Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 31b

משנה: 31b הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ הַמַּשְׂכִּיר חַייָב בַּדֶּלֶת בַּנֶּגֶר וּבַמַּנְעוּל וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אוּמָּן הַשּׂוֹכֵר עוֹשֵׂהוּ. הַזֶּבֶל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אֵין לַשּׂוֹכֵר אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר וּמִן הַכִּירַיִם בִּלְבַד.

Traduction

Si un individu loue une maison, il doit au locataire les portes, les verrous, la clef et tout ce qui peut être fait par un ouvrier; mais le locataire est obligé de faire lui-même ce qui peut être fait par tout le monde. Le fumier appartient au patron; le locataire n’a droit qu’aux cendres du four et des foyers.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ובנגר. שנועלין בו את הדלת ותוחבין אותו בחור האסקופא:

הזבל של בעל הבית. וכגון שנעשה זבל מתורי דאתי מעלמא שאע''פ שהחצר מושכרת להשוכר לא קנה דבר שבא ממקום אחר והרי הוא של המשכיר ומתורי דשוכר הזבל של בעל השוכר:

היוצא מן התנור. אפר ונעשה זבל:

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה לַשּׂוֹכֵר. הִשְׂכִּיר לוֹ לֶחֳדָשִׁים נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה לַמַּשְׂכִּיר. מַעֲשֶׂה בְצִיפּוֹרִין שֶׁשָּׂכַר מֶרְחָץ מֵחֲבֵירוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר זָהָב לַשָּׁנָה מִדֵּינָר זָהָב לַחֹדֶשׁ וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלִפְנֵי רִבִּי יוֹסֵי וְאָֽמְרוּ יַחֲלוֹקוּ אֶת חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר.

Traduction

Si un individu loue une maison à quelqu’un pour un an, le mois ajouté (embolismique) appartient au locataire. S’il a loué au mois, le mois ajouté appartient au propriétaire de la maison. Un individu loue à Sipporï une maison de bains, en disant qu’il la loue pour 12 dinars d’or par an, ou un dinar d’or par mois; comme l’année était alors de 13 mois, on se présenta devant R. Simon b. Gamliel et R. Yossé, qui dirent: Il faut partager le mois ajouté entre le locataire et le propriétaire.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נתעברה לשוכר. ולא ירבה לו שכר חדש שהעבור בכלל שנה:

מעשה בציפורין. התם פריך מעשה לסתור דהא רישא קתני או כולה דשוכר או כולה דמשכיר ומייתי מעשה דיחלוקו ומשני חסורי מחסרא והכי קתני ואם אמר לו בי''ב זהובים לשנה מזהוב לחדש יחלוקו דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ומעשה נמי וכו' ואין הלכה כרשב''ג ור' יוסי אלא כיון דקרקע בחזקת בעליה עומדת הלך אחר פחות שבלשונות בין שהיה לשון ראשון הפחות ובין לשון אחרון לעולם כלו למשכיר:

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְנָפַל חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ בַיִת. הָיָה קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל. גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַים. שְׁנַיִם לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחוֹת מִן הַחֲלוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן.

Traduction

Un individu loue une maison à un autre pour un certain espace de temps, et la maison s’écroule avant le terme, le propriétaire est obligé de fournir une autre maison au locataire. Si la maison était petite, il ne la fera pas grande; si elle était grande, il ne la fera pas petite; si elle n’avait qu’une pièce, il ne la fera pas de 2; si elle avait 2 pièces, il ne la fera pas d’une pièce. La maison qu’il fera n’aura pas moins ni plus de fenêtres que l’ancienne, à moins que le locataire et le propriétaire consentent tous les deux au changement.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חייב להעמיד לו בית. לימי שכירותו:

היה קטן וכו'. שיכול לומר לו אי אפשי אלאכמדת הבית הראשון ודוקא שהראה לו מתחלה הבית וא''ל בית כזה אני משכיר לך אבל אם א''ל בית זה ונפל אינו חייב לבנותו א''ל בית סתם יעמיד לו אחר שהוא קרוי בית בין גדול ובין קטן:

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה. מְזוּזָה מַעֲשֵׂה אוּמָּן.

