הלכה: כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת כול'. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל כּוּלָּהּ הוּשְּׁבָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עָֽמְדָה וְאָֽכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַייֶבֶת. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. אָֽמְרֵי. תַּמָּן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּרַם הָכָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ. מִילְּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָֽמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה פָּטוּר. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה חַייָב. לֹא סוֹף דָּבָר בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה אוֹ רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת. בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת. אָמַר רִבִּי אִמִּי לֹא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֶלָּא בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה פְּטוּרָה. אֲבָל רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת אוֹ מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת חַייֶבֶת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כּוּלָּהּ פָּטוּר. טַעֲמָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַב אָמַר. עָֽמְדָה וְאָֽכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין [חַייֶבֶת]. 9b מַה הִקִּילוּ בְּשֵׁן שֶׁאָֽכְלָה מְהַלֶּכֶת בֵּין הָעוֹמֶדֶת. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הָעוֹמֶדֶת. אִילְפַיי אָמַר. עָֽמְדָה וְאָֽכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַייֶבֶת. מַה הִקִּילוּ בְּשֵׁן שֶׁאָֽכְלָה מְהַלֶּכֶת {בֵּין הָעוֹמֶדֶת} [מִן הַמְהַלֶּכֶת]. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הַמְּהַלֶּכֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
ור' יוחנן אמר חייב. דיכולה מימר נהי דאית לך רשות לסגויי עלי לבעוטי בי לית לך רשותא:
גמ' על הראשונה הושבה. במה דברים אמורים דקתני ר' במתני' על הרישא הושיבה וחילק בה דאם אכלה פירות וירקות בר''ה פטור דבעינן ובער בשדה אחר אבל הסיפא שאכלה כסות וכלים אפי' בר''ה חייבת דעבידי אינשי דמנחי כלים בר''ה ועומדין לפוש:
על כולה הושבה. גם אסיפא קאי משום דשינה זה והניח כליו בר''ה וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור:
מחלפה שיטתיה דריש לקיש. ורמי דידיה אדידיה:
תמן. לקמן פליגי בה אם עמדה ואכלה מפירות הצבורין בר''ה וקאמר ר''ל בשם ר' הושעיה דחייבת הואיל ועמדה ואכלה ולאו אורחה הוא והכא אמר הכין דמפרש מתני' דקתני ברשות הרבים פטור אאכלה פירות קאי ומתני' סתמא קתני ולא מחלק בין עמדה למהלכת:
אמרי. התם משום דר' הושעיה קאמר אבל הכא בשם עצמו וס''ל דעמדה נמי אורחה הוא:
מילתיה דריש לקיש אמר. לאו אדלעיל קאי אלא מילתא באנפי נפשה היא דאיתמר משמיה דר''ל דאמר בשתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת ובעטה מהלכת ברבוצ' פטור משום דשינתה שלא היה לה לרבוץ ברשות הרבים וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור:
ולא סוף דבר שבעטה המהלכת ברבוצה. או הרבוצה בה דפשיטא שהיא חייבת אלא אפי' בעטה מהלכת במהלכת שאף ע''פ שיש לשניהם רשות להלך לבעוט אין להם רשות:
א''ר אמי לא אמר ריש לקיש וכו'. כלומר דאף ר''ל מודה בזה דלא אמר אלא מהלכת ברבוצה פטורה ומשום דשינתה אבל באינך לא וקמ''ל דמהלכת שבעטה במהלכת נמי מודה ר''ל דהאי מילתא לא שמעינן מדיוקיה דר''ל ואגב קאמר ר' אמי נמי רבוצה במהלכת. תני ר' הושעיה. בכולהו פטור כדמסיק טעמיה דקסבר אין קרן בר''ה כלומר דאין שייך לומר שינת' זו בזו מחמת הרביצ' או ההילוך דלכל דבר יש לכל א' וא' רשות בר''ה להלוך ולרבוץ וכל היזק שבא ברשות הרבים מכח זה אין שום חיוב קרן בה. והיותר נכון לגרוס אין זה קרן ברה''ר:
עמדה ואכלה מפירות הצבורין ברה''ר. שייך בה חיובא דשן דאע''ג דקי''ל דשן ברה''ר פטור וקרן הוא דחייבת דשן קל ברה''ר מקרן דשדה אחר בעינן מ''מ לאו בכל גווני פטור שן ברה''ר דקסבר טעמא דפטר בה רחמנא משום דאורחה להלך ברשות הרבים והילכך דוקא אם הלכה ואכלה אבל עמדה ואכלה לאו אורחה הוא ובזה לא קיל שן מקרן ברשות הרבים וכדמסיק:
מה היקלו בשן. אלא במה הוא דפטור בשן:
בשאכלה מהלכת בין העומדת. וכלומר אפי' אכלה דבר העומד כגון פירות הצבורין ברשות הרבים אם אכלה כשהיתה היא מהלכת פטורה ובזה חומר בקרן מבשן שאם בעטה מהלכת את העומדת חייב ובשן פטור אבל עמדה ואכלה גם בשן חייב:
אילפיי אמר וכו'. אילפיי נמי כרב ס''ל לגבי שן דעמדה ואכלה חייבת אבל בקרן פליג עליה דרב. דאיהו קאמר חומר בקרן שבעטה מהלכת בין העומדת וס''ל דאע''ג דשינתה זו ועמדה או רבצה בר''ה וזו שהלכה בעטה בה אפ''ה חייבת דלבעוטי לית לה רשות וכר' יוחנן ואילפ' ס''ל דלא אמרינן חומר בקרן במהלכת אלא בשבעט' מהלכת את המהלכת דלשניהן רשות להלך ולא לבעוט אבל בעטה מהלכת את העומדת ס''ל דפטורה משום דשינתה דלא היה לה לעמוד וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור וכר''ל:
משנה: כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית אָֽכְלָה מִתּוֹךְ הָֽרְחָבָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. מִצִּידֵּי הָֽרְחָבָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' כיצד משלם מה שנהנית. באיזה מקום אינה משלמת אלא מה שנהנית בלבד:
מצידי הרחבה. כיון דלא שכיחי בה רבים הוי כרה''י ומשלמת מה שהזיקה:
משנה: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּֽפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג וְשִׁיבְּרוּ אֶת הַכֵּלִים מְשַׁלְּמִין נֶזֶק שָׁלֵם מִפְּנֵי שֶׁהֵן מוּעָדִין. כֶּלֶב שֶׁנָּטַל אֶת הַחֲרָרָה וְהָלַךְ לוֹ לְגָדִישׁ אָכַל אֶת הַחֲרָרָה וְהִדְלִיק אֶת הַגָּדִישׁ עַל הַחֲרָרָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַגָּדִישׁ מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מתני' מפני שהן מועדין. לקפוץ וברשות הניזק מיירי דתולדה דרגל היא:
החררה. עוגה שנאפית על גבי גחלים ופעמים שהגחלים נשארים עליה:
על החררה משלם נזק שלם. דהוי שן ברשות הניזק וכדמסיק בבבלי בגדיש של בעל החררה:
ועל הגדיש משלם ח''נ. דהוי כצרורות:
הלכה: הַכֶּלֶב וְהַגְּדִי שֶׁקָּֽפְצוּ מֵרֹאשׁ הַגַּג כול'. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁקָּֽפְצוּ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. שֶׁנָּֽפְלוּ. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּינִי מַתְנִיתָא. שֶׁקָּֽפְצוּ. נָֽפְלוּ לֹא בְדָא.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיני מתניתא שקפצו. ר' יוחנן הוא דמכריע שכך צריך לשנות במתני' בדוקא אבל נפלו לא בדא אמרו שהוא בכלל חיוב:
היתה קופתו וכו'. לאו שאכלה מידי דשינוי אלא ששינתה מכדרכה באכילה שדרך הבהמה לאכול מן השוק והיא פשטה פיה ואכלה מתוך הקופה שהיתה מופשלת לאחוריו אע''פ שהיה בר''ה משלם נ''ש דהקופה הוי כחצר הניזק:
גמ' עקמה צוארה. הא דקתני מצידי הרחבה מפרש רב שהיתה עומדת בתוך הרחבה ועקמה צוארה כלפי צידי הרחבה ואכלה ומשלמת מה שהזיקה. והא תנינן מפתח החנות. וע''כ לא משכחת לה אלא כשעקמה ראשה ואכלה דהא פתח החנות לאו בתוך הרחבה הוא ואפ''ה קתני משלמת מה שנהנית:
מאי כדון. השתא האיך מפ' לה רב:
תיפתר. פתח החנות דמתני' לאו שאכלה אותה הבהמה שעברה ברחבה מפתח החנות אלא הב''ע בחמור שהיה עובר ברחבה והיה טעון גדיים וראשן היתה כלפי פתח החנות ובשעת עברתן לא היו צריכין אלא לפשוט צואריהן ולאכול דהוי שן בר''ה דכאורחייהו הוי ולפיכך אינה משלמת אלא מה שנהנית:
אכלה שעורים משלם תבן. מה שנהנית דקתני במתני' מפרש לה וקסבר רב דאע''ג דאכלה שעורין והן ראויות לה אפ''ה אינו משלם אלא תבן לפי שיכול לומר לו לא היה רצוני להאכילה אלא תבן:
והתני ר' חייא. בתוספתא ופליג על רב דקתני על מתני' משלם מה שנהנית לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות ומזיקות לה הרי זה פטורה שאינה ראיות להאכילה אלמא בדבר הראוי לה משערינן:
שינת ואכלה. הכי קתני בתוספתא ומפרש לה מהו שינת ואכלה דהא כל מידי דשינוי תולדה דקרן הוי ואמאי משלם נ''ש:
סוג. של תבואה קשור וארוך:
ואכלה ממנה. ומן החציו שמבפנים התחילה לפיכך משלם נ''ש על הכל ואפי' על חציו שהיה מבחוץ הואיל כי נקטה בחד רישא גריר אידך בתרה כמאן דמנח כולה בפנים דמי:
גמ' אית תנויי תני שקפצו. דוקא קפצו שדרכן בכך:
אית תנויי תנו שנפלו. אפילו נפלו נמי חייב ואף על גב שאונס הוא שאינן דרכן בנפילה סבירא ליה להאי תנא מכיון דפשע בזה שהניחן על ראש הגג ודרכן לקפוץ הוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחייב וקפצו דנקט אורחא דמילתא קתני:
הלכה: כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית כול'. רַב אָמַר. עָֽקְמָה צַוָּארָהּ וְאָֽכְלָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. וְהָא תַנִּינָן. מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּשֶׁהָיָה חֲמוֹר טָעוּן גְּדָיִים וּבִשְׁעַת עֲבָרָתָן פָּֽשְׁטוּ צַוָּארֵיהֶן וְאָֽכְלוּ מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. רַב אָמַר. אָֽכְלָה שְׂעוֹרִים מְשַׁלֵּם תֶּבֶן. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִייָה וּפְלִיג. לְפִיכָךְ אִם אָֽכְלָה חִיטִּין שֶׁהֵן רָעוֹת לָהּ הֲרֵי זוֹ פְטוּרָה. 10a שִׁינָּת וְאָֽכְלָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. מַהוּ שִׁינָּת וְאָֽכְלָה מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הָֽיְתָה קוּפָּתוֹ מוּשְׁפֶּלֶת לַאֲחוֹרָיו בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּפָֽשְׁטָה פָרָה אֶת פִּיהָ וְאָֽכְלָה מִמֶּנָּהּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. סוֹג שֶׁנָּתוּן בְּפֶתַח הֶחָנוּת חֶצְיוֹ מִבִּפְנִים וְחֶצְיוֹ מִבַּחוּץ וּפָֽשְׁטָה פָרָה אֶת פִּיהָ וְאָֽכְלָה מִמֶּנָּהּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
כיני מתניתא שקפצו. ר' יוחנן הוא דמכריע שכך צריך לשנות במתני' בדוקא אבל נפלו לא בדא אמרו שהוא בכלל חיוב:
היתה קופתו וכו'. לאו שאכלה מידי דשינוי אלא ששינתה מכדרכה באכילה שדרך הבהמה לאכול מן השוק והיא פשטה פיה ואכלה מתוך הקופה שהיתה מופשלת לאחוריו אע''פ שהיה בר''ה משלם נ''ש דהקופה הוי כחצר הניזק:
גמ' עקמה צוארה. הא דקתני מצידי הרחבה מפרש רב שהיתה עומדת בתוך הרחבה ועקמה צוארה כלפי צידי הרחבה ואכלה ומשלמת מה שהזיקה. והא תנינן מפתח החנות. וע''כ לא משכחת לה אלא כשעקמה ראשה ואכלה דהא פתח החנות לאו בתוך הרחבה הוא ואפ''ה קתני משלמת מה שנהנית:
מאי כדון. השתא האיך מפ' לה רב:
תיפתר. פתח החנות דמתני' לאו שאכלה אותה הבהמה שעברה ברחבה מפתח החנות אלא הב''ע בחמור שהיה עובר ברחבה והיה טעון גדיים וראשן היתה כלפי פתח החנות ובשעת עברתן לא היו צריכין אלא לפשוט צואריהן ולאכול דהוי שן בר''ה דכאורחייהו הוי ולפיכך אינה משלמת אלא מה שנהנית:
אכלה שעורים משלם תבן. מה שנהנית דקתני במתני' מפרש לה וקסבר רב דאע''ג דאכלה שעורין והן ראויות לה אפ''ה אינו משלם אלא תבן לפי שיכול לומר לו לא היה רצוני להאכילה אלא תבן:
והתני ר' חייא. בתוספתא ופליג על רב דקתני על מתני' משלם מה שנהנית לפיכך אם אכלה חיטין שהן רעות ומזיקות לה הרי זה פטורה שאינה ראיות להאכילה אלמא בדבר הראוי לה משערינן:
שינת ואכלה. הכי קתני בתוספתא ומפרש לה מהו שינת ואכלה דהא כל מידי דשינוי תולדה דקרן הוי ואמאי משלם נ''ש:
סוג. של תבואה קשור וארוך:
ואכלה ממנה. ומן החציו שמבפנים התחילה לפיכך משלם נ''ש על הכל ואפי' על חציו שהיה מבחוץ הואיל כי נקטה בחד רישא גריר אידך בתרה כמאן דמנח כולה בפנים דמי:
גמ' אית תנויי תני שקפצו. דוקא קפצו שדרכן בכך:
אית תנויי תנו שנפלו. אפילו נפלו נמי חייב ואף על גב שאונס הוא שאינן דרכן בנפילה סבירא ליה להאי תנא מכיון דפשע בזה שהניחן על ראש הגג ודרכן לקפוץ הוי תחילתו בפשיעה וסופו באונס וחייב וקפצו דנקט אורחא דמילתא קתני:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source