Baba Metsi'a
Daf 30a
משנה: 30a הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה שְׁאָלָהּ חֲצִי יוֹם וּשְׂכָרָהּ חֲצִי יוֹם שְׁאָלָהּ הַיּוֹם וּשְׂכָרָהּ לְמָחָר שָׂכַר אַחַת וְשָׁאַל אַחַת הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר שְׁאוּלָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָֽיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָֽיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ חַייָב. הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר שְׂכוּרָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָֽיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָֽיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁהַשְּׂכוּרָה מֵתָה. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.
Traduction
Un individu emprunte une vache pour la moitié de la journée et il la loue pour l’autre moitié, ou bien il l’emprunte pour un jour et la loue pour le lendemain, ou bien il emprunte une vache et il en loue une autre; la 1re vache ou la seconde meurt. Le demandeur dit: la vache morte était empruntée, ou bien il dit que la vache est morte pendant qu’elle était empruntée (185)Aussi le défendeur payera la valeur de la vache, car l'emprunteur est responsable de l'accident même inévitable., et le défendeur dit qu’il ne sait pas si l’autre dit vrai ou non; en ce cas le défendeur doit payer. Si le défendeur dit: la vache morte était louée, ou bien il dit que la vache est morte pendant qu’elle était louée (186)Le locataire n'est pas responsable de l'accident inévitable., et si le demandeur dit qu’il ne sait pas si l’autre dit vrai ou non, le défendeur est acquitté. Si le demandeur dit que la vache morte était empruntée, et le défendeur dit qu’elle était louée; celui-ci prêtera serment qu’il dit la vérité (et il sera acquitté). Si le demandeur et le défendeur n’ont que des doutes, ils se partageront entre eux la valeur de la vache morte (187)Le défendeur paiera la moitié..
Pnei Moshe non traduit
מתני' המשאיל אמר שאולה מתה. אשאל אחת ושכר אחת קאי ובמה דסיים פתח:
ביום וכו'. קאי אאינך בבי:
והלה אומר איני יודע חייב. למאי דקי''ל מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ישבע שבועת היסת שאינו יודע ופטור א''א לאוקמי המתני' כמשמעה ומוקי לה בגמרא התם כגון שיש עסק שבועה דאורייתא ביניהם ורישא משכחת לה בתרתי דא''ל שתי פרות מסרתי לך פלגא דיומא בשאלה ופלגא דיומא בשכירות אי נמי חד יומא בשאלה וחד יומא בשכירות ומתו תרווייהו בעידן שאלה וא''ל שואל חדא אין בעידן שאלה מתה ואידך לא ידענא אי בעידן שאלה אי בעידן שכירות מתה דה''ל כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם ודוקא מתו תרוייהו דאי בדקיימא חדא וקא''ל חדא שקלה ואידך לא ידענא הוי ליה בהא דמודה הילך וקי''ל כרב ששת דאמר הילך פטור משבועה דאורייתא וסיפא דשאל אחת ושכר אחת משכחת לה בתלת דאמר ליה שלשה פרות מסרתי לך שתים בשאלה וחדא בשכירות ומתו תרתי דבשאלה וא''ל שואל אין חדא דשאלה מתה ואידך לא ידענא אי דשאלה מתה והך דקיימא דשכירות היא ואי דשכירות מתה והך דקיימא דשאלה היא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם:
השוכר אמר וכו' והלה אומר איני יודע פטור. וישבע השוכר שכדבריו כן הוא:
זה אומר שאולה וכו'. הא נמי לא אפשר לאוקמה כמשמעה דהא קי''ל טענו חטין והודה לו בשעורים פטור אף מדמי שעורי' וה''נ מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ומה מקום לשבועה זו והלכך מוקי לה התם דשבועה זו ע''י גלגול היא דא''ל אשתבע לי שבועת שומרים שאתה חייב לישבע שמתה כדרכה ומגו דמשתבע על השכורה שמתה כדרכה מגלגל עליו לישבע שהשכורה היא שמתה:
יחלוקו. מתני' דתני יחלוקו מוקי לה התם כסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל לא קי''ל הכי אלא כחכמים דס''ל המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לא היתה שם ראיה ישבע השומר שאינו יודע ופטור:
משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁילַּח לוֹ בְיַד בְּנוֹ וּבְיַד עַבְדּוֹ וּבְיַד שְׁלוּחוֹ אוֹ בְיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁלַּשּׁוֹאֵל וָמֵתָה פָטוּר. אָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל שַׁלְּחָהּ לִי בְּיַד בְּנִי וּבְיַד עַבְדִּי וּבְיַד שְׁלוּחִי אוֹ בְיַד בִּנְךָ אוּ בְיַד עַבְדְּךָ אוֹ בְיַד שְׁלוּחֲךָ אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּשְׁאִיל הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָהּ לָךְ בְּיַד בְּנִי בְּיַד עַבְדִּי בְּיַד שְׁלוּחִי אוֹ בְיַד בִּנְךָ אוֹ בְיַד עַבְדְּךָ אוֹ בְיַד שְׁלוּחֲךָ וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל שַׁלַּח וְשִׁילְּחָהּ וָמֵתָה חַייָב. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחֲזִירָהּ.
Traduction
Un individu emprunte une vache à un autre: celui-ci l’envoie au premier par son fils, par son esclave, ou par une autre personne (188)Cf. J., Eruvin 7,1.; ou bien il l’envoie par le fils ou l’esclave ou l’ouvrier du premier; la vache meurt avant d’arriver à destination, en ce cas, celui-ci est acquitté. Si l’emprunteur dit au prêteur: ''Envoie-moi la vache par mon fils, mon esclave, ou par la personne que je t’enverrai'', ou s’il lui dit: ''Envoie-la par ton fils, ton esclave, ou par une autre personne''; si le propriétaire adhère à cette demande, et la vache meurt après que cette personne l’a reçue, l’emprunteur doit en payer la valeur comme s’il l’avait reçue lui-même. Il en est de même au cas où le propriétaire dit à l’emprunteur: ''Je veux t’envoyer la vache par mon fils, mon esclave, ou par une autre personne, ou par ton fils, ton esclave, ou par celui que tu m’enverras''; l’emprunteur lui dit: ''Fais-le'', et le propriétaire le fait; et la vache meurt après que la personne indiquée l’a reçue; dans ce cas, l’emprunteur doit également en payer la valeur, comme s’il l’avait reçue lui-même, puisqu’il a dit au propriétaire de la vache de la lui envoyer. Ces règles s’appliquent aussi au cas où l’emprunteur rend la vache au propriétaire (189)''P. ex. l'emprunteur renvoie la vache qui meurt avant que le propriétaire l'ait reçue; en ce cas, le premier est responsable, comme si la vache était morte chez lui. Mais si le propriétaire lui dit de la lui envoyer, et que la vache meurt après que la personne indiquée l'a reçue, l'emprunteur est acquitté, comme si c'était le propriétaire lui-même qui l'avait reçue.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ביד בנו. המשאיל שלחה לשואל ביד בנו ועבדו ושלוחו של משאיל:
או ביד בנו וביד עבדו או ביד שלוחו של שואל ומתה. בדרך פטור והאי שלוחו של שואל פליגי בה אמוראי בהגוזל קמא התם ולרב חסדא דס''ל שליח שעשאו בעדים הוי שליח מוקי לה להשליח דשואל דמתני' בשכירו ולקיטו שדר בביתו ולא עשאו שליח בעדים דאי איכא עדים דשוויה שליח חייב השואל באונסים משמסרה זה לו:
שלחה לי וכו' או ביד עבדך. האי עבדך בעבד עברי קאמר דאלו עבד כנעני יד עבד כיד רבו והוי כאלו לא יצאה מרשות משאיל וכאלו המשאיל עצמו הוליכה לו ואם נאנסה בדרך פטור השואל:
וכן בשעה שמחזירה. אם שלח השואל ביד בנו ועבדו ושלוחו שלו או של המשאיל לא יצאת מרשותו של שואל עד שתבא ליד המשאיל ואם נאנסה בדרך חייב ואם אמר לו המשאיל שלחה לי או שאמר השואל הריני משלחה וכו' וא''ל המשאיל שלח ושלחה ונאנסה בדרך פטור ומתני' דוקא כשמחזירה בתוך ימי שאילתה אבל אם החזירה לאחר ימי שאילתו אין לו דין שואל אלא דין שומר שכר יש לו וכדמסקינן בפ' האומנין ואם שלחה לו ביד בנו ביד עבדו ושלוחו בין שלו בין של משאיל ונאנסה בדרך פטור:
הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול'. לָֽיְלָה שֶׁבֵּנְתַיִים מָהוּ. אִיתָ מְרִין. דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ עַל יְדֵי שֶׁשּׂוֹכְרָהּ אֶצְלוֹ לא לָנָה כִּשְׁאוּלָה הִיא אֶצְלָהּ וְהוּא חַייָב. וְאִיתָ מְרִין. אֵין דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ כִּשְׂכוּרָה אֶצְלוֹ וּפָטוּר.
