Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 32a

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ מְקוֹם שֶׁנָהֲגוּ לִקְצוֹר יִקְצוֹר לַעֲדוֹר יַעֲדוֹר לַחֲרוֹשׁ אַחֲרָיו יַחֲרוֹשׁ הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּתְּבוּאָה כָּךְ חוֹלְקִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן כָּךְ חוֹלְקִין בַּזְּמוֹרוֹת וּבַקָּנִים וּשְׁנֵיהֶן מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים.

Traduction

Si un individu prend un champ à ferme, il fera tous les travaux accomplis d’ordinaire d’après l’usage du pays (198)Cf. ci-dessus, 7, 1.. Si l’usage veut qu’on coupe les épis, le fermier les coupera; si l’usage veut qu’on les arrache, il les arrachera. Si l’usage veut qu’on laboure la terre après la moisson, il le fera. La part que le fermier doit prendre du blé, il la prendra aussi du chaume et de la paille. La part qu’il prend du vin, il la prendra aussi des ceps et des échalas. Les échalas sont à la charge commune du propriétaire et du fermier.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המקבל שדה מחבירו. באריסות למחצה ולשליש ולרביע או בחכירות בכך וכך כורים לשנה:

מקום שנהגו לקצור יקצור. ולא יעקור ושניהן מעכבין זה על זה:

לעדור. לעקור:

לחרוש אחריו. אחר הקצירה ואחר העקירה חורשין כדי להפך שרשים של עשבים רעים שבשדה:

כשם שחולקין בתבואה. הך סיפא בקבלנות היא דאלו בחכרנות לא שייכא חלוקה:

בזמורות. הקוצצים מן הגפנים:

ובקנים. המעמידים את הגפנים. ושניהם מספקין את הקנים. מה טעם קאמר מה טעם חולקין בקנים לפי ששניהן מספקין את הקנים החדשים בכל שנה:

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִיא בֵּית שְׁלָחִין אוֹ בֵית הָאִילָן. יָבַשׁ הַמַּעֲייָן וְנִקְצַץ הָאִילָן אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ. אִם אָמַר לוֹ הִשָּׂכֵר לִי שְׂדֵי בֵית שְׁלָחִין זוֹ אוֹ בֵית הָאִילָן זוֹ יָבַשׁ הַמַּעֲייָן וְנִקְצַץ הָאִילָן מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ.

Traduction

Si un individu prend à ferme un champ qu’on arrose d’une source (199)V. (Baba Batra 3, 1) et 4, 7., ou un champ où se trouve un arbre, le fermier ne peut rien retrancher de ce qu’il doit au propriétaire, lors même que la source aura disparu ou que l’arbre se sera brisé. Mais s’il a dit qu’il veut prendre à ferme tel champ qu’on arrose d’une source, ou tel champ dans lequel se trouve un arbre, il peut retrancher au propriétaire l’équivalent du dommage qu’il a par la disparition de la source ou de l’arbre.

Pnei Moshe non traduit

בית השלחין. לשון משלהי שאין די לה במי הגשמים וצריכה להשקותה:

או בית האילן. ובשביל האילן היא חביבה על האריס שנוטל חלק בפירות בלא טורח:

יבש. המעיין של בית השלחין ולא פסק הנהר הגדול ואפשר להביא ממנו בדלי:

ונקצץ. או שנקצץ האילן של בית האילן:

אינו מנכה לו מן חכירו. אם קבלו בחכירות כך וכך כורים לשנה או בקבלנות למחצה לשליש ולרביע אין בעה''ב מפסיד מחלקו דמעיקרא לא גלי דעתיה דמשום המעיין או האילן טפי ליה לפי תנאו:

השכר לי בית השלחין זו. גלי דעתיה דבשביל שהוא בית השלחין או בית האילן טפי ליה בתנאיה:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּשֶׁיָּבַשׁ כָּל הַמַּעֲייָן. בְּרַם אִין הֲוָה עֲמִיק תַּרְתֵּין קוֹמִין וְאַתְּ עֲבִיד ג̇ קוֹמִין עֲמִיק יָֽכְלִין מֵימַר לֵיהּ. לַעֵי בֵיהּ וְהוּא סַגִּי.

