Vayedaber

משנה: הַמַּכִּיר כֵּלָיו אוֹ סְפָרָיו בְּיַד אַחֵר אִם יָצָא לוֹ שֵׁם גְּנֵיבָה בָּעִיר יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא וְיִטּוֹל. וְאִם לָאו לֹא הֵימֶנּוּ שֶׁאֲנִי אוֹמֵר מֲכָרָן לְאַחֵר וּלְקָחָן זֶה מִמֶּנּוּ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' אין לו אלא שכרו. שכר הכלי ושכר הפעולה דכיון שהבעלים הם שם והיה לו להתנות ולא התנה הפסיד ואין לו אלא שכר טרחו:

מתני' שטף נהר חמורו. אשמעינן בסיפא דאפי' לא הפסיד בידים אלא ממילא הוא שהניח את שלו אפ''ה כי התנה עמו חייב ליתן לו וברישא אשמעינן דאפילו בפסיד' בידים ששופך את יינו בשבילו אפ''ה כי לא התנה עמו אין לו אלא שכרו:

מתני' אם יצא לו שם גניבה. שיצא קול שנגנבו כליו ובבעל הבית שאינו עשוי למכור את כליו מיירי דכיון שיצא לו שם גניבה בעיר ואיכא סהדי שאלו הכלים והספרים שלו היו לא חיישינן שמא הוא מכרן:

ישבע. הלוקח כמה נתן ויטול ויחזיר לו כליו ובלפני יאוש קמיירי:

וְכֵן נְחִיל שֶׁל דְּבוֹרִים אִם נִתְייָאֲשׁוּ בְּעָלָיו הֲרֵי אֵילּוּ שֶׁלּוֹ. רִבִּי חִינְנָא בַּר פַּפָּא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. 43b מִתְנִיתָא בִּנְחִיל שֶׁגָּֽזְלוּ מִן הַהֲלִיכָה וּבְפוֹרֵחַ. וּבִלְבַד עַל אָתָר. אֲבָל אִם יָצָא וְחָזַר אֲנִי אוֹמֵר. מִפְּנֵי יִרְאָה וּפִיתּוּי אֲמָרוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר. תְּנַיי בֵית דִּין הוּא לָקוּץ זֶה סוֹכָה וְנוֹתֵן דָּמִים. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתניתא. דקתני נאמנת אשה או קטן ואע''ג דלאו בני עדות נינהו:

ובפורח. שעדיין מפריחות הן ולא נחו על שוכו של אילן חבירו אבל אם כבר נחו לא דכבר מוחזק הוא ואין נאמנין להוציא אפילו במילי דרבנן:

ובלבד על אתר. וכן דוקא לאלתר נאמנין הן שהגידו מיד כשראו שיצא הנחיל משם:

אבל אם יצא. הקטן או האשה ולא הגידו וחזרו ואמרו לא:

אני אומר. שאני אומר מפני יראה ופיתוי שהיו מפחדין אותן או שהיו משתדלין ומפתין אותן בדברים אמרו כן:

בנחיל שגזלו מן ההליכה. כלומר זה שהן עכשיו בשדהו מן ההליכה גזל אותן שהלכו ויצאו מתוך של חבירו לתוך שלו ובהא הוא דנאמנין דקנין דרבנן הוא מפני דרכי שלום ולאו עדות להוציא מיקרי:

הלכה: הַמַּכִּיר כֵּלָיו אוֹ סְפָרָיו כול'. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר מָמָל. בְּדִין הוּא שֶׁלֹּא יִשְׁבַּע. וְלָמָּה אָֽמְרוּ. יִשְׁבַּע. שֶׁלֹּא יְהוּ בַעֲלֵי בָתִּים נִטְפָּלִין לַגַּנָּבִים. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. וְהוּא שֶׁיָּצָא לוֹ שֵׁם שֶׁנִּגְנְבוּ סְפָרָיו. רַב אָמַר. צָרִיךְ לְהָבִיא רְאָייָה שֶׁלָּן עִמּוֹ בְאוֹתוֹ הַלַּיְלָה. אַסִּי אָמַר. אִם טָעַן לוֹמַר. מִפְּלוֹנִי לְקַחְתִּים. נֶאֱמָן. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי נָסָא וְלֹא קִיבֵּל. מַה פְלִיג. אָֽמְרֵי. בַּר נַשׁ דָּעַקִּין הֲוָה. בְּגִין כֵּן לֹא קְבִיל.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנים שהיו באין במדבר וכו' ולא הדבש. והתם מסיים וכשיגיע ליישוב נותן לו דמי דבשו:

שנגנבו ספריו. אם ספריו הכיר לא סגי בשם גניבה בסתם דדילמא לא היו ספרים אלא כלים אחרים וצריך שם גניבה על הספרים:

רב אמר. הא דקתני יצא לו שם גניבה לא מהני עד שיביא ראיה שלן עמו זה שמכר כליו באותו הלילה דאי לאו חיישינן דילמא זבנינהו והוא ניהו קמפיק שמא דגניבה:

אם טען. זה שמכרן להלוקח שהם עתה בידו טען לומר מפלוני לקחתים וזה הפלוני אינו לפנינו נאמן ואין צריך הלוקח להחזיר את הכלים:

ולא קביל. לא קיבל ממנו טענה זו:

מה פליג. שואל הש''ס דאם ר' נסא פליג ולא ס''ל כאסי:

אמרי. לא אלא בר נש דעקין הוה לשון קצר הוא וכמו דעקבין ומלשון עקבה מדם עוקב אחר המנאף וכלומר שהי' מכיר בו שאדם עוקב ורמאי הוא ובשביל זה לא קיבל דבריו:

גמ' תני. בתוספתא פ''י:

תני. שם:

פועל ועני. פועל לעשות מלאכתו ועני לנקף בראש האילן:

בזמן שדרך. שעלה במקום שדרך בני אדם לעלות בו:

גמ' אין נזקק לו כלום. אין צריך ליתן לו כפי שהתנה שהרי זה ירד להציל ולא הציל ואינו נותן לו אלא שכר הראוי בעד טרחתו:

אלא. הא קמיבעי' לן אם שלו הוא שעלה מאליו מהו ולענין דנותן לו כפי שהתנה נמי לא מיבעיא לן דצריך ליתן לו דמן שמיא הוא דרחימו עליה אלא מהו דיימר לא נתייאשתי ממנו ואם אדם א' ירצה לזכות בו לא זכה או דילמא כזוכה מן ההפקר הוא דמסתמא כבר איאש ואין משגיחין עליו שעומד וצווח לא נתייאשתי:

נשמעינה מן הדא. דפלוגתא דר''י ור''ל היא:

חזקה מייאש הוא. בתחלה ואין משגיחין עליו שחוזר בו:

ולמה אמרו. שאינו נוטל דמים מבעל הכלי עד שישבע:

שלא יהו בעלי בתים נטפלין לגנבים. שלא ירגילו לקנות מן הגנבים ומחמת זה כטפילה לגנבים הן שאלו לא היו מוצאין למכור לא היו גונבים והטילו חכמים שבועה על הלוקח כדי שלא יהו מצוים לקנות מהן שהוא אומר למחר יוציאו מידי וצריך אני לישבע לקבל מעות שלי:

גמ' בדין הוא שלא ישבע. אלא יהא נאמן בלא שבועה כמה נתן בשבילה שהרי הם תחת ידו:

משנה: זֶה בָא בְחָבִיתוֹ שֶׁל יַיִן וְזֶה בָא בְכַדּוֹ שֶׁל דְּבַשׁ. נִסְדְּקָה חָבִית שֶׁל דְּבַשׁ וְשָׁפַךְ זֶה אֶת יֵינוֹ וְהִצִּיל אֶת הַדְּבַשׁ לְתוֹכָהּ אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. אִם אָמַר אַצִּיל אֶת שֶׁלָּךְ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְמֵי שֶׁלִּי חַייָב לִיתֵּן לוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ישבע. הלוקח כמה נתן ויטול ויחזיר לו כליו ובלפני יאוש קמיירי:

הלכה: זֶה בָא בְחָבִיתוֹ שֶׁלְּיַיִן כול'. תַּנֵּי. שְׁנַיִם בַּמִּדְבָּר בְּיַד זֶה חָבִית מַיִם וּבְיַד זֶה חָבִית דְּבַשׁ. נִסְדַּק חָבִית מַיִם. תְּנַיי בֵּית דִּין הוּא שֶׁיִּשְׁפּוֹךְ זֶה דִבְשׁוֹ וְיַצִּיל אֶת מֵימָיו. שֶׁהַמַּיִם מְחַייֶה בַמִּדְבָּר וְלֹא הַדְּבַשׁ. תַּנֵּי. פּוֹעֵל וְעָנִי שֶׁעָלוּ לְרֹאשׁ אִילָּן וְשִׁיבְּרוּ סוֹכָה. בִּזְמַן שֶׁדֶּרֶךְ פּוֹעֲלִין לַעֲלוֹת בָּאִילָּן פְּטוּרִין. וְאִם לָאו חַייָבִין.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנים שהיו באין במדבר וכו' ולא הדבש. והתם מסיים וכשיגיע ליישוב נותן לו דמי דבשו:

ולא קביל. לא קיבל ממנו טענה זו:

מה פליג. שואל הש''ס דאם ר' נסא פליג ולא ס''ל כאסי:

גמ' תני. בתוספתא פ''י:

תני. שם:

פועל ועני. פועל לעשות מלאכתו ועני לנקף בראש האילן:

בזמן שדרך. שעלה במקום שדרך בני אדם לעלות בו:

נשמעינה מן הדא. דפלוגתא דר''י ור''ל היא:

חזקה מייאש הוא. בתחלה ואין משגיחין עליו שחוזר בו:

ולמה אמרו. שאינו נוטל דמים מבעל הכלי עד שישבע:

גמ' בדין הוא שלא ישבע. אלא יהא נאמן בלא שבועה כמה נתן בשבילה שהרי הם תחת ידו:

משנה: שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וַחֲמוֹר חֲבֵירוֹ שֶׁלּוֹ יָפֶה מְנָה וְשֶׁל חֲבֵירוֹ מָאתַיִם הִנִּיחַ אֶת שֶׁלֹּוֹ וְהִצִּיל אֶת שֶׁל חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ אֶלָּא שְׂכָרוֹ. אִם אָמַר אַצִּיל אֶת שֶׁלָּךְ וְאַתָּה נוֹתֵן לִי דְמֵי שֶׁלִּי חַייָב לִיתֵּן לוֹ.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

ישבע. הלוקח כמה נתן ויטול ויחזיר לו כליו ובלפני יאוש קמיירי:

הלכה: שָׁטַף נָהָר אֶת חֲמוֹרוֹ כול'. תַּנֵּי. הִנִּיחַ שֶׁלֹּוֹ לְהַצִּיל שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְעָלָה שֶׁלַּחֲבֵירוֹ מֵאֵילָיו אֵין נִזְקַק לוֹ כְּלוּם. אֶלָּא הִנִּיחַ שֶׁלֹּוֹ לְהַצִּיל שֶׁלַּחֲבֵירוֹ וְעָלָה שֶׁלּוֹ מֵאֵילָיו. מָהוּ דְיֵימַר לוֹ. נִתְייָאַשְׁתִּי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. שָׁטַף נָהָר חֲמוֹרוֹ וְהָיָה צָוַוח וְאוֹמֵר. לֹא נִתְייָאַשְׁתִּי. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. כָּל זְמַן שֶׁצָּוַוח לֹא נִתְייָאַשׁ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. חֲזָקָה מְייָאֵשׁ הוּא.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

