הלכה: הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת כול'. וְלֹא תַנִּינָן. בְּאֵי זֶה יוֹבֵל. שֶׁאֵין הַדָּבָר מָצוּי. אַשְׁכַּח תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוּחַי אוֹמֵר. אַף בְּאֵי זֶה יוֹבֵל. וְקַייְמוּנָהּ בָּהוּא דְעָאַל וּבָהוּא דִנְפַק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וקיימנוה. להאי ברייתא דר''ש בן יוחאי דמיירי בשנת החמשים שזה היובל נכנס וזה יוצא ושפיר שייך לשאול ולחקור גם על היובל ולהוסיף בחקירות ואע''ג דחוקרין באיזו שבוע וכו' כדי שתטרוף דעת עליהן:
גמ' ולא תנינן. בכלל החקירות באיזה יובל וטעמא לפי שאין הדבר מצוי שיהרג ביובל זה והעדים לא יבאו להעיד עד היובל האחר:
משנה: הָיוּ בוֹדְקִין אוֹתָן בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת בְּאֵי זוֹ שָׁבוּעַ בְּאֵי זוֹ שָׁנָה בְּאֵי זֶה חֹדֶשׁ בְּכַמָּה בַחֹדֶשׁ בְּאֵי זֶה יוֹם בְּאֵי זוֹ שָׁעָה בְּאֵי זֶה מָקוֹם. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר בְּאֵי זֶה יוֹם בְּאֵי זוֹ שָׁעָה 24a בְּאֵי זֶה מָקוֹם מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ וְהִתְרֵיתֶם בּוֹ. הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה אֶת מֶה עָבַד וּבַמֶּה עָבַד׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
שואלין אותן את מי עבד. לפעור או למרקוליס:
ובמה עבד. באיזו עבודה בזבוח או בהשתחויה:
מתני' היו בודקין אותו. לאחר שאיימו עליהן היו בודקין כל עד ועד בפני עצמו בשבע חקירות וילפינן להו משבעה לשונות שנאמרו בתורה בחייבי מיתות ב''ד בעיר הנדחת כתיב ודרשת וחקרת ושאלת היטב הרי כאן שלשה דושאלת אינו מן המנין עד דכתב היטב בהדיה אבל ודרשת בלא היטב משמע דרישה מעליא ומושאלת למדו ממנה בדיקות וגבי יחיד בע''ז כתיב והוגד לך ושמעת ודרשת היטב הא תרי הרי כאן חמשה ובעדים זוממין כתיב ודרשו השופטים היטב הא שנים אחרים וילפינן ליתן את האמור של זה בזה הרי כאן שבעה:
באיזו שנה. של שבוע:
באיזה יום. של שבת:
באיזו שעה באיזה מקום. וכל שבע חקירות הללו מביאות אותן לידי הזמה ושמא אין עדים להזימן לכל היום ויש עדים להזימן לאותה שעה:
ר' יוסי אומר. אין צריך אלא שלשה חקירות באיזה יום באיזו שעה באיזה מקום דבהני תלת יכולין לבא לידי הזמה ואין הלכה כר' יוסי אלא אפי' אמרו העדים אמש הרגו או היום הרגו בודקין אותן בכל שבע חקירות כדי שתטרוף דעתן עליהן ויודו אם יש פסול בעדותן:
מכירין אתם אותו. שזה הוא שעשה ואם התריתם בו שלא יעשה ואין זו מן החקירות שמביאות לידי הזמה שיהו העדים נהרגין על זה אלא כשאר בדיקות הן ולעשות העדות מוכחשת אם לא יאמר האחד כדברי חבירו להיות עדותן בטילה וכן אם אמרו שניהם אין אנו מכירין אותו או לא התרינו בו ה''ז עדותן בטילה והוא והן פטורין:
העובד ע''א. אם העידו על העובד ע''א:
באיזו שבוע. של יובל:
מְנַיִין לְשֶׁבַע חֲקִירוֹת. תַּנָּא שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן קוּמֵי רִבִּי אָחָא. וְדָֽרַשְׁתָּ֧ וְחָֽקַרְתָּ֛ וְשָֽׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן. אָמַר לֵיהּ. לָא תְהֵא קְרָא וַאֲזִיל אֶלָּא וְדָֽרַשְׁתָּ֧ וְחָֽקַרְתָּ֛ וְשָֽׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהוּגַּד לְךָ֖ וְשָׁמָ֑עְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵ֔ב. הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵירָה שָׁוָה. לִיתֵּן [לְ]G כָל אַחַת וְאַחַת שְׁמוּעָה שְׁאֵלָה דְּרִישָׁה וַחֲקִירָה. רִבִּי יִצְחָק מַקְשֵׁי לָהּ. הֲווֹן תְּפִיסִין בְּחַד לֵיסְטֵיס דְּטִיבֵּרִיָּא אָֽמְרִין. כְּדוֹן קְטוֹל כְּדוֹן קְטַל. וּמְנַיִין לָזֶה שֶׁבַע חֲקִירוֹת. אִיסִּי אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁאִילּוּ הָעֵדִים יְכוֹלִין לְהִזְדַּמֵּם עַל אוֹתוֹ הָעֵדוּת אֵין הַהוֹרֵג נֶהֱרָג.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
איסי אמר כל זמן וכו'. כלומר דאיסי מפרש דלא תיקשי דאע''ג דהאומרים עכשיו הרגו לזה מ''מ חוקרין אותן בכל שבע חקירות דגזירת הכתוב הוא דכל זמן שיכולין העדים להזדמם מכח החקירות הללו על אותה עדות אין ההורג נהרג על פיהן ואפי' אומרים עכשיו הרגו אם אינם יודעים באיזו שבוע הוא או שנה וחדש אין עדותן כלום שהן החקירות שהזמה תלויה בהן ולעולם חוקרין אותן בהן:
ר' יצחק מקשי לה. הוה קשיא ליה על אותן שבע חקירות שאמרו ולמדו מקרא דהא זימנין דלא צריכי להו שהרי אם היו תופסין ברוצח אחד מטבריא או מאיזה מקום ואומרי' עכשיו הוא שראינו שזה נהרג וזה ההורג וכי מנין לזה שבע חקירות דאין לנו לשאול לא באיזה יום ומכ''ש אינך שהרי בשעה זו אומרים שהרג והא שבע חקירות מקרא הוא דילפינן:
ליתן כל אחת שמועה שאלה דרישה וחקירה. כלומר כמאן דכתיבי כולהו בחדא ושדי שמועה ושאלה להכא ודרישה וחקירה ושאלה להכא והיטב היטב והרי כאן שבעה:
ודרשת וחקרת ושאלת היטב. הרי כאן ארבעה ושמעת ושאלת היטב עוד שלשה הרי כאן שבעה ומנין ליתן את האמור של זה בזה דילפינן היטב היטב לג''ש:
לא תהא קרא אזיל. לא תהיה כקורא והולך ומונה את כל המקרא הזה דלא מכאן למדנו לשבע חקירות דא''כ תחשוב ותמנה גם הדבר ויהיו שמנה אלא מכאן הוא דלמדנו:
ודרשת וחקרת וגו'. והרי כאן שבעה תיבות ללמד על שבע חקירות:
מַכִּירִין אַתֶּם אוֹתוֹ. מֶה הָיָה. גּוֹי הָיָה אוֹ יִשְׂרָאֵל הָיָה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן. נֶהֱרַג מִטִּיבֵּרִיָּא לְצִיפּוֹרִי חֲזָקָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל הָיָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נישמעינה מן הדא דאמר ר' יוחנן. אם נהרג בין טבריא לציפורי חזקה שישראל היה לפי שרוב ישראל מצוין שם אלמא דאין צריך לשאול אותן על זה אלא בכלל עדותן הוא דאם מעידין על זה שהרג את הנפש פשיטא דעל שהרג לישראל מעידין והיינו דקאמר ר' יוחנן דסומכין על חזקה דאי תימא שחוקרין אחר זה א''כ חזקה למה לי הא אנן על סהדותייהו סמכינן:
מכירין אתם אותו. ובעי הש''ס אם צריכין ג''כ להכיר את ההרוג אם עובד כוכבים היה או ישראל היה ואם גם על זה שואלין אותן:
הִתְרֵיתֶם בּוֹ. מְנַיִין לְהַתְרָייָה. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. וְאִ֣ישׁ אֲשֶׁר יִקַּ֣ח אֶת אֲחֹת֡וֹ. חֶ֣סֶד ה֔וּא. אָמַר רִבִּי בּוּן. קַיִן נָשָׂה אֲחוֹתוֹ. הֶבֶל נָשָׂה אֲחוֹתוֹ. חֶסֶד עָשִׂיתִי עִם הָרִאשׁוֹנִים שֶׁיִיבָּנֶה עוֹלָם מֵהֶן. כִּֽי אָמַ֗רְתִּי ע֭וֹלָם חֶ֣סֶד יִבָּנֶ֑ה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חסד עשיתי עם הראשונים. שהתרתי להם לישא את האחות דלא סגי בלאו הכי ועל שם עולם חסד יבנה:
מניין להתרייה. מן התורה ולקמן יליף לה מקראי ואיידי דאיירי בהני קראה מייתי לה להא דר' שמואל בר נחמן דדריש על האי קרא ואיש אשר יקח את אחותו וגו' וראה את ערותה וגו' חסד הוא ומהאי קרא ג''כ ילפינן להתראה דאטו בראייה תליא מילתא אלא עד שיראוהו טעמו של דבר ואגב דריש לחסד הוא וגרסי' לה ביבמות פ' י''א הלכה א':
תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. עַל פִּ֣י ׀ שְׁנַ֣יִם עֵדִ֗ים יוּמַ֣ת הַמֵּ֑ת. [וְכִי]G הַמֵּת מֵת. אֶלָּא לְהוֹדִיעוֹ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֵירִבִּי אִלָּעִאי אוֹמֵר. וְכִֽי יָזִ֥ד אִ֛ישׁ עַל רֵעֵ֖הוּ לְהוֹרְגוֹ בְעָרְמָ֑ה. שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בערמה. משמע שיערימוה ויחכמוהו להודיעו באיזו מיתה הוא מת:
תני ר''ש בן יוחי אומר וכו'. מכאן להתראה מן התורה דיומת המת כתיב וכי המת מת אלא ללמדך שצריך להתרות בו ולהודיעו באיזו מיתה הוא מת אם יעבור ויעשה זאת:
הָֽיְתָה מִיתָתוֹ בַחֲמוּרָה וְהִתְרוּ בוֹ בַּקַּלָּה. יְכִיל מֵימַר. אִילּוּ הֲוָה יְדַע שֶׁמִּיתָתוֹ בַחֲמוּרָה לָא הֲוָה עֲבַד הָדָא מִילְּתָא. הָיָה מִיתָתוֹ בַקַּלָּהֹ וְהִתְרוּהוּ בוֹ בַּחֲמוּרָה. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוּדָן בֵירִבִּי אִלָּעִאי שֶׁיַּעֲרִימוּהוּ בְּאֵי זֶה מִיתָה מֵת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היתה מיתתו בחמור' והן לא התרו בו אלא בקלה בהא פשיטא לן דלכ''ע לאו התראה היא מפני שיכול לומר אילו הייתי יודע שהוא עון חמור ומיתתו חמורה כל כך לא הייתי עושה לדבר הזה אלא הא דקמיבעיא לן אם מיתתו קלה היא והם התרו בו בחמורה אי אמרינן דקלה בחמורה מישך שייכא או לא וקאמר הש''ס דעל דעתיה דר' יודן דדריש בערמה שיערימוהו א''כ מאחר שהתרו בו בחמורה כבר הערימוהו אותו לידע שחייב אפילו חמורה וקבל עליו ומכ''ש שקיבל עליו התלה:
הלכה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת כול'. בַּמֶּה לִקְטָן. בְּעוּקְצֵיהֶן לִקְטָן. בַּמֶּה אֲכָלָן. בְּגַלְעִינֵיהֶן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' במה לקטן. כך היה בודקן במה לקטן זה בשבת והם העידו עליו ושאלן אם בעוקציהן לקטן וכיצד אכלן אם בגלעיניהן:
משנה: כָּל הַמַּרְבֶּה בִבְדִּיקוֹת הֲרֵי זֶה מְשׁוּבָּח. מַעֲשֶׂה וּבָדַק בֶּן זַכַּאי בְּעוּקְצֵי תְאֵנִים. וּמַה בֵּין חֲקִירוֹת לִבְדִיקוֹת. אֶלָּא שֶׁבַּחֲקִירוֹת אֶחָד אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ עֵדוּתָן בְּטֵילָה. בְּדִיקוֹת אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִין עֵדוּתָן קַייֶמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת בִּזְמַן שֶׁהֵן מַכְחִישִׁין זֶה אֶת זֶה עֵדוּתָן בְּטֵילָה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני'. בן זכאי. רבן יוחנן בן זכאי ובאותה שעה תלמיד יושב לפני רבו היה לכך קורהו בן זכאי:
בעוקצי תאינים. שהיו מעידין אותו שהרגו תחת תאנה ובדקן תאנה זו עוקציה דקים או גסים:
אחד אומר איני יודע עדותן בטילה. דשוב אי אתה יכול להזימן באותה חקירה וכל זמן שאי אפשר לקיים תורת הזמה באחד מן העדים כל העדות בטלה ואפילו הן מאה דאין העדים נעשין זוממין עד שיזומו כולן:
בדיקות. אפילו אמרו כולן אין יודעין ראויה להתקיים בהן מצות הזמה דאין הזמה תלויה אלא בחקירה לומר עמנו הייתם באותה שעה במקום אחר:
בזמן שהן מכחישין זה את זה. אפילו היו שלשה ושנים מהן כיוונו עדותן והשלישי מכחיש אותן עדותן בטילה וכל עדות בטילה הוא והן פטורין:
אֶת מֶה עָבַד. לִפְעוֹר אוֹ לְמֶרְקוּלִיס. בַּמֶּה עָֽבְדָהּ. בַּעֲבוֹדָתָהּ עָֽבְדָהּ אוֹ בַעֲבוֹדַת גָּבוֹהַּ. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ שְׁנַיִם וְאָֽמְרוּ. רָאִינוּ זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִין פְּעוֹר הָיָה אוֹ מֶרְקוּלִיס הָיָה. דָּנִין אוֹתוֹ בִשְׁתֵּיהֶן וּבְאֵי זֶהּ מִזְדַּכֶּה פוֹטְרִין אוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
את מי עבד. קתני במתני' ובעי הש''ס דודאי השאלה את מי עבד לאיזה ע''ז היא לפעור או למרקוליס אלא במה עבד מהו השאלה אם נאמר דכך הוא אם בעבודתה עבדה שפער עצמו לפעור וזרק אבן למרקוליס או בעבודה גבוה שהוא אחת מארבע עבודות זיבוח וקיטור וניסוך והשתחויה ונשמע מינה דבאלו עבודות אינו חייב הואיל ואין דרכה בכך או דילמא דבמה עבד באיזו עבודה מד' עבודות אע''פ שאין דרכה בכך חייב:
נישמעינה מן הדא דקתני מעשה שבאו שנים וכו'. אלמא דבאחד מד' עבודות נמי חייב שהרי לא היו יודעין לומר עבודתה וקבלו עדותן:
דנין אותו בשתיהן וכו'. כמו וליטעמיך הוא שהרי כאן לא היו יודעין כלל לאיזה ע''ז ועל כרחך בכה''ג ודאי לאו כלום הוא דהא את מי עבד צריכין לידע אלא דהא דקבלו עדותן כדי למצא לו זכות ובאיזה מהן שיהא מזדכה פוטרין אותו ונפקא מינה שאם יבאו אח''כ ויעידו איזה ע''ז היתה לאו כלום הוא שכבר דנו אותו בשתיהן ויצא מב''ד ושוב אין מחזירין אותו וכדדריש בפ' דלעיל מוצדיק אל תהרוג:
רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ בַּמֶּה הִיא מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. יוֹדְעִין הָיוּ שֶׁמְקוֹשֵׁשׁ חַייָב מִיתָה וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִין בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. אַשְׁכַּח תַּנָּא רִבִּי חִייָה. הוֹצֵ֣א אֶת הַֽמְקַלֵּ֗ל מִחוּץ לַֽמַּֽחֲנֶ֔ה. בַּמֶּה הָֽיְתָה מִיתָתוֹ. בִּסְקִילָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אשכח תני ר' חייא הוצא את המקלל וכו'. כלומר דדחי לה הש''ס דמהתם לא שמעינן מידי דאיכא למימר במקושש הוראת שעה היתה כמו במקלל דע''כ בו צריך אתה לומר לכ''ע דהוראת שעה היתה שהרי לא היו יודעים אם חייב מיתה הוא אם לאו וכדדריש לה בהאי ברייתא דסיפרא יודעים היו במקושש שחייב מיתה אבל לא היו יודעים באיזה מיתה שנאמר כי לא פורש מה יעשה לו ובמקלל הוא אומר לפרוש להם על פי ה' מלמד שלא היו יודעים אם חייב מיתה או לאו וכי היכי דאמרינן במקלל דהוראת שעה היתה ה''נ במקושש ולעולם עד שיודיעוהו באיזה מיתה:
נישמעינה מן הדא. וברייתא בסיפרא דקתני בהדיא יודעין היו שמקושש חייב מיתה וכו'. אלמא דלא בעינן עד שיודיעוהו באיזה מיתה דאל''כ אפילו חיוב מיתה גופה הוה להו לספוקי שהרי התראתן לאו התראה היתה:
במה היא מיתתו בסקילה. כלומר דר' חייה בר גמדא שאל אם הלכה כהאי תנא דאמר לעיל עד שיודיעוהו באיזה מיתה הוא מת א''כ קשיא לן מקושש שהרי מיתתו במה היתה בסקילה והרי לא ידעו מיתתו במה עד שפירש להם מפי הגבור' והיאך היו מתרין בו:
רִבִּי חִייָה בַּר גַּמְדָּא שָׁאַל. מְקוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם מַה מִיחַייֵב. מִשּׁוּם תּוֹלֵשׁ אוֹ מִשּׁוּם קוֹצֵר. נִישְׁמְעִינָהּ מֵהָדָא. וַיִּהְי֥וּ בְנֵֽי יִשְׂרָאֵ֖ל בַּמִּדְבָּ֑ר וַֽיִּמְצְא֗וּ. מְלַמֵּד שֶּׁמְצָאוּהוּ תוֹלֵשׁ עֵצִים מִן הַקַּרְקַע.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
נישמעינה מן הדא ויהיו בני ישראל וגו'. ברייתא בספרי היא:
24b הָיוּ מַתְרִין בּוֹ וְשׁוֹתֵק. מַתְרִין בּוֹ וּמַרְכִין בְּרֹאשׁוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁאוֹמֵר יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ שׁוֹפֵךְ דָּם. אָ‍ֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁבֶּן בְּרִית הוּא וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה שֹׁפֵךְ֙ דַּ֣ם הָֽאָדָ֔ם בָּֽאָדָם֭ דָּמ֣וֹ יִשָּׁפֵ֑ךְ. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה. רָאוּהוּ מְחַלֵּל שַׁבָּת. אָֽמְרוּ לוֹ. הֲוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהוּא שַׁבָּת וְהַתּוֹרָה אָֽמְרָה מְחַֽלְלֶ֨יהָ֙ מ֣וֹת יוּמָ֔ת. אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר. יוֹדֵעַ אֲנִי. פָּטוּר. עַד שֶׁיֹּאמַר. עַל מְנָת כֵּן אֲנִי עוֹשֶׂה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
היו מתרין בו ושותק וכו'. תוספתא היא בפ' י''א:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source