Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 14b

רִבִּי בָּא רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לָזֶה פָרָה וְלָזֶה חֲמוֹר וְהֶחֱלִיפוּ. 14b מָשַׁךְ בַּעַל הַחֲמוֹר אֶת הַפָּרָה לֹא קְנָאָהּ. חֲמוֹר מָהוּ שֶׁתִּקָּנֶה. רִבִּי בָּא אָמַר. קָנָה. רִבִּי יָסָא אָמַר. לֹא קָנָה. אָמַר רִבִּי מָנָא. אִית הָכָא מִילֵּי דְיוֹדֵי בָהּ רִבִּי יוֹסֵי. אָדָם שֶׁאָמַר לַחֲבֵירוֹ. פָּרָתִי אֲנִי מְבַקֵּשׁ לִמְכּוֹר. אָמַר לֵיהּ. בְּכַמָּה. אָמַר לֵיהּ. בְּח̇ דֵנָרִין. אֲזַל סָֽמְכֵיהּ גַּבֵּי טרפוניטיה. בְּצַפְרָא עֲבַר וְאַשְׁכְּחֵיהּ תַּמָּן קָאִים. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ עֲבִיד הָכָא. אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא בָּעִי מֵיסַב דֵּינָרִין דְּאַסְמִיכְתָּנִי. אֲמַר לֵיהּ. מָה אַתְּ בָּעֵי מִיזְבּוֹן לָךְ בְּהוֹן. אֲמַר לֵיהּ. חֲמוֹר. אֲמַר לֵיהּ. חֲמוֹרָךְ אֶצְלִי. מָשַׁךְ זֶה לֹא קָנָה זֶה מָשַׁךְ זֶה לֹא קָנָה זֶה. אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִקְנֶה בְגוּפוֹ.

Traduction

Pnei Moshe non traduit

מן ר' בא רב יהודה וכו' עד משך בעל החמור את הפרה. ל''ג ומשובשת בכאן הגירסא בזה ואגב ריהטא דדינא דלעיל נכתבה. והכי גרסינן בקידושין ר' בא רב המנונא רב אדא בר אחווה בשם רב מכר לו פרה בדמים דחקיה א''ל הב לי אינון פריטייא א''ל מה את בעי מינהון א''ל מיזבין ליה חמור משך בעל הפרה את החמור לא נקנית הפרה חמור מהו שיקנה. וזהו דין אחר וה''פ מכר לו פרה בדמים ונשאר לו חייב הדמים. דחקיה. דחקו בשביל החוב וא''ל תן לי המעות שאתה חייב לי וא''ל מה אתה רוצה לעשות בהן והשיבו שרוצה לקנות חמור ונתרצה זה ליתן לו חמור א' בשביל חוב הדמים אשר עליו. משך בעל הפרה את החמור לא נקנית הפרה. כלומר בדין הזה אפילו כשמשך בעל הפרה את החמור עכשיו ממנו לא נקנית הפרה לא שייך כאן קניית הפרה בשביל חליפי החמור שהרי כבר היא קנויה לו מאז ודמים הוא שנתחייב לו והילכך מיבעיא לן חמור מהו שתקנה חוב המכר הזה אם לא משך עדיין את החמור מי אמרינן דהוו כחליפין בשעת המקח וקונין או דילמא הדמים כחוב בעלמא והוי כמלוה דאינה קונה במכר:

ר' בא אומר קנה. דהוו כחליפין:

ר' יסא אמר לא קנה. דחוב המכר אינו קונה בחליפין כמו חוב המלוה:

א''ר מנא אית הכא מילי דיודי ר' בא לר' יוסי צ''ל. וכן מוכח משם דהתם גרסי'ר' מנא בשם ר' יוסי אמרה. והכי מוכרח דהא בהאי דינא ודאי לא קנה כדמסיק אדם וכו':

אזל סמכיה גבי טרפוניטיה. אצל השלחני ושס גריס סמכיה גבי חדא פריטייא והיינו הך שסמכו אצל השלחני לפרוע לו בשביל זה ונתרצו במעמד שלשתן:

ואשכחיה תמן קאים. לפני השלחני ליקח מעותו:

א''ל חמורך אצלי. אם חמור אתה רוצה לקנות הרי יש לי חמור ותקח לך בשביל חוב הפרה שהייתי חייב לך:

משך זה לא קנה זה וכו'. כלו' דכמו דבמשיכת מעות מזה לא קנה עכשיו זה החמור כן נמי לא קנה במשך מזה וטעמא דמכיון שסמכו אצל זה השלחני כבר נסתלק ממנו ואין לו שום חוב עליו שהרי במעמד שלשתן הוא ואינו יכול לחזור וא''כ במה יקנה עכשיו הא ודאי אין כאן חליפין:

אלא כל אחד ואחד נקנה בגופו. כל א' צריך קנין בגופו ובעצמו הקנין דשייך ביה והרי כאן לא שייכא קנין חליפין ואינו קונה החמור אלא במשיכה וכיוצא בו מדרכי הקניה:

Baba Metsi'a

Daf 15a

משנה: כֵּיצַד מָשַׁךְ מִמֶּנּוּ פֵּירוֹת וְלֹא נָתַן לוֹ מָעוֹת אֵינוֹ יָכוֹל לַחֲזוֹר נָתַן לוֹ מָעוֹת וְלֹא מָשַׁךְ לוֹ פֵירוֹת יָכוֹל לַחֲזוֹר בּוֹ. אֲבָל אָֽמְרוּ מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עָתִיד לְהִיפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִבּוּרוֹ. 15a רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כָּל שֶׁהַכֶּסֶף בְּיָדוֹ יָדוֹ עַל הָעֶלְיוֹנָה.

