Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 26b

משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִיטִּין וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִין תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶבֶן חַייָב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַייָב. סוּמָּכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר סְאָה לַגָּמָל שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.

Traduction

Si l’individu qui avait loué un âne pour un chargement de blé, l’a chargé d’orge (en plus grande quantité), il doit payer le dommage, si l’âne meurt (160)Quoique l'orge soit plus légère que le blé.. Si l’individu qui avait loué un âne pour le chargement de produits des champs, l’a chargé de paille (en plus grande quantité), il doit payer le dommage, si l’âne meurt (161)Quoique la paille soit plus légère.; car le volume du fardeau est aussi fatigant que le poids. Si l’ayant loué pour le chargement d’une mesure de blé, il l’a chargé d’une d’orge, il est acquitté (si l’animal meurt); mais s’il a ajouté à la mesure, il est condamné à payer le dommage. Combien faut-il avoir ajouté à la mesure pour être condamné à payer le dommage, si l’animal meurt? Somkos dit au nom de R. Meir: il est condamné à payer le dommage, s’il a ajouté un saah (6 cabs) pour un chameau, et 3 cabs pour un âne.

Pnei Moshe non traduit

מתני' להביא חטין. לתך חטין והביא לתך שעורין אע''פ שהוא באותו משקל חייב אם מתה מחמת המשא מפני שהנפח קשה למשאוי והשעורין יש להן נפח וכן תבואה והביא תבן:

כמה יוסיף על משואו. אם הביא עליה חטין כמו שהתנה חטין אלא שהוסיף עליה במשאוי כמה יוסיף ויהא חייב:

סאה. הוי הוספה לגמל וג' קבין לחמור דס''ל דהכל הולך אחר הבהמה כמה שהיא:

שָׂכַר הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה. דִּבְזַק. אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אֲנַגָּרֵיָא. 26b אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲנַגָּרֵיָא כְמִיתָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. מָאן דְתַנֵּי. אַנְגָּרֵיָא כְמִיתָה. בְּאוֹתוֹ שֶׁיָּכוֹל לְפַשֵּׁר. מָאן דָּמַר. אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. בְּאוֹתוֹ שֶׁאֵין יָכוֹל לְפַשֵּׁר

Traduction

– ''Si quelqu’un loue un âne, qui ensuite tombe malade ou est enlevé pour le service public, etc.''. Selon les uns, cette dernière prise équivaut à la mort (158)Voilà pourquoi il faut restituer un autre âne.; selon d’autres, le loueur peut arguer auprès du locataire que l’animal loué est également devant lui (la perte est commune aux deux). Ces deux explications ne se contredisent, pas, car la 1re se réfère au cas où le loueur aurait pu s’entendre avec les agents du gouvernement (et, ne l’ayant pas fait, il est responsable du préjudice); la 2e opinion se réfère au cas où une telle entente n’a pas pu avoir lieu.

Pnei Moshe non traduit

והבריקה דבזק. שהתליעו רגליה וה''נ פי' רבא התם אבזקת. ומלשון סדק הוא כדאמרי' בפ''ב דיומא דהאי בזק לישנא דמיבזק הוא. וכן הבריקה מלשון ברקא חלילה המוזכר בריש פ' המוכר את הבית כן הוא גי' הערוך שם:

אית תניי תני אנגריא כמיתה דחייב להעמיד לו חמור ולא פליג אמתני' כדמפרש ואזיל:

באותו שיכול לפשר. שהיה המשכיר יכול להתפשר עמם שלא יקחו אותה לעבודת המלך ולא רצה להתפשר ולפיכך חייב להעמיד לו חמור ומתני' דקתני אומר לו הרי שלך לפניך מיירי שאינו יכול לפשר עמם ואומר לו מזלך גרם:

תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּקָפֶּנְדָּרְיָא אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. בַּסִילִיקֵי חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָֽגְרָהּ מִיכָּא לְלוֹד וְאִינְסִיבַת אַנְגָּרֵיָא לְלוֹד. אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. מִיכָּא לְלוֹד וְאִינְסִיבַת אַנְגָּרֵיָא לְצוֹר. חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.

