Le texte Le vocabulaire Les révisions
Sanhedrine
Daf 20b
משנה: אָֽמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים אָמַר אֵין לִי עֵדִים הָבֵא רְאָיָה אָמַר אֵין לִי רְאָיָה וּלְאַחַר זְמַן מָצָא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַה יַּעֲשֶׂה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לֹו רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה. אָמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים אָמַר אֵין לִי עֵדִים הָבֵא רְאָיָה אָמַר אֵין לִי רְאָיָה רָאָה שֶׁמִּתְחַייֵב בַּדִּין וְאָמַר 20b קִרְבוּ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם׃
Traduction
Si on lui a dit d’amener des témoins, d’apporter des actes en sa faveur, et qu’il ait répondu n’avoir ni témoins, ni actes, et plus tard il apporte un acte ou amène des témoins, les actes et les témoins sont nuls (on les soupçonne de faux). R. Simon b. Gamliel dit: Ce n’est pas sa faute s’il ne savait pas d’abord avoir les témoins et des actes, qu’il a trouvés seulement plus tard. S’il a dit qu’il n’a ni témoins ni actes, mais que se voyant condamné, il appelle les témoins, ou montre l’acte qu’il a dans sa ceinture (funda), les actes et les témoins sont nuls (120)''Ils étaient là lorsqu'il a dit d'abord qu'il n'en avait pas; preuve qu'ils sont faux.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אמרו לו הבא עדים. לזכותך או ראיה בשטר:
הרי זה אינה כלום. שהרי זה סתם טענותיו ואמר אין לי וחיישינן שמא זייף או שכר עדי שקר:
אמר רשב''ג וכו'. ואין הלכה כרשב''ג בזה:
קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני. בהא אפי' רשב''ג מודה דכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי ודאי שקרן הוא ודוקא בכה''ג שהיו עדים עמו כאן והראיה אצלו אבל אם באו לו עדים ממדינת הים או שהיו ראיות של אביו מופקדין אצל אחרים והביאו לו יכול הוא לסתור מפני שיכול לטעון ולומר זה שאמרתי אין לי מפני שלא היו מצוין אצלי:
אפונדתו. אזור חלול א''נ מלבוש הסמוך לבשרו:
משנה: אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵין לְחוֹבָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת וְאֵין פּוֹתְחִין בְּחוֹבָה.
Traduction
Les procès d’argent exigent les mêmes examens minutieux et les mêmes enquêtes que ceux où il s’agit d’une peine capitale, selon ces mots (Lv 24, 22): un même jugement nous régira. En quoi la procédure dans les procès d’argent diffère-t-elle de celle des affaires capitales? Dans les procès d’argent, il suffit de 3 juges; les procès où il s’agit d’une peine capitale en exigent 23. Dans les affaires d’argent, la discussion des juges peut commencer par l’argument favorable ou défavorable au défendeur; dans les affaires capitales, elle doit toujours commencer par l’argument favorable à l’accusé.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אחד דיני ממונות. בדרישה וחקירה. שחוקרין את העדים:
שנאמר משפט אחד יהיה לכם. ובדיני נפשות כתיב ודרשת וחקרת וזהו דין תורה אבל אמרו חכמים בדיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אא''כ נראה להב''ד שהדין מרומה. ודרישה וחקירה היא השאלה בענין עצמו כגון כמה הלוהו ומתי הלוהו ובאיזה ענין הלוהו ובאיזה מקום הלוהו ויש מין אחר מן השאלה שנקראת בדיקה ואינה בענין עצמו כגון מה היה לבוש בכלים שחורים או בלבנים עומד היה או יושב בשעה שהלוהו:
מה בין דיני ממונות וכו'. דאע''ג דשוין בדרישה וחקירה מן התורה מ''מ לענין מילי דתליא בזכות וחובה אין להשוותם דלא שייך בדיני ממונות:
פותחין. במשא ומתן של הדין:
הלכה: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. תְּלָתָא אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין. וְחַד אָמַר. הֵבִיא בְתוֹךְ ל' סוֹתֵר. לְאַחַר ל' אֵינוֹ סוֹתֵר. וְחַד אָמַר. לְעוֹלָם אֵין סוֹתֵר עַד שֶׁיָּבִיא רְאָייָה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ בָּהּ כָּל עִיקָּר. וְהָתַנִּינָן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה יַּעֲשֶׂה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים. שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה כול'. רִבִּי לָא וְרִבִּי זֵירָא. חַד אָמַר. עַד שֶׁיְּבַטֵּל רְאָיוֹתָיו. וְחַד אָמַר. עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בִּרְאָיוֹתָיו.
