משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה. בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר אֲפִילוּ זוֹ עֲשָׂרָה מִילִין וְזוֹ עֲשָׂרָה מִילִין וָמֵתָה חַייָב לְשַׁלֵּם. שָׂכַר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנִּשְׂאֵת בַּאַנְגָּרֵייָא אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה אִם הֶחֱלִיקַה פָטוּר וְאִם הוּחַמָּה חַייָב. לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר אִם הֶחֱלִיקַה חַייָב וְאִם הוּחַמָּה פָטוּר וְאִם מַחֲמַת הַמַּעֲלָה חַייָב. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בָּהָר וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן פָּטוּר. בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן חַייָב. לָּדוּשׁ בַּקִטְנִית וְדָשׁ בַּתְּבוּאָה פָטוּר. בַּתְּבוּאָה וְדָשׁ בַּקִטְנִית חַייָב מִפְּנֵי שֶׁהַקִּיטְנִית מְחַלֶּקֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ודש בתבואה פטור. אם החליקה:
בבקעה וחרש בהר ונשבר הקנקן חייב. שההרים קשים לחרוש מן הבקעים מפני הסלעי' שיש שם:
לחרוש בהר וכו'. וכל כלי המחרישה לבעל הבקר ונעריו הולכין עם בהמתו זה אוחז הדרבן לכוין הפרה לתלמיה וזה הולך אחר המחרישה ומכביד היתד בקרקע שבו הברזל והוא קנקן דמתני':
ואם מחמת המעלה. שהוחמה מחמת העלותה בהר חייב שהמעלה גרם לה והוא שינה והוליכה בהר:
בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור. שבהר היא ראויה להחליק יותר לפי שראש ההר חד ומשופע לצדדין ואם הוחמה חייב שמחמת הבקעה הוא לפי שהבקעה מעלה הבל וההרים סביבים לה ואין האויר שולט בה:
חייב. המשכיר למכור העור והנבילה ולהוסיף מעות ולהעמיד לו חמור או ישכור לו אחר בדמי הנבילה או יחזיר לו שכרו:
אומר לו. משכיר לשוכר הרי שלך לפניך שאף מזלך גרם ונפסיד שנינו:
מתה או נשברה. שמפסיד כל שכרו:
מתני' השוכר את החמור וכו' בבקעה והוליכה בהר. בראש ההר ואע''פ שהדרך חלק וישר חייב כדמוקי לה בגמ' שמתה מחמת אויר שלא הוחלקה ולא הוחמה אלא מחמת האויר הואיל ושנה בה יכול הוא לומר לא מתה זו אלא מחמת שלא היתה למודה באויר הר וקשה לה או לא היתה למודה באויר בקעה וקשה לה ומשום ה''נ לא מפליג הכא בין הוחלקה להוחמה כדמפליג בסיפא:
והבריקה. שהתליעו רגליה:
או שנישאת באנגריא. שנלקחה לעבודת המלך:
הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין כול'. רַב אָמַר. כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים. אֵין יִשְׂרָאֵל קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. 26a אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עֶבֶד עִבְרִי הִיא מַתְנִיתָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב. בֵּין פּוֹעֵל בֵּין בַּעַל הַבַּיִת יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ וְלֹא בַעַל הַבַּיִת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוחנן אמר ר' מאיר היא. לעולם שמתה כדרכה ומתני' כר''מ דס''ל כל המשנה על דעת בעל הבית נקרא גזלן וקמה לה ברשותיה להתחייב בכל אונסיה:
שהכישה נחש. ולפעמים מצוין הנחשים בהר יותר מבקעה ולפעמים איפכא והלכך כל ששינה ממה שהתנה עמו חייב:
בשמתה מחמת אויר. מחמת שינוי האויר שלא היתה למודה באויר הזה והלכך לעולם חייב הוא כששינ' דאמרינן זה היה מכיר בבהמתו ובזה האויר שהורגלה התנה עמו וכל היכי ששינה תולין שמחמת שינוי האויר מתה:
בבקעה והוליכה בהר. בתמיה אמאי חייב:
גמ' ניחא בהר והוליכה בבקעה. קס''ד דמדלא מחלק הכא בין הוחלקה להוחמה כדמחלק לקמן ע''כ שלא הוחלקה ולא הוחמה אלא שמתה כדרכה מיירי והלכך פריך ניחא בהאי חלוקה ששכרו להוליכה בהר והוליכה בבקעה שחייב משום דאיכא למימר שמחמת עייפות ויגיעת הדרך עם המשאוי שעליה מתה ואלו הוליכה בהר כמו שהתנה עמו לא היתה מתייגעת לפי שהרוח והאויר שולט שם וס''ל להאי סתמא דתלמודא דסתם בהמה האויר יותר נוח לה ממה שטורח עליית ההר קשה לה ולפיכך אם שינה מהר לבקעה בדין הוא דחייב:
גמ' רב אמר כי לי בני ישראל עבדים. טעמא דהפועל יכול לחזור בו קא מפרש דהכי ס''ל לרב:
אין ישראל קונין זה את זה. כלומר דאין קונה אותו שיהיה משועבד לו ושלא יוכל לחזור בו דלי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים:
אמר ר' יוחנן עבד עברי היא מתניתא. ר' יוחנן פליג עליה דרב בענין אוקימתא דמתני' דלרב דס''ל דפועל יכול לחזור בו ופליג על מתני' דאיהו מפרש לה בפועל וקתני ידו על התחתונה וע''כ דמוקי למתני' כמ''ד דאף פועל אינו יכול לחזור בו והלכך אם חזר בו ידו על התחתונה וקאמר ר' יוחנן דלא היא דמתני' לא איירי בפועל כלל אלא בקבלן דדינו כעבד עברי בזה דאינו יכול לחזור בו כמו ע''ע שקנוי הוא גופו לזמן והלכך הוא דידו על התחתונה אבל בפועל מודה הוא תנא דמתני' דיכול לחזור בו:
על דעתיה דרב. ומפרש הש''ס דאפי' אם תמצא לומר דבין לרב ובין לר' יוחנן ס''ל דפועל יכול הוא לחזור בו ול''פ אלא בפירושא דמתני' אפ''ה נ''מ לדינא איכא בינייהו לענין הבעה''ב דעל דעתיה דרב מפרש למתני' בפועל ומוקי לה כמאן דס''ל דאינו יכול לחזור בו והלכך אם התחילו במלאכה כדמיירי במתני' דהא ידן על התחתונה קתני ס''ל להאי מ''ד דאין אחד מהם יכול לחזור בו לא הפועל ולא הבעה''ב וכל החוזר בו ידו על התחתונה והשתא לדידיה דפליג על המתני' דס''ל דפועל יכול לחזור בו לעולם ואפילו התחיל במלאכה ה''נ ס''ל דגם הבעה''ב יכול לחזור בו דמתני' דקתני אם בעה''ב חוזר בו מאחר שהתחילו במלאכה יד בעה''ב על התחתונה אתיא דלא כהלכתא למאי דס''ל לרב:
על דעתיה דר' יוחנן. דמפרש למתני' דבקבלן מיירי וכיון שהתחיל במלאכה אינו יכול לחזור בו ואם חזר ידו על התחתונה וכן הבעה''ב ולדידיה דבפועל מודה הוא דיכול לחזור בו לעולם א''כ שמעינן דס''ל לר' יוחנן דבעה''ב אינו יכול לחזור בו לאחר שהתחילו במלאכה כדקתני במתני' דלר' יוחנן מתני' הלכתא היא ובבעל הבית אין חילוק בין פועל לקבלן לענין שאינו יכול לחזור בו מכיון שהתחילו במלאכה:
הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר כול'. נִיחָא בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה. בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָמַר. בְּשֶׁמֵּתָה מַחְמַת אֲוֵיר. רִבִּי דּוֹסִתַּי בֶּן יַנַּאי אָמַר שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. רִבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר. כָּל הַמְשַׁנֶּה עַל דַּעַת בַּעַל הַבַּיִת נִקְרָא גַזְלָן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' יוחנן אמר ר' מאיר היא. לעולם שמתה כדרכה ומתני' כר''מ דס''ל כל המשנה על דעת בעל הבית נקרא גזלן וקמה לה ברשותיה להתחייב בכל אונסיה:
שהכישה נחש. ולפעמים מצוין הנחשים בהר יותר מבקעה ולפעמים איפכא והלכך כל ששינה ממה שהתנה עמו חייב:
בשמתה מחמת אויר. מחמת שינוי האויר שלא היתה למודה באויר הזה והלכך לעולם חייב הוא כששינ' דאמרינן זה היה מכיר בבהמתו ובזה האויר שהורגלה התנה עמו וכל היכי ששינה תולין שמחמת שינוי האויר מתה:
בבקעה והוליכה בהר. בתמיה אמאי חייב:
גמ' ניחא בהר והוליכה בבקעה. קס''ד דמדלא מחלק הכא בין הוחלקה להוחמה כדמחלק לקמן ע''כ שלא הוחלקה ולא הוחמה אלא שמתה כדרכה מיירי והלכך פריך ניחא בהאי חלוקה ששכרו להוליכה בהר והוליכה בבקעה שחייב משום דאיכא למימר שמחמת עייפות ויגיעת הדרך עם המשאוי שעליה מתה ואלו הוליכה בהר כמו שהתנה עמו לא היתה מתייגעת לפי שהרוח והאויר שולט שם וס''ל להאי סתמא דתלמודא דסתם בהמה האויר יותר נוח לה ממה שטורח עליית ההר קשה לה ולפיכך אם שינה מהר לבקעה בדין הוא דחייב:
גמ' רב אמר כי לי בני ישראל עבדים. טעמא דהפועל יכול לחזור בו קא מפרש דהכי ס''ל לרב:
אין ישראל קונין זה את זה. כלומר דאין קונה אותו שיהיה משועבד לו ושלא יוכל לחזור בו דלי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים:
אמר ר' יוחנן עבד עברי היא מתניתא. ר' יוחנן פליג עליה דרב בענין אוקימתא דמתני' דלרב דס''ל דפועל יכול לחזור בו ופליג על מתני' דאיהו מפרש לה בפועל וקתני ידו על התחתונה וע''כ דמוקי למתני' כמ''ד דאף פועל אינו יכול לחזור בו והלכך אם חזר בו ידו על התחתונה וקאמר ר' יוחנן דלא היא דמתני' לא איירי בפועל כלל אלא בקבלן דדינו כעבד עברי בזה דאינו יכול לחזור בו כמו ע''ע שקנוי הוא גופו לזמן והלכך הוא דידו על התחתונה אבל בפועל מודה הוא תנא דמתני' דיכול לחזור בו:
על דעתיה דרב. ומפרש הש''ס דאפי' אם תמצא לומר דבין לרב ובין לר' יוחנן ס''ל דפועל יכול הוא לחזור בו ול''פ אלא בפירושא דמתני' אפ''ה נ''מ לדינא איכא בינייהו לענין הבעה''ב דעל דעתיה דרב מפרש למתני' בפועל ומוקי לה כמאן דס''ל דאינו יכול לחזור בו והלכך אם התחילו במלאכה כדמיירי במתני' דהא ידן על התחתונה קתני ס''ל להאי מ''ד דאין אחד מהם יכול לחזור בו לא הפועל ולא הבעה''ב וכל החוזר בו ידו על התחתונה והשתא לדידיה דפליג על המתני' דס''ל דפועל יכול לחזור בו לעולם ואפילו התחיל במלאכה ה''נ ס''ל דגם הבעה''ב יכול לחזור בו דמתני' דקתני אם בעה''ב חוזר בו מאחר שהתחילו במלאכה יד בעה''ב על התחתונה אתיא דלא כהלכתא למאי דס''ל לרב:
על דעתיה דר' יוחנן. דמפרש למתני' דבקבלן מיירי וכיון שהתחיל במלאכה אינו יכול לחזור בו ואם חזר ידו על התחתונה וכן הבעה''ב ולדידיה דבפועל מודה הוא דיכול לחזור בו לעולם א''כ שמעינן דס''ל לר' יוחנן דבעה''ב אינו יכול לחזור בו לאחר שהתחילו במלאכה כדקתני במתני' דלר' יוחנן מתני' הלכתא היא ובבעל הבית אין חילוק בין פועל לקבלן לענין שאינו יכול לחזור בו מכיון שהתחילו במלאכה:
משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִיטִּין וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִין תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶבֶן חַייָב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַייָב. סוּמָּכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר סְאָה לַגָּמָל שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' להביא חטין. לתך חטין והביא לתך שעורין אע''פ שהוא באותו משקל חייב אם מתה מחמת המשא מפני שהנפח קשה למשאוי והשעורין יש להן נפח וכן תבואה והביא תבן:
כמה יוסיף על משואו. אם הביא עליה חטין כמו שהתנה חטין אלא שהוסיף עליה במשאוי כמה יוסיף ויהא חייב:
סאה. הוי הוספה לגמל וג' קבין לחמור דס''ל דהכל הולך אחר הבהמה כמה שהיא:
מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּשֶׁאָמַר לוֹ חֲמוֹר סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לְדֵין בְּעִית אַייְתִי לִי קוֹמִין. רַב הוּנָא אָמַר. חַייָב לְטַפֵּל בּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אָמַר רִבִּי זֵירָא. אִם יֵשׁ בִּטְפֵילָה כְּדֵי לִשְׂכּוֹר לוֹ גַּייְדוֹר קָטָן אֵינוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִם יֵשׁ בִּנְבֵילָה כְּדֵי לִיקַּח גַּייְדוֹר קָטָן אֵינוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כשאמר לו חמור סתם. וכגון שעדיין לא קבל המשכיר דמי השכר ממנו והלכך מחלק ר' יוחנן דהא דקתני חייב להעמיד לו חמור ומשמע שאם מעמיד לו אחר משלם לו שכרו בשהשכיר לו חמור סתם אבל אם א''ל חמור זה אני משכיר לך יכיל השוכר מימר ליה לדין בעית לזה הוא שהייתי רוצה:
אייתי ליה קומין. הביאהו לפני וכלומר והואיל וזה מת או נשבר איני רוצה בחמור אחר ואין זה יכול לכופו ליקח האחר וליתן לו שכרו:
רב הונא אמר חייב ליטפל בו באותו מקום. ר''ה דין אחר אתא לאשמעינן שאם אמר לו חמור סתם וכדלקמן ומת בחצי הדרך ואין לזה חמור אחר להשלים דרכו חייב ליטפל בנבילה באותו מקום ולמכרה בכדי שיהא בדמיה להשלים דרכו ורב הונא סתמא קאמר ולא מפריש לה באיזה ענין הטיפול הזה עד לקמן. ומשום דפליג עם ר' זירא בהא מקדים מילתיה דר''ז והדר מסיים רב הונא למילתיה:
א''ר זירא אם יש בטפילה וכו' ר''ז ס''ל דאפילו אם לא ימצא בכדי הטפילה של הנבילה ליקח אחר שאין בה חלא כדי לשכור אפילו חמור קטן להשלים דרכו ישכור:
גיידור. בלשון יון חמור גידר''ו. הערוך. ודוגמתו בסוף פ' אין בין המודר גרדנא זוטרא:
אינו חייב להעמיד לו חמור אחר. וכלומר דדין זה בשלא אמר לו חמור סתם שהרי אם אמר לו חמור סתם לעולם חייב להעמיד לו אחר כדקתני במתני' אלא דא''ל חמור זה וכשזה צריך לו ורוצה להשלים דרכו וכשימצא לשכור אחר בדמי הנבילה ישכור ואינו חייב לו יותר מזה וקמ''ל דאע''ג דמכליא קרנא הוא שמוציא הדמים לשכור אין בכך כלום:
אמר ר' הונא. דלא היא דלא כך אמרתי חייב ליטפל בו אלא אם יש בנבילה כדי ליקח גיידור קטן וכו' אבל לשכור אל ישכור דס''ל דלא מכלינן קרנא שכשמוציא הדמים אין לזה הנאה של כלום:
ואם לאו וכו'. וכלומר דהא דקתני במתני' חייב וכו' כשמתה בעודה בביתו ובזה הדבר תלוי דאם מוצא ליקח בדמי הנבילה יקח אחר ואז פטור ממנו ואם לאו יוסיף בדמים עד שיקח ויעמיד לו חמור אחר ולאפוקי להוציא הדמים בשכירות חמור אחר דלא מכלינן קרנא:
תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשַׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּקָפֶּנְדָּרְיָא אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. בַּסִילִיקֵי חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָֽגְרָהּ מִיכָּא לְלוֹד וְאִינְסִיבַת אַנְגָּרֵיָא לְלוֹד. אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. מִיכָּא לְלוֹד וְאִינְסִיבַת אַנְגָּרֵיָא לְצוֹר. חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ר' אבהו בשם ר' יוסי ב''ח אגרא מיכא ללוד וכו'. כלומר דכן נמי שמעינן ממילתיה דר''ש ב''א לחלק בכה''ג דאם שכרה לילך מכאן ללוד ונלקחה באנגריא שהולך גם כן עד לליד אין חייב להעמיד לו חמור וכגון שהשוכר הזה א''צ להחמור אלא בחזרה להוליך המשא שיש לו בלוד וא''ל מאי איכפת לך בלוד יקח האנגריא חמור אחר ויחזיר לך חמורך אבל אם השוכר הולך מכאן ללוד ונלקחה באנגריא לצור בזה חייב להעמיד לו חמור אחר דלאו דרך הליכה הוא:
בסילקי. בדרך עלייה וסביבה. ויעל משה תרגומו וסליק משה. וכלומר דלפעמים אף שדרך הליכתו הוא מ''מ מכיון שהאנגריא מסבב והולך דרך עליה וסביבות ההרים וכיוצא בזה לאו דרך הליכה מקרי שזה אומר איני יכול לטרוח כ''כ ולעלות ולסבב ולחזור אחריו:
בקפנדריא. הא דקאמר ר''ש בן אלעזר שלא בדרך הליכתה חייב להעמיד לו חמור אחר מפרש לה ר''י ב''ח דלטעמיה דרשב''א מחלקינן נמי אפי' שלא בדרך הליכתה ממש דמ''מ לפעמים אין חייב להעמיד לו חמור וכגון שהאנגריא הולך בקפנדריא והוא שביל שמקצר הדרך דבזה ודאי בדרך הליכה מיקרי שהרי אין לזה טורח לילך אחריו ואע''פ שלא היה בדעתו בתחילה לילך בדרך הזה:
אין חייב להעמיד לו חמור אחר. שכן דרך האנגריא נוטל חמורו של זה עד שפוגע באחר ונוטלו ומחזיר להראשון את שלו והלכך אומר לו הואיל ואף מזלך גרם שכור לך חמור אחר ותלך אחר האנגריא עד שיפגע בחמור אחר:
בדרך הליכתה. שהאנגריא מוליך. הבהמה בדרך שהיה זה רוצה להלך:
תני. בתוספתא פ''ז:
שָׂכַר הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה. דִּבְזַק. אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אֲנַגָּרֵיָא. 26b אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲנַגָּרֵיָא כְמִיתָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. מָאן דְתַנֵּי. אַנְגָּרֵיָא כְמִיתָה. בְּאוֹתוֹ שֶׁיָּכוֹל לְפַשֵּׁר. מָאן דָּמַר. אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. בְּאוֹתוֹ שֶׁאֵין יָכוֹל לְפַשֵּׁר
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
באותו שיכול לפשר. שהיה המשכיר יכול להתפשר עמם שלא יקחו אותה לעבודת המלך ולא רצה להתפשר ולפיכך חייב להעמיד לו חמור ומתני' דקתני אומר לו הרי שלך לפניך מיירי שאינו יכול לפשר עמם ואומר לו מזלך גרם:
אית תניי תני אנגריא כמיתה דחייב להעמיד לו חמור ולא פליג אמתני' כדמפרש ואזיל:
והבריקה דבזק. שהתליעו רגליה וה''נ פי' רבא התם אבזקת. ומלשון סדק הוא כדאמרי' בפ''ב דיומא דהאי בזק לישנא דמיבזק הוא. וכן הבריקה מלשון ברקא חלילה המוזכר בריש פ' המוכר את הבית כן הוא גי' הערוך שם:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source