Baba Metsi'a
Daf 29b
משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשָׁאַל בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלֶיהָ עִמָּהּ. שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וּלְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וָמֵתָה פָּטוּר שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל אֶת הַבְּעָלִין אוֹ שְׂכָרָן וָמֵתָה חַייָב שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.
Traduction
Un individu a emprunté une vache, et il a aussi loué le propriétaire de la vache (184)C.-à-d. le propriétaire s'est engagé à travailler pour lui avec la vache.. S’il n’a emprunté la vache qu’après que le propriétaire s’était déjà engagé, et que la vache soit morte, l’emprunteur est acquitté; car il est écrit: Si le propriétaire de l’animal emprunté est avec lui (avec l’emprunteur), celui-ci ne paiera pas (Ex 22, 14). Mais s’il a emprunté la vache, quand le propriétaire ne s’était pas encore engagé, et que la vache soit morte, il doit payer la valeur de la vache; car il est écrit (ibid.): Si le propriétaire n’est pas avec lui, il paiera.
Pnei Moshe non traduit
מתני' השואל את הפרה ושאל בעליה עמה. אם היו הבעלים של הפרה אצל השואל לעשות מלאכתו בין שהיו שאולים אצלו או שכורים בין באותה מלאכה של פרה בין לעשות מלאכה אחרת אם מתה פטור:
שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם. והכי משמע אם בעל השור עמו עם השואל שהוא שאל או שכר לו לעשות מלאכתו בשעה שהשאיל לו פרתו לא ישלם:
אבל שאל את הפרה וכו'. שהיה עמו בשעת אונס ולא היה עמו בשעת שאלה חייב דלא הוי שאלה בבעלים לאיפטורי אלא אם כן היה עמו בשעת שאלה:
שנאמר בעליו אין עמו שלם ישלם. והכי אשמעינן קרא בעליו אין עמו בשעת שאלה אע''פ שהיה עמו בשעת שבירה ומיתה ישלם:
הלכה: זְאֵב אֶחָד אֵינוֹ אוֹנֶס כול'. כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה כול'. תַּנֵּי. כָּל הַמַּתְנֶה עַל מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה. תְּנַאי מָמוֹן תְּנָאוֹ קַייָם. תְּנַאי שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּמָמוֹן תְּנָאוֹ בָטֵל. כֵּיצַד. אָמַר לְאִשָׁה. הֲרֵי אַתְּ מְקוּדֶּשֶׁת לִי עַל מְנָת שֶׁאֵין לִיךְ עָלַי שְׁאֵר כְּסוּת וְעוֹנָה. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת [וּתְנָייוֹ קַייָם. עַל מְנָת] 29b שֶׁאִם מֵתִי לֹא תְהֵא זְקוּקָה לְיִיבּוּם. הֲרֵי זוֹ מְקוּדֶּשֶׁת וּתְנָאוֹ בָטֵל.
Traduction
On a enseigné (182)''Tossefta en Qidushin 3; J., ib. 1, 2.'': toute condition faite au sujet d’une prescription biblique sera valable s’il s’agit de convention financière; mais s’il ne s’agit pas d’argent, elle n’est pas valable. Voici un exemple: si quelqu’un se consacre une femme, en lui faisant la condition qu’elle n’aura pas le droit de réclamer la nourriture, ni l’habillement, ni l’affection, la condition sera admise, et le mariage valable; mais s’il conditionne que s’il meurt sans enfants elle ne sera pas soumise à la loi du lévirat, une telle convention n’est pas admise, et le mariage sera nul.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא דקידושין פ''ג:
הרי זו מקודשת. ותנאו קיים:
לא תהא זקוקה ליבם הרי זו מקודשת ותנאו בטל. כצ''ל וכן הוא בתוספתא שמתנה על מה שכתוב בתורה הוא:
הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול'. אָמַר רִבִּי אִילָא. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אֵין אָנוּ יוֹדְעִין אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. מַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל אֶת הַפָּרָה וְלֹא שָׁאַל בְּעָלָהּ עִמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִין חוֹרְשִׁין עַל גַּבָּהּ וָמֵתָה חַייָב.
