Sanhedrine
Daf 23a
משנה: סַנְהֶדְרִין הָֽיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָּה כְּדֵי שֶׁיְּהוּ רוֹאִין זֶה אֶת זֶה. וּשְׁנֵי סוֹפְרֵי דַייָנִין עוֹמְדִין לִפְנֵיהֶן אֶחָד מִיָּמִין וְאֶחָד מִשְּׂמֹאל וְכוֹתְבִין דִּבְרֵי מְזַכִּין וְדִבְרֵי מְחַייְבִין. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר שְׁלשָׁה הָיוּ. אֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי מְחַייְבִין וְאֶחָד כּוֹתֵב דִּבְרֵי מְזַכִּין וְהַשְּׁלִישִׁי כוֹתֵב דִּבְרֵי מְזַכִּין וְדִבְרֵי מְחַייְבִין׃ וְשָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים יוֹשְׁבִין לִפְנֵיהֶן וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מַכִּיר אֶת מְקוֹמוֹ. צָֽרְכוּ לִסְמוֹךְ סוֹמְכִין מִן הָרִאשׁוֹנָה. אֶחָד מִן הַשְּׁנִייָה בָּא לוֹ לָרִאשׁוֹנָה וְאֶחָד מִן הַשְּׁלִישִׁית בָּא לוֹ לַשְּׁנִייָה. וּבוֹרְרִין לָהֶן עוֹד אֶחָד מִן הַקָּהָל וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ בַשְּׁלִישִׁית. וְלֹא הָיָה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ שֶׁל רִאשׁוֹן אֶלָּא יוֹשֵׁב בְּמָקוֹם שֶׁהוּא רָאוּי לוֹ׃
Traduction
Les membres du Sanhedrin siégeaient en demi-cercle, pour qu’ils puissent se voir l’un l’autre. 2 Scribes se tiennent devant eux, l’un à droite l’autre à gauche, et ils inscrivent les opinions et les motifs de ceux qui condamnent et de ceux qui acquittent. R. Juda dit qu’il faut 3 scribes, dont l’un pour ceux qui condamnent, l’autre pour ceux qui acquittent, et le troisième pour les deux catégories ensemble. Devant les juges (134)Pour les affaires capitales, ils siègent au nombre de 23., se trouvent trois séries de disciples (chacune de 23 membres), dont chacune reconnaît sa place. S’il y a une vacance, elle est remplie par un de la 1re série, dont la place est aussitôt occupée par un membre de la 2e série, et la place de celui-ci est prise par un de la 3e série. Pour la vacance de la 3e série, on choisit une personne en dehors des séries; celle-ci ne siège pas toujours à la place laissée vacante par le membre de la 3e série qui est arrivé à la 2e, mais elle occupe la place qui est conforme à ses mérites.
Pnei Moshe non traduit
מתני' סנהדר'. אפילו של כ''ג:
היתה כחצי גורן עגולה כדי שיהו רואין זה את זה. ואמר קרא שררך אגן הסהר. שררך זו סנהדרין שהיא יושבת בטיבורו של עולם אגן שהיא מגינה על כל העולם כולו הסהר שהיא דומה לסהר שיושבין בעיגול ובעיגול שלימה אין יושבין לפי שצריכין בעלי הדין והעדים ליכנס ולדבר בפני כולן שיהו כולן רואין את העדים ומדקדקין בדבריהם ולא שיהו פני העדים לשורה זו ואחוריהם לשורה זו:
שלשה היו. כדי שיהו שני עדים על דברי המזכין ושני עדים על דברי המחייבין ואין הלכה כר' יהודה:
ושלש שורות. וכל שורה של כ''ג תלמידי חכמים יושבין לפניהן שמא יחלוקו הדיינים ולא יהיה רוב להטות וצריך להוסיף שנים שנים עד ע''א ולעולם אין מוסיפין יותר מע''א הלכך צריך להושיב לפניהם מ''ח להשלמת שבעים ואחד ולאו אורח ארעא לעשות שורות לתלמידים של כ''ד שתהא מרובה משל דיינין ולא לעשות שורות קטנות ולא שתים של כ''ג ואחד של שנים תלמידים הלכך עבדינן ג' שורות:
וכל אחד ואחד מכיר את מקומו. לפי שכסדר חכמתן היו מושיבין אותם שורה ראשונה קרובה לסנהדרין ושורה שניה למטה הימנה ושלישית למטה הימנה ובכל שורה ושורה יושבין בה לפי מעלתן בחכמה ולפיכך היה כל אחד צריך להכיר את מקומו:
צרכו לסמוך. כגון שמת אחד מן הדיינים או שהיו צריכין להוסיף על מנינן סומכין מן השורה הראשונה שהם גדולים מכולן וסומכין הגדול שבה והראשון שבשורה שניה בא ויושב בסוף שורה הראשונה והראשון שבשלישי' בא ויושב בסוף שורה שניה:
ובוררין להן עוד אחד מן הקהל ומושיבין אותו בשלישית. ולא שיבואו מן הקהל לראשונה לפי שהקטן מן התלמידים בשורות הוא גדול מן הגדול שבקהל:
ולא היה יושב. זה שנברר מן הקהל במקומו של ראשון ראש בשורה שלישית אלא במקום שהוא ראוי לו בסוף השורה וכדאמרן לפי שכל בני השורות נמשכין איש איש למעלה ממקומו וממלאין זה מקומו של זה והקטן שבדיינים הוא גדול מן הגדול שבתלמידים בשורה הראשונה והקטן שבראשונה גדול מן הגדול שבשניה וכן בשלישית הלכך כי ניידי כולהו ניידי:
הלכה: שָׁלשׁ שׁוּרוֹת שֶׁלְּתַלְמִידֵי חֲכָמִים כול'. רִבִּי בָּא בַּר יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. נֶאֱמַר כָּאן עֵדָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עֵדָה. מַייְתֵי לָהּ רַב מִמַּתְנִיתָא. מַתְנִיתָא אָֽמְרָה. הֲוֵי זָנָב לָאֲרָיוֹת וְלֹא רֹאשׁ לַשּׁוּעֲלִים. מַתְלָא אָֽמְרָה. הֲוֵי רֹאשׁ לַשּׁוּעֲלִים וְלֹא זָנָב לָאֲרָיוֹת. דְּתַנִּינָן. צָֽרְכוּ לִסְמוֹךְ סוֹמְכִין מֵרִאשׁוֹנָה.
Traduction
R. Aba b. Yassa dit au nom de R. Yohanan (135)''V. J., (Berakhot 7, 3); ci-dessus, (1, 4 )'': on emploie 2 fois en (Nb 16, 21) et en (Nb 18, 10) le mot Assemblée, représentant chacun dix (136)En ajoutant des juges pour départager les voix on arrive à 23.. – Quant au mode de ''remplir la vacance produite'', il est justifié par cette sentence de la Mishna (137)Avot 4, 20., qui dit: Mieux vaut être à la queue des lions qu’en tête des renards. L’on ne pourra pas se plaindre d’avoir été d’abord en premier, puis des derniers, en supposant le proverbe renversé: Sois en tête des renards, non à la queue des lions; il faudra suivre l’ordre indiqué ici, de pourvoir à la vacance par un disciple de la 1re série, de remplacer celui-ci par un de la 2e, etc.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נאמר כאן עדה וכו'. לעיל בפ''ק ילפינן מהאי דסנהדרי קטנה כ''ג הן כדקאמר התם ושפטו העדה והצילו העדה וכו' ומנין לעדה שהיא עשרה נאמר כאן עדה וכו' ומשום דאיירי במתני' בשורות של כ''ג מייתי לה הכא:
מייתי לה רב ממתני'. לפרש הא דתנינן צרכו לסמוך סומכין מן הראשונה ויושב בסוף הדיינים והראשון שבשורה שניה בא לו ויושב בסוף שורה ראשונה וכדפרישית במתניתין וקאמר רב לאתויי טעמא ממתני' דלקמיה הוי זנב לאריות וכו' וכלומר שלא יאמר זה עד האידנא הוה יתיבנא ברישא והשתא מותיבנא בדנבי וכהאי מתלא אמר הוי ראש לשועלים ולא זנב לאריות והלכך מושיבין לו לא כדבריך ולא כמשל הזה שאתה אומר אלא כהמשנה שאומרת הוי זנב לאריות ולא ראש לשועלים:
דתנינן. כלומר היינו דתנינן צרכו לסמוך סומכין מראשונה וכו' ושלא יוכל זה לטעון נגדם:
סַנְהֶדְרִין הָֽיְתָה כַּחֲצִי גוֹרֶן עֲגוּלָּה כול'. כְּתִיב לֹ֥א תַטֶּ֛ה מִשְׁפַּ֥ט אֶבְיוֹנְךָ בְּרִיבֽוֹ׃ בְּרִיבוֹ אֵי אַתָּה מַטֶּה. אֲבָל אַתָּה מַטֶּה בְדִינוֹ שֶׁלְּשׁוֹר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. וּבִלְבַד בִּדְבָרִים שֶׁבֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. 23a כַּמָּה אִינּוּן. אֲנָן תַּנִּינָן. תֵּשַׁע. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. חַד עָשָׂר. הֵי דִינִין תַּרְתֵּי אוֹחֲרָנְייָתָא. הַסָּרִיס וְכָל מִי שֶׁלֹּא רָאָה לוֹ בָנִים כָּשֵׁר לָדוּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְלֹא דִינֵי נְפָשׁוֹת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אַף פָּחוּת מִבֶּן עֶשְׂרִים וְשֶׁלֹּא הֵבִיא שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת כָּשֵׁר בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת וְלֹא בְדִינֵי נְפָשׁוֹת. וְיוֹשֵׁב בְּדִינוֹ שֶׁלְּשׁוֹר. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. תְּלַת עֶשְׂרֵה. וְהֵי דִינוּן תַּרְתֵּי אוֹחֲרָנְייָתָא. דָּנִין שְׁנֵי דִּינֵי מָמוֹנוֹת בְּיוֹם אֶחָד וְאֵין דָּנִין שְׁנֵי דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּיוֹם אֶחָד. אָמַר רִבִּי אָבִין. אֲפִילוּ נוֹאֵף וְנוֹאֶפֶת.
Traduction
Il est écrit (Ex 23, 6): Ne fais pas pencher le droit de ton prochain indigent s’il a un procès; de ce dernier terme restrictif on conclut qu’on ne saurait le condamner sur un seul témoignage, mais celui-ci suffit pour faire lapider un bœuf dangereux (132)Quoique, pour le reste, on le traite comme une affaire d'argent.. R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: c’est le seul point (celui de ce bœuf) des distinctions qui existent entre les questions d’argent et celles des peines capitales, où l’on ait recours au tribunal de 23. Quel est le nombre de ces distinctions? Elles s’élèvent, selon le texte de la Mishna, à 9. R. Hiya a enseigné qu’il y en a 11, en ajoutant les 2 suivantes: l’eunuque et celui qui n’a pas d’enfant sont aptes à juger des affaires d’argent, non des affaires capitales (ils sont présumés non enclins à la pitié). R. Abahou ajoute au nom de R. Yohanan: celui qui a moins de 20 ans et celui qui n’a pas les signes de puberté (duo pilos) sont aptes à juger les questions d’argent, non les affaires capitales, et il peut aussi siéger au tribunal de 23 juges, qui prononce la lapidation du bœuf dangereux. R. Yossé b. Hanina compte 13 distinctions savoir (outre les 12 énumérées) une dernière en plus, que l’on juge 2 affaires d’argent en un jour, non 2 questions capitales (133)Ci-après, (7, 6).. R. Abin dit: même une adultère et son complice (du même crime) ne seront pas jugés le même jour.
