Vayedaber

משנה: אֵין הָעֵדִים זוֹמְמִים נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין שֶׁהֲרֵי הַצְּדוּקִין אוֹמְרִים עַד שֶׁייֵהָרֵג שֶׁנֶּאֱמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. אָֽמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים וַהֲלֹא כְבָר נֶאֱמַר וַעֲשִׂיתֶם לֹו כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו וַהֲרֵי אָחִיו קַייָם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. יָכוֹל מִשֶּׁקִּבְּלוּ עֵדוּתָן יֵיהָרֵגוּ תַּלְמוּד לוֹמַר נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ הָא אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיִיגָּמֵר הַדִּין׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

יכול משעה שקבלו עדותן. ובאה להם הזמה מיד קודם גמר דינו של נידון יהרגו:

לעשות לאחיו. משמע שהרי אחיו עדיין קיים:

נפש תחת נפש. בעדים זוממין כתיב לא תחוס עיניך נפש בנפש:

מתני' עד שיגמר הדין. של הנידון שיהרג על פיהן ואח''כ הוזמו:

הלכה: אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂין זוֹמְמִין כול'. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. וְהוּא שֶׁנֶּהֱרָג. אֲבָל אִם לֹא נֶהֱרָג לֹא. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. אֵינָהּ נֶהֱרֶגֶת אֶלָּא כַת הָרִאשׁוֹנָה בִלְבַד׃ רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זְעִירָא. 3a הָיוּ עוֹמְדִין וּמְעִידִין עָלָיו שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּלוֹד. בָּאוּ אֲחֵרִים וְאָֽמְרוּ לָהֶן. הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הָיִיתֶם עִמָּנוּ בַּחֲמִשָׁה בַחוֹדֶשׁ בְּקַיְסָרִי. וּבָאוּ בָּאוּ אֲחֵרִים וְאָֽמְרוּ לָהֶן. הֵיאַךְ אַתֶּם מְעִידִין שֶׁהֲרֵי אַתֶּם הָיִיתֶם עִמָּנוּ בָעֲשָׂרָה בַחוֹדֶשׁ בְּצִיפּוֹרִי. הַהוֹרֵג אֵינוֹ נֶהֱרָג שֶׁמָּא עֵדִים זוּמְמִין הֵן. וְהָעֵדִים אֵינָן נֶהֱרָגִין שֶׁמָּא אֱמֶת אָֽמְרוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ההורג אינו נהרג. כלומר מי אמרינן דההורג אינו נהרג דשמא עדים זוממין הן הראשונים שהרי עכ''פ הוזמו בעדותן ואם דהזמה של כת זו אינה כהזמה של כת שניה מ''מ שני הכתות מעידין שלא היו בלוד באותו היום וכן העדים אין נהרגין דשמא אמת אמרו בעדותן שהרי המזימין אותן אין עדותן מכוונת אלו אומרים בקיסרי היו ואלו אומרים בציפורי היו וכיון שהמזימין מכחישין אלו לאלו אין נאמנים להשוותן לעדים זוממין שיהו נהרגין על פיהן:

היו עומדין וכו'. ובאו אחרים והן המזימין הראשונים שהזימו לעדי ההורג היאך אתם מעידי' שהרי אתם הייתם עמנו באותו היום בקסרי ובאו אחרים אח''כ והזימו ג''כ להעדים הראשונים ואמרו היאך אתם מעידין שהרג את הנפש בלוד שהרי אתם עמנו הייתם בחמשה בחדש בציפורי כצ''ל. ולגי' הספר אפשר לפרש דנמי ה''ק דעל הראשונים שאמרו ביום פלוני ופלוני הרג את הנפש בלוד ובאו המזימין הראשונים ואמרו הרי אתם עמנו הייתם עד חמשה בחדש בקיסרי ואותו היום בכלל ובאו אלו המזימין השניים ואמרו היאך אתם מעידים והרי אתם הייתם עמנו עד עשרה בחדש בציפורי ואותו היום בכלל:

ר' בון בר חייה בעא קומי ר' זעירא. לדברי חכמים דאמרי כולן יהרגו אם אמרי' דדוקא בכה''ג שאותן עדים המזימין הזימו לכל העדים הבאים להעיד על ההורג אבל בהאי גוונא כדמפרש ואזיל מאי:

הדא היא דתנינן אינה וכו' בלבד. כלומר מדקאמר בלבד הוא דדייק פשיטא בלבד היא אלא כי היכי דלא תיקשי הלא יש כאן עוד כתות אחרות שבאו והעידו ועדים המזימין הזימו את כולן וא''כ אם אינם נאמנים על כתות האחרים מאי שנא דנאמנין על כת הראשונה הלכך קאמר בלבד דזו בלבד היא שכבר נהרגה כת הראשונה עסקינן:

אבל אם לא נהרג כת הראשונה לא. כלומר דבאמת גם על כת הראשונה אינם נאמנים ואם לא נהרגה לא תיהרג:

גמ' והוא שנהרג. לדברי ר' יהודה הוא דמפרש משום דקשיא לי' דאי איסטסיס היא זו א''כ כת הראשונה נמי לא תיהרג והלכך קאמר דבשכבר נהרגה כת ראשונה מיירי:

משנה: הָיוּ שְׁנַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ מֵחַלּוֹן זֶה וּשְׁנַיִם רוֹאִין אוֹתוֹ מֵחַלּוֹן זֶה וְאֶחָד מַתְרֶה בוֹ בָּאֶמְצַע בִּזְמַן שֶׁמִּקְצָתָן רוֹאִין אֵילּוּ אֶת אֵילּוּ הֲרֵי אֵילּוּ עֵדוּת אֶחָת. וְאִם לָאו הֲרֵי אֵילּוּ שְׁתֵּי עֵדִיּוֹת. לְפִיכָךְ אִם נִמְצֵאת אַחַת מֵהֶן זוֹמֶמֶת הוּא וָהֵן נֶהֱרָגִין וְהַשְּׁנִייָה פְטוּרָה.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

והשנייה פטורה. כלומר אם אח''כ הוזמה גם השניה פטורה דכיון שנהרג ההורג על פיהם שוב אין נהרגין דקי''ל לא הרגו נהרגין הרגו אין נהרגין דכתיב כאשר זמם לעשות ולא כאשר עשה:

אם נמצאת אחת מהן זוממת הוא והן נהרגין. הוא נהרג דהא אכתי איכא כת אחת שלא הוזמה והן הניזומין נהרגין שהרי הוזמו:

לפיכך. הואיל ושתי עדיות הן:

ואם לאו. שאין מקצתן רואין אלו את אלו וכן אין המתרה רואה לאלו ולאלו דאם המתרה רואה להעדים אע''פ שהן אינן רואין אלו לאלו המתרה הוא מצרפן והוי עדות אחת אבל כאן שאין מקצתן רואין זה את זה ואין המתרה רואן הרי אלו שתי עדיות:

מתני' ואחד מתרה בו באמצע בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו. מקצתן מהשתי כתות עדים רואין אלו לאלו הרי אלו עדות אחד ומצטרפין יחד אף אותם שאין רואין והא דנקט אחד מתרה בו באמצע לאפוקי מדר' יוסי דאמר עד שיהו שני עדיו מתרין בו:

בזמן שהתרו בהן. בדיני נפשות איירי כלומר כי אמרינן דבטלה בזמן שהקרוב או הפסול נשתתף בעדותן מתחלה להיות מן המתרין בעוברי עבירה אבל אם לא התרו בהן ולא כיוונו להיות עדים בדבר לא בטלה עדותן של אחרים בשביל ראייתן של אלו דמה יעשו שני אחין שראו עם שלישי מן השוק באחד שהרג את הנפש והלכה כרבי:

אחד דיני ממונות. נמי עדותן בטילה:

במה דברים אמורים בדיני נפשות. דכתיב והצילו העדה ומהדרינן אזכותא:

על אחת כמה וכמה שישלם שכר וכו'. שמצינו מדה טובה מרובה ממידת פורענות במדה טובה הוא אומר נוצר חסד לאלפים ובמדת פורענות הוא אומר על שלשים ועל רבעים:

ר''ע אומר. לא הוצרך ללמדנו זאת דממילא ידעינן ששנים מזימין את השלשה שהרי השנים כשרים לכל עדיות וממילא ידעינן שאין זוממין עד שיזומו כולן שהרי כולן כאחד נעשו עדים וקרא כתיב והנה עד שקר העד ולא בא השלישי אלא להחמי' עליו שלא תאמר הואיל ובלאו הוא היתה העדו' מתקיימת לא יעשה בו דין הזמה למדך הכתוב שאף הוא מן המקיימי דבר:

עד שיהו שלשתן זוממין. והוא שהעיד כל אחד בתוך כדי דיבור של סיומו של חבירו אבל אם העידו שנים ואחר זמן העידו האחרים הרי הן שתי כתות לכל דבר:

מה שנים אינן נהרגין עד שיהו שניהם זוממין. דכתיב הנה עד שקר העד ואמר מר כל מקום שנאמר עד הרי כאן שנים עד שיפרוט לך הכתוב אחד:

מתני' ומנין אפילו מאה. ששנים מזימין מאה שהעידו יחד:

הלכה: אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים כול'. יֵאָמֵר דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאַל יֵאָמֵר דִּינֵי נְפָשׁוֹת. שֶׁאִילּוּ נֶאֱמַר דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְלֹא נֶאֱמַר דִּינֵי נְפָשׁוֹת הָיִיתִי אוֹמֵר. דִּינֵי מָמוֹנוֹת הַקַּלִּים שְׁלֹשָׁה מְזַמְמִין אֶת הַשְּׁנַיִם וּשְׁנַיִם אֵין מְזַמִּין אֶת הַשְּׁלֹשָׁה. מְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. אוֹ אִילּוּ נֶאֱמַר דִּינֵי נְפָשׁוֹת וְלֹא נֶאֱמַר דִּינֵי מָמוֹנוֹת הָיִיתִי אוֹמֵר. דִּינֵי נְפָשׁוֹת הַחֲמוּרִין שְׁנַיִם מְזַמִּין אֶת הַשְּׁלֹשָׁה שְׁלֹשָׁה אֵינָן מְזִימִין אֶת הַשְּׁנַיִם. מְנַיִין אֲפִילּוּ הַמֵּאָה. תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מנין אפי' מאה. אגב גררא דמתני' מסיים להא:

ואלו נאמר בדיני נפשות ולא נאמר בדיני ממונות הייתי אומר דיני נפשות שלשה מזימין את השנים ושנים אין מזימין את השלשה. צ''ל כלומר אי לא הוי כתב אלא או בהא או בהא הייתי טועה בזה מצד קלותו ובזה מצד חומרתו והשתא דכתיבי תרתי ע''כ להקיש שלשה לשנים לעולם:

הייתי אומר דיני ממונות הקלים שלשה הוא דמזמין את השנים ולכך כתב שלשה עדים אבל אין שנים מזמין את השלשה:

גמ' יאמר דיני ממונות ואל יאמר דיני נפשות. אקרא קאי דכתיב גבי דיני נפשות על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת וכתיב על פי שנים עדים או שלשה עדים יקום דבר חד לדיני נפשות להקיש שלשה לשנים וחד לדיני ממונות וצריכי:

גמ' הדא אמרה עד זומם אינו נפסל בב''ד וכו'. סוגיא זו כתובה בפ' מרובה הלכה ג' ושם תמצא מבואר היטב והגי' הנכונה עם הסוגיות השייכים לזה עיין עליו:

משנה: עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת אִם מִתְקַייֶמֶת הָעֵדוּת בִּשְׁנַיִם לָמָּה פָרַט הַכָּתוּב בִּשְׁלשָׁה אֶלָּא לְהַקִּישׁ שְׁלשָׁה לִשְׁנַיִם. מַה שְּׁלשָׁה מַזִּימִין אֶת הַשְּׁנַיִם אַף הַשְּׁנַיִם יָזֹמּוֹ הַשְּׁלשָׁה. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר מַה שְׁנַיִם אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵיהֶן זוֹמְמִין אַף שְׁלשָׁה אֵינָן נֶהֱרָגִין עַד שֶׁיְּהוּ שְׁלָשְׁתָּן זוֹמְמִין. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר לֹא בָא הַשְּׁלִישִׁי אֶלָּא לְהַחְמִיר עָלָיו וְלַעֲשׂוֹת דִּינוֹ כַּיּוֹצֵא בָאֵילּוּ. אִם כֵּן עָנַשׁ הַכָּתוּב לַנִּיטְפָּל לְעוֹבְרֵי עֲבֵירָה כְּעוֹבְרֵי עֲבֵירָה עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה יְשַׁלֵּם שָׂכָר לַנִּיטְפָּל לְעוֹשֶׂה מִצְוָה כְּעוֹשֶׂה מִצְוָה׃ מַה שְׁנַיִם נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה אַף שְׁלשָׁה נִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב אוֹ פָסוּל עֵדוּתָן בְּטֵילָה. וּמְנַיִין אֲפִילּוּ מֵאָה תַּלְמוּד לוֹמַר עֵדִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֲבָל בְּדִינֵי מָמוֹנוֹת תִּתְקַייֵם הָעֵדוּת בַּשְּׁאָר. רִבִּי אוֹמֵר אֶחָד דִּינֵי מָמוֹנוֹת וְאֶחָד דִּינֵי נְפָשׁוֹת בִּזְמַן שֶׁהִיתְרוּ בָהֶן. אֲבָל בִּזְמַן שֶׁלֹּא הִתְרוּ בָהֶן מַה יַּעֲשׂוּ שְׁנֵי אַחִין שֶׁרָאוּ בְאֶחָד שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ׃