Traduction

On a enseigné que R. Simon b. Eléazar dit (159)Tossefta, 7.: si l’âne a été enlevé pour le service public au moment d’aller chez le locataire, le propriétaire n’est pas tenu de remettre au locataire un autre âne en remplacement; mais si ce n’était pas au moment d’y aller, il y est tenu. R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina dit toutefois: même lorsque ce n’est pas au moment d’y aller, l’âne pris pour le service public dans un chemin détourné n’a pas besoin d’être remplacé par le propriétaire au locataire; mais il devra l’être s’il a été pris sur la grande route. R. Abahou dit de même au nom de R. Yossé b. Hanina: si on a loué un âne pour aller d’ici à Lod, il a été pris par les agents du gouvernement allant aussi à Lod, le propriétaire n’est pas tenu de fournir un autre âne au locataire; mais s’il a été loué pour aller à Lod, et les agents le prennent sur la route de Tyr, il faudra le remplacer.

Pnei Moshe non traduit

תני. בתוספתא פ''ז:

בדרך הליכתה. שהאנגריא מוליך. הבהמה בדרך שהיה זה רוצה להלך:

אין חייב להעמיד לו חמור אחר. שכן דרך האנגריא נוטל חמורו של זה עד שפוגע באחר ונוטלו ומחזיר להראשון את שלו והלכך אומר לו הואיל ואף מזלך גרם שכור לך חמור אחר ותלך אחר האנגריא עד שיפגע בחמור אחר:

בקפנדריא. הא דקאמר ר''ש בן אלעזר שלא בדרך הליכתה חייב להעמיד לו חמור אחר מפרש לה ר''י ב''ח דלטעמיה דרשב''א מחלקינן נמי אפי' שלא בדרך הליכתה ממש דמ''מ לפעמים אין חייב להעמיד לו חמור וכגון שהאנגריא הולך בקפנדריא והוא שביל שמקצר הדרך דבזה ודאי בדרך הליכה מיקרי שהרי אין לזה טורח לילך אחריו ואע''פ שלא היה בדעתו בתחילה לילך בדרך הזה:

בסילקי. בדרך עלייה וסביבה. ויעל משה תרגומו וסליק משה. וכלומר דלפעמים אף שדרך הליכתו הוא מ''מ מכיון שהאנגריא מסבב והולך דרך עליה וסביבות ההרים וכיוצא בזה לאו דרך הליכה מקרי שזה אומר איני יכול לטרוח כ''כ ולעלות ולסבב ולחזור אחריו:

ר' אבהו בשם ר' יוסי ב''ח אגרא מיכא ללוד וכו'. כלומר דכן נמי שמעינן ממילתיה דר''ש ב''א לחלק בכה''ג דאם שכרה לילך מכאן ללוד ונלקחה באנגריא שהולך גם כן עד לליד אין חייב להעמיד לו חמור וכגון שהשוכר הזה א''צ להחמור אלא בחזרה להוליך המשא שיש לו בלוד וא''ל מאי איכפת לך בלוד יקח האנגריא חמור אחר ויחזיר לך חמורך אבל אם השוכר הולך מכאן ללוד ונלקחה באנגריא לצור בזה חייב להעמיד לו חמור אחר דלאו דרך הליכה הוא:

מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּשֶׁאָמַר לוֹ חֲמוֹר סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לְדֵין בְּעִית אַייְתִי לִי קוֹמִין. רַב הוּנָא אָמַר. חַייָב לְטַפֵּל בּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אָמַר רִבִּי זֵירָא. אִם יֵשׁ בִּטְפֵילָה כְּדֵי לִשְׂכּוֹר לוֹ גַּייְדוֹר קָטָן אֵינוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִם יֵשׁ בִּנְבֵילָה כְּדֵי לִיקַּח גַּייְדוֹר קָטָן אֵינוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.

