Baba Metsi'a
Daf 26a
משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה. בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר אֲפִילוּ זוֹ עֲשָׂרָה מִילִין וְזוֹ עֲשָׂרָה מִילִין וָמֵתָה חַייָב לְשַׁלֵּם. שָׂכַר אֶת הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה אוֹ שֶׁנִּשְׂאֵת בַּאַנְגָּרֵייָא אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהוֹלִיכָהּ בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה אִם הֶחֱלִיקַה פָטוּר וְאִם הוּחַמָּה חַייָב. לְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר אִם הֶחֱלִיקַה חַייָב וְאִם הוּחַמָּה פָטוּר וְאִם מַחֲמַת הַמַּעֲלָה חַייָב. הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפָּרָה לַחֲרוֹשׁ בָּהָר וְחָרַשׁ בַּבִּקְעָה אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן פָּטוּר. בַּבִּקְעָה וְחָרַשׁ בָּהָר אִם נִשְׁבַּר הַקַּנְקַן חַייָב. לָּדוּשׁ בַּקִטְנִית וְדָשׁ בַּתְּבוּאָה פָטוּר. בַּתְּבוּאָה וְדָשׁ בַּקִטְנִית חַייָב מִפְּנֵי שֶׁהַקִּיטְנִית מְחַלֶּקֶת.
Traduction
Si un individu loue un âne pour le conduire sur une montagne et le conduit dans une plaine, ou s’il le loue pour la plaine et il le conduit sur la montagne, il doit payer la valeur de l’âne qui en meurt, quoique la distance parcourue par l’âne, par exemple: dix milles, fut celle qu’il devait parcourir d’après la convention. Un individu loue un âne pour le conduire sur une montagne, et il le conduit dans une plaine ou dans une vallée, si l’âne glisse et tombe, l’individu est acquitté; mais si l’âne meurt par la chaleur, l’individu doit payer le dommage. Un individu loue un âne pour le conduire dans la plaine et il le conduit sur une montagne; si l’animal glisse et tombe, l’individu doit payer le dommage; mais si l’âne meurt par la chaleur, l’individu est acquitté. Si l’âne s’est échauffé par la montée, l’individu doit payer le dommage. Si un individu loue un âne, et si cet âne a attrapé une maladie (dans les yeux ou dans les pattes), ou si le gouvernement l’a enlevé pour le service public, aggareia, le propriétaire n’est pas obligé de donner un autre âne (155)On peut arguer que la perte est commune. Cette phrase, dans le texte jérusalémite, précède la dernière à l'inverse du T. Babli.; mais si l’âne est mort, ou s’il s’est cassé une patte, le propriétaire doit donner au locataire un autre âne pour le temps convenu entre eux. Si un individu a loué une vache (avec les instruments du labourage) pour labourer sur une montage, et il laboure dans une plaine, il n’est pas obligé de payer le dommage, si les instruments se brisent; mais s’il a loué pour labourer dans la plaine et il laboure sur une montage, il doit payer le dommage, si le coin se brise. S’il a loué pour battre des légumes, et il a battu du blé, il n’est pas obligé de payer le dommage; mais s’il a loué pour battre du blé et il bat des légumes, il doit payer le dommage, car les légumes sont glissants.