Traduction
R. Yohanan dit au nom de R. Oshia qu’il y a 3 Amoraim (docteurs expliquant diversement l’avis de R. Simon b. Gamliel). L’un dit: la preuve apportée n’importe quand sert à infirmer le jugement. Un autre dit: une preuve contraire fournie dans les 30 jours du jugement peut l’infirmer, non si elle a été fournie après ce laps de temps. Un troisième enfin dit: un argument fourni après coup n’a de valeur infirmative que lorsque celui qui la fournit peut prouver n’en avoir pas eu du tout connaissance auparavant. Mais n’est-il pas enseigné ensuite: ''R. Simon b. Gamliel dit: que fera celui qui, ignorant avoir des témoins en faveur de son assertion, les trouve plus tard, ou celui qui ignorant la preuve à fournir la trouve plus tard''? (N’en résulte-t-il pas la faculté de pouvoir en tirer parti même après les trente jours)? R. Ila et R. Zeira professent des avis divers quant à la prescription des arguments tardifs: l’un adopte comme limite l’annulation de ces arguments; l’autre adopte pour limite la renonciation aux arguments.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תלתא אמורין. פליגי בהאי דינא דמתני' היכא דאמר אין לי עדים וראיה:
חד אמר כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין. כלומר דפסק כרשב''ג והא דלא קאמר הלכה כרשב''ג משום דבמילתיה גופיה איכא לספוקי היכי ס''ל אם לעולם הוא סותר או דוקא עד שלשים כדס''ל לאידך מ''ד הלכך קאמר דכל זמן שמביא ראיה סותר את הדין דמה יעשה שלא היה יודע שיש לו:
וחד אמר. דהדין בזה דלא יכול לסתור הדין אלא עד שלשים יום ואליבא דרבי שמעון בן גמליאל פליגי הני אמוראי:
וחד אמר. הדין בזה דלעולם אין סותר מאחר שאמר אין לי עד שיביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר ומפני כך אמר אין לי כגון שהיו שטרות של אביו מופקדו' אצל אחרים וכיוצא בזה כדפרישי' במתני':
והתנינן אמר רשב''ג וכו'. על האי מ''ד פריך דס''ל אליבא דרשב''ג דאינו סותר אלא עד שלשים והא רשב''ג קאמר מה יעשה שלא היה יודע וא''כ כל זמן שיכול לטעון שלא ידע עד עכשיו יכול לסתור הוא אליביה:
ר' לא ור' זירא. פליגי בהאי דינא היכא דהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר וכהאי חד מ''ד דיכול לסתור בכה''ג ועד כמה סותר הוא:
עד שיבטל ראיותיו. בפני ב''ד וכל זמן שלא ביטל יכול הוא לסתור מכיון שהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר:
עד שיכפר בראיותיו. א''צ לבטל אלא מכיון שכפר בראיותיו ואמר אין לי ראיה כלל לא בידי ולא ביד אחרים שוב אינו יכול לסתור:
רִבִּי לֵוִי הֲוָה לֵיהּ דִּין עִם חַד בַּר נַשׁ עַל עֶסֶק בָּתִּים. וַהֲווֹן דַּייְנִין קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. לְאַחַר גְּמַר דִּין הֵבִיא רְאָייָה. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר הַדִּין. רִבִּי אֶבְמַכִיס הֲוָה לֵיהּ דִּין עִם חַד בַּר נַשׁ עַל עֶיסֶק רֵיחַייָא. וַהֲווֹן אִידַייְנִין קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. לְאַחַר גְּמַר דִּין הֵבִיא עֵדִים. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. אַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין. וְלָמָּה תְּרֵין עוֹבְדִין. רִבִּי לֵוִי לֹא אִיתְעֲבִד לֵיהּ גְּזַר דִּין. רִבִּי אֶבְמַכִיס אִיתְעֲבִיד לֵיהּ גְּזַר דִּין.