Traduction

Si l’acheteur a pris la marchandise, quoiqu’il n’ait pas encore donné l’argent, la vente est valable sans retour. Si le vendeur a touché l’argent, mais l’acheteur n’a pas pris la marchandise, la vente n’est pas valable, et tous les deux peuvent se rétracter; mais le tribunal inflige à celui qui se rétracte un blâme public, en disant que Celui qui a puni la génération du déluge et la génération de la confusion des langues (Gn 11, 7) punira celui qui ne tient pas sa parole. R. Simon dit: celui qui a l’argent en main a la plus grande faculté (91)Le vendeur qui a reçu l'argent peut encore se rétracter, mais l'acheteur ne peut pas se rétracter et réclamer son argent s'il l'a déjà donné, quoiqu'il n'ait pas fait encore l'acte d'attraction..

Pnei Moshe non traduit

מתני' כיצד. לפרושי מתני' דלעיל קאי דקתני מטלטלי' וכן הפירות קונות את המעות ואין המעות קונה אותם ומפרש דין הקנייה:

משך ממנו פירות. הנקנין במשיכה אין יכול לחזור בו אע''פ שלא נתן לו המעות:

נתן לו מעות ולא משך הימנו הפירות יכול לחזור בו. זה וזה ומדין תורה מעות קונות שהרי הן בכלל קנין דכתיב או קנה מיד עמיתך ותקנת חכמים הוא דמשיכה דוקא קונה ולא מעות גזירה שמא יתן לו הלוקח דמי החפץ ויניח מקחו בבית המוכר ובתוך כך תפול הדליקה בבית המוכר או אונס אחר שיבאו לסטים עליו ואם יהיה ברשות לוקח יתמהמה המוכר ולא יחוש להציל ולפיכך העמידוהו חכמים ברשות המוכר כדי שיטריח וישתדל להציל שהרי אם יאבד יהיה חייב לשלם:

אבל אמרו. חכמים מי שפרע וכו' ואע''פ שיכול לחזור בו אוררין אותו בב''ד ואומרים לפניו מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדיבורו ואח''כ יחזיר לו את מעותיו:

ר''ש אומר וכו'. ר''ש פליג אמילתי' דת''ק דקאמר נתן לו מעות ולא משך הפירות יכול לחזור בו בין מוכר בין לוקח וקאמר ר''ש דלא תקנו חזרה אלא במוכר דכל שהכסף בידו ידו על העליונה והוא יכול לחזור בו ולא הלוקח וטעמא דעיקר תקנת החזרה כדי שיטרח להציל אם תפול דליקה בביתו וכשהעמידו חכמים ברשות המוכר כבר יטריח עצמו להציל שהרי אם יתייקר ברשותו נתייקר ובשביל כך ימסור עצמו להציל שחושב אם יתייקר אחזור בי ואין הלוקח בחזרה ואין הלכה כר''ש ואם היתה עלייתו של הלוקח שיש בו חפץ הנמכר מושכרת להמוכר לכ''ע משנתן את המעות אין א' משניהם יכולין לחזור בהן דטעמא מאי אמור רבנן משיכה קונה ולא מעות גזירה שמא יאמר מוכר ללוקח נשרפו חטיך בעליה הכא דעליה דלוקח הוא איהו בעצמו טרח ומציל ליה ובכה''ג לא תקנו חכמים משיכה:

הלכה: כֵּיצַד מָשַׁךְ הֵימֶנּוּ פֵּירוֹת כול'. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתִיב כִּי מָֽלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם. וּמָה הָיָה חֲמָסָן. הֲוָה בַּר נַשׁ נְפִיק טְעִין קוּפָּה מְלֵיאָה תּוֹרְמוֹסִין וְהָיוּ מִתְכַּוְונִין וְנוֹטְלִין פָּחוֹת מִשָּׂוֶה פְרוּטָה דָּבָר שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בַדַּייָנִין. אָמַר רִבִּי חִייַה בַּר וָוָה. רַבָּה רַבָּה. כְּמַעֲשֵׂי אֵילּוּ כֵּן מַעֲשֵׂי אֵילּוּ.