Traduction

Si l’âne est mort, ou s’est brisé la patte, le maître est tenu de le remplacer au locataire''. Toutefois, dit R. Yohanan, c’est vrai lorsqu’on a loué un âne sans désignation; mais si le maître a loué un tel âne (désigné), le locataire peut dire: ''je veux tel âne, amène-le moi'' (or, comme celui-là est mort, nul autre n’est exigible). A ce propos R. Houna ajoute: on est obligé de s’occuper sur place de l’âne mort (prendre la charogne pour payer, avec le montant, la location d’un autre âne, permettant d’achever la route). R. Zeira dit ensuite: si le montant de la charogne vendue suffit à louer un petit âne, (à défaut d’un équivalent à l’âne mort), le propriétaire n’est pas tenu de fournir un autre âne; sinon, il y est contraint. -Non, se reprit à dire R. Houna, seulement lorsque le montant de la charogne de l’âne suffit à acheter par contre un petit âne, le propriétaire n’est pas tenu d’en fournir un autre au locataire; si le montant ne suffit pas à cet achat, le propriétaire est tenu de fournir un âne équivalent.

Pnei Moshe non traduit

כשאמר לו חמור סתם. וכגון שעדיין לא קבל המשכיר דמי השכר ממנו והלכך מחלק ר' יוחנן דהא דקתני חייב להעמיד לו חמור ומשמע שאם מעמיד לו אחר משלם לו שכרו בשהשכיר לו חמור סתם אבל אם א''ל חמור זה אני משכיר לך יכיל השוכר מימר ליה לדין בעית לזה הוא שהייתי רוצה:

אייתי ליה קומין. הביאהו לפני וכלומר והואיל וזה מת או נשבר איני רוצה בחמור אחר ואין זה יכול לכופו ליקח האחר וליתן לו שכרו:

רב הונא אמר חייב ליטפל בו באותו מקום. ר''ה דין אחר אתא לאשמעינן שאם אמר לו חמור סתם וכדלקמן ומת בחצי הדרך ואין לזה חמור אחר להשלים דרכו חייב ליטפל בנבילה באותו מקום ולמכרה בכדי שיהא בדמיה להשלים דרכו ורב הונא סתמא קאמר ולא מפריש לה באיזה ענין הטיפול הזה עד לקמן. ומשום דפליג עם ר' זירא בהא מקדים מילתיה דר''ז והדר מסיים רב הונא למילתיה:

א''ר זירא אם יש בטפילה וכו' ר''ז ס''ל דאפילו אם לא ימצא בכדי הטפילה של הנבילה ליקח אחר שאין בה חלא כדי לשכור אפילו חמור קטן להשלים דרכו ישכור:

גיידור. בלשון יון חמור גידר''ו. הערוך. ודוגמתו בסוף פ' אין בין המודר גרדנא זוטרא:

אינו חייב להעמיד לו חמור אחר. וכלומר דדין זה בשלא אמר לו חמור סתם שהרי אם אמר לו חמור סתם לעולם חייב להעמיד לו אחר כדקתני במתני' אלא דא''ל חמור זה וכשזה צריך לו ורוצה להשלים דרכו וכשימצא לשכור אחר בדמי הנבילה ישכור ואינו חייב לו יותר מזה וקמ''ל דאע''ג דמכליא קרנא הוא שמוציא הדמים לשכור אין בכך כלום:

אמר ר' הונא. דלא היא דלא כך אמרתי חייב ליטפל בו אלא אם יש בנבילה כדי ליקח גיידור קטן וכו' אבל לשכור אל ישכור דס''ל דלא מכלינן קרנא שכשמוציא הדמים אין לזה הנאה של כלום:

ואם לאו וכו'. וכלומר דהא דקתני במתני' חייב וכו' כשמתה בעודה בביתו ובזה הדבר תלוי דאם מוצא ליקח בדמי הנבילה יקח אחר ואז פטור ממנו ואם לאו יוסיף בדמים עד שיקח ויעמיד לו חמור אחר ולאפוקי להוציא הדמים בשכירות חמור אחר דלא מכלינן קרנא:

Baba Metsi'a

Daf 27a

משנה: כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר וְכוּלָּן שֶׁאָֽמְרוּ טוֹל אֶת שֶׁלָּךְ וְהָבֵא מָעוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם. שְׁמוֹר לִי וְאֶשְׁמֹר לָךְ שׁוֹמֵר שָׂכָר. שְׁמוֹר לִי וְאָמַר לוֹ הַנַּח לְפָנֶיךָ שׁוֹמֵר חִנָּם. הַמַּלְוֶה עַל הַמַּשְׁכּוֹן שׁוֹמֵר שָׂכָר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר הִלְוָהוּ מָעוֹת שׁוֹמֵר חִנָּם הִלוָוהוּ פֵירוֹת שׁוֹמֵר שָׂכָר. אָבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מוּתָּר אָדָם לְהַשְׂכִּיר מַשְׁכּוֹנוֹ שֶׁל עָנִי לִהְיוֹת פּוֹסֵק עָלָיו וְהוֹלֵךְ מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְמֵשִׁיב אֲבֵידָה.

Traduction

Tous les ouvriers qui reçoivent les matériaux chez eux pour confectionner un objet ont à l’égard de ces matériaux la responsabilité d’un gardien salarié. Mais tous ces individus, après avoir fini le travail et avoir dit au patron qu’il peut le venir prendre et les payer ensuite, n’ont plus que la responsabilité d’un gardien non salarié. Si un individu dit à un autre: ''garde-moi mes objets, et je garderai les tiens'', ils ont chacun la responsabilité d’un gardien salarié; mais s’il lui a dit: ''garde mes objets et mets devant moi les tiens'', il n’a que la responsabilité d’un gardien non salarié. Si un individu prête à un autre de l’argent sur gage, il a la responsabilité du gage comme un gardien salarié. R. Juda dit: s’il a prêté de l’argent, il n’a que la responsabilité d’un gardien sans salaire; s’il a prêté des fruits, il est responsable d’un gage comme un gardien salarié. Abba Saül dit: Le créancier d’un pauvre peut louer certains gages à d’autres personnes plusieurs fois, pour diminuer peu à peu la dette (162)Le créancier recevant le loyer pour le pauvre.; car il agit alors envers le pauvre débiteur, comme un homme qui lui rend un objet perdu (163)Le bien du pauvre mis en gage était comme perdu pour lui, ne lui rapportant rien..

Pnei Moshe non traduit

מתני' כל האומנין. קבלנים שמקבלים עליהם לעשות מלאכה בבתיהן:

שומר שכר. להתחייב בגניבה ואבידה דבההיא הנאה דתפס ליה אאגרא הוי שומר שכר:

וכולן שאמרו הבא מעות. שכבר גמרתיו ולכשתביא טול את שלך שומר חנם:

שמור לי ואשמר לך ש''ש. דוקא שא''ל שמר לי היום ואני אשמור לך למחר אבל שמר לי אתה זה ואני אשמר לך זה הדבר האחר במקומו והכל בזמן א' זו שמירה בבעלים היא ופטור אפילו בפשיעה:

הנח לפני. דוקא הנח לפני אבל הנח לפניך אפי' שומר חנם לא הוי דלא קביל עליה נטירותא כלל כדאמר בגמרא:

המלוה. מעות על המשכון שומר שכר הוא בשכר מצוה דבההיא הנאה דלא בעי למיתב ריפתא לעניא בשעה שהוא עוסק בזה דהעוסק במצוה פטור מן המצוה נעשה עליו שומר שכר:

הלוהו מעות שומר חנם. דלית ליה לר' יהודה שכר מצוה לענין דינא:

הלוהו פירות שומר שכר. דדרך פירות להרקיב ואין הלכה כר' יהודה:

מותר אדם לשכור. לאחרים משכונו של עני שבידו להיות פוסק עליו שכר והולך תמיד ופוחת מן החוב ודוקא במשכן דנפיש אגריה וזוטר פחתיה כגון מרא וקרדום וכיוצא בהן וכן הלכה:

משנה: הַמַּעֲבִיר חָבִית מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנִשְׁבְּרָה בֵּין שׁוֹמֵר הִנָּם בֵּין שׁוֹמֵר שָׂכָר יִישָּׁבֵעַ. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זֶה וְזֶה יִשָּׁבֵעַ וְתָמֵיהַּ אֲנִי אִם יְכוֹלִין זֶה וְזֶה לְהִישָּׁבֵעַ.

