משנה: כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. וְכָל הַמְקוּדָּשׁ מֵחֲבֵירוֹ קוֹדֵם אֶת חֲבֵירוֹ. פַּר הַמָּשִׁיחַ וּפַר הָעֵדָה עוֹמְדִין פַּר הַמָּשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר הָעֵדָה בְּכָל מַעֲשָׂיו׃ הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה וְהָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי. בִּזְמַן שֶׁשְּׁנֵיהֶם עוֹמְדִים לְקַלְקָלָה הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כל התדיר מחבירו קודם את חבירו. דאמר קרא מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד מכדי כתיב מלבד עולת הבקר העשויה כבר משמע ושמעינן דתמידין קודמין למוספין אשר לעולת התמיד למה לי פשיטא דעולת הבקר עולת התמיד היא אלא תלה לך טעם הקדמתו בתדירו' כדי שתלמוד לשאר תדירין שיקדמו:
וכל המקודש מחבירו. שיש בו צד רבוי קדושה ממנו:
פר המשיח קודם. כדאמרינן בגמרא הואיל ומשיח מכפר ועדה מכפרת בדין הוא שיקדים מכפר למתכפר:
לכסות. וה''ה להאכיל לפי שבושתה מרובה משל איש:
לקלקלה. לביאה ולמשכב זכור:
האיש קודם לאשה. שזו דרכה בכך ואין האיש דרכו בכך:
האיש קודם. לאשה שהוא מקודש ממנה שהאיש חייב בכל המצות והאשה אינה חייבת במצות עשה שהזמן גרמא:
רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי לָֽעְזָר. אֵין אֲנִינָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד. דִּכְתִיב וְאָנ֥וּ וְאָֽבְל֖וּ פְּתָחֶ֑יהָ. הָתִיב רִבִּי חִייָה בַּר אָדָא. וְהָֽכְתִיב וְאָנוּ֙ הַדַּייָגִים וְאָ֣בְל֔וּ כָּל מַשְׁלִיכֵ֥י בַיְא֖וֹר חַכָּ֑ה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מַתְנִיתָא אֵין אֲנִינָה טֻמְאָה אֶלָּא לְמֵת בִּלְבַד. אֵי זוֹ הִיא אֲנִינָה. מִשְּׁעַת מִיתָה וְעַד שְׁעַת קְבוּרָה. דִּבְרֵי רִבִּי. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. אַשְׁכָּחַת אָמַר קוּלֹּת וְחוּמְרֹת עַל דְּרִבִּי. קוּלֹּת וְחוּמְרֹת עַל דְּרַבָּנִן. מַה מַפְקָה מִבֵּינֵיהוֹן. מֵת וְנִקְבַּר בְּשַׁעְתּוֹ. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא אוֹתָהּ הַשָּׁעָה בִּלְבַד. מֵת וְנִקְבַּר לְאַחַר שְׁלֹשָׁה יָמִים. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנִן אָסוּר כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי אָסוּר עַד ג' יָמִים. אֲתַא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רַב חִסְדָּא תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. 17b מוֹדֶה רִבִּי לַחֲכָמִים שֶׁאֵין אָסוּר אֶלָּא אוֹתוֹ הַיּוֹם בִּלְבַד. כְּהָדָא דְתַנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. תֵּדַע לְךָ שֶׁאֵין אֲנִינוּת לָיְֽלָה תוֹרָה. שֶׁהֲרֶי אָֽמְרוּ. אונֵן טוֹבֵל וְאוֹכֵל פִּסְחוֹ לָעָרֶב. וַהֲרֵי אָֽמְרוּ. אֲנִינֻת יוֹם תּוֹרָה. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רַב הוּנָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁנִּקְבַּר עִם דִמְדּוּמֵי הַחַמָּה. וְלֵית שְׁמַע מִינָּהּ כְּלוּם.
הלכה: כָּל הַתָּדִיר מֵחֲבֵירוֹ כול'. לְפִי שֶׁזֶּה מְכַפֵּר וְזֶה מִכַּפֵּר. מוּטָּב שֶׁיִּקְדּוֹם הַמְכַפֵּר לַמִּתְכַּפֵּר. כְּמַה דִכְתִיב וְכִפֶּ֤ר בַּֽעֲדוֹ֙ וּבְעַ֣ד בֵּית֔וֹ וּבְעַ֖ד כָּל קְהַ֥ל יִשְׂרָאֵֽל׃ נִדְבַת מָשִׁיחַ וְנִדְבַת נָשִׂיא. נִדְבַת מָשִׁיחַ קוֹדֶמֶת. נִדְבַת צִיבּוּר וְנִדְבַת נָשִׂיא. נִדְבַת נָשִׂיא. קוֹדֶמֶת. נִדְבַת מָשִׁיחַ וְנִדְבַת צִיבּוּר מִי קוֹדֵם. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. נִדְבַת מָשִׁיחַ וּשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה עוֹמְדִין. שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה קוֹדְמִין מִפְּנֵי שֶׁדָּמָן נִכְנַס לִפְנִים. לֹא מַר אֶלָּא שֶׁדָּמָן נִכְנַס לִפְנִים. הָדָא אָֽמְרָה. נִדְבַת מָשִׁיחַ וְנִדְבַת צִיבּוּר נִדְבַת מָשִׁיחַ קוֹדֶמֶת. הָיָה שָׁם פָּר עֲבוֹדָה זָרָה וְשָׂעִיר הַבָּא עִמּוֹ וְחַטָּאת אֲחֶרֶת. פָּר קוֹדֵם לְשָׂעִיר. וְשָׂעִיר קוֹדֵם לַחַטָּאת אֲחֶרֶת. וְחַטָּאת אֲחֶרֶת קוֹדֶמֶת לַפָּר. הֵיךְ עֲבִידְה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מִכֵּיוָן שֶׁהַשָּׂעִיר מְחוּסָּר זְמַן לַפָּר כְּמִי שֶׁקְּדָמוֹ פָּר. וְחַטָּאת אֲחֶרֶת קוֹדֶמֶת לַפָּר. פָּר שֶׁלָּעֲבוֹדָה זָרָה קוֹדֵם לַשָּׂעִיר הַבָּא עִמּוֹ מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ בַּמִּקְרָא. רִבִּי שְׁמוּאֵל אֲחוֹי דְרִבִּי בֶרֶכְיָה בָּעֵי. מֵעַתָּה שֶׁלְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ יִקְדּוֹם לְשָׂעִיר הַבָּא עִמּוֹ מִפְּנֵי שֶׁקְּדָמוֹ. אָמַר רִבִּי בָּא מָרִי. לֵית יְכִיל. חַטָּאת דִּידֵיהּ חָסֵר. עַל עֹלַ֧ת הַתָּמִ֛יד יֵֽעָשֶׂה֭ וְנִסְכּֽוֹ׃ סְמָכוֹ לְעוֹלַת הַתָּמִיד. קָרְבָּן אִישׁ וְקָרְבָּן אִשָּׁה. קָרְבָּן אִישׁ קוֹדֵם. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶן שָׁוִין. אֲבָל אִם הָיָה זֶה פָר וְזֶה גְדִי כָּהִיא דָּמַר רִבִּי פִינְחָס בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עֶבֶד מֵבִיא פָר וְרַבּוֹ מֵבִיא פָר. עֶבֶד קוֹדֵם לְרַבּוֹ. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. פַּר מָשִׁיחַ וּפַר עֵדָה עוֹמְדִים. פַּר מָשִׁיחַ קוֹדֵם לְפַר עֵדָה לְכָל מַעֲשָׂיו׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
דתנינן תמן. כלומר דלא תנינן במתני' אלא פר משיח ופר עדה עומדים ששניהן שוין הן ובהא אמרו פר המשיח קודם:
כהאי דאמר ר' פנחס אם עבד מביא פר ורבו מביא שעיר. כצ''ל. של עבד קודם הוא לרבו:
הדא דתימר כשהיו שניהן שוין. שניהן פרים או שניהן כבשים אבל אם היה קרבן אשה חשוב שזה פר וקרבן האיש גדי שלה קודם:
על עולת. אבל בשל ר''ח כתיב ושעיר עזים אחד לחטאת לה' על עולת התמיד יעשה ונסכו סמכו הכתוב לעולת התמיד שיעשה אחריו קודם לעולות הפרים עמו למוספין:
לית יכיל. אין אתה יכול ללמוד מכאן לפרים ושעיר של ר''ח דלא דמי דחטאת דידיה חסר. חטאת של ע''ז חסר כתיב בתורה ושעיר עזים אחד לחטת חסר אלף ללמד דאין דינו כשאר חטאת להקדימו להעולה הבאה עמה:
מעתה של ר''ח. פרים של ר''ח שהן ג''כ כתובים קודם במקרא יקדמו נמי לשעיר החטאת וה''ה בכל שעירי הרגלים שהן מאוחרין במקרא אלא דר''ח קמא הוא נקטיה והא אנן קי''ל דחטאת קודמת לעולה כדתנן בפ''י דזבחים:
פר של ע''ז. אע''פ שהוא עולה קודם לשעיר הבא עמו מפני שקדמו הכתוב במקרא:
כמי שקדמו פר. א''כ הפר דוחה אותו והשתא הדין עם הפר וחטאת אחרת וא''כ החטאת אחרת קודמת לפר שהוא עולה:
אמר רבי יוסי מכיון שהשעיר מחוסר זמן לפר. כלומר שא''א להקריבו קודם הפר שקדמו במקרא:
פר קודם לשעיר. כלומר הרי מן הדין שהפר של ע''ז קודם לשעיר הבא עמו כדאמר לקמן שקדמו במקרא ושעיר של ע''ז קודם להחטאת אחרת מפני שדמו נכנס לפנים והחטאת אחרת בדין שתהא קודמת לפר ע''ז שהוא עולה ואחטאת קודמת בכל מקום לעולה והשתא היך עבידה:
היו שם פר ע''ז ושעיר הבא עמו. עומדין ועוד חטאת אחרת מהו:
נישמעינה מן הדא. ברייתא דתנינן נדבת משיח ושעירי עבודה זרה. של ציבור עומדין שעירי עבודה זרה קודמין לפי שדמן נכנס לפנים אבל נדבת משיח הרי הוא כשאר נדבה ואין דמו נכנס לפנים ולא אמר טעמא אלא מפני שדמן נכנס לפנים הא לאו הכי לעולם של משיח קודמת הדא אמרה וכו':
נדבת ציבור ונדבת נשיא נדבת נשיא קודמת. לפי שהוא מלך ונדבת ציבור קרי לה לעולת קיץ המזבח שבאה מן הנדבה:
נדבת משיח ונדבת ציבור מי קודם. מי נימא דדוקא פרו תנן דקודם לפי שהוא מכפר אבל בנדבה הציבור קודמין או לא:
גמ' לפי שזה מכפר וזה מתכפר. כצ''ל וכדפרישית במתני' והכי הוא בתוספתא פ''ב:
נדבת משיח קודמת. כיון שזה יחיד וזה יחיד ויש למשיח קדימה בחובה שהוא מכפר לפיכך בדין הוא שתהא גם נדבתו קודמת:
מָה הוֹעִיל. אָמר רִבִּי יוּסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כְּשֶׁהָיָה חֲצִי תַלְמוּדוֹ מִזֶּה וַחֲצִי תַלְמוּדוֹ מִזֶּה. אֲבֵידַת אָבִיו שֶׁחֲצִי תַלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ וַאֲבֵידַת אִמּוּ גְּרוּשָׁה מֵאָבִיו מִי קוֹדֵם. אָבִיו הוּא שֶׁיִּקְדּוֹם אוֹ עַד שֶׁיְּהֵא כָל תַּלְמוּדוֹ מִמֶּנּוּ. אֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁחֲצִי תַלְמוּדוֹ הֵימֶינּוּ וַאֲבֵידַת אִמּוּ גְּרוּשָׁה מֵאָבִיו מִי קוֹדֵם. רַבּוֹ הוּא שֶׁיִּקְדּוֹם אוֹ עַד שֶׁיְּהֵא כָל תַּלְמוּדוֹ הֵימֶינּוּ. אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת אָבִיו וַאֲבֵידַת אִמּוֹ וַאֲבֵידַת רַבּוֹ. שֶׁלּוֹ קוֹדֵם לְאָבִיו וְאָבִיו לְאִמּוֹ וְאִמּוֹ לְרַבּוֹ. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה לְהַחֲיוֹת וּלְהָשִׁיב אֲבֵדָה. סָֽבְרִין מֵימַר. בְּשֶׁאֵין רַבּוֹ שָׁם. אֲתַא מֵימַר לָךְ. וַאֲפִילוּ רַבּוֹ שָׁם. הוּא וְאִמּוֹ וְרַבּוֹ וְאָבִיו עוֹמְדִים בַּשֶּׁבִי. הוּא קוֹדֵם לְאִמּוֹ וְאִמּוֹ לְרַבּוֹ וְרַבּוֹ לְאָבִיו. וְלֹא מַתְנִיתָה הִיא. הָאִשָּׁה קוֹדֶמֶת לָאִישׁ לִכְסוּת וּלְהוֹצִיאָהּ מִבֵּית הַשֶּׁבִי. סָֽבְרִין מֵימַר. בְּשֶׁאֵין רַבּוֹ שָׁם. אֲתַא מֵימַר לָךְ. וַאֲפִילוּ רַבּוֹ שָׁם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ומה הועיל. לו זה שאביו שקול כנגד רבו עכ''פ רבו שלמדו הביאו לחיי העולם הבא ומשני ר' יוסי בר' בון דה''נ קאמר בשחצי תלמודו מרבו וחצי תלמודו מאביו והיינו שקול כנגד רבו לענין תלמודו והלכך אביו קודם דהשתא יש לאביו מעלה אחת יותר שהביאו לחיי העולם הזה:
אבידת אביו שחצי תלמודו ממנו ואבידת אמו גרושה מאביו מי קודם. דאם לא היתה גרושה האב קודם לאם בכל מקום כדתנן בסוף כריתות מפני שהוא ואמו חייבין בכבוד אביו ואפי' לא למד ממנו כלום אבל עכשיו שגירשה ואינה חייבת בכבוד בעלה ושקולין הן למי שירצה יקדים אלא אם חצי תלמודו ממנו מהו שיהא חובה עליו להקדים לאביו או דילמא עד שיהא כל תלמודו ממנו דאז הוא דהוי חובה עליו להקדימו:
אבידת רבו שחצי תלמודו ממנו ואבידת אמו גרושה מאביו מי קודם. דאם לא היתה גרושה פשיטא דשל רבו קודמת דאם הוא קודם לאביו מכ''ש שקודם לאמו אבל עכשיו שהיא גרושה ושקולה היא עם אביו ועם רבו שחצי תלמודו ממנו מיבעיא לן מי קודם רבו הוא שקודם לנגד אמו או דילמא השתא דין אמו עם רבו כדין אביו עם רבו ועד שיהא כל תלמודו ממנו דאז הוא קודם ולא איפשיטו הני בעיי:
אבידתו וכו'. כל אלו הם לפניו שלו קודמת לאביו דהוא קודם לכל ושל אביו קודם לאמו ובאביו ורבו שלמדו שניהן עמו מיירי דאביו קודמו והלכך אחר אבידתו שלו של אביו קודם והוא קודם לאמו ואמו קודמת לרבו וקמ''ל דמכיון דאין קדימה לרבו נגד אביו אין לו קדימה ג''כ נגד אמו:
ולא מתניתא היא. מאי קמ''ל הא תנינא האיש קודם וכו' ולהשיב את האבידה וא''כ פשיטא שאבידת אביו קודם לאבידת אמו:
סברין מימר בשאין רבו שם. כלומר עיקר הרבותא דקמ''ל בשביל אמו ורבו הוא דמהו דתימא בשאין כאן אבידת רבו ג''כ עמהן אבל יש שם גם אבידת רבו נהי דאבידת אביו ודאי קודם לעולם לשל אמו מיהו הוי אמינא דאבדת רבו ג''כ קודמת לאמו קמ''ל דאפי' אבידת רבו שם הואיל דאין לו קדימה על אביו אין לו קדימה ג''כ על אמו:
הוא ואמו וכו'. וברבו המובהק מיירי שהוא קודם לאביו ופריך ולא מתני' היא וכו' ופשיטא שאמו קודמת:
סברין מימר. מהו דתימא בשאין רבו שם אבל אם רבו שם כיון שהוא קודם לאביו קודם נמי לאמו הלכך קמ''ל דלעולם מבית שבי אמו היא קודמת:
אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת אָבִיו שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵידָתוֹ וַאֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁלּוֹ קוֹדֶמֶת. אֲבֵידַת אָבִיו וַאֲבֵידַת רַבּוֹ שֶׁלְּרַבּוֹ קוֹדֶמֶת. שֶׁאָבִיו הֵבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. וְרַבּוֹ שֶׁלִּימְּדוֹ חָכְמָה הֵבִיאוֹ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְרַבּוֹ שְׁלִּימְּדוֹ מִשְׁנָה לֹא רַבּוֹ שְׁלִּימְּדוֹ מִקְרָא. אִם הָיָה אָבִיו שָׁקוּל כְּרַבּוֹ אָבִיו קוֹדֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
של רבו קודמת. כדתנן בסוף אלו מציאות וכדמפרש ברבו שלמדו משנה ולא שלמדו מקרא:
הָאִישׁ קוֹדֵם לָאִשָּׁה כול'. עַד כְּדוֹן בְּשֶׁהָיָה זֶה לְהַחֲיוֹת וְזֶה לְהַחֲיוֹת זֶה לִכְסוּת וְזֶה לִכְסוּת. הֲרֵי שֶׁהָיָה זֶה לְהַחֲיוֹת וְזֶה לִכְסוּת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי בְשֵׁם רִבִּי אַנְטִיגֳנֹס. כְּסוּת אֵשֶׁת חָבֵר וְחַיֵּי עַם הָאָרֶץ. כְּסוּת אֵשֶׁת חָבֵר קוֹדֶמֶת לְחַיֵּי עַם הָאָרֶץ מִפְּנֵי כְבוֹדוֹ שֶׁלְּחָבֵר. לֹא מַר אֶלָּא כְּסוּת אֵשֶׁת חָבֵר כְּחַיֵּי חָבֵר. אֲבָל אִם הָיָה זֶה לְהַחֲיוֹת וְזֶה לִכְסוּת אוֹתוֹ שֶׁלְּהַחֲיוֹת קוֹדֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עד כדון וכו'. עד כאן שמענו ממתני' בשהיה כאן לזה ולזה להחיות דהאיש קודם ובששניהם צריכין לכסות האשה קודמת:
הרי שהיה זה. האיש צריך להחיות והאשה צריכה לכסות איזה מהן קודם:
נישמעינה מהדא דאמר ריב''ל וכו' לא אמר אלא כסות של אשת חבר. קודמת אלא מפני כבודו של חבר ובחיי החבר אבל בעלמא אם היה לזה להחיות ולאשה לכסות אותו שהוא להחיות קודם:
רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ עָאַל לָבוֹצְרָה וַהֲוָה תַמָּן חַד רַבְּהוֹן רַמַּייָא. חַס לֵיהּ דְּלָא הֲוָה רַמַּאי אֶלָּא שֶׁהָיָה מְרַמֶּה בְמִצְווֹת. וַהֲוָה חֲמִי כְּמַה דְצִיבּוּרָא פְסַק וְהוּא פְסִיק לְקָבְּלֵיהּ. נְטָלוֹ רִבִּי שִׁמָעוֹן בֶּן לָקִישׁ וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ. וְקָֽרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חד רבהון רמייא. רב של רמאים וחס ליה שלא היה רמאי לרמות העולם אלא שהיה מתחכם ומרומה במצות ולא רצה לפסוק עד שראה כמה פסקו הציבור והיה פוסק כנגד כולם:
רִבִּי חִייָה בַּר בָּא עֲבִיד פְסִיקָא בָּהֵין בֵּית מִדְרָשָׁא דְטִיבֵּרִיָּא. וַהֲווֹן תַּמָּן מִן אִילֵּין דְּבַר סִילֵנִי. וּפְסַק חָדָא לִיטְרָא דְהַב. נְטָלוֹ רִבִּי חִייָה רַבָּה וְהוֹשִׁיבוֹ אֶצְלוֹ וְקָֽרָא עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וגו'.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
עביד פסיקא. פסיקת צדקה שיפסקו בשביל זה בית המדרש בטבריא:
מַעֲשֶׂה בְירִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרִבִּי יְהוֹשׁוּעַ וְרִבִּי עֲקִיבָה שֶׁעָלוֹ לְחוֹלַת אַנְטִוֹכִיָּא עַל עֶסֶק מִגְבַּת חֲכָמִים. וַהֲוָה תַמָּן חַד אַבָּא יְהוּדָה עֲביד מִצְוָה בְעַיִן טוֹבָה. פַּעַם אַחַת יָרַד מִנְכָסָיו וְרָאָה רַבּוֹתֵינוּ וְנִתְייָאַשׁ מֵהֶן. עָלָה לוֹ לְבֵיתוֹ וּפָנָיו חוֹלָנִיּוֹת. אָֽמְרָה לוֹ אִשְׁתּוֹ. מִפְּנֵי מַה פָנֶיךָ חוֹלָנִיּוֹת. אָמַר לָהּ. רַבּוֹתֵינוּ כָאן וְאֵינִי יוֹדֵעַ מָה אֶעֱשֶׂה. אִשְׁתּוֹ שֶׁהָֽיְתָה צַדֶּקֶת מִמֶּנּוּ אָֽמְרָה לוֹ. נִשְׁתַייְרָה לָךְ שָׂדֶה אַחַת. לֵךְ וּמְכוֹר חֶצְיָהּ וְתֵן לָהֶן. הָלַךְ וְעָשָׂה כֵן. וּבָא לוֹ אֶצֶל רַבּוֹתֵינוּ וְנָתַן לָהֵן. וְנִתְפַּלְלוּ עָלָיו רַבּוֹתֵינוּ. אָֽמְרוּ לוֹ. אַבָּא יְהוּדָה. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יְמַלֵּא חֶסְרוֹנוֹתֶיךָ. עִם כְּשֶׁהָֽלְכוּ לָהֶם יָרַד לַחֲרוֹש בְּתוֹךְ חֲצִי שָׂדֵהוּ. עִם כְּשֶׁהוּא חוֹרֵשׁ בְּתוֹךְ חֲצִי שָׂדֵהוּ שָֽׁקְעָה פָרָתוֹ וְנִשְׁבְּרָה. יָרַד לְהַעֲלוֹתָהּ וְהֶאִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֵינָיו וּמָצָא סִימָא. אָמַר. לְטוֹבָתִי נִשְׁתַּבְּרָה רֶגֶל פָּרָתִי. 18a וּבְהֲדוֹרַת רַבּוֹתֵינוּ שָׂאֲלוֹן עָלוֹי. אָֽמְרִין. מָה אַבָּא יְהוּדָה עֲביד. אָֽמְרִין. מָאן יְכִיל חֲמֵי אַפּוֹי דְּאַבָּא יְהוּדָה. אַבָּא יְהוּדָה דְתוֹרוֹי אַבָּא יְהוּדָה דִגְמָלוֹי אַבָּא יְהוּדָה דַחֲמוֹרוֹי. חָזַר אַבָּא יְהוּדָה לִכְמוֹת שֶׁהָיָה וּבָא אֶצֶל רַבּוֹתֵינוּ וְשָׁאַל בִּשְׁלוֹמָן. אָֽמְרִין לֵיהּ. אַבָּא יְהוּדָה עֲביד. אָמַר לָהֶן. עָֽשְׂתָה תְפִילַּתְכֶם פֵּירוֹת וּפֵירֵי פֵירוֹת. אָֽמְרוּ לוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁנָּֽתְנוּ אֲחֵרִים יוֹתֵר מִמְּךָ בָּרִאשׁוֹנָה אוֹתְךָ כָתַבְנוּ רֹאשׁ טִימוֹס. נְטָלוּהוּ וְהוֹשִׁיבוּהוּ אֶצְלָם וְקָֽרְאוּ עָלָיו הַפָּסוּק הַזֶּה מַתָּ֣ן אָ֭דָם יַרְחִ֣יב ל֑וֹ וְלִפְנֵי֖ גְדֹלִ֣ים יַנְחֶינּוּ׃
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ראש טימוס. ראש בשטר זכרון הנותנים ולפי שהיו יודעים שנתן בלב שלם ונפש חפיצה:
ובהדורת רבותינו. כשחזרו ושאלו עליו מה עסק של אבא יהודה והשיבו מי הוא יכול להקביל פניו מחמת כבוד עשרו שנתגדל בכל ובשוורים ובחמורים ובגמלים:
ונתייאש. הטמין עצמו מהן מפני הבושה:
מגבת חכמים. לצורך גבייה בשביל פרנסת החכמים:
מעשה וכו'. איידי דאיירי במתני' בענין גבייה לכסות ולהוציא מבית השבי נקט להני עובדי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source