Vayedaber

Baba Metsi'a

Daf 11b

משנה: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ אֲפִילוּ הֶן אוֹבְדִין לֹא יִגַּע בָּהֶן. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מוֹכְרָן בִּפְנֵי בֵית דִּין מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵידָה לַבְּעָלִין.

Traduction

Si un individu a mis en dépôt des fruits (ou des produits de champs) chez autrui, quoique ces objets se gâtent, le gardien ne doit pas y toucher (pour les vendre avant qu’ils ne soient perdus). R. Simon b. Gamliel dit: Le gardien les vendra devant le tribunal, car il rend service au propriétaire, comme s’il lui vendait un objet perdu (72)Le dépôt finirait par se corrompre s'il n'était vendu..

Pnei Moshe non traduit

מתני' אפי' הן אובדין. ע''י עכברים או רקבון:

לא יגע בהן. למכרן לפי שאדם רוצה בקב שלו ע''י שעמל בו חביב עליו ביותר מתשעה קבין של חבירו שיקח בדמיהן אם ימכרם זה. והני מילי בשלא אבדו אלא עד כדי חסרונן המפורש במשנה דלקמן לחטין ולאורז ט' חצאי קבין לכור וכו' אבל אם אבדו יותר מכדי חסרונן מודים חכמים לרשב''ג שמוכרן בבית דין. והלכה כחכמים:

הלכה: אָמַר לִשְׁנַיִם גָּזַלְתִּי כול'. 11b רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּאן בְּעוֹרְרִין כָּאן בְּשׁוֹתְקִין. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כָּאן בְּשֶׁיֵּשׁ עֵדִים יוֹדְעִין וְכָאן בְּשֶׁאֵין עֵדִים יוֹדְעִין. רַב יִרְמְיָה בְשֵׁם רַב. כָּאן בְּנִשְׁבָּע כָּאן בְּשֶׁלֹּא נִשְׁבָּע. תַּמָּן אָֽמְרִין בְּשֵׁם רַב. שָׁם בְּנִשְׁבָּע כָּאן בְּשֶׁלֹּא נִשְׁבָּע. רִבִּי יִרְמְיָה בְּעֵי. אִם בְּשֶׁנִּשְׁבָּע הָיָה לוֹ לִשְׁתּוֹק. רִבִּי יִרְמְיָה סָבַר מֵימַר. הָיָה לוֹ לִשְׁתּוֹק וְלֹא לְהוֹדוֹת. רִבִּי יָסָא סָבַר מֵימַר. הָיָה לוֹ לִשְׁתּוֹק וְלֹא לִישָּׁבַע. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. אִם בְּשְׁנִּשְׁבַּע הָיָה לוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁלוּחַ בֵּית דִּין. רִבִּי יוֹחָנָן סָבַר מֵימַר. שְׁלוּחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָׂה גוֹזֵל. תַּנָּיֵי חוֹרָן תַּנֵּי. שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָׂה נִגְזַל. [וְכֵן תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר. שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָה הַנִּגְזַל] וְלֹא שְׁלִיחַ בֵּית דִּין שֶׁעָשָׂה גוֹזֵל. אָמַר רִבִּי אִילָא. אוֹף אֲנָן תַּנִּינָא וְאָֽמְרִינָן. הִיא גְזֵילָה הִיא בְעִילָה הִיא מִלְוָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּפִיקָּדוֹן דְּמַתְנִיתָא מֵהָדָא אָמַר לִשְׁנַיִם. גָּזַלְתִּי אֶחָד מִכֶּם מְנָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ אֵי זֶה הוּא.

Traduction

vide

Pnei Moshe non traduit

אמר ר' יוסי וכו'. כמו במתני' ואין מוסיף הש''ס כלום ע''ז כ''א לשנות לדברי ר' יוסי לפי שהן עיקר להלכה:

גמ' כאן בעוררין כאן בשותקין. התם ביבמות קאי וסוגיא זו כתובה שם פט''ו הלכה ט' על המתני' דתנינן גזל א' מחמש' ואין ידוע איזה מהן גזל וכל א' וא' אומר אותי גזל מנית את הגזלה ביניהם ומסתלק דברי ר' טרפון ר''ע אומר אין זו דרך מוציאתו מידי עבירה עד שישלם גזילה לכל א' א' וגרסינן התם בריש הסוגיא א''ר אסי מתני' דר''ע דלא כר' טרפון דתנינן תמן אמר לשנים גזלתי את א' מכם וכו' וכלומר מתני' דהכא דקתני נותן לזה מנה ולזה מנה לא אתי' אלא כר''ע דהתם דאלו לר''ט הא קסבר מספיקא לא מפקינן ממונא וקאמר התם עלה ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוחנן דברי הכל היא וכדמתרצין כל הני אמוראי דלקמן והגי' שם מסורסת במקצת ודרך הש''ס הזה להביא בקצרה כמה שנאמרה ונשנית בבית המדרש במקום אחר:

כאן בעוררין וכו' אפי' תימא ר''ט היא והתם מיירי כשהבעלים עוררין ותובעין אותו והוא לא הודה להם בתחלה והלכך אמרינן דכיון דספיקא הוא אינם יכולים כל א' להוציא מידו ומניח גזלה ביניהן ומסתלק ומתני' דהכא מיירי כשהבעלים שותקין וכדקתני שהודה מפי עצמו שלא הי' אדם תובעו כלום אלא שהוא בא לימלך ולצאת ידי שמים אומרים לו לא יצאת עד שתשלם לשניהן:

כאן בשיש עדים יודעין. הכא במתני' איירי בשיש עדים מהגזילה או מהפקדון שאצלו אבל אינם יודעים משל מי והלכך אפי' ר''ט מודה שצריך ליתן לכל א' וא' לפי שכל א' וא' יכול לתובעו בעדים:

כאן בנשבע וכו'. וכדמפרש ואזיל דברי ר' ירמיה בשם רב דסתם דבריו:

תמן אמרין. בבבל פירשו הא דרב שם בשנשבע ועל מתני' דהכא קאי ודרך הש''ס הזה כשהוא מעתיק סוגיא הנשנית נקט בלישניה כדהתם דתירצו דמתני' דשם בהמפקיד כשנשבע על הגזילה ואח''כ הודה ומודה ר''ט היכא דמשתבע דצריך לשלם לכל א' ומתני' דיבמות בשלא נשבע:

ר' ירמי' בעי. על האי אוקמתא בשם רב אם בשנשבע הי' לו לשתוק ומפרש הש''ס ואזיל להקושיא דר' ירמיה:

ר' ירמי' סבר מימר. כלומר הכי פירושא דהבעיא הי' לו לשתוק ולא להודות וכלומר דאם שנשבע מאי שהודה מפי עצמו דקתני ולענין מאי הי' לו להודות ואם לצאת ידי שמים היא רוצה ונמלך על שנשבע א''כ מאי אריא שנשבע הכא הא עיקר חיובו הודאתו גורם ואפי' לא נשבע והודה לצאת ידי שמים נמי דינא הכי:

ר' ייסא סבר מימר. דהכי מפרשינן לכוונת ר' ירמי' דהי' לו לישתק ולא לישבע שהרי ע''כ הכא איירי שלא הי' אדם תובעו כדקתני שהודה מפי עצמו והיאך שייך כאן נשבע דאם לכפור היה רוצה בתחלה א''כ היה לו לשתוק והרי אין כאן תובע:

אם בשנשבע. ר' יוחנן מקשה ג''כ על האי אוקמתא דאם כשנשבע מיירי אמאי צריך ליתן לכל א' וא' כשהודה אח''כ הי' לו לעשות שליח ב''ד ולמסור בידו הגזילה והוא יודע שלא גזל אלא מנה וכשיתן לשליח ב''ד כבר יצא י''ח כדתנן פ' הגוזל קמא אבל הוא נותן לשליח ב''ד ובשאינו יכול למסור להנגזל מיירי התם וה''נ כן:

ר' יוחנן סבר מימר. ומפרש הש''ס דר' יוחנן דפריך הכי משום דסבר מימר הוא שליח ב''ד דתנן דעבדי רבנן תקנת השבים כדי לצאת י''ח שעשאו גוזל אפי' שעשאו הגזלן ולא הנגזל יוצא י''ח כשימסור לידו:

תניי חורן תני. תניא אחר לא תני הכי אלא שליח ב''ד שעשאו נגזל דוקא ולא שעשאו גוזל ופליגא על ר' יוחנן:

אוף אנן תנינא ואמרי. התם ביבמות קאי דקאמר ר' יודן דמחלקינן בין גזל לפקדון אלא דמלתא דר' יודן נשנית התם בענין אחר במקצת ור' אילא קאמר אף אנן נמי תנינן דר' טרפון חולק ואדלעיל קאי דקאמר שם דמתני' בדין הגזילה דלא כר''ט:

היא גזילה היא בעילה היא מלוה. כלומר בכל אלו הדינים חולק ר''ט עם ר''ע גזילה הא דאמרן בעילה בדין קידש א' מב' נשים ואינו יודע איזו קידש וכדמוקי התם דקידש ע''י בעילה קאמר וקסבר ר''ט נותן גט לכל א' ומניח כתובה ביניהן ומסתלק וכן במלוה אם לוה מא' משנים ואינו יודע ממי לוה:

הכל מודין בפקדון דמתניתא. אפי' ר''ט:

מהדא אמר לשנים וכו'. ואסיפא קאי אביו של א' מכם הפקיד וכו' וטעמא דפשע בנפשיה הוא דהוה לי' למידק:

Baba Metsi'a

Daf 12a

משנה: הַמַּפְקִיד חָבִית אֵצֶל חֲבֵירוֹ וְלֹא ייִחֲדוּ לוֹ הַבְּעָלִים מָקוֹם וְטִילְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה אִם מִתּוֹךְ יָדוֹ נִשְׁבְּרָה לְצוֹרְכוֹ חַייָב לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר. אִם מִשֶּׁהִנִּיחָהּ נִשְׁבְּרָה בֵּין לְצוֹרְכוֹ בֵּין לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר. ייִחֲדוּ לוֹ הַבְּעָלִים מָקוֹם וְטִילְטְלָהּ וְנִשְׁבְּרָה בֵּין מִתּוֹךְ יָדוֹ בֵּין מִשֶּׁהִנִּיחָהּ לְצוֹרְכוֹ חַייָב לְצוֹרְכָהּ פָּטוּר.

Traduction

Un individu dépose un tonneau, sans préciser la place où le gardien doit mettre ce tonneau; puis le gardien l’ayant pris et déplacé, le tonneau se brise. Si cette rupture a lieu entre les mains du gardien, on l’oblige à payer le dommage, lorsqu’il a déplacé le tonneau pour son propre usage; mais il sera acquitté s’il l’a déplacé pour le mieux garder. Si le tonneau s’est brisé après avoir été remis en place, le gardien est quitte, quand même le déplacement aurait eu lieu dans un but personnel. Si le propriétaire du tonneau a précisé la place où le gardien devait le mettre, et celui-ci l’a déplacé puis la fracture a eu lieu, le gardien doit toujours payer le dommage, lorsqu’il l’a déplacé pour son propre usage, quand même le tonneau ne serait brisé qu’après avoir été remis en place.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המפקיד חבית אצל חבירו. בבבלי מסיק דרישא ר' ישמעאל דאמר בגונב טלה מן העדר והחזירו למקומו פטור דלא בעינן דעת בעלים וסיפא ר''ע היא דאמר בעינן דעת בעלים:

ולא ייחדו לה הבעלים מקום. בבית השומר לומר לו השאילני זויות זו וטילטלה ונשברה מתוך ידו אם לצורכו נטלה להשתמש בה חייב:

לצרכה. שהיתה במקום שהיא קרובה להשתבר פטור:

אם משהניחה. לאחר שכילה תשמישו החזירה למקומה והיה מקום המשתמר ונשברה אפילו טילטלה מתחלה לצורכו פטור דמשהחזירה הרי היא ברשות הבעלים כבתחלה ואינו עליו אלא ש''ח ופטור על אונסה ואע''פ שלא הודיע לבעלים מנטילה וחזרה והא דקתני לא ייחדו לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא יחדו לה הבעלים מקום והחזירה למקומה לאחר שנשתמש בה לצורכו שהוא פטור שהרי החזירה למקום שהיתה והמיוחד לה אלא אפי' לא ייחדו לה הבעלים המקום דלאו למקום מיוחד לה החזירה פטור הואיל והחזירה למקום המשתמר דלא בעינן דעת בעלים:

ייחדו לה הבעלים מקום. לעולם הוא חייב אם טלטלה לצורכו והך סיפא ר' עקיבא היא וה''נ לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא לא ייחדו שהוא חייב אם טלטלה בתחלה לצורכו אפי' נשברה לאחר שהניחה דהא לא הניחה במקום המיוחד ואע''פ שמקום משתמר הוא הרי מקום זה אינו מיוחד לה אלא אפי' ייחדו לה הבעלים והחזירה למקום המיוחד לה חייב מאחר שלא הודיע לבעלים ואין דעת בעלים בעינן:

משנה: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ הֲרֵי זֶה יוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת. לַחִטִּין וְלָאוֹרֶז תִּשְׁעַת חֲצָאֵי קַבִּין לַכּוֹר. לַשְּׂעוֹרִין וְלַדּוֹחַן תִּשְׁעַת קַבִּין לַכּוֹר. לַכּוּסְמִין וּלְזֶרַע פִּשְׁתָּן שָׁלֹשׁ סְאִין לַכּוֹר הַכֹּל לְפִי הַמִּידָּה הַכֹּל לְפִי הַזְּמָן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי וְכִי מָה אִיכְפַּת לָהֶן לָעַכְבָּרִין וַהֲלֹא אוֹכְלוֹת בֵּין מֵהַרְבֶּה וּבֵין מִקִּמְעָא. אֶלָּא אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ אֶלָּא כּוֹר אֶחָד בִּלְבַד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָֽיְתָה מִדָּה מְרוּבָּה אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ חֶסְרוֹנוֹת מִפְּנֵי שֶׁהן מוֹתִירוֹת. יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לַיַּיִן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חוֹמֶשׁ. יוֹצִיא לוֹ שְׁלֹשֶׁת לוּגִּין שֶׁמֶן לְמֵאָה לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לוֹג וּמֶחֱצָה בֶלֵע. אִם הָיָה שֶׁמֶן מְזוּקָּק אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ שְׁמָרִים. אִם הָיוּ קַנְקַנִּים יְשָׁנוֹת אֵינוֹ מוֹצִיא לוֹ בֶלַע. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹכֵר שֶׁמֶן מְזוּקָּק לַחֲבֵירוֹ כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה הֲרֵי זֶה מְקַבֵּל עָלָיו לוֹג וּמֶחֱצָה שְׁמָרִים לְמֵאָה.

Traduction

Si un individu donne en dépôt à un autre des fruits (ou des produits des champs, que le gardien aura mêlés avec ses propres produits), il ne rendra pas au propriétaire la quantité qu’il a reçue; il retranchera de chaque produit la perte qu’il subit selon sa nature. Pour le froment et le riz, on retranchera 9 demi-cab par chaque kour: pour l’orge et le cumin, 9 cab; pour l’épeautre le lin, 3 saah, par kour. Tout se calcule selon la mesure et le temps (74)La quantité a retrancher sera multiplier par le Nb des Kours et celui des années.. R. Yohanan b. Nouri dit: les souris mangent la même quantité d’un kour ou de 2 et 3; la quantité à retrancher ne sera donc que sur un seul kour. R. Juda dit: si le dépôt est considérable, le gardien ne doit rien retrancher, car la perte faite par les souris est compensée par le gonflement que subissent les produits (75)Supposant leur mise en dépôt en été, après la moisson, quand ils sont secs, et que le gardien les rende en hiver.. Si un individu donne en dépôt du vin (que le gardien mêle ensuite au sien), on en retranchera 1/6; c’est la perte que le vin subit. R. Juda dit: on en retranchera 1/5. S’il s’agit d’un dépôt d’huile, on retranchera 3 lougs 0/0; la lie fait 1 loug 1/2, et un loug 1/2 est absorbé par les cruches; de l’huile pure, on ne retranche rien pour la lie. Si les cruches sont vieilles, on ne retranche rien pour l’absorption (les vieilles cruches n’absorbent plus rien). R. Juda dit: le vendeur a le même droit que le gardien d’un dépôt, en ce sens que si un individu vend à un autre de l’huile pure de ses tonneaux, qu’il doit donner peu à peu selon les besoins de l’acheteur, le vendeur lui retranchera 1 loug 1/2 0/0 de lie (76)B., Sanhedrin 29.