Traduction

Quant aux obligations du propriétaire, R. Isaac b. Haqoula a enseigné que la pose d’une Mezuza (193)V. t. 5, p. 161-2. aux portes est à considérer comme le travail d’un ouvrier (elle est donc à la charge du propriétaire).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מזוזה מעשה ידי אומן. והרי הוא על המשכיר:

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. וְהֵיכִי. אִם בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּסוֹף הַחוֹדֶשׁ גְּבֵיי לֵיהּ כּוּלָּהּ. וְאִם בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אֲמַר לֵיהּ. פּוּק לָךְ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּאֶמְצַע הַחוֹדֶשׁ. רַב אָמַר. דִּינָא דָגַר. אָמַר רִבִּי לָא. לֵית דָּא פָֽשְׁטָא עַל שִׁיטַּת בֶּן נַנָּס דּוּ אָמַר. בִּיטֵּל לָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶת הָרִאשׁוֹן.

Traduction

Comment se fait-il que pour la maison de bains louée, il soit question de ''partager'' le montant du mois additionnel tu Si le propriétaire vient réclamer le loyer à la fin du mois, tout le montant de la déclaration devrait être au profit du locataire, en raison du doute? Si c’est au commencement du mois et le locataire ne veut pas le payer, le propriétaire n’a qu’à l’inviter à sortir? Il faut expliquer la Mishna, dit Samuel, au cas où le propriétaire demanda à être payé au milieu du mois (le reste seul sera exigible). Rav dit: le droit est en faveur du propriétaire (194)Possession vaut droit.; c.-à-d., explique R. Ila, on justifie l’avis de Rav d’après celui de Ben Nanos (195)Ci-après, traité (Baba Batra 7, 4)., qui déclare ceci: la dernière parole énoncée efface la première (de même ici, le dernier avis l’emporte).

Pnei Moshe non traduit

גמ' והיכי הא דקתני יחלוקו היכי דמי הוא:

אם כשבא עליו בסוף החדש. שכבר דר בו בזה החדש שחולקין עליו ובא המשכיר לתבוע שכרו:

גבייא ליה כולה. כלומר של השוכר הוא וכמאן דגבייה כולו הוא דמי ואין מוציאין ממנו מספק:

אמר ליה פוק לך. אם עדיין בתחלת החדש הוא יכול הוא להוציאו מביתו דבחזקתו קיימת עד דיהיב ליה שכר כל החדש:

כיני מתניתא. כן אנחנו צריכין לאוקמי מעשה דמתני' דקאמרי יחלוקו בבא בעליו באמצע החדש וחצי החדש שדר בו אין מוציאין ממנו מספק והחצי האחרון ישלם לו:

דינא דגר. דאגר כלומר הדין לעולם הוא עם המשכיר וכדמפרש ר' אילא דבריו:

לית פשטא על דא שיטת בן ננס. אין אנחנו פושטים דברי רב אלא כשיטת בן ננס וכלומר דודאי טעמו דכבן ננס ס''ל דאמר לקמן פ' בית כור במתני' מדה בחבל וכו' דלעולם אמרי' ביטל לשון אחרון את הראשון וכן נמי טעמי' דרב דתפוס לשון אחרון ולפיכך הדין עם המשכיר:

Baba Metsi'a

Daf 32a

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ וְהִיא בֵּית שְׁלָחִין אוֹ בֵית הָאִילָן. יָבַשׁ הַמַּעֲייָן וְנִקְצַץ הָאִילָן אֵינוֹ מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ. אִם אָמַר לוֹ הִשָּׂכֵר לִי שְׂדֵי בֵית שְׁלָחִין זוֹ אוֹ בֵית הָאִילָן זוֹ יָבַשׁ הַמַּעֲייָן וְנִקְצַץ הָאִילָן מְנַכֶּה לוֹ מֵחֲכִירוֹ.