Pnei Moshe non traduit
בריבו. למעוטי אתא בריבו אי אתה מטה לחובה על פי א' אלא בשנים אבל אתה מטה דינו של שור הנסקל לחובה על פי אחד דלא תימא הואיל ושור הנסקל דינו בעשרים ושלשה כדיני נפשות לכל מילי משוינן ליה קמ''ל וכר' אבהו בשם ר' יוחנן דלכל מילי לאו כדיני נפשות אלא כדיני ממונות משוינן ליה:
ובלבד. כלומר לא תטעה בזה אלא ובלבד שיהא דינו של שור הנסקל בכל הדברים שיש בין דיני ממונות לדיני נפשות לדיני ממונות מדמינן ליה כ''א בהאי מילתא לחודיה דדינו בעשרים ושלשה משום דמהוקשא ילפינן כמיתת הבעלים כך מיתת השור אבל בכל מילי ילפינן מדגלי לן קרא בדין נוטה דמטין בדינו ע''פ אחד הה''ד בכל החלוקים שבין דיני ממונות לדיני נפשות כדיני ממונות הוא:
כמה אינון. חילוקי הדינים שבין דיני ממונות לבין דיני נפשות:
אנן תנינן. בכל המשניות הללו:
תשע. דאע''ג דעשרה דברים נשנו משום דאין הכל כשרים בדיני נפשות ועשרים ושלשה חדא היא דטעמא דמפקינן פסולין מדיני נפשות משום דסנהדרין של כ''ג בעינן וכתיב בהו בסנהדרין ונשאו אתך בדומין לך מיוחסין כמותך:
הי דאינון תרתי אחרנייתא. דמוסיף ר' חייא:
ולא לדיני נפשות. משום דסתמן אינם רחמנים שלא היו להן צער גידול בנים:
ושלא הביא שתי שערות. אע''פ שעדיין לא נראו בו סימני סריס:
ויושב בדינו של שור. דגבי שור לא חיישינן ואכל הני קאי כדאמרינן דבכל מילי דין שור הנסקל כדיני ממונות הוא מלבד שיהא נידון בכ''ג:
והי דאינון תרתי אחרנייתא. חדא הא דמוסיף ר' אבהו אף פחות מבן עשרים ואידך מאי הוא:
ואין דנין שני דיני נפשות ביום אחד. כדתנן לקמן פ' נגמר הדין אין דנין שנים ביום אחד אם הם של שתי מיתות או בשתי עבירות אפי' הם במיתה אחת:
ואפי' נואף ונואפת. אם הן בשתי מיתות וכגון בבת כהן ובועלה שהיא בשריפה והוא בחנק:
Sanhedrine
Daf 23b
משנה: כֵּיצַד מְאַייְמִין עַל עֵדֵי נְפָשׁוֹת הָיוּ מַכְנִיסִין אוֹתָן וּמְאַייְמִין עֲלֵיהֶן שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מֵאֹמֶד וּמִשְּׁמוּעָה עֵד מִפִּי עֵד וּמִפִּי אָדָם נֶאֱמָן שְׁמַעְתֶּם אוֹ שֶׁמָּא אֵי אַתֶּם יוֹדְעִין שֶׁסּוֹפֵינוּ לִבְדּוֹק אֶתְכֶם בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה. הֱווּ יוֹדְעִין שֶׁלֹּא כְדִינֵי מָמוֹנוֹת דִּינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת אָדָם נוֹתֵן מָמוֹן וּמִתְכַּפֵּר לוֹ. דִּינֵי נְפָשׁוֹת דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו תְּלוּיִין בּוֹ עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת. שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְקַיִן כְּשֶׁהָרַג אֶת אָחִיו שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ ק֤וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹֽעֲקִ֥ים אֵלַי֭ מִן הָֽאֲדָמָֽה׃ אֵינוֹ אוֹמֵר דַּם אָחִיךָ אֶלָּא דְּמֵי אָחִיךָ דָּמוֹ וְדַם זַרְעִיּוֹתָיו. דָּבָר אַחֵר דְּמֵי אָחִיךָ שֶׁהָיָה דָמוֹ מוּשְׁלָךְ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם יְחִידִי בָעוֹלָם לְלַמֵּד שֶׁכָּל הַמְאַבֵּד נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ אִיבֵּד עוֹלָם מָלֵא. וְכָל הַמְקַייֵם נֶפֶשׁ אַחַת מַעֲלִין עָלָיו כְּאִילּוּ קִייֵם עוֹלָם מָלֵא. וּמִפְּנֵי שְׁלוֹם הַבִּרְיוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ אַבָּא גָדוֹל מֵאָבִיךָ וְשֶׁלֹּא יְהוּ הַמִּינִין אוֹמְרִים הַרְבֵּה רְשׁוּיוֹת יֵשׁ בַּשָּׁמָיִם. וּלְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָדָם טוֹבֵעַ כַּמָּה מַטְבְּעוֹת 23b בְּחוֹתָם אֶחָד וְכוּלָּן דּוֹמִין זֶה