Vayedaber

Makoth

Daf 9b

משנה: כָּל חַייָבֵי כְרִיתוֹת שֶׁלָּקוּ נִפְטְרוּ יְדֵי כְרִיתָתָן שֶׁנֶאֱמַר וְנִקְלָה אָחִיךָ לְעֵינֶיךָ. מִשֶּׁלָּקָה הֲרֵי הוּא כְאָחִיךָ דִּבְרֵי רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן גַּמְלִיאֵל. וּמָה אִם הָעוֹבֵר עֲבֵירָה אַחַת נַפְשׁוֹ נִיטְלָה עָלֶיהָ. הָעוֹשֶׂה מִצְוָה אַחַת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁתִּינָּתֶן לוֹ נַפְשׁוֹ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מִמְּקוֹמוֹ הוּא לָמֵד שֶׁנֶאֱמַר וְנִכְרְתוּ הַנְּפָשׁוֹת הָעוֹשׂת מִקֶּרֶב עַמָּם. וְאוֹמֵר אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם. הָא כָּל הַיּוֹשֵׁב וְלֹא עָבַר עֲבֵירָה נוֹתְנִין לוֹ שָׂכָר כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה. רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי אוֹמֵר הֲרֵי הוּא אוֹמֵר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם כִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ. וּמָה אִם הַדָּם שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם חָתָה מִמֶּנּוּ הַפּוֹרֵשׁ מִמֶּנּו מְקַבֵּל שָׂכָר. גָּזֵל וַעֲרָיוֹת שֶׁנַּפְשׁוֹ שֶׁל אָדָם מִתְאַוָּה לָהֶן וּמְחַמְּדָתָן הַפּוֹרֵשׁ מֵהֶן עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיִּזְכֶּה לוֹ וּלְדוֹרוֹתָיו וּלְדוֹרוֹת דּוֹרוֹתָיו עַד סוֹף כָל הַדּוֹרוֹת׃

Traduction

Tous ceux qui ont commis des crimes passibles de la peine du retranchement, s’ils ont subi la peine du fouet, seront acquittés de la première peine, selon ces mots (ib. 3): ton frère a été abaissé à tes yeux, c’est-à-dire quand le coupable a reçu la honte du fouet, il a expié son crime, et il est désormais redevenu ''notre frère''; c’est l’opinion de R. Hananiah b. Gamliel. R. Hananiah b. Gamliel dit encore: Si celui qui commet un seul crime peut perdre la vie, à plus forte raison celui qui fait une seule bonne action gagnera sa vie. R. Simon dit: Du passage même où il est question du retranchement, on peut tirer une déduction, car il est dit (Lv 18, 29): les personnes qui auront commis un tel crime seront retranchées du milieu de leur peuple; car il est dit (auparavant): les lois que l’homme exécute et par lesquelles il vit; donc, le seul fait de rester assis tranquille, sans commettre de mal, équivaut à l’accomplissement d’un précepte religieux. R. Simon b. Rabbi interprète ce verset (Dt 12, 23): Aie bien soin de ne pas manger le sang, car le sang est la vie, etc. Or, le sang est une nourriture répugnante, et cependant celui qui s’abstient de cette nourriture sera récompensé; à plus forte raison celui qui s‘abstient de prendre la propriété d’autrui, ainsi que des femmes défendues, l’objet d’une passion si violente, aura la récompense pour lui, pour ses enfants et pour les enfants de ses enfants, jusqu’à la fin de toutes les générations.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נפטרו ידי כריתתן. אם עשו תשובה:

העושה מצוה אחת. אית דמפרשי דעל חייבי כריתות שלקו קאמר מי שקיבל עליו הדין ועשה מצוה כשלקה:

על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשך. ויפטר מידי כרת שמדה טובה מרובה על מדת פורענות ואית דמפרשי דמילתא באנפי נפשה היא להודיע מתן שכרן של מצות ק''ו מענשו של עבירות:

ממקומו הוא למד. מחייבי כריתות דאיירי בהו אנו למידין שהיושב ולא עבר עבירה מעלה עליו שכר כעושה מצוה דכתיב בעריות ונכרתו הנפשות העושות ואומר אשר יעשה אותם האדם וחי בהם וסמוך ליה לא תקרבו לגלות ערוה הרי שמי שיושב ואינו מגלה ערוה הכתוב קורא אותו עושה מצוה וכתיב ביה וחי בהם כדרך שהעניש כרת במי שעושה עבירה וזה דוקא במי שבאה עבירה לידו וכבש יצרו ולא עשאה כיוסף הצדיק וכיוצא בו:

הפורש ממנו מקבל שכר. דכתיב למען ייטב לך ולבניך אחריך:

משנה: רִבִּי חֲנִינָה בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזַכּוֹת יִשְׂרָאֵל לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת שֶׁנֶּאֱמַר יְיָ חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר׃

