Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 7b

משנה: מָצָא בַחֲנוּת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַתֵּיבָה וְלַחֶנְוָונִי הֲרֵי הוּא שֶׁל חֶנְוָווִי. לִפְנֵי הַשּׁוּלְחָנִי הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. בֵּין הַכִּיסֵּא וְלַשּׁוּלְחָנִי הֲרֵי הוּא שֶׁל שּׁוּלְחָנִי. הַלּוֹקֵחַ פֵּירוֹת מֵחֲבֵירוֹ אוֹ שֶׁשִּׁילַּח לוֹ חֲבֵירוֹ פֵירוֹת וּמָצָא בְתוֹכוֹ מָעוֹת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. וְאִם הָיוּ צְרוּרִין נוֹטֵל וּמַכְרִיז. אַף הַשִּׂמְלָה הָֽיְתָה בִּכְלָל כָּל אֵילּוּ וְלָמָּה יָצָאת. לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ לוֹמַר לָךְ מַה שִׂמְלָה מְיוּחֶדֶת שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵימָנִין וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִין אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סֵימָנִין וְיֵשׁ לָהּ תּוֹבְעִין חַייָב לְהַכְרִיז.

Traduction

Si on trouve un objet (sans indice) dans une boutique (40)Ouverte à tout venant., on peut le garder; si on le trouve entre le bureau et le boutiquier, c’est à celui-ci. Si on le trouve chez un changeur entre lui et la table, il faut le lui rendre; mais si on le trouve en dehors de la table (41)Devant elle chacun passe, et la trouvaille ne provient pas du changeur., on peut le garder. Si un individu achète à un autre des fruits ou des produits de champ, ou si l’autre les lui envoie, et qu’en les recevant il y trouve des pièces de monnaie, il peut les garder; mais si les pièces sont jointes (en bourse), il faut les publier, pour les rendre à celui qui pourra les désigner. L’Ecriture dit expressément que si l’on trouve un vêtement il faut le rendre (Dt 22, 3); c’est pour nous apprendre ceci: comme un vêtement présente des signes particuliers, et appartient à quelqu’un qui le réclamera, ainsi pour tous les objets présentant des signes spéciaux et appartenant à quelqu’un qui les réclamera, on est obligé de faire la publication.

Pnei Moshe non traduit

מתני' מצא בחנות הרי אלו שלו. בדבר שאין בו סימן מיירי דההוא דנפל מיניה מייאש שהכל נכנסים לשם:

בין התיבה. שהחנווני יושב לפניה ותמיד נוטל ממנה ונותן לפניו ומוכר ומעות שנותנין לו נותן לתיבה ולא נפל שום דבר אלא מיד חנוני:

שלחני. מחליף מעות ונותן מטבעותיו בשלחן שלפניו והבאין להחליף אף הן נותנין שם מעותיהן:

הרי אלו שלו. דאמרינן מן הבאין נפלו שהרי השלחן מפסיק בין השולחני להמעות שנמצאו ואם מן השולחני נפלו היה להם להמצא בינו ולכסא שהשלחן מונח עליו:

לקח פירות מחבירו וכו'. וכגון שחבירו זה תגר הוא שלוקח תבואה זו או פירות הללו מאנשי' הרבה ולא ידיע דמאן נינהו וכיון דלית בהו סימן נתייאשו הבעלים אבל אם זה שמכר את הפירות לקטן הוא עצמו מן הקרקע שלו ודשן הוא שודאי המעות שלו הן חייב להחזיר:

ואם היו צרורין. הקשר או המנין שלהם הוי סימן:

אף השמלה היתה בכלל כל אילו. בכלל כל אבדת אחיך:

ולמה יצאת. שפרט הכתוב וכן תעשה לשמלתו:

מה שמלה מיוחדת. סתם שמלה יש בה סימן וכן יש לה בעלים תובעין אותה שהרי נעשית בידי אדם ולא באה מן ההפקר:

אף כל שיש לו סימנין ותובעין. למעוטי דידעינן ביה דמייאש ושמעיניה דאמר וי ליה לחסרון כיס:

תַּנֵּי. מָצָא בָּאַשְׁפָּה חַייָב לְהַכְרִיז. שֶׁדֶּרֶךְ הָאַשְׁפָּה לְהִיטַּלְטֵל. מָצָא בַגַּל וּבְכוֹתֶל יָשָׁן הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. שֶׁאֲנִי אוֹמֵר. 7b שֶׁלֶּאֱמוֹרִייִם הָיוּ. תַּנֵּי. מָצָא בֵין פַּסִּים לַפַּסִּים. מִן הָאֲגָף וְלִפְנִים כְּלִפְנִים. מִן הָאֲגָף וּלְחוּץ כִּלְחוּץ. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לִפְנִים אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וּלְחוּץ הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּבַעַל הַבַּיִת. אִם הָיָה מְפוּלָּשׁ לְחוּץ אֲפִילוּ מֵחֶצְיוֹ וְלִפְנִים הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלְּמוֹצָאֵיהֶן.

Traduction

On a enseigné (37)Tossefta, 2.: si l’on trouve un objet dans le fumier, il faut le publier, car il arrive souvent que le fumier est déplacé (et la trouvaille pourrait être perdue pour son propriétaire).''Ce que l’on trouve dans une ruine ou un vieux mur, vous appartient'', car on peut supposer que cet objet remonte aux Emorrhéens (ou premiers habitants de la Palestine). On a enseigné (38)Ibid.: la trouvaille faite entre les poutres d’un plafond, sise à l’intérieur du battant de la porte fait partie de la maison (est au propriétaire); si elle se trouve à l’extérieur de ce point, elle est comme située au dehors (et appartient à celui qui l’a trouvée). Lorsqu’une cavité est percée à l’intérieur du côté de la maison, toute trouvaille prise là, fût-ce dans la moitié sise vers l’extérieur, appartient au maître de la maison. Lorsque la cavité est percée à l’extérieur, toute trouvaille prise là, fût-ce dans la moitié sise vers l’intérieur, appartient à qui l’a trouvée.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ב:

שדרך האשפה להיטלטל. ממקומו ולהפנות ואם לא יקח שמא לכשתפנה האשפה ימצאנה עכו''ם או ישראל חשוד והילכך הוי אבידה ומוזהר עליה:

של אמוריים. שהורישו אבותינו היו:

תני. בתוספתא שם:

בין פסים לפסים. בין פנימין שעל גבי הפתח:

מן האגף ולפנים. מקום שהדלת מוגף עליה קרוי אגוף ומשם ולפנים הרי הוא של בעל הבית:

כלחוץ. והרי הוא שלו שא' מבני רשות הרבים היניחו ושכחו וכבר נתייאש:

אם היה מפולש לפנים. שניכר שהחור והחלל מפולש מלפנים הוא לעולם הרי הוא של בעל הבית:

הָיָה מַשְׂכִּירָן לַאֲחֵרִים אֲפִילוּ מָצָא בְתוֹךְ הַבַּיִת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּפוּנְדָק אִתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בֶּחָצֵר כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁחַייָב לְהַכְרִוּז. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בֶּחָצֵר אִתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּפוּנְדָק כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁהוּא שֶׁלְּמוֹצָאוֹ.

Traduction

– ''Si le propriétaire loue sa maison à d’autres, celui qui a trouvé un objet, fût-ce à l’intérieur de la maison, pourra le garder''. Toutefois, dit R. Jérémie, il y a discussion entre R. Simon b. Eléazar et les autres sages sur le point de savoir si l’on peut garder la trouvaille, lorsque le propriétaire louant sa maison à beaucoup de personnes en a fait une auberge pandocion. Mais dans une cour ordinaire, louée, tous reconnaîtraient qu’il faut publier la trouvaille. R. Yossé dit le contraire: cette discussion est applicable à la trouvaille faite dans une simple cour; mais si elle est faite dans la maison devenue une auberge, il est évident selon tous que son maître y aura renoncé et que l’objet appartiendra à qui l’a trouvé (39)En raison du grand nombre d'habitants, le maître de l'objet y renonce au profit de qui l'a trouvé..

Pnei Moshe non traduit

הי' משכירו לאחרים וכו'. אמר ר' ירמיה בפונדק איתפלגון. הך דר' ירמיה אפלוגתא דר' שמעון בן אלעזר ורבנן קאי ושייכא לדינא דמתני' והפלוגתא היא בתוספתא ריש פ''ב דגרסי' שם מודה רשב''א בכלי אנפריא שמשתמשין בהן חייב להכריז וכו' וכן הי' ר' שמעון בן אלעזר אומר המציל מפי הארי וכו' והמוצא באסרטיא ופלטיא גדולה שלו מפני שהבעלים מתייאשין מהן. ומדקתני מודה רשב''א מכלל דרבנן פליגי עליה בעלמא וכן פליגי בסיפא אהא דקתני והמוצא באסרטיא וכו' דרשב''א סבר דבכל מקום שרוב העם מצוין הרי אלו שלו דמסתמא הבעלים מתייאשין. ומפרש ר' ירמיה פלוגתייהו דנדע מתני' מני וקאמר דבפונדק פליגי וכלומר דמתני' דקתני אם היה משכיר לאחרים הרי אלו שלו בשעשאו פונדק להרבה בני אדם מיירי וס''ל לרשב''א דאפי' בשעשאו פונדק לישראל הרי אלו שלו דמאן דנפל מיניה מייאש דלא ידע ממאן ליבעי:

אבל בחצר. סתם חצר בשלא עשאו פונדק אפי' הי' משכירו לאחרים חייב להכריז ומתני' רשב''א היא אבל חכמים פליגי דס''ל ברוב ישראל אפי' בפונדק חייב להכריז:

ר' יוסי. אמר בחצר איתפלגון אבל בפונדק כולי עלמא מודו שהוא שלו ומתני' דבשעשאו פונדק מיירי דברי הכל היא:

Baba Metsi'a

Daf 8a

הלכה: מָצָא בַחֲנוּת הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ כול'. 8a אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. עַל גַּבֵּי כִסֵּא שֶׁלּוֹ עַל גַּבֵּי תֵיבָה שֶׁלּוֹ.

Traduction

R. Eléazar dit, selon les termes de la Mishna: ''si l’on trouve un objet entre le changeur et sa table, il faut le lui rendre''; si donc on a trouvé l’objet sur le siège ou la caisse du changeur, on peut le garder.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כיני מתניתא על גבי כסא שלו. הא דקתני בין הכסא ולשלחני הוא דדייק דמשמע דוקא שנמצאו בין הכסא ולשלחני אבל נמצא ע''ג כסא שהשלחן מונח עליו הרי אלו שלו וכן אם נמצא ע''ג השלחן דאל''כ ליתני רבותא טפי על השלחן או על הכסא הרי אלו של שלחני:

ע''ג תיבה שלו. וכן דייקינן ברישא דדוקא בין התיבה ולחנוני הא ע''ג תיבה שלו:

שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח הֲוָה עֲסִיק בְּהָדָא כִיתְנָא. אָֽמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי. רִבִּי. אַרְפֵּי מִינָּךְ וַאֲנָן זְבַנִּין לָךְ חָדָא חֲמָר וְלֵית אַתְּ לָעֵי סוֹגִּין. אַזְלוֹן זְבַנּוֹן לֵיהּ חָדָא חֲמָר מֵחַד סִירְקַאי וּתְלִי בֵיהּ חָדָא מַרְגְּלִי. אֲתוֹן לְגַבֵּיהּ אָֽמְרִין לֵיהּ. מִן כְּדוֹן לֵית אַתְּ צְרִיךְ לָעֵי תוּבָן. אֲמַר לוֹן. לָמָּה. אָֽמְרִין לֵיהּ. זְבָנִינָן לָךְ חַד חֲמָר מֵחַד סִירְקַיי וּתְלִי בֵיהּ חָדָא מַרְגְּלִי. אֲמַר לוֹן. וְיָדַע בָּהּ מָרָהּ. אָֽמְרִין לֵיהּ. לָא. אֲמַר לוֹן. אֵיזַל חֲזַר. לֹא כֵן אָמַר רַב הוּנָא בֵּיבַי בַּר גּוֹזְלוֹן בְּשֵׁם רַב. הָתִיבוֹן קוֹמֵי רִבִּי. אֲפִילוּ כְּמָאן דָּמַר. גְּזֵילוֹ שֶׁלְּגוֹי אֲסוּרָה. כָּל עַמּוֹ מוֹדֵיי שֶׁאֲבֵידָתוֹ מוּתֶּרֶת. מַה אַתּוֹן סָֽבְּרִין שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח בַּרְבְּרוֹן הֲוָה. בְּעֵי שִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח מַשְׁמַע בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי מֵאַגַר כָּל הָדֵין עָֽלְמָא.

Traduction

Simon b. Shetah était occupé à ses travaux (fatigants) de filature (42)V. Vérité isr., 1861, 5, 69.. Ses disciples lui dirent: Rabbi, pour te décharger, nous voulons acheter un âne, afin de t’éviter des marches pénibles. Ils allèrent donc et achetèrent d’un arabe (sarracenus) un âne; ils trouvèrent, suspendue à l’animal, une perle fine (margarita). Comme ils se réjouissaient en sa présence de la trouvaille, le rabbi leur demanda si le marchand en avait eu connaissance. Sur leur réponse négative, il leur prescrivit de rendre la perle. Mais, objectèrent-ils, R. Houna Bivi-Bar-Gozlun n’a-t-il pas dit au nom de Rav que, selon l’observation faite devant Rabbi, même d’après celui qui interdit de tirer un profit du vol fait à un païen, il est du moins permis d’un commun accord de profiter de ce qu’il a perdu et que l’on a trouvé? Croyez-vous, répliqua le rabbi, que Simon b. Shetah soit un barbare, barbaro'', qui veuille s’enrichir des dépouilles d’autrui! Il veut, au contraire, que le nom divin soit béni grâce à lui; c’est la plus douce récompense du monde à laquelle il aspire.

Pnei Moshe non traduit

בהדא כיתנא. היה מתעסק בפשתן להרויח:

ארפי מינך. עזוב סחורה זו ואנחנו נקנה לך חמור אחד ולא תצטרך להטריח עצמך כל כך הרבה:

מחד סירקאי. מישמעאל א' והיה תולה בו אבן טובה א' שמצאו בו:

מן כדון לית את צריך לעי תובן. מעכשיו לא תצטרך להטריח עצמך עוד:

וידע בה מרה. אם הבעל החמור יודע מזה והשיבו לא ואמר להם א''כ תלכו ותחזירו לו:

לא כן וכו' התיבון. שהשיבו לפני רבי והעלו דאפי' למ''ד גזל עכו''ם אסור אבידתו מותרת ומפני מה אתה מצוה להחזיר אבידתו:

מה אתון סברין. השיב להם וכי אתם חושבין שמעון בן שטח ברברין הוה שנעשה חטפן ואץ להעשיר הוא:

בעי הוה שמעון בן שטח משמע. לא כן אלא רוצה הוא שיתקדש שם שמים על ידו ולשמוע שיאמרו בריך אלההון דיהודאי וזה נוח לו יותר מכל שכר וריוח ממון שבעולם:

וְיֵיידָא אָֽמְרָה דָא. רִבִּי חֲנִינָה מִשְׁתָּעֵי הָדֵין עוֹבְדָא. רַבָּנִין סַבַּייָא זְבָנִין חַד כְּרִי דְחִיטִּין מֵאִילֵּין דְּאיסרטוס וְאַשְׁכְּחוֹן בֵּיהּ בֵּיהּ חָדָא צְרָרָא דְדֵינָרֵי וַחֲזְרוֹנֵיהּ לְהוֹן. אָֽמְרִין. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

Traduction

Par quel fait ce Simon apprit-il à agir ainsi? -Par ce qui survint à R. Hanina: des rabbins et vieillards avaient acheté un monceau de froment à des soldats, stratiwth'', et y trouvèrent un sac contenant des dinars, qu’ils rendirent à son propriétaire. Celui-ci s’écria: Béni soit le Dieu des Juifs, qui leur prescrit d’agir aussi honnêtement!

Pnei Moshe non traduit

ויידא אמרה. ואיזה דבר הי' ומאיזו מעשה למד שמעון בן שטח כן:

דא. זה המעשה דמשתעי ר' חנינא:

רבנין סבייא. הזקנים לקחו כרי של חטים מאלו אנשי הצבא ומצאו בו צרור של דינרים והחזירו להן ושבחן ואמרו בריך אלההון דיהודאי שציוה להם להחזיר אבדה ובוטחים בו ומקיימים מצותיו:

אַבָּא אוֹשַׁעְיָה אִישׁ טוֹרִייָא [הֲוָה קַצָּר. עֲלַת מַלְכְּתָא מַסְחֵי גַּו מְגִירָה דְמַייָא וְאוֹבְדָת בינדילנין דִּילָהּ וְאַשְׁכְּהָהּ. מִי נַפְקָא אוֹשְׁטֵיהּ לָהּ. אָֽמְרָה. אֲהֵין לָהֶן. לִי אֲהֵן מַהוּ חָשׁוּב עָלַי אִית לִי טָבִין מִינֵּיהּ אִית לִי סוֹגִין מִינֵּיהּ. אֲמַר לָיהּ. אוֹרַיְתָא גָֽזְרַת דְּנַחְזוֹר. אָֽמרָה. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

Traduction

Aba Oshia, habitant de Toria (tour), blanchisseur, trouva dans le linge qu’une reine lui avait confié ses bijoux et objets précieux (43)''Menahem de Lonzano complète de passage; son éditeur M. Buber (Haasif, 2, 327) renvoie à un Midrash, cité aussi par le Pné-Mosché, qui propose la même addition, et non d'après le (Baba Qama 10, 11).''; il les lui rapporta. -Ils sont à vous, dit-elle (vous avez droit à cette trouvaille); ceux-là d’ailleurs sont peu pour moi, qui en ai beaucoup d’autres et meilleurs en qualité. Aba s’y refusa en disant: la Loi nous ordonne cette restitution. Elle s’écria: Béni soit le Dieu des Juifs!

Pnei Moshe non traduit

אבא אושעיא איש טרייא. חסר כאן ובמדרש יש שאבא אושעיא זה כובס היה ובאה המלכה לרחוץ שם ואבדה תכשיטין וכלי זהב שלה ומצאם והחזירן לה:

אמרה אהין להן. הרי אלו שלכם שזכיתם בם:

לי אהן מהו חשוב עלי. אלו מה הם חשובים בעיני יש לי הרבה ויותר טובים ואמר לה אורייתא גזרת הכי דנחזיר אבדה:

רִבִּי שְׁמוּאֵל בַר סוֹסַרְטַיי סְלַק לְרוֹמֵי. אוֹבְדָת מַלְכְּתָא דילניה דִידָהּ וְאַשְׁכְּחֵיהּ. אַפְקַת כְּרוּז בַּמְּדִינְתָא. מָאן דִּמְחַזַּר לָהּ בְּגַו ל̇ יוֹמִין יְסַב אָכֵן וְאָכֵן. בָּתָר ל̇ יוֹמִין אִיתְרִים רֵישֵׁיהּ. לָא חֲזָרֵיהּ גַּו ל̇ יוֹמִין. בָּתָר ל̇ יוֹמִין חֲזָרֵיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ. לָא הֲוֵית בִּמְדִינְתָא. אֲמַר לָהּ. אִין. אָֽמְרָה לֵיהּ. וְלָא שְׁמָעַת קָלָא דִכְרוּזָא. אֲמַר לָהּ. אִין. אָֽמְרָה לֵיהּ. וּמַה מַר. אֲמַר לָהּ. מָאן דִּמְחַזַּר לָהּ בְּגַו ל̇ יוֹמִין יְסַב אָכֵן וְאָכֵן. בָּתָר ל̇ יוֹמִין יִתְרִים רֵישֵׁיהּ. אָֽמְרָה לֵיהּ. וְלָמָּה לָא חֲזַרְתִּינֵיהּ גַּו ל̇ יוֹמִין. אֲמַר לָהּ. דְּלָא תֵימְרוֹן בְּגִין דַּחַלְתִּיךְ עָֽבְדִית אֶלָּא בְגִין דַּחַלְתֵּיהּ דְּרַחֲמָנָא. אָֽמרָה לֵיהּ. בְּרִיךְ אֱלָהֵהוֹן דִּיהוּדָאֵי.

Traduction

R. Samuel b. Sosratia arriva à Rome lorsque la reine de ce pays venait de perdre ses bijoux; il les trouva. Il entendit le crieur de la province publier cet avis: Celui qui rendra les bijoux à la reine dans les 30 jours recevra telle et telle récompense; mais s’il garde la trouvaille plus de 30 j., il aura la tête tranchée. Le rabbi pourtant ne les rendit pas de suite, mais après 30 jours. La reine lui dit: -N’étais-tu pas en ce pays lors de la publication de l’avis? -Si, dit-il, je l’ai bien entendu; mais j’ai différé cette restitution pour que tu ne supposes pas m’avoir fait agir par crainte de perdre la vie; j’ai agi par respect de la Providence, qui l’ordonne ainsi. -Elle s’écria: Béni soit le Dieu des Juifs!

Pnei Moshe non traduit

אובדת מלכתא דילניא דידה. אבדה החפצים והתכשיטין שלה והוא מצאן:

יסב אכן ואכן. יקח סך כך וכך בעד החזרתו ואם יעכב עד לאחר ל' יום ירימו ראשו ממנו והוא שמע הכרוז ועשה במתכוין ועיכב עד לאחר ל' יום להראות לה שלא מחמת פחד הכרוז הוא מחזיר אלא מחמת יראה שמים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source