Baba Metsi'a
Daf 23a
משנה: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת עַד שֶׁיֵּצֵא הַשַׁעַר. הָיָה הוּא תְּחִלָּה לַקוֹצְרִים פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ וְעַל הֶעָבִיט שֶׁל עֲנָבִים וְעַל הַמַּטְעָן שֶׁל זֵיתִים וְעַל הַבֵּיצִין שֶׁל יוֹצֵר וְעַל הַסִּיד מִשֶׁיִשְׁקַע כִּבְשָׁנוֹ. פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַזֶּבֶל כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר אֵין פּוֹסֵק עַל הַזֶּבֶל עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ זֶבֶל בָּאַשָׁפוֹת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין. פּוֹסֵק עִמּוֹ כְשַׁעַר הַגָּבוֹהַּ. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא פָסַק עִמּוֹ כְשַׁעַר הַגָּבוֹהַּ יָכוֹל הוּא לוֹמַר תֶּן לִי כָזֶה אוֹ תֶּן לִי אֶת מָעוֹתַיי. מַלְוֶה אָדָם אֶת אֲרִיסָיו חִיטִּין בְּחִיטִּין לְזֶרַע אֲבָל לֹא לֶאֱכֹל שֶׁהָיָה רַבָּן גַּמְלִיאֵל מַלְוֶה אֶת אֲרִיסָיו חִיטִּין בְּיוֹקֶר וְהוּזְלוּ אוֹ בְזוֹל וְהוֹקִירוּ וְנוֹטֵל מֵהֶן כְּשַׁעַר הַזּוֹל. לֹא שֶׁהֲלָכָה כֶן אֶלָּא שֶׁרָצָה לְהַחֲמִיר עַל עַצְמוֹ.
Traduction
Celui qui veut passer un marché avec un paysan fournisseur, en lui donnant l’argent dans la saison du bon marché (en automne, après la récolte), pour que celui-ci lui fournisse la marchandise pendant toute l’année au bas prix de cette saison, ne doit pas le conclure avant que le prix de la saison ne soit déjà fixé (si le paysan n’a pas en ce moment la marchandise demandée). Si ce prix est fixé, il peut passer le marché même avec un paysan qui ne possède pas en ce moment la marchandise qu’on lui demande, car il peut l’acheter en ce moment chez un autre au prix de la saison. Si ce paysan a récolté la marchandise demandée avant les autres (et passe ce marché quand le prix de la saison n’est pas encore fixé), il peut passer ce marché s’il a des gerbes en tas, ou des raisins ou des olives dans le pressoir; le potier peut passer le marché pour fournir les pots, s’il possède les moules, ou bien pour fournir la chaux, quand il l’a mise dans la fournaise. On peut conclure le marché pour fournir du fumier toute l’année (au bas prix de la saison). R. Yossé dit: on ne peut pas le faire si le fournisseur ne possède pas du fumier à ce moment; les autres docteurs le permettent. On peut convenir avec le fournisseur qui s’engage pour toute l’année, que si la marchandise baisse de prix, on ne le payera que selon la valeur diminuée. R. Juda dit: on n’a pas besoin d’une convention pour cela; car si le prix baisse, l’acquéreur peut toujours dire au fournisseur: ''donne-moi à ce prix, ou rends-moi mon argent''. Celui qui afferme ses champs peut prêter à ses fermiers une mesure de blé pour qu’ils la lui rendent plus tard (sans craindre que la mesure soit plus chère au moment du payement et qu’il y ait usure), s’ils l’empruntent pour semer, non pour leur consommation. Quand R. Gamliel prêtait à ses fermiers une mesure de blé, fût-ce pour semer, il en estimait la valeur au jour de l’emprunt et celle au jour du payement; si le prix avait baissé ou augmenté du premier jour au dernier, il se faisait payer selon le prix le plus bas. Mais R. Gamliel était trop scrupuleux; le loi ne l’exige pas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין פוסקין על הפירות. אין נותנין מעות לחבירו ע''מ ליתן לו להם פירות כך וכך לזמן פלוני דכיון שלא יצא השער שמא יתייקרו אח''כ כשיצא השער ונמצא זה נותן לו פירות בזול בשכר מעותיו שהקדים לו:
היה הוא תחלה לקוצרים. ויש לו גדיש ועדיין לא יצא השער:
פוסק עמו על הגדיש. באיזו שער שירצה לתת לו מאותו גדיש דכיון שיש לו אין כאן רבית דמעכשיו הוא קנוי לו ואע''פ שלא משך דכי אין לו נמי אבק רבית מדרבנן הוא וכי יש לו לא גזור:
ועל העבט. כלי גדול שצוברין בו את הענבים לפני דריסתן והם מתחממים להוציא יינם יפה. ושל זיתים קרוי מעטן:
ועל הביצין של יוצר. אם הכניס עפר ועשאו כביצים לעשות מהן קדירות פוסק עמו על הקדרות באיזה שער שירצה ואע''פ שלא יצא השער:
ועל הסיד. פוסק עמו באיזה שער שירצה משישקע העצים והאבנים בכבשן לשרוף ולעשות מהן סיד:
וחכמים מתירין. איכא בינייהו בין חכמי' לת''ק דת''ק כל ימות השנה קאמר ופליג עליה ר' יוסי ואמר לא שנא ימות החמה ול''ש ימות הגשמים אין פוסקין עד שיהא לו למוכר זבל באשפה וחכמים מתירין דוקא בימות החמה שאע''פ שאין לו יש לאחרים שהכל יש להן זבל שכבר נרקב ונישוף בימות הגשמים אבל בימות הגשמים לא והלכה כת''ק:
פוסק עמו כשער הגבוה. היינו בזול שנותנין פירות גבוהים ורבים בדמים מעוטים ופוסק עמו אם יפחת השער ממה שהוא עכשיו תתן לי כשער הזול:
תן לי כזה או תן לי את מעותי. שהרי לא משך ויכול לחזור בו ואפי' מי שפרע ליכא הואיל ולא נתן מעותיו על מנת לקבל עכשיו אלא לאחר זמן ובתוך כך נשתנה השער וסתם דעתיה דאינש כי פסיק אתרעא זילא פסיק ואין הלכה כר' יהודה:
חטין בחטין לזרע. מותר להלוות להאריס סאה בסאה ודוקא כשרוצה לזרעו וטעמא דהכא מיירי באתרא שהאריס הוא נותן את הזרע ואם אין לו זרע לזרוע השדה יסלקנו בעל הבית וכשלוה הוא מהבעל הבית וזורע וכשיוקירו חטין יתן לבעה''ב את שלו אין זו הלואה ברבית אלא הרי הוא כיורד מעכשיו לתוכה על מנת שיטול בעל הבית הזרע תחלה מחלק שיגיע לאריס והאריס יטול השאר שכר טרחו שהרי עליו ליתן את הזרע:
שהיה רבן גמליאל. כלומר לכך הוצרך לשנות משנה זו לפי שהיה ר''ג מחמיר שהיה נוטל מהן לעולם כשער הזול ואשמועינן מתניתין לא שהלכה כן אלא שרצה להחמיר על עצמו:
יִשְׂרָאֵל לוֹוֶה מִגּוֹי וְגוֹי מִיִּשְׂרָאֵל וְיִשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה לוֹ עָרָב 23a וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוּם רִבִּית. יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּינָה גוֹי אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. וְגוֹי שֶׁמִּינָה יִשְׂרָאֵל אֶפִּיטְרוֹפָּא אוֹ סַנְטָר אָסוּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. מָעוֹת גּוֹי שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין אֵצֶל יִשְׂרָאֵל אָסוּר לִלְווֹת בְּרִיבִּית. מָעוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מוּפְקָדִין בְּיַד גּוֹי מוּתָּר לִלְווֹת מִמֶּנּוּ בְּרִיבִּית. זֶה הַכְּלָל. כָּל שֶׁהוּא בָּאַחֵרָיוּת יִשְׂרָאֵל אָסוּר. בָּאַחֵרָיוּת גּוֹי מוּתָּר.
Traduction
Lorsqu’au moment de prêts entre israélite et païen, un israélite est garant, on n’a pas à se préoccuper de l’intérêt qui sera versé en ce cas (138)V. Ibid., 9, 8.. Si un israélite a chargé un païen d’administrer des biens, ou l’a nommé douanier shmantehr, il pourra lui emprunter contre intérêt; mais si un païen a nommé un israélite à l’une de ces 2 fonctions, il ne pourra pas emprunter de lui contre intérêt. L’argent d’un païen déposé chez un israélite ne pourra pas servir à un prêt avec intérêt; mais celui d’un israélite déposé chez un païen pourra servir à cet effet. Voici la règle à ce sujet: chaque somme dont l’israélite est responsable est interdite à l’intérêt; mais si le païen en est responsable, c’est permis.