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לפיכך. הואיל ושתי עדיות הן:

אחד דיני ממונות. נמי עדותן בטילה:

במה דברים אמורים בדיני נפשות. דכתיב והצילו העדה ומהדרינן אזכותא:

מתני' ומנין אפילו מאה. ששנים מזימין מאה שהעידו יחד:

הלכה: אֵין הָעֵדִים הַזּוֹמְמִין. אָמַר רִבִּי זְעִירָה. הָדָא אָֽמְרָה. עֵד זוֹמֵם אֵינוֹ נִפְסָל בְּבֵית דִּין אֶלָּא מֵעַצְמוֹ הוּא נִפְסָל. פָּתַר לָהּ בְּהַתְרָייָה. וְתַנֵּי כֵן. אָמַר רִבִּי יֹוסֵי. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּשְׁתֵּי כִיתֵּי עֵידִיּוֹת וּבִשְׁתֵּי הַתְרָיוֹת. אֲבָל בְּעֵדוּת אַחַת וּבְהַתְרָייָה אַחַת כָּל עֵדוּת שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כוּלָּהּ. מָהוּ כָּל עֵדוּת שֶׁבָּֽטְלָה מִקְצָתָהּ בָּֽטְלָה כוּלָּהּ. הָיוּ עוֹמְדִין וּמְעִידִין עָלָיו בָּעֲשָׂרָה בְנִיסָן שֶׁגָּנַב אֶת הַשּׁוֹר בְּאֶחָד בְּנִיסָן וְטָבַח וּמָכַר בַּחֲמִשָּׁה בְנִיסָן וְהוּזְּמוּ בְּאַחַד עָשָׂר בְּנִיסָן. כָּל עֵדוּת שֶׁהֵעִידוּ מִב' בְּנִיסָן עַד חֲמִשָּׁה בְנִיסָן לְמַפְרֵעַ הֲרֵי אֵילּוּ פְסוּלִין. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. תִּיפְתָּר בִּמְעִידִין עָלָיו בְּכֶרֶךְ אֶחָד וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. וְתַנֵּי כֵן. הָיוּ הֵן הָרִאשׁוֹנִים וְהֵן הָאַחֲרוֹנִים. הוּזְּמוּ בָרִאשׁוֹנָה אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. בַּשְּׁנִייָה הֲרֵי הִיא לוֹ עֵדוּת אַחַת. בַּשְּׁלִישִׁית הֲרֵי הִיא לֹו 3b כִּשְׁתֵּי עֵדִיּוֹת. וְהֵיכֵי. אִמ בִּמְעִידִין עָלָיו בְּכֶרֶךְ אֶחָד לֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם. לֹא אַתְייָא אֶלָּא עַל יְדֵי עֵדִיּוֹת סַגִּין. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. הָדָא אָֽמְרָה. עֵד זוֹמֵם אֵינוֹ נִפְסָל בְּבֵית דִּין אֶלָּא מֵעַצְמוֹ הוּא נִפְסָל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מנין אפי' מאה. אגב גררא דמתני' מסיים להא:

הייתי אומר דיני ממונות הקלים שלשה הוא דמזמין את השנים ולכך כתב שלשה עדים אבל אין שנים מזמין את השלשה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source