Traduction

Si un individu porte un tonneau (déposé chez lui) d’un endroit à un autre, et que ce tonneau se brise, qu’il soit gardien salarié ou non, il prêtera serment qu’il n’a pas à se reprocher une négligence, et il sera acquitté. R. Eliézer dit: j’ai aussi appris que le gardien non salarié et le gardien salarié doivent prêter serment et être acquittés; mais je suis étonné que tous les deux puissent être acquittés par un serment.

Pnei Moshe non traduit

מתני' בין שומר חנם בין שומר שכר ישבע. שלא פשע בזה ויפטר:

אמר ר''א תמיה אני. על הדין הזה ששמעתי:

אם יכולין זה וזה לישבע. כלומר דהאיך יכולין לפטור זה וזה בשבועה דאפילו שומר חנם נמי אינו יכול לישבע שלא פשע אם הוא שלא במקום מדרון דזה ודאי פושע הוא ועוד דנהי דש''ח מצי לאשתבע בש''ש לא שייכא שבועה שלא פשע וזה כגניבה ואבידה הוי ולאו כאונס ומסקנא דהש''ס דהתם דמן הדין ש''ש בעי לשלומי אלא תקנת חכמים היא שאם אין אתה אומר כן אין לך אדם שיעביר חבית חבירו ממקום למקום לפיכך התקינו שישבע שלא בכוונה שברתיה ויפטר:

הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר כול'. 27a תַּנֵּי כַּמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַייָב. סוֹמָּכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר. סְאָה לַגָּמָל וְג̇ קַבִּין לַחֲמוֹר. קַב לַכַּתָּף וְג̇ סָאִין לָעֲגָלָה. וּסְפִינָה לְפִי מַה שֶׁהִיא.

Traduction

On a enseigné de même: pour être condamné à payer le dommage, selon Somkos au nom de R. Meir, il faut avoir ajouté une charge à la mesure, savoir un saa par chameau, ou 3 kab pour un âne, ou un kab pour un homme qui porte sur l’épaule, ou 3 saa par voiture, ou par bateau dans la proportion de sa grandeur.

Pnei Moshe non traduit

גמ' תני. בתוספתא פ''ז:

קב לכתף. לאדם הנושא על הכתף אם הוסיף עליו קב במשאוי מיחייב בקילקולו:

וג' סאין. אם הוסיף במשאוי העגלה ונשבר' חייב:

וספינה לפי מה שהיא. אם גדולה הויא התוספת לפי גדלה ואם קטנה לפי קטנה ולעולם הוי התוספת חלק אחד משלשים שבמשאוי הראויה לה וכמו דג' קבין התוספת לחמור שמשאו הראוי לו לתך הוא ט''ו סאין:

הלכה: כָּל הָאוּמָּנִין שׁוֹמְרֵי שָׂכָר כול'. הָדָא אַנְטִיכְרֵיסִים רִבִּית הוּא.

Traduction

L’usage mutuel de l’argent, anticrisi'', est de l’usure (interdite).

Pnei Moshe non traduit

גמ' הדא אנטיכריסים רבית היא. לא נמצא זה במפרשי המלות ומלה מורכבת הוא ותיבת אנטי השתמשו בהרבה מקומות בתלמוד הזה ובמ''ר אנטיקסר המשנה והבמקום לקיסר אנטיגריפין פתשגן טופס הכתב וכן הרבה. כריסים מלשון נשיכה הוא יאכלנו הארבה ת''י יכרסם ובמשנה קרסמוה נמלים ומלשון יכרסמנה חזיר מיער. ואכולן שאמרו הבא מעות וכו' קאי וכלומר הרי זה דומה למשנה לרבית היא ואע''פ שאינו רבית שהרי זה אומר לו הבא מעות וטול את שלך משמע שעדיין תופסו בשביל שכרו ואף עפ''כ לא הוי אלא ש''ח כל זמן שאין זה מביא לו מעותיו ומיחזי מילתא דבשביל שממתין לו זה המעות נפטר מחיובו הוא ואנטיכריסים של נשך רבית הוא:

שְׁייָרָה שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ גַייִס מְחַשְּׁבִין לְפִי מָמוֹן וְלֹא לְפִי נְפָשׁוֹת. שָֽׁלְחוּ לִפְנֵיהֶן תַּייָר מְחַשְּׁבִין לְפִי נְפָשׁוֹת. אֵין מְשַׁנִּין עַל הַמִּנְהַג שֶׁלַּשְּׁייָרָה.