Traduction
R. Lévi eut un procès avec quelqu’un au sujet de maisons, et ils plaidèrent devant R. Eléazar. Après le prononcé du jugement, la partie déboutée fournit des témoins en faveur de sa cause. R. Eléazar consulta à ce sujet R. Yohanan, qui lui dit: Aussi longtemps qu’un des plaideurs peut fournir des arguments, le jugement est annulé. De même, R. Abamakis eut un procès avec quelqu’un au sujet d’un moulin et ils plaidèrent devant R. Eléazar. Après le prononcé du jugement, l’un fournit des témoins en faveur de sa cause. R. Eléazar consulta à ce sujet R. Yohanan qui luit dit: As-tu encore des doutes (121)Ou: Es-tu bien de cet avis? V. Fischer, ibid., p. 163, n. 10. à ce sujet? Certes, aussi longtemps qu’un des plaideurs peut fourni des arguments, le jugement est annulé. A quoi bon deux faits semblables (pour la même théorie)? Pour le fait de R. Lévi, le jugement n’avait pas encore été exécuté; mais pour R. Eumakos, il l’était déjà.
Pnei Moshe non traduit
אדיין את לזו. עדיין אתה מסופק בדבר הלא כבר אמרתי לך כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין:
ולמה תרין עובדין. ואמאי מסתפקא ליה לר' לעזר בשניי' הלא כבר מיפשט ליה בקמייתא וקאמר דהך דר' לוי עדיין לא עשה הפסק דין אלא שנגמר הדין היה ולא הספיק להוציא מבעל דינו עד שהביא זה ראיה ובההיא דר' אבמכיס כבר הוציאו ממנו והיה סבור דבכה''ג אין סותרין ופשיט ליה ר' יוחנן דלעולם סותרין ואפי' לאחר שפרע כבר:
אִשֻּׁר הַדַּייָנִין מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ בֵּית דִּין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רַב בַּנַּיי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. יִתְקַייֵם אוֹ בִכְתַב יְדֵי עֵדִים אוֹ בִכְתַב יְדֵי הַדַּייָנִים. וְחַד אָמַר. אֲפִילוּ בִכְתַב אֶחָד וּבְדַייָן אֶחָד.
Traduction
Faut-il que la confirmation judiciaire (légalisation) soit faite devant le tribunal (lorsque la signature des juges n’est pas bien connue)? R. Oshia au nom de Samuel et R. Bania au nom du même émettent des avis divers: d’après l’un, l’acte sera confirmé par les signatures de deux témoins, ou de 2 juges: d’après l’autre, il sera confirmé même par la signature d’un témoin, ou d’un juge.
Pnei Moshe non traduit
אשר הדיינין. שטר שכתוב בו הנפק ואין מכירין לא חתימת ידי העדים ולא חתימת הדיינין:
מהו שיהא צריך ב''ד. אם צריך שיתקיים כל החתימות שבשטר לפני הב''ד כמו בתחלת קיום השטר שצריך ב''ד ושיתקיימו כתב ידי העדים או חתימת הדיינין או דילמא כיון דמקוים הוא לא חיישינן לזיוף:
ר' הושעיה ורב בניי. פליגי אליבא דשמואל חד אמר דהכי אמר שמואל דצריך שיתקיים והקיום הוא או בכתב ידי עדים או בכתב ידי הדיינין וח''א דהכי אמר שמואל אפי' בקיום כתב א' מהעדים ובכתיבת דיין א' סגי דס''ל עד ודיין מצטרפין בקיום:
הדרן עלך זה בורר
Sanhedrine
Daf 21a
משנה: דִּינֵי מָמוֹנוֹת מַטִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד בֵּין לִזְכוּת בֵּין לְחוֹבָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת מַטִּין עַל פִּי עֵד אֶחָד לִזְכוּת וְעַל פִּי שְׁנַיִם לְחוֹבָה.
