Horayoth
Daf 8a
משנה: הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ שׁוֹגֵג וְעָשָׂה שׁוֹגֵג מֵבִיא פָר. שׁוֹגֵג וְעָשָׂה מֵזִיד מֵזִיד וְעָשָׂה שׁוֹגֵג פָּטוּר שֶׁהוֹרָיַית כֹּהֵן מָשִׁיחַ לְעַצְמוֹ כְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין לַצִּיבּוּר׃
Traduction
Lorsqu’un pontife oint a professé un enseignement inexact pour soi-même, si c’est par inadvertance et qu’il ait accompli le fait par mégarde, il offrira un taureau en expiation. S’il a pris la décision par mégarde et l’a exécutée volontairement, ou s’il l’a prise sciemment et l’a exécutée par mégarde, il sera absous; car la décision d’un pontife oint à son égard équivaut à l’enseignement professé par le tribunal pour le public.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הורו כהן משיח. כהן גדול המשוח בשמן המשחה שהורה היתר לעצמו ועשה מעשה בעצמו. וכדמפרש לה במתני' דלקמן במה היתה הוראה ודוקא שוגג בהוראה ועשה מעשה בשוגג דאז מביא פר:
שהוראת כהן משיח לעצמו כהוראת ב''ד לציבור. דיליף בגמרא דכתיב לאשמת העם מלמד שהמשיח כעם ומה הוראת ב''ד לציבור אין חייבין אלא על העלם דבר בהוראה עם שגגת מעשה של הציבור כן נמי הוראת כהן משיח לעצמו לענין הפר שלו אלא דגבי הוראת ב''ד לציבור אם הורו הב''ד מזידין ועשו הקהל שוגגין אין כאן פר והוי שגגת מעשה לחודיה וחייבין כל אחד ואחד להביא קרבן יחיד כשבה או שעירה כדאמרינן בפרק דלעיל ואלו כהן משיח שעשה בשגגת מעשה בלא הוראה או שהיה מזיד בהוראה ושגג במעשה הרי זה פטור מקרבן כלל דדרשינן מעם הארץ פרט למשיח שאינו מביא קרבן בשגגת מעשה:
רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב חִסְדַּאי. 8a תַּנֵּיי תַמָּן. הוֹרוּ בֵית דִּין וְעָשׂוּ הֵן וְיָדְֽעוּ מָה הוֹרוּ. טָעוּ מָה הוֹרוּ שָׁגוּ מָה הוֹרוּ יָכוֹל יְהוּ חַייָבִין. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנֽוֹדְעָה֙ הַֽחַטָּ֔את וְלֹא שֶׁיִּווָֽדְעוּ הַחוֹטְאִין. מַה נַפְשָׁךְ. חֵלֶב כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אַתְיָא הִיא בְּשֶׁהוֹרוּ וְלֹא יָֽדְעוּ מָה הוֹרוּ אִם עֲבוֹדָה זָרָה אִם שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת. אִם עֲבוֹדָה זָרָה בְפָר אִם שְׁאָר כָּל הַמִּצְוֹת בְּשָׂעִיר. סָפֵק פַּר וְשָׂעִיר שִׁינּוּי קָרְבָּן הוּא וְהוּא פָטוֹר.
Traduction
Si le tribunal sait s’être trompé dans son enseignement, mais il ne sait plus ce qu’il a enseigné, dit R. Zeira au nom de R. Hisda, ou si le tribunal doute même s’il s’est trompé, on aurait pu croire qu’il doit un sacrifice; c’est pourquoi il est dit (ibid., 14): si le péché est notoire; il faut que la faute soit certaine. —Pourquoi ne pas décider qu’en tous cas il y a culpabilité, quelle que soit la faute, qui en tous cas existe? —C’est conforme à l’avis de R. Josué qui exige la connaissance du péché pour le sacrifice à offrir; ainsi, le tribunal ne sait plus ce qu’il a enseigné, si c’était un sujet d’idolâtrie, ou d’autre précepte; si c’est de l’idolâtrie, le sacrifice exigible est un taureau; pour d’autres préceptes, c’est un bouc. En présence de ces doutes et du changement de sacrifice qui en résulte, le tribunal est absous.