Traduction

Si une caravane a été assaillie par une bande de brigands et dépossédée de son avoir, on partage les pertes en proportion de la fortune de chacun, non d’après le nombre des personnes; si la caravane avait envoyé en avance un éclaireur (chargé de les renseigner sur la sécurité de la route), on calculera son salaire d’après le nombre des personnes, sauf à adopter l’usage de la caravane (si elle compte d’après le total des fortunes).

Pnei Moshe non traduit

שיירה. ההולכת במדבר שנפל עליה גייס ונתפשרו עמהן בממון:

מחשבין לפי ממון. שעל עסקי ממון הן באין ובעל ממון הרבה נותן לפי ממונו:

שלחו לפניהם תייר. המראה להן את הדרך מחשבין שכרו לפי הנפשות שסכנת נפשות הוא והכל שוין בה:

אין משנין על מנהג של שיירה. אם יש להן מנהג אחר ששוכרין את התייר לפי הממון הכל לפי מנהגם:

שְׁמוּאֵל אָמַר. כְּשֶׁאָמַר לוֹ. הַנַּח לְפָנַיי. אֲבָל אָמַר לוֹ. הַנַּח לְפָנֶיךָ. אֵינוֹ לֹא שׁוֹמֵר חִנָּם וְלֹא שׁוֹמֵר שָׂכָר.

Traduction

Selon Samuel, l’ouvrier sera considéré comme gardien gratuit s’il a dit à son prochain: ''remets ton bien devant moi''; mais s’il a dit les mots: ''remets-le devant toi'', il n’assume aucune responsabilité et n’est considéré ni comme gardien gratuit ni comme salarié.

Pnei Moshe non traduit

שמואל אמר וכו'. דוקא הנח לפני קתני במתני' אבל הנח לפניך לא קבל עליו שמירה כלל:

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. רוֹצֵה אָדָם לִיתֵּן כַּמָּה וְלִמְכּוֹר פֵּירוֹתָיו עַל יְדֵי מַשְׁכּוֹן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָה. רוֹצֵה אָדָם לִיתֵּן כַּמָּה וְלִמְכּוֹר פֵּירוֹתָיו לְמִי שֶׁיְּפַייְסֶנּוּ עַל יְדֵי מַשְׁכּוֹן.

Traduction

– R. Yohanan (pour justifier l’avis de R. Juda dans la Mishna, § 3, au sujet du prêt des fruits) dit: l’emprunteur devient responsable, car l’homme est bien aise de donner une redevance pour la vente des fruits, en étant couvert par un gage; c-à-d, ajoute R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina, le propriétaire sera bien aise de vendre ses fruits par un intermédiaire qui lui offre une garantie, et à cet effet il lui a donné une rémunération.

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' יוחנן רוצה אדם וכו'. טעמיה דר' יהודה במתני' הוא דמפרש דבהלוהו פירות הוא דהוי שומר שכר מפני שרוצה אדם ליתן כמה וכמה בשביל זה שימכור פירותיו וע''י משכון ומשום דר' יוחנן לא פירש דבריו ויותר היה נוח לו אם מכר פירותיו במעות מיד מפרש לה ר' אבהו ביותר ביאור דה''ק רוצה אדם ליתן כמה בשביל שיכול למכור פירותיו ויהיה בטוח שזה מפייסו במשכון ושלא ידאג על התשלומין וזה שמלוה לו פירות ורוצה הוא בכך מפני שהפירות דרכן להרקיב ובההיא הנאה דאית להאי דנקיט משכונא בידיה על מכירת פירותיו ס''ל לר' יהודה דהוי שומר שכר:

סְפִינָה שֶׁעָמַד עָלֶיהָ נַחְשׁוֹל וְהֵיקַל מִמַּשּׂוֹאָהּ מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוּי וּלְפִי מָמוֹן וְלֹא לְפִי נְפָשׁוֹת. אֲבָל הַשּׂוֹכֵר מֵחֲבֵירוֹ קָרוֹן אוֹ סְפִינָה מְחַשְּׁבִין לְפִי מַשּׂאוּי וּלְפִי נְפָשׁוֹת וְלֹא לְפִי מָמוֹן.