Traduction
R. Ila, pour justifier la Mishna, explique ainsi le texte biblique: par les premiers mots, s’il n’est pas présent, l’emprunteur payera, on sait déjà qu’en cas de présence l’emprunteur ne paiera pas; donc, la suite du texte qui précise la dispense de paiement en ce cas semble inutile. Ce n’est pas à dire qu’il faut parler de la règle de dispense si le propriétaire est présent, pour indiquer qu’il devra être présent tant au travail qu’à l’accident, car on pourrait observer qu’il est inutile de dire à part l’obligation du paiement si le maître n’y est pas. Les premiers mots donc visent l’obligation de la présence complète pour la dispense; et si le maître n’a été présent que quand la vache a cultivé, puis est morte, l’emprunteur doit la payer.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ממשמע שנאמר קראי בשואל הכי כתיבי וכי ישאל איש וגו' בעליו אין עמו שלם ישלם אם בעליו עמו לא ישלם ודריש לה לקראי הכי דלא תימא דהתורה הקפידה שיהא עמה בשעת שאילה ובשעת שבירה או מיתה ושיהא הבעלים שאולין ג''כ באותה מלאכה דוקא כגון פרה והבעלים חורשין עמה וכן נמי שלא תטעה לומר דאי אמרינן דלא בעינן שיהו הבעלים עמה בשניהן אלא בחדא נמי סגי א''כ נימא דאפי' היו בשעת שבירה ומיתה ולא היו בשעת שאלה יפטור הלכך מפרש לה ר' אילא שלא תטעה בכך והיינו טעמא דמתני':
ממשמע שנאמר. ברישא דקרא בעליו אין עמו שלם ישלם וא''כ כבר אנו יודעין דאם בעליו עמו לא ישלם וקרא דבעליו עמו לא איצטריך:
מה ת''ל בעליו אין עמו. כלומר וכ''ת דבעליו עמו איצטריך ללמדינו שיהא ג''כ בשעת שבירה ומיתה א''כ ליכתוב האי קרא לחודיה ומה ת''ל בעליו אין עמו שלם ישלם אלא ע''כ רישא דקרא בא ללמדינו דלא מהני מידי מה שהבעלים עמו בשעת שבירה ומיתה אלא מכיון ששאל את הפרה ולא שאל בעליו עמה תו לא איכפת במה שהן עמה לבסוף ואפי' חורשין על גבה שהבעלי' עמה באותה מלאכה ומתה חייב כיון דלא היו שאולין עמה בעידן שאלה:
זֶה הַכְּלָל שֶׁהָיָה רִבִּי יְהוּדָה בֶן תֵּימָא אוֹמֵר. כֵּל דָּבָר שֶׁאֵיפְשָׁר לְהִתְקַייֵם וְהִתְנָה עִמָּהּ לֹא נִתְכַּוֵון אֶלָּא לְהַפְלִיגָהּ. בֵּין שֶׁאָמַר בִּכְתָב בֵּין שֶׁאָמַר בְּפֶה. כָּל הַמִּתְקַייֵם בְּפֶה מִתְקַייֵם בִּכְתָב. וּכְפַר עוֹתְנַי כְּגָלִיל וְאַנְטִיפַּטְרִס כִּיהוּדָה. אֶת שֶׁבֵּינְתַיִים מַטִּילִין אוֹתוֹ לְחוּמְרוֹ.
Traduction
Voici la règle énoncée par R. Juda b. Tema (183)Tossefta en Gitin 5.: toute condition établie qui est irréalisable a été énoncée avec l’intention de créer des difficultés, peu importe qu’elle ait été énoncée verbalement, ou par écrit, car l’un doit pouvoir confirmer l’autre. Si quelqu’un s’engage à la condition d’aller de Judée en Galilée, puis arrivé à Antipatris il y renonce, la condition faite devient nulle; si à la condition inverse on s’arrête à Kfar’Olhni, l’accord est ainsi annulé. Ce dernier village est en Galilée, et Antipatris en Judée; en cas d’arrêt au milieu, on adopte la mesure la plus sévère en raison des doutes (et la femme ainsi divorcée ne sera pas une épouse et ne pourra pas se remarier).