Traduction

Hanina fils d’Aqashia dit; Dieu a voulu accorder beaucoup de récompenses aux Israélites; c’est pourquoi il leur a donné beaucoup de commandements, selon ces mots (Is 42, 21): l’Eternel le désire ainsi dans sa justice; c’est pourquoi il a voulu que la loi fût grande et majestueuse (46)Sur tout ce chapitre 3, il n'y a pas de texte jérusalémite, détail noté dès l'édition princeps (Venise, 1520)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' לפיכך הרבה להם תורה ומצות. כגון פרשת שקצים ורמשים כדי להרבות שכר כשהם בדילים מהן אע''פ שבלאו הכי לא היו אוכלין אותן שנפשו של אדם קצה מהן:

למען צדקו. להצדיק את ישראל ולזכות אותן:

הדרן עלך אלו הן הגולין סליקא לה מסכת מכות

משנה: 9b כֵּיצַד מַלְקִין אוֹתוֹ כּוֹפֵת שְׁתֵּי יָדָיו עַל הָעַמּוּד הֵילָךְ וְהֵילָךְ וְחַזַּן הַכְּנֶסֶת אוֹחֵז בִּבְגָדָיו אִם נִקְרְעוּ נִקְרְעוּ וְאִם נִפְרְמוּ נִפְרְמוּ. עַד שֶׁהוּא מְגַלֶּה אֶת לִבִּוֹ וְהָאֶבֶן נְתוּנָה מֵאַחוֹרָיו. חַזַּן הַכְּנֶסֶת עוֹמֵד עָלֶיהָ וּרְצוּעָה שֶׁל עֵגֶל בְּיָדוֹ כְּפוּלָה אֶחָד לִשְׁנַיִם וּשְׁנַיִם לְאַרְבָּעָה וּשְׁתֵּי רְצוּעוֹת עוֹלוֹת וְיוֹרְדוֹת בָּהּ׃ יָדָהּ טֶפַח וְרָחְבָּהּ טֶפַח וּמַגַּעַת עַל פִּי כְרֵיסוֹ. וּמַכֶּה שְׁלִישׁ מִלְּפָנָיו וּשְׁתֵּי יָדוֹת מֵאַחוֹרָיו. וְאֵינוֹ מַכֶּה אוֹתוֹ לֹא עוֹמֵד וְלֹא יוֹשֵׁב אֶלָּא מוּטֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר וְהִפִּילוֹ הַשּׁוֹפֵט וְהִכָּהוּ לְפָנָיו וגו'. וְהַמַּכֶּה מַכֶּה בְיָדוֹ אַחַת בְּכָל כֹּחוֹ׃ וְהַקּוֹרֵא קוֹרֵא אִם לֹ֨א תִשְׁמֹ֜ר לַעֲשׂ֗וֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי֙ הַתּוֹרָ֣ה וגומ'. וְהִפְלָא֚ יְי אֶת מַכּוֹתְךָ וְגוֹ', וְחוֹזֵר לִתְחִלַּת הַמִּקְרָא. וְאִם מֵת תַּחַת יָדוֹ פָּטוּר. הוֹסִיף לוֹ רְצוּעָה אַחַת וָמֵת הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה עַל יָדוֹ. נִתְקַלְקַל בֵּין בָּרֵיעִי בֵּין בַּמַּיִם פָּטוּר. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הָאִישׁ בָּרֵיעִי וְהָאִשָּׁה בַּמָּיִם׃

Traduction

L’exécution de la peine du fouet avait lieu de la manière suivante: On attachait les deux mains du coupable de chaque côté d’une colonne. Le hazan (serviteur de la communauté) saisissait les vêtements pour les déchirer, afin de découvrir la poitrine; une pierre se trouvait derrière le coupable. Le serviteur se tenait debout près de lui, et il avait dans la main une bande en cuir de veau pliée en quatre; à cette bande étaient cousues deux autres bandes en cuir (44)En peau d'âne, disent les commentaires.. Le manche de la bande était long d’un palme et large d’autant. Sa longueur devait dépasser toute la largeur du dos du coupable (quand on le frappait par derrière), pour atteindre le ventre. On divisait le nombre de coups fixé par les experts en trois parties, pour en donner au coupable un tiers par devant et deux tiers par derrière. Le coupable n’était ni debout, ni assis, mais penché, selon ces mots (ib.): le juge le fera tomber. Le serviteur frappait d’une seule main et de toute sa force.Celui qui était chargé de la lecture lisait le passage: ''Si tu n’observes pas et si tu n’exécutes pas les commandements de cette loi… Dieu frappera…'' (Dt 28, 58-59); puis il commençait, et il lisait ensuite ces mots: ''Vous observerez les paroles de cette alliance…'' (Dt 29, 8); puis il lisait: ''et il est miséricordieux, il pardonne le péché'' (Ps 78, 38), et il recommençait encore (si la punition n’était pas achevée). Si le coupable est mort des coups, le serviteur qui l’a frappé est acquitté; mais si ce serviteur a ajouté un coup au nombre fixé, et si le coupable est mort, le bourreau est condamné à l’internement dans les villes de refuge. Si les coups ont amené une évacuation involontaire des matières fécales ou une miction involontaire, le coupable est acquitté du reste (45)Il a déjà assez de cette honte, dit Rashi, et il ne faut pas l'affliger davantage.. R. Juda dit: Si c’est une femme, il suffit de la miction involontaire; mais si c’est un homme, il n’est acquitté que s’il y a une évacuation involontaire des matières fécales.

