Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 31a

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים אֵינוֹ יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מִן הֶחָג עַד הַפֶּסַח. וּבִימוֹת הַחַמָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם וּבַכָּרַכִּין אֶחָד יְמוֹת הַחַמָּה וְאֶחָד יְמוֹת הַגְּשָׁמִים שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וּבַחֲנוּיוֹת אֶחָד כָּרכִּין וְאֶחָד עֲייָרוֹת שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר חֲנוּת שֶׁל נַחְתּוֹמִין וְשֶׁל צַבָּעִין שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

Traduction

Si un individu loue une maison à un autre (à raison de tant par mois), il ne peut pas le mettre dehors en hiver, savoir de la fête des tentes à Pâques; s’il veut le mettre dehors, en été, il faut l’en avertir 30 jours d’avance. Dans les grandes villes, on ne peut mettre dehors les locataires ni en hiver ni en été, sans les avertir d’un an d’avance. S’il loue une boutique à un boutiquier, soit dans les petites villes, soit dans les grandes, il doit l’avertir un an d’avance. R. Simon b. Gamliel dit: s’il s’agit d’une boutique d’un boulanger ou d’un teinturier, le locataire de la boutique doit être averti 3 ans d’avance (191)Ils donnent à leurs clients à crédit pour longtemps.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המשכיר בית לחבירו. סתם ולא קבע לו זמן קבוע:

בימות הגשמים אינו יכול להוציאו מן החג ועד הפסח ובימות החמה שלשים יום. כלו' הדין הוא שאינו יכול להוציאו קודם הפסח ואם בא להוציאו קודם הפסח צריך שיודיענו שלשי' יום בימות החמה והיינו ט''ו באלול שהוא שלשים יום קודם החג דבימות החמה שכיחי בתים למיגר והוא הדין דבימות החמה גופייהו אם ירצה להוציאו צריך להודיעו שלשים יום מקודם ודיו בכך כיון דבימות החמה קאי הא שכיחי ליה בתי:

ובכרכין. שהכל נמשכין שם לגור והבתים אינם מצוין כ''כ צריך להודיעו י''ב חדש קודם יציאתו בין בימות החמה בין בימות הגשמים וכן בחניות בין בעיירות בין בכרכין וכשם שהמשכיר חייב להודיעו כך השוכר חייב להודיעו מקודם ל' יום בעיירות או מקודם י''ב חדש בכרכין כדי שיבקש שכן ולא ישאר ביתו פנוי ואם לא הודיעו אינו יכול לצאת אלא יתן השכר:

של נחתומין ושל צבעים. שהקיפן מרובה לזמן ארוך:

משנה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים וְעָשׂוּ פָחוּת מֵרְבִיעִית לַסְּאָה הֲרֵי אֵילּוּ לְבַעַל הַזֵּיתִים. עָשׂוּ רְבִיעִית לַסְּאָה זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ. שָׁטַף הַנָּהָר זֵיתָיו וּנְתָנָם לְתוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ זֶה אוֹמֵר זֵיתַיי גִּידֵּילוּ וְזֶה אוֹמֵר אַרְצִי גִידֵּלָה יַחֲלוֹקוּ.

Traduction

Un individu vend ses oliviers à un autre (qui les achète pour les couper plus tard et faire usage du bois); en attendant ils ont rapporté un peu d’huile, moins d’un quart par saah, cette huile appartient à l’acheteur. Mais s’il y a un quart que l’acheteur réclame (parce que les arbres lui appartiennent), et le vendeur le réclame, parce que le champ est à lui; les deux plaideurs se le partageront. Si un fleuve a arraché les oliviers du sol d’un individu, qui se trouvent maintenant dans le champ d’un autre individu, où ils ont rapporté des fruits; l’un réclame parce que les arbres lui appartiennent, et l’autre les réclame, parce qu’ils ont cru dans son champ; les 2 plaideurs se les partageront.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המוכר זיתיו לעצים. שיקוץ אותם לשריפה והשהא אותם בקרקע ועשו זיתים רעים שאין בסאה שלהם רביעית שמן:

הרי הן לבעל הזיתים. דבפחות מרביעית לא קפדי אינשי ורביעית שאמרו חוץ מההוצאה שהוא מוציא במסיקתן ובעצירתן ומתני' בסתם אבל אמר לו לקוץ מיד אפילו בפחות מרביעית הרי הן לבעל הקרקע ואם אמר לקוץ כל זמן שירצה אפילו עשו יותר מרביעית הרי הן לבעל הזיתים:

עשו רביעית לסאה. חוץ מן ההוצאה:

יחלוקו. לפי שההנאה לשניהם ביחד:

שטף הנהר את זיתיו. ומוקי לה בגמ' כגון ששטפן הנהר בגושיהן דהיינו עם הקרקע שסביבותיהן שהן יכולין לחיות על ידה ופטורין הן מערלה ובשלש שנים הראשונים הוא דיחלוקו דאע''ג דקרקע של זה מגדלן מ''מ אי לאו גושיהן לא הוו מצי למיכל מינייהו משום ערלה אבל לאחר ג' שנים הכל לבעל הקרקע דאמר ליה אי אנא נטעי מי לא הוה אכילנא לאחר שלש:

הלכה: אָמַר לוֹ הִשְׁאִילָהּ לִי כול'. הַמַּחֲלִיף פָּרָה כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. זוֹ לְהוֹצִיא מִידֵי סוּמָּכוֹס שֶׁאוֹמֵר. כָּל הַסְּפֵיקוֹת יַחֲלוֹקוּ. 31a אָמַר רִבִּי לָא. תִּיפְתָּר בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. רִבִּי יוֹסֵי בָּעֵי. אִם בְּשֶׁזֶּה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. וְזֶה אוֹמֵר. בָּרִיא לִי. עַל דָא אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן לְהוֹצִיא מִדִּבְרֵי סוּמָּכוֹס.

Traduction

Selon R. Yohanan, l’avis de la Mishna (disant que si le vendeur dit avoir cédé le petit, et l’acheteur revendique le grand, le vendeur jurera qu’il dit vrai) a pour but d’exclure l’avis contraire de Somkos, disant qu’en tous cas de doute le montant sera partagé entre le vendeur et l’acquéreur. R. Ila dit: on peut expliquer cette partie de la Mishna, en disant que lorsqu’il arguent tous deux de la certitude de leur assertion, Somkos reconnaît aussi que l’acquéreur est tenu de prouver son dire, ou le vendeur devra jurer qu’il dit vrai. R. Yossé s’en étonna; car l’avis de Somkos se rapporte aux doutes exprimés par le vendeur et l’acheteur; or sur les assertions certaines, énoncées par eux, R. Yohanan n’aurait pas lieu de remarquer que c’est dit à l’exclusion de Somkos.

Pnei Moshe non traduit

נמ' זו להוציא מידי סומכוס. אסיפא קאי זה אומר גדול וזה אומר קטן ישבע המוכר שהקטן מכר וקאמר ר' יוחנן דזו להוציא מידי סומכוס היא וכלומר דקשיא ליה לר' יוחנן בפירושא דמתני' דהא רישא דקתני יחלוקו כסומכוס אתיא דאמר כל הספיקות שנסתפק לנו הדין עם מי יחלוקו וא''כ אמאי קאמר בסיפא ישבע הא נמי ממון המוטל בספק הוא דהרי ספק הוא להב''ד מי הוא הטוען באמת ולסומכוס יחלוקו מיבעי ליה:

אמר ר' אילא. דסיפא לא קשיא דתיפתר בשטוענין ברי זה אומר ברי לי שהגדול לקחתי וזה אומר ברי לי שלא מכרתי אלא הקטן ובכי הא מודה סומכוס דעל הלוקח להביא ראיה או ישבע המוכר שהקטן מכר:

אם בשזה אומר וכו'. כלומר דר' יוסי מתמה עליה לדברי ר' אילא דלדידיה דמפרש לרישא בשמא ושמא זה אומר שמא עד שלא מכרתי וזה אומר משלקחתי ובהא הוא דאמר סומכוס יחלוקו אבל בסיפא זה אומר גדול וכו' מפרש לה כפשטה דבברי וברי מיירי וכי על זה הוה אמר ר' יוחנן להוציא מדברי סומכוס דהא לא מספקא לן כלל בדברי סומכוס דלא אמר אלא בשמא ושמא אבל בברי וברי לא אמר ולא הוה ליה לר' יוחנן לאקשויי מידי אלא ודאי דלא ניחא ליה לר' יוחנן לפרש רישא בשמא וסיפא בברי והלכך מתמה ר' יוחנן דסיפא משמע להוציא מדברי סומכוס ורישא לא אתייא אלא כסומכוס:

הלכה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. תַּנֵּי. כָּל אֵילּוּ שֶׁאָֽמְרוּ ל̇ יוֹם וְי̇ב̇ חוֹדֶשׁ לֹא שֶׁיִּדּוֹר בְּתוֹכָן ל̇ יוֹם וְי̇ב̇ חוֹדֶשׁ אֶלָּא שֶׁיּוֹדִיעוֹ קוֹדֶם ל̇ יוֹם וְקוֹדֶם י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. בֵּית הַבַּד כָּל שָׁעַת בֵּית הַבַּד. בֵּית הַגַּת כָּל שָׁעַת הַגַּת. בֵּית הַיּוֹצְרָה אֵין פָּחוּת מִשְּׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בְּאִילֵּין שֶׁהֵן עוֹשִׂין בֶּעָפָר שָׁחוֹר. אֶבָל בְּאִילֵּין שֶׁעוֹשִׂין בְּעָפָר לָבָן כּוֹנֵס גּוֹרְנוֹ וּמִסְתַּלֵּק.

Traduction

On a enseigné (192)''Sur 6; Tossefta, 6.'': pour tous ces nombres énoncés, un mois ou un an, il ne s’agit pas du temps de l’habitation, mais de la durée minimum de l’avis qui précède le départ. Pour faire quitter un foulon, il faut prévenir d’avance une durée égale à son occupation (autant de temps que les olives y restent d’ordinaire), et la durée sera la même pour un pressoir. Pour un four de potier, l’avis devra être donné un an d’avance. Toutefois, dit R. Yossé, une aussi longue durée est exigible pour les potiers qui travaillent dans la terre noire (dont la manipulation exige beaucoup de temps); mais à un potier qui travaille dans la terre blanche, il suffit de laisser le temps nécessaire à la réunion de ses ustensiles, puis qu’il parte.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''ח:

לא שידור. לא על זמן הדיר' קאמר אלא שצריך להודיעו קודם שיוציאנו:

בית הבד. אינו יכול להוציאו כל שעת עשייה בבית הבד:

בעפר שחור. שמלאכתן וטיפולן מרובה:

בעפר לבן. לא היו בימיהם מלאכה מרובה כל כך:

גורנו. כליו וצרכיו ומסתלק:

הלכה: הַמּוֹכֵר זֵיתָיו לָעֵצִים כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּעֵי. הִרְטִיבוּ מַה הֵן.

Traduction

R. Yohanan demanda: lorsqu’après l’inondation l’olivier a profité du second champ, quelle est la règle? (Ne peut-on pas arguer que, sans son terrain, les oliviers seraient desséchés)?

Pnei Moshe non traduit

גמ' ר' יוחנן בעי. הא דקתני שטף נהר זיתיו וכו' יחלוקו ואם הרטיבו מחמת קרקע של זה מה הן דינם ומאי קאמרת בהא וכלומר דאמאי קתני יחלוקו סתם הא בעל הקרקע מצי למימ' אי אנא נטעי מי לא אכילנא וכדמפרש ר' יוסי בן חנינה דברי ר' יוחנן לקמיה:

רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁשָּֽׁטְפָן בְּגוּשֵׁיהֶן. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אָמַר. שְׁנֵי עָרְלָה בֵּינֵיהֶן.

Traduction

Il s’agit, dit R. Houna, du cas où l’inondation a entraîné en même temps les mottes de terre où l’olivier est enraciné. R. Yossé b. Hanina ajoute: entre ces deux avis, il y a une distinction à noter pour les premières années interdites de la plantation: d’après le premier, malgré les mottes emportées, le propriétaire des oliviers y a seulement droit pendant ces années (car, sans ces mottes, le plant serait interdit, étant neuf); d’après le second, par le transport de ses mottes le premier possesseur a droit aux olives, et le partage se fera après 3 ans.

Pnei Moshe non traduit

כששטפן בגושיהן. ואהנו גושיהן של בעל הזיתים:

שני ערלה ביניהן. כלומר דלא תימא לפרש דברי ר' יוחנן דאיהו לא מוקי לה בששטפן בגושיהן הא ודאי ליתא דאי ליכא גושיהן א''כ מאי אית ליה לבעל הזיתים דלימא ליה זיתי גדלו (לימא) ליה עקור אילנך וזיל ועוד דהא בתוך ג' מי מצי אכיל מינייהו אלא ודאי ר' יוחנן נמי מוקי לה בששטפן בגושיהן ושני ערלה איכא בינייהו דר' יוחנן ס''ל דאפי' כשנעקרו בגושיהן אין לבעל הזיתים חלק בהן אלא בתוך שני ערלה דאי לאו גושיהן לא הוי מצי למיכל אבל לאחר שני ערלה לא אהני ליה ולא מידי והיינו דמדייק ר' יוחנן הרטיבו מחמת הקרקע מפני מה הן כדין דחלוקה ומפרש להמתני' דבאמת דוקא בתוך שני ערלה הוא דיחלוקו אבל לאחר מכאן הכל לבעל הקרקע ורב הונא לא ס''ל הכי אלא מכיון שנעקרו בגושיהן מצי למימר זיתי גדלו ולאחר שלש יחלוקו:

Baba Metsi'a

Daf 31b

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ וְנָפַל חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ בַיִת. הָיָה קָטָן לֹא יַעֲשֶׂנּוּ גָדוֹל. גָּדוֹל לֹא יַעֲשֶׂנּוּ קָטָן. אֶחָד לֹא יַעֲשֶׂנּוּ שְׁנַים. שְׁנַיִם לֹא יַעֲשֶׂנּוּ אֶחָד. לֹא יִפְחוֹת מִן הַחֲלוֹנוֹת וְלֹא יוֹסִיף עֲלֵיהֶן אֶלָּא מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן.

Traduction

Un individu loue une maison à un autre pour un certain espace de temps, et la maison s’écroule avant le terme, le propriétaire est obligé de fournir une autre maison au locataire. Si la maison était petite, il ne la fera pas grande; si elle était grande, il ne la fera pas petite; si elle n’avait qu’une pièce, il ne la fera pas de 2; si elle avait 2 pièces, il ne la fera pas d’une pièce. La maison qu’il fera n’aura pas moins ni plus de fenêtres que l’ancienne, à moins que le locataire et le propriétaire consentent tous les deux au changement.

Pnei Moshe non traduit

מתני' חייב להעמיד לו בית. לימי שכירותו:

היה קטן וכו'. שיכול לומר לו אי אפשי אלאכמדת הבית הראשון ודוקא שהראה לו מתחלה הבית וא''ל בית כזה אני משכיר לך אבל אם א''ל בית זה ונפל אינו חייב לבנותו א''ל בית סתם יעמיד לו אחר שהוא קרוי בית בין גדול ובין קטן:

משנה: הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ לַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה לַשּׂוֹכֵר. הִשְׂכִּיר לוֹ לֶחֳדָשִׁים נִתְעַבְּרָה הַשָּׁנָה נִתְעַבְּרָה לַמַּשְׂכִּיר. מַעֲשֶׂה בְצִיפּוֹרִין שֶׁשָּׂכַר מֶרְחָץ מֵחֲבֵירוֹ בִּשְׁנֵים עָשָׂר זָהָב לַשָּׁנָה מִדֵּינָר זָהָב לַחֹדֶשׁ וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלִפְנֵי רִבִּי יוֹסֵי וְאָֽמְרוּ יַחֲלוֹקוּ אֶת חֹדֶשׁ הָעִיבּוּר.

Traduction

Si un individu loue une maison à quelqu’un pour un an, le mois ajouté (embolismique) appartient au locataire. S’il a loué au mois, le mois ajouté appartient au propriétaire de la maison. Un individu loue à Sipporï une maison de bains, en disant qu’il la loue pour 12 dinars d’or par an, ou un dinar d’or par mois; comme l’année était alors de 13 mois, on se présenta devant R. Simon b. Gamliel et R. Yossé, qui dirent: Il faut partager le mois ajouté entre le locataire et le propriétaire.

Pnei Moshe non traduit

מתני' נתעברה לשוכר. ולא ירבה לו שכר חדש שהעבור בכלל שנה:

מעשה בציפורין. התם פריך מעשה לסתור דהא רישא קתני או כולה דשוכר או כולה דמשכיר ומייתי מעשה דיחלוקו ומשני חסורי מחסרא והכי קתני ואם אמר לו בי''ב זהובים לשנה מזהוב לחדש יחלוקו דמספקא לן אי תפוס לשון ראשון או לשון אחרון ומעשה נמי וכו' ואין הלכה כרשב''ג ור' יוסי אלא כיון דקרקע בחזקת בעליה עומדת הלך אחר פחות שבלשונות בין שהיה לשון ראשון הפחות ובין לשון אחרון לעולם כלו למשכיר:

משנה: 31b הַמַּשְׂכִיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ הַמַּשְׂכִּיר חַייָב בַּדֶּלֶת בַּנֶּגֶר וּבַמַּנְעוּל וּבְכָל דָּבָר שֶׁהוּא מַעֲשֵׂה אוּמָּן. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מַעֲשֵׂה אוּמָּן הַשּׂוֹכֵר עוֹשֵׂהוּ. הַזֶּבֶל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אֵין לַשּׂוֹכֵר אֶלָּא הַיּוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר וּמִן הַכִּירַיִם בִּלְבַד.

