הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן כול'. תַּנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּמָצָא. שֶׁיְּהֵא מָצוּי לוֹ בְשָׁעָה שֶׁהוּא הוֹרְגוֹ. וְיֵשׁ רְשׁוּת לִזְרוּק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּפְתָּר שֶׁהָיָה כוֹתְלוּ גוֹהָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בלילה. אם בלילה הוא אינו גולה דקרוב לפשיעה הוא ובעריסה איפכא הוא:
ואין דרך התינוק לינתן ע''ג מיטה ביום. אלא בתוך העריסה ובלילה הוא שוכב עם אמו במטה גולה הוא דלאו פושע מיקרי שלא היה לו להעלות על דעתו שהתינוק שם הוא ביום:
ישב לו ע''ג המיטה ביום. ולא ידע שיש שם תינוק ודחקו ומת:
כל מילה ומילה לדעתיה. בכל דבר ודבר אחר הענין הוא הולך במה שדרך בני אדם הוא והיה לו להעלות על דעתו כדמפרש ואזיל:
לאחריו. כגון שהשפיל זרועו לאחריו ולהעלותו אח''כ לקצב בכח ובשעת עלייתו הרג גולה דזה הוי דרך ירידה ואם למטן והיינו בתחלה כשהוריד זרועו לאחוריו הרגו אינו גולה משום שאותה ירידה לצורך עליה היא כדי שיוכל להרים ידו בכח אח''כ ולא הויא ירידה:
ואתיא. הא דאמר מלמעלן גולה והא דרך עליה היא אלא כדמפרש לה רב הונא אם הוא לפניו מלמטן כשהוריד זרועו לקצב הרגו גולה דדרך ירידה היא ואם כשהגביה זרועו למעלה הרגו אינו גולה דדרך עליה היא:
גמ' בין מלמעלן בין מלמטה גולה. כדמפרש ואזיל דמלמעלן אלאחריו קאי:
ויש לו רשות וכו'. בתמיה ופשיעה הוי:
תיפתר שהיה כותלו גוהא. ליפול וסותר את כותלו הוא:
גמ' שיהא מצוי לו בשעה שהוא הורגו. לו היא מצוי פרט לזה שהוא ממציא את עצמו:
משנה: 5b זָרַק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אִם מִשֶּׁיָּצָאת הָאֶבֶן מִיָּדוֹ וְהוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִיבְּלָהּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ושליח ב''ד. המלקה ארבעים לחייב מלקות או שהכה את הבעל הדין הנמנע מלבא לדין והמיתו בשגגה דמצוה קעביד והלכה כאבא שאול:
יצא האב המכה את בנו. להטותו לדרך אחרת דמצוה קעביד:
מה חטבת עצים רשות. דאי בעי עייל לחטוב עצים לדבר הרשות אי בעי לא עייל:
מתני' אם יש רשות לניזק. שנתן לו בעל הבית רשות ליכנס לשם:
מתני' זרק את האבן לר''ה. ואף על גב דקרוב למזיד הוא שהיה לו לחשוב שבני אדם מצוין ברשות הרבים תמיד הכא במאי עסקינן בסותר את כותלו לאשפה העשויה ברשות הרבים להפנות בה בלילה ואינה עשויה לפנות בה ביום וזימנין דמקרי ויתיב בה והלכך גולה דפושע לא הוי דהא אינה עשויה להפנות בה ביום ואונס נמי לא הוי דהא איכא דמקרי ויתיב:
והוציא הלה ראשו וקבלה פטור. דכתיב ומצא את רעהו פרט לממציא את עצמו והלכה כר''א בן יעקב:
משנה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵירוֹ וְהָרַג אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּיזָּק לִיכָּנֵס לְשָׁם גּוֹלֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר. מָה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת. יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ושליח ב''ד. המלקה ארבעים לחייב מלקות או שהכה את הבעל הדין הנמנע מלבא לדין והמיתו בשגגה דמצוה קעביד והלכה כאבא שאול:
יצא האב המכה את בנו. להטותו לדרך אחרת דמצוה קעביד:
מה חטבת עצים רשות. דאי בעי עייל לחטוב עצים לדבר הרשות אי בעי לא עייל:
מתני' אם יש רשות לניזק. שנתן לו בעל הבית רשות ליכנס לשם:
מתני' זרק את האבן לר''ה. ואף על גב דקרוב למזיד הוא שהיה לו לחשוב שבני אדם מצוין ברשות הרבים תמיד הכא במאי עסקינן בסותר את כותלו לאשפה העשויה ברשות הרבים להפנות בה בלילה ואינה עשויה לפנות בה ביום וזימנין דמקרי ויתיב בה והלכך גולה דפושע לא הוי דהא אינה עשויה להפנות בה ביום ואונס נמי לא הוי דהא איכא דמקרי ויתיב:
והוציא הלה ראשו וקבלה פטור. דכתיב ומצא את רעהו פרט לממציא את עצמו והלכה כר''א בן יעקב:
הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲבירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יַנַּאיִ טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִיכָּה בֵּין מִלְּמַעֲלָה בֵין מִלְּמַטָּה גּוֹלֶה. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי הוּנָא. טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִכָּה לְפָנָיו לְמַטָּן גּוּלֶה לְמַעֲלָן אֵינוֹ גוֹלֶה. לְאַחֲרָיו לְמַעֲלָן גּוֹלֶה לְמַטָּן אֵינוֹ גוֹלֶה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּל מִילָּה וּמִילָּה לְדַעְתֵּיהּ. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַּלַּיְלָה אֵינוֹ גּוֹלֶה. יָשַׁב לֹו עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם אֵינוֹ גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַלַּיְלָה גּוֹלֶה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
בלילה. אם בלילה הוא אינו גולה דקרוב לפשיעה הוא ובעריסה איפכא הוא:
ואין דרך התינוק לינתן ע''ג מיטה ביום. אלא בתוך העריסה ובלילה הוא שוכב עם אמו במטה גולה הוא דלאו פושע מיקרי שלא היה לו להעלות על דעתו שהתינוק שם הוא ביום:
ישב לו ע''ג המיטה ביום. ולא ידע שיש שם תינוק ודחקו ומת:
כל מילה ומילה לדעתיה. בכל דבר ודבר אחר הענין הוא הולך במה שדרך בני אדם הוא והיה לו להעלות על דעתו כדמפרש ואזיל:
לאחריו. כגון שהשפיל זרועו לאחריו ולהעלותו אח''כ לקצב בכח ובשעת עלייתו הרג גולה דזה הוי דרך ירידה ואם למטן והיינו בתחלה כשהוריד זרועו לאחוריו הרגו אינו גולה משום שאותה ירידה לצורך עליה היא כדי שיוכל להרים ידו בכח אח''כ ולא הויא ירידה:
ואתיא. הא דאמר מלמעלן גולה והא דרך עליה היא אלא כדמפרש לה רב הונא אם הוא לפניו מלמטן כשהוריד זרועו לקצב הרגו גולה דדרך ירידה היא ואם כשהגביה זרועו למעלה הרגו אינו גולה דדרך עליה היא:
גמ' בין מלמעלן בין מלמטה גולה. כדמפרש ואזיל דמלמעלן אלאחריו קאי:
ויש לו רשות וכו'. בתמיה ופשיעה הוי:
תיפתר שהיה כותלו גוהא. ליפול וסותר את כותלו הוא:
גמ' שיהא מצוי לו בשעה שהוא הורגו. לו היא מצוי פרט לזה שהוא ממציא את עצמו:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָיָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּעַ עֵצִים בַּחֲצֵירוֹ וְנִכְנַס הַפּוֹעֵל לִיטּוֹל שְׂכָרוֹ נִתְזָה הַבְּקַעַת עָלָיו וְהִזִַּקַתּוּ חַייָב. וְאִם מֵת אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁאֵינוֹ כְיַעַר. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה פָטוּר. וְלֹא פְלִיגִין. מַה דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. אִם בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס חַייָב. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. פָטוּר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס צָרִיךְ לְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ. וְאִית דְּבָעְי מֵימַר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס נַעֲשִׂית כַּחֲצַר שׁוּתָפִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשׁוּתָפִין קוֹנִין זֶה מִזֶּה בְחָצֵר. וּמַמְחִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְחָצֵר. וְחַייָבִין זֶה בְנִזְקֵי זֶה. וְלֹא כֵן אָמַר רַב. מְמַלֵּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ אֵינָהּ מְמַלְּאָה אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לְהַלֵּךְ בְּחָצֵר כְּמִי שֶׁהִיא מְמַלֵּא אֶת כָּל הֶחָצֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אמר ר' יוסי ב''ח היה עומד ומבקע עצים וכו'. גרסינן לה לעיל בפ' המניח הלכה ח' ושם נתבאר היטב עיין עליו:
משנה: 6a הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי בְּנוֹ וְהַבֵּן עַל יְדֵי הָאָב. הַכֹּל גּוֹלִים עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל גּוֹלִים עַל יְדֵיהֶם חוּץ מֵעַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. וְגֵר תּוֹשָׁב גּוֹלֶה עַל יְדֵי גֵּר תּוֹשָׁב. הַסּוּמֶא אֵינוֹ גוֹלֶה דִּבְרֵי רִבִּי יְהוּדָה. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר גּוֹלֶה. הַשּׂוֹנֵא אֵינוֹ גוֹלֶה. רַבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר הַשּׂוֹנֵא נֶהֱרָג מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמוּעָד. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר יֵשׁ שׂוֹנֵא גּוֹלֶה וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ גוֹלֶה. כֹּל שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר לָדַעַת הָרַג אֵינוֹ גוֹלֶה. וְשֶׁלֹּא לָדַעַת הָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
השונא. כל שלא דבר עמו שלשה ימים מחמת איבה. ואין הלכה לא כר' יוסי בר' יהודה ולא כר''ש אלא השונא אינו נהרג ואינו נקלט שחזקתו שהוא קרוב למזיד:
ר''מ אומר גולה. דכתיב בלי ראות למעט ובבלי דעת למעט והוי מיעוט אחר מיעוט ואינו אלא לרבות ואין הלכה כר''מ:
הסומא אינו גולה. דכתיב בלא ראות פרט לסומא:
וגר תושב על ידי גר תושב. אם הרג לגר תושב אחר הוא דגולה:
חוץ מעל ידי גר תושב. שאם הרג לבן ישראל בשוגג אינו גולה אלא נהרג:
מתני' האב גולה ע''י בנו. כשלא הכהו ללמדו תורה או מוסר או אומנות:
הלכה: הָאָב גּוֹלֶה עַל יְדֵי הַבֶּן כול'. אָמַר רִבִּי זְעוּרָא. תַּנָּא רִבִּי שִׁילָא בַּר בִּינָה. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ אֵין בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אֶת אָחִיו אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. תַּנֵּי רִבִּי לִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב. כִּלְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גּוֹאֵל הַדָּ֔ם ה֥וּא יָמִ֖ית אֶת הָֽרֹצֵ֑חַ. הֲרֵי מִי שֶׁהִכָּה אֶת בְּנוֹ בְּנוֹ הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָבִיו. אֲבָל אָח שֶׁהִכָּה אָחִיו אֵין אָחִיו הַשֵּׁינִי נַעֲשֶׂה גּוֹאֵל הַדָּם לְהָמִית אֶת אָחִיו. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ אָמַר. שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהַקְבִּילוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר בְּפִגְעוֹ ב֖וֹ ה֥וּא יְמִיתֶינּוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומנין אפי' אמר שאינו יכול להקבילו. כלומר מדכתיב בפגעו בו שומע אני דוקא אם פגע בו מיד ומנין שאפי' אינו יכול לפגוע בו מיד שמצוה על גואל הדם לחזר אחריו ת''ל בפגעו בו הוא ימיתנו הוא יתירא אלא למידרש הוא ימיתנו מ''מ:
גמ' כלפי שנאמר גואל הדם וכו'. שאמרה התורה המצוה מוטלת על גואל הדם בתחלה אבל אב שהרג את בנו אין בנו השני שהוא אחיו של הנהרג נעשה לו גואל הדם להמית את אביו:
וְהַסּוּמֶא. אָמַר רִבִּי בָּא. מָאן תַּנָּא סוּמֶא. רִבִּי יוּדָה. דְּרִבִּי יוּדָה פוֹטְרוֹ מִכָּל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. רַבִּי יוּדָה אוֹמֵר. כֹּל שֶׁלֹּא רָאָה מְאוֹרוֹת מִיָּמָיו לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ הָא אִם רָאָה פוֹרֵשׂ. וּשְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דָּֽרְשׁוּ. בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמֶא. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. פְּרָט לַסּוּמֶא. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. תַּמָּן הוּא אָמַר פְּרָט וָכָא הוּא אָמַר לְרַבּוֹת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְרֵיהּ דְּרִבִּי הִלֵּל. בְּיוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל הִיא מַתְנִיתָא. כָּךְ אָנוּ אוֹמְרִים. הַיּוֹשֵׁב בְּבַיִת אָפֵל לֹא יִפְרוֹשׂ אֶת שְׁמַע׃ בְּרַם הָכָא בְּלֹ֣א רְא֔וֹת לְרַבּוֹת אֶת הַסּוּמָא. מַה מְקַייְמִין רַבָּנִין בְּלֹ֣א רְא֔וֹת. לְהָבִיא אֶת הַמַּכֶּה בַלָּיְלָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כך אנו אומרים היושב בבית האפל לא יפרוס את שמע. בתמיה וסיומא דמילתא היא וכלומר וכי אנו אומרים שזה שהיה רואה מימיו ועכשיו יושב בבית האפל פטור הוא מפריסת שמע שלא יוכל להוציא את האחרים והרי היה לו הנאה ממאורות מימיו הילכך שפיר הוא דדייקינן הא אם ראה פורס:
ביושב בבית אפל היא מתניתא. הא דקאמר שלא ראה מאורות מימיו לאו בסומא ממש אלא יושב בבית אפל כגון שנולד במערה ובהא הוא דדייקינן הא ראה מאורות מימיו ועכשיו הוא יושב בבית האפל פורס:
ברם הכא וכו'. אבל הכא בסומא ממש מיירי ובדרשא דקראי פליגי כדלעיל דר''מ סבר בלא ראות לרבות את הסומא ורבנן והוא ר' יהודה דפליג עלי' ס''ל דלא דרשינן מיעוט אחר מיעוט לרבות דבלא ראות לדרשא אחריתא מיבעי לי' לרבות המכה בלילה בשוגג דגולה:
וכא. הכא גבי פורס את שמע הוא אמר לרבות דקאמר כל שלא ראה מאורות מימיו הוא דאינו פורס ודייקינן הא ראה ונסתמא פורס ואמאי הא פטור מכל המצות הוא והיאך יפרוס את שמע להוציא אחרים:
תמן הוא אומר פרט. במתני' דממעט לסומא דאינו גולה דפטור מכל המצות הוא:
מחלפא שיטתיה דר' יהודה גרסינן וכן הוא במגילה והשתא מסיק להקושיא:
ושניהן מקרא אחד דרשו. במתני' דר''מ סבר בלא ראות לרבות הסומא דמיעוט אחר מיעוט הוא כדפרישית במתני' ור' יודא סבר בלא ראות פרט לסומא:
הא אם ראה. ונסתמא פורס. קושיא היא ולא אסיק לה הש''ס הכא עד לקמן ומפסיק לפרש טעם פלוגתייהו במתני' דהכא והדר מסיק להקושיא:
ר' יודה. דתנן שם סומא פורס את השמע שאע''פ שאינו רואה מאורות יש לו הנאה מן המאורות שבני אדם רואין אותו ומצילין אותו מן המכשולין ר' יהודה אומר כל שלא ראה מאורות מימיו ולא היה לו הנאה מהם לא יפרוס את שמע:
דתנינן תמן. בפ''ד דמגילה וגרסי' להסוגיא התם:
מאן תנא סומא ר' יודה. כלו' ר' יודה דתני במתני' סומא אינו גולה לטעמיה הוא דאזיל דתני ר' יודה פוטרו מכל מצות האמורות בתור':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source