לָזֶה. וּמֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא טָבַע כָּל אָדָם בְּחוֹתָמוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֵין אֶחָד דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. לְפִיכָךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד חַייָב לוֹמַר בִּשְׁבִילִי נִבְרָא הָעוֹלָם. וְשֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה הַזֹּאת וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וְה֣וּא עֵ֔ד א֥וֹ רָאָה֭ א֣וֹ יָדָ֑ע וְגו'. שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ לָחוּב בְּדָמוֹ שֶׁל זֶה וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וּבַֽאֲבֹ֖ד רְשָׁעִ֣ים רִנָּֽה׃
Traduction
Pour signaler la gravité du témoignage en affaire capitale, on fait entrer les témoins et on leur demande s’ils n’admettent pas l’existence du crime pour probabilité, ou par ouï dire, ou par l’avoir entendu rapporter par un homme qui mérite confiance. On leur dit encore: Peut être ne saviez-vous pas que nous allons soumettre vos déposition à un examen minutieux. Sachez qu’il y a une grande différence entre un procès d’argent et une affaire capitale; dans le premier, on peut réparer la faute par une compensation pécuniaire; dans la dernière, on est responsable du sang de l’accusé et de celui de ses descendants. Ainsi de Caïn, assassin d’Abel, il est dit (Gn 4, 10): la voix '' des sangs '' de ton frère crie vers moi de la terre; le terme des sangs (au pluriel) vise ses descendants; selon une autre explication, son sang a été répandu sur le bois et la pierre. C’est pourquoi Dieu créa Adam seul (dont les descendants remplissent le monde entier), pour nous faire voir que celui qui sauve un seul être humain sauve un monde entier, et que celui qui perd un homme doit être assimilé à celui qui perd tout un monde. Ce fait que Dieu créa un seul homme eut pour but aussi de montrer que tous les hommes sont frères, et d’empêcher que personne ne pût se croire supérieur à un individu d’une autre nation, qui aurait été le descendant d’un autre père Adam. Ce fait peut encore servir de réfutation contre la doctrine des hérétiques qui admettent plusieurs divinités. Ceci montre la toute puissance du Roi des rois, très saint: les souverains font frapper dans un seul moule une grande quantité de pièces de monnaie qui se ressemblent toutes entre elles; tandis que le Souverain suprême, le Saint bénit soit-il, a fait dans le moule d’Adam tous les hommes de la terre, et personne n’est semblable à l’autre. Aussi chacun doit se dire que le monde entier a été créé pour lui (138)Selon Rashi, puisque l'on peut avoir une aussi nombreuse postérité qu'Adam, attachant une si haute importance à sa personne, on ne voudra pas se perdre par un seul crime.. Cependant vous, témoins, vous ne devez pas non plus vous taire, car celui qui a vu commettre un crime et ne le dit pas devant le tribunal, est coupable, selon le verset (Lv 5, 1): s’il est témoin du fait qu’il a vu ou qu’il connaît, etc. N’ayez pas peur non plus de la grande responsabilité du sang de l’accusé, car il est écrit: Si les méchants périssent, c’est une allégresse.
