משנה: כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת לוֹכַל אֶת הָרָאוּי לוֹ. הַבְּהֵמָה מוּעֶדֶת לוֹכַל פֵּירוֹת אוֹ יְרָקוֹת. אָֽכְלָה כְסוּת אוֹ כֵלִים מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק אֲבָל בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פָּטוּר. וְאִם נֶהֱנֵית מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משלם מה שנהנית. לאו תשלומין מעליא אלא אם אכלה דבר שדמיו יקרים רואין אותו כאלו הוא שעורי' ואותן דמי שעורי' אינו משלם אלא בזול שהוא שליש פחות ממה שהם נמכרים בשוק ואם אכלה דבר שהוא פחות מן השעורי' משלם דמי אותו דבר שליש פחות ממה שהוא נמכר ואם אכלה דבר שהוא מזיק לה כגון שאכלה חטים הואיל ולא נהני' פטור וכדאמר הכא לקמן:
אבל בר''ה פטורה. בגמ' פליגי בה אהייא קאי והמסקנא דאפירות וירקות קאי אבל כסות וכלים אפי' בר''ה חייב ח''נ:
משלם ח''נ. דמשונה הוא:
הבהמה מועדת. בבבלי מתרץ קתני שן דחיה ברישא וקתני שן דבהמה ואשמועי' אע''ג דבעירה כתיב חיה בכלל בהמה:
מתני' כיצד השן מועדת. באיזה דבר היא מועדת וקאמר לאכול את הראוי לה:
הלכה: הַתַּרְנוֹגַלִּין מוּעָדִין כול'. רַב הוּנָא אָמַר. בְּשֶׁנִּקְשַׁר מֵאֵילָיו. 8b אֲבָל אִם קְשָׁרוֹ הוּא מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. תַּנֵּי. תַּרְנוֹגַלִּין שֶׁהִידְּסוּ אֶת הָעִיסָּה וְאֶת הַפֵּירוֹת אוֹ שֶׁנִּיקְּרוּ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. הִידְּסוּ עָפָר עַל גַּבֵּי עִיסָּה אוֹ עַל גַּבֵּי פֵירוֹת מְשַׁלְּמִין חֲצִי נֶזֶק. הָיוּ מְחַטְּטִין בַּחֶבֶל וְנִפְסַק הַדְּלִי אוֹ שֶׁנִּשְׁבַּר מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. נָפַל עַל חֲבֵירוֹ. עַל הָעֶלְיוֹן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְאַתַּחְתּוֹן חֲצִי נזֶק. וְאֵינוֹ כְעוֹשֶׂה בוֹר בְּמָקוֹם אֶחָד וּמַזִּיק בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ לִיפּוֹל אֶלָּא בְאוֹתוֹ הַבּוֹר כְּמִי שֶׁהוּא בוֹרוֹ. תַּנֵּי. תַּרְנוֹגַלִּין שֶׁנָּֽפְלוּ לְגִינָּה וְשִׁיבְּרוּ אֶת הַיָּרָק וְקִירְטְמוּ הַחִילְפִין מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. סוּמַּכוֹס אָמַר. עַל הַקִּירְטוּם מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם וְעַל הַשִּׁיבּוּר מְשַׁלֵּם חֲצִי נֶזֶק. תַּרְנְגוֹל הַפּוֹרֵחַ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְהִזִּיק בְגוּפוֹ מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. בָּרוּחַ שֶׁבֵּין כְּנָפָיו מְשַׁלֵּם חֲצִי נזֶק. סוּמֲכוֹס אוֹמֵר. נֶזֶק שָׁלֵם. 9a נָפַח בַּכֵּלִים וּשְׁבָרָן מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
משלם נזק שלם. דרוח הבא מפיו כגופו הוי:
נפח. תקע בהן ומחמת כן שברן:
סומכוס אומר נזק שלם. דס''ל צרורות כי אורחייהו נזק שלם:
ברוח שבין כנפיו. מחמת הרוח הוי כצרורות:
ועל השיבור. החילפין דשינוי הוא ח''נ:
ושיבר את החליפין וקירטמו את הירק גרסי' וכן הוא בתוספת' פ''ב:
שיברו את העלין וקירטמו הירק. ואורחייהו בכך ומשלם נזק שלם. על הקירטום. שדרך התרנגולים בכך לקרטם ולאכול הירק נזק שלם:
גמ' בשנקשר. הדליל להתרנגול מאיליו הוא דלא מיחייב אלא חצי נזק:
אבל אם קשרו הוא. בעל תרנגול בעצמו קשר בו הוי כבורו ומשלם נזק שלם:
שהידסו את העיסה. שהיו מרקדין על העיסה או על הפירות או שניקרו בחרטומיהן כל אלו משלם נזק שלם דמועדין הן לכך:
הידסו. ומחמת ההידוס העלו עפר הוי צרורות ומשלם ח''נ:
ונפסק. החבל ומחמת כן נפסק הדלי או שנשבר:
ואתחתון ח''נ דהוי צרורות:
ואינו כעושה בור וכו'. אמחטטין בחבל וכו' קא פריך אמאי משלם נזק שלם על הדלי הא הוי כמי שעושה בור במקום זה והוא מזיק במקום אחר שהרי על ידי פסיקת החבל מחמת החטיטה נתגלגל הדלי ונשבר ככחו הויא וחצי נזק הוא דמיחייב:
מכיון שאין דרכו. של הדלי ליפול אלא מחמת אותו הבור שכרה מתחלה כלומר מכיון שחטט התרנגול בחבל ופסקו כבר עומד הדלי ליפול ולהיות נשבר והרי הוא כמי שהוא בורו דבתר מעיקרא אזלינן משלם נזק שלם:
משנה: כֵּיצַד מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית אָֽכְלָה מִתּוֹךְ הָֽרְחָבָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית. מִצִּידֵּי הָֽרְחָבָה מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה. מִפֶּתַח הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁנֶּהֱנֵית מִתּוֹךְ הֶחָנוּת מְשַׁלֵּם מַה שֶׁהִזִּיקָה.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
מצידי הרחבה. כיון דלא שכיחי בה רבים הוי כרה''י ומשלמת מה שהזיקה:
מתני' כיצד משלם מה שנהנית. באיזה מקום אינה משלמת אלא מה שנהנית בלבד:
הלכה: כֵּיצַד הַשֵּׁן מוּעֶדֶת כול'. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּשְּׁבָה. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. עַל כּוּלָּהּ הוּשְּׁבָה. מִחְלְפָה שִׁיטָּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ. תַּמָּן אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. עָֽמְדָה וְאָֽכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַייֶבֶת. וָכָא הוּא אָמַר אָכֵין. אָֽמְרֵי. תַּמָּן בְשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. בְּרַם הָכָא בְשֵׁם גַּרְמֵיהּ. מִילְּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָֽמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה פָּטוּר. מִילְּתֵיהּ דְּרִבִּי יוֹחָנָן אָֽמְרָה בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה חַייָב. לֹא סוֹף דָּבָר בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה אוֹ רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת. בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת. אָמַר רִבִּי אִמִּי לֹא אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אֶלָּא בָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת בָּֽרְבוּצָה פְּטוּרָה. אֲבָל רְבוּצָה בַמְהַלֶּכֶת אוֹ מְהַלֶּכֶת בַּמְהַלֶּכֶת חַייֶבֶת. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. כּוּלָּהּ פָּטוּר. טַעֲמָא דְּרִבִּי הוֹשַׁעְיָה. אֵין קֶרֶן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. רַב אָמַר. עָֽמְדָה וְאָֽכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין [חַייֶבֶת]. 9b מַה הִקִּילוּ בְּשֵׁן שֶׁאָֽכְלָה מְהַלֶּכֶת בֵּין הָעוֹמֶדֶת. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הָעוֹמֶדֶת. אִילְפַיי אָמַר. עָֽמְדָה וְאָֽכְלָה מִפֵּירוֹת הַצְּבוּרִין חַייֶבֶת. מַה הִקִּילוּ בְּשֵׁן שֶׁאָֽכְלָה מְהַלֶּכֶת {בֵּין הָעוֹמֶדֶת} [מִן הַמְהַלֶּכֶת]. חוֹמֶר בַּקֶּרֶן שֶׁבָּעֲטָה מְהַלֶּכֶת אֶת הַמְּהַלֶּכֶת.
Pnei Moshe (non traduit)
Pnei Moshe
אילפיי אמר וכו'. אילפיי נמי כרב ס''ל לגבי שן דעמדה ואכלה חייבת אבל בקרן פליג עליה דרב. דאיהו קאמר חומר בקרן שבעטה מהלכת בין העומדת וס''ל דאע''ג דשינתה זו ועמדה או רבצה בר''ה וזו שהלכה בעטה בה אפ''ה חייבת דלבעוטי לית לה רשות וכר' יוחנן ואילפ' ס''ל דלא אמרינן חומר בקרן במהלכת אלא בשבעט' מהלכת את המהלכת דלשניהן רשות להלך ולא לבעוט אבל בעטה מהלכת את העומדת ס''ל דפטורה משום דשינתה דלא היה לה לעמוד וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור וכר''ל:
בשאכלה מהלכת בין העומדת. וכלומר אפי' אכלה דבר העומד כגון פירות הצבורין ברשות הרבים אם אכלה כשהיתה היא מהלכת פטורה ובזה חומר בקרן מבשן שאם בעטה מהלכת את העומדת חייב ובשן פטור אבל עמדה ואכלה גם בשן חייב:
מה היקלו בשן. אלא במה הוא דפטור בשן:
עמדה ואכלה מפירות הצבורין ברה''ר. שייך בה חיובא דשן דאע''ג דקי''ל דשן ברה''ר פטור וקרן הוא דחייבת דשן קל ברה''ר מקרן דשדה אחר בעינן מ''מ לאו בכל גווני פטור שן ברה''ר דקסבר טעמא דפטר בה רחמנא משום דאורחה להלך ברשות הרבים והילכך דוקא אם הלכה ואכלה אבל עמדה ואכלה לאו אורחה הוא ובזה לא קיל שן מקרן ברשות הרבים וכדמסיק:
א''ר אמי לא אמר ריש לקיש וכו'. כלומר דאף ר''ל מודה בזה דלא אמר אלא מהלכת ברבוצה פטורה ומשום דשינתה אבל באינך לא וקמ''ל דמהלכת שבעטה במהלכת נמי מודה ר''ל דהאי מילתא לא שמעינן מדיוקיה דר''ל ואגב קאמר ר' אמי נמי רבוצה במהלכת. תני ר' הושעיה. בכולהו פטור כדמסיק טעמיה דקסבר אין קרן בר''ה כלומר דאין שייך לומר שינת' זו בזו מחמת הרביצ' או ההילוך דלכל דבר יש לכל א' וא' רשות בר''ה להלוך ולרבוץ וכל היזק שבא ברשות הרבים מכח זה אין שום חיוב קרן בה. והיותר נכון לגרוס אין זה קרן ברה''ר:
ולא סוף דבר שבעטה המהלכת ברבוצה. או הרבוצה בה דפשיטא שהיא חייבת אלא אפי' בעטה מהלכת במהלכת שאף ע''פ שיש לשניהם רשות להלך לבעוט אין להם רשות:
ור' יוחנן אמר חייב. דיכולה מימר נהי דאית לך רשות לסגויי עלי לבעוטי בי לית לך רשותא:
מילתיה דריש לקיש אמר. לאו אדלעיל קאי אלא מילתא באנפי נפשה היא דאיתמר משמיה דר''ל דאמר בשתי פרות ברשות הרבים אחת רבוצה ואחת מהלכת ובעטה מהלכת ברבוצ' פטור משום דשינתה שלא היה לה לרבוץ ברשות הרבים וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור:
אמרי. התם משום דר' הושעיה קאמר אבל הכא בשם עצמו וס''ל דעמדה נמי אורחה הוא:
תמן. לקמן פליגי בה אם עמדה ואכלה מפירות הצבורין בר''ה וקאמר ר''ל בשם ר' הושעיה דחייבת הואיל ועמדה ואכלה ולאו אורחה הוא והכא אמר הכין דמפרש מתני' דקתני ברשות הרבים פטור אאכלה פירות קאי ומתני' סתמא קתני ולא מחלק בין עמדה למהלכת:
מחלפה שיטתיה דריש לקיש. ורמי דידיה אדידיה:
על כולה הושבה. גם אסיפא קאי משום דשינה זה והניח כליו בר''ה וכל המשנה ובא אחר ושינה בו פטור:
גמ' על הראשונה הושבה. במה דברים אמורים דקתני ר' במתני' על הרישא הושיבה וחילק בה דאם אכלה פירות וירקות בר''ה פטור דבעינן ובער בשדה אחר אבל הסיפא שאכלה כסות וכלים אפי' בר''ה חייבת דעבידי אינשי דמנחי כלים בר''ה ועומדין לפוש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source