Traduction
Si pendant la nuit d’intervalle entre la réception de la vache comme prêt et le jour de la location elle meurt, le détenteur est-il considéré comme ayant achevé l’emprunt (n’étant plus responsable), ou à défaut de la restitution reste-t-il responsable? Selon la réponse des uns, il est d’usage de ramener la vache empruntée chez le propriétaire pour y passer la nuit;mais comme l’emprunteur qui sera le lendemain locataire ne l’a pas ramenée, la bête reste chez lui à l’état de prêt, et il en est responsable. Selon le dire des autres, ce n’est pas l’usage que la vache empruntée passe la nuit chez le propriétaire. Or, comme la vache dont il s’agit ici est louée (d’avance), le détenteur n’en est pas responsable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לילה שבנתיים מהו. שאלה היום ושכרה למחר ומתה בלילה שבנתיים מה דינו וכלומר דמיבעיא ליה מי אמרינן דמיד שכלתו שאלתו תו לא הוי ליה שואל עלה ואע''פ שעדיין היא בביתו ולא החזירה לבעלים או דילמא דלא אתחיל השכירות עד שיחזירנו לבעלים אחר יום השאלה והדר למישקלה ליום השכירות ואי לא אהדרה ומתה בלילה עדיין כשואל הוי ומיחייב באונסין:
אית אמרין. וקאמר הש''ס דפליגי בה בהאי דינא דאית אמרין דרך הפרות ללון על בעליהן כלומר שצריך השואל להחזירה להבעלים מיד אחר שנשתמש בה ביום שאלתו ודרך הוא שיוחזרו אצל בעליהן ללון שם וזו על ידי ששכרה ליום המחרת אצלו לא החזירה ולא לנה בבית הבעלים עדיין כשאולה היא אצלו ואם מתה בלילה חייב:
ואית אמרין אין דרך וכו'. כלומר שאין החיוב מוטל על השואל להחזירה לבית הבעלים ללון שם ואפי' עדיין היא בביתו מיד אחר יום השאלה אמרינן דכלתה שאלתה וזו כשכורה אצלו ואם מתה בלילה פטור:
Baba Metsi'a
Daf 30b
משנה: הַמַּחֲלִיף פָּרָה בַחֲמוֹר וְיָֽלְדָה וְכֵן הַמּוֹכֵר שִׁפְחָתוֹ וְיָֽלְדָה זֶה אוֹמֵר עַד שֶׁלֹּא מָכַרְתִּי וְזֶה אוֹמֵר מִשֶּׁלָּקַחְתִּי יַחֲלוֹקוּ. הָיוּ לוֹ שְׁנֵי עֲבָדִים אֶחָד גָּדוֹל וְאֶחָד קָטָן וְכֵן שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה. הַלּוֹקֵחַ אוֹמֵר הַגָּדוֹל לָקַחְתִּי וְהַמּוֹכֵר אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ זָכָה בַגָּדוֹל. הַמּוֹכֵר אוֹמֵר הַקָּטוֹן מָכַרְתִּי וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ אֵין לוֹ אֶלָּא קָטָן. זֶה אוֹמֵר גָּדוֹל וְזֶה אוֹמֵר קָטָן יִישָּׁבַע הַמּוֹכֵר שֶׁהַקָּטָן מָכַר. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.