Pnei Moshe non traduit
ואינו חושש משום רבית. דס''ל דכיון שלא בא מיד הלוה למלוה אין בערב משום רבית:
אפוטרופא. ממונה בתוך ביתו וכן סנטר פקיד על כל אשר לו:
מותר ללות ממנו ברבית. ואין חוששין שמא מעות של ישראל הן דבתר המלוה אזלינן והלכך בסיפא אסור:
מעות עכו''ם שהיו מופקדין וכו'. דהכל הולך אחר המלוה בעצמו:
כל שהוא באחריות ישראל. אם הוא המלוה והמעות של עכו''ם מופקדין בידו על אחריות שלו אסור והלכך בסיפא דהאחריות על העכו''ם הוא מותר:
Baba Metsi'a
Daf 23b
הלכה: אֵין פּוֹסְקִין עַל הַפֵּירוֹת כול'. מָהוּ לִפְסוֹק בְּשַׁעַר שֶׁלַּסִּירְקִי. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. פּוֹסְקִין. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. אֵין פּוֹסְקִין. רִבִּי בּוּן בַּר חִייָה בְעָא קוֹמֵי רִבִּי זֵירָא. לֹא מִסְתַּבְּרָה דְּיוֹדֵי רֵישׁ לָקִישׁ לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּשַׁעַר סִירְקִי שֶׁלְּצִיפּוֹרִין שֶׁאֵינָהּ פּוֹסֶקֶת. אָמַר רִבִּי בּוּן בַּר כַּהֲנָא. 23b וְתַמָּה אֲנָא אֵיךְ רַבָּנִן פְלִיגֵי. בֵּין פּוֹסֵק לַפֵּירוֹת בֵּין פּוֹסֵק לַמָּעוֹת בֵּין מִלְוָה לַפֵּירוֹת. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. בְּמִלְוָה אִיתְפְּלִיגוּ. אֲבָל (בְּפוּנדָק) [בְּפִיסּוּק] כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁאָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. בְּפִיסּוּק אִיתְפַּלְּגוֹן. אֲבָל בְּמִלְוָה כָּל עַמָּא מוֹדוּ שֶׁמּוּתָּר. דְּבֵי רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרֵי. פּוֹסְקִין עַל הַשַּׁחַת. רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה אוֹמֵר. אַף עַל חַלּוֹת דְּבַשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר. כָּל הָעֲייָרוֹת הַסְּמוּכוֹת לְטִיבֵּרִיָּא כֵּיוָן שֶׁיָּצָא שַׁעַר שֶׁלְּטִיבֵּרִיָּא פּוֹסְקִין.
Traduction
Est-il permis de déposer de l’argent chez quelqu’un pour avoir la faculté de manger ses produits, calculés au cours du marché public? R. Yohanan le permet; Resh Lakish le défend. R. Aboun b. Hiya demanda devant R. Zeira: Ne semble-t-il pas que, malgré leur divergence d’avis pour les marchés en général, Resh Lakish admette l’avis de R. Yohanan de pouvoir fixer la consommation d’après le cours du marché de Sephoris, qui ne change plus après l’adoption? En effet, dit R. Aboun b. Cahana, ce doit être, et je me demande sur quel point ces rabbins (R. Yohanan et Resh Lakish) diffèrent d’avis, s’il s’agit de déterminer la consommation des fruits, ou de savoir combien d’argent le dépositaire rendra selon le cours du jour, ou bien la discussion se réfère-t-elle seulement au prêt de fruits à rembourser par d’autres fruits à une époque ultérieure (non d’argent)? R. Jérémie répond: la discussion se réfère au cas du prêt de fruits contre fruits; mais, en cas de remise d’argent contre fixation de la faculté de recevoir plus tard les fruits au cours du jour, tous s’accordent à le défendre (139)Le cours n'étant pas encore fixé, et les fruits pouvant hausser, on craint un intérêt illégal.. R. Yossa au contraire dit: sur ce dernier cas roule la discussion; mais au sujet du prêt de fruits à rembourser plus tard par d’autres fruits, tous s’accordent à dire (même Resh Lakish) que la convention est permise. Dans l’école de R. Yanaï, on dit: on peut établir une convention pour ce qui poussera (spontanément) dans son pré (du propriétaire). De même, dit R. Yossé b. Hanina, on peut établir une convention pour le produit ultérieur des gâteaux de miel à retirer des ruches. R. Yohanan dit: pour toutes les villes proches de Tibériade, dès qu’un cours a été adopté dans cette dernière ville, il sert à fixer le montant de la convention pour toutes les localités du voisinage.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מהו לפסוק בשער של סירקי. שוקי דטייעי הם הסוחרים הבאים באקראי ואינו שער הקבוע שכשהולכין פוסק השער ואם אפי' כשיצא השער של הסוחרים האלו מותר לפסוק על הפירות:
בעא. שאל לר' זירא אם לא מסתבר לומר דעד כאן לא פליגי אלא בשאר עיירות אבל בשער סירקי של ציפורי שהיו נוהגין לקבוע כשהשער הזה שעושין הסוחרים והואיל וקבוע הוא והשער אינו פוסק גם ר''ל יודה לר' יוחנן דפוסקין על השער כיוצא בו:
ותימה אנא. כאדם התוהא ומשתומם כלומר מסתפק אני ומחשב לידע:
איך רבנן פליגי. במאי פליגי ר''י ור''ל ובאיזה ענין ואופן:
בין פוסק לפירות וכו'. מי נימא דבכל גווני פליגי בין שהוא פוסק עמו על הפירות שיתן לו פירות לזמן כך וכך לפי השער הזה ובין שמתנה עמו שישלם לו לאותו זמן במעות כפי השער של פירות בזמן פלוני או דילמא דבמעות כ''ע מחמירין דמיחזי כרבית:
בין מלוה לפירות. ומי נימא דדוקא במלוה פירות על הפירות הוא דפליגי דהוי דרך מקח וממכר אבל בהלואת מעות על הפירות שיעמיד לו לזמן פלוני כפי השער שיצא בשוק כיון דדרך הלואה אסור הוא וכ''ע מודים דעל שער שאינו קבוע אין מלוין מעות או דילמא בהלואת מעות נמי פליגי כיון שעכ''פ מצוי הוא כפי זה השער יכול הוא עכשיו לקנות בדמים הללו:
במלוה איתפליגו. האי במלוה ע''כ לאו במלוה מעות הוא דמהיכי תיתי תהא הלואה קילא מדרך מקח וממכר אלא בהלואת סאה בסאה הוא שזה מלוה לו פירות לשלם לו פירות לזמן פלוני כפי השער וקאמר רבי ירמיה דבמלוה פירות בפירות הוא דפליגי דכיון דפירות נותן לו ופירות הוא מחזיר לו בהא ס''ל לר' יוחנן דמותר מכיון שיצא השער של עיירות דהוי כמי שיש לו סאה דמותר להלות סאה בסאה אם יש לו ללוה וה''נ הרי הוא יכול לקנות עכשיו כפי השער הזה:
אבל בפוסק צ''ל כדלקמיה כ''ע מודו שאסור. דכיון דמעות הוא נותן לו אע''ג דדרך מקח וממכר הוא כיון שהשער הזה אינו קבוע ושמא נתייקרו הפירות לזמן פלוני ומיחזי כשכר מעות:
א''ר יוסה בפיסוק הוא דאיתפלגון. אבל במלוה פירות בפירות אפי' ר''ל מודי לר' יוחנן דמותר:
פוסקין על השחת. אם יש למוכר שחת בתוך שדהו פוסק עמו שהרי היא גדילה מאיליה והוי כמי שיש לו:
אף על חלות דבש. אע''פ שלא רדה אותן מן הכורת:
כיון שיצא שער של טבריא. כל העיירות הסמוכין לה נגררות אחריה:
הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין פּוֹסֵק עִמּוֹ עַל הַגָּדִישׁ כול'. רַב אָמַר. מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה אֶחָד פּוֹסֵק. מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים אֵינוֹ פוֹסֵק. רִבִּי יוֹחָנָן וְרֵישׁ לָקִישׁ תְּרֵיהוֹן אָֽמְרִין. אֲפִילוּ מְחוּסָּר כַּמָּה מַעֲשִׂים פּוֹסֵק. וְהָא מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. הָיָה הוּא תְּחִילָּה לַקוֹצְרִין כול'.
Traduction
Si le paysan a récolté la marchandise demandée avant les autres (avant la fixation du cours), il peut pourtant passer marché avec le citadin qui veut s’approvisionner du blé''. Rav dit: s’il ne manque que la dernière opération à faire aux produits avant de les livrer, on peut conclure le marché; mais s’il manque encore plusieurs opérations (140)P. ex. de les sécher, de les battre, de les vanner, etc., on ne peut pas le conclure. R. Yohanan et Resh Lakish disent tous deux: Si même il manque encore plusieurs opérations à faire, on peut conclure le marché. Notre Mishna est opposée à l’avis précédent de Rav, puisqu’elle dit: ''Si le paysan a récolté le blé avant les autres, il peut passer marché avec le citadin'', et pourtant les travaux préliminaires ne sont pas commencés.
Pnei Moshe non traduit
רב אמר מחוסר מעשה אחד. אם אין הפירות מחוסרין אלא מעשה א' שלא נגמרה מלאכתן כגון שעדיין אינה זרויה ברוח פוסק דהוי כמי שיש לו מחוסר כמה מעשים. שצריכה לייבש ולדוש ולזרות אינו פוסק דכיון שמחוסר כמה מלאכות הוי כמי שאין לו:
והא מתניתא פליגא על רב. דקתני היה הוא תחלה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש והרי היא מחוסרת כל המלאכות הללו:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source