Traduction
Dans les affaires d’argent, la majorité d’une seule voix est toujours suffisante pour absoudre ou condamner, dans les affaires capitales, elle est suffisante pour acquitter, mais elle est insuffisante pour condamner, car il faut une majorité de deux voix pour condamner.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מטין על פי אחד. מטין את הדין על פי המרובין על פי דיין אחד כגון שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב או איפכא:
ועל פי שנים לחוב. אין מטין לחוב עד שירבו המחייבין בשנים על המזכין כדדרשינן בפ''ק מלא תהיה אחרי רבים לרעות ובדיני ממונות לא מיתוקמא דמה שהוא רעה לזה זכות לזה:
הלכה: אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. בִּשְׁבִיל לָחוּס עַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל אָֽמְרוּ. הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַייָב לָזֶה. רִבִּי חִייָה בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הֵיךְ עָֽבְדִין עוֹבְדָא. אָמַר לֵיהּ. כְּרִבִּי יוֹחָנָן. דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בִּשְׁבִיל לָחוּס עַל מָמוֹן יִשְׂרָאֵל אָֽמְרוּ. הֵיאַךְ אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה חַייָב לָזֶה. זְעִיר בַּר חִינְנָא בְשֵׁם רִבִּי חֲנִינָה וְרַב יְהוּדָה. 21a חַד אָמַר. וְדָֽרַשְׁתָּ֧ וְחָֽקַרְתָּ֛ וְשָֽׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב. וְחַד אָמַר. צֶ֥דֶק צֶדֶ֭ק תִּרְדֹּ֑ף. הָא כֵיצַד. אִם אַתְּ רוֹאֶה הַדִּין שֶׁיּוֹצֵא לַאֲמִיתוֹ חָקְרֵיהוּ וְאִם לָאו צַדְּקֵיהוּ.
Traduction
R. Yohanan dit: les sages n’exigent pas d’enquête pour les procès d’argent, et pour épargner l’argent des Israélites, a lieu la simple question: ''comment sais-tu qu’un tel doit à un tel''? R. Hiya b. Aba demanda devant R. Yossé: en fait, l’enquête est-elle exigible pour les procès d’argent? -Non, répondit R. Yossé, c’est conforme à l’avis de R. Yohanan, d’adresser la simple information sur l’existence de la dette en vue de garantir l’argent de chacun. Zeira b. Hinena au nom de R. Hanina et R. Juda expriment 2 opinions différentes à ce sujet. Le premier exige l’enquête, selon ces mots (Dt 13, 15): tu t’informeras, tu examineras et demanderas bien; le second en dispense, d’après ces mots (ib. 16, 20): Tu poursuivras la justice, (simplement, sans examen). Ces versets ne se contredisent pourtant pas: Si tu vois le procès sujet à une fraude, il faut te livrer à une enquête pour atteindre la vérité; si ce n’est pas nécessaire, énonce le jugement seul.
Pnei Moshe non traduit
גמ' בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו היאך וכו'. כלומר אע''ג דמן התורה בעי דרישה וחקירה בדיני ממונות חכמים הם שאמרו דלא בעי דרישה וחקירה ואפי' השאלה דתנן בפ' דלעיל אומרים לו האיך אתה יודע שזה חייב לזה לא הוי אלא מטעם בשביל לחוס על ממון ישראל:
היך עבדין עובדא. אם בעינן דרישה וחקירה בד''מ:
כר' יוחנן. דאף השאלה זו לא אמרו אלא לחוס על ממון ישראל שלא לחייבו בלי שום שאלה אפי' כזו היאך אתה יודע וכו' אבל דרישה וחקירה לא בעינן שלא תנעול דלת בפני לוין:
חד אמר. דבעינן דרישה וחקירה. דכתיב ודרשת וחקרת וכתיב משפט אחד יהיה לכם:
וחד אמר. דלא בעינן דכתיב צדק צדק תרדוף דמשמע דאין צריך לחקור כל כך:
הא כיצד. קשו קראי אהדדי:
אם אתה רואה הדין שיצא לאמיתו חקרהו. כלומר אם נראה לך שיש בדין זה איזה רמאות ומחמת שתחקור תבא האמת ויצא הדין לאמיתו חקרהו ואם לאו שאינו נראה לך שהוא דין מרומה צדקהו וחתוך הדין בלי חקירה ודרישה:
רַב הוּנָא כַּד הֲוָה חֲמִי שַׂהֲדִין מְכַווְנָא הֲוָה חֲקַר וְכַד הֲוָה חֲמִי הָכֵן וְהָכֵן הֲוָה מְכַווֵן.