Pnei Moshe non traduit

מתני' המפקיד פירות אצל חבירו ה''ז יוציא לו חסרונות. מוקמינן התם בגמרא כגון שערבן הנפקד עם פורותיו והי' מסתפק מהן ואינו יודע כמה איסתפק והלכך כשבא להחזירן יוציא לו חסרונות כמה שהן רגילין לחסר יפחות לפי החשבון:

תשעת חצאי קבין לכור. הכור שלשים סאין והסאה ששה קבין:

הכל לפי המידה. כן לכל כור וכור:

הכל לפי הזמן. לכל שנה ושנה שהניחן בידו יוציא לו כך:

ר' יוחנן בן נורי. אהכל לפי המידה פליג:

וכי מה איכפת לו. לעכבר הלא כך הוא אוכל בין מהרבה בין מקימעא הלכך לעול' אינו מוציא לו חסרונות אלא לשיעור כור בלבד לכל שנה בין מכור אחד בין מעשרה כורין:

ר' יהודה אומר אם היתה מידה מרובה. שהפקיד אצלו עשרה כורין וזה קרוי מדה מרובה אינו מוציא לו חסרונות:

מפני שהן מותירות. שבימות הגורן כשמפקידין החטים הן יבשין ובימות הגשמים כשמחזיר הן נופחות מחמת לחות הזמן ובאכילת עכברים אינן נחסרין כל כך לכל כור וכור דכולי האי לא אכלי עכברין מעשרה כורין ונפיחתו משלמת למה שעכברין אוכלין. והלכה כר' יהודה ואין הלכה כר' יוחנן בן נורי וכל שיעורים הללו בארץ ישראל ובימי התנאים נאמרו אבל בשאר ארצות ובזמנים הללו הכל כפי מה שרגילים הזרעים לחסר באותה מדינה ובאותו זמן:

יוציא לו שתות ליין. אם הפקיד אצלו יין וערבו עם יינו מוציא לו מה שהקנקנים בולעים והוא שתות:

ר' יהודה אומר חומש. באתריה דר' יהודה הקנקנים שהיו עושין מהקרקע אשר שם היו בולעין חומש והכל לפי המקום:

ר' יהודה אומר אף המוכר וכו'. כשם שאמרו שמרי' במפקיד כך אמרו במוכר שהמוכר שמן מזוקק לחבירו אעפ''כ מקבל הלוקח עליו לוג ומחצה שמרים למאה לוג ואם נותן לו שמן מזוקק תמיד מנכה לו בעד השמרים לוג ומחצה לכל מאה לוג ואין הלכה כר' יהודה בשמן מזוקק:

הלכה: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי אִמִּי. בְּשָׁעַת הַגּוֹרֶן שָׁנוּ. תַּמָּן אָֽמְרִין. אִילֵּין עַכְבָּרַייָא רְשִׁיעַיָּה כַּד חַמְייָן פֵּירֵי סַגִּין קַרְייָן לַחֲבֵירֵיהוֹן וְאָֽכְלִין עִמְּהוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. אוֹבְדוֹת הֵן מִתְפַּזְּרוֹת הֵן.

Traduction

R. Amé dit: on tient compte de la perte si la restitution a lieu (comme le dépôt) lors de la moisson, non en hiver. On a dit là-bas (à Babylone): les souris sont rusées que lorsqu’elles voient de grandes quantités de produits, elles appellent d’autres souris pour manger avec elles (voilà pourquoi tout dépend de la mesure). R. Yohanan donne un autre motif: s’il y a beaucoup de produits, elles gâtent beaucoup.