Pnei Moshe non traduit
מתני' השוכר את החמור וכו' בבקעה והוליכה בהר. בראש ההר ואע''פ שהדרך חלק וישר חייב כדמוקי לה בגמ' שמתה מחמת אויר שלא הוחלקה ולא הוחמה אלא מחמת האויר הואיל ושנה בה יכול הוא לומר לא מתה זו אלא מחמת שלא היתה למודה באויר הר וקשה לה או לא היתה למודה באויר בקעה וקשה לה ומשום ה''נ לא מפליג הכא בין הוחלקה להוחמה כדמפליג בסיפא:
והבריקה. שהתליעו רגליה:
או שנישאת באנגריא. שנלקחה לעבודת המלך:
אומר לו. משכיר לשוכר הרי שלך לפניך שאף מזלך גרם ונפסיד שנינו:
מתה או נשברה. שמפסיד כל שכרו:
חייב. המשכיר למכור העור והנבילה ולהוסיף מעות ולהעמיד לו חמור או ישכור לו אחר בדמי הנבילה או יחזיר לו שכרו:
בהר והוליכה בבקעה אם החליקה פטור. שבהר היא ראויה להחליק יותר לפי שראש ההר חד ומשופע לצדדין ואם הוחמה חייב שמחמת הבקעה הוא לפי שהבקעה מעלה הבל וההרים סביבים לה ואין האויר שולט בה:
ואם מחמת המעלה. שהוחמה מחמת העלותה בהר חייב שהמעלה גרם לה והוא שינה והוליכה בהר:
לחרוש בהר וכו'. וכל כלי המחרישה לבעל הבקר ונעריו הולכין עם בהמתו זה אוחז הדרבן לכוין הפרה לתלמיה וזה הולך אחר המחרישה ומכביד היתד בקרקע שבו הברזל והוא קנקן דמתני':
בבקעה וחרש בהר ונשבר הקנקן חייב. שההרים קשים לחרוש מן הבקעים מפני הסלעי' שיש שם:
ודש בתבואה פטור. אם החליקה:
הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר כול'. נִיחָא בָּהָר וְהוֹלִיכָהּ בַּבִּקְעָה. בַּבִּקְעָה וְהוֹלִיכָהּ בָּהָר. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יָקִים אָמַר. בְּשֶׁמֵּתָה מַחְמַת אֲוֵיר. רִבִּי דּוֹסִתַּי בֶּן יַנַּאי אָמַר שֶׁהִכִּישָׁהּ נָחָשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. רִבִּי מֵאִיר הִיא דְּאָמַר. כָּל הַמְשַׁנֶּה עַל דַּעַת בַּעַל הַבַּיִת נִקְרָא גַזְלָן.
Traduction
On comprend la responsabilité du locataire, si ayant loué l’âne pour aller sur la montagne on le mène dans la vallée où il glisse; mais pourquoi la même obligation pour celui, ayant loué l’âne en vue de l’utiliser dans la plaine, le mène à la montage? On attribue cette mort, répond R. Simon b. Yaqim, au changement d’air (voilà pourquoi le locataire doit le payer); selon R. Doustaï b. Yanaï, l’animal est exposé aux morsures d’un serpent. Cet avis, dit R. Yohanan, émane de R. Meir, qui a dit (157)J., (Qidushin 2, 1).: le fait d’avoir changé l’intention du propriétaire équivaut à un vol.
Pnei Moshe non traduit
גמ' ניחא בהר והוליכה בבקעה. קס''ד דמדלא מחלק הכא בין הוחלקה להוחמה כדמחלק לקמן ע''כ שלא הוחלקה ולא הוחמה אלא שמתה כדרכה מיירי והלכך פריך ניחא בהאי חלוקה ששכרו להוליכה בהר והוליכה בבקעה שחייב משום דאיכא למימר שמחמת עייפות ויגיעת הדרך עם המשאוי שעליה מתה ואלו הוליכה בהר כמו שהתנה עמו לא היתה מתייגעת לפי שהרוח והאויר שולט שם וס''ל להאי סתמא דתלמודא דסתם בהמה האויר יותר נוח לה ממה שטורח עליית ההר קשה לה ולפיכך אם שינה מהר לבקעה בדין הוא דחייב:
בבקעה והוליכה בהר. בתמיה אמאי חייב:
בשמתה מחמת אויר. מחמת שינוי האויר שלא היתה למודה באויר הזה והלכך לעולם חייב הוא כששינ' דאמרינן זה היה מכיר בבהמתו ובזה האויר שהורגלה התנה עמו וכל היכי ששינה תולין שמחמת שינוי האויר מתה:
שהכישה נחש. ולפעמים מצוין הנחשים בהר יותר מבקעה ולפעמים איפכא והלכך כל ששינה ממה שהתנה עמו חייב:
ר' יוחנן אמר ר' מאיר היא. לעולם שמתה כדרכה ומתני' כר''מ דס''ל כל המשנה על דעת בעל הבית נקרא גזלן וקמה לה ברשותיה להתחייב בכל אונסיה:
הלכה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הָאוּמָּנִין כול'. רַב אָמַר. כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים. אֵין יִשְׂרָאֵל קוֹנִין זֶה אֶת זֶה. 26a אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. עֶבֶד עִבְרִי הִיא מַתְנִיתָא. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַב. בֵּין פּוֹעֵל בֵּין בַּעַל הַבַּיִת יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן. פּוֹעֵל יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ וְלֹא בַעַל הַבַּיִת.