Pnei Moshe non traduit
מתני' כיצד מאיימין. שלא יעידו עדות שקר:
מאומד. שהדעת נוטה כן שזה הרגו כדמפרש בגמרא:
ומשמועה וכו'. אע''ג דגם בדיני ממונות לאו כלום הוא כדתנן בפרק דלעיל מ''מ אמרינן להו הכי להרבות בדברים ולאיים עליהן:
דיני ממונות. אם העיד שקר נותן ממון לזה שנפסד על ידו ומתכפר לו:
דבר אחר דמי אחיך. לפרש קרא בדבר אחר ולאו מן האיום הוא:
לפיכך נברא אדם יחידי. כל זה אומרים להן לפיכך נברא אדם יחידי להראותך שמאדם אחד נתיישב מלואו של עולם:
ושלא יהו המינין אומרין וכו'. וכל אחד ברא את שלו:
בחותם אחד. ברזל שהצורה חקוקה בו:
בחותמו של אדם הראשון. הוא צורת מין האדם:
בשבילו נברא העולם. כלומר חשוב אני כעולם מלא לא אטרוד את עצמי מן העולם בעבירה אחת וימשוך ממנה:
מה לנו ולצרה הזאת. להכניס ראשינו בדאגה הזאת ואפי' על האמת:
מה לנו לחוב. להיות מתחייבים בדמו של זה נוח לנו לעמוד באם לא יגיד:
הלא כבר נאמר ובאבוד רשעים רנה. אם רשע הוא אין כאן עונש כלל:
הלכה: כֵּיצַד מְאַייְמִין כול'. כֵּיצַד מֵאוֹמֶד. לֹא תֹאמְרוּ. רָאִינוּהוּ רוֹדֵף אַחֲרָיו וְסַייִף בְיָדוֹ. נִכְנַס לַחוּרְבָּה אַחֲרָיו. נִכְנַסְנוּ אַחֲרָיו וּמְצָאנוּהוּ הָרוּג. רָאִינוּהוּ יוֹצֵא וְהַסַּייִף מְטַפְטֶפֶת דָּם. אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח. אֶרְאֶה בִנְחָמָה אִם לֹא רָאִיתִי רוֹדֵף אַחַר אַחֵר נִכְנַס לַחוּרְבָּה. נִכְנַסְתִּי אַחֲרָיו וּמְצָאתִיו הָרוּג וְזֶה יוֹצֵא וְסַייִף מְנַטֵּף דָּם. אָמַרְתִּי לוֹ. אֶרְאֶה בִנְחָמָה שֶׁזֶּה הֲרָגוֹ. אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁאֵין דָּמָךְ מָסוּר בְּיָדִי אֶלָּא הַיּוֹדֵעַ מַחֲשָׁבוֹת יִפְרַע מֵאוֹתוֹ הָאִישׁ. לֹא הִסְפִּיק לָצֵאת מִשָּׁם עַד שֶׁהִכִּישׁוֹ נָחָשׁ וָמֵת.
Traduction
Voici en quoi consiste la probabilité: Ne dites pas avoir vu l’homme une épée à la main entrer dans une ruine après quelqu’un, l’avoir suivi et y avoir trouvé un homme assassiné, puis l’accusé sortant ayant à la main l’épée encore rouge de sang. Ainsi, R. Simon b. Shetah s’écria un jour (139)Cf. ci-après, (6, 5).: je le jure par mon salut, j’ai vu un tel poursuivre un autre qui entrait dans une ruine; j’ai suivi le persécuteur, j’ai vu devant moi un homme tué, puis l’assassin sortait ayant encore à la main l’épée teinte de sang. Je lui ai dit: sur mon âme, tu dois être le meurtrier; mais ne j’y puis rien, et ton sang n’est pas à ma discrétion (faute d’une attestation directe). Aussi, celui qui connaît les pensées de chacun punira cet homme. Avant de sortir, il fut mordu par un serpent, et mourut.
Pnei Moshe non traduit
גמ' כיצד מאומד. שמא כך ראיתם ולא תאמרו וכו' וכהאי עובדא דשמעון בן שטח ואמר לו אין דמך מסור בידי שאע''פ שהיה שם עוד אחד שראה עמו מ''מ לא ראו גוף המעשה אלא מאומד הוא:
לְפִיכָךְ נִבְרָא הָאָדָם כול'. אָדָם נִבְרָא יְחִידִי בָעוֹלָם מִפְּנֵי הַמִּשְׁפָּחוֹת שֶׁלֹּא יְהוּ מִתְגָּרוֹת זוֹ בְזוֹ. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר. וּמָה אִם בִּזְמַן שֶׁהֵן בְּנֵי אַב אֶחָד מִתְגָּרוֹת זוֹ בְזוֹ. אִילּוּ הָיוּ בְנֵי שְׁנַיִם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. דָּבָר אַחֵר. שֶׁלֹּא יְהוּ הַצַּדִּיקִים אוֹמְרִים. אָנוּ בְנֵי צַדִּיק וְאַתֶּם בְּנֵי רְשָׁעִים.
