Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 28a

משנה: אֵילּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה. הָעוֹשֶׂה בִמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעַת גְּמַר מְלָאכָה וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע עַד שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתָּן וּבְדָבָר שֶׁגִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ. וְאֵילּוּ שֶׁאֵינָן אוֹכְלִין. הָעוֹשֶׂה בִמְחוּבָּר לַקַּרְקַע בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָהּ גְּמַר מְלָאכָה וּבְתָלוּשׁ מִן הַקַּרְקַע מֵאַחַר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתָּן וּבְדָבָר שֶׁאֵין גִּידּוּלָיו מִן הָאָרֶץ. הָיָה עוֹשֶׂה בְיָדוֹ אֲבָל לֹא בְרַגְלָיו בְּרַגְלָיו אֲבָל לֹא בְיָדָיו אֲפִילוּ בִּכְתֵיפוֹ הֲרֵי זֶה אוֹכֵל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְיָדָיו וּבְרַגְלָיו.

Traduction

Voici les ouvriers qui peuvent manger, d’après la loi mosaïque (Dt 23), les fruits du terrain où ils travaillent: Celui qui travaille dans les fruits adhérents à la terre, quand on est à la fin de la récolte, ou aux fruits détachés avant la récolte, pourvu que les ouvriers travaillent dans les choses qui viennent de la terre. Voici ceux qui n’est pas le droit de manger les fruits: Celui qui travaille dans les fruits adhérents à la terre, quand la récolte n’est pas finie; celui qui travaille dans les fruits détachés de la terre, bien qu’après la récolte; enfin celui qui travaille dans les choses qui ne poussent pas dans la terre (169)P. ex. l'homme occupé à traire les animaux, ou à faire du fromage.. Si l’ouvrier travaille seulement des mains et non des pieds (170)Cf. J. (Maasserot 2, 6)., ou des pieds mais non des mains, ou fût-ce seulement des épaules, il peut consommer des produits; selon R. Yossé b. Juda, il faut pour cela avoir travaillé des mains et des pieds –. (171)La Guemara sur ce est traduite (Maasser Sheni 2, 8).

Pnei Moshe non traduit

מתני' ואלו. פועלין אוכלין מן התורה ממה שעוסקין בו:

בשעת גמר מלאכה. כשתולשין אותו דכתיב ואל כליך לא תתן בשעה שאתה נותן לכליו של בעל הבית אתה אוכל ואל כליך וגו' דהיינו כשתולשין אותו:

ובתלוש מן הקרקע. אם מתעסק בדבר התלוש אוכל באותו דבר עד שלא נגמרה מלאכה למעשר אם הוא בר מעשר ואם עושה בדבר שהוא בר חלה אפי' נגמרה למעשר אוכל עד שלא נגמרה מלאכתו לחלה דאמר קרא לא תחסום שור בדישו שור דכתב רחמנא למה לי דהא כל מילי איתנהו בחסימה וליכתוב לא תדוש בחסימה ש''מ לאקושי חוסם לנחסם ונחסם לחוסם מה נחסם שהוא שור אוכל בתלוש כשעושה בו מלאכה כך חוסם שהוא אדם אוכל בתלוש כשעושה בו מלאכה ומה חוסם אוכל במחובר אף נחסם אוכל במחובר ומדיש ילפינן מה דיש מיוחד דבר שגדולי קרקע ולא נגמרה מלאכתו למעשר ובשעת גמר מלאכה פועל אוכל בו אף כל דבר שהוא גדולי קרקע ולא נגמרה מלאכתו למעשר פועל אוכל בו כשהוא בשעת גמר מלאכה יצא החולב והמחבץ והמגבן שאינן גדולי קרקע. ויצא המבדיל בתמרים ובגרוגרות המחוברים יחד שהן נגמרה מלאכתן למעשר ויצא המנכש בשומים ובצלים שמסיר הקטנים שאינם גדילים לעולם מבין האחרים להרחיב מקום לגדולים שאין זה שעת גמר מלאכה שכל אלו וכיוצא בהן אין פועל אוכל בהן:

ואילו שאינן אוכלין. כלל אפי' מהלכות מדינה:

אפילו על כתיפו. שאינו מזיז ידיו ורגליו:

עד שיעשה בידיו וברגליו. דס''ל דלענין זה נמי איתקש חוסם לנחסם מה שור בידיו וברגליו אף פועל כן ואין הלכה כר' יוסי בר' יהודה דכי תבא וגו' כתיב בכל מאי דעביד:

הלכה: אֵילּוּ אוֹכְלִין מִן הַתּוֹרָה כול'. אָמַר רִבִּי לָא. כִּי תָבוֹא בְּכֶרֶם רֵעֶיךָ. וְכִי עָלַת עַל דַּעַת שֶׁיֹּאכַל עֵצִים וָאֲבָנִים. מַה תַלְמוּד לוֹמַר עֲנָבִים. שֶׁלֹּא יִקְלַף בַּתְּאֵינִים וִימַצְמֵץ בָּעֲנָבִים.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

גמ' כתיב כי תבא בכרם רעך ואכלת ענבים וגו'. פשיטא ענבים הוא שיאכל וכי עלת על דעת וכו' שלא יקלף וכו' ענבים כמות שהן אבל לא ימוץ ענבים ולא יקלף בתאנים שלא יאכל הרבה א''נ שלא יתבטל ממלאכתו של בה''ב:

וגרסינן להא בפ''ב ממסכת מעשר והתם דריש לה משבעך שלא יהא מקלף בתאנים ומצמץ בענבים:

הָיָה עוֹשֶׂה בְיָדָיו אֲבָל לֹא בְרַגְלָיו. אָמַר רִבִּי לָא. כְּתִיב כִּי תָבֹא בְקָמַת רֵעֶיךָ וגו'. בְּיָדָיו אוֹ אוֹגֵד בְּרַגְלָיו מְקַמֵּץ אֲפִילוּ עַל כְּתֵיפוֹ טוֹעֵן.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

היה עושה בידיו וכו'. ל''ג הא דר' לא הכא ואגב שיטפא דלעיל היא וכן לא גריס לה התם במסכת מעשרות בהא אלא דמייתי הברייתא עלה תני וכו' ובתוספתא פ''ח היא העושה בכל גופו אוכל בכל שעה שירצה כלומר בכל גופו בין בידיו בין ברגליו בין בכתיפו:

או ברגליו מקמץ. שהוא דוחק ברגליו וסומך בענין המלאכה:

אפי' על כתיפו טוען. הוא ואינו מזיז שאר איבריו:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲשֶׂה בְיָדָיו וְרַגְלָיו וְגוּפוֹ. יָצָא עוֹשֶׂה בְיָדָיו אֲבָל לֹא בְרַגְלָיו. בְּרַגְלָיו אֲבָל לֹא בְגוּפוֹ.

Traduction

28a עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן בֶּן מִתְיָה. אָדָם שֶׁהָלַךְ לְקַדֵּשׁ אִשָּׁה מִמָּקוֹם אַחֵר צָרִיךְ לְהַתְנוֹת עִמָּהּ וְלוֹמַר לָהּ. עַל מְנָת דְּתַעַבְדִּי כֵן וְכֵן וְתֹאכְלִי כֵן וְכֵן.

Traduction

D’après l’exemple de R. Yohanan b. Mathai, il faudrait aussi que l’homme qui épouse une femme d’une autre localité établisse avec elle la condition de faire ceci et cela, de manger ainsi (ce n’est pas; donc tout va selon l’usage).

