Makoth
Daf 5a
משנה: 5a אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין הַהוֹרֵג נֶפֶשׁ בִּשְׁגָגָה. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה מְשַׁלְשֵׁל בֶּחָבִית וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה יוֹרֵד בַּסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. אֲבָל אִם הָיָה מוֹשֵׁךְ בַּמַּעְגֵּילָה וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה דוֹלֶה בֶחָבִית וְנִפְסַק הַחֶבֶל וְנָֽפְלָה עָלָיו וַהֲרָגַתּוּ הָיָה עוֹלֶה בַסּוּלָּם וְנָפַל עָלָיו וַהֲרָגוֹ הֲרֵי זֶה אֵינוֹ גוֹלֶה. זֶה הַכְּלָל כָּל שֶׁבְּדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ גּוֹלֶה וְשֶׁלֹּא בְדֶרֶךְ הוֹרָדָתוֹ אֵינוֹ גוֹלֶה.
Traduction
Voici ceux qui sont condamnés à l’internement dans les villes de refuge (Nb 35, 11): celui qui tue un individu par mégarde. S’il grattait un mur avec un cylindre tranchant qui s’est échappé de ses mains et tombant sur un individu l’a tué, ou si un tel accident sur survenu par la descente d’un tonneau, ou si descendant par une échelle il est tombé sur un individu et l’a tué, il est condamné à l’internement. Mais s’il montait un de ces objets lourds ou tranchants qui, s’étant échappés de ses mains, sont tombés sur un individu et l’ont tué, ou bien si en montant par l’échelle il tombe et tue l’individu, il n’est pas condamné à l’internement. Règle générale: Si en descendant l’homme ou ses objets sont tombés sur la victime, il est condamné à l’internement dans les villes de refuge; mais s’ils sont tombés, quand l’homme montait il n’est pas condamné.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אילו הן הגולין. היה מעגל במעגילה. אבן חלקה עגולה שמעגלין אותה על גב הסיד או הטיט שבגג להשוות טוח הגג לפי שהגגין שלהן היו שוין ולא היו משופעין כמו שלכו אבל הטיט משפעין מעט כדי שיזובו המים ודוחפו לצד השיפוע וחוזר ומושכו אליו ובדחיפתו קוראו מעגל ובמשיכתו קוראו מושך:
היה משלשל בחבית. מלמטלה למטה:
אבל אם היה מושך במעגילה. מן צד השיפוע אליו מלמטה למעלה:
כל שבדרך ירידתו גולה. דכתיב ויפל עליו עד שיהא דרך נפילה:
משנה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ וְהָרַג רִבִּי אוֹמֵר אֵינוֹ גוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים גּוֹלֶה. מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ רִבִּי אוֹמֵר גּוֹלֶה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ גוֹלֶה׃
Traduction
Si la cognée s’est échappée du manche et a tué quelqu’un, selon Rabbi, le meurtrier involontaire ne subira pas l’exil; les autres docteurs imposent cette peine si la mort résulte d’un éclat échappé du bois que l’on fend. Rabbi impose l’exil au meurtrier par mégarde; les autres docteurs l’en dispensent.
Pnei Moshe non traduit
מתני' רבי אומר אינו גולה. רבי סבר ונשל הברזל מן העץ כתיב ונאמר עץ למעלה לכרות העץ מה העץ האמור למעלה מן העץ המתבקע אף עץ האמור למטה מן העץ המתבקע ולא עצו שהוא תקוע בו ורבנן סברי מן העץ מעצו שהוא תקוע בו והלכה כחכמים דעץ המתבקע כח כחו הוא ועל ידי כח כחו אינו גולה:
הלכה: אֵילּו הֵן הַגּוֹלִין כול'. רִבִּי יְהוּדָה פוֹטֵר עַד שֶׁיַּפִּיל אֶת כָּל הַחֶבֶל. רִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֵר עַד שֶׁיַּתִּיר אֶת כָּל הַמַּחֲלָצוֹן. מַאי דָּמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בִּפְסִיקַת הַחֶבֶל. מַה דָּמַר רִבִּי יְהוּדָה בִּשְׁמִיטַּת הַמַּחֲלָצוֹן.