Pnei Moshe non traduit
וידעו מה הורו טעו מה הורו וכו'. האי ברייתא בתרייתא השנוייה שם היא ידעו שהורו וטעו ולא ידעו מה הורו. שידעו שהורו איזה הוראה בטעות אבל לא ידעו במה היתה הוראה כדמפרש לקמיה:
שגו מה הורו. כלומר או ששגו בגוף ההוראה שנסתפק להן עם טעו בהוראה זו או לא:
ת''ל ונודעה החטאת. דוקא שנודע להן אח''כ שחטאו בהוראה ובאיזו חטא הן חטאו ולא שיוודעו החוטאין ולא נודע להן החטאת:
מה נפשך חלב. ופריך הש''ס ואמאי בעינן שנודע להן החטאת ליהוי כדתנן בפ''ג דכריתות מה נפשך חלב אכל חייב נותר אכל חייב וקאמר כר' יהושע אתיא היא הך ברייתא דפליג התם אדר''א דקאמר מה נפשך וס''ל דצריך שיתוודע החטא דכתיב אשר חטא בה עד שיוודע לו במה חטא:
בשהורו. ומפרש לה הש''ס דהיינו טעמא הכא בשהורו ולא ידעו מה הורו כגון שנסתפק להן אם בע''ז הורו בשאר כל המצות ואם בע''ז אין דינו בפר אלא בשעיר ואם בשאר מצות אין דינו בשעיר אלא בפר:
אם בע''ז בפר וכו' בלשון תמיה הוא כדפרישית. והלכך יש כאן ספק אם פר אם שעיר וכיון דשינוי קרבן הוא ואין יודעין מה שיביאו לפיכך הן פטורין:
הדרן עלך הורו בית דין
Horayoth
Daf 8b
משנה: הוֹרָה בִפְנֵי עַצְמוֹ וְעָשָׂה בִפְנֵי עַצְמוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ בִפְנֵי עַצְמוֹ. הוֹרָה עִם הַצִּיבּוּר וְעָשָׂה עִם הַצִּיבּוּר מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּיבּוּר. שֶׁאֵין בֵּית דִּין חַייָבִין עַד שֶׁיּוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַייֵם מִקְצָת. וְכֵן הַמָּשִׁיחַ. וְלֹא בַעֲבוֹדָה זָרָה עַד שֶׁיּוֹרו לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַייֵם מִקְצָת׃
Traduction
S’il a pris une décision pour lui seul et l’a seul exécutée, il n’offrira aussi de sacrifice que pour lui seul. S’il a professé un avis pour le public et agi avec les autres, il recevra le pardon en même temps que la communauté (par le sacrifice commun); comme le tribunal n’est coupable que s’il enseigne d’annuler une partie de prescription religieuse et de maintenir le reste, il en est de même du pontife oint. Pour l’idolâtrie aussi, il y a seulement culpabilité lorsque l’enseignement d’annuler une partie et de conserver le reste.
Pnei Moshe non traduit
מתני' הורו בפני עצמו ועשה בפני עצמו. כגון שהורו הב''ד והוא בתרי איסורי הב''ד באיסור אחד בפני עצמן והמשיח באיסור אחר בפני עצמו:
מתכפר לו. בפר שלו בפני עצמו ואינו מתכפר לו עם פר הציבור:
הורה עם הציבור. שהורו עם הב''ד בהוראה אחת ובאיסור אחד ועשה עם הציבור:
מתכפר לו עם. פר הציבור ואינו צריך להביא כפרתו דסד''א כי היכי דביה''כ אינו מתכפר עם הציבור דכתיב ושחט את פר החטאת אשר לו הכא נמי יהא צריך קרבן אחר קמ''ל דלא משום דכתיב על חטאתו אשר חטא בחטא המיוחד לו מביא קרבן בפני עצמו ובחטא שאינו מיוחד לו אינו מביא קרבן בפני עצמו:
שאין ב''ד חייבין וכו'. כלומר בכל חלוקי דינים אלו שוה כהן משיח בהוראתו כהוראת ב''ד לציבור:
ולא בע''ז וכו'. דגמר מעיני מעיני מה מעיני הנאמר בשאר עבירות עד שיורו לבטל מקצת ולקיים מקצת. דכתיב ונעלם דבר ולא כל הגוף אף מעיני הנאמר בע''ז אין חייבין על עקירת כל הגוף כדאמרינן בפ' דלעיל:
הלכה: הוֹרָה כֹהֵן מָשִׁיחַ כול'. נֶ֗פֶשׁ אִ֣ם הַכֹּהֵ֧ן הַמָּשִׁ֛יחַ. הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּיָחִיד. מַה יָחִיד אִם אָכַל בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. אַף זֶה אִם אָכַל בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. מַה יָחִיד אִם אָכַל בְּלֹא הוֹרָייָה חַייָב. אַף זֶה אִם אָכַל בְּלֹא הוֹרָייָה חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר לְאַשְׁמַ֣ת הָעָ֑ם. הֲרֵי אַשְׁמָתוֹ כְאַשְׁמַת הָעָם. מָה הָעָם אֵינָן חַייָבִין אֶלָּא אִם כֵּן הוֹרוּ. אַף זֶה אֵינוֹ חַייָב אֶלָּא אִם כֵּן הוֹרָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָעָ֑ם בֵּית דִּין. מָה הָעָם הוֹרוּ הֵן וְעָשׂוּ אֲחֵרִים חַייָבִין אַף זֶה הוֹרָה הוּא וְעָשׂוּ אֲחֵרִים יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א. עַל מַה שֶׁחָטָא הוּא מֵבִיא וְאֵינוֹ מֵבִיא עַל מַה שֶׁחָֽטְאוּ אֲחֵרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. הָעָ֑ם צִיבּוּר. מָה הָעָם הוֹרוּ אֲחֵרִים וְעָשׂוּ הֵן חַייָבִין אַף זֶה הוֹרוּ אֲחֵרִים וְעָשָׂה הוּא יְהֵא חַייָב. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁ֨ר חָטָ֜א. עַל מַה שֶׁחָטָא הוּא מֵבִיא. אֵינוֹ מֵבִיא עַל מַה שֶׁחָֽטְאוּ אֲחֵרִים. רִבִּי יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. וְהוּא שֶׁיְּהֵא יוֹדֵעַ לִישָּׂא וְלִיתֵּן בַּהֲלָכָה. דִּלֹא כֵן מָה נָן 8b אָֽמִרִין. וְיֵשׁ שׁוֹטִים מוֹרִין. מָשִׁיחַ שֶׁאָכַל בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. בָּהוֹרָיַית מָשִׁיחַ אַחֵר חַייָב. בְּהוֹרָיַית בֵּית דִּין פָּטוּר. שֶׁאֵין הוֹרָיַית אֲחֵרִים אֵצֶל הוֹרָייָתָן כולן. בָּהוֹרָיַית מָשִׁיחַ אַחֵר חַייָב. וְהוּא שֶׁהוֹרָה כְיוֹצֵא בוֹ.
Traduction
Comme la Bible parle d’abord d’une personne quelconque (ibid., 3), puis spécifie le péché commis par le prêtre oint (ibid.), il en résulte que ce dernier sera considéré à l’égal d’un particulier, en ce sens que si un homme privé mange de l’interdit en vertu de l’enseignement professé par le tribunal, il est dispensé du sacrifice (32)Cf. ci-dessus, 1, 1.; de même le prêtre oint sera absous dans un cas analogue. Mais si ce prêtre est comparé à un homme privé, on devrait dire qu’à l’instar de ce dernier, soumis à l’obligation du sacrifice, s’il a mangé de l’interdit sans l’inspiration du tribunal (de son propre mouvement), le prêtre oint qui a mangé de l’interdit par son propre enseignement erroné devrait être tenu d’offrir le sacrifice expiatoire? C’est pourquoi il est dit (ibid.): selon le péché du peuple, établissant un parallèle entre sa faute et celle du peuple, et comme ce dernier est seulement passible du sacrifice du taureau, s’il a mal agi d’après l’enseignement erroné du tribunal (avec dispense de ce sacrifice en cas d’action erronée par sa propre cause), de même le prêtre oint sera seulement condamnable si, après avoir mal enseigné par ignorance, il consomme de l’interdit par suite de son erreur professée à tous. Selon un enseignement, le peuple dont il est question ici vise le tribunal, et voici en quoi consiste la comparaison: comme ce dernier, le prêtre oint n’est pas condamnable à moins d’avoir professé. Mais (poussant plus loin l’analogie) ne peut-on pas dire: comme après l’enseignement faux du tribunal, si d’autres l’ont suivi, le tribunal est astreint à offrir un taureau; de même, si le prêtre oint a mal enseigné une règle que d’autres ont adoptée et mise en pratique, le prêtre oint doit-il aussi un sacrifice pour expier le péché dont il est cause? C’est pourquoi il est dit (ibid., 2): qu’il a commis, c’est-à-dire il offrira le sacrifice expiatoire pour le péché qu’il a commis lui, non pour le péché des autres. Selon un autre enseignement, le mot peuple en question ici vise l’assemblée des fidèles, et par comparaison, à l’instar de celle-ci, le prêtre oint n’est pas astreint au sacrifice à moins d’avoir professé. Mais (par suite de cette analogie) ne peut-on pas raisonner ainsi: comme au cas où l’assemblée induite en erreur par d’autres (par le tribunal) sera soumise au sacrifice en cas de délit, de même le prêtre oint, qui renseigné à faux par autrui commet par erreur le délit, sera passible du sacrifice? —Non, car il est dit: qu’il a commis, c’est-à-dire il offrira le sacrifice expiatoire pour le péché qu’il a commis par son propre enseignement, non par la faute d’autrui. Toutefois, dit R. Jacob au nom de R. Eléazar, il faut que ce prêtre oint sache discourir sur les questions de doctrine; sans quoi, il n’y a pas lieu de supposer qu’un ignorant professe des enseignements légaux. – Si un prêtre oint a mangé de l’interdit en vertu d’un enseignement erroné du tribunal, il est dispensé du sacrifice; si c’est par suite de l’enseignement d’un autre oint, il est coupable. Au premier cas, il est absous, parce que l’enseignement des autres n’a pas d’effet sur lui; mais au second cas il est coupable, étant admis qu’il partage l’avis de son collègue.