Traduction

Si un individu prend à ferme un champ qu’on arrose d’une source (199)V. (Baba Batra 3, 1) et 4, 7., ou un champ où se trouve un arbre, le fermier ne peut rien retrancher de ce qu’il doit au propriétaire, lors même que la source aura disparu ou que l’arbre se sera brisé. Mais s’il a dit qu’il veut prendre à ferme tel champ qu’on arrose d’une source, ou tel champ dans lequel se trouve un arbre, il peut retrancher au propriétaire l’équivalent du dommage qu’il a par la disparition de la source ou de l’arbre.

Pnei Moshe non traduit

בית השלחין. לשון משלהי שאין די לה במי הגשמים וצריכה להשקותה:

או בית האילן. ובשביל האילן היא חביבה על האריס שנוטל חלק בפירות בלא טורח:

יבש. המעיין של בית השלחין ולא פסק הנהר הגדול ואפשר להביא ממנו בדלי:

ונקצץ. או שנקצץ האילן של בית האילן:

אינו מנכה לו מן חכירו. אם קבלו בחכירות כך וכך כורים לשנה או בקבלנות למחצה לשליש ולרביע אין בעה''ב מפסיד מחלקו דמעיקרא לא גלי דעתיה דמשום המעיין או האילן טפי ליה לפי תנאו:

השכר לי בית השלחין זו. גלי דעתיה דבשביל שהוא בית השלחין או בית האילן טפי ליה בתנאיה:

משנה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ מְקוֹם שֶׁנָהֲגוּ לִקְצוֹר יִקְצוֹר לַעֲדוֹר יַעֲדוֹר לַחֲרוֹשׁ אַחֲרָיו יַחֲרוֹשׁ הַכֹּל כְּמִנְהַג הַמְּדִינָה. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּתְּבוּאָה כָּךְ חוֹלְקִין בַּתֶּבֶן וּבַקַּשׁ. כְּשֵׁם שֶׁחוֹלְקִין בַּיַּיִן כָּךְ חוֹלְקִין בַּזְּמוֹרוֹת וּבַקָּנִים וּשְׁנֵיהֶן מְסַפְּקִין אֶת הַקָּנִים.

Traduction

Si un individu prend un champ à ferme, il fera tous les travaux accomplis d’ordinaire d’après l’usage du pays (198)Cf. ci-dessus, 7, 1.. Si l’usage veut qu’on coupe les épis, le fermier les coupera; si l’usage veut qu’on les arrache, il les arrachera. Si l’usage veut qu’on laboure la terre après la moisson, il le fera. La part que le fermier doit prendre du blé, il la prendra aussi du chaume et de la paille. La part qu’il prend du vin, il la prendra aussi des ceps et des échalas. Les échalas sont à la charge commune du propriétaire et du fermier.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המקבל שדה מחבירו. באריסות למחצה ולשליש ולרביע או בחכירות בכך וכך כורים לשנה:

מקום שנהגו לקצור יקצור. ולא יעקור ושניהן מעכבין זה על זה:

לעדור. לעקור:

לחרוש אחריו. אחר הקצירה ואחר העקירה חורשין כדי להפך שרשים של עשבים רעים שבשדה:

כשם שחולקין בתבואה. הך סיפא בקבלנות היא דאלו בחכרנות לא שייכא חלוקה:

בזמורות. הקוצצים מן הגפנים:

ובקנים. המעמידים את הגפנים. ושניהם מספקין את הקנים. מה טעם קאמר מה טעם חולקין בקנים לפי ששניהן מספקין את הקנים החדשים בכל שנה:

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּמַעֲמִידוֹ עַל גַּבָּיו. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּאוֹמֵר לוֹ. בַּיִת כָּזֶה אֲנִי מַשְׂכִּיר לָךְ. אֶלָּא הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וּבִיקֵּשׁ לְמוֹכְרוֹ. אָמַר רִבִּי אִמִּי. לֹא [עָֽלְתָה] עַל דַּעַת שֶׁזֶּה יָמוּת בָּרָעָב. רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי הִילָא תְּרֵיהוֹן מָרִין. מִכֹּל קָנוּי לוֹ. אֶלָּא דּוּ אָמַר לֵיהּ. שִׁיבְקֵיהּ. דְּשָׁרֵי עַד יְמַלֵּא אֲנַקְלֵווסִיס דִּידֵיהּ. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נִיסִי וְלָא קְבִיל. מַה פְלִיג. 32a אָֽמְרֵי. בְּרַתֵּיהּ הֲוָות מְמַשְׁכְּנָהּ גָּבֵּי חַד רוֹמַי. [וְלָא הֲוָה לֵיהּ לְמִפְרְקָהּ. וְהוֹרָה רִבִּי אַסִּי שֶׁיִּמְכּוֹר.] בְּגִין כֵּן הוֹרֵי כְרִבִּי אִימִּי.

Traduction

Resh Lakish dit: il s’agit du cas où le locataire a été mis en présence de la maison; selon R. Yohanan, le propriétaire lui aura dit: ''je te loue une maison comme celle-ci''. Est-ce qu’un propriétaire après avoir loué sa maison (196)J., (Pessahim 4, 9). peut la vendre à un autre pendant la location? -Certes, répondit R. Amé, il ne saurait venir à l’idée de personne qu’un propriétaire, dépourvu de tout moyen d’existence, mourra plutôt de faim que de vendre son bien. R. Zeira et R. Ila disent tous deux: en ce cas, le propriétaire spécifiera à l’acquéreur que la location faite est valable pour un tel, et il sera stipulé que le locataire continuera à occuper la maison jusqu’à la fin de sa location ( anaclhsi'', appel). Un tel fait fut soumis à R. Nissi, qui n’accepta pas la décision de R. Zeira et R. Ila (que l’acquéreur soit tenu de conserver ce locataire). -Est-ce à dire qu’il conteste cet avis? -Non, il s’agit, selon lui, d’une maison hypothéquée chez un romain, à qui le propriétaire ne voulait pas céder la maison; aussi, R. Nissi enseigna comme R. Amé, de pouvoir la vendre à un autre (197)Passage complété d'après Lonzano (ibid.)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' במעמידו על גביו. בשהעמידו להשוכר לפני הבית והראהו לו בשעת שכירותו איירי ולפיכך כשנפל אינו רשאי לשנותו לא מקטן לגדול ולא מגדול לקטן:

בית כזה. אם אמר לו כזה שוב אין רשאי לשנותו:

אלא. לשון בעיא הוא ובהרבה מקומות נשתמשו בלשון אלא ללשון בעיא בהאי תלמודא וכלומר אלא דא מילתא צריכין אנו למילף:

וביקש למוכרו. המשכיר בתוך זמנו מי מעכב עליו השוכר:

לא על דעת. וכי עלתה על דעת שזה ימות ברעב ואם הוכרח זה למכרו למזונות לא בשביל השוכר הזה ימות הוא ברעב:

מכל מקום קנוי לו. כלומר דסברי על תנאי זה הוא דיכול למכור הוא וקנוי הוא להלוקח אלא דהוא אמר ליה המשכיר להלוקח שיבקיה דשרי צריך אתה להניחו להשוכר לשכון בבית הזה:

עד ימלא אנקלווסים דידי'. אנקלווסים העת והמונה עד שימלא זמן שכירות שלו ואם אין הקונה הזה מתרצה בכך אינו יכול למכרו:

אתא עובדא. כהאי קמי ר' ניסי ולא קביל דברי ר' זירא ור' אילא דאע''ג שלא היה לוקח מתרצה להניחו בבית צוה למכרו:

מה פליג. שואל הש''ס אם ר' ניסי פליג עלייהו:

אמרי ביתיה וכו'. כלומר המעשה שהיה כך היה דביתו של זה היה ממושכן אצל עכו''ם אחד ואם לא היה מוכרו כדי לפדותו מידו היה הבית נחלט להעכו''ם ולפיכך הורה כר' אימי להוראת שעה אבל לדינא מודה הוא לר' זירא ור' אילא. וסוגיא זו כתובה גם כן בפ' מקום שנהגו ונשנית בענין אחר:

הדרן עלך השואל

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּשֶׁיָּבַשׁ כָּל הַמַּעֲייָן. בְּרַם אִין הֲוָה עֲמִיק תַּרְתֵּין קוֹמִין וְאַתְּ עֲבִיד ג̇ קוֹמִין עֲמִיק יָֽכְלִין מֵימַר לֵיהּ. לַעֵי בֵיהּ וְהוּא סַגִּי.

Traduction

R. Isaac dit: selon la fin de la Mishna, le fermier ''peut retrancher au propriétaire l’équivalent du dommage'' lorsque la source est complètement tarie; mais si elle n’avait qu’une profondeur de deux hauteurs d’homme et qu’en creusant une troisième profondeur (ou couche), on arriverait à une nappe d’eau, le propriétaire peut dire au fermier: donne-toi de la peine pour creuser davantage l’orifice de la source, et tu auras de quoi arroser le champ.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בשיבש כל המעיין. הוא דחילקו בסיפא דמתני':

ברם. אבל אם היה עמוק שתי קומות ואם אתה מעמיקו יותר עד שלשה קומות עמוק יכולין להשקות ממנו:

יכלין מימר ליה. להחוכר לעי ביה והוא סגיי לך והטרח בו ותעמיקו ביותר עד שיהא די כדי להשקות ממנו ואפי' אמר לו חכור לי זה אינו מנכה לו מחכירו:

הלכה: הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. מְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִקְצוֹר וְתָלַשׁ. אָמַר לֵיהּ. אַתְּ בְּעִיתָהּ. לִתְלוֹשׁ וְקָצַר. אָֽמְרִין לֵיהּ. פּוּק דְּרִיתָהּ.

Traduction

Dans une localité où il est d’usage de moissonner, si le fermier veut arracher les produits (quoique la peine serait plus grande), le propriétaire peut lui dire: je m’oppose à l’arrachage (qui prive du chaume le sol, ainsi fertilisé). S’il est d’usage d’arracher les produits du sol, et le fermier veut moissonner pour que le chaume profite au terrain, le propriétaire peut exiger l’enlèvement complet et ne pas vouloir garder ce chaume.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מקום שנהגו לקצור ותלש. טעמא דמתני' מפרש שאינו רשאי לשנות ממה שנהגו ואפילו מטרחא מועטת ליתירתא כמו מקצירה לתלישה:

אמר ליה את בעיתה. יכול הוא לומר לו איננו רוצה שתתלוש מפני שאתה עושה להשדה חריבה ואני רוצה שישארו בה מן הקשין שתזבל השדה ותהיה טובה לזריעה. בעיתה מלשון ואשיתהו בתה. ישעיה ה':

לתלוש וקצר. אם נהגו לתלוש והוא קצר שישארו הקשין לזבל:

אמרין ליה פוק דריתה. צא עם הדיר והזבל שאתה גורם להיות בשדה ואני רוצה שתהא שדה שלי נקייה שאינה צריכה לזבל:

תַּנֵּי. הַמְקַבֵּל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה קוֹצֵר וּמְעַמֵּר וְדָשׁ וְזוֹרֶה וּבוֹרֵר. הַחוֹפֵר וְהַכַּייָל וְהַסַּנְטָר שׁוֹמְרֵי הָעִיר וְהָאֹיקוֹנוֹמוֹס נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִן הָאֶמְצַע. הַכַּייָר וְהַבַּלָּן וְהַסֹּפֵר בִּזְמַן שֶׁבָּאִין מִכֹּחַ הָאָרִיס נוֹטְלִין מִכֹּחַ הָאָרִיס. מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת נוֹטְלִין מִכֹּחַ בַּעַל הַבַּיִת. אֵין מְשַׁנִּין עַל מִנְהַג הַמְּדִינָה.

Traduction

– On a enseigné (200)Tossefta, 9.: celui qui accepte un champ en fermage de son prochain est tenu de le moissonner, mettre les épis en gerbe, battre le blé, le vanner, le trier. Le défricheur de marais, le géomètre, le douanier, le gardien de ville, le gérant, sont payés sur les produits moyens des champs (ou de la caisse commune). Le puisatier, le baigneur et le perruquier qui ont à réclamer une dette au fermier prennent des produits de ce dernier; s’ils ont à la réclamer au propriétaire, ils prélèveront des produits de celui-ci. On ne change en rien l’usage local.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ט:

ה''ז קוצר וכו'. כלומר אלו המלאכות הם על המקבל:

החופר. סביבות השדה:

והכייל. לשון מודד. כיילא ליה בקבא רבה. שהוא ממונה על מדידת הקרקעות לכל א' וא' כפי גבולו:

והאיקונימוס. לשון לע''ז הוא המפקיד הממונה על צרכי העיר אלו כלן נוטלין שכרן שהוקבע להן מכל שדה ושדה כך וכך מן האמצע שהמקבל צריך ליתן לפי חלקו:

הבייר. החופר בורות העיר ושכרו מכל בית ובית וכן הבלן וספר העיר:

בזמן שבאין מכח האריס. שבאין לתבוע חוב האריס שעליו נוטלין מחלקו וכלומר שזה אין להם שייכות ליטול שכרן מן השדות אלא כל א' וא' משלם כפי המוטל עליו והכל כמנהג המדינ':

מתני' המקבל שדה מחבירו. בין בקבלנות ובין בחכירות:

נִקְצַץ הָאִילָן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. בְּשֶׁנִּקְצַץ כָּל הָאִילָן. אֲבָל אִם נִשְׁתַּייֵר בּוֹ מִמַּטַּע עֲשָׂרָה לְבֵית סְאָה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. בְּקַדְמִיתָא הֲווּ דְחָשִׁין וְלָא הֲווּ עָֽבְדִין סַגִין. בְּרַם כְּדוֹן הִינּוּן דְּלִילִין וְעָֽבְדִין סַגִין.

Traduction

''Il en est de même de l’arbre coupé''. -C’est vrai, dit R. Isaac, si les arbres sont tous coupés; mais s’il reste même la proportion de dix plants par terrain contenant un rendement d’un saah, le propriétaire peut dire au fermier: auparavant, les arbres trop pressés l’un contre l’autre ne pouvaient guère donner beaucoup de fruits, tandis que dans leur état actuel, espacés l’un de l’autre, ils donneront plus de fruits qu’autrefois.

Pnei Moshe non traduit

בשנקצץ כל האילן. כל האילנות שבו:

אבל אם נשתייר. בבית אילן זו אילנות שיש בהן ממטע עשרה לבית סאה אפי' אמר לו חכור לי בית אילן זו אינו מנכה לו מחכורו מפני שיכול לומר לו עכשיו היא יותר טובה ומשובחת שבתחלה הוו דחשין מעורבבין ודוחקין זה בזה ולא היו יכולין לעשות פירות הרבה אבל כמות שהן עכשיו הן דלילין ומרווחין א' מחבירו ועושין פירות מריבין ביותר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source