Traduction
Selon R. Juda, le meurtrier involontaire (en descendant p. ex. un tonneau) est absous, à moins d’avoir rejeté toute la corde qui retenait l’objet tombé; selon R. Simon, il est absous à moins d’avoir défait sous les leviers avec lesquels il travaille. L’avis de R. Simon se rapporte au cas de rupture de la corde (et malgré la retenue du nœud, la peine de l’exil sera imposée); l’avis de R. Juda se réfère à la chute de tous les leviers (sans quoi, la peine de l’exil n’est pas applicable).
Pnei Moshe non traduit
גמ' ר' יהודה פוטר עד שיפיל את כל החבל. אמשלשל בחבית ומעגל במעגילה קאי כדמפרש לקמיה:
ר' שמעון פוטר עד שיתיר כל המחלצון. מחלצון ג''כ כלי הוא שעשוי לטוח בו הטיט והוא כעין מעגילה כדתנן בפ''ק דמועד קטן עושין מעקה גג וכו' שפין את הסדקין ומעגילי' אותן במעגילה ביד וברגל אבל לא במחלציים והוא כלי עץ עשוי כעין רגל שדוחקו במעזיבה לסתום הסדקין ויש בו מעשה אומן יותר ממעגילה:
מה דאמר ר' שמעון בפסיקת החבל כלומר דר''ש סבר לה כרבנן דאמרי לקמן נשמט הברזל מקתו גולה והוא הדין במעגל במעגילה דאם נפסק החבל של המעגילה אע''פ שנשאר האגד בידו גולה ואין צריך עד שיתיר וישמט כל המחלוצין מידו וכן במשלשל בחבית ונפסק החבל גולה ואין צריך עד שישמט הכל מידו:
מה דאמר ר' יהודה בשמיטת המחלצון. ר' יהודה סבר לה כרבי. דאמר לקמן נשמט הברזל מקתו אינו גולה דבעינן שלא ישאר אוגדו בידו ונפסק החבל דומיא דנשמט הברזל מקתו הוא ואונו גולה עד שיפול כל החבל מידו והיינו בשמיטת המחלצון שצריך שישמט הכל מידו:
הלכה: נִשְׁמַט הַבַּרְזֶל מִקַּתּוֹ כול'. מַה טַעֲמָא דְרִבִּי נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן כִּ֥י יִשַּׁ֖ל זֵיתֶֽךָ. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן נְשִׁירָה אַף כָאן נְשִׁירָה. מַה טַעֲמוֹן דְּרַבָּנִין. נֶאֱמַר כָּאן נְשִׁילָה וְנֶאֱמַר לְהַלָּן וְנָשַׁל֩ יְי אֱלֹהֶ֜יךָ אֶת הַגּוֹיִ֥ם הָאֵ֛ל מִפָּנֶי֖ךָ וגו'. מַה נְשִׁילָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן מַכָּה אַף כָאן מַכָּה.
Traduction
Rabbi impose l’exil en cas de chute du bois, se basant sur l’analogie des termes employés pour la cognée (Dt 19, 5), et dans ce texte (ib. 28, 40): si tu cueilles (fais tomber) tes olives, qui dans l’un et l’autre texte signifient: chute. Les autres docteurs se fondent sur l’analogie entre notre terme et celui du verset suivant (ibid. 7, 22): l’Eternel ton Dieu enlèvera (frappera) ces nations devant toi, et comme dans ce dernier texte il s’agit de frapper, il en sera de même ici (et il doit s’agir de l’emploi de la cognée qui a causé la mort).
Pnei Moshe non traduit
גמ' מה טעמא דרבי. דדריש מן העץ על עץ המתבקע:
מה נשילה שנאמר להלן נשירה. היא שהזית נושר מן העץ אף כאן נשירה שניתז קיסם מן העץ המתבקע והרגו:
אף כאן מכה. בדבר שהוא מכה בעץ והיינו בגרזן ונשל הברזל מן העץ שהוא תקוע בו:
רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹצִיא הֲלָהּ אֶת רֹאשׁוֹ וְהִטִּיחָה לוֹ. אָמַר לֵיהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה. רִבִּי יִרְמְיָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי אַבָּהוּ. הָיָה מְעַגֵּיל בַּמַּעְגֵּילָה כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ וְהוֹשִׁיט הַתְּינּוֹק אֶת יָדוֹ וּרְצָצָהּ. אָמַר לֵיהּ. אַטְרַחְתְּ בָּהּ. הִיא עֲלִייָה הִיא יְרִידָה.