שנים שהיו באין במדבר וכו' ולא הדבש. והתם מסיים וכשיגיע ליישוב נותן לו דמי דבשו:

ולא קביל. לא קיבל ממנו טענה זו:

מה פליג. שואל הש''ס דאם ר' נסא פליג ולא ס''ל כאסי:

גמ' תני. בתוספתא פ''י:

תני. שם:

פועל ועני. פועל לעשות מלאכתו ועני לנקף בראש האילן:

בזמן שדרך. שעלה במקום שדרך בני אדם לעלות בו:

נשמעינה מן הדא. דפלוגתא דר''י ור''ל היא:

חזקה מייאש הוא. בתחלה ואין משגיחין עליו שחוזר בו:

ולמה אמרו. שאינו נוטל דמים מבעל הכלי עד שישבע:

גמ' בדין הוא שלא ישבע. אלא יהא נאמן בלא שבועה כמה נתן בשבילה שהרי הם תחת ידו:

משנה: הַגּוֹנֵב טָלֶה מִן הָעֵדֶר וְהֶחֱזִירוֹ וָמֵת אוֹ נִגְנַב חַייָב בְּאַחֵרָיוּתוֹ. לֹא יָֽדְעוּ הַבְּעָלִים לֹא בִגְנֵיבָתוֹ וְלֹא בַחֲזִירָתוֹ וּמָנוּ אֶת הַצֹּאן וּשְׁלֵימָה הִיא פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' האומר לחבירו גזלתיך. מפרש בגמ' שאם לא היה זה תובעו ומעצמו א''ל גזלתיך וכו' ואיני יודע אם החזרתי לך או לא פטור מן הדין אבל אם בא לצאת ידי שמים משלם לו ואם זה היה תובעו גזלתני הלויתיך הפקדתי אצלך והוא משיבו אמת שגזלתיך וכו' ואיני יודע אם החזרתי לך או לא חייב לשלם מן הדין:

אבל אם אמר לו איני יודע אם גזלתיך וכו'. אפי' כשזה תובעו ברי לי שאתה חייב לי פטור מלשלם מן הדין ומיהו ישבע שבועת היסת שאינו יודע שחייב לו דהא לא עדיף שמא מברי דא''נ הוה טעין אין לך בידי כלום משביעי' לי' שבועת היסת:

מתני' והחזירו. שלא מדעת בעלים:

חייב באחריותו. דמכי גנבה קם ליה ברשותיה והשבה דעביד לאו השבה היא עד דמודע להו להבעלים:

ומנו את הצאן. אחר שהחזירו והיא שלימה הרי יש כאן דעת בעלים ופטור:

לא יחזיר לו במדבר. אם אין זה תובעו אין זה יכול לכופו לקבל חובו או פקדונו במדבר דלאו מקום שימור הוא. על מנת לצאת במדבר. לא שיאמר לו בפירוש על מנת שנצא במדבר ותפרעני דהא מלתא דפשיטא היא אלא כגון שאמר לו ליהוי האי פקדון גבך דאנא למדבר נפיקנא וא''ל אידך אנא נמי למדבר בעינא למיפק דהשתא אי בעי לאהדרינהו במדבר מהדר ליה:

שטפה נהר. שהיתה על שפת הנהר ובא הנהר ושטפה:

ואם מחמת הגזלן. שאנסוהו להראות את שלו והראה לשדה זו:

אם מכת מדינה היא. שאנסו קרקע של אחרים עם זו:

מתני' ונטלוה מסיקים. אנסים חזרו וגזלוה מן הגזלן. צלצל תרגומו סקאה ועל שם שהארבה גזלן הוא שהגוזל ואוכל בשדות:

הלכה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ גְּזַלְתִּיךָ כול'. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. בְּבָא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. גְּזַלְתִּיךָ וְהִלְוִיתַנִי הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי וְהֶחֱזַרְתִּי לָךְ. וַהֲלָהּ אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רִבִּי יִרְמְיָה סְבַר מֵימַר. חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ מִן הַדִּין. רִבִּי יוֹסֵי סְבַר מֵימַר. עוֹד הִיא לָצֵאת יְדֵי שָׁמַיִם. הוֹצֵאתִי מִן הַכִּיס וְנָתַתִּי לָךְ. וְהוּא אוֹמֵר. אֵינִי יוֹדֵעַ. רַב הוּנָא אָמַר. אוֹמְרִין לוֹ. אַתְּ לֵית יְדַע אָהֵן יְדַע.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מהו דהוא יכיל מימר ליה. הנגזל מ''מ אתה תחזיר לי את שלי וכל הרוצה ליטול ממני יבא ויטול ואע''ג שאנסוהו בשבילו מ''מ הוי כמי שנתפס על חבירו דאין חבירו חייב להחזיר לו וה''נ דהגזלן נתפס בשביל הנגזל ואין הנגזל חייב להחזיר לו וא''כ צריך הגזלן להחזיר לו שדהו או לא ופליגי בה ריב''ל ורב:

אלא בארנון ובגולגולת. שאם נתפס בשביל המס והגולגולת של חבירו ושילם צריך חבירו שיחזיר לו שהרי א''א להפטר מהן ועכ''פ היה צריך לשלם אבל בחוב דעלמא יכול הוא לומר הייתי מפייסו בדבר מועט או היה פוטרני בלא כלום:

רב אמר יכיל מימר ליה. זה הנתפס בשבילו יכול הוא שיאמר לו את שרי עביטיך מיני הרי עכ''פ נפטרת מחובך על ידי וסוף סוף היית צריך לשלם וה''נ כן דסוף סוף היו אונסין מתחת ידך לשדה זו. שרי עביטיך. לשון התרת הקשר מהמשכון והחוב אשר עליך:

גמ' ר' יוחנן אמר בבא לצאת ידי שמים. איירי מתני' דאיהו מוקי לה בשלא תבעו אלא מעצמו אמר לו כן הלכך ברישא דאמר לו גזלתיך ואיני יודע אם החזרתי פטור מדינא וחייב לשלם דקאמר בבא לצאת ידי שמים ובסיפא דקאמר פטור אפילו לצאת ידי שמים לא צריך דהא ליכא שום טענת ברי לא מהנגזל ולא מהגזלן:

והלה אומר איני יודע. אם קבלתי או לא והיה ר' ירמיה סבר מימר דבכה''ג שהודה בטענת ברי אע''פ שאמר ג''כ ברי לי שהחזרתי חייב לשלם לו מן הדין מכיון שזה טוען איני יודע מהחזרה כלום:

ר' יוסי סבר מימר. דלא היא אלא עוד הוא לצאת ידי שמים גם בזה אמרינן דלצאת ידי שמים אם ירצה הוא דישלם אבל לא מן הדין דמכיון שזה לא תבעו והוא עצמו שאמר גזלתיך הוא אומר ג''כ ברי לי שהחזרתי לך:

הוצאתי מן הכיס. כך וכך מעות וזכור אני שנתתי לך:

את לית ידע. אתה אינו זוכר אהן זה המלוה הוא יודע דבר שלו עדיף:

מחמת הנגזל. שאנסוהו להראות שדה של הנגזל והראה לשדה זו:

קנס קנסוהו. בגזלן אם אנסוהו מחמתו אבל מן הדין אינו חייב:

גמ' והלא אמרו אין הקרקע נגזלת. ואמאי תנן אם מחמת הגזלן חייב להעמיד לו שדה הלא אין קרקע נגזלת ויאמר לו הרי שלך לפניך:

משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ גְּזַלְתִּיךָ וְהִלְוִיתַנִי הִפְקַדְתָּ אֶצְלִי וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ אִם הֶחֱזַרְתִּי לָךְ וְאִם לֹא הֶחֱזַרְתִּי לָךְ חַייָב לְשַׁלֵּם. אֲבָל אָמַר לוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ אִם גְּזַלְתִּיךָ אִם הִלְוִיתַנִי אִם הִפְקַדְתָּה אֶצְלִי אִם לֹא הִפְקַדְתָּ פָּטוּר מִלְּשַׁלֵּם.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' והחזירו. שלא מדעת בעלים:

חייב באחריותו. דמכי גנבה קם ליה ברשותיה והשבה דעביד לאו השבה היא עד דמודע להו להבעלים:

ומנו את הצאן. אחר שהחזירו והיא שלימה הרי יש כאן דעת בעלים ופטור:

שטפה נהר. שהיתה על שפת הנהר ובא הנהר ושטפה:

ואם מחמת הגזלן. שאנסוהו להראות את שלו והראה לשדה זו:

אם מכת מדינה היא. שאנסו קרקע של אחרים עם זו:

מתני' ונטלוה מסיקים. אנסים חזרו וגזלוה מן הגזלן. צלצל תרגומו סקאה ועל שם שהארבה גזלן הוא שהגוזל ואוכל בשדות:

הלכה: הַגּוֹזֵל שָׂדֶה מֵחֲבֵירוֹ כול'. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא אָֽמְרוּ. אֵין הַקַּרְקַע נִגְזֶלֶת. וְלָמָּה אָֽמרוּ חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה. קְנָס קְנָסוּהוּ. נְטָלוּהוּ מִסִּיקִין מִן הַגַּזְלָן מַחֲמַת הַנִּגְזָל. מָהוּ דוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. מִכָּל מָקוֹם הַב לִי דִידִי וּמָאן דִּבְעֵי יֵיתֵי וִיסַב מִינִּי. רִבִּי יְהוּשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. אֵין אָדָם נִתְפָּס עַל חֲבֵירוֹ וְחַייָב לִיתֵּן לוֹ. אֶלָּא בְאַרְנוֹן וּבְגוּלְגּוֹלֶת. רַב אָמַר. יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אַתְּ שְׁרֵי עֲבִיטֵּיךְ מִינִּי.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

הוצאתי מן הכיס. כך וכך מעות וזכור אני שנתתי לך:

את לית ידע. אתה אינו זוכר אהן זה המלוה הוא יודע דבר שלו עדיף:

מחמת הנגזל. שאנסוהו להראות שדה של הנגזל והראה לשדה זו:

קנס קנסוהו. בגזלן אם אנסוהו מחמתו אבל מן הדין אינו חייב:

משנה: 44a הַגּוֹזֵל שָׂדֶה וּנְטָלוּהָ מִסִּיקִין אִם מַכַּת מְדִינָה הִיא אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ וְאִם מַחֲמַת הַגַּזְלָן חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ שָׂדֶה. שְׁטָפָהּ נָהָר אוֹמֵר לוֹ הֲרֵי שֶׁלָּךְ לְפָנֶיךָ. הַגּוֹזֵל אֶת חֲבֵירוֹ אוֹ שֶׁלָּוָוה מִמֶּנּוּ אוֹ שֶׁהִפְקִיד לוֹ בַּיִּשׁוּב לֹא יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר. עַל מְנָת לַצֵּאת בַּמִּדְבָּר יַחֲזִיר לוֹ בַּמִּדְבָּר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

מתני' והחזירו. שלא מדעת בעלים:

חייב באחריותו. דמכי גנבה קם ליה ברשותיה והשבה דעביד לאו השבה היא עד דמודע להו להבעלים:

ומנו את הצאן. אחר שהחזירו והיא שלימה הרי יש כאן דעת בעלים ופטור:

שטפה נהר. שהיתה על שפת הנהר ובא הנהר ושטפה:

ואם מחמת הגזלן. שאנסוהו להראות את שלו והראה לשדה זו:

אם מכת מדינה היא. שאנסו קרקע של אחרים עם זו:

מתני' ונטלוה מסיקים. אנסים חזרו וגזלוה מן הגזלן. צלצל תרגומו סקאה ועל שם שהארבה גזלן הוא שהגוזל ואוכל בשדות:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source