Traduction

R. Isaac dit: selon la fin de la Mishna, le fermier ''peut retrancher au propriétaire l’équivalent du dommage'' lorsque la source est complètement tarie; mais si elle n’avait qu’une profondeur de deux hauteurs d’homme et qu’en creusant une troisième profondeur (ou couche), on arriverait à une nappe d’eau, le propriétaire peut dire au fermier: donne-toi de la peine pour creuser davantage l’orifice de la source, et tu auras de quoi arroser le champ.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בשיבש כל המעיין. הוא דחילקו בסיפא דמתני':

ברם. אבל אם היה עמוק שתי קומות ואם אתה מעמיקו יותר עד שלשה קומות עמוק יכולין להשקות ממנו:

יכלין מימר ליה. להחוכר לעי ביה והוא סגיי לך והטרח בו ותעמיקו ביותר עד שיהא די כדי להשקות ממנו ואפי' אמר לו חכור לי זה אינו מנכה לו מחכירו:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצוֹר וְתָלַשׁ. אָמַר לֵיהּ. אַתְּ בְּעִיתָהּ. לִתְלוֹשׁ וְקָצַר. אָֽמְרִין לֵיהּ. פּוּק דְּרִיתָהּ.

Traduction

Dans une localité où il est d’usage de moissonner, si le fermier veut arracher les produits (quoique la peine serait plus grande), le propriétaire peut lui dire: je m’oppose à l’arrachage (qui prive du chaume le sol, ainsi fertilisé). S’il est d’usage d’arracher les produits du sol, et le fermier veut moissonner pour que le chaume profite au terrain, le propriétaire peut exiger l’enlèvement complet et ne pas vouloir garder ce chaume.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מקום שנהגו לקצור ותלש. טעמא דמתני' מפרש שאינו רשאי לשנות ממה שנהגו ואפילו מטרחא מועטת ליתירתא כמו מקצירה לתלישה:

אמר ליה את בעיתה. יכול הוא לומר לו איננו רוצה שתתלוש מפני שאתה עושה להשדה חריבה ואני רוצה שישארו בה מן הקשין שתזבל השדה ותהיה טובה לזריעה. בעיתה מלשון ואשיתהו בתה. ישעיה ה':

לתלוש וקצר. אם נהגו לתלוש והוא קצר שישארו הקשין לזבל:

אמרין ליה פוק דריתה. צא עם הדיר והזבל שאתה גורם להיות בשדה ואני רוצה שתהא שדה שלי נקייה שאינה צריכה לזבל:

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַעֲמִידוֹ עַל גַּבָּיו. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּאוֹמֵר לוֹ. בַּיִת כָּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ. אֶלָּא הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וּבִיקֵּשׁ לְמוֹכְרוֹ. אָמַר רִבִּי אִמִּי. לֹא [עָֽלְתָה] עַל דַּעַת שֶׁזֶּה יָמוּת בָּרָעָב. רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן מָרִין. מִכֹּל קָנוּי לוֹ. אֶלָּא דּוּ אָמַר לֵיהּ. שִׁיבְקֵיהּ. דְּשָׁרֵי עַד יְמַלֵּא אֲנַקְלֵווסִיס דִּידֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נִיסִי וְלָא קְבִיל. מַה פְלִיג. 32a אָֽמְרֵי. בְּרַתֵּיהּ הֲוָות מְמַשְׁכְּנָהּ גָּבֵּי חַד רוֹמַי. [וְלָא הֲוָה לֵיהּ לְמִפְרְקָהּ. וְהוֹרָה רִבִּי אַסִּי שֶׁיִּמְכּוֹר.] בְּגִין כֵּן הוֹרֵי כְרִבִּי אִימִּי.