Traduction
R. Jérémie demanda devant R. Abahou: si au moment d’amener à lui le cylindre niveleur, la victime sort la tête, et l’outil l’atteint et l’a tue, considère-t-on que cet effet est survenu par la main-d’œuvre (entraînant la dite peine), ou le suppose-t-on survenu en remontant l’outil de sorte qu’il y ait dispense? L’acte de le ramener, répondit R. Abahou, équivaut à une descente (et en raison du travail accompli au même moment, la peine est applicable). R. Jérémie demanda encore devant R. Abahou: si en travaillant avec cet outil, au moment de le ramener, un enfant étend la main et se trouve blessé, l’ouvrier est-il coupable? Tu te donnes une peine inutile, fut-il répondu, par cette nouvelle demanda: comme je te l’ai déjà dit, l’acte de le ramener équivaut à la descente (et la peine est applicable).
Pnei Moshe non traduit
היה מעגל במעגילה בדרך הליכתה. כלומר בשעה שמוליכה ומושכה אליו ולא בדרך דחיפתו דזהו תנן במתני' דחייב כדפרישית שם אלא בשעת ההולכה אליו היה מעגל ג''כ מעט מעט והוציא הלה את ראשו והטיחה לו והרגו מהו אם דרך ירידה מיקריא הואיל והוא מעגל בה או דילמא כיון דבדרך הליכה היא כשמושכה אליו דרך עלייה היא ופטור:
היא עלייה היא ירידה. כלומר עלייה דהכא היינו ירידה שאע''פ שהוא בדרך הליכתה מ''מ מעגל הוא וכל שמעגל דרך ירידה הויא וגולה:
אטרחת בה. מה אתה מטריח עצמך וחוזר ושואל כבר אמרתי לך היא עלייה ומ''מ היא נקראת ירידה:
Makoth
Daf 5b
משנה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲצֵירוֹ וְהָרַג אִם יֵשׁ רְשׁוּת לַנִּיזָּק לִיכָּנֵס לְשָׁם גּוֹלֶה. וְאִם לָאו אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲשֶׁר יָבֹא אֶת רֵעֵהוּ בַיַּעַר. מָה הַיַּעַר רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. יָצָא חֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁאֵין רְשׁוּת לַנִּיזָּק וְלַמַּזִּיק לִיכָּנֵס לְשָׁם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מַה חֲטָבַת עֵצִים רְשׁוּת. יָצָא הָאָב הַמַּכֶּה אֶת בְּנוֹ וְהָרַב הָרוֹדֶה אֶת תַּלְמִידוֹ וּשְׁלִיחַ בֵּית דִּין׃
Traduction
Un individu a jeté une pierre dans sa propre cour, il a tué un homme par mégarde: Si la victime avait ses entrées libres dans la cour, le propriétaire est condamné à l’internement; mais si la victime n’avait pas le droit d’y entrer, le propriétaire n’est pas condamné, car il est dit (Dt 18, 5): et celui qui marchera avec son prochain dans la forêt; donc, à l’instar d’une forêt, l’auteur de l’accident et la victime devront avoir également en ce lieu l’accès libre, ce qui n’est pas le cas pour la cour d’un propriétaire, réservée à ce dernier. Ainsi, dit Aba Saül, on a la libre faculté d’y fendre du bois; mais le père qui bat son enfant pour le corriger et le tue par mégarde n’est pas condamné à l’internement. Il en est de même du maître qui bat son élève pour le corriger, et de celui qui est chargé par le tribunal d’infliger à un coupable la peine du fouet (17)Ils ne sont pas condamnés à l'internement, s'ils tuent par mégarde..
Pnei Moshe non traduit
מתני' אם יש רשות לניזק. שנתן לו בעל הבית רשות ליכנס לשם:
מה חטבת עצים רשות. דאי בעי עייל לחטוב עצים לדבר הרשות אי בעי לא עייל:
יצא האב המכה את בנו. להטותו לדרך אחרת דמצוה קעביד:
ושליח ב''ד. המלקה ארבעים לחייב מלקות או שהכה את הבעל הדין הנמנע מלבא לדין והמיתו בשגגה דמצוה קעביד והלכה כאבא שאול:
משנה: 5b זָרַק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהָרַג הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר אִם מִשֶּׁיָּצָאת הָאֶבֶן מִיָּדוֹ וְהוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִיבְּלָהּ הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
Traduction
Si un individu jette une pierre dans la rue et tue un homme par mégarde, il est condamné à l’internement. R. Eliézer b. Jacob dit: Si au moment où la pierre a été jetée il n’y avait personne dans la rue, et la victime qui a reçu la pierre n’a sortie la tête qu’après le lancement de la pierre, l’individu dont il s’agit n’est pas condamné à l’internement.