Traduction

Si pour résister à la tempête un vaisseau a dû jeter des marchandises à la mer, on répartit les pertes selon le chargement primitif, et non d’après la valeur; mais pour fixer le prix de location d’un char carrum, ou d’un navire pour plusieurs, on calcule d’après le chargement et le nombre de personnes, non d’après la valeur. Si une caravane attaquée par une troupe de gens a été défendue par l’un de ses membre qui a réussi à sauver une partie des biens, on fera la répartition entre tous; mais si les voleurs l’ont autorisé à s’échapper, ce qu’il a pu sauver est pour lui seul.

Pnei Moshe non traduit

ספינה שעמד עליה נחשול. לטובעה והקילו ממשואה להשליך בים מחשבין לפי משאוי ולא לפי ממון צ''ל וכן הוא בתוספתא. ולפי גירס' הספר אפשר לפרש דעל לא ישנו ממנהג הספנין קאי כדמסיים בתוספתא ולפי ממון דקאמר אם יש להן מנהג לחשוב לפי ממון ולא לפי משאוי הולכין אחריו ובלבד לא לפי נפשות דבזה אין המנהג כלום שמי שאין לו משא כלל א''צ ליתן לזה:

אבל השוכר מחבירו קרון או ספינה. בשביל הרבה בני אדם מחשבין השכר לפי משאוי ולפי הנפשות שהכל שוין לזה ולא לפי ממון:

שְׁייָרָה שֶׁנָּפַל עָלֶיהָ גַייִס וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל מִיָּדָן הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם נָֽתְנוּ לוֹ רְשׁוּת הִצִּיל לְעַצְמוֹ. חֲמָרִין שֶׁנָּֽפְלוּ עֲלֵיהֶן לִיסְטִין וְעָמַד אֶחָד מֵהֶן וְהִצִּיל הִצִּיל לָאֶמְצַע. וְאִם הִתְנָה עִמָּם בְּבֵית דִּין הִצִּיל לְעַצְמוֹ. הַשּׁוּתָפִין שֶׁמָּחֲלוּ לָהֶן מוּכְסִין מָחֲלוּ לָאֶמְצַע. וְאִם אָֽמְרוּ. לְשֵׁם פְּלוֹנִי מָחַלְנוּ. מַה שֶׁמָּחֲלוּ מָחֲלוּ לוֹ.

Traduction

Si des brigands ont attaqué des âniers, dont l’un a réussi à s’échapper, ce qu’il a pu sauver est pour lui seul; mais si la condition de répartition proportionnelle avait été établie d’avance judiciairement, elle l’est pour tous. Si des associés ont déclaré renoncer aux réclamations contre les exactions des douaniers la renonciation sera proportionnelle, sauf le cas où ils précisent en faveur de qui ils y renoncent; le montant appartient alors à l’individu désigné.

Pnei Moshe non traduit

ואם נתנו לו רשות. להציל אם יכול הוא מה שהציל הציל לעצמו:

הַגַּבָּאִין וְהַמּוּכְסִין תְּשׁוּבָתָן קָשָׁה. הֲרֵי אֵילּוּ מַחֲזִירִין לְמִי שֶׁמַּכִּירִין. וּלְמִי שֶׁאֵין מַכִּירִין יַעֲשׂוּ מֵהֶן צוֹרְכֵי צִיבּוּר.

Traduction

Il est difficile aux encaisseurs et aux douaniers de restituer les perceptions faites à tort, ils remboursent ceux qu’ils reconnaissent avoir taxés injustement, et quant aux sommes perçues à tort dont ils ne connaissent plus le propriétaire, ils les remettent pour le service public.

Pnei Moshe non traduit

תשובתן קשה. שאינם יודעין למי להשיב שגוזלין את הרבים הן ולפיכך אם רוצין להשיב ואין מכירין למי יעשו בהן צורכי ציבור וזהו תקנתן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source