Traduction
Lorsque R. Houna remarquait l’identité de termes de 2 témoignages, il poussait d’autant plus loin l’enquête dans l’interrogatoire, et il reconnaissait alors que les témoins s’étaient entendus pour témoigner à faux (122)Ci-dessus, (3, 8) (9)..
Pnei Moshe non traduit
שהדין מכוונה. שהם מכוונים ממש בלשון אחד היה חוקר שמא לקחו עצה ביניהם להעיד על זה:
וכד הוה חמי הכין. וכמו שראה כן בדבריהם שכיוונו כאחד בעצה וכן היה מכוון באמת ומצא כפי החשש שלו וגרסי' לה בפ' דלעיל הלכה ח':
כֵּיצַד פּוֹתְחִין לִזְכוּת. אוֹמְרִין. אֶיפְשַׁר שֶׂזֶּה הָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אִין כֵּינִי. אָמַר אֶחָד מִן הָעֵדִים. יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת. וּבָא חֲבֵירוֹ וְסִייְעוֹ. וְיֵשׁ כָּאן סִיּוּעַ. אִם אוֹמֵר אַתְּ כֵּן לֹא נִמְצֵאתָ חָב לַדַּייָנִים. וְיֵשׁ עֵדִים לִשְׁקָרִן.
Traduction
Comment procède-t-on pour ''commencer par l’argument favorable à l’accusé'' en affaire de peine capitale? On dira p. ex. aux témoins d’expliquer comment un tel a pu assassiner. S’il en est ainsi, objecta R. Yossé, il pourrait arriver que la justice soit faussée; car sur cette incitation du tribunal, le témoin pourrait déclarer qu’il y a un argument favorable à l’accusé, le second témoin viendrait le confirmer, et si par ces déclarations favorables les juges ont faussé le jugement, la culpabilité ne leur incombe-t-elle pas? Ceci n’est pas à craindre, et les témoins sont présumés ne pas mentir.
Pnei Moshe non traduit
כיצד פותחין לזכות. בדיני נפשות אומרין להעדים היאך אפשר זה שזה הרג את הנפש ומי יאמר שכדבריכם כן הוא:
אין כיני. אם כן הוא שהב''ד אומרים להעדים איפשר וכו' א''כ קשה דלפעמים יגרמו הב''ד קילקול הדין מתוך דבריהם כדמסיק הקושיא:
אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות. דתנן בפ' דלקמן שמשתקין אותו ובתוספתא פ''ט פלוגתא דר' יוסי ברבי יהודה ורבנן היא דת''ק סבר העד אין מלמד עליו לא זכות ולא חובה רבי יוסי ב''ר יהודה אומר מלמד זכות ואין מלמד חובה והשתא פריך אליבא דר' יוסי ב''ר יהודה דס''ל דאם העד מלמד זכות שומעין לו:
ובא חבירו וסייעו. ג''כ ללמד עליו זכות:
ויש כאן סיוע. כלומר דנמצא כאן לסיוע לזכות לזה שהרי שני עדים מלמדין עליו זכות ואם אתה אומר כן שהדיינים אומרים להעדים אין אנו מאמינים לכם שזה הרג את הנפש:
לא נמצאת חב לדיינים. כלומר דהשתא חוב קילקול הדין עליהם שאיפשר מחמת שאמרו כן בתחלה להעדי' וכי היאך איפשר זה להאמין מה שאתם מעידים על זה חזרו בהן העדים ועושין כל טצדקאות שבעולם להפך בזכותו ואע''פ ששקר הוא וא''כ החוב מוטל על הדיינים שהן גרמו לכך:
ויש עדים לשקרן. בתמיה וכלומר לזה אין אנו חוששין דאם שקר הוא באותו טענה שמהפך בזכותו אלא דזה ודאי הרג את הנפש תו ליכא למיחש שיבאו אח''כ ויעידו על שקר או שיהיה להם איזה סיוע בדבריהם ואם יהיה א''כ האמת הוא כך ושוב אין כחן חוב על הדיינין:
אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כָּל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לָדוּן אֶת הַשֶׁרֶץ לְטַהֲרוֹ וּלְטַמְּאוֹ מֵאָה פְעָמִים אֵין יָכוֹל לִפְתּוֹחַ בִּזְכוּת. כֵּיצַד דָּנִין הַשֶּׁרֶץ. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מַה אִם הַנָּחָשׁ שֶׁמֵּמִית טָהוֹר. עַכְבָּר שֶׁאֵין מֵמִית אֵינוֹ דִין לִהְיוֹת טָהוֹר. אוֹ חִילּוּף. עַכְבָּר שֶׁאֵין מֵמִית טָמֵא. נָחָשׁ שֶׁמֵּמִית אֵינוֹ דִין לִהְיוֹת טָמֵא. הָתִיב רִבִּי פִינְחָס. הֲרֵי עַקְרָב מֵמִית וַהֲרֵי הוּא טָהוֹר. אַשְׁכַּח תַּנֵּי אֲמַר. הוּא נָחָשׁ הוּא עַקְרָב.