Pnei Moshe non traduit
מתני' זרק את האבן לר''ה. ואף על גב דקרוב למזיד הוא שהיה לו לחשוב שבני אדם מצוין ברשות הרבים תמיד הכא במאי עסקינן בסותר את כותלו לאשפה העשויה ברשות הרבים להפנות בה בלילה ואינה עשויה לפנות בה ביום וזימנין דמקרי ויתיב בה והלכך גולה דפושע לא הוי דהא אינה עשויה להפנות בה ביום ואונס נמי לא הוי דהא איכא דמקרי ויתיב:
והוציא הלה ראשו וקבלה פטור. דכתיב ומצא את רעהו פרט לממציא את עצמו והלכה כר''א בן יעקב:
הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן כול'. תַּנֵּי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּמָצָא. שֶׁיְּהֵא מָצוּי לוֹ בְשָׁעָה שֶׁהוּא הוֹרְגוֹ. וְיֵשׁ רְשׁוּת לִזְרוּק אֶת הָאֶבֶן לִרְשׁוּת הָרַבִּים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּפְתָּר שֶׁהָיָה כוֹתְלוּ גוֹהָא.
Traduction
R. Eliézer b. Jacob se base sur ce qu’il est dit (ibid.): et trouve (rencontre); il faut donc que la victime soit aisée à trouver (ce qui n’est pas le cas si elle a été au devant du fer). Mais a-t-on le droit de jeter une pierre sur la voie publique? (N’est-ce pas dangereux)? Il peut s’agir du cas, répond R. Yossé b. Aboun, où quelqu’un voyait son mur vaciller; il jette les pierres pour le renverser.
Pnei Moshe non traduit
גמ' שיהא מצוי לו בשעה שהוא הורגו. לו היא מצוי פרט לזה שהוא ממציא את עצמו:
ויש לו רשות וכו'. בתמיה ופשיעה הוי:
תיפתר שהיה כותלו גוהא. ליפול וסותר את כותלו הוא:
הלכה: זָרַק אֶת הָאֶבֶן לַחֲבירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יַנַּאי טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִיכָּה בֵּין מִלְּמַעֲלָה בֵין מִלְּמַטָּה גּוֹלֶה. וְאַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי הוּנָא. טַבָּח שֶׁהוּא מְקַצֵּב וְהִכָּה לְפָנָיו לְמַטָּן גּוּלֶה לְמַעֲלָן אֵינוֹ גוֹלֶה. לְאַחֲרָיו לְמַעֲלָן גּוֹלֶה לְמַטָּן אֵינוֹ גוֹלֶה. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כָּל מִילָּה וּמִילָּה לְדַעְתֵּיהּ. יָשַׁב לוֹ עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַיּוֹם גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק הַנָּתוּן עַל גַּבֵּי מִיטָּה בַּלַּיְלָה אֵינוֹ גּוֹלֶה. יָשַׁב לֹו עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם וְדֶרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַיּוֹם אֵינוֹ גּוֹלֶה. בַּלַּיְלָה וְאֵין דֶּרֶךְ הַתִּינּוֹק לִינָּתֵן עַל גַּבֵּי עֲרִיסָה בַלַּיְלָה גּוֹלֶה.
