Vayedaber

Sanhedrine

Daf 20a

משנה: כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָיָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין. אָֽמְרוּ לֹו כָּל רְאָיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְךָ הָבֵא מִכָּאן עַד שְׁלשִׁים יוֹם. הֵבִיא בְתוֹךְ שְׁלשִׁים יוֹם סוֹתֵר לְאַחַר שְׁלשִׁים יוֹם אֵינוֹ סוֹתֵר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַה יַּעֲשֶׂה לֹא מָצָא בְתוֹךְ שְׁלשִׁים וּמָצָא לְאַחַר שְׁלשִׁים.

Traduction

Un individu condamné par un jugement peut apporter, quand il le veut, les documents qu’il trouve après la condamnation pour l’annuler et se faire juger de nouveau. Si on lui dit d’apporter tous ses documents et ses preuves d’aujourd’hui en 30 jours, il faut qu’il les apporte avant le terme fixé; après quoi, il ne pourra pas faire annuler la condamnation. R. Simon b. Gamliel dit: Ce n’est pas sa faute, s’il n’a pas pu les trouver avant le terme et s’il les a trouvés seulement après.

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל זמן שהוא מביא ראיה. זה שנתחייב בדין ומביא ראיה לזכותו סותר את הדין וחוזר הדין אף על פי שכבר נגמר:

מה יעשה. לזה שלא מצא הראיה אלא לאחר שלשים אלא לעולם הוא סותר והלכה כרשב''ג:

הלכה: גָּֽמְרוּ אֶת הַדָּבָר כול'. 20a אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כּוֹפִין אֶת הַמְחַייֵב שֶׁיִּכְתּוֹב זַכַּאי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. הַמְחַייֵב כּוֹתֵב חַייָב וְהַמְזַכֶּה כוֹתֵב זַכַּאי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רֵישׁ לָקִישׁ. מְנַיִין כְּשֶׁיֵּצֵא לֹא יֹאמַר. אֲנִי מְזַכֶּה וַחֲבֵרַיי מְחַייְבִין. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי יוֹחָנָן. דְּלָא יְהֵא מָאן דְּהוּא מֵימַר. כַּמָּה בָעִית לִפְלוֹנִי מְזַכֶּה לִפְלוֹנִי בְדִינָא וְלָא שַׁבְקוֹן לִי. מַאי טַעֲמָא דְרֵישׁ לָקִישׁ. דְּלָא יֵיתֵי חוֹרָן וְיִסְבּוֹר דִּכְווָתֵיהּ וְיֵיצַר. אוֹף פַּלָּן הֲוָה תַמָּן אוֹף הוּא טָעָה.

Traduction

R. Yohanan dit: on contraint le juge (de la minorité), qui est d’avis de condamner l’accusé, à signer la déclaration d’innocence avec la majorité. Selon Resh Lakish au contraire, celui qui le prononce coupable l’écrira, nomme ceux qui l’absolvent l’écrivent aussi. Le texte de notre Mishna est opposé à cet avis, en disant: ''le juge ne doit pas déclarer plus tard avoir voté pour l’acquittement, lorsque les autres ont prononcé la condamnation à la majorité, sous peine d’être un médisant''. Pourquoi R. Yohanan est-il d’avis de contraindre le juge de la minorité à signer l’avis conforme à la majorité? Sans ce procédé, il serait à craindre que le juge se vante d’avoir voté l’acquittement d’un tel, tandis que les autres ne l’ont pas écouté. Resh Lakish au contraire veut que chaque juge inscrive son avis, car le juge de la minorité peut avoir souci qu’un autre partageant son opinion vienne et la taxe d’erreur, s’il n’avait libellé son avis.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כופין את המחייב שיכתוב זכאי. כופין אותו לחתום עמהן על זכאי מאחר שחביריו רבו עליו:

המחייב כותב מחייב כלומר כותבין בפסק דין כל הדעות החולקין פ' ופ' היו מחייבין ופ' ופ' מזכין ורבו אלו על אלו לזכות לזה ולחוב לזה וממילא שמעינן לר''ל דאין כופין לזה שחבירו רבו עליו לחתום עמהן:

מתני' פליגא על ר''ל מנין וכו'. דלדידיה שכותבין מי המחייבין ומי המזכין א''כ כהולך רכיל הוא:

מה עבד לה ר' יוחנן. כלומר מ''ט דר' יוחנן דקאמר דכופין אותו להסכים ולחתום עמהן לא יכתבו אלא סתם כדי שלא יהא כהולך רכיל כדמשמע במתני' ואזלא כר' יוחנן אלא טעמא דס''ל כופין בעי הש''ס:

דלא יהא מאן דהוא מימר וכו'. אם לא יחתום עמהן חיישינן שמא אחד מהן שזיכה והוא לא חתם על פסק זה יאמר כמה הייתי רוצה לזכות לזה ולא הניחו חבירי שרבו עלי והלכך כופין אותו שיחתום עמהן כדי שלא יהא לו פתחון פה מלומר כן והא דקאמ' כופין את המחייב כלומר המחייב לזה וזיכה לזה שלא יאמר לא היה דעתי אלא לזכות לאותו פלוני:

דלא ייתי חורן וכו'. לפי שזה שחביריו רבו. עליו הוא מקפיד בזה שיכתבו דעתו בפירוש מפני שהוא אומר לא יבא אחר ויראה שהדין עמי והוא סובר ג''כ כוותי ויאמר מה זה אף זה הפלוני דיין היה שם ואף הוא טעה בדין ואין רצוני שיאמרו עלי טועה הייתי:

הלכה: כָּל זְמַן שֶׁהוּא מֵבִיא רְאָיָה כול'. אָמַר רִבִּי אוֹשַׁעְיָא. תַּמָּן שֶׁאֶיפְשַׁר לָהֶן לְהוֹסִיף דָּנִין אֵילּוּ כְנֶגֶד אֵילּוּ. בְּרַם הָכָא אֵי אֶיפְשַׁר לָהֶן לְהוֹסִיף. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן מָרִין. אֲפִילוּ הָכָא אֶיפְשַׁר לָהֶן לְהוֹסִיף.

Traduction

R. Oshia dit (répliquant à l’objection possible de considérer à l’égal du doute l’argument du défendeur qui demande plus d’un mois pour produire des preuves en sa faveur): plus haut (3,9), on dit en cas de doute d’augmenter le nombre des juges; on le suppose possible, afin de garantir la délibération; ici c’est impossible. -Non, disent R. Yohanan et Resh Lakish, il peut même s’agir ici de la possibilité d’augmenter le nombre; mais il n’y a pas de doute sur le fond à juger (aussi le préopinant n’accorde pas de prolongation de temps pour produire les preuves).

Pnei Moshe non traduit

גמ' אמר ר' הושעיה תמן שאיפשר להן להוסיף. כלומר דלר' הושעיה הוי קשי' ליה מתני' דקתני כל ראיות שיש לך וכו' דמשמע שזה טוען יש לי ראיות לזכותו ואומרים לו הביאם מיכן עד שלשים יום ואם לא הביא גומרין הדין ושוב אין יכול לסותרו ואמאי ליהוי האי מילתא כמו שהיו מסופקים בדין ותנן לעיל דאפילו א' אומר איני יודע יוסיפו הדיינין וה''נ לא יגמרו הדין עד שיוסיפו הדיינין וישאו ויתנו בדבר והלכך בעי לשנויי דהתם מיירי בשאיפשר להן להוסיף ומוסיפין עד ע''א ודנין אלו כנגד אלו וכו' כדתנן בפ''ה דהוא הדין לענין דיני ממונות כן אבל הכא מיירי שאי איפשר להן להוסיף עוד שאין כאן דיינין יותר או שכבר הוסיפו עד כמה שיכולין להוסיף:

רבי יוחנן ור''ל תריהון אמרין. דלא היא אפי' הכא באיפשר להן להוסיף מיירי וכלומר דמעיקרא ל''ק ולא מידי דלא דמי להתם שמסופק אחד מהן בעיקר הדין והרי יש כאן מחצה על מחצה ואחד אומר איני יודע והלכך יוסיפו הדיינין אבל הכא מכיון שאין כאן ספק בעיקר הדין אלא שזה טוען יש לו ראיה לסתור הדין סבירא ליה להת''ק דנותנין לו זמן ואח''כ גומרין הדין ושוב אינו יכול לסתרו ורשב''ג סבירא ליה דלעולם סותר הוא. ולא קמה מילתיה דר' אושעיא דלא דמיא כלל לדהתם:

Sanhedrine

Daf 20b

משנה: אָֽמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים אָמַר אֵין לִי עֵדִים הָבֵא רְאָיָה אָמַר אֵין לִי רְאָיָה וּלְאַחַר זְמַן מָצָא רְאָיָה וּמָצָא עֵדִים הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל מַה יַּעֲשֶׂה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים וְלֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לֹו רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה. אָמְרוּ לוֹ הָבֵא עֵדִים אָמַר אֵין לִי עֵדִים הָבֵא רְאָיָה אָמַר אֵין לִי רְאָיָה רָאָה שֶׁמִּתְחַייֵב בַּדִּין וְאָמַר 20b קִרְבוּ פְלוֹנִי וּפְלוֹנִי וְהַעִידוּנִי אוֹ שֶׁהוֹצִיא רְאָיָה מִתּוֹךְ אֲפֻנְדָּתוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ כְלוּם׃

Traduction

Si on lui a dit d’amener des témoins, d’apporter des actes en sa faveur, et qu’il ait répondu n’avoir ni témoins, ni actes, et plus tard il apporte un acte ou amène des témoins, les actes et les témoins sont nuls (on les soupçonne de faux). R. Simon b. Gamliel dit: Ce n’est pas sa faute s’il ne savait pas d’abord avoir les témoins et des actes, qu’il a trouvés seulement plus tard. S’il a dit qu’il n’a ni témoins ni actes, mais que se voyant condamné, il appelle les témoins, ou montre l’acte qu’il a dans sa ceinture (funda), les actes et les témoins sont nuls (120)''Ils étaient là lorsqu'il a dit d'abord qu'il n'en avait pas; preuve qu'ils sont faux.''.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אמרו לו הבא עדים. לזכותך או ראיה בשטר:

הרי זה אינה כלום. שהרי זה סתם טענותיו ואמר אין לי וחיישינן שמא זייף או שכר עדי שקר:

אמר רשב''ג וכו'. ואין הלכה כרשב''ג בזה:

קרבו איש פלוני ופלוני והעידוני. בהא אפי' רשב''ג מודה דכיון שהיה יודע בהן ואמר אין לי ודאי שקרן הוא ודוקא בכה''ג שהיו עדים עמו כאן והראיה אצלו אבל אם באו לו עדים ממדינת הים או שהיו ראיות של אביו מופקדין אצל אחרים והביאו לו יכול הוא לסתור מפני שיכול לטעון ולומר זה שאמרתי אין לי מפני שלא היו מצוין אצלי:

אפונדתו. אזור חלול א''נ מלבוש הסמוך לבשרו:

משנה: אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּדְרִישָׁה וּבַחֲקִירָה שֶׁנֶּאֱמַר מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם. מַה בֵּין דִּינֵי מָמוֹנוֹת לְדִינֵי נְפָשׁוֹת. דִּינֵי מָמוֹנוֹת בִּשְׁלשָׁה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלשָׁה. דִּינֵי מָמוֹנוֹת פּוֹתְחִין בֵּין לִזְכוּת בֵין לְחוֹבָה וְדִינֵי נְפָשׁוֹת פּוֹתְחִין לִזְכוּת וְאֵין פּוֹתְחִין בְּחוֹבָה.

Traduction

Les procès d’argent exigent les mêmes examens minutieux et les mêmes enquêtes que ceux où il s’agit d’une peine capitale, selon ces mots (Lv 24, 22): un même jugement nous régira. En quoi la procédure dans les procès d’argent diffère-t-elle de celle des affaires capitales? Dans les procès d’argent, il suffit de 3 juges; les procès où il s’agit d’une peine capitale en exigent 23. Dans les affaires d’argent, la discussion des juges peut commencer par l’argument favorable ou défavorable au défendeur; dans les affaires capitales, elle doit toujours commencer par l’argument favorable à l’accusé.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אחד דיני ממונות. בדרישה וחקירה. שחוקרין את העדים:

שנאמר משפט אחד יהיה לכם. ובדיני נפשות כתיב ודרשת וחקרת וזהו דין תורה אבל אמרו חכמים בדיני ממונות לא בעינן דרישה וחקירה כדי שלא תנעול דלת בפני לווין אא''כ נראה להב''ד שהדין מרומה. ודרישה וחקירה היא השאלה בענין עצמו כגון כמה הלוהו ומתי הלוהו ובאיזה ענין הלוהו ובאיזה מקום הלוהו ויש מין אחר מן השאלה שנקראת בדיקה ואינה בענין עצמו כגון מה היה לבוש בכלים שחורים או בלבנים עומד היה או יושב בשעה שהלוהו:

מה בין דיני ממונות וכו'. דאע''ג דשוין בדרישה וחקירה מן התורה מ''מ לענין מילי דתליא בזכות וחובה אין להשוותם דלא שייך בדיני ממונות:

פותחין. במשא ומתן של הדין:

הלכה: אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רַב הוֹשַׁעְיָה. תְּלָתָא אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין. וְחַד אָמַר. הֵבִיא בְתוֹךְ ל' סוֹתֵר. לְאַחַר ל' אֵינוֹ סוֹתֵר. וְחַד אָמַר. לְעוֹלָם אֵין סוֹתֵר עַד שֶׁיָּבִיא רְאָייָה שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ בָּהּ כָּל עִיקָּר. וְהָתַנִּינָן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. מַה יַּעֲשֶׂה לֹא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵדִים וּמָצָא עֵדִים. שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְאָיָה וּמָצָא רְאָיָה כול'. רִבִּי לָא וְרִבִּי זֵירָא. חַד אָמַר. עַד שֶׁיְּבַטֵּל רְאָיוֹתָיו. וְחַד אָמַר. עַד שֶׁיִּכְפּוֹר בִּרְאָיוֹתָיו.

Traduction

R. Yohanan dit au nom de R. Oshia qu’il y a 3 Amoraim (docteurs expliquant diversement l’avis de R. Simon b. Gamliel). L’un dit: la preuve apportée n’importe quand sert à infirmer le jugement. Un autre dit: une preuve contraire fournie dans les 30 jours du jugement peut l’infirmer, non si elle a été fournie après ce laps de temps. Un troisième enfin dit: un argument fourni après coup n’a de valeur infirmative que lorsque celui qui la fournit peut prouver n’en avoir pas eu du tout connaissance auparavant. Mais n’est-il pas enseigné ensuite: ''R. Simon b. Gamliel dit: que fera celui qui, ignorant avoir des témoins en faveur de son assertion, les trouve plus tard, ou celui qui ignorant la preuve à fournir la trouve plus tard''? (N’en résulte-t-il pas la faculté de pouvoir en tirer parti même après les trente jours)? R. Ila et R. Zeira professent des avis divers quant à la prescription des arguments tardifs: l’un adopte comme limite l’annulation de ces arguments; l’autre adopte pour limite la renonciation aux arguments.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תלתא אמורין. פליגי בהאי דינא דמתני' היכא דאמר אין לי עדים וראיה:

חד אמר כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין. כלומר דפסק כרשב''ג והא דלא קאמר הלכה כרשב''ג משום דבמילתיה גופיה איכא לספוקי היכי ס''ל אם לעולם הוא סותר או דוקא עד שלשים כדס''ל לאידך מ''ד הלכך קאמר דכל זמן שמביא ראיה סותר את הדין דמה יעשה שלא היה יודע שיש לו:

וחד אמר. דהדין בזה דלא יכול לסתור הדין אלא עד שלשים יום ואליבא דרבי שמעון בן גמליאל פליגי הני אמוראי:

וחד אמר. הדין בזה דלעולם אין סותר מאחר שאמר אין לי עד שיביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר ומפני כך אמר אין לי כגון שהיו שטרות של אביו מופקדו' אצל אחרים וכיוצא בזה כדפרישי' במתני':

והתנינן אמר רשב''ג וכו'. על האי מ''ד פריך דס''ל אליבא דרשב''ג דאינו סותר אלא עד שלשים והא רשב''ג קאמר מה יעשה שלא היה יודע וא''כ כל זמן שיכול לטעון שלא ידע עד עכשיו יכול לסתור הוא אליביה:

ר' לא ור' זירא. פליגי בהאי דינא היכא דהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר וכהאי חד מ''ד דיכול לסתור בכה''ג ועד כמה סותר הוא:

עד שיבטל ראיותיו. בפני ב''ד וכל זמן שלא ביטל יכול הוא לסתור מכיון שהביא ראיה שלא היה יודע בה כל עיקר:

עד שיכפר בראיותיו. א''צ לבטל אלא מכיון שכפר בראיותיו ואמר אין לי ראיה כלל לא בידי ולא ביד אחרים שוב אינו יכול לסתור:

רִבִּי לֵוִי הֲוָה לֵיהּ דִּין עִם חַד בַּר נַשׁ עַל עֶסֶק בָּתִּים. וַהֲווֹן דַּייְנִין קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. לְאַחַר גְּמַר דִּין הֵבִיא רְאָייָה. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר הַדִּין. רִבִּי אֶבְמַכִיס הֲוָה לֵיהּ דִּין עִם חַד בַּר נַשׁ עַל עֶיסֶק רֵיחַייָא. וַהֲווֹן אִידַייְנִין קוֹמֵי רִבִּי לָֽעְזָר. לְאַחַר גְּמַר דִּין הֵבִיא עֵדִים. שָׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ. אַדַּיִין אַתְּ לְזוֹ. כָּל זְמַן שֶׁמֵּבִיא רְאָייָה סוֹתֵר אֶת הַדִּין. וְלָמָּה תְּרֵין עוֹבְדִין. רִבִּי לֵוִי לֹא אִיתְעֲבִד לֵיהּ גְּזַר דִּין. רִבִּי אֶבְמַכִיס אִיתְעֲבִיד לֵיהּ גְּזַר דִּין.

Traduction

R. Lévi eut un procès avec quelqu’un au sujet de maisons, et ils plaidèrent devant R. Eléazar. Après le prononcé du jugement, la partie déboutée fournit des témoins en faveur de sa cause. R. Eléazar consulta à ce sujet R. Yohanan, qui lui dit: Aussi longtemps qu’un des plaideurs peut fournir des arguments, le jugement est annulé. De même, R. Abamakis eut un procès avec quelqu’un au sujet d’un moulin et ils plaidèrent devant R. Eléazar. Après le prononcé du jugement, l’un fournit des témoins en faveur de sa cause. R. Eléazar consulta à ce sujet R. Yohanan qui luit dit: As-tu encore des doutes (121)Ou: Es-tu bien de cet avis? V. Fischer, ibid., p. 163, n. 10. à ce sujet? Certes, aussi longtemps qu’un des plaideurs peut fourni des arguments, le jugement est annulé. A quoi bon deux faits semblables (pour la même théorie)? Pour le fait de R. Lévi, le jugement n’avait pas encore été exécuté; mais pour R. Eumakos, il l’était déjà.

Pnei Moshe non traduit

אדיין את לזו. עדיין אתה מסופק בדבר הלא כבר אמרתי לך כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין:

ולמה תרין עובדין. ואמאי מסתפקא ליה לר' לעזר בשניי' הלא כבר מיפשט ליה בקמייתא וקאמר דהך דר' לוי עדיין לא עשה הפסק דין אלא שנגמר הדין היה ולא הספיק להוציא מבעל דינו עד שהביא זה ראיה ובההיא דר' אבמכיס כבר הוציאו ממנו והיה סבור דבכה''ג אין סותרין ופשיט ליה ר' יוחנן דלעולם סותרין ואפי' לאחר שפרע כבר:

אִשֻּׁר הַדַּייָנִין מָהוּ שֶׁיְּהֵא צָרִיךְ בֵּית דִּין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל רַב בַּנַּיי בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. יִתְקַייֵם אוֹ בִכְתַב יְדֵי עֵדִים אוֹ בִכְתַב יְדֵי הַדַּייָנִים. וְחַד אָמַר. אֲפִילוּ בִכְתַב אֶחָד וּבְדַייָן אֶחָד.

Traduction

Faut-il que la confirmation judiciaire (légalisation) soit faite devant le tribunal (lorsque la signature des juges n’est pas bien connue)? R. Oshia au nom de Samuel et R. Bania au nom du même émettent des avis divers: d’après l’un, l’acte sera confirmé par les signatures de deux témoins, ou de 2 juges: d’après l’autre, il sera confirmé même par la signature d’un témoin, ou d’un juge.

Pnei Moshe non traduit

אשר הדיינין. שטר שכתוב בו הנפק ואין מכירין לא חתימת ידי העדים ולא חתימת הדיינין:

מהו שיהא צריך ב''ד. אם צריך שיתקיים כל החתימות שבשטר לפני הב''ד כמו בתחלת קיום השטר שצריך ב''ד ושיתקיימו כתב ידי העדים או חתימת הדיינין או דילמא כיון דמקוים הוא לא חיישינן לזיוף:

ר' הושעיה ורב בניי. פליגי אליבא דשמואל חד אמר דהכי אמר שמואל דצריך שיתקיים והקיום הוא או בכתב ידי עדים או בכתב ידי הדיינין וח''א דהכי אמר שמואל אפי' בקיום כתב א' מהעדים ובכתיבת דיין א' סגי דס''ל עד ודיין מצטרפין בקיום:

הדרן עלך זה בורר

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source