Traduction
Adam a été créé seul'', afin que les familles ne se querellent pas ensemble (sous prétexte de supériorité), et cette réflexion se conçoit par à fortiori: si les enfants d’un même père se querellent parfois, à plus forte raison en sera-t-il de même des fils de 2 pères. Selon une autre explication, s’il n’y avait pas unité d’origine, les justes pourraient prétendre être les fils d’un homme juste et reprocher aux impies leur origine.
Pnei Moshe non traduit
שלא יהו מתגרות זו בזו. אבא גדול מאביך:
אנו בני צדיק. לפיכך אנו צדיקים ואין אנו צריכין להתרחק מן העבירה כמו אתם בני הרשעים שמן הרשע יצאתם:
וּלְהַגִּיד גְּדוּלָּתוֹ שֶׁל מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כול'. לְהַגִּיד גְּדוּלַּת מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים שֶׁמֵּחוֹתָם אֶחָד טוֹבֵעַ כָּל הַחוֹתָמוֹת וְאֵין אֶחָד מֵהֶן דּוֹמֶה לַחֲבֵרוֹ. שֶׁנֶּאֱמַר תִּ֭תְהַפֵּךְ כְּחוֹמֶר חוֹתָ֑ם. וּמִפְּנֵי מַה שִׁינָּה פַּרְצוֹפֵיהֶן. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם קוֹפֵץ וְהוֹלֵךְ לְאֵשֶׁת חֲבֵירוֹ אוֹ לִשְׂדֵה חֲבֵירוֹ. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. שְׁלֹשָׁה דְבָרִים שִׁינָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּבְנֵי אָדָם. מַרְאֶה פָנִים וְדַעַת וְקוֹל. מַרְאֶה וְדַעַת מִפְּנֵי הַגַּזְלָנִין. וְקוֹל מִפְּנֵי הָעֶרְוָה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. אֲפִילוּ תֵינְתָא אוֹ חִיטְּתָא לָא דַמְיָא לַחֲבֵירָתָהּ. אָדָם נִבְרָא בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּדֵי שֶׁיִיכָּנֵס תְּחִילָּה לְמִצְוָה. דָּבָר אַחֵר. לָמָּה נִבְרָא בָאַחֲרוֹנָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה. כְּשֶׁמַּתְקִין הַסְּעוּדָה מַזְמִין הָאוֹרְחִין. כָּךְ חָ֭כְמוֹת בָּֽנְתָ֣ה בֵיתָ֑הּ. זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁבָּנָה אֶת הָעוֹלָם בְּחָכְמָה. שֶׁנֶּאֱמַר יְֽי בְּחָכְמָ֥ה יָסַד אָ֑רֶץ וגו'. חָֽצְבָה֭ עַמּוּדֶ֣יהָ שִׁבְעָֽה. אֵילּוּ שִׁבְעַת יְמֵי בְרֵאשִׁית. טָֽבְחָ֣ה טִ֭בְחָהּ מָֽסְכָ֣ה יֵינָ֑הּ. אֵילּו יַמִּים וּנְהָרוֹת וְכָל צוֹרְכֵי הָעוֹלָם. מִי פֶ֭תִי יָסֻ֣ר הֵ֑נָּה. זֶה אָדָם וְחַוָּה.
Traduction
– ''Ceci montre la toute puissance du Roi des rois: à l’opposé des monnaies, les hommes formés dans le moule d’Adam ne se ressemblent pas (140)Cf. Avot de R. Nathan, ch. 4.''. Ainsi, il est dit (Jb 38, 14): Elle change comme l’argile peut changer d’empreintes; et Dieu a donné à chacun un autre visage, proswpon, afin qu’il ne puisse arriver à personne de s’emparer (sous le couvert de l’inconnu) de la femme de son prochain, ou de son champ. On a enseigné: Dieu a varié 3 objets dans l’homme, le visage, la pensée, et la voix. Le visage, pour le motif sus-énoncé (d’éviter des confusions); la pensée, afin d’éviter les vols (qui pourraient se produire si l’un connaissait la pensée de l’autre); la voix, pour éviter des unions illégitimes (la nuit). R. Isaac dit: même les figues ou le froment d’un champ ne ressemblent pas à ceux d’un autre champ (141)Afin que la premier venu ne puisse pas y prétendre.. L’homme a été créé le vendredi, afin qu’il commence la vie par une pratique religieuse (la sanctification du Shabat). Selon une autre explication, il a été le dernier être créé, par comparaison avec un roi qui donne un grand festin, invite des hôtes; de même il est dit (Pr 9, 1): La sagesse bâtit sa maison, qualification applicable à Dieu (142)Rabba à (Lv 11)., qui a ainsi construit le monde, selon ces mots (ib. 3, 19): L’Eternel a fondé la terre avec sagesse. Puis il est dit (ibid. 9, 1): Elle a taillé ses 7 colonnes; ceci vise les 7 jours de création. Elle a apprêté sa viande, elle a préparé son vin (ib. 2), allusion aux mers, aux cours d’eaux et à tous les besoins de l’univers. Elle a appelé ses servantes etc., disant: que celui qui est simple se retire ici (ib. 3, 4), allusion à la conduite d’Adam et Eve.