Pnei Moshe non traduit

על דעתיה דר' יוחנן בן מתיה. דס''ל במתני' אם פסק וכו' וצריך להתנות ע''מ שאין לכם עלי אלא פת וקטנית בלבד מפני שצריך לצאת י''ח עמהן ומקשה הש''ס א''כ נימא נמי אדם שהלך לקדש אשה ממקום אחר ומנהג אותה העיר משונה באכילה ובמלאכה שהאשה חייבת לבעלה יהא צריך להתנות עמה ע''מ שתעשי כך וכך ותאכל כך וכך בתמיה אלא בכל אלו הדברים וכיוצא בהן הכל הולך אחר המנהג והמדינה והעיר אשר המה דרים שמה וא''צ שום תנאי בזה:

רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָן אוֹמֵר דַּיִישׁ. מַה דַּיִישׁ מְיוּחָד דָּבָר שֶׁגִּידּוּלוֹ מִן הַקַּרְקַע. יָצָא הַחוֹלֵב הַמְגַבֵּן הַמְחַבֵּץ שֶׁאֵין גִּידּוּלֵי קַרְקַע. מַה דַּיִישׁ מְיוּחָד דָּבָר שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. יָצָא הַיַּיִן מִשֶׁיִּקְפֶּה [וְהַשֶּׁמֶן] מִשֶׁיָרַד לָעוּקָה הַבּוֹדֵל בַּתְּמָרִים וְהַמְפָרֵד בַּגְּרוֹגֵרוֹת דָּבָר שֶׁנִּגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ. מַה דַּיִישׁ שֶׁלֹּא בָא לְזִיקַת הַמַּעְשְׂרוֹת. יָצָא הַלָּשׁ וְהַמְקַטֵּף וְהָאוֹפֶה שֶׁבָּא לְזִיקַת מַעְשְׂרוֹת.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

ר' יוסי בי ר' יודן אומר דיש. כלומר טעמא דר' יוסי ברבי דכתיב דיש מה דיש שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו אף כל דבר שהוא עושה בידיו וברגליו ובגופו. כן הוא שם:

מה דיש וכו'. סתמא דברייתא הוא ואליבא דרבנן וכדדריש התם כדפרישית במתני':

יצא היין משיקפה והשמן משירד לעוקה והבודל וכו'. דדבר שנגמר' מלאכתו למעשר הוא:

שלא בא לזיקת המעשרות. לשום זיקה שהוא קרוי בשם תרומה ומעשר והיינו חלה יצא הלש וכו' שכבר באו לזיקת המעשרות שנגמרה מלאכתן לחלה:

Baba Metsi'a

Daf 28b

משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִין לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּנֶטַע רְבָעִי שֶׁלּוֹ הֲרֵי אֵילּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אִם לֹא הוֹדִיעָן פּוֹדֶה וּמַאֲכִילָן. נִתְפָּֽרְסוּ עִגּוּלָיו נִתְפַּתְּהוּ חָבִיּוֹתָיו הֲרֵי אֵילּוּ לֹא יֹאכְלוּ. אִם לֹא הוֹדִיעָן מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִילָן.

Traduction

Les ouvriers qui travaillent dans des arbres de la 4e année (173)A la plantation d'un arbre, il est interdit d'en manger les produits pendant 3 ans, et à la 4e année, ce n'est permis qu'après rachat. ne doivent pas manger les fruits; mais si le propriétaire de ces arbres n’a pas avisé les ouvriers que les arbres sont dans la 4e année de leur existence, il est obligé, de racheter les fruits, pour que les ouvriers puissent en manger. Si les fruits étaient déjà prêts à être mangés (174)Lorsque les fruits sont recueillis, il faut prélever les dîmes pour les lévites et l'oblation pour les prêtres avant d'en manger., et le patron a besoin des ouvriers pour un travail, p. ex. pour boucher les tonneaux de vin, ou réparer les cercles de figues qui sont rompus, les ouvriers ne doivent pas en manger; mais si le patron ne les a pas avertis, il doit prélever la dîme pour que l’on puisse en manger.

Pnei Moshe non traduit

מתני' לעשות עמו בנטע רבעי שלו. פירות האילן בשנה הרביעית שאינן נאכלין אלא בירושלים או פודה אותן ומעלה הדמים לירושלים:

הרי אלו לא יאכלו. דידעי שאסור לאכול מנטע רבעי ואדעתא דהכי נחת:

ואם לא הודיען. שהוא נטע רבעי:

נתפרסו עיגולין. עיגולי דבילה שנתפרדו ושכר פועלין לחברן או חבית שנפתחו ושכר פועלין לסתמן:

הרי אלו לא יאכלו. שכבר נגמרה מלאכתן והוקבעו למעשר והרי הן עבל:

משנה: אוֹכֵל פּוֹעֵל קִישׁוּת אֲפִילוּ בְדֵינָר וְכוֹתֶבֶת אֲפִילוּ בְדֵינָר. רִבִּי אֶלְעָזָר חַסְמָא אוֹמֵר לֹא יֹאכַל פּוֹעֵל יוֹתֵר עַל שְׂכָרוֹ. וַחֲכָמִים מַתִּירִין אֲבָל מְלַמְּדִין אֶת הָאָדָם שֶׁלֹּא יְהֵא רַעַבְתָן וִהֵא סוֹתֵם הַפֶּתַח מִלְּפָנָיו. קוֹצֵץ אָדָם עַל יְדֵי עַצְמוֹ עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַגְּדוֹלִים עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת. אֲבָל לֹא עַל יְדֵי בְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי עַבְדוֹ וְשִׁפְחָתוֹ הַקְּטַנִּים וְלֹא עַל יְדֵי בְהֶמְתּוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת.

Traduction

L’ouvrier peut manger des courges ou figues jusqu’à la valeur d’un dinar. R. Eliézer Hisma dit: la valeur de ce qu’il mange ne doit pas dépasser la somme de son salaire. Les autres docteurs le permettent; seulement, on peut donner à l’ouvrier le conseil de ne pas manger trop, car on ne le louerait plus à l’avenir. L’ouvrier peut vendre au patron le droit de manger, en fixant la somme que le patron lui donnera pour ne pas manger les fruits dans lesquels il travaille; il peut faire ce marché pour soi-même, pour ses enfants majeurs avec leur consentement, pour ses esclaves majeurs et pour sa femme; car ces individus ont de l’intelligence (172)Ils peuvent donc céder leur droit.. Mais l’ouvrier ne peut pas faire ce marché pour ses enfants mineurs, pour ses esclaves mineurs et pour son animal; car ces êtres n’ont pas d’intelligence pour vendre leur droit.

Pnei Moshe non traduit

מתני' אפי' בדינר. אפי' היא שוה דינר:

לא יאכל פועל יותר על שכרו. דאמר קרא כנפשך כשכרו שעליו מוסר את נפשו לעלות בכבש ולתלות באילן:

אבל מלמדין. אומרין לו דרך עצה הוגנת ות''ק פליג אחכמים וס''ל אין מלמדין והלכה כחכמים:

ויהא סותם הפתח בפניו. שימנעו מלשכרו:

קוצץ אדם ע''י עצמו. שיקצוץ עם הבה''ב ליטול מעות ולא יאכל ודוקא בשביל עצמו ובשביל בניו ועבדיו הגדולים ואשתו דידעי ומחלי:

מפני שאין בהן דעת. ופועל משל שמים הוא אוכל ולית ליה למרייהו זכיה באכילתן:

משנה: הָיָה עוֹשֶׂה בַתְּאֵנִים לֹא יֹאכַל בָּעֲנָבִים בָּעֲנָבִים לֹא יֹאכַל בַּתְּאֵנִים אֲבָל מוֹנֵעַ הוּא אֶת עַצְמוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לִמְקוֹם הַיָּפוֹת וְאוֹכֵל. 28b וְכוּלָּן לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא בְשָׁעַת גְּמַר מְלָאכָה אֲבָל מִשּׁוּם הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִים אָֽמְרוּ הַפּוֹעֲלִין אוֹכְלִין בַּהֲלִיכָתָן מֵאֵימֶן לְאֵימֶן וּבַחֲזִירָתָן מִן הַגַּת וַחֲמוֹר שֶׁתְּהֵא פוֹרֶקֶת.

Traduction

Si l’ouvrier travaille dans les récoltes de figues, il ne doit pas manger de raisins; s’il travaille dans des récoles de raisins, il ne doit pas manger de figues; mais il peut manger le genre de fruits dans lesquels il travaille, en s’abstenant dans l’endroit où ils sont moins bons, pour en manger davantage quand il arrive à l’endroit où ils sont meilleurs. Toutes ces règles s’appliquent au moment de l’ouvrage achevé; mais pour ne pas causer de perte au maître on a dit: l’ouvrier devra manger en allant d’un outil à l’autre, ou en revenant du pressoir à la maison. Enfin, l’âne peut manger de son chargement.