Traduction

Si un individu loue une maison, il doit au locataire les portes, les verrous, la clef et tout ce qui peut être fait par un ouvrier; mais le locataire est obligé de faire lui-même ce qui peut être fait par tout le monde. Le fumier appartient au patron; le locataire n’a droit qu’aux cendres du four et des foyers.

Pnei Moshe non traduit

מתני' ובנגר. שנועלין בו את הדלת ותוחבין אותו בחור האסקופא:

הזבל של בעל הבית. וכגון שנעשה זבל מתורי דאתי מעלמא שאע''פ שהחצר מושכרת להשוכר לא קנה דבר שבא ממקום אחר והרי הוא של המשכיר ומתורי דשוכר הזבל של בעל השוכר:

היוצא מן התנור. אפר ונעשה זבל:

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. וְהֵיכִי. אִם בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּסוֹף הַחוֹדֶשׁ גְּבֵיי לֵיהּ כּוּלָּהּ. וְאִם בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּרֹאשׁ חוֹדֶשׁ אֲמַר לֵיהּ. פּוּק לָךְ. שְׁמוּאֵל אָמַר. כֵּינִי מַתְנִיתָא. בְּשֶׁבָּא עָלָיו בְּאֶמְצַע הַחוֹדֶשׁ. רַב אָמַר. דִּינָא דָגַר. אָמַר רִבִּי לָא. לֵית דָּא פָֽשְׁטָא עַל שִׁיטַּת בֶּן נַנָּס דּוּ אָמַר. בִּיטֵּל לָשׁוֹן אַחֲרוֹן אֶת הָרִאשׁוֹן.

Traduction

Comment se fait-il que pour la maison de bains louée, il soit question de ''partager'' le montant du mois additionnel tu Si le propriétaire vient réclamer le loyer à la fin du mois, tout le montant de la déclaration devrait être au profit du locataire, en raison du doute? Si c’est au commencement du mois et le locataire ne veut pas le payer, le propriétaire n’a qu’à l’inviter à sortir? Il faut expliquer la Mishna, dit Samuel, au cas où le propriétaire demanda à être payé au milieu du mois (le reste seul sera exigible). Rav dit: le droit est en faveur du propriétaire (194)Possession vaut droit.; c.-à-d., explique R. Ila, on justifie l’avis de Rav d’après celui de Ben Nanos (195)Ci-après, traité (Baba Batra 7, 4)., qui déclare ceci: la dernière parole énoncée efface la première (de même ici, le dernier avis l’emporte).

Pnei Moshe non traduit

גמ' והיכי הא דקתני יחלוקו היכי דמי הוא:

אם כשבא עליו בסוף החדש. שכבר דר בו בזה החדש שחולקין עליו ובא המשכיר לתבוע שכרו:

גבייא ליה כולה. כלומר של השוכר הוא וכמאן דגבייה כולו הוא דמי ואין מוציאין ממנו מספק:

אמר ליה פוק לך. אם עדיין בתחלת החדש הוא יכול הוא להוציאו מביתו דבחזקתו קיימת עד דיהיב ליה שכר כל החדש:

כיני מתניתא. כן אנחנו צריכין לאוקמי מעשה דמתני' דקאמרי יחלוקו בבא בעליו באמצע החדש וחצי החדש שדר בו אין מוציאין ממנו מספק והחצי האחרון ישלם לו:

דינא דגר. דאגר כלומר הדין לעולם הוא עם המשכיר וכדמפרש ר' אילא דבריו:

לית פשטא על דא שיטת בן ננס. אין אנחנו פושטים דברי רב אלא כשיטת בן ננס וכלומר דודאי טעמו דכבן ננס ס''ל דאמר לקמן פ' בית כור במתני' מדה בחבל וכו' דלעולם אמרי' ביטל לשון אחרון את הראשון וכן נמי טעמי' דרב דתפוס לשון אחרון ולפיכך הדין עם המשכיר:

הלכה: הַמַּשְׂכִּיר בַּיִת לַחֲבֵירוֹ כול'. הוֹרֵי רִבִּי יִצְחָק בַּר חֲקוּלָה. מְזוּזָה מַעֲשֵׂה אוּמָּן.

Traduction

Quant aux obligations du propriétaire, R. Isaac b. Haqoula a enseigné que la pose d’une Mezuza (193)V. t. 5, p. 161-2. aux portes est à considérer comme le travail d’un ouvrier (elle est donc à la charge du propriétaire).

Pnei Moshe non traduit

גמ' מזוזה מעשה ידי אומן. והרי הוא על המשכיר:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source