Traduction
Un individu échange une vache contre un âne, et la vache a un petit; ou bien un individu vend son esclave qui accouche d’un enfant. L’individu dit que le petit veau, ou l’enfant est né quand la vache ou l’esclave était encore en sa propriété, et l’autre déclare au contraire que la naissance a eu lieu quand la vache ou l’esclave était déjà acquise à lui. Dans ce cas, les deux plaideurs se partageront le petit veau, ou l’enfant. Un individu a eu 2 esclaves ou deux champs, dont l’un est grand et l’autre petit. Il en a vendu un. L’acheteur prétend avoir acquis le grand; le vendeur dit ignorer lequel des 2 a été vendu; en ce cas l’acheteur prend le grand. Si le vendeur prétend avoir vendu le petit et que l’acheteur dit ne plus savoir lequel des 2 il a acheté, il ne peut prendre que le petit. Si le vendeur dit avoir vendu le petit et l’acheteur dit avoir acquis le grand (190)Cf. (Shevuot 6, 12)., le vendeur prêtera serment qu’il dit vrai (et il donnera à l’acheteur le petit). Si le vendeur et l’acheteur doutent tous deux, ils se partagent entre eux l’objet en litige.
Pnei Moshe non traduit
מתני' המחליף פרה בחמור. להכי נקט חליפין בפרה ומכירה בשפחה משום דפרה אינה נקנית בכסף אלא במשיכה וכיון דמשך מידע ידע אי ילדה כבר או לא ילדה מש''ה תני בחליפין דדינו כיון שמשך בעל הפרה בחמור זכה בעל החמור בפרה בכל מקום שהיא ולפיכך נולד הספק ביניהם אבל שפחה כיון דעבד כנעני נקנה בכסף וכשנתן הכסף נקנית לו השפחה בכל מקום שהיא ואין ידוע אם עד שלא ילדה נתן הכסף והעובר שלו או לאחר שילדה והולד של בעלים:
יחלוקו. מפרש בגמ':
היה לו שני עבדים וכו'. ישבע המוכר שהקטן מכר התם פריך עלה אמאי ישבע מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ועוד הילך הוא ועוד אין נשבעין על העבדים ומסיק בפירושא דמתני' כשטענו עבד בכסותו ושדה בעומרים ובדלייפי ומשתבע אכסות ועמרים דמודה מקצת הטענה הוא ומיגו דמשתבע אכסות מישתבע נמי אעבד בגלגול כדרך נכסים שאין להן אחריות זוקקין לנכסיס שיש להם אחריות לישבע עליהן:
הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול'. תַּנֵּי. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ עֲשָׂרָה יָמִים וְהִשָּׁאֵל לִי בָהֶן חֲמִשָּׁה יָמִים. מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָרִאשׁוֹנִים. מִשִׁבְּעוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ עֲשָׂרָה יָמִים וְהִשָּׁאֵל לִי בָהֶם רִאשׁוֹנִים. וּמֵתָה בְתוֹךְ הָאַחֲרוֹנִים. 30b מִשִׁבְּעוּד הָרִאשׁוֹנִים מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ לָאַחַר עֲשָׂרָה יָמִים. אָמַר לֵיהּ. סַבָּהּ מִן כְּבָר. מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָרִאשׁוֹנִים מֵתָה. מִשִׁבְּעוּד הָאַחֲרוֹנִים מֵתָה.