Pnei Moshe non traduit

מתני' היה עושה בתאנים וכו'. כדדריש בגמרא:

וכולן לא אמרו. שיאכל אלא בשעת גמר מלאכה כלומר מאחר שיגמור עבודתו יכול הוא לישב ולאכול:

אבל מפני השב אבידה לבעלים. שלא יבטלו ממלאכתן וישבו לאכול:

אמרו פועלים וכו'. כלומר שיאכלו כשהן מהלכין ואין מבטלין:

מאומן. משורה לשורה:

וחמור כשתהא פורקת. כלומר עד שתהא פורקת אוכלת בהליכתה ממשאוי שעל גבה:

הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֲלִין כול'. כָּל שֶׁכְּיוֹצֵא בוֹ בָא לְזִיקַת מַעְשְׂרוֹת וְאִיסּוּר אַחֵר גָּרַם לוֹ. שְׂכָרוֹ סְתָם פּוֹדֶה וּמַאֲכִיל מְעַשֵּׂר וּמַאֲכִיל. קָצַץ עִמּוֹ הֲרֵי זֶה אוֹכֵל. וְכָל שֶׁאֵין כְּיוֹצֵא בוֹ בָא לְזִיקַת הַמַּעְשְׂרוֹת וְאִיסּוּר אַחֵר גָּרַם לוֹ. שְׂכָרוֹ סְתָם אֵינוֹ אוֹכֵל. קָצַץ עִמּוֹ הֲרֵי זֶה אוֹכֵל.

Traduction

Lorsque les fruits analogues paraissent (sans certitude) arrivés à l’époque d’achèvement où la dîme est due, ou s’il y a une autre cause d’interdit, p. ex. la 4e année de plantation, le maître qui a loué l’ouvrier vaguement (sans l’aviser de l’état des fruits) doit, ou les racheter, ou les rédimer, avant d’en laisser manger; si l’ouvrier a conditionné le droit à la nourriture, il mangera. Mais si des fruits analogues ne paraissent pas arrivés au moment d’être rédimés, ni soumis à une autre cause d’interdit, l’ouvrier loué vaguement ne pourra pas en manger (175)Il devait se rendre compte, à la vue, que la dîme est due.; si l’ouvrier a conditionné le droit à la nourriture, il les mangera.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כל שכיוצא בו בא לזיקת המעשרות. כלומר לא שכבר בא וניכר שנגמרה מלאכתו והוקבע למעשר דא''כ דינו דאין פועל אוכל בו אלא ה''ק כל שכיוצא בו יש להסתפק ולומר בו שעוד הוא בא לזיקת המעשר' לאחר שיגמור מלאכתו ועכשיו נראה שעדיין לא נגמרה מלאכתו:

ואיסור אחר גרם לו. כלומר אי נמי יש בו איסור אחר כגון שהוא נטע רבעי:

שכרו סתם. שלא הודיעו ולא ידע הפועל שבאמת כבר הוקבע למעשר או שיש בו איסור נטע רבעי והוי כמקח טעות והלכך פודה ומאכיל או מעשר ומאכיל:

קצץ עמו. הפועל שהתנה בפירוש אע''פ שאין לו לאכול מן הדין הריני משכיר עצמי ע''מ לאכול:

ה''ז אוכל. כלומר שהתנה אוכל הוא לעולם והכא לא איצטריך דבלאו הכי אוכל הוא אלא איידי דסיפא נקט לה:

וכל שאין כיוצא בא לזיקת המעשרות. שיש לומר בו שאין כיוצא בו עוד הוא בא לזיקת המעשרות כלומר שלא יצטרך עוד מפני שכבר נגמרה מלאכתו ואע''פ שאינו ניכר ממש שנגמרה מלאכתו דאם כן פשיטא דאין פועל אוכל בו אלא דאיכא למימר ביה הוה ליה לפועל לאסוקי אדעתיה שאין כיוצא בו שוב בא לזיקת המעשרות לפי שכבר הוקבע ועומד למעשר וכגון נתפתחו תביותיו דקתני במתני' שנשברו ונשפכו לבור דיש לומר בזה הוה ליה לאסוקי אדעתיה דכבר הוקבעו למעשר ומפני שכבר הוקפה בזה אם שכרו אפי' סתם ולא הודיעו אינו אוכל:

ואיסור אחר. אשאין כיוצא בו קאי והיפוכא דרישא הוא וכלומר שאין כאן איסור גרם לו דנימא הוה ליה לאודעינהו אינו אוכל ואם קצץ בפירוש ה''ז אוכל:

הלכה: אוֹכֵל פּוֹעֵל קִישׁוּת אֲפִילוּ בְדֵינָר כול'. רִבִּי לָֽעְזָר בֶּן אַנְטִיגֳנָס אוֹמֵר בְשֵׁם רִבִּי רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי יַנַּאי. זֹאת אוֹמֶרֶת. אוֹכֵל פּוֹעֵל יוֹתֵר עַל שְׂכָרוֹ. וְאִית דָּֽמְרִין רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁיֹּאכַל פּוֹעֵל אֶשְׁכּוֹל רִאשׁוֹן וְאֶשְׁכּוֹל אַחֲרוֹן.

Traduction

R. Eléazar b. Antigonos dit au nom de R. Eléazar b. R. Yanaï: de ce que le premier interlocuteur de la Mishna permet à l’ouvrier de manger jusqu’à la valeur d’un dinar (fût-ce au delà de son salaire), il résulte que selon la seconde opinion (celle des autres sages) on autorise aussi une telle consommation, sans toutefois l’y engager, dans son intérêt. Une autre version attribue à R. Yohanan au nom de R. Yanaï cette déduction; d’après le préopinant, l’ouvrier peut manger même la première et la dernière grappe sur laquelle il travaille, n’y eut-il aucun reste pour le propriétaire; les sages au contraire engagent l’ouvrier à ne pas commette cet excès.

Pnei Moshe non traduit

גמ' זאת אומרת. מדקאמר ת''ק אפילו בדינר ואפי' הוא יותר על שכרו וחכמים בתראי נמי מתירין ומאי בינייהו אלא ש''מ אוכל פועל יותר על שכרו וכלומר דמניחין אותו לאכול וס''ל לת''ק דאין מלמדין אותו ובהא פליג עם חכמים בתראי:

ואית דאמרין. דמילתא אחריתא איכא בינייהו דת''ק ס''ל שיאכל אפי' אשכול ראשון ואחרון וכלומר שאפי' אין שם במה שהוא עושה אלא אשכול א' או שנים ואין כלום ליתן לכליו של בעה''ב אוכל הוא דזכתה לו התורה וחכמים בתראי פליגי וזאת אומרת דאוכל וכת''ק:

הלכה: הָיָה עוֹשֶׂה בַתְּאֵנִים כול'. אָמַר רִבִּי לָא. כְּתִיב כִּי תָבוֹא בְּכֶרֶם רֵעֶךָ וְאָכַלְתָּ עֲנָבִים כְּנַפְשְׁךָ שָׂבְעֶךָ. וְכִי מַה יֵשׁ בַּכֶּרֶם לוֹכַל אֶלָּא עֲנָבִים. לְלַמְּדָךְ הָיָה עוֹשֶׂה בָּעֲנָבִים לֹא יֹאכַל בַּתְּאֵינִים.

Traduction

R. Ila observe qu’il est écrit (Dt 23, 25): lorsque tu viendras dans la vigne de ton prochain, tu pourras manger des raisins selon ton désir, à satiété; or, il va sans dire que dans une vigne il n’y a rien d’autre que du raisin à manger, et pourtant le texte biblique spécifie l’autorisation de manger des raisins pour dire que celui qui travaille dans ces fruits ne pourra pas manger de figues.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ללמדך היה עושה בענבים וכו'. וגמר עבודתו לא יאכל בתאנים:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source