויהא הוא נידון לשלם את הקנס דבהא לא פליגי כדלקמן אלא בנערה המאורסה וכלומר בתחילת דין של מוציא שם רע ובדינה הא דפליגי וכגון שבא הבעל להפסיד את כתובתה וטוען פתח פתוח מצאתי ולא להורגה שאין כאן עדים שזנתה תחתיו דאי אנפשות קאתי לא אמר ר''מ בשלשה ובהא פליגי דר''מ קסבר אין חוששין ללעז דנימא שמא מחמת הקול שיצא שבאו לב''ד ישמעו עדים ויבאו להעיד עליה שזנתה תחתיו ועכשיו אין הבעל יודע בהן ותיבעי בתחלה עשרים ושלשה דשמא יבא לידי נפשות להא לא חיישינן והלכך מפסדת כתובתה בג':

ונסקלת בעשרים ושלשה. ואם יבאו עדים אח''כ ויעידו עליה שזנתה תחתיו אז תהא נסקלת בעשרים ושלשה:

וחכמים אומרים מקום שנסקלת. כלומר דקסברי חוששין ללעז ושמא יבאו עדים ותהא נסקלת בכ''ג והלכך מתחלה כ''ג בעינן ושם היא מפסדת כתובתה:

אבל במוציא שם רע. אם הדין הוא על הבעל על שהוציא שם רע וכגון שהביא עדי נפשות והוזמו עדיו כ''ע מודים דמקום שהעדי' נסקלין וכלומר הואיל ובלאו הכי דיני נפשות איכא בשביל העדים זוממין נידון הבעל ג''כ באותו ב''ד של כ''ג ולוקה ונותן מאה סלע:

הן תנינתה פלגיה. הלא במה ששנינו מפורש במתני' פליגי ואת עביד פלוגתא אחרת מה שלא הוזכר במשנה:

אלא במוציא שם רע פליגי. בדינו של הבעל והוזמו עדיו דר''מ סבר שני דינין הן דדין הבעל בממון הוא ובשלשה ודין העדים הוא בכ''ג ורבנין אמרין מקום וכו' דקסברי דין א' הוא הואיל והוצרכו לכ''ג בשביל העדים שם נידון גם הבעל:

אבל בנערה מאורסה וכו'. אם הדין הוא בתחלה בשביל כתובת' דכ''ע קסברי חיישינן ללעז ומקום שנסקלת אם יבאו עדים אח''כ שם היא מפסדת כתובתה ''ונימנית בתחלה בכ''ג. וגרסינן להאי סוגיא בפ''ד דכתובות הלכה ה':

ואתיא דר' מנא כר' זעירא. פלוגתא דר' זעירא ור' אבהו התם בכתובות הוא דפליגי גם כן אם אמרינן דין אחד הוא דין הבעל ודין העדים או שני דינין הן דלר' מנא כ''ע מודי' דדין א' הוא כר' זעירא דהתם ודר''י בר בון כר' אבהו דהתם בפי' האוקימתא:

רִבִּי אַבָּהוּ שָׁאַל. שׁוֹר הַנִּסְקַל כְּרִבִּי מֵאִיר מָהוּ שֶׂיִּתֵּן הַכֶּסֶף בִּשְׁלֹשָׁה וְיִסָּקֵל בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. שׁוֹר הַנִּסְקַל כּוּלּוֹ מָמוֹן הוּא וּגְזֵירַת הַכָּתוּב הוּא שֶׁיִּיסָּקֵל.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

שור הנסקל כר''מ. לדברי ר''מ דס''ל שני דינין הן דין הבעל והעדים ומהו שנאמר כן גם בשור הנסקל דדינו בכ''ג ואם מועד הוא הבעלים משלמין כופר ואם דין הבעלים בשלשה הוא ודין השור הנסקל בכ''ג:

שור הנסקל כולו ממון הוא. שהרי ממונו של הבעלים הוא ובדין הוא שיהא נידון בשלשה וגזירת הכתוב הוא שיסקל בעשרים ושלשה כדדרשינן לקמן וגם בעליו יומת כמיתת הבעלים כך מיתת השור וא''כ ודאי דחד דינא הוי וגזירת הכתוב שיהא נידון הכל בעשרים ושלשה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source