Pnei Moshe non traduit
זה הכלל. בתוספתא פ''ה דגיטין היא ורישא קתני על מנת שתפריחי באויר ע''מ שאעבור הים ברגליך ה''ז אינו גט ר' יהודה בן תימא אומר כזה גט זה הכלל א''ר יהודה בן תימא כל תנאי שאי אפשר לה לעשות והתנה עמה לא נתכוין זה אלא להפליגה בין שאמר וכו':
מתקיים בכתב. וכל שאינו מתקיים בכתב איט מתקיים בפה:
כפר עותני וכו'. רישא הכי איתא התם שאני הולך מיהודה לגליל והגיע לאנטיפרס וחזר בטל תנאו שאני הולך מגליל והגיע לכפר עותני וחזר בטל תנאו וקאמר התם כפר עותני בגליל ואנטיפרס ביהודה את שבנתיים מטילין אותו לחומרא מגורשת ואינו מגורשת. שאם התנאי ה''ז גיטך ע''מ שאני הולך מיהודה לגליל ואנטיפרס ביהודה הוא וכשהגיע לשם חזר בטל התנאי שלא הלך עדיין מיהודה וכן בסיפא:
את שבנתיי'. שהלך מאנטיפרס ולכפר עותני לא בא ה''ז ספק אם דוקא לגליל קאמר שיגיע לשם ולא קיים התנאי או מיהודה דוקא וכשהלך מאנטיפרס ע''מ לילך לגליל קיים תנאו ומגורשת ואינה מגורשת וכדין כל ספק בגט ופסולה מן הכהונה:
הדרן עלך השוכר את הפועלין
אֲבָל שָׁאַל אֶת הַפָּרָה וְאַחַר כָּךְ שָׁאַל בְּעָלָהּ אוֹ שְׂכָרָן וָמֵתָה חַייָב. אָמַר רִבִּי לָא. מִמַּשְׁמַע שֶׁנֶּאֱמַר אִם בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם אֵינִי יוֹדֵעַ שֶׁאִם אֵין בְּעָלָיו עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם. וּמַה תַלְמוּד לוֹמַר בְּעָלָיו עִמּוֹ לֹא יְשַׁלֵּם. אֶלָּא מִכֵּיוָן שֶׁשָּׁאַל אֶת הַפָּרָה וְשָׂכַר בְּעָלָהּ עִמָּהּ אַף עַל פִּי שֶׁהַבְּעָלִים חוֹרְשִׁין בְּמָקוֹם אַחֵר וָמֵתָה פָּטוּר.
Traduction
''Mais s’il a emprunté la vache avant l’engagement du propriétaire, puis elle meurt, il doit la payer''. Ce cas, dit R. Ila, ressort également de la fin du même verset, par laquelle on sait qu’en cas d’absence du maître, l’emprunteur paiera; par suite, la 1re partie du verset qui précise ce devoir paraît inutile; en conséquence, il s’agit là de préciser la dispense au cas où le maître a toujours été là, dès le moment de l’emprunt, et lors même qu’il a travaillé ailleurs à la culture, la vache morte n’a pas besoin d’être payée.