Traduction

R. Aha explique ce verset (Gn 6, 11): car la terre est remplie d’iniquité à cause d’eux (92)V. Rabba sur (Gn 34.. En quoi consistait l’iniquité (différente du brigandage)? Lorsque quelqu’un sortait chargé d’une hotte pleine de lupins, tous s’efforçaient d’en prendre pour une valeur inférieure à une prouta, quantité minime qui échappe à l’action de la justice (ce qui dépouillait néanmoins le possesseur). R. Hiya b. Aba dit: le terme grand est employé à ce propos (ibid.) et le même mot est usité pour le crime de Sodome et Gomorrhe (ib., 18, 29). De cet analogie on conclut à l’équivalence de conduite des gens du déluge et des habitants de Sodome.

Pnei Moshe non traduit

גמ' ומה היה חמסין. דחמס משמע לאו גזל ממש וכדאמרינן חמסן דיהיב דמי והן היו גוזלין ממש והלכך מפרש לה שהיו מתכוונין ליטול פחות משוה פרוטה שאינו יוצא בדיינין ואע''פ שהיו גוזלין ממש כחמס הוא:

רבה רבה. לג''ש כתיב וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכתיב באנשי סדום זעקת סדום ועמורה כי רבה:

כמעשה אלו. של דור המבול כך של אנשי סדום שהיו עושין כן וכדדריש באגדת חלק רעים אילו לאילו וחטאים בג''ע וכו':

אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. הֲלָכָה כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. וְלָא אָֽמְרִין לָהּ לְכָל אַפִּין. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. מַעֲשֶׂה הָיָה וְהוֹרָה רִבִּי כְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף יְהַב דֵּינָר לְמִלְחָא. חֲזַר בֵּיהּ הַהוּא. אֲמַר. לָא יְדַע דִּכְבָר יְהָבוֹן מַגְלָא גַו שָׁקֵּיהּ דְּהַהוּא גַבְרָא. מִי שֶׁפָּרַע מֵאַנְשֵׁי דוֹר הַמַּבּוּל עָתִיד לִיפָּרַע מִמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹמֵד בְּדִיבּוּרוֹ. חֲזַר בֵּיהּ. חַד בַּר נַשׁ יְהַב דֵּינָרִין לַמֵּטַכְסָא. חֲזַר בֵּיהּ. אֲתַא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף וְרִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. אוֹ יִתֵּן לוֹ כְּדֵי עֵירָבוֹנוֹ אוֹ יִמְסוֹר אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע. וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אוֹ יִתֵּן לוֹ כָּל מִקְחוֹ אוֹ יִמְסוֹר אוֹתוֹ לְמִי שֶׁפָּרַע. רִבִּי לָא אָמַר. עֵירָבוֹן הָיָה. רִבִּי זֵירָה אָמַר. מִקְצַת דָּמִים נָתַן לוֹ. מוֹדֶה רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף לְרִבִּי יוֹחָנָן בְּמֶקַח שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִיקָּנוֹת חֶצְייָן כְּגוֹן פָּרָה וְטַלִּית.

Traduction

– R. Hanina dit: L’avis de R. Simon dans notre Mishna sert de règle; toutefois, ce n’est pas admis par tous. R. Jérémie dit au nom de Rav qu’il arriva un cas de ce genre, et Rabbi consulté enseigna d’adopter l’avis de R. Simon. Ainsi, R. Hiya b. Joseph donna un dinar pour acheter du sel; mais comme à ce moment cette denrée devint plus chère, le vendeur ne voulut plus la céder. Ne sais-tu pas, lui fit-il observer, que le licteur viendra te mettre le sac sur le dos (t’imposer la livraison)? car ''Celui qui a puni la génération du déluge (pour son iniquité) punira celui qui ni tient pas sa parole'' - (93)Suit une phrase traduite (Qidushin 2, 1)..

Pnei Moshe non traduit

ולא אמרין לה לכל אפין. לאו כל אפין שוין בהא דאיכא דלא אמרו הלכה כר''ש:

למלחא. על קניית מלח מאיש אחד וחזר ביה ההוא גברא שנתייקר המלח:

אמר לא ידע. וכי אין אתה יודע שיבא מגל להכרית שוקו וכלומר שצריך אתה לקבל עליך מי שפרע:

יהב דינרין למטכסה. על בגדי משי שקנה ממנו נתן לו מקצת הדמים וחזר בו המוכר:

או יתן לו כדי עירבונו. כנגד מקצת דמים שיש בידו ליתן לו כל סחורה או יקבל עליו מי שפרע:

או יתן לו כל מקחו. דס''ל לר' יוחנן במקצת דמים שקיבל קנה זה כל הסחורה לענין שצריך לקבל עליו מי שפרע אם חוזר בו:

ר' אילא אמר. עירבון ממש הוה שנתן לו משכון על המקח ופליגי ר' חייה ור' יוחנן אם קנה כל המקח לענין זה:

מקצת דמים נתן לו. ופליגי כדלעיל במקח שאין דרכו לקנות חציין. אלא שדרכן למכור כמו שהן שלימין כגון פרה וטלית בזה מודה לר' יוחנן דבמקצת דמים קנה כל המקח:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source