Traduction
On a enseigné: si quelqu’un dit à autrui ''prête-moi ta vache dix jours, sur lesquels tu me l’emprunteras à moi les 5 premiers jours'' et elle meurt aux derniers jours, cette mort est considérée comme ayant eu lieu à l’état de sujétion première, ou du propriétaire, et le détenteur sera acquitté. L’emprunteur dit: ''prête-moi ta vache après dix jours''; le propriétaire répond: ''elle est si vieille et impropre à l’œuvre, qu’elle semble déjà quasi morte'', et pourtant il la prête, puis elle meurt, ce décès a eu lieu par l’assujettissement des derniers jours de travail fatigant, et le détenteur en est responsable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' והשאיל לי בהן ה' ימים ראשונים. שתהיה שאול בעצמך לי ג''כ לעשות עמי בחמשה הימים הראשונים מעשרה ימים ההם:
משעבוד הראשונים מתה. כלומר אע''פ שלא היה שאול לו כ''א בימים הראשונים ולא בימים האחרונים בשעת מיתתה אפ''ה שאלה בבעלים הואי ופטור דהכל הולך אחר שעבוד הראשונים ובשעת שאלת ימים הראשונים היה משועבד להיות שאול במלאכתו עמה והלכך כל הימים כשאלה בבעלים הן:
השאילני פרתך לאחר עשרה ימים. ארישא דהשאל לי הן קאי וכלומר אבל אם היה הוא שאול לו באי זה ימים ולא היתה פרתו שאולה עמו אלא א''ל אחר עשרה ימים השאילני פרתך:
אמר ליה סבה. והשיב לו הזקינה פרתי ואינה מוצלחת למלאכה כל כך:
מן כבר מתה כלומר שהיא חלושה הרבה וכמו כבר כמתה היא ואע''פ כן השאילה לו אח''כ ומתה בזה אמרינן דלא הוי כשאלה בבעלים אלא משעבוד הימים האחרונים מתה וכלומר שהרי באלו הימים האחרונים ששאל לו הפרה לא היו הבעלים שאולין עמה וקמ''ל דאע''ג דבימים הראשונים שהיה הוא בעצמו שאל לו הזכיר לו משאלת הפרה ואמר לו שרוצה הוא שישאיל לו פרתו לאחר עשרה ימים אפ''ה לאו שאלה בבעלים הוי אלא כשאלה אחרת היא:
הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ וַאֲנִי נִשְׁאַל לָךְ. הַשְׁאִילֵינִי פָרָתָךְ וּבוֹא וַעֲשֵׂה עִמִּי. הַשְׁאִילֵינִי קַרְדּוֹמָךְ וּבוֹא וְנַכֵּשׁ עִמִּי. הַשְׁאִילֵינִי תַמְחוּייָךְ וּבוֹא וַאֲכוֹל עִמִּי. שְׁאָלָהּ מִן הַבַּייָר אוֹ מִן הַסַּנְטָר אוֹ מִן הָאֹיקוֹמֹנוֹס וָמֵתָה כְּמִי שֶׁהַבְּעָלִים עִמּוֹ.
Traduction
S’il dit au propriétaire: ''prête-moi ta vache et viens travailler avec moi'', ou s’il dit: ''prête-moi ta hache, et vient sarcler avec moi'', ou ''prête-moi ta marmite, et viens manger avec moi'', en tous ces cas, malgré le prêt, le propriétaire assiste au prêt, et il reste responsable. Si quelqu’un a emprunté une vache à un géomètre, ou à un douanier, shmanthr, ou à un administrateur, oiconomo'', et elle meurt, pour tous ceux-là, on suppose la présence du propriétaire (dont ils sont les agents), et lui seul est responsable.
Pnei Moshe non traduit
השאילני פרתך ואני נשאל לך. למלאכתך באותו היום:
השאילני פרתך וכו'. כלו' כל אלו שאלה בבעלים הן:
תמחוייך. לאכול בו ובא אתה ואכול עמי:
שאלה מן הבייר. החופר בורות של הבעלים או מן הסנטר נאמן ביתו וכן האיקנומיס פקיד בביתו וממונה על הכל והיו עמו במלאכתו ומתה כולן כמי שהבעלי' עמו שהן עומדין תחת הבעלים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source