Pnei Moshe non traduit

מתני' על העמוד. שהיה נעוץ בקרקע וזקוף וגבוה כדי להשען עליו:

וחזן הכנסת. שמש ושליח בית דין:

והאבן נתונה מאחריו. של הלוקה:

ורצועה של עגל בידו. שנא' ארבעים יכנו וסמיך ליה לא תחסום שור בדישו:

כפולה. אחת לשתים ועוד רציעה אחרת כפולה לשתים היינו שתים רצועות שהן ארבעה:

ושתי רצועות. דקות של חמור עולות ויורדת בה כמין קלקלי של אוכף וטעמא משום דכתיב ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו יבא מי שמכיר אבוס בעליו ויפרע ממי שאינו מכיר אבוס בעליו:

ידה טפח. בית יד שהרצועה תלוי בה ארכו טפח:

ורחבה. של הרצועה של עגל טפח:

ומגעת ע''פ כריסו. ראשה של הרצועה ולפיכך היה צריך שיהא בבית יד של הרצוע' נקב שהחזן המלקה יכול להאריך ולקצר הרצועה כרצונו שאין מלקין לאדם אלא ברצועה שראשה מגעת על פי כריסו שהוא טיבורו:

שליש מלפניו. דכתיב והכהו לפניו כדי רשעתו לפניו כדי רשעה אחת ולאחריו כדי שתים:

מלפניו. על לבו ומאחוריו שליש על כתף זו ושליש על כתף זו:

מכה בידו אחת. אבל כשמגביה הרצוע' מגביה בשתי ידיו:

בכל כחו. דכתיב מכה רבה:

והקורא קורא. דכתיב בקורת תהיה בקריאה תהא שקורין עליו אם לא תשמור לעשות וגו' וגדול שבדיינים קורא והסמוך לו מונה והשלישי אומר הכה על כל הכאה והכאה ומצוה על הקורא לצמצם להשלים המקראות בסוף המלקות ואם לא צמצמם חוזר וקורא פעם שניה וממהר לקרות ולהשלים כשישלים המלקה להלקות:

ואם מת תחת ידו פטור. מפני שמכהו ברשות:

הוסיף לו. כגון דטעה במניינא:

נתקלקל. מחמת ההכאה והוציא רעי או מי רגלים:

פטור. דכתיב ונקלה אחיך לעיניך והרי נקלה שנתלכלך:

והאשה. אף במים דבשתה מרובה ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: [רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַשְׁיָה אוֹמֵר רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וג'. מִפְּנֵי מַה מְכַנִּים שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְקוֹרִין אוֹתוֹ מָקוֹם לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רִבִּי אִימִּי כָּתוּב מְעוֹנָה אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם לוֹמַר שֶׁהוּא מְעוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְעוֹנוֹ. רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲלַפְתָּה אָמַר כּתוּב וַיֹּ֣אמֶר יְי הִנֵּ֥ה מָק֖וֹם אִתִּ֑י לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק כְּתִיב יי בָ֗֝ם סִ֘ינַ֥י בַּקֹּֽדֶשׁ׃ לָא מִסְתַּבְּרָה אֶלָּא קוֹדֶשׁ בְּסִינַי. לוֹמַר שֶׁהוּא מְקוֹמוֹ שֶׁל עוֹלָמוֹ וְאֵין עוֹלָמוֹ מְקוֹמוֹ. אָמַר רִבִּי יוּדָן לְגִיבּוֹר שֶׁהוּא רוֹכֵב עַל הַסּוּס וְכֵילָיו מְשׁוֹפָּעִים הֵלַךְ הֵלַךְ לֹא שֶׁהַסּוּס סוֹבֵל אֶת הַגִּיבּוֹר אֶלָּא שֶׁהַגִּיבּוֹר הוּא סוֹבֵל אֶת הַסּוּס.

Traduction

אַמַר רִבִּי אָחָא כְּתִיב יְי חָפֵץ֭ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ לְמַעַן צִדְקוֹ לְמַעַן צַדֶּקְךָ בִּשְׁבִיל לְזַכּוֹתָךְ אָמַרְתִּיהָ לָךְ.

Traduction

זכינו להשלים בשלום נזכה ונחיה להשלים ללמד וללמד את כל ש' סדרי משנה בשלום אמן

Traduction

ברוך יי לעולם אמן ואמן ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד]

Traduction

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source