Traduction
Rav interprète ces mots (Lv 25, 55): car les enfants d’Israël sont à moi des serviteurs; les Israélites (soumis à Dieu) ne s’acquièrent pas entre eux (aussi, l’ouvrier a la faculté de renoncer au travail). Selon R. Yohanan au contraire, celui qui s’est engagé est considéré comme un esclave hébreu. Toutefois, on peut admettre que selon tous deux, un tel individu a le droit de renoncer au travail commencé; mais il y a entre eux cette distinction: d’après l’avis de Rav, soit l’ouvrier, soit le maître, chacun a la faculté de renoncer au travail entrepris; selon R. Yohanan, l’ouvrier seul a cette faculté, non le maître (156)Selon les termes formels de la Mishna ( 2)..
Pnei Moshe non traduit
גמ' רב אמר כי לי בני ישראל עבדים. טעמא דהפועל יכול לחזור בו קא מפרש דהכי ס''ל לרב:
אין ישראל קונין זה את זה. כלומר דאין קונה אותו שיהיה משועבד לו ושלא יוכל לחזור בו דלי בני ישראל עבדים ולא עבדים לעבדים:
אמר ר' יוחנן עבד עברי היא מתניתא. ר' יוחנן פליג עליה דרב בענין אוקימתא דמתני' דלרב דס''ל דפועל יכול לחזור בו ופליג על מתני' דאיהו מפרש לה בפועל וקתני ידו על התחתונה וע''כ דמוקי למתני' כמ''ד דאף פועל אינו יכול לחזור בו והלכך אם חזר בו ידו על התחתונה וקאמר ר' יוחנן דלא היא דמתני' לא איירי בפועל כלל אלא בקבלן דדינו כעבד עברי בזה דאינו יכול לחזור בו כמו ע''ע שקנוי הוא גופו לזמן והלכך הוא דידו על התחתונה אבל בפועל מודה הוא תנא דמתני' דיכול לחזור בו:
על דעתיה דרב. ומפרש הש''ס דאפי' אם תמצא לומר דבין לרב ובין לר' יוחנן ס''ל דפועל יכול הוא לחזור בו ול''פ אלא בפירושא דמתני' אפ''ה נ''מ לדינא איכא בינייהו לענין הבעה''ב דעל דעתיה דרב מפרש למתני' בפועל ומוקי לה כמאן דס''ל דאינו יכול לחזור בו והלכך אם התחילו במלאכה כדמיירי במתני' דהא ידן על התחתונה קתני ס''ל להאי מ''ד דאין אחד מהם יכול לחזור בו לא הפועל ולא הבעה''ב וכל החוזר בו ידו על התחתונה והשתא לדידיה דפליג על המתני' דס''ל דפועל יכול לחזור בו לעולם ואפילו התחיל במלאכה ה''נ ס''ל דגם הבעה''ב יכול לחזור בו דמתני' דקתני אם בעה''ב חוזר בו מאחר שהתחילו במלאכה יד בעה''ב על התחתונה אתיא דלא כהלכתא למאי דס''ל לרב:
על דעתיה דר' יוחנן. דמפרש למתני' דבקבלן מיירי וכיון שהתחיל במלאכה אינו יכול לחזור בו ואם חזר ידו על התחתונה וכן הבעה''ב ולדידיה דבפועל מודה הוא דיכול לחזור בו לעולם א''כ שמעינן דס''ל לר' יוחנן דבעה''ב אינו יכול לחזור בו לאחר שהתחילו במלאכה כדקתני במתני' דלר' יוחנן מתני' הלכתא היא ובבעל הבית אין חילוק בין פועל לקבלן לענין שאינו יכול לחזור בו מכיון שהתחילו במלאכה:
Baba Metsi'a
Daf 26b
משנה: הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלֶיהָ חִיטִּין וְהֵבִיא עָלֶיהָ שְׂעוֹרִין תְּבוּאָה וְהֵבִיא עָלֶיהָ תֶבֶן חַייָב. וְכַמָּה יוֹסִיף עַל מַשָּׂאוֹ וִיהֵא חַייָב. סוּמָּכוֹס אוֹמֵר מִשּׁוּם רִבִּי מֵאִיר סְאָה לַגָּמָל שְׁלֹשָׁה קַבִּין לַחֲמוֹר.
