הלכה: מַרְבִּין עַל הַשָּׂכָר כול'. 20a תַּנֵּי. הַמּוֹכֵר שָׂדֶה לַחֲבֵירוֹ וְאָמַר לוֹ. עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא בָהּ אָרִיס. עַל מְנָת שֶׁאֱהֵא בָהּ שׁוּתָף. עַל מְנָת שֶׁהַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁלִּי. עַל מְנָת שֶׁכְּשֶׁתִּמְכְּרֶנָּה לֹא תִמְכְּרֶנָּה אֶלָּא לִי. שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֲנִי רוֹצֶה נוֹתֵן דָּמֶיהָ וְנוֹטְלָהּ. מוּתָּר. הָיָה חַייָב לוֹ מָעוֹת וְכָתַב לוֹ שָׂדֶהוּ בְמֶכֶר. כָּל זְמַן שֶׁהַמּוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת מוּתָּר. כָּל זְמַן שֶׁהַלּוֹקֵחַ אוֹכֵל פֵּירוֹת אָסוּר. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוּדָה. כָּךְ הָיָה בָּייֵתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים. אָֽמְרוּ לוֹ. מִשָּׁם רְאָייָה. מוֹכֵר אוֹכֵל פֵּירוֹת הָיָה. רִבִּי יוֹחָנָן וְרִבִּי לָֽעְזָר וְרִבִּי הוֹשַׁעְיָה אָֽמְרֵי. מִבָּתֵּי עָרֵי חוֹמָה לָמַד רִבִּי יְהוּדָה. דְּתַנֵּי. שָׁנָה הָאֲמוּרָה בַתּוֹרָה עָרֵי חוֹמָה הֲרֵי הֵן כְּמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. תַּנַּיי חוֹרָן תַנֵּי. הֲרֵי זוֹ רִיבִּית אֶלָּא שֶׁהִתִּירָהּ הַתּוֹרָה. מָאן דָּמַר. הֲרֵי זוֹ כְּמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. רִבִּי מֵאִיר. מָאן דָּמַר. הֲרֵי זוֹ רִיבִּית אֶלָּא שֶׁהַתּוֹרָה הִתִּירָהּ. רִבִּי יוּדָה. אָמַר רִבִּי אִידִי. כַּד סָֽלְקִית מִגָּלוּתָא אַשְׁכְּחִית עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. הֲרֵי זוֹ כְמִין רִבִּית וְאֵינָהּ רִבִּית. אָמַר רִבִּי חִזְקִיָּה. לֹא אָֽמְרוּ אֶלָּא זוֹ רִבִּית שֶׁהִתִּירָהּ הַתּוֹרָה. כָּאן הַתּוֹרָה הִתִּירָהּ. הָא בְמָקוֹם אַחֵר לֹא. אֲפִילוּ כֵן לֹא אַשְׁגַּח רִבִּי אִמִּי. אָמַר. בַּייְתָא עִם דַּייָרָא דָאִיר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' תני. בתוספתא פ''ד:
בייתא עם דיירא דאיר. הבית מתקיים עם דירת בני אדם שדרין בתוכו לפי שרואין מה שצריך תיקון ומתקנין אותו:
אפי' כן לא אשגח ר' אמי. על האי קושיא והתיר שיחזיר לו מעותיו בלי ניכוי משכר הדירה כדאמר טעמא:
אמר חזקיה. הקשה לו הא תניא הרי זה רבית אלא שהתורה התירה ולא אמרו וכו' דגזירת הכתוב הוא והתורה הפקירה והפקיעה מיניה ואין למדין מהתם למקום אחר:
אשכחית עובדא. דכה''ג שבאת לפני ר' אמי שהיה אחד חייב לחבירו ועשה לו הבית מכר שאם לא יפדנו תוך זמן פלוני יהא שלו והלוקח היה דר בתוכו ואח''כ החזיר לו מעותיו תוך הזמן ופסק ר' אמי כהך סתמא דה''ז כמין רבית ואינה רבית תנן ומותר ואינה מנכה לו כלום:
כד סלקית מגלותא. כשהעלתי מן הגולה לארץ ישראל:
ר' יודה. דס''ל דשם נמי הוי רבית והתורה התירה וגילתה לנו דכל כה''ג דספק הוא שמא יבא לידי רבית שמא לא יבא מותר:
תניי חורן. תניא אידך דתני דבתי ערי חומה הוי רבית אלא שהתורה התירה ומפרש דמ''ד שאינם רבית ר' מאיר היא דהוא חכמים דר''י דלעיל וקסבר דאין למדין מבתי ערי חומה דשם לא הוי על ידי הלואה:
ואינה רבית. ואעפ''כ אינה רבית גמורה מפני שעל ידי מכר היא ולא על ידי הלואה:
ר' יודה אומר בין כך ובין כך מותר. דצד אחד ברבית הוא שמא יבא לידי רבית שמא לא יבא צד הפדייה בא לידי רבית צד המכר אינו בא לידי רבית:
הלוקח אוכל פירות אסור. שמא לא יבא לידי מכר שזה יחזיר לו מעותיו בתוך הזמן ונמצא שבהלואה היו אצלו והלוקח אוכל פירות ברבית:
שהמוכר אוכל פירות. בתוך הזמן מותר:
וכתב לו שדהו במכר. אם איני משלם לך מכאן ועד זמן פלוני הר השדה שלך:
שכל זמן. או שהתנה עמו כל זמן שאני רוצה אני מחזיר לך הדמים ונוטלה:
לא תמכרנה אלא לי. בדמי שוויה:
שאהא בה שותף. בפירות או על מנת שהמעשרות ממנה יהיו שלי אם היה לוי או התרומה אם הוא כהן:
ואמר לו. המוכר ללוקח על מנת שכשתחכור שדה זו לאריסות לא תחכרנה אלא לי:
מבתי ערי חומה למד ר' יהודה. כדמייתי הא דתנינן בפ''ט דערכין גבי דין דבתי ערי חומה דגואל כל שנים עשר חדש והרי זה כמין רבית שכשמחזיר לו מעותיו בתוך השנה ואינו מנכה לו כלום נמצא מה שדר זה בביתו בשכר המתנת מעותיו הוא:
הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵירוֹ לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר רַשַּׁאי הַלּוֹקֵחַ לִיקַּח מֵאוֹתוֹ הַמִּין. כְּשֶׁמּוֹכֵר לֹא יִמְכּוֹר שְׁנַיִם כְּאַחַת אֶלָּא מוֹכֵר זֶה רִאשׁוֹן וְזֶה אַחֲרוֹן.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מאותו המין. ממה שלקח כבר לשותפות רשאי ליקח עוד לעצמו מאותו המין בעד מעות שלו ואין זה יכול לומר לו אם תקח מדמי עצמך מאותו המין תשתדל יותר בשלך מבשל שותפות:
כשמוכר לא ימכור שניהם כאחת. שלא יערב אותן למכרן כאחת שאפשר מה שקנה לעצמו אינו משובח כל כך כמו של השותפות ונמצא חבירו נפסד בכך:
אלא מוכר זה ראשון. מה שלקח ראשון שלא יתקלקל ומה שלקח אחרון והוא יותר חדש ויכול להשתמר מוכרו אחרון:
הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵירוֹ לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר. אִם אָמַר. הֵא לָךְ מְנָה שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד בִּפְרוֹטְרוּט. הֲרֵי זֶה אָסוּר. רָאָה פֵירוֹת מוֹקִירִין הֲרֵי זֶה מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אם אמר לו המקבל להנותן הא לך מנה בשביל חלק הריוח שלך שאיני יכול לעמוד בפרוטרוט החשבון ולחשוב כל פעם ופעם כמה ריוח מזה ומזה:
ה''ז אסור. שהרי א''י כמה יעלה הריוח ואם יגיע לחלקו מנה ומיחזי כרבית:
ראה פירות מוקירין. הפירות שלקח בעד מעותיו הן הולכין ומתייקרין ומסתמא יעלו לריוח הרבה ה''ז מותר לקבל ממנו בפעם אחת לפי אומדן הדעת שישתכרו בהן:
הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵירוֹ לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר. רָצָה אֶחָד מֵהֶן לְייַשְּׁנָן חֲבֵירוֹ מְעַכֵּב עַל יָדוֹ. אִם הָיָה עֶרֶב שְׁבִיעִית אֵין חֲבֵירוֹ מְעַכֵּב עַל יָדוֹ שֶׁשְּׁנֵיהֶן עַל מְנָת כֵּן לְקָחוּם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
חבירו מעכב על ידו. שעל מנת להרויח בסחורה נתן לו ולא ליישנן:
ערב שביעית. שאין הפירות מצוין ובפירות שביעית אסור לעשות בהן סחורה:
ע''מ כן לקחום. בתחלה כשנתן זה וקבל זה מסתמא ע''מ כן היה דעתם שיהיו המעות מופקדים אצלו עד לאחר שביעית ואז יתעסק בהן:
תַּנֵּי. הַנּוֹתֵן מָעוֹת לַחֲבֵירוֹ לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית וְאָמַר. לֹא לָקַחְתִּי. אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא תִּרְעוֹמֶת. וְאִם יָדוּעַ שֶׁלָּקַח הֲרֵי זֶה מוֹצִיא מִמֶּנּוּ עַל כּוֹרְחוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
תני. בתוספתא פ''ד:
אין לו עליו אלא תרעומת. שיהיו מעותיו בטילים אצלו ואם ידוע וכו' שיש עדים שלקח בהן פירות לשותפות ועכשיו הוא רוצה לחזור בו מוציא ממנו בע''כ דמכיון שלקח במעותיו של הנותן זכה בו הנותן בחלקו. ליישנן. כלומר שלא להתעסק בהן עכשיו אלא לאחר זמן:
הלכה: אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָונִי כול'. חַד בַּר נַשׁ אַשְׁאַל לְחַבְרֵיהּ דֵּינָרִין. אֲמַר לֵיהּ. סַב ב̇ דֵּינָרִין אַגְרָךְ וּמַה דִּינוּן עָֽבְדִין דִּילִי וְלָךְ.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
גמ' חד בר נש וכו'. פירושא דמתני' מפרש דכשנותן לו מעות למחצית שכר צריך שיקצוץ לו איזה סך ליתן לו בעד שכר טרחתו ואח''כ יחלקו הריוח דאי לאו הכי הוי רבית במה שמתעסק בחצי של הנותן והיינו דקאמר כזה שא' הלוה לחבירו ע''מ להתעסק למחצי' שכר והוא א''ל תקח ב' דינרין בעד שכר טרחתך ושאר הריוח שיעשו המעות יהיה שלי ושלך בשוה ובאופן זה שרי:
משנה: 20b אֵין מוֹשִׁיבִין חֶנְוָונִי לְמַחֲצִית שָׂכָר לֹא יִתֵּן לוֹ מָעוֹת לִיקַּח בָּהֶן פֵּירוֹת לְמַחֲצִית שָׂכָר אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל. אֵין מוֹשִׁיבִין תַּרְנוֹגַלִּין לְמֶחֱצָה וְאֵין שָׁמִין עֲגָלִים וּסְייָחִים לְמֶחֱצָה אֶלָּא אִם כֵּן נוֹתֵן לוֹ שְׂכַר עֲמָלוֹ וּמְזוֹנוֹת. אֲבָל מְקַבְּלִין עֲגָלִים וּסְייָחִים לְמֶחֱצָה וּמְגַדְּלִין אוֹתָן עַד שֶׁיְּהוּ שְׁלָשִּׁין וַחֲמוֹר עַד שֶׁתְּהֵא טוֹעֶנֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
וחמור. מגדלו עד שתהא טוענת משאוי כך היה מנהגם לגדלם קודם חלוקה:
עד שיהיו שלישין. שיעמדו על שליש גידולן ואז יחלוקו:
אבל מקבלין. בלא שומא שאם ימותו לא ישלם לו כלום ואם יחיו יחלקו ביניהם:
ואין שמין עגלים וכו'. עכשיו הם שוין כך וכך קבלם עליך לגדלם שנה ושנתיים למחצית שכר ולמחצית הפסד אם ימותו:
ומזונו. מזון שהוא מוציא באפרוחין:
אין מושיבין תרנגולים למחצה. לשום בצים בדמים לבעל התרנגולת להושיבה עליהם ולגדל אפרוחים למחצית שכר במה שיהיו אפרוחי' שוים יותר על דמי הבצים דהואיל וזה מקבל עליו אחריות חצי דמי הביצים אם יתקלקלו או אם ימותו הוה ליה פלגא מלוה נמצא זה מגדל את חציין השני בשכר המתנת מעותיו:
ולא יתן לו מעות וכו'. קמ''ל דאפי' במעות ליקח בהן פירות דנפיש טירחיה סגי ליה נמי בשכר כפועל בטל:
מתני' אין מושיבין חנוני למחצית שכר. לא יאמר בעל הבית לחנוני הרי פירות נמכרים ארבע סאין בסלע ואתה מוכרן בחנות פרוטה פרוטה ומשתכר סאה הילך פירות ושב ומכור בחנות והריוח נחלוק וטעמא דמילתא משום דקי''ל הך עסקא פלגא מלוה ופלגא פקדון סתם המקבל פרגמטיא למחצית שכר מקבל עליו אחריות חצי הקרן באונסין וזולא הלכך היא פלגא כיון דמחייב באונסין מלוה היא אצלו שהרי היא שומא אצלו במעות בשער שבשוק ודינו ליטול חצי השכר והשתא מתעסק הוא באידך פלגא שהוא של בה''ב ופקדון אצלו מיקריא בשכר המתנת המלוה לפיכך אסור אא''כ נותן לו שכר עמלו שהוא עמל באותו החצי כפועל בטל:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source