Pnei Moshe non traduit
ממשמע שנאמר וכו'. השתא מסיים לדרשה דידיה וכלומר דלא תימא דודאי יודעין אנו עכשיו דבעידן שבירה ומיתה לא מהני מידי והיינו טעמא דסיפא אלא דאכתי מנא לך לומר דבעידנא דשאלה לחודיה מהני דילמא עד שיהא עמה בשתיהן הלכך מסיים וקאמר דהא נמי לא מצית אמרת:
דממשמע שנא' סיפיה דקרא בעליו עמו לא ישלם. א''כ כבר אנו יודעין שאם אין עמו ישלם וקרא דרישא אם אין בעליו עמו לא איצטריך וכ''ת שמעינן דלא מהני מידי מה שהבעלים עמו בעידן שבירה ומתה מכיון שלא היו בשעת שאלה דאנן תרווייהו בעינן א''כ תו מה ת''ל בעליו עמו לא ישלם ליכתוב רישא דקרא לחודי' ולישתוק:
אלא מכיון וכו'. וכלומר דע''כ ללמדינו דעידן שאלה בעינן ובהא לחודה הוא דסגי והיינו טעמא דרישא:
Baba Metsi'a
Daf 30a
משנה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה וְשִׁילַּח לוֹ בְיַד בְּנוֹ וּבְיַד עַבְדּוֹ וּבְיַד שְׁלוּחוֹ אוֹ בְיַד בְּנוֹ בְּיַד עַבְדּוֹ בְּיַד שְׁלוּחוֹ שֶׁלַּשּׁוֹאֵל וָמֵתָה פָטוּר. אָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל שַׁלְּחָהּ לִי בְּיַד בְּנִי וּבְיַד עַבְדִּי וּבְיַד שְׁלוּחִי אוֹ בְיַד בִּנְךָ אוּ בְיַד עַבְדְּךָ אוֹ בְיַד שְׁלוּחֲךָ אוֹ שֶׁאָמַר לוֹ הַמַּשְׁאִיל הֲרֵינִי מְשַׁלְּחָהּ לָךְ בְּיַד בְּנִי בְּיַד עַבְדִּי בְּיַד שְׁלוּחִי אוֹ בְיַד בִּנְךָ אוֹ בְיַד עַבְדְּךָ אוֹ בְיַד שְׁלוּחֲךָ וְאָמַר לוֹ הַשּׁוֹאֵל שַׁלַּח וְשִׁילְּחָהּ וָמֵתָה חַייָב. וְכֵן בְּשָׁעָה שֶׁמַּחֲזִירָהּ.
Traduction
Un individu emprunte une vache à un autre: celui-ci l’envoie au premier par son fils, par son esclave, ou par une autre personne (188)Cf. J., Eruvin 7,1.; ou bien il l’envoie par le fils ou l’esclave ou l’ouvrier du premier; la vache meurt avant d’arriver à destination, en ce cas, celui-ci est acquitté. Si l’emprunteur dit au prêteur: ''Envoie-moi la vache par mon fils, mon esclave, ou par la personne que je t’enverrai'', ou s’il lui dit: ''Envoie-la par ton fils, ton esclave, ou par une autre personne''; si le propriétaire adhère à cette demande, et la vache meurt après que cette personne l’a reçue, l’emprunteur doit en payer la valeur comme s’il l’avait reçue lui-même. Il en est de même au cas où le propriétaire dit à l’emprunteur: ''Je veux t’envoyer la vache par mon fils, mon esclave, ou par une autre personne, ou par ton fils, ton esclave, ou par celui que tu m’enverras''; l’emprunteur lui dit: ''Fais-le'', et le propriétaire le fait; et la vache meurt après que la personne indiquée l’a reçue; dans ce cas, l’emprunteur doit également en payer la valeur, comme s’il l’avait reçue lui-même, puisqu’il a dit au propriétaire de la vache de la lui envoyer. Ces règles s’appliquent aussi au cas où l’emprunteur rend la vache au propriétaire (189)''P. ex. l'emprunteur renvoie la vache qui meurt avant que le propriétaire l'ait reçue; en ce cas, le premier est responsable, comme si la vache était morte chez lui. Mais si le propriétaire lui dit de la lui envoyer, et que la vache meurt après que la personne indiquée l'a reçue, l'emprunteur est acquitté, comme si c'était le propriétaire lui-même qui l'avait reçue.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' ביד בנו. המשאיל שלחה לשואל ביד בנו ועבדו ושלוחו של משאיל:
או ביד בנו וביד עבדו או ביד שלוחו של שואל ומתה. בדרך פטור והאי שלוחו של שואל פליגי בה אמוראי בהגוזל קמא התם ולרב חסדא דס''ל שליח שעשאו בעדים הוי שליח מוקי לה להשליח דשואל דמתני' בשכירו ולקיטו שדר בביתו ולא עשאו שליח בעדים דאי איכא עדים דשוויה שליח חייב השואל באונסים משמסרה זה לו:
שלחה לי וכו' או ביד עבדך. האי עבדך בעבד עברי קאמר דאלו עבד כנעני יד עבד כיד רבו והוי כאלו לא יצאה מרשות משאיל וכאלו המשאיל עצמו הוליכה לו ואם נאנסה בדרך פטור השואל:
וכן בשעה שמחזירה. אם שלח השואל ביד בנו ועבדו ושלוחו שלו או של המשאיל לא יצאת מרשותו של שואל עד שתבא ליד המשאיל ואם נאנסה בדרך חייב ואם אמר לו המשאיל שלחה לי או שאמר השואל הריני משלחה וכו' וא''ל המשאיל שלח ושלחה ונאנסה בדרך פטור ומתני' דוקא כשמחזירה בתוך ימי שאילתה אבל אם החזירה לאחר ימי שאילתו אין לו דין שואל אלא דין שומר שכר יש לו וכדמסקינן בפ' האומנין ואם שלחה לו ביד בנו ביד עבדו ושלוחו בין שלו בין של משאיל ונאנסה בדרך פטור:
משנה: 30a הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה שְׁאָלָהּ חֲצִי יוֹם וּשְׂכָרָהּ חֲצִי יוֹם שְׁאָלָהּ הַיּוֹם וּשְׂכָרָהּ לְמָחָר שָׂכַר אַחַת וְשָׁאַל אַחַת הַמַּשְׁאִיל אוֹמֵר שְׁאוּלָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָֽיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָֽיְתָה שְׁאוּלָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ חַייָב. הַשּׂוֹכֵר אוֹמֵר שְׂכוּרָה מֵתָה בְּיוֹם שֶׁהָֽיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָֽיְתָה שְׂכוּרָה מֵתָה וְהַלָּה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ פָּטוּר. זֶה אוֹמֵר שְׁאוּלָה וְזֶה אוֹמֵר שְׂכוּרָה יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁהַשְּׂכוּרָה מֵתָה. זֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ וְזֶה אוֹמֵר אֵינִי יוֹדֵעַ יַחֲלוֹקוּ.
Traduction
Un individu emprunte une vache pour la moitié de la journée et il la loue pour l’autre moitié, ou bien il l’emprunte pour un jour et la loue pour le lendemain, ou bien il emprunte une vache et il en loue une autre; la 1re vache ou la seconde meurt. Le demandeur dit: la vache morte était empruntée, ou bien il dit que la vache est morte pendant qu’elle était empruntée (185)Aussi le défendeur payera la valeur de la vache, car l'emprunteur est responsable de l'accident même inévitable., et le défendeur dit qu’il ne sait pas si l’autre dit vrai ou non; en ce cas le défendeur doit payer. Si le défendeur dit: la vache morte était louée, ou bien il dit que la vache est morte pendant qu’elle était louée (186)Le locataire n'est pas responsable de l'accident inévitable., et si le demandeur dit qu’il ne sait pas si l’autre dit vrai ou non, le défendeur est acquitté. Si le demandeur dit que la vache morte était empruntée, et le défendeur dit qu’elle était louée; celui-ci prêtera serment qu’il dit la vérité (et il sera acquitté). Si le demandeur et le défendeur n’ont que des doutes, ils se partageront entre eux la valeur de la vache morte (187)Le défendeur paiera la moitié..
Pnei Moshe non traduit
מתני' המשאיל אמר שאולה מתה. אשאל אחת ושכר אחת קאי ובמה דסיים פתח:
ביום וכו'. קאי אאינך בבי:
והלה אומר איני יודע חייב. למאי דקי''ל מנה לי בידך והלה אומר איני יודע ישבע שבועת היסת שאינו יודע ופטור א''א לאוקמי המתני' כמשמעה ומוקי לה בגמרא התם כגון שיש עסק שבועה דאורייתא ביניהם ורישא משכחת לה בתרתי דא''ל שתי פרות מסרתי לך פלגא דיומא בשאלה ופלגא דיומא בשכירות אי נמי חד יומא בשאלה וחד יומא בשכירות ומתו תרווייהו בעידן שאלה וא''ל שואל חדא אין בעידן שאלה מתה ואידך לא ידענא אי בעידן שאלה אי בעידן שכירות מתה דה''ל כחמשין ידענא וחמשין לא ידענא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם ודוקא מתו תרוייהו דאי בדקיימא חדא וקא''ל חדא שקלה ואידך לא ידענא הוי ליה בהא דמודה הילך וקי''ל כרב ששת דאמר הילך פטור משבועה דאורייתא וסיפא דשאל אחת ושכר אחת משכחת לה בתלת דאמר ליה שלשה פרות מסרתי לך שתים בשאלה וחדא בשכירות ומתו תרתי דבשאלה וא''ל שואל אין חדא דשאלה מתה ואידך לא ידענא אי דשאלה מתה והך דקיימא דשכירות היא ואי דשכירות מתה והך דקיימא דשאלה היא דמתוך שאינו יכול לישבע משלם:
השוכר אמר וכו' והלה אומר איני יודע פטור. וישבע השוכר שכדבריו כן הוא:
זה אומר שאולה וכו'. הא נמי לא אפשר לאוקמה כמשמעה דהא קי''ל טענו חטין והודה לו בשעורים פטור אף מדמי שעורי' וה''נ מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו ומה מקום לשבועה זו והלכך מוקי לה התם דשבועה זו ע''י גלגול היא דא''ל אשתבע לי שבועת שומרים שאתה חייב לישבע שמתה כדרכה ומגו דמשתבע על השכורה שמתה כדרכה מגלגל עליו לישבע שהשכורה היא שמתה:
יחלוקו. מתני' דתני יחלוקו מוקי לה התם כסומכוס דאמר ממון המוטל בספק חולקין אבל לא קי''ל הכי אלא כחכמים דס''ל המוציא מחבירו עליו הראיה ואם לא היתה שם ראיה ישבע השומר שאינו יודע ופטור:
הלכה: הַשּׁוֹאֵל אֶת הַפָּרָה כול'. לָֽיְלָה שֶׁבֵּנְתַיִים מָהוּ. אִיתָ מְרִין. דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ עַל יְדֵי שֶׁשּׂוֹכְרָהּ אֶצְלוֹ לא לָנָה כִּשְׁאוּלָה הִיא אֶצְלָהּ וְהוּא חַייָב. וְאִיתָ מְרִין. אֵין דֶּרֶךְ הַפָּרוֹת לָלוּן עַל בְּעָלֵיהֶן וְזוֹ כִּשְׂכוּרָה אֶצְלוֹ וּפָטוּר.
Traduction
Si pendant la nuit d’intervalle entre la réception de la vache comme prêt et le jour de la location elle meurt, le détenteur est-il considéré comme ayant achevé l’emprunt (n’étant plus responsable), ou à défaut de la restitution reste-t-il responsable? Selon la réponse des uns, il est d’usage de ramener la vache empruntée chez le propriétaire pour y passer la nuit;mais comme l’emprunteur qui sera le lendemain locataire ne l’a pas ramenée, la bête reste chez lui à l’état de prêt, et il en est responsable. Selon le dire des autres, ce n’est pas l’usage que la vache empruntée passe la nuit chez le propriétaire. Or, comme la vache dont il s’agit ici est louée (d’avance), le détenteur n’en est pas responsable.
Pnei Moshe non traduit
גמ' לילה שבנתיים מהו. שאלה היום ושכרה למחר ומתה בלילה שבנתיים מה דינו וכלומר דמיבעיא ליה מי אמרינן דמיד שכלתו שאלתו תו לא הוי ליה שואל עלה ואע''פ שעדיין היא בביתו ולא החזירה לבעלים או דילמא דלא אתחיל השכירות עד שיחזירנו לבעלים אחר יום השאלה והדר למישקלה ליום השכירות ואי לא אהדרה ומתה בלילה עדיין כשואל הוי ומיחייב באונסין:
אית אמרין. וקאמר הש''ס דפליגי בה בהאי דינא דאית אמרין דרך הפרות ללון על בעליהן כלומר שצריך השואל להחזירה להבעלים מיד אחר שנשתמש בה ביום שאלתו ודרך הוא שיוחזרו אצל בעליהן ללון שם וזו על ידי ששכרה ליום המחרת אצלו לא החזירה ולא לנה בבית הבעלים עדיין כשאולה היא אצלו ואם מתה בלילה חייב:
ואית אמרין אין דרך וכו'. כלומר שאין החיוב מוטל על השואל להחזירה לבית הבעלים ללון שם ואפי' עדיין היא בביתו מיד אחר יום השאלה אמרינן דכלתה שאלתה וזו כשכורה אצלו ואם מתה בלילה פטור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source