Traduction
R. Yanaï dit: le boucher qui en dépeçant sa viande a frappé quelqu’un à mort, soit en haut, soit en bas, est passible de l’exil. C’est conforme à ce qu’à dit R. Houna: le boucher qui en dépeçant de la viande a frappé devant lui, en bas, est passible de l’exil; s’il a frappé en l’air il n’est pas passible; lorsqu’au contraire il a tué quelqu’un derrière lui (par un tranchet échappé), si c’est par en haut, il est passible de l’exil; si c’est en bas, il est absous. R. Isaac dit: dans chaque fait, il faut se rendre compte du procédé (ou de l’habitude). Ainsi, quelqu’un s’assoit le jour sur un lit où il n’est pas d’usage de mettre un enfant, et celui-ci se trouve étouffé, le meurtrier ira en exil; si c’est la nuit, lorsqu’il est d’habitude d’y mettre l’enfant, il ne sera pas exilé. Par contre, il s’assoit le jour sur une pâte, où il est d’habitude d’installer l’enfant, le meurtrier qui l’aura étouffé n’ira pas en exil; mais si c’est la nuit, lorsque ce n’est pas l’usage d’y installer un enfant, et que celui-ci ait péri, le meurtrier par mégarde ira en exil (18)Suit un passage traduit (Baba Qama 3, 8)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' בין מלמעלן בין מלמטה גולה. כדמפרש ואזיל דמלמעלן אלאחריו קאי:
ואתיא. הא דאמר מלמעלן גולה והא דרך עליה היא אלא כדמפרש לה רב הונא אם הוא לפניו מלמטן כשהוריד זרועו לקצב הרגו גולה דדרך ירידה היא ואם כשהגביה זרועו למעלה הרגו אינו גולה דדרך עליה היא:
לאחריו. כגון שהשפיל זרועו לאחריו ולהעלותו אח''כ לקצב בכח ובשעת עלייתו הרג גולה דזה הוי דרך ירידה ואם למטן והיינו בתחלה כשהוריד זרועו לאחוריו הרגו אינו גולה משום שאותה ירידה לצורך עליה היא כדי שיוכל להרים ידו בכח אח''כ ולא הויא ירידה:
כל מילה ומילה לדעתיה. בכל דבר ודבר אחר הענין הוא הולך במה שדרך בני אדם הוא והיה לו להעלות על דעתו כדמפרש ואזיל:
ישב לו ע''ג המיטה ביום. ולא ידע שיש שם תינוק ודחקו ומת:
ואין דרך התינוק לינתן ע''ג מיטה ביום. אלא בתוך העריסה ובלילה הוא שוכב עם אמו במטה גולה הוא דלאו פושע מיקרי שלא היה לו להעלות על דעתו שהתינוק שם הוא ביום:
בלילה. אם בלילה הוא אינו גולה דקרוב לפשיעה הוא ובעריסה איפכא הוא:
אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָיָה עוֹמֵד וּמְבַקֵּעַ עֵצִים בַּחֲצֵירוֹ וְנִכְנַס הַפּוֹעֵל לִיטּוֹל שְׂכָרוֹ נִתְזָה הַבְּקַעַת עָלָיו וְהִזִּקַתּוּ חַייָב. וְאִם מֵת אֵינוֹ גוֹלֶה. שֶׁאֵינוֹ כְיַעַר. תַּנֵּי רִבִּי חֲנִינָה פָטוּר. וְלֹא פְלִיגִין. מַה דָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ. וּמַה דְתַנֵּי רִבִּי חִייָה. בְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ. אִם בְּשֶׁלֹּא רָאוּ אוֹתוֹ כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס חַייָב. תַּנֵּי רִבִּי חִייָה. פָטוּר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס צָרִיךְ לְשַׁמֵּר אֶת עַצְמוֹ. וְאִית דְּבָעְי מֵימַר. כֵּיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הִיכָּנֵס נַעֲשִׂית כַּחֲצַר שׁוּתָפִין. רִבִּי חִייָה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הַשׁוּתָפִין קוֹנִין זֶה מִזֶּה בְחָצֵר. וּמַמְחִין זֶה עַל יְדֵי זֶה בְחָצֵר. וְחַייָבִין זֶה בְנִזְקֵי זֶה. וְלֹא כֵן אָמַר רַב. מְמַלֵּא אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. וְזוֹ אֵינָהּ מְמַלְּאָה אֶת כָּל רְשׁוּת הָרַבִּים. מִכֵּיוָן שֶׁדַּרְכָּן לְהַלֵּךְ בְּחָצֵר כְּמִי שֶׁהִיא מְמַלֵּא אֶת כָּל הֶחָצֵר.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
אמר ר' יוסי ב''ח היה עומד ומבקע עצים וכו'. גרסינן לה לעיל בפ' המניח הלכה ח' ושם נתבאר היטב עיין עליו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source