Traduction

Resh Lakish dit: il s’agit du cas où le locataire a été mis en présence de la maison; selon R. Yohanan, le propriétaire lui aura dit: ''je te loue une maison comme celle-ci''. Est-ce qu’un propriétaire après avoir loué sa maison (196)J., (Pessahim 4, 9). peut la vendre à un autre pendant la location? -Certes, répondit R. Amé, il ne saurait venir à l’idée de personne qu’un propriétaire, dépourvu de tout moyen d’existence, mourra plutôt de faim que de vendre son bien. R. Zeira et R. Ila disent tous deux: en ce cas, le propriétaire spécifiera à l’acquéreur que la location faite est valable pour un tel, et il sera stipulé que le locataire continuera à occuper la maison jusqu’à la fin de sa location ( anaclhsi'', appel). Un tel fait fut soumis à R. Nissi, qui n’accepta pas la décision de R. Zeira et R. Ila (que l’acquéreur soit tenu de conserver ce locataire). -Est-ce à dire qu’il conteste cet avis? -Non, il s’agit, selon lui, d’une maison hypothéquée chez un romain, à qui le propriétaire ne voulait pas céder la maison; aussi, R. Nissi enseigna comme R. Amé, de pouvoir la vendre à un autre (197)Passage complété d'après Lonzano (ibid.)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' במעמידו על גביו. בשהעמידו להשוכר לפני הבית והראהו לו בשעת שכירותו איירי ולפיכך כשנפל אינו רשאי לשנותו לא מקטן לגדול ולא מגדול לקטן:

בית כזה. אם אמר לו כזה שוב אין רשאי לשנותו:

אלא. לשון בעיא הוא ובהרבה מקומות נשתמשו בלשון אלא ללשון בעיא בהאי תלמודא וכלומר אלא דא מילתא צריכין אנו למילף:

וביקש למוכרו. המשכיר בתוך זמנו מי מעכב עליו השוכר:

לא על דעת. וכי עלתה על דעת שזה ימות ברעב ואם הוכרח זה למכרו למזונות לא בשביל השוכר הזה ימות הוא ברעב:

מכל מקום קנוי לו. כלומר דסברי על תנאי זה הוא דיכול למכור הוא וקנוי הוא להלוקח אלא דהוא אמר ליה המשכיר להלוקח שיבקיה דשרי צריך אתה להניחו להשוכר לשכון בבית הזה:

עד ימלא אנקלווסים דידי'. אנקלווסים העת והמונה עד שימלא זמן שכירות שלו ואם אין הקונה הזה מתרצה בכך אינו יכול למכרו:

אתא עובדא. כהאי קמי ר' ניסי ולא קביל דברי ר' זירא ור' אילא דאע''ג שלא היה לוקח מתרצה להניחו בבית צוה למכרו:

מה פליג. שואל הש''ס אם ר' ניסי פליג עלייהו:

אמרי ביתיה וכו'. כלומר המעשה שהיה כך היה דביתו של זה היה ממושכן אצל עכו''ם אחד ואם לא היה מוכרו כדי לפדותו מידו היה הבית נחלט להעכו''ם ולפיכך הורה כר' אימי להוראת שעה אבל לדינא מודה הוא לר' זירא ור' אילא. וסוגיא זו כתובה גם כן בפ' מקום שנהגו ונשנית בענין אחר:

הדרן עלך השואל

תַּנֵּי. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה קוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וְזוֹרֶה וּבוֹרֵר. הַחוֹפֵר וְהַכַּייָל וְהַסַּנְטָר שׁוֹמְרֵי הָעִיר וְהָאֹיקוֹנוֹמוֹס נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִן הָאֶמְצַע. הַכַּייָר וְהַבַּלָּן וְהַסֹּפֵר בִּזְמַן שֶׁבָּאִין מִכֹּחַ הָאָרִיס נוֹטְלִין מִכֹּחַ הָאָרִיס. מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת נוֹטְלִין מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת. אֵין מְשַׁנִּין עַל מִנְהַג הַמְּדִינָה.

Traduction

– On a enseigné (200)Tossefta, 9.: celui qui accepte un champ en fermage de son prochain est tenu de le moissonner, mettre les épis en gerbe, battre le blé, le vanner, le trier. Le défricheur de marais, le géomètre, le douanier, le gardien de ville, le gérant, sont payés sur les produits moyens des champs (ou de la caisse commune). Le puisatier, le baigneur et le perruquier qui ont à réclamer une dette au fermier prennent des produits de ce dernier; s’ils ont à la réclamer au propriétaire, ils prélèveront des produits de celui-ci. On ne change en rien l’usage local.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ט:

ה''ז קוצר וכו'. כלומר אלו המלאכות הם על המקבל:

החופר. סביבות השדה:

והכייל. לשון מודד. כיילא ליה בקבא רבה. שהוא ממונה על מדידת הקרקעות לכל א' וא' כפי גבולו:

והאיקונימוס. לשון לע''ז הוא המפקיד הממונה על צרכי העיר אלו כלן נוטלין שכרן שהוקבע להן מכל שדה ושדה כך וכך מן האמצע שהמקבל צריך ליתן לפי חלקו:

הבייר. החופר בורות העיר ושכרו מכל בית ובית וכן הבלן וספר העיר:

בזמן שבאין מכח האריס. שבאין לתבוע חוב האריס שעליו נוטלין מחלקו וכלומר שזה אין להם שייכות ליטול שכרן מן השדות אלא כל א' וא' משלם כפי המוטל עליו והכל כמנהג המדינ':

מתני' המקבל שדה מחבירו. בין בקבלנות ובין בחכירות:

נִקְצַץ הָאִילָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּשֶׁנִּקְצַץ כָּל הָאִילָן. אֲבָל אִם נִשְׁתַּייֵר בּוֹ מִמַּטַּע עֲשָׂרָה לְבֵית סְאָה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. בְּקַדְמִיתָא הֲווּ דְחָשִׁין וְלָא הֲווּ עָֽבְדִין סַגִין. בְּרַם כְּדוֹן הִינּוּן דְּלִילִין וְעָֽבְדִין סַגִין.

Traduction

''Il en est de même de l’arbre coupé''. -C’est vrai, dit R. Isaac, si les arbres sont tous coupés; mais s’il reste même la proportion de dix plants par terrain contenant un rendement d’un saah, le propriétaire peut dire au fermier: auparavant, les arbres trop pressés l’un contre l’autre ne pouvaient guère donner beaucoup de fruits, tandis que dans leur état actuel, espacés l’un de l’autre, ils donneront plus de fruits qu’autrefois.

Pnei Moshe non traduit

בשנקצץ כל האילן. כל האילנות שבו:

אבל אם נשתייר. בבית אילן זו אילנות שיש בהן ממטע עשרה לבית סאה אפי' אמר לו חכור לי בית אילן זו אינו מנכה לו מחכורו מפני שיכול לומר לו עכשיו היא יותר טובה ומשובחת שבתחלה הוו דחשין מעורבבין ודוחקין זה בזה ולא היו יכולין לעשות פירות הרבה אבל כמות שהן עכשיו הן דלילין ומרווחין א' מחבירו ועושין פירות מריבין ביותר:

Baba Metsi'a

Daf 32b

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וַאֲכָלָהּ חָגָב אוֹ נִשְׁדְּפָה. אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ אִם אֵינָהּ מַכַּת מְדִינָה אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם קִיבְּלָהּ מִמֶּנּוּ בְמָעוֹת בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ.

Traduction

Si les produits du champ affermé sont détruits par des sauterelles, ou sont brûlés, lorsque c’est un malheur public du pays, le fermier peut retrancher au propriétaire une somme correspondante à la perte qu’il subit; si la perte n’a pas été causée par un malheur public (si elle n’était pas générale), le fermier ne peut rien retrancher de la somme qu’il doit au propriétaire. R. Juda dit: si, au lieu de s’engager à donner au propriétaire une certaine quantité des produits du champ, le fermier s’est engagé à lui payer une certaine somme en argent, il ne peut rien retrancher, quand même la perte résulte du malheur public.

Pnei Moshe non traduit

אם מכת מדינה היא. שאכל החגב או נשתדפו רוב שדות של אותה העיר:

מנכה לו מחכירו. לפי ההפסד שאירעו:

אינו מנכה לו מחכירו. ואפי' נשתדפו כל השדות של בעל הקרקע יכול הוא לומר מזלך הוא שגרם הואיל ולא נשתדפו רוב שארי השדות של אותה העיר:

בין כך ובין כך. אפילו מכת מדינה היא אינו מנכה לו שעל המעות לא נגזרה גזירה ואין הלכה כר' יהודה:

משנה: 32b הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ אִם מִשֶׁזָּכָה בָהּ הוֹבִירָה שָׁמִין אוֹתָהּ כַּמָּה רְאוּיָה לַעֲשׂוֹת וְנוֹתְנִין לוֹ שֶׁכָּךְ כּוֹתֵב לוֹ אִם אוֹבִיר וְלֹא אַעֲבִיד אִישְׁלַם בְּמֵיטְבָא.