Traduction
Si l’individu qui avait loué un âne pour un chargement de blé, l’a chargé d’orge (en plus grande quantité), il doit payer le dommage, si l’âne meurt (160)Quoique l'orge soit plus légère que le blé.. Si l’individu qui avait loué un âne pour le chargement de produits des champs, l’a chargé de paille (en plus grande quantité), il doit payer le dommage, si l’âne meurt (161)Quoique la paille soit plus légère.; car le volume du fardeau est aussi fatigant que le poids. Si l’ayant loué pour le chargement d’une mesure de blé, il l’a chargé d’une d’orge, il est acquitté (si l’animal meurt); mais s’il a ajouté à la mesure, il est condamné à payer le dommage. Combien faut-il avoir ajouté à la mesure pour être condamné à payer le dommage, si l’animal meurt? Somkos dit au nom de R. Meir: il est condamné à payer le dommage, s’il a ajouté un saah (6 cabs) pour un chameau, et 3 cabs pour un âne.
Pnei Moshe non traduit
מתני' להביא חטין. לתך חטין והביא לתך שעורין אע''פ שהוא באותו משקל חייב אם מתה מחמת המשא מפני שהנפח קשה למשאוי והשעורין יש להן נפח וכן תבואה והביא תבן:
כמה יוסיף על משואו. אם הביא עליה חטין כמו שהתנה חטין אלא שהוסיף עליה במשאוי כמה יוסיף ויהא חייב:
סאה. הוי הוספה לגמל וג' קבין לחמור דס''ל דהכל הולך אחר הבהמה כמה שהיא:
שָׂכַר הַחֲמוֹר וְהִבְרִיקָה. דִּבְזַק. אוֹ שֶׁנַּעֲשֵׂית אֲנַגָּרֵיָא. 26b אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֲנַגָּרֵיָא כְמִיתָה. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. מָאן דְתַנֵּי. אַנְגָּרֵיָא כְמִיתָה. בְּאוֹתוֹ שֶׁיָּכוֹל לְפַשֵּׁר. מָאן דָּמַר. אוֹמֵר לוֹ. הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. בְּאוֹתוֹ שֶׁאֵין יָכוֹל לְפַשֵּׁר
Traduction
– ''Si quelqu’un loue un âne, qui ensuite tombe malade ou est enlevé pour le service public, etc.''. Selon les uns, cette dernière prise équivaut à la mort (158)Voilà pourquoi il faut restituer un autre âne.; selon d’autres, le loueur peut arguer auprès du locataire que l’animal loué est également devant lui (la perte est commune aux deux). Ces deux explications ne se contredisent, pas, car la 1re se réfère au cas où le loueur aurait pu s’entendre avec les agents du gouvernement (et, ne l’ayant pas fait, il est responsable du préjudice); la 2e opinion se réfère au cas où une telle entente n’a pas pu avoir lieu.
Pnei Moshe non traduit
והבריקה דבזק. שהתליעו רגליה וה''נ פי' רבא התם אבזקת. ומלשון סדק הוא כדאמרי' בפ''ב דיומא דהאי בזק לישנא דמיבזק הוא. וכן הבריקה מלשון ברקא חלילה המוזכר בריש פ' המוכר את הבית כן הוא גי' הערוך שם:
אית תניי תני אנגריא כמיתה דחייב להעמיד לו חמור ולא פליג אמתני' כדמפרש ואזיל:
באותו שיכול לפשר. שהיה המשכיר יכול להתפשר עמם שלא יקחו אותה לעבודת המלך ולא רצה להתפשר ולפיכך חייב להעמיד לו חמור ומתני' דקתני אומר לו הרי שלך לפניך מיירי שאינו יכול לפשר עמם ואומר לו מזלך גרם:
תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר. כְּדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. שֶׁלֹּא כְדֶרֶךְ הֲלִיכָתָהּ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. בְּקָפֶּנְדָּרְיָא אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. בַּסִילִיקֵי חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. אָֽגְרָהּ מִיכָּא לְלוֹד וְאִינְסִיבַת אַנְגָּרֵיָא לְלוֹד. אֵין חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. מִיכָּא לְלוֹד וְאִינְסִיבַת אַנְגָּרֵיָא לְצוֹר. חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.
Traduction
On a enseigné que R. Simon b. Eléazar dit (159)Tossefta, 7.: si l’âne a été enlevé pour le service public au moment d’aller chez le locataire, le propriétaire n’est pas tenu de remettre au locataire un autre âne en remplacement; mais si ce n’était pas au moment d’y aller, il y est tenu. R. Abahou au nom de R. Yossé b. Hanina dit toutefois: même lorsque ce n’est pas au moment d’y aller, l’âne pris pour le service public dans un chemin détourné n’a pas besoin d’être remplacé par le propriétaire au locataire; mais il devra l’être s’il a été pris sur la grande route. R. Abahou dit de même au nom de R. Yossé b. Hanina: si on a loué un âne pour aller d’ici à Lod, il a été pris par les agents du gouvernement allant aussi à Lod, le propriétaire n’est pas tenu de fournir un autre âne au locataire; mais s’il a été loué pour aller à Lod, et les agents le prennent sur la route de Tyr, il faudra le remplacer.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ז:
בדרך הליכתה. שהאנגריא מוליך. הבהמה בדרך שהיה זה רוצה להלך:
אין חייב להעמיד לו חמור אחר. שכן דרך האנגריא נוטל חמורו של זה עד שפוגע באחר ונוטלו ומחזיר להראשון את שלו והלכך אומר לו הואיל ואף מזלך גרם שכור לך חמור אחר ותלך אחר האנגריא עד שיפגע בחמור אחר:
בקפנדריא. הא דקאמר ר''ש בן אלעזר שלא בדרך הליכתה חייב להעמיד לו חמור אחר מפרש לה ר''י ב''ח דלטעמיה דרשב''א מחלקינן נמי אפי' שלא בדרך הליכתה ממש דמ''מ לפעמים אין חייב להעמיד לו חמור וכגון שהאנגריא הולך בקפנדריא והוא שביל שמקצר הדרך דבזה ודאי בדרך הליכה מיקרי שהרי אין לזה טורח לילך אחריו ואע''פ שלא היה בדעתו בתחילה לילך בדרך הזה:
בסילקי. בדרך עלייה וסביבה. ויעל משה תרגומו וסליק משה. וכלומר דלפעמים אף שדרך הליכתו הוא מ''מ מכיון שהאנגריא מסבב והולך דרך עליה וסביבות ההרים וכיוצא בזה לאו דרך הליכה מקרי שזה אומר איני יכול לטרוח כ''כ ולעלות ולסבב ולחזור אחריו:
ר' אבהו בשם ר' יוסי ב''ח אגרא מיכא ללוד וכו'. כלומר דכן נמי שמעינן ממילתיה דר''ש ב''א לחלק בכה''ג דאם שכרה לילך מכאן ללוד ונלקחה באנגריא שהולך גם כן עד לליד אין חייב להעמיד לו חמור וכגון שהשוכר הזה א''צ להחמור אלא בחזרה להוליך המשא שיש לו בלוד וא''ל מאי איכפת לך בלוד יקח האנגריא חמור אחר ויחזיר לך חמורך אבל אם השוכר הולך מכאן ללוד ונלקחה באנגריא לצור בזה חייב להעמיד לו חמור אחר דלאו דרך הליכה הוא:
מֵתָה אוֹ נִשְׁבְּרָה חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּשֶׁאָמַר לוֹ חֲמוֹר סְתָם. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ חֲמוֹר זֶה יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. לְדֵין בְּעִית אַייְתִי לִי קוֹמִין. רַב הוּנָא אָמַר. חַייָב לְטַפֵּל בּוֹ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. אָמַר רִבִּי זֵירָא. אִם יֵשׁ בִּטְפֵילָה כְּדֵי לִשְׂכּוֹר לוֹ גַּייְדוֹר קָטָן אֵינוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. אָמַר רִבִּי הוּנָא. אִם יֵשׁ בִּנְבֵילָה כְּדֵי לִיקַּח גַּייְדוֹר קָטָן אֵינוֹ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר. וְאִם לָאו חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ חֲמוֹר אַחֵר.
Traduction
Si l’âne est mort, ou s’est brisé la patte, le maître est tenu de le remplacer au locataire''. Toutefois, dit R. Yohanan, c’est vrai lorsqu’on a loué un âne sans désignation; mais si le maître a loué un tel âne (désigné), le locataire peut dire: ''je veux tel âne, amène-le moi'' (or, comme celui-là est mort, nul autre n’est exigible). A ce propos R. Houna ajoute: on est obligé de s’occuper sur place de l’âne mort (prendre la charogne pour payer, avec le montant, la location d’un autre âne, permettant d’achever la route). R. Zeira dit ensuite: si le montant de la charogne vendue suffit à louer un petit âne, (à défaut d’un équivalent à l’âne mort), le propriétaire n’est pas tenu de fournir un autre âne; sinon, il y est contraint. -Non, se reprit à dire R. Houna, seulement lorsque le montant de la charogne de l’âne suffit à acheter par contre un petit âne, le propriétaire n’est pas tenu d’en fournir un autre au locataire; si le montant ne suffit pas à cet achat, le propriétaire est tenu de fournir un âne équivalent.
Pnei Moshe non traduit
כשאמר לו חמור סתם. וכגון שעדיין לא קבל המשכיר דמי השכר ממנו והלכך מחלק ר' יוחנן דהא דקתני חייב להעמיד לו חמור ומשמע שאם מעמיד לו אחר משלם לו שכרו בשהשכיר לו חמור סתם אבל אם א''ל חמור זה אני משכיר לך יכיל השוכר מימר ליה לדין בעית לזה הוא שהייתי רוצה:
אייתי ליה קומין. הביאהו לפני וכלומר והואיל וזה מת או נשבר איני רוצה בחמור אחר ואין זה יכול לכופו ליקח האחר וליתן לו שכרו:
רב הונא אמר חייב ליטפל בו באותו מקום. ר''ה דין אחר אתא לאשמעינן שאם אמר לו חמור סתם וכדלקמן ומת בחצי הדרך ואין לזה חמור אחר להשלים דרכו חייב ליטפל בנבילה באותו מקום ולמכרה בכדי שיהא בדמיה להשלים דרכו ורב הונא סתמא קאמר ולא מפריש לה באיזה ענין הטיפול הזה עד לקמן. ומשום דפליג עם ר' זירא בהא מקדים מילתיה דר''ז והדר מסיים רב הונא למילתיה:
א''ר זירא אם יש בטפילה וכו' ר''ז ס''ל דאפילו אם לא ימצא בכדי הטפילה של הנבילה ליקח אחר שאין בה חלא כדי לשכור אפילו חמור קטן להשלים דרכו ישכור:
גיידור. בלשון יון חמור גידר''ו. הערוך. ודוגמתו בסוף פ' אין בין המודר גרדנא זוטרא:
אינו חייב להעמיד לו חמור אחר. וכלומר דדין זה בשלא אמר לו חמור סתם שהרי אם אמר לו חמור סתם לעולם חייב להעמיד לו אחר כדקתני במתני' אלא דא''ל חמור זה וכשזה צריך לו ורוצה להשלים דרכו וכשימצא לשכור אחר בדמי הנבילה ישכור ואינו חייב לו יותר מזה וקמ''ל דאע''ג דמכליא קרנא הוא שמוציא הדמים לשכור אין בכך כלום:
אמר ר' הונא. דלא היא דלא כך אמרתי חייב ליטפל בו אלא אם יש בנבילה כדי ליקח גיידור קטן וכו' אבל לשכור אל ישכור דס''ל דלא מכלינן קרנא שכשמוציא הדמים אין לזה הנאה של כלום:
ואם לאו וכו'. וכלומר דהא דקתני במתני' חייב וכו' כשמתה בעודה בביתו ובזה הדבר תלוי דאם מוצא ליקח בדמי הנבילה יקח אחר ואז פטור ממנו ואם לאו יוסיף בדמים עד שיקח ויעמיד לו חמור אחר ולאפוקי להוציא הדמים בשכירות חמור אחר דלא מכלינן קרנא:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source