Pnei Moshe non traduit
גמ' נפש אם הכהן המשיח\. כלומר בפרשת כהן משיח כתיב ברישא דקרא נפש כי תחטא בשגגה וכו' והדר כתיב אם הכהן המשיח יחטא לאשמת העם וגו' פתח הכתוב בנפש דכל יחיד במשמע וסיים בכהן משיח ללמדך דהרי המשיח כיחיד לענין זה שאם עשה על פי הוראת ב''ד וכמ''ד יחיד שעשה בהוראת ב''ד פטור:
מה יחיד. אי ליחיד הקישו הכתוב אימא נמי דלענין זה ג''כ הוקש מה יחיד אם אכל בלא הורייה אלא בשגגת עצמו חייב בקרבן חטאת אף משיח יהא חייב בשגגת עצמו בלא הורייה:
ת''ל לאשמת העם. לענין זה הקישו הכתוב לאשמת העם מה העם אינן חייבין בפר אא''כ הורו ב''ד ועשו על פיהם אבל אם עשו בשגגת עצמן אין מביאין פר אף זה כהן משיח אינו חייב אא''כ הורה בהעלם דבר ואח''כ אכל בשגגת הוראתו:
אית תניי תני העם בית דין. כלומר איכא דמפרשי להעם דקרא דעל ב''ד קאמר והיינו דדריש לה דהקישו הכתוב למשיח כב''ד שאינן חייבין אא''כ הורו והאי תנא מפרש לה לסיומא דסיפא דברייתא דלקמיה כפשטה דאי מה העם והן הב''ד הורו הן ועשו אחרי' על פי הוראתן חייבין בפר אף כהן משיח נימא דאם הורה הוא ועשו אחרים ע''פ הוראתו דחייב הוא:
ת''ל. להכי איצטריך הכתוב לומר והקריב על חטאתו אשר חטא ללמדך שאינו מביא קרבן אלא על מה שחטא הוא ולא על מה שחטאו אחרים על ידו:
אית תניי תני העם ציבור. ואיכא תנא דמפרש להעם דקרא על צבור קאמר ודריש לה נמי לרישא דברייתא דלעיל מה העם אינן חייבין אא''כ הורו כלומר שהציבור אינן מביאין פר אא''כ הורו ב''ד והציבור שעשו על פיהם והכי מפרש לה נמי לסיומא דסיפא דברייתא ג''כ על הציבור ובענין זה דאי מה העם והיינו הציבור בהורו אחרים הב''ד ועשו הן חייבין אף כהן משיח יהא חייב בהורו אחרים ועשו הוא ע''פ הוראתן ת''ל אשר חטא על חטא בהוראת עצמו הוא מביא דוקא. ואין בין תנא קמא לתנא בתרי אלא דמר סבר דהב''ד הן המביאין פר דהוראה ומר סבר דהציבור הן מביאין פר בהוראה ומיהו בדרשת כהן משיח שוין הן:
והוא שיודע דוקא אם יודע לישא וליתן בהלכה דאם לא כן מה אנן אמרין וכי יש שוטים מורין. א''נ דלא כן וכו' דברי הש''ס הן על ר' יעקב דפשיטא הוא ומאי קמ''ל דכי יש שוטים מורין:
משיח שאכל בהוראת [ב''ד] פטור. כדמפרש טעמא לקמיה:
בהוראת משיח אחר. כגון כהן המשמש וכהן שעבר שעשה א' מהן ע''פ הוראת חבירו חייב:
בהוריית ב''ד פטור שאין הוריית אחרים אצל הורייתן כלום. צ''ל וכן הוא בדפוס אצל הבבלי. כלומר שצריך שהוא יסמוך על הוראתו ולא על הוריות ב''ד שאין הוריית ב''ד נחשבה להוראה אצל המשיח או אצל כהן שעבר דכי הדדי נינהו בדין פר בהוראה:
בהוראת משיח אחר חייב והוא שהורה. הוא ג''כ כיוצא בו והסכים עמו בהוראתו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source