Pnei Moshe non traduit

גמ' בשעת הגורן שנו. שהפקיד לו בימות הגורן והחזיר לו בימות הגורן אבל אם החזיר לו בימות הגשמים אינו מוציא לו חסרונות מפני שהן מותירות:

תמן. בבבל אמרין היינו טעמייהו דרבנן דלא ס''ל הא דר' יוחנן בן נורי דאילין עכבירייא רשיעי' אינון וכשהן רואין הרבה פירות באוצר קורין לחביריהן לאכול עמהן והלכך הכל לפי המידה:

ר' יוחנן. דהכא אמר טעמא אחרינא דכשהן רואין פירות הרבה מאבדין ומפזרין הרבה:

הלכה: הַמַּפְקִיד פֵּירוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ אִם אוֹמֵר אַתְּ אֲבוּדִין הֵן אַל יִגַּע בָּהֶן. אַף הוּא מַמְצִיא לָהֶן. רִבִּי אַבָּא בַּר יַעֲקֹב בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל. כְּהָדָא רִבִּי יוֹחָנָן חֲקוֹקָה אַפְקַד גַּבֵּי רִבִּי חִייָה רוֹבָה חַד 12a דִּיסִיקִיָּה מַלְייָא חָמֵץ. אָתָא שָׁאַל לְרִבִּי. אָמַר. יִמָּכֵר עַל פִּי בֵית דִּין בִּשְׁעַת הַבִּיעוּר. חַד בַּר נַשׁ אַפְקִיד גַּבֵּי רִבִּי חִייָה בַּר אַשִּׁי חַד גְּרָב דְּכוּתָח. אָתָא שָׁאַל לְרַב. אָמַר. יִמָּכֵר עַל פִּי בֵית דִּין בִּשְׁעַת הַבִּיעוּר.

Traduction

R. Abahou explique le motif de R.S.b.G: Si l’on adoptait l’avis (du préopinant) qu’en cas de corruption des produits le dépositaire ne doit plus y toucher, il y aurait à craindre que ce dernier suscite un défaut et prétende le tout gâté, sous prétexte qu’il lui a été défendu d’y toucher pour le vendre. R. Aba b. Jacob ou R. Abahou dit au nom de R. Yohanan: l’avis de R. Simon b. Gamliel sert de règle – (73)Suit un passage traduit (Pessahim 1, 4)..

Pnei Moshe non traduit

גמ' אם אומר את אבודין הן וכו'. טעמיה דרשב''ג מפרש דאם אתה אומר אל יגע בהן חוששין אנו שאף הוא ממציא להן חסרון כלומר שיגרום שיבאו לידי רקבון וכיוצא בזה ויאמר שהכל נפסד ונרקב ומה הי' לו לעשות שהרי אסור ליגע בהן למכרן:

הלכה כרשב''ג כהדא וכו'. מזה המעשה למדנו דהורה רבי כרשב''ג שאמר לו לימכר קודם שיבא זמן איסורו ויאבד מהבעלים וכן הורה רב בהדא גרבא דכותח שיש בו חמץ:

דיסקיא. שק. והאי דר' יוחנן חקוקה גריס לי' בפ''ק דפסחים על מתני' ר''מ אוכלין כל חמש:

יוֹצִיא לוֹ שְׁתוּת לַיַּיִן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר חוֹמֶשׁ. אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָה. בְּשֶׁלֹּא אָמַר לוֹ. שֶׁמֶן מְזוּקָּק אֲנִי מַעֲמִיד לָךְ כָּל הַשָּׁנָה. אֲבָל אִם אָמַר לוֹ כֵּן חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ שֶׁמֶן מְזוּקָּק.

Traduction

''Si l’on met en dépôt du vin, on retranchera 1/6''. R. Juda dit de retrancher 1/5. Quant au décompte pour la lie de l’huile, il est dû, selon R. Oshia, lorsque le vendeur a formulé qu’on précise qu’il livre de l’huile épurée; à défaut d’un tel engagement formel, le preneur doit accepter un loug 1/2 de lie.

Pnei Moshe non traduit

ר' יהודה אומר חומש וכו'. א''ר אושעיא בשלא אמר לו שמן מזוקק וכו' כלומר דאף לרבנן דפליגי עליה דר' יהודה היינו דוקא אם אמר לו בפירוש שמן מזוקק אני מעמיד לך והלכך אינו מקבל עליו שמרים אבל בשלא אמר לו שמן מזוקק אלא שמן סתם הכל מודים דמקבל עליו לוג ומחצה שמרים למאה. והיינו דקאמר רב אושעיא בשלא אמר לו שמן מזוקק דכ''ע ס''ל דמקבל שמרים אבל אם אמר לו שמן מזוקק כדמיירי ר' יהודה במתני' חייב וכו' לרבנן ובהא הוא דפליגי:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source