Traduction
R. Yohanan dit: celui qui ne sait pas juger une question de pureté ou d’impureté relative aux reptiles, on la retournant en tous sens jusqu’à cent fois, ne devra pas commencer par l’argument favorable. Voici un exemple d’argumentation au sujet des reptiles, dit R. Yanaï: puisque le serpent, qui par sa morsure tue bêtes et gens, est pourtant considéré comme pur à l’état de cadavre (ne propage pas d’impureté), de même une souris, dont le contact vivant n’est pas dangereux, devrait rester pure une fois crevée. On peut aussi arguer à l’inverse, puisque la souris non dangereuse propage l’impureté une fois crevée, à plus forte raison le serpent mort propage l’impureté. Par contre, objecta R. Pinhas, on peut opposer l’exemple du scorpion qui tue et dont la charogne ne propage pas d’impureté. On trouve un enseignement disant: serpent, ou scorpion, c’est un tout (donc, rien n’est à conclure de là).
Pnei Moshe non traduit
לדון את השרץ. מתוך פילפולו ולטהרו ולחזור ולטמאו להראות פנים לכאן ולכאן עד ק' פעמים:
אין יכול לפתוח בזכות. ואין מושיבין אותו בסנהדרין שאין בו כח לפתוח בזכות:
מה אם הנחש שממית. אדם ובהמה ומרבה טומא' בעולם טהור הוא כשמת שאינו בכלל שמנה שרצים:
עכבר. שהוא משמנה שרצים המטמאין במותם:
או חילוף. דנילף מק''ו שיהא הנחש טמא:
התיב ר' פינחס. דהאי ק''ו פריכא הוא דאיכא למימר עקרב יוכיח שממית וטהור הוא:
אשכח תני אמר. מצינו לתנא א' שאומר הוא נחש הוא עקרב וכלומר דאין כאן יוכיח דעקרב גופיה נלמד ק''ו מעכבר כמו דיכולין ללמוד בנחש:
אָמַר רִבִּי. תַּלְמִיד ווָתִיק הָיָה לְרִבִּי וְהָיָה מְטָהֵר אֶת הַשֶׁרֶץ וּמְטַמְּאוֹ ק' פְעָמִים. אָֽמְרִין. הַהוּא תַלְמִידָא לָא הֲוָה יְדַע מוֹרִייָה. אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר דֹּסַאיי. הַהוּא תַלְמִידָא קְטוּעַ מִטּוּרָא דְסִינַי הֲוָה.
Traduction
Rabbi raconte que R. Meir avait un disciple fervent, eutico'', qui déclarait un reptile tantôt pur, tantôt impur, jusqu’à cent fois. C’est que, dit-on, ce disciple ne savait pas enseigner la vraie règle (il a dû tâtonner). R. Jacob b. Dasaï dit: ce disciple a été comme retranché de la Loi dès la proclamation au mont Sinaï.
Pnei Moshe non traduit
לא הוה ירע מורייה. לא ידע כלום להורות כהלכה ופילפול של הבל היה לו:
קטוע מטורא דסיני הוה. כלו' שלא קבל לחלקו בתורה כלום מהר סיני דכל הנשמות היו שם וקבל כל א' חלקו בתורה כדכתיב אשר ישנו פה ואשר איננו פה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source