Pnei Moshe non traduit
שנאמר תתהפך כחומר חותם. לאחר מיתתו של אדם מתהפך חותם שלו לחומר ויתיצבו כמו לבוש בתחיית המתים וקרי ליה חותם ש''מ בחותם הן טבועין:
שלא יהא אדם קופץ וכו'. ולא יהיו מכירין אותו:
מראה ודעת מפני הגזלנין. מראה כדאמרן ודעת שאם יהא להן דעת אחת יודע מה בלב חבירו ויחפש מצפוניו ולוקח ממונו:
וקול מפני הערוה. שאף בלילה לא תתחלף האשה לבעלה. אפי' תינתא או חיטתא לא דמיא לחבירתה. אין תאנה וחיטה של שדה ואילן זה דומין לשל אחר ומפני זה הטעם שלא יאמר כל אחד זה שלי הוא:
למצוה. לקדושת שבת:
מי פתי יסור הנה זה אדם וחוה. מקמיה דהאי קרא כתיב שלחה נערותיה תקרא על גפי מרומי קרת וזה ג''כ נדרש על אדם וחוה שלאחר שהכין כל צרכיהן בראן אלא מי פתי וגו' מי פתאן לזה לאכול מן העץ הדעת חסר לב האשה שהיא חסר לב אמרו לו:
שֶׁמָּא תֹאמְרוּ מַה לָּנוּ וְלַצָּרָה כול'. כְּתִיב וַיַּֽעֲבוֹר הָֽרִנָּה֙ בַּמַּֽחֲנֶ֔ה. מָהוּ הָרִינָּה. הֶירֵינֵי. וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּצֵאת֙ לִפְנֵ֣י הֶֽחָל֔וּץ וגו'. לְלַמְּדָךְ שֶׁאַף מַפַּלַּת הָֽרְשָׁעִים אֵינָהּ שִׂמְחָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם.
Traduction
– ''Les témoins ne doivent pas se taire ni omettre de dire ce qu’ils ont vu'', selon ces mots (1R 22, 36): la voix d’une proclamation passa au camp. Or, que signifie le mot de ce verset? C’est eirhnh (143)''V. Brüll, Jahrbücher, t. 1, p. 134, n. 8; supplém. Maguid, an 6, n° 38, p. 303.'', la paix. De même il est dit (2Ch 20, 21): En sortant devant l’armée, puis: rendez grâce à Dieu, afin d’indiquer par là que la chute des impies n’est pas un sujet de joie devant l’Eternel (144)''En réalité, Dieu change le sort des méchants; il ne s'en réjouit pas, mais leur pardonne.''.
Pnei Moshe non traduit
מה הרינה. דמשמע רנה הידועה מדלא כתיב רנה והלכך דריש הריני וכלומר הריני זו הנאמר במקום אחר באבוד רשעים רנה והיינו רנה לעולם כדכתיב בטוב צדיק תעלוץ קריה ובאבד רשעי' רנה ומסיים הש''ס לדרוש הפסוק דרנה אקריה קאי אבל הקב''ה בעצמו אינו שמח במפלת הרשעים וכן הוא אומר בצאת לפני החלוץ ואומרים אהודו לה' כי לעולם חסדו ולא נאמר בהודאה זו כי טוב ללמדך שאף מפלת הרשעים אינה שמחה לפני המקום דטוב טוב היו אם היו חוזרין בתשובה לפניו יתברך:
הדרן עלך א' דיני ממונות
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source