Traduction

Si le fermier ne cultive pas le champ (201)V. J., (Yebamot 15, 3)., il doit payer au propriétaire ce que le champ aurait produit s’il était cultivé; car il est écrit dans le bail: ''si je laisse le champ sans culture, je paierai le meilleur'' (des produits qu’on aurait pu en obtenir).

Pnei Moshe non traduit

מתני' המקבל שדה מחבירו. למחצה ולשליש ולרביע דאי בחכירות לא שייכא שמין דחכירתו הוא יתן:

אם משזכה בה הובירה. שלא חרש ולא זרעה:

אם אוביר. אעשנה בורה:

ולא אעביד. ולא אעשה בה פעולה הראויה לה:

אשלם במיטבא. כפי מה שהיתה ראויה לעשות אם היתה חרושה וזרועה כראוי:

מתני' המקבל שדה מחבירו. הא ליתא אלא בחכירותא דאי בקבלנותא פשיטא מי מצי מימר ליה מאי איכפת לך:

מתני' המקבל שדה מחבירו. הא ליתא אלא בחכירות' דאי בקבלנותא מאי מנכה איכא מה שימצאו יחלוקו:

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא רָצָה לְנַכֵּשׁ וְאָמַר לוֹ מָה אִיכְפַּת לָךְ הוֹאִיל וַאֲנִי נוֹתֵן לָךְ חֲכוֹרָךְ אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ מִפְּנֵי שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ לְמָחָר אַתְּ יוֹצֵא מִמֶּנָּה וְהִיא מַעֲלָה לְפָנַיי עֲשָׂבִים. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא עָשָׂת. אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲמִיד כְּרִי חַייָב לְטַפֵּל בָּהּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה מַה קִיצְבָּה בַּכְּרִי. אֶלָּא אִם יֵשׁ בָּהּ כְּדֵי נְפִילָה.

Traduction

Si le fermier refuse de sarcler le champ, en disant au propriétaire: ''tu n’en auras aucun dommage, puisque je te donne la part convenue des produits du champ'', le propriétaire peut le forcer de faire ce travail car il peut lui dire: ''tu peux t’en aller un jour et me laisser mon champ plein de mauvaises herbes''. Si le champ accepté en fermage donne trop peu de produits pour en obtenir un monceau, le fermier est obligé de le cultiver. R. Juda dit: il est obligé de le faire si le champ produit assez pour la semence qui y tombe.

Pnei Moshe non traduit

ולא רצה לנכש. לנקות התבואה מעשבים רעים שמתישין כח הקרקע ומעכבין את התבואה מלעלות:

מה איכפת לך. אם יחסר חלקי הואיל ואני נותן לך חכורך שפסקתי עמך:

ומעלה לפני עשבים. ואפי' אומר לו באחרונה אני חורש אותה אין שומעין לו משום דאומר לו נהי דעקרת שרשי העשבים סוף סוף אם תניח עכשיו העשבים עד שיזריעו יפלו הזרעים לארץ ויצמחו לשנה הבאה ולאלו לא תועיל החרישה:

המקבל שדה מחבירו. הא ליתא אלא בקבלנותא דאי בחכירותה מה לו לבעל השדה אם יחדל מלהטפל בה סוף סוף חכירו הוא נותן לו:

ולא עשת. תבואה אלא מעט ובא לו האריס למנוע מלהתעסק בה עוד שאין בה כדי טרחו:

אם יש בה. מתבואתה כדי להעמיד כרי וכדמפרש בגמרא:

מה קיצבה כרי. מה קצבה יש אם קצבתם לו שיעור כרי לחיוב טיפול שדה גדולה וכן לשדה קטנה אין זו קצבה:

אלא אם יש בה כדי ניפלה. כדי שיעור הזרע ממה שזרע בה חייב להיטפל בה ואין הלכה כר' יהודה:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. כַּמָּה כְדֵי לְהַעֲמִיד בָּהּ כְּרִי. רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אִידִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. וּבִלְבַד שֶׁיַּעֲמִיד הָרַחַת. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. וְהוּא שֶׁיְּהֵא בֵּית מִכְנָס שֶׁלָּהּ לְמַעֲלָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. חוּץ מִיצִיאוֹתָיו שֶׁלָּזֶה. רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה אָמַר. חוּץ מִיצִיאוֹתָיו שֶׁלָּזֶה וְשֶׁלָּזֶה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ כְּדֵי נְפִילָה. כְּדֵי הַזֶּרַע הַנּוֹפֵל בָּהּ.

Traduction

Quelle quantité minimum devra avoir ''le monceau de blé recueilli d’un champ dont la récolte est défectueuse'', pour que le fermier soit tenu de s’en occuper? Selon R. Jacob b. Idi au nom de R. Josué b. Levi, ce sera une quantité telle que le tamis placé dedans y reste debout. Selon R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina, il faut une quantité telle que le récipient du tamis dépasse le blé d’en haut (le cercle du bas devra être couvert de blé). R. Josué b. Levi dit: il faut un tel monceau, abstraction faite des dépenses avancées pour cette culture par l’un ou l’autre (propriétaire ou fermier); selon R. Yossé b. Hanina, on déduira les avances faites par tous deux (203)V. J., (Pea 5, 1).. R. Abahou explique la dernière expression (du §) ''qui y tombe'', qu’il s’agit de la semence que l’on répand dans le champ.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ובלבד כדי שיעמיד הרחת. שזורין בה התבואה אם יש כל כך תבואה שאם תוחבין בתוכה הרחת עומדת זהו כרי:

והוא שיהא בית מכנס שלה מלמעלה. העץ שהרחת נכנס ודבוק בו יהא לבדו מלמעלה וכלומר שצריך שתהא הרחת מכוסה בתבואה כולה עם הצדדין שלה:

חוץ מיציאותיו של זה. של הבעה''ב או של האריס הוא שצריך שיהא הכרי מלבד זה:

של זה ושל זה. כלומר חוץ מן ההוצאה של שניהן הוא שצריך שיהיה כדי כרי:

כדי ניפלה. דקאמר ר' יהודה כדי הזרע שנפל בה וע''ש שזורעין במפולת יד קאמר כדי ניפלה:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. הָדָא אָֽמְרָה. הַמְבַטֵּל כִּיס חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תַּרְעוֹמֶת. הַמְבַטֵּל שְׂדֵה חֲבֵירוֹ חַייָב לִשְׁפוֹת לוֹ. הַמְבַטֵּל סְפִינוֹתוֹ וֶחָנוּתוֹ מָהוּ.

Traduction

R. Isaac rappelle (à propos de l’obligation du fermier, qui laisserait un champ en friche): si quelqu’un est cause que l’argent du prochain reste improductif, celui-ci ne peut que lui adresser des reproches, sans réclamation financière (202)V. ci-dessus, 5, 3; mais celui qui laisse en friche le champ de son prochain doit à ce dernier un dédommagement (calculé d’après le rapport éventuel). Que doit payer celui qui laisse improductif le navire du prochain ou sa boutique? (question non résolue).

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא אמרה. לאו על האי מתני' קאי אלא איידי דשנויה האי סוגיא בפ' איזהו נשך על התוספתא הנותן מעות לחבירו ליקח בהן פירות למחצית שכר ולא לקח אין לו עליו אלא תרעומות ועלה אמר ר' יצחק התם הדא אמרה וכו' דאין זה אלא כמבטל כיסו וריוח של חבירו ואגב דנקט שדה דזהו הנלמד ממתני' דהכא נקט לה לכולא מילתא:

המבטל שדה חבירו. כדינא דמתני' שהובירה חייב לשפות לו לפייסו ולשלם כפי השומא הראויה שכך כותב לו אם אוביר וכו':

המבטל ספינתו וחנותו. שהבטיחו להתעסק ולהטפל בהן ולא עשה מהו אם לשדה דמיא דמצוי בהן הריוח או כמבטל כיסו כגוונא דין הנזכר דמיא דמי יימר דהוי משתכר ביה שהן קרובין